מחבר: אסי ארנסון

נוסטלגיה: מלאגוטי ראנר 125 YPVS – ימאהה איטלקית

בשנות ה-80 הגיע לישראל אופנוע איטלקי עם מנוע יפני מתקדם לתקופתו, שלא היה הצלחה גדולה אמנם, אבל נראה מעולה.

חברת מלאגוטי נוסדה בשנת 1930 באיטליה על-ידי אנטוניו מלאגוטי. במשך 28 שנים יצרו בחברה בעיקר אופניים, ובשנת 1958 נכנסו לתחום האופנועים. עם השנים הם עלו וירדו מבחינת ההצלחות, אך הקפידו על ייצור אופנועים וקטנועים בנפחי 50 סמ"ק ו-125 סמ"ק בלבד. החברה נסגרה בשנת 2011 לתמיד. זאת עד שקונצרן KSR רכש את השם מלאגוטי והציג בתערוכת מילאנו האחרונה דגמים חדשים לגמרי, כולל קטנועים בנפחי 300 סמ"ק.

מלאגוטי ראנר YLC

נחזור לפינה שלנו: בשנת 1985 הציגו במלאגוטי דגם דו-שימושי עם מנוע דו-פעימתי בנפח 125 סמ"ק. זה היה האופנוע הראשון עבורם בנפח שגדול מ-50 סמ"ק. שמו היה Runner – רץ. האיטלקים הגיעו להסכם שיתוף פעולה עם ימאהה היפנים ומינרלי (Minarelli). האחרונה היא יצרנית מנועים איטלקית ותיקה ואחראית דאז על המנוע בדגם ה-DT125 אנדורו של ימאהה (וכיום גם על מנועי הפנטיק החדשים), שהפכו להיות בעלי הבית שלהם.

הדגם הראשון נקרא ראנר YLC (ר"ת Yamaha Liquid Cooled) עם מנוע שתי פעימות, בעל צילינדר יחיד בנפח 125 סמ"ק, קירור נוזל ו-6 הילוכים. המנוע, הזהה לימאהה, הכיל שסתום יניקה מסוג YEIS (ר"ת Yamaha Energy Induction System), מיקסר תערובת אוטומטי וקרבורטור דל'אורטו. ההספק עמד על 17 כ"ס ב-7,500 סל"ד והמהירות המרבית עמדה על סביב 120 קמ"ש. לראנר היה גלגל 21″ מלפנים עם בלם דיסק ו-17″ מאחור עם בלם תוף. בנוסף היו לו שני משתיקים ומזלג טלסקופי. הוא יצא מהמפעל בצבעי שחור-אדום ולבן-אדום, ומשקלו עמד על 120 ק"ג.

שנה לאחר מכן (1986) כבר יצא הדגם שמוכר יותר בישראל – דגם הראנר YPVS (ר"ת Yamaha Power Valve System). שסתום פליטה חשמלי חדש כבר הפך את המנוע לחדש לגמרי וסיפק לו טווח מומנט גדול יותר (יחסית ל-125 סמ"ק, כן?), כלומר גמישות טובה יותר. ההספק עלה ל-22 כ"ס ב-9,000 סל"ד, והראנר כבר משך ל-130 קמ"ש מרשימים. לגרסה זו הייתה מסיכת פנס שונה משל הדגם הקודם.

מלאגוטי ראנר YPVS

בשנת 1987 הוצג הראנר ראלי (בתמונה בראש הידיעה), שהגיע בצבעי מכבי: כחול-צהוב. הוא נבדל במסיכה מעט שונה, מגן דיסק, מד חום מנוע ומפלטים מוזהבים. הדגם יוצר עד לשנת 1989 לפני שהגיע לסוף דרכו ולסוף דרכה של מלאגוטי בקטגוריית ה-125 סמ"ק.

גם בישראל זכינו לראות את הראנר (כולם זוכרים את הכחול-צהוב). בני ה-18 בשנות ה-80 זוכרים אותו כאופנוע שנראה מעולה ומוציא את הצליל הנכון מצמד המפלטים, ועם אחד ממנועי השתי פעימות המתקדמים לאותה התקופה.

וכאן שוב גרסת הראלי

28 באוגוסט 2020
אפריליה: ה-RS660 מתקרב לייצור

באפריליה חשפו בתערוכת מילאנו את אחד הכלים החשובים עבורם בתקופה האחרונה – ה-RS660. זהו אופנוע ספורט בנפח בינוני המיועד בעיקר לשימוש כביש, שיחד עם הטואונו 660 (ואולי אף טוארג 660) עשוי להחזיר את החברה למכירות נאות ולהכרה בעולם האופנועים. מעט לפני החשיפה הרשמית של גרסת הייצור – הנה סרטון שלו בפעולה:

https://youtu.be/iPIUVtzgF_Q

בתערוכת מילאנו האחרונה חשפו אפריליה את דגם ספורט חדש בנפח בינוני – ה-RS660. המנוע הוא הלכה למעשה בלוק הצילינדרים הקדמי של ה-RSV4 – כלומר 2 מתוך 4 הצילינדרים של ה-V4 של אפריליה, אולם הנפח הוגדל לסביב 650 סמ"ק. המנוע החדש מפיק כ-100 כ"ס, והוא צפוי להיות גמיש למדי עם טווח מומנט יעיל רחב שמתאים לשימוש יומיומי. המנוע בעל סדר הצתה של 270-450 מעלות, ויש 4 שסתומים לצילינדר.

השלדה עשויה מאלומיניום, כשהמנוע משמש כגורם נושא עומס מרכזי. מלפנים יש מזלג הפוך בקוטר 41 מ"מ של קאיאבה, מתכוונן כמובן, ומאחור יש בולם פרוגרסיבי, גם הוא מתכוונן, המחובר ללא מערכת לינקים לזרוע אלומיניום א-סימטרית יפהפייה. המשקל היבש, אגב, עומד על 169 ק"ג סבירים.

מערכות האלקטרוניקה של ה-RS660 מתקדמות למדי, כשיש מצערות חשמליות ויחידת מדידת אינרציה IMU ב-6 צירים, מה שאומר מערכת ABS להטיה, בקרת אחיזה מתקדמת, בקרת ווילי ובקרת זינוק, וכן קוויקשיפטר ל-2 הכיוונים ו-5 מצבי ניהול מנוע ואופנוע. עוד בגזרת האלקטרוניקה – פנסי LED היקפיים ומסך TFT צבעוני ומודרני. העיצוב בקורלציה מלאה ל-RSV4, והוא יותר מקורץ גם ל-RS250 הדו-פעימתי המיתולוגי.

כאמור, על-בסיס אותה הפלטפורמה צפויים אפריליה לחשוף גם את הטואונו 660, דגם הנייקד הקרבי וכן גדם אדוונצ'ר עם שם נוסטלגי – טוארג 660. האפריליה RS660 צפוי לצאת במהלך חודש אוקטובר 2020, ולהגיע לישראל מעט אחרי.

האפריליה RS660 החדש

אלקטרוניקה מתקדמת

זרוע יפהפייה

וזה הטואונו 660

27 באוגוסט 2020
הסכם השלום עם איחוד האמירויות מקרב אותנו לשני מסלולים

הסכם השלום שנחתם לאחרונה בין ישראל לאיחוד האמירויות פותח עבור הרוכבים הישראלים את האפשרות לטוס ולרכוב בשניים מהמסלולים המעניינים ביותר בעולם – יאס מרינה באבו-דאבי ודובאי אוטודורם שבדובאי.

ישראל ואיחוד האמירויות כוננו יחסים רשמיים, ובין השאר יפעילו קווי תעופה ישירים בין המדינות. המשמעות המדינית כמובן עצומה, אבל אנחנו מעדיפים שלא להתייחס כרגע לתמורות הגאו-פוליטיות של המזרח התיכון , אלא רק לחלקת האלוהים הקטנה שלנו ולנושא שבגינו התכנסנו כאן: השלום הזה מקרב את הרוכבים הישראלים לשני מסלולים מאוד מעניינים, שרחוקים ארבע שעות טיסה בלבד מאיתנו. משבע האמירויות המרכיבות את האיחוד, בשתיים יש שני מסלולים איכותיים ארוכים ומהירים, שיחשפו את הרוכב הישראלי למשהו אחר לגמרי ממה שהוא מכיר מהמסלולים בישראל או במדינות קרובות כמו יוון או קפריסין. מסלולים ברמה עולמית.

מסלול YAS MARINA באבו דאבי

אבו דאבי היא האמירות הגדולה ביותר מבין שבע האמירויות המרכיבות את איחוד האמירויות הערביות. הסכם השלום מגדיר שיהיו טיסות ישירות בין נתב"ג לאבו דאבי. במרחק של כחצי שעה נסיעה, באי YAS, ממוקם מסלול יאס מרינה, שהוקם בשנת 2009 לאחר שנתיים של עבודה. עלות הקמת המסלול, אשר בבעלות ממשלת אבו דאבי, מוערכת ב-1.3 מיליארד דולר.

אורכו של המסלול המלא 5.5 ק"מ, והוא כולל 21 פניות וישורת בת 1.14 ק"מ. המסלול מארח את קרקס הפורמולה 1, שם שיא המסלול עומד על 1:39.283 דק'. לואיס המילטון כמובן. סביב המסלול יש גם פארק שעשועים מפואר ששייך לפרארי, פארק מים, מלונות, מסעדות, מרכזי אימון וכושר ומה לא. למסלול מעל 40,000 מקומות ישיבה, כש-20,000 צופים נוספים יכולים גם לעמוד ולראות אתכם רוכבים שם.

אתר המסלול: https://www.yasmarinacircuit.com/en

מסלול יס מרינה באבו דאבי

מסלול Dubai Autodrome בדובאי

דובאי היא האמירות השנייה בגודלה באיחוד לאחר אבו דאבי, היא נמצאת דרומית אליה ויש לה את האוכלוסייה הגדולה ביותר. מסלול דובאי אוטודרום הוקם בשנת 2004, והוא כולל מסלול מלא באורך 5.4 ק"מ, ובנוסף שישה מתארים שונים למסלול שמשנים את אורכו וכמות הפניות. זמן שיא להקפה של מכוניות GP2 עומד על 1:41.220 דק'.

המסלול מארח מספר רב של אירועים בין-לאומיים – בתחום הרכב והאופנועים. כך למשל, רגע לפני פרוץ מגיפת הקורונה התקיימה על מסלול דובאי ההשקה העולמית של הדוקאטי פניגאלה V4 דגם 2020. אנחנו כמובן לא יכולנו לנסוע מסיבות מובנות, אולם קולגות שלנו מחו"ל השתתפו בהשקה, כמו גם באירועים נוספים במהלך השנים, והם מספרים שהמסלול מדהים ושהאירוח נפלא. בקרוב גם אנחנו נוכל לרכוב שם.

אתר המסלול: https://www.dubaiautodrome.ae

מסלול דובאי אוטודרום

ומה בעתיד? אם המגמה תימשך וישראל תכונן הסכמי שלום נוספים עם מדינות ערביות, אולי נזכה להגיע גם למסלולים המשובחים של בחריין (סיכוי מצוין) ושל קטאר (לוסאיל – סבב הפתיחה של עונות ה-MotoGP), אם כי הסיכוי להסכם עם קטאר נמוך יותר בשלב זה, מסיבות פוליטיות. מעולם לא רצינו כל כך שלום.

עוד אחת של המסלול המדהים באבו דאבי

27 באוגוסט 2020
טריומף: טרידנט חדש ל-2021

טריומף יציגו ב-2021 את גלגולו השלישי של הטרידנט, שיילחם עבורם בנישת הנייקד הבינוני; גרסת אבטיפוס מולבנת הוצגה לעת-עתה.

טריומף טרידנט – טריפל חדש וזול ל-2021

בטריומף הציגו דגם כניסה למשפחת הטריפל בסוף שנת 1968. זה היה אופנוע עם מנוע בנפח 750 סמ"ק שהפיק בסביבות ה-58 כ"ס. באותה העת הוא הפסיד בגדול במכירות להונדה 750 FOUR מרובע הצילינדרים שהוצג מעט אחריו, והייצור פסק בשנת 1975. בשנת 1990 הוצג טרידנט נוסף, הפעם עם מנוע 900 (885 סמ"ק) שהפיק כ-100 כ"ס, בנוסף ל-750 סמ"ק. גם כאן, המכירות לא הצדיקו את המשך הייצור והוא הופסק בשנת 1998.

כעת מציגים טריומף, במוזיאון לעיצוב בלונדון, אבטיפוס של טרידנט חדש, מולבן כולו. בטריומף הודו שתהליך העבודה על הטרידנט 2021 נמשך ארבע שנים, והתעקשו להישאר בפורמט הטריפל על-מנת להתבדל בשוק הנייקדים הבינוניים. העיצוב אגרסיבי הרבה יותר משני קודמיו, עם זרוע אחורית א-סימטרית ומפלט נמוך. הדגם החדש צפוי ליישר קו עם האלקטרוניקה המודרנית, על-אף כוונתו להיות דגם כניסה לטריומף ושווה ערך לסגמנט הנייקדים הבינוניים מבחינת מחיר.

אין אינדיקציה כרגע למפרט המנוע – לרבות נפח או נפחים והספק – או נתונים טכניים נוספים. אלו יחשפו במהלך חודש ספטמבר הקרוב. על הכוונת של טריומף נמצא הימאהה MT-07 המצליח, ההונדה CB650R והקוואסאקי Z650. הוא ייבנה במפעלי טריומף בתאילנד ויגיע אלינו ברגע שיתחיל השיווק בישראל.

26 באוגוסט 2020
מה הסיפור של ההונדה CBR600RR החדש ואירופה?

ביום שישי האחרון הציגו בהונדה את ה-CBR600RR החדש עם אלקטרוניקה מתקדמת, עם עיצוב חדש ואווירודינמי הכולל כנפונים, ועם מנוע משודרג, אך ככל-הנראה לא יביאו אותו לאירופה. מה הסיבות לכך והאם זה ישתנה?

בהונדה הדליקו את כל עולם הסופרספורט המקרטע עם הצגת ה-CBR600RR החדש בשבוע שעבר. קטגוריה חמה ומעט נוסטלגית, שכן כיום מיוצגים בה רק הימאהה R6 והקוואסאקי ZX-6R. אפריליה יגרדו את הסגמנט הזה עם ה-RS660 החדש, אך הוא לא באמת מנסה להיכנס ראש בראש מול היפנים.

בשנת 2016, כשהודענו על סיום דרכו של ה-CBR600RR האחרון, כתבנו שאופנועי הספורט עברו בשני העשורים האחרונים אבולוציה מהירה. מאופנועי כביש ספורטיביים הם הפכו למכונות מרוץ מושחזות – חוקיות לכביש עם פנסים ומראות ואלקטרוניקת על-חלל מעולם המרוצים, כך שלמעשה אופנועי הספורט המודרניים מתאימים בעיקר למסלול, אבל גם ל'משוגעים לדבר' שמוכנים להקריב המון ברכיבה יום-יומית על מנת לקבל את התחושות של אופנוע ספורט בסופי שבוע. משני הסוגים לא נשארו הרבה רוכבים, אגב.

במקביל לאבולוציה של אופנועי הספורט, שוק האופנועים העולמי עבר תמורות רבות, ואופנועים רבים מספקים היום ביצועי כביש ברמה גבוהה מאוד, קרובים לאלו של אופנועי ספורט ובתנאים מסוימים אף גבוהים מהם – למשל נייקדים, סופר-נייקדים, ואפילו אופנועי אדוונצ'ר מוטי כביש. מהסיבה הזו רוכבים רבים נטשו את אופנועי הספורט, שהיו פופולריים במיוחד בשנות ה-90 אל תוך שנות ה-2000, ועברו לסגמנטים שבעבר נחשבו לנחותים, אולם היום, כאמור, מספקים ביצועי כביש מעולים מבלי להקריב מאום בנוחות.

דבר לא השתנה מאז, ואם כבר אז הקצין לשני הכיוונים.

ה-CBR600RR המשיך להימכר במדינות מסוימות בארצות הברית, שגמישות יותר בנושאי זיהום האוויר, וככל הנראה אלו גם יכולים תאורטית לזכות ב-RR החדש. רק ששם הבעיה היא שה-CBR1000RR-R, האח הגדול והחדש, ימכר סביב 16,500$ (גרסת ה-SP תעלה 28,000$), בעוד המחיר המשוער של ה-600 החדש אמור להיות סביב 13,000$. פער מחירים קטן מדי שאינו מצדיק הקמת מערך שיווק מיוחד עבורו שם.

לגבי אירופה, פה המכשול הוא תקנות יורו 5 העדכניות. ביפן ובאוסטרליה מתכנסים עדיין לפי יורו 4, ובשלב זה מתאים להונדה להתחיל את השיווק במדינות אלו. בקצרה, יורו 5 מהדק את ההגבלות על פליטת מזהמים ומוסיף לאופנועים עוד מסנני חלקיקים, ממירים קטליטיים גדולים יותר, וכפועל יוצא מערכות פליטה גדולות, כבדות, שקטות ומסרסות יותר. הדבר מייקר במעט את האופנועים, מכביד עליהם מבחינת משקל, מחליש אותם מבחינת הספק ומוסיף עוד הרבה רגולציה והתעסקות יקרה.

מסגמנט ה-600 הספורטיבי באנגליה לדוגמה, נמכרו בשנת 2019 110 יחידות ימאהה R6 ו-101 יחידות קוואסאקי ZX-6R. ננחש שזה המצב גם בשאר אירופה, כלומר גם אם בהונדה ישקיעו את כל המאמצים בהתאמת ה-CBR600RR לשוק האירופאי, הם לא צפויים להשיג מספרים שגבוהים מאלף יחידות בשנה, בכל אירופה. מצד שני, אחרי ששלטו באליפות הסופרספורט העולמית (600 סמ"ק) במרבית שנות ה-2000, לא סופרים את הונדה מאז האליפות האחרונה שהשיגו בשנת 2013. ימאהה על הפסגה בשלוש שנים האחרונות (ולפני כן קוואסאקי) – וגם זה משהו שבטוח מציק למישהו בהונדה. בטח אחרי כל מה שהשקיעו בפיירבלייד החדש, שכולו נבנה וכוון לדבר אחד – אליפות הסופרבייק העולמית.

אנחנו זורקים כאן הנחה, שמבוססת אך ורק על התחושות שלנו כרגע שנובעות מקריאת השטח וניסיון העבר: בהונדה יישרו קו עם תקנות יורו 5 בשנה הקרובה ויציגו את ה-CBR600RR כדגם 2022 באירופה ובישראל. נכון שאם כן עדיין מדובר על מספר יחידות בודדות שיימכרו בישראל, אך עם מציאות שמספקת לנו שלושה מסלולים בישראל – זה בהחלט אחד האופנועים שהיינו רוצים לראות בנוף המקומי. אופטימיות טובה לנשמה, אז למה לא.

26 באוגוסט 2020
ב.מ.וו S1000RR: עכשיו גם גלגלי קרבון

M Performance, חטיבת המרוצים של ב.מ.וו, מציעה צמד גלגלי קרבון יפהפיים העוזרים להפחתת משקל האופנוע ולשיפור ההתנהגות.

קטלוג השיפורים של M Performance לסופרבייק של ב.מ.וו, ה-S1000RR, עשיר למדי, והוא מציע מגנים, כיסויים, מושבים (גבוה ונמוך), מנופים, וגם שיפורים כמו מצבר קל, מערכות פליטה וציר זרוע אחורית מתכוונן.

כעת מתווסף לרשימה גם סט גלגלי קרבון סקסיים אשר מורידים 1.7 ק"ג ממשקלו של הכלי, כשמדובר במשקל בלתי מוקפץ (משקל שנמצא מתחת לקפיצים), ולכן המשקל המופחת תורם מאוד לשיפור ההתנהגות ושינויי הכיוון, להצמדת הגלגלים אל הקרקע וייצור אחיזה, וכן לפרמטרים כמו האצה ובלימה. הסט כולל חישוקים עשויים מקרבון ומאובזרי בכל מה שגלגלים צריכים – דיסקים עבים יותר (5 מ"מ), חיישני לחץ אוויר וחיישני מהירות גלגל. הגלגלים האלו, אגב, מגיעים כסטנדרט על ה-S1000RR ברמת גימור הגבוהה M.

סט גלגלי הקרבון מתאים לב.מ.וו S1000RR משנת 2019 והלאה. המחיר הרשמי טרם פורסם, אך אל תצפו למשהו זול.

24 באוגוסט 2020
מהדורה מאד מוגבלת: ימאהה YZF-R1 ברפליקת פטרונס

בימאהה-אירופה חברו לימאהה אוסטריה רייסינג על-מנת ליצור רפליקת 'פטרונס' ייחודית לציון יום-הולדת למממן הראשי (פטרונס) והצלחותיהם של רוכבי הקבוצה פאביו קוארטררו ופרנקו מורבידלי באליפות ה-MotoGP עד-כה העונה.

הימאהה YZF-R1 ברפליקת פטרונס – 46 יחידות בלבד

על בסיס הסופרבייק של ימאהה, ה-YZF-R1 החדש לשנת 2020, בנו בימאהה-אירופה ביחד עם ימאהה אוסטריה רייסינג (YART – קבוצת המרוצים של ימאהה לסופרבייק) רפליקת YZR-M1 המובילה כרגע את טבלת אליפות ה-MotoGP לאחר שני ניצחונות של קוארטררו ותוצאות טובות של מורבידלי.

רשימת השיפורים כוללת קיט פיירינג קל משקל מקרבון, שכולל את אותם כנפונים בצידי הפיירינג המיועדים להצמדה ומורכבים על אופנועי המרוץ. בנוסף, מורכבים סט בולמי מרוץ של אוהלינס עם FGRT 2 מלפנים ו-TTX מאחור, משכך היגוי יעודי, ומערכת פליטה פקטורי, יחד עם מנגנון שחרור מהיר לשני הגלגלים ורגליות מרוץ. מערכת ניהול המנוע הותאמה למסלול. אין נתוני הספק, אך סביר להניח שהרפליקה תספק יותר מ-200 כ"ס של גרסת המקור.

מערכת הבלמים של ברמבו מותאמת מסלול ומורכבת מקליפרים של GP4-RX ודיסקים של T-Drive, כמו-גם צמיגי הסליקס של מישלין, שיורכבו על חישוקי אלומיניום עם שבעה חישורים של מרצ'סיני. הלקוח יקבל גם קסדה מותאמת של KYT, חולצה מהודרת וכרטיס VIP לאחד מסבבי ה-MotoGP.

לציון 46 שנות חברת פטרונס, המממנת הראשית של הקבוצה, ייבנו 46 יחידות מרפליקת ה-YZR-M1 המיוחדת הזאת, כשכל אחת תעלה 46,000 אירו (לפני מיסים) ותוצע רק ללקוחות מאירופה.

פיירינג עם כנפונים

עם גרסאות המקור

46 יחידות בלבד (46? מוכר לי המספר הזה…)

23 באוגוסט 2020
ב.מ.וו R18 Blechmann: הב.מ.וו של איש הפח

מעצב אוסטרי לקח את הב.מ.וו R18 עם מנוע הבוקסר בנפח 1,802 סמ"ק ונתן את הפרשנות שלו לעיצוב האופנוע.

הפרשנות של איש הפח לב.מ.וו R18

ברנהרד ניומן (Bernhard Naumann), מעצב מוכשר מאוסטריה הידוע בשם בלכמן (Blechmann – איש הפח), קיבל לידיו את המגה-קרוזר הגדול והחדש של ב.מ.וו והעניק לו את הפרשנות שלו. 450 שעות הושקעו בעיצוב הספורטיבי שכולל מושב יחיד שהולך אחורה לכיוון הכנף האחורית, מיכל דלק חדש לגמרי המשתפל לכיוון המושב – צר יותר ומפוסל עם שקעים לברכיים, מסיכת חזית עם פנס כפול וייחודי, וצביעה כל-שחורה.

עוד לפני שהוצג רשמית סיקרנו רבות את הב.מ.וו R18, כשלוש סדנאות עיצוב בעולם בנו בשנה שעברה סביב המנוע את הפרשנות שלהם לקרוזר גדול בעל מנוע הבוקסר החדש בנפח 1,802 סמ"ק (למשל כאן, וגם כאן). בב.מ.וו עצמם הציגו בתערוכת מילאנו 2019 דגם קונספט שני – R18/2 – ולבסוף חשפו באפריל השנה את הגרסה הסדרתית. ממש לאחרונה הוצגה גם גרסת הדרגסטר של רולנד סנדס. המון גרסאות לאופנוע אחד, עם יח"צ מסיבי במיוחד של ב.מ.וו לאופנוע.

23 באוגוסט 2020
נוסטלגיה: סוזוקי בנדיט – משפחת השודדים

בשנות ה-90 הביאו סוזוקי לישראל שלושה דגמים ממשפחת בנדיט ('שודד' בתרגום לעברית) המוצלחת: GSF400, GSF600 ו-GSF1200 ששודרג ל-1250 בהמשך הדרך. כל אחד היה מיוחד בדרכו האישית והשאיר חותם על כל מי שרכב עליו.

סוזוקי GSF400 – בנדיט 400

הבנדיט 400 של 1991

הבנדיט 400 הוצג בשנת 1989 (בתמונה בראש הידיעה), במקביל ל-GS500 (על הסובארו הדו-גלגלי – כאן). למראית העין הם נראו כמעט זהים, ועוד היה אפשר לטעות ולומר שה-400 הוא גרסה קטנה של ה-GS500. אז זהו, שלא. בעוד ה-500 הגיע עם מנוע טווין מקבילי צנוע, שסיפק 51 כ"ס, הבנדיט 400 כלל מנוע ארבעה צילינדרים צורח שנלקח ושונמך מעט מה-GSX-R400. גל-זיזים עילי כפול, 16 שסתומים וקירור נוזל סיפקו 59 כ"ס ומ-1992 הונמכו ל-53 כ"ס על-מנת לעבות את המומנט אך התקשו מעט עם 168 הק"ג של האופנוע. מנוע המיני-סקרימר של ה-400 הכיל מערכת תזמון שסתומים המופעלת על-ידי סולנואיד חשמלי, שהוכיחה את עצמה כמורכבת לכיוון.

התדמית של הבנדיט 400 הייתה בערך כמו של טימקס מודרני. צעירים ברישיונם ונפשם רכשו אותו, ומיד שדרגו את האגזוז המסכן לכזה שיעיר את כל השכונה, וכמובן שהורכב פילטר 'פתוח'. שיפור שני היה להסתיר כמה שיותר את נזקי ההתעופפות / התהפכות / החלקה. מצב הרכיבה עליו תמיד היה בפול גז תמידי, לא משהו שמכלולי השלדה והבולמים תמיד הסכימו איתו. לתקופה מסוימת הוא עוד שמר על ערכו, אך מהר מאוד צצו פגועי שלדה או מנוע, שהפילו את מחירו בשוק המשומשים. קשה לנו מאוד להאמין שנשארה יחידה בריאה ושלמה כיום.

GSF600 – בנדיט 600

בנדיט 600

בניגוד לשודד ה-400 הצעיר והפוחז, ה-600 יועד לרוכבים מתחילים שמחפשים הכי הרבה אופנוע בהכי מעט כסף. בשנת 1995 לקחו סוזוקי כל מיני חלקים מהמדפים השונים במחסן והרכיבו את ה-600. רוב המכלולים המשמעותיים הגיעו מה-GSX-600F, כולל המנוע 4 צילינדרים ו-16 שסתומים מקוררי אוויר ושמן שסיפקו 77 כ"ס (86 כ"ס ב-600F) ב-10,500 סל"ד והזיזו משקל של 196 כ"ס.

הבנדיט 600 היה אופנוע צנוע מלכתחילה. הוא נראה טוב; היו שתי גרסאות: N נייקד עם פנס עגול ו-S חצי פיירינג, שבשנת 2000 קיבל פנס כפול מלפנים. ה-600 הפגין ביצועים טובים ולא מאיימים, היה נוח ורך, ומעל הכל – היה זול. האופנוע היה אמין בסך הכל ונרכש בעיקר על-ידי רוכבים שהיו מספיק חכמים להכניס למוסך המתאים, ולכן שמר על ערכו בצורה מסוימת.

בשנת 2000 בוצעו שינויים רבים במנוע ושלדה, שלא שינו בהרבה את אופיו. לקראת שנת 2005 הוא קיבל תוספת של 56 סמ"ק למנוע ועוד הרבה שדרוגים למכלולים השונים, כשבשנת 2007 הבנדיט 650 קיבל מערכת קירור נוזל חדשה למנועו, מערכת הזרקת דלק, מצמד הידראולי ושלדה מוקשחת. בישראל ובעולם הוא עמד מול ההונדה הורנט והימאהה פייזר, שהיו מתקדמים וחזקים ממנו.

GSF1200 – בנדיט 1200

בנדיט 1200

האח הגדול הוצג בשנת 1996 והיה מעין גרסת נייקד / סטריטפייטר של ה-GSX-R1100 הספורטיבי. הוא נשא גרסה מופחתת הספק של הג'יקסר הגדול, אך היו שיפורים זמינים בעולם על-מנת לחזק אותו בחזרה. הגרסאות הראשונות היו קשיחות יותר במתלים (הוא רוכך מעט בשנת 2000), אך למרות זאת היה יותר נוח איתו בקו ישר מאשר בפיתולים. במצב טיול הוא היה נהדר, כמו גם במוד הסתערות קדימה. המומנט המעובה, על חמשת ההילוכים, סיפקו תאוצה חזקה בכל סל"ד.

כמו אחיו קטן הנפח, גם כאן היו שתי גרסאות – N ו-S – שנבדלו בחצי פיירינג. הבנדיט 1200 היה אמין ברובו וסבל מעט ממחלות ה'קנית בזול' שלו, שכללו בעיות גימור של חוטי החשמל והפלסטיקה, ובנוסף המנוע דרש כוונונים לא זולים.

בשנת 2007 הוצג הבנדיט 1250, שהיה שדרוג של הבנדיט הקודם. המראה עודן במקצת אך שמר על הקו העיצובי המוכר. המנוע שונה כך שיעמוד בתקני זיהום אויר של אותה התקופה וקיבל מערכת הזרקת דלק וקירור נוזל בנוסף לרדיאטור השמן שצינן את האופנוע המקורי. הבנדיט 1250 הגיע עם גיר של שישה הילוכים ומערכת ABS. כל השינויים הפכו אותו לאופנוע תיור מוצלח הרבה יותר מקודמו.

בנדיט 1250 – כאן בגרסת S

בנדיט 400 של 1990 – אופנוע טרוריסט

ואחרונה – של ה-1200 שנת 1996

21 באוגוסט 2020
MotoGP: בדוקאטי מציינים 50 ניצחונות

הניצחון של אנדראה דוביציוזו במרוץ באוסטריה מביא את סך הניצחונות של דוקאטי ב-MotoGP ל-50; בואו נשחזר את דרכם להישג הזה.

דוקאטי הם שם דבר באליפות הסופרבייק העולמית משנות ה-90 של המאה הקודמת, אך ל-MotoGP (גרנד פרי) הם נכנסו רק בשנת 2003. מאז ועד ליום ראשון האחרון הם מציינים 50 ניצחונות ו-155 פודיומים. הרוכב המצליח ביותר בשורות דוקאטי הוא קייסי סטונר עם 23 ניצחונות, דוביציוזו עם 14 ניצחונות, לוריס קפירוסי עם 7, חורחה לורנזו עם 3, וטרוי בייליס, אנדראה יאנונה ודניאלו פטרוצ'י עם ניצחון יחיד לכל אחד.

לוריס קפירוסי על הדוקאטי של עונת 2004

דרכם של דוקאטי ב-MotoGP החלה כאמור בעונת 2003 עם לוריס קפירוסי וטרוי בייליס. כבר במרוץ הראשון בסוזוקה זכה קפירוסי האיטלקי לעלות על הפודיום עם מקום שלישי. באותה העונה קפירוסי גם זכה במקום השני במרוץ הביתי שלו באיטליה, זכה בניצחון הראשון עבור האיטלקים בקטלוניה, ותיעד את מהירות השיא של כל הזמנים דאז באליפות: 332.409 קמ"ש.

בעונת 2007, עם מנוע ה-800 סמ"ק החדש, זכה קייסי סטונר בלא פחות מ-10 ניצחונות ו-14 פודיומים, על-מנת לציין את האליפות הראשונה (והיחידה) של דוקאטי. גם 2018 הייתה עונה מוצלחת עם 7 ניצחונות, כש-6 ניצחונות תועדו בעונות 2008 ו-2017. עוד נתונים לציון הם 19 מסלולים שונים שזכו לטעום את השמפניה של דוקאטי, ועוד שישה מרוצים שזכו לראות תוצאות 2-1 של דוקאטי.

קייסי סטונר – כאן בסבב האוסטרלי (הביתי) בעונת 2007 – ניצחון נוסף

לדוקאטי דזמודיצ'י GP20 של עונת 2020 יש מנוע 1,000 סמ"ק המפיק מעל 250 כ"ס, שמסוגלים להביא את 157 הק"ג היבשים למהירויות של מעל 350 קמ"ש. המנוע הוא V4 עם 90° בין הצילינדרים וארבעה שסתומי דזמודרומיקס לצילינדר. במערכת הדזמו גל הזיזים העילי אחראי באופן ישיר על פתיחה וסגירת השסתומים. המצערות חשמליות (Ride-by-Wire) ואובאליות, עם שסתומים אווירודינמיים לפגיעה מינימלית בזרימת האוויר לסעפת היניקה בשעה שהמצערת פתוחה לרווחה. ואם כבר סעפות יניקה – אז הסעפות כאן משתנות באורכן ובקוטרן בין סל"ד נמוך לבין סל"ד גבוה כדי לקרב את מהירויות זרימת האוויר לאופטימליות ולהגדיל את המילוי הנפחי ואת הטווח היעיל של המנוע. יש 2 מזרקים לכל צילינדר, על-מנת לספק את כמות הדלק בגדולה בסל"ד גבוה כזה. מערכת הפליטה היא של אקרפוביץ'.

מערכת המתלים היא של אוהלינס, כשמאחור הבולם מסוג TTX36. טכנולוגיית ה-TTX של אוהלינס מונעת את הוואקום הנוצר בחלק התחתון של הבוכנה בבולם בעת דחיסה מהירה, ולמעשה שומרת על לחצים כמעט קבועים בגוף הבולם – מעל ומתחת לבוכנה. המשמעות – פחות התנגדות לפעולת הבולם. מלפנים מותקן בולם הפוך של אוהלינס מסוג NPX25/30 עם תא לחץ פנימי וציפוי TiN להורדת חיכוך. הדיסקים הקדמיים עשויים מקרבון ובקוטר 340 מ"מ, ועליהם מורכבים קליפרים של ברמבו עם ארבע בוכנות. מאחור יש דיסק יחיד מפלדה ושתי בוכנות לקליפר.

אנדראה דוביציוזו ואנדראה יאנונה בסיום הסבב בברנו 2015

וכאן טרוי בייליס הגדול בתמונה מעונת 2004 – פשוט כי אנחנו אוהבים את הרוכב הזה

20 באוגוסט 2020

מחבר: אסי ארנסון

מסלול YAS MARINA באבו דאבי

מסלול Dubai Autodrome בדובאי

סוזוקי GSF400 – בנדיט 400

GSF600 – בנדיט 600

GSF1200 – בנדיט 1200