בשנת 1994 הציגה MZ – אותה הכרנו בארץ עם ה-301 המעשן – דגם שנועד להיות אלטרנטיבה לדגמי הספורט היפניים של שנות ה-90, עם מנוע סינגל קל, ספורטיבי, זול יחסית ומהנה לרכיבה.
הסקורפיון 660 של MZ, היצרנית ממזרח גרמניה, הוצג כאמור בשנת 1994. הסקורפיון הציע מנוע צילינדר יחיד שנלקח בשלמותו מהימאהה XTZ660. מנוע הסינגל הכיל צמד גלי זיזים עיליים, 5 שסתומים וקירור נוזל, והפיק הספק של 48 כ"ס ב-6,250 סל"ד ומומנט של 5.8 קג"מ ב-5,250 סל"ד, יחד עם גיר של 5 הילוכים.
שלדת צמד צינורות הפלדה העבים המיוחדת נבנתה בסדנת Seymour Powell באנגליה, כאשר המנוע, החשמל, המתגים ופנס ה-FZR הקדמי הגיעו מימאהה היפנית (והחליפו את מנוע הרוטקס שהיה בעבר). מאיטליה הגיעו הבולמים הפשוטים יחסית מסדנת פיולי, כשהבלמים מ-Grimeca וחלקי הפלסטיק השונים מאצ'רביס. הבנייה בפועל התקיימה במפעלי MZ Motorrad- und Zweiradwerk, או בקצרה MuZ (שהפכו להיות MZ) בסקסוני, גרמניה.
היו שני דגמים עיקריים שהוצגו ב-1994: אחד עם גרסת חצי פיירינג (ממנה הגיעו שתי יחידות – צהוב וירוק כהה) ודגם נייקד (Tour – ממנו הגיעו שלוש יחידות). בשנת 2001 גם הוצגה גרסת Traveller עם פיירינג מלא. נתייחס כאן לחצי הפיירינג – מבחנים בחו"ל החמיאו להתנהגות המעולה של הסקורפיון ולשילוב עם המנוע, שהביא את 173 הק"ג (משקל יבש) ל-180 קמ"ש. גם הדיסק הבודד בקוטר 316 מ"מ מלפנים סחט מחמאות. למעשה הדגם קרץ לרוכבים רבים שהריצו עם הדגם מרוצי מועדון – סקורפיון קאפ או סופרמונו – ברחבי אירופה.
למרות שארגונומית הסקורפיון אפשר שינוי מיקום הרגליות והידיות על-ידי מספר נקודות עיגון שונות, וגם הכידון הציע אפשרויות זווית שונות, הוא ורוכבו לא הרגישו בנוח בעיר או באוטוסטרדה. כבישים מפותלים היו באזור הנוחות שלו, כל עוד הרוכב הפנים שיש כאן מנוע דו-שימושי במקור ומכלולים פשוטים שיודעים לספק הנאה, אך לאו דווקא כסאח.
כשהגיע לארץ מחירו היה 34,000 ש"ח, ומספר דגמים אכן נמכרו והסתובבו בארץ בשנות ה-90, כאשר אקזמפלר אחד צהוב עדיין קיים אצל בעליו המקוריים. בסופו של דבר הדגם היה יציאה מגניבה מיצרנית לואו-קוסט, שאף אחד לא ציפה ממנה. ה-MZ סקורפיון שרד עד לשנת 2004 – אז הופסק ייצורו.
