לאחר שנחשף בתערוכת מילאנו האחרונה מציגים ברייחו באופן רשמי גרסה מוזרקת דלק של ה-MR300 עם מערכת ה-TFI (ר"ת Throttle-Body Fuel Injection).
בשנת 1934 הוקמה בספרד חברת רייחו כחברה לייצור חלקי אופניים, כאשר השם רייחו (RIEJU) הוא הלחם שמות המשפחה של המייסדים. בשנת 1973 החלו לייצר אופנועים, כאשר אופנועי האנדורו המיוצרים כיום הם למעשה גאס גאס EC250 ו-EC300 מהדור האחרון של גאס גאס לפני רכישתה על-ידי ק.ט.מ. כעת, לשנת 2026, מציגים ברייחו דור חדש לאותם אופנועי גאס גאס מיושנים, עם מנוע שתי פעימות 300 סמ"ק, שמחליף את הקרבורטור של קייהין במערכת הזרקה לגוף המצערת – ה-TFI (ר"ת Throttle-Body Fuel Injection).
הזרקת דלק לגוף המצערת
בדומה למערכת ה-TBI, שהוצגה בק.ט.מ (ואחיו לפלטפורמה) בשנת 2024 יש צמד מזרקי דלק על גוף המצערת – אחד לפני פרפרית המצערת והשני אחריה, כשאחד פועל כל הזמן והשני מצטרף בעומס ובסל"ד גבוהים. מיקום המזרקים אמור לאפשר לדלק להתאדות באופן מלא ולהגיע לתערובת הומוגנית יותר. יש שסתום כוח חשמלי המופעל על-ידי מחשב ניהול המנוע, ובנוסף 3 מצבי מנוע (Race, Forest, Wet – מרוץ, יער, רטוב) והתנעה חשמלית. לדור החדש יש גל איזון לאיזון הוויברציות ומצמד דיאפרגמה חדש ומחוזק.
השלדה דומה לדור היוצא עם שלדת זנב פריקה מאלומיניום, ועם מערכת בולמים של קאיאבה (KYB) עם מזלג קדמי הפוך בקוטר 48 מ"מ מסוג AOS (ר"ת Air-Oil Separated) וקארטרידג' סגור, וכמובן עם אפשרויות כיול מלאות. מהלכי הגלגל 300 מ"מ מלפנים ו-310 מ"מ מאחור. גובה המושב הוא 949 מ"מ, מרווח הגחון 320 מ"מ, מיכל הדלק מכיל 9.8 ליטרים, והמשקל היבש עומד על 103.5 ק"ג.
ה-MR300i מגיע בשתי גרסאות: גרסת רייסינג בסיסית יותר עם חישוקי אקסל, צמיגי מיטאס Terra Force, כידון וידיות ניקן, מערכת פליטה מלאה של OXA, בלמי ניסין ודיסקים של גאלפר. לגרסת הפרו שלדה אדומה (שחורה ברייסינג), מוטות טלסקופ מצופים ב-DLC שחור להפחתת חיכוך, משולשים מסוג X-TRIG ROCS באנודייז אדום, כידון רנטל פאטבר, מגני ידיים של פוליספורט, חישוקי אקסל חזקים יותר עם נאבות באנודייז אדום, צמיגי מישלין אנדורו מדיום, דיסק צף בקוטר 260 מ"מ, כיסוי מושב מונע החלקה וגרפיקה אדומה-שחורה.
אין מידע בשלב זה על היתכנות הגעת ה-MR300i החדש לישראל או מחיר שתי הגרסאות, כשבאופן כללי עתיד המותג בארץ לא ברור בשלב זה.
בב.מ.וו מרחיבים את פלטפורמת ה-1,300 ומצרפים ל-R 1300 GS את ה-R 1300 R – גרסת הרודסטר הספורטיבית – שמקבלת את המנוע החדש עם יותר כוח לעומת קודמו.
הב.מ.וו R 1250 R הוצג בשנת 2018 כגרסת רודסטר הנושאת את מנוע הבוקסר החדש, שהוצג באותה השנה, על בסיס ה-R 1200 R הקודם. המנוע בנפח 1,254 סמ"ק עם תזמון השסתומים המשתנה ShiftCam, אשר משנה את תזמון ומהלך שסתומי היניקה בהתאם לסל"ד ולמצב המצערת, הפיק בזמנו 136 כ"ס ו-14.57 קג"מ. לשנת 2023 הוא קיבל עדכונים שהתמקדו בעיקר בתחום האלקטרוניקה ושדרוג מערכת התאורה.
ב.מ.וו R 1300 R דגם 2025
ה-R 1300 GS הוצג בשנה שעברה כאופנוע חדש לחלוטין שנבנה מחדש מהמסד ועד לטפחות, עם רשימה ארוכה מאוד של שינויים ושיפורים. על הפלטפורמה שלו מציגים כעת את גרסת ה-R (רודסטר) ובהמשך את הטורר הגדול (RT) ואת ה-RS עם חצי פיירינג. מנוע הבוקסר מגיע לכאן עם 1,300 סמ"ק. ההספק מטפס ל-145 כ"ס ב-7,750 סל"ד , שהם 9 כ"ס יותר מה-1250, והמומנט ל-15.2 קג"מ ב-6,500 סל"ד, כשרוב המומנט מגיע בטווח שבין 3,600 סל"ד ל-7,800 סל"ד. מערכת השיפטקאם נוכחת גם פה.
המנוע גם קטן יותר במימדיו בזכות מיקום מחודש לתיבת ההילוכים, הוא קל יותר ב-4 ק"ג לעומת ה-1250, והמאסות בו ממורכזות יותר. גל ההינע עוצב מחדש, וגם המפרק המשותף עם הזרוע האחורית. ב.מ.וו גם שיפרו את היכולת להסיר ולהרכיב את הגלגל האחורי דרך תכנון מחודש של האזור. המשקל עומד על 239 ק"ג, לפני מילוי 17 ליטר הדלק (אותו משקל כמו הדור הקודם, למרות שב-GS הגדול הם הצליחו להפחית 13 ק"ג). החישוקים חדשים, קלים ב-1.4 ק"ג, ובמידות 17″ עם מידות הצמיגים של 120/70 מלפנים ו-180/55 מאחור.
השלדה נשארה בתצורה של שני חלקים, כאשר החלק המרכזי עשוי מפלדה, והאחורי הוחלף לאלומיניום קל משקל. כמו בעבר, המנוע משמש כגורם נושא עומס מרכזי, וספיגת הזעזועים נעשית בעזרת מזלג הפוך בקוטר 47 מ"מ עם בולם הפראלבר היחיד מאחור המחובר לזרוע אחורית חד-צידית. לטובת הרכיבה הספורטיבית חלוקת המשקל על הרודסטר מוטית קדימה, כאשר יש כידון חדש המאפשר גם לנוע עוד 10 מ"מ לפנים לטובת תנוחת רכיבה ספורטיבית יותר.
ל-R 1300 R החדש שלושה מצבי רכיבה (כביש, גשם ואקו) עם אופציה בתשלום לטובת מצבי דינמיק ודינמיק פרו המשפיעים על רגישות ה-ABS ובקרת האחיזה להטיה. ניתן לצייד גם במערכת רדאר קדמי המשמש גם להתראה או בלימה בעת התקרבות לעצם במהירות (בקרת מניעת התנגשות לפנים) וגם משמש לבקרת השיוט האדפטיבית, אשר יודעת גם לבלום את האופנוע כאשר מתקרבים במהירות לעצם מלפנים בעת שיוט. ישנה גם מערכת המתריאה על סטייה מהנתיב. אלו, יחד עם ההתראה על עקיפות מסוכנות מאחור ועל עצמים הנמצאים בנקודות המתות של הרוכב ומנוטרות על-ידי רדאר אחורי, משוקפות על המראות.
עוד ברשימת האופציות מערכת בולמים חשמליים מהדור האחרון (DSA – ר"ת Dynamic Suspension Adjustment), שמכוונת אוטומטית את עומס הקפיץ בבולם האחורי ואת השיכוכים, ומשנה את התגובות בהתאם למצב ניהול המנוע הנבחר וגם ניתנת לכיוון נפרד דרך יחידת השליטה. גם כאן ניתן לבחור כאופציה במערכת ה-ASA (ר"ת Automated Shift Assistant), המבטלת את הצורך בשימוש ידית הקלאץ' וברגלית ההילוכים. המערכת מאפשרת לבחור בין תפעול תיבת ההילוכים באופן ידני או בצורה אוטומטית, ללא התערבות הרוכב. בשני המקרים המערכת מבטלת לגמרי את ידית הקלאץ'.
הב.מ.וו R 1300 R החדש צפוי להגיע לישראל בהמשך השנה, כאשר המחיר העדכני טרם נמסר אך הוא צפוי להיות גבוה מאשר הגרסה היוצאת.
ה-MT-07 של ימאהה הוא אחד הכלים החשובים של ימאהה בכל הזמנים. הוא הוצג לראשונה ב-2014 כחלק מהדרך של ימאהה להתמודד עם המשבר הכלכלי הגדול של שנת 2009. הרעיון היה להנגיש לרוכבים צעירים רכיבה דינמית ומהנה באמצעות פלטפורמה זולה יחסית, שתכלול מספר דגמים, ותכניס את מי שישרוד לתוך משפחת ימאהה.
יש עוד כאלה שמסתובבים בינינו, אבל לא הרבה, בטח לעומת הכמות שנמכרה בישראל (ובעולם) והנגישה את חווית הרכיבה (והווילי!) לצעירי ישראל, שמהר מאוד שמו עליו תוספות רועשות וניסו לדמות את עצמם לרוכבי ספורט. במחיר של 60 אלף ש"ח בשנת 2014, ה-MT-07 בהחלט מיצב את עצמו כסיפור הצלחה – גם בקרב שוק המשומשים וגם בקרב שוק הגנבים. עכשיו, כשרכבנו על הדור הרביעי האפוי היטב עם מזלג הפוך, הרבה אלקטרוניקה ואפילו גיר אוטומטי, מצחיק לחשוב שעברו רק 11 שנים מאז שבחנו את הדור הראשון שמיקם את ימאהה במקום אחר לגמרי ממה שהם היו לפני שהוא (ואחיו הגדול, ה-MT-09) הגיעו לעולם.
ימאהה MT-07 דור ראשון
נפנה את הבמה אל מבחן הדרכים המקורי של אביעד אברהמי שפורסם על גלגל אחד באתר:
כולם מדברים על ה-MT-09. האופנוע הראשון של ימאהה מתוך סדרת אופנועים שמהווים ביחד את התשובה של ימאהה לאופנוענות המודרנית – פשוטה אבל איכותית, יעילה אבל מהנה, יושבת על 'פלטפורמות' אבל ייחודית, ומעל הכל – זולה, גם לקנייה וגם לתחזוקה. הונדה הייתה הראשונה שהבינה שכדי למשוך קהלים חדשים, או לפחות לשמור את אלו הקיימים, וכדי לעצור את מגמת עליית הגיל של רוכבי האופנועים, חייבים ליצור כלים אחרים. לא עוד אופנועים עתירי הספק וביצועים שנמצאים במלחמת חימוש בכל שנה, אלא כלים פשוטים ויעילים לתחבורה יומיומית זולה. התוצאה הייתה סדרת ה-NC700, שאם להשתמש במילים עדינות, הייתה לא מלהיבה במיוחד. ימאהה כמו ימאהה, עשתה את זה אחרת והציגה בשנה שעברה את ה-MT-09 כסנונית ראשונה של סדרת ה-MT, שכאמור יעילה וזולה, אבל בלי כל הקטע הזה של השעמום. ימאהה הראתה שאפשר לייצר אופנוע זול, אבל שיהיה גם מגניב ומהנה לרכיבה, וכך יצרה את אחד הכלים החשובים של השנים האחרונות, שהפך ללהיט מכירות באירופה, וגם אצלנו.
קצת אחרי ה-09, הציגה ימאהה דגם נוסף בסדרת ה-MT – ה-MT-07, שקצת נחבא אל הכלים ליד האח הגדול והפופולרי. הוא נשען על אותו העיצוב העירום והמינימליסטי של אחיו הגדול, אבל מציע מנוע קטן יותר, 700 סמ"ק במקום ה-900 של ה-09, שיתאים יותר לרוכבים מתחילים או לכאלה שה-09 גדול מדי עבורם. בהתאם לרוח התקופה, המנוע תוכנן על בסיס הטריפל של ה-09, עם אותה הטכנולוגיה אך עם צילינדר אחד פחות, כך שמדובר בעצם בטווין מקבילי, אבל עם סדר הצתה א-סימטרי כמו ב-09.
המנוע החדש שוכן בתוך שלדת צינורות פלדה ומהווה גורם נושא עומס, כשמכלולי השלדה הם פשוטים למדי. מלפנים יש צמד בולמים קונבנציונליים בעלי מהלך קצר, ומאחור זרוע אלומיניום פשוטה אבל מעוצבת עם בולם יחיד אופקי. הבולמים בשני הצדדים לא מציעים אפשרות כיוון כלשהי, למעט עומס הקפיץ בבולם האחורי. גם בתחום הבלמים אין פה בשורות גדולות – צמד דיסקים בקוטר 282 מ"מ מלפנים עם קליפרים קונבנציונליים (מזמן לא ראינו דגם חדש עם בולמים לא הפוכים וקליפרים לא רדיאליים). לעומת זאת, הצמיגים הם במידות כביש מלאות – 120 מלפנים ו-180 מאחור. בהחלט מכובד. הגומי, אגב, הוא מתוצרת ברידג'סטון – BT023 – צמיגי ספורט עם אורך חיים גבוה.
אחד המאפיינים הבולטים ביותר של ה-MT-09 הוא העיצוב, וגם האח הקטן, ה-07 שלנו, מעוצב באותה הרוח. מאוד אהבנו את המינימליזם בקצוות ואת הגוש הגדול של מנוע ומיכל דלק במרכז, ומאוד אהבנו את הזרימה של מיכל הדלק אל מושב הרוכב ויחידת הזנב. אבל יותר מזה – כמו בכל סדרת ה-MT, כולל ה-125 הקטן, יש פה השקעה מטורפת בפרטים הקטנים. אם זה העיצוב המוקפד של יחידת הזנב, של המושבים, הפנס האחורי והמחרשה, אם זה מכסי המנוע או אם זה סביבת הרוכב המינימליסטית והסקסית, וגם מערכת הפליטה הקצוצה נראית מצוין, למרות דוד הביניים הגדול. ושלא לדבר על הטקסטורה המיוחדת של חלקי הפלסטיק. כשכל העיצוב המוקפד הזה מגיע גם באיכות גימור גבוהה מאוד, אנחנו מתחילים לשאול שאלות – איך זה שכל החבילה הזאת, שעל פניו נראית מאוד איכותית, עולה פחות מ-60 אלף שקל כולל מערכת ABS? כנראה שהתשובה היא שכמו במקרה של ה-09, יש כאן תמחור אגרסיבי במיוחד של ימאהה העולמית שנובע מאסטרטגיה מסודרת. תכף נבדוק אם האופנוע גם פורע את הצ'קים שהעיצוב והאיכות כותבים בלי חשבון.
ה-MT-07 הוא אופנוע קטן. כמעט אפילו דחוס. התנוחה זקופה, והיא עשויה להיות נוחה למדי לרוכבים שאינם גבוהים יתר על המידה. המושב שטוח וקשיח, והרגליות קרובות למושב ויוצרות קיפול רגליים שתורם לתחושה הקומפקטית. גם הכידון תורם לתחושה זאת, גם בגלל הקרבה שלו לרוכב, מה שיוצר את התנוחה הזקופה, אבל בעיקר מפני שהוא צר וקטן. המשקל, שלפי דפי הנתונים עומד על 181 ק"ג כולל נוזלים, מרוכז ברובו במרכז האופנוע מה שתורם גם כן לתחושת הקלילות והקומפקטיות. כל יחידת החזית, עם הפנס המינימליסטי והיעדר המשקף, והעובדה שראש הרוכב נמצא ממש מעל לכידון, מגבירים עוד יותר את התחושה הזו. כמו ב-09, זה חתיכת קטע להוריד את הראש ולראות שאחרי לוח השעונים אין כמעט כלום למעט חתיכת פלסטיק קטנה (ומעוצבת) וגלגל קדמי בשרני.
ואם כבר דיברנו על לוח השעונים, אז די אהבנו אותו. הוא אמנם קטן ומינימליסטי כמו כל האופנוע, אבל מציע את כל האינפורמציה הדרושה – יש מד סל"ד דיגיטלי בתחתית, מד מהירות בחלקו הימני, תצוגת דלק ומצב הילוך, ותצוגה משתנה של כל הטריפים ומחשב הדרך, כולל תצרוכת דלק וטמפרטורת סביבה. הוא גם מודרני ונעים לעין, והכי חשוב – משתלב בדיוק עם רוח האופנוע.
בואו נדבר קצת על המנוע. נתחיל בזה שבאופן כללי טווין מקבילי היא התצורה הפחות מועדפת עלינו. למעט טווינים מיוחדים כמו זה של הטימקס או של ה-F800GS, התצורה הזאת די משעממת, ויש שפע דוגמאות לכך. כאן ב-07, הרבה בזכות סדר ההצתה הא-סימטרי, המנוע דווקא מעניין. הוא אמנם לא זריז במיוחד, ופתיחת מצערת מייצרת תגובת מסטיק נמתחת שכזאת, אבל הסאונד דווקא מעניין, על אף שהוא שקט (וטוב שכך). גם התחושה ממנו טובה, עם שפע מומנט כבר מסל"ד נמוך. בכלל, למרות שמדובר בנפח ביניים, אין פה צורך למשוך הילוכים. אפשר ורצוי לרכב על התחומים הנמוכים והבינוניים ולקבל יופי של דחף בכל הילוך. שימושיות, זה שם המשחק, וגם תצרוכת הדלק תומכת בכך – 19.5 ק"מ/ל' בתנאי המבחן התובעניים.
גם לדחוף חזק הוא יודע, ואם מושכים את ההילוכים מקבלים דחף טוב מאוד. בהילוך השישי הוא אוסף מהירות לאט יותר, במיוחד במהירויות הגבוהות. ראינו על השעון כמעט 220 קמ"ש, והיה למנוע עוד קצת לתת, אבל טווח המהירויות הזה מיותר לחלוטין, בעיקר בגלל היעדר מיגון הרוח. שיוט נינוח ונעים מתבצע על סביב 130 קמ"ש, כשגם גיחות ל-150 או 160 מתקבלות בהבנה. מעבר לזה הרוח תנסה לתלוש לכם את הצוואר, גם אם מתכופפים עם הראש עד למיכל הדלק.
אז נסיעות בינעירוניות מהירות מאוד הן לא הקטע של ה-07, וזה ברור לגמרי ומקובל. אבל בכל זאת, סביבת המחייה הטבעית שלו רחבה למדי. בעיר הוא כלי מצוין, אחד הנוחים לשימוש. הגודל הפיזי בשילוב זווית הצידוד הטובה של הכידון מאפשרים לו להשתחל בקלות בין מכוניות, והמנוע הגמיש והנעים לשימוש מאפשר לרכב בנחת, גם אם זה מהר משמעותית מהתנועה, בלי להתאמץ. המתלים רכים וסופגים מצוין את האספלט העירוני, מה שתורם לתחושת הנוחות.
אבל ה-07 הוא לא רק אופנוע אורבני אלא הרבה יותר. נסיעות פרברים למשל, הוא שותה בהנאה רבה לרוכב. גם בכבישים מפותלים הוא מגניב במיוחד, וכאן למען האמת קצת הופתענו. הרי עם בולמים פשוטים ורכים לא ציפינו באמת להתנהגות ספורטיבית, אבל מסתבר של-07 יש הרבה מה להציע גם באלו. הוא סופר-זריז ונופל לפניות בקלות, אבל הוא גם יציב ושומר באופן כמעט מושלם על הקו. למה כמעט? כי הרכות של הבולם האחורי ובעיקר ההחזרה המהירה מדי, יוצרים לעתים זנב שמתנדנד מעט, בעיקר כשהאספלט לא מושלם. אבל זה בכל מקרה לא מפריע לחגיגת גז על כבישים מפותלים, כמו שאתם יכולים לראות בתמונות.
אותה רכות של הבולם האחורי וההידראוליקה הפשוטה שלו דווקא באים לידי ביטוי בקו ישר ובמהירות גבוהה. ברכיבה כזו, כשהאספלט לא מושלם ויש גלים, האחורי מחלק לפעמים זוגיות לישבן הרוכב תוך שהוא מנסה להקפיץ אץ הגלגל האחורי לאוויר ולהעיף את ישבן הרוכב מעלה. כשמבינים את זה ולוחצים על הרגליות, התופעה הרבה פחות מורגשת. אז בסדר, הבולם האחורי פה הוא לא הסחורה האיכותית ביותר שיש, אבל אבסולוטית הוא מספק ביצועים טובים למדי, בטח ובטח ביחס למחיר האופנוע ולכלים באותו טווח המחירים. דווקא עם המזלג הקדמי הקונבנציונלי הרגשנו מצוין בכל מצב. הפעם האחרונה שאהבנו פרונט לא הפוך הייתה ב-CBR600F5 של שנות ה-2000… וגם הבלמים חזקים מספיק ומלאי רגש, וקבלו אפילו הפתעה – אפשר להרים את הגלגל האחורי ברולינג סטופי – בלי התערבות של מערכת ה-ABS. מאחור אגב, היא קצת יותר רגישה, ובכל מקרה היא עובדת נפלא.
קנה אותנו!
אז ה-MT-07 מציע חבילת התנהגות טובה מאוד, רכה ונעימה לשימוש, ובעיקר קלה לתפעול. קל מאוד לעשות איתו כל מה שרוצים, וממש 'לקפל' אותו – אם זה בתנועה עירונית או בכבישים מפותלים. אג'יליטי – זו המילה הלועזית שמתארת את ההתנהגות שלו בצורה הטובה ביותר, ובזה הוא בהחלט מצטיין. הוא גם מציע המון סטייל. מראה רענן ושונה, כמו אחיו הגדול – נייקד מינימליסטי, אבל בסגנון הייחודי של ימאהה. וכל זה מגיע בחבילה מלוטשת ומגומרת, שמרגישה שלמה ואיכותית. מקרה קלאסי של השלם הגדול מסך חלקיו.
עכשיו, כשאנחנו גם יודעים איך ה-MT-07 זז ומתנהג, השאלה ששאלנו בתחילת הכתבה מקבלת משנה תוקף. איך לעזאזל הצליחו בימאהה לתמחר את ה-07 כל כך נמוך? מחירו של ה-MT-07 נקבע על 58,247 ש"ח כולל אגרות רישוי ואחרי הורדת מס הקנייה. ביחס למחירי האופנועים בישראל, מדובר בעסקה שהיא לא פחות ממעולה, שכן מקבלים בה אופנוע מצוין בעל יכולות גבוהות וסטייל ייחודי במחיר סופר-אטרקטיבי, וזה, רבותיי, נדיר מאוד אצלנו.
אז כן, יש לנו רק דברים טובים להגיד על ה-MT-07, אופנוע שהצליח לקנות אותנו לגמרי, אבל יש לנו גם דעה מגובשת על סדרת ה-MT בכללותה ועל הכיוון של האופנוענות המודרנית על פי ימאהה. החברה היפנית השנייה בגודלה, שהביאה לנו יציאות אדירות כמו ה-R1 וה-WR/YZ של 98 או הטימקס של 2000 והלאה, ישבה בשקט למעלה מעשור בלי לחדש לנו יותר מדי או לזעזע את עולם האופנוענות כמו שעשתה עם שלושת הדגמים שהוזכרו. והנה עכשיו, בתקופה של תמורות משמעותיות בשוק הדו-גלגלי העולמי, ימים של מיתון וחיסכון מצד אחד והקצנת דגמים מפוארים מצד שני, ימאהה באה ומציגה את המשנה שלה לאופנוענות המודרנית, וזה לדעתנו הדבר החשוב ביותר שיצא מיפן בעשור האחרון, במקביל לסדרת ה-NC של הונדה. ואם פרדר שלנו כתב על ה-NC750X שאם זו האופנוענות המודרנית אז הוא לא רוצה להיות אופנוען, עכשיו אפשר להגיד שאם סדרת ה-MT מייצגת את האופנוענות המודרנית – אז החשק שלנו חזר, ובגדול!
לשנת 2025 בוחרים דוקאטי ולמבורגיני לחבר את גרסאות הקצה בקשר ישיר עם מהדורה מיוחדת שלוקחת את הפניגאלה V4 S החדש של 2025 ואת הלמבורגיני רוולטו ההיברידי עם 1,015 כוחות הסוס שלו.
דוקאטי ויצרנית מכוניות העל האיטלקית למבורגיני שייכות לקונצרן פולקסווגן, והן משתפות פעולה מדי פעם. בדוקאטי מציגים כעת מהדורה מיוחדת ומוגבלת נוספת בשיתוף עם למבורגיני, כשהראשונה הייתה של הדיאבל 1260 S למבורגיני והשנייה עם הסטריטפייטר V4. לשנת 2025 בוחרים בדוקאטי את הפניגאלה V4S החדש (מבחן מקומי – כאן.
גרסת הדוקאטי-למבו העדכנית מוסיפה מערכת פליטה של אקרפוביץ' מטיטניום עם סופיות מקרבון, שביחד עם עדכון מערכת ניהול מנוע מוסיפה עוד 1.5 כ"ס לסך של 218.5 כ"ס. עוד נגיעות קרבון עוזרות להוריד את המשקל ב-2 ק"ג ל-185 ק"ג. יש עיצוב בהשראת הרוולטו ליחידת הזנב, לכנפונים ולחישוקים. יש גם משקף שונה. לגרסה זו הותקן מצמד יבש, רגליות וידיות מתכוונות ותצוגה מיוחדת בצג ה-TFT בעת ההתנעה שגם מציגה את המספר הסידורי של המהדורה המיוחדת. רק 630 יחידות יגיעו לייצור, כאשר עוד 63 מהם ייעודו ללקוחות למבורגיני רוולטו, להם גם יתאפשר לקנות בצביעה תואמת ללמבורגיני שלהם, וכן ציוד רכיבה – הכולל קסדה וחליפה – התואם לצביעה שאותה בחרו.
ניתן להזמין את הדוקאטי פניגאלה V4 למבורגיני כאן בישראל, במחיר של 630,000 ש"ח, ואם בבעלותכם למבורגיני רוולטו ואתם רוצים לרכוש את גרסת הספיישל המיועדת ללקוחות למבורגיני בלבד, הכינו 863,000 ש"ח וקבעו פגישה בליגל, יבואני דוקאטי לישראל.
מטרו מוטור, יבואנית אופנועי ימאהה לישראל, מודיעה על הגעתו ארצה של הטרייסר 9 החדש לשנת 2025 על שלל גרסאותיו.
הדור השלישי של הימאהה טרייסר 900 הוצג לשנת 2021 כאשר מנוע הטריפל קיבל הגדלת נפח ל-889 סמ"ק (42 סמ"ק יותר מהמנוע הקודם) והספק המנוע עלה ב-4 כ"ס ל-119 כ"ס. שנה לאחר מכן הציגו את גרסת הטרייסר 9GT+ המאובזרת, כשלראשונה בימאהה – האופנוע מגיע עם מערכת רדאר מתקדמת ובטיחותית.
ימאהה טרייסר 9 חדש ל-2025
לשנת 2025 גרסת הספורט-תיור עברה יישור קו עם שאר דגמי ה-CP3, שמתחיל עם עדכון המנוע לתקנות יורו 5+ ההכרחיות. נתוני המנוע נשארים כמו שהם, וזה על 119 כ"ס ב-10,000 סל"ד ו-9.5 קג"מ ב-7,000 סל"ד. למנוע יש חמישה מצבי ניהול (3 מתוכנתים מראש – ספורט, כביש וגשם – ושניים להתאמה אישית) הנשלטים דרך מתגים חדשים או דרך אפליקציה. חיישן ה-IMU ב-6 צירים מאפשר בקרת אחיזה ובלימה גם בהטיה. פרט לכך יש בקרת שיוט, ביטול אוטומטי למאותתים, וכן את הדור השלישי של הקוויקשיפטר של ימאהה הפועל לשני הכיוונים.
שלדת הזנב חדשה, כשהיא קלה ב-150 גרם וארוכה יותר ב-50 מ"מ, והמשמעות היא נוחות משופרת למורכב. הרוכב מקבל מושב עם ריפוד משופר שאמור לספק נוחות טובה יותר לאורך זמן. גובה המושב הוא 845 מ"מ, כשניתן להגביה ב-15 מ"מ נוספים. החישוקים חדשים גם כן, ומוגדרים כקלים וחזקים יותר. הטרייסר 9 יגיע עם צמיגי בריג'סטון באטלקס ספורט טורינג T32.
כמו בנייקד, העניין הבולט ביותר בטרייסר 9 החדש הוא העיצוב, כשהדור הרביעי מקבל מסיכת חזית חדשה וחדה יותר וגם פנסי מטריקס LED בגרסאות הבכירות, שגם מנמיכות אוטומטית את האור הגבוה מול תנועה נגדית. שלוש הגרסאות מיישרות קו עם מסך TFT בגודל 7″ וכמובן הקישורית ההכרחית.
מגיע ב-3 גרסאות – רגילה, GT ו-GT פלוס
הטרייסר 9 החדש ממשיך להגיע בשלוש גרסאות: גרסת הבסיס עם בולמי קאיאבה מכאניים ומשקף חדש ומתכוונן, גרסת ה-GT עם מערכת בולמים חשמלית סמי-אקטיבית של קאיאבה (KADS – ר"ת KYB Actimatic Damper System), קוויקשיפטר, מפתח קרבה, משקף חשמלי ועוד תופינים, וגרסת ה-9GT+ המאובזרת למקסימום עם הגיר האוטומטי Y-AMT, שהכרנו בעוד דגמים בימאהה, ועם מערכת רדאר אשר מאפשרת בקרת שיוט אדפטיבית (ACC – ר"ת Adaptive Cruise Control) אשר משנה את מהירות האופנוע בהתאם למהירות התנועה מלפנים. בקרת השיוט ניתנת להתאמה בארבעה מצבים אשר קובעים את המרחק מהרכב שלפנים. המערכת פעולת במהירויות בין 30 קמ"ש ל-160 קמ"ש. בשני ההילוכים הראשונים החל מ-30 קמ"ש, בהילוכים 3 ו-4 החל מ-40 קמ"ש, ובהילוכים 5 ו-6 החל מ-50 קמ"ש. המערכת אינה מגבירה מהירות בזמן פנייה, למשל, אך כן מגבירה מהירות בהדרגה בזמן שהאיתות דולק והרוכב מבצע עקיפה.
מאיר, יבואני אופנועי וקטנועי הונדה לישראל, מודיעים על הגעתם ארצה של גרסאות 2025 של צמד המקסי-סקוטרים בנפח 750 סמ"ק – הפורצה 750 וה-X-ADV750.
הפורצה 750 הוא התשובה האחרונה של הונדה לסגמנט המקסי-סקוטרים הלוהט. יחד עם ה-X-ADV (ששודרג לשנת 2025) הוא משלים מתקפה דו-ראשית על הסגמנט, עם צמד כלים שתוקפים מכיוונים שונים. בעוד ה-X-ADV בנוי בקונספט של מקסי-סקוטר-אדוונצ'ר-שטח, הפורצה הוא מקסי-סקוטר ספורט-תיור לכביש, או GT בשפת הונדה.
25YM Honda Forza 750
כאמור, לשנת 2025 מבצעים בהונדה מתיחת פנים למשפחת הדגמים, ובקורלציה מלאה ל-X-ADV750 המעודכן יש מתיחת פנים עיצובית הכוללת עיצוב חד ואגרסיבי יותר, עם חזית חדשה הכוללת פנסים קטנים וחדים יותר. אלו כוללים גם את המאותתים, וכן תאורת יום DRL, ופנסי LED היקפיים. גם כאן מתגאים בשימוש בחומרים ממוחזרים מתעשיית הרכב ('biomass material Durabio') לייצור חלקים שונים בדגמי הפורצה השונים. גרסת ה-750 סמ"ק הבכירה קיבלה משקף קדמי גדול יותר, משטח רגליים חדש ורחב יותר, וגם המושב חדש, כשהוא רך יותר ואמור לספק יותר נוחות לרוכב. שלושת הנפחים מקבלים את מסך ה-TFT החדש בגודל "5, אשר מיישר קו עם שאר דגמי הונדה המודרניים. הוא כולל תצוגה חדשה, ממשק משתמש חדש וקל יותר לתפעול, וכן חיבור לטלפון הנייד דרך אפליקציה של הונדה, הכוללת גם תוכנת ניווט. התפעול דרך מתג 4 כיוונים חדש בבית המתגים השמאלי, ב-750 יש גם בקרת שיוט שמגיעה כסטנדרט, וגם היא מתופעלת מבית המתגים השמאלי החדש.
המנועים מותאמים לתקנות יורו 5+ , עם מנוע הטווין המקבילי, שנותר ללא שינוי, כשהוא מפיק 58 כ"ס ו-7 קג"מ. המצערות חשמליות, ויש כעת 4 מצבי רכיבה קבועים (סטנדרט, ספורט, שטח, גשם) השולטים על כוח המנוע, בקרת האחיזה ובלימת המנוע, ועוד מצב נוסף שאותו הרוכב יכול לכוון בהתאם להעדפותיו. תיבת ה-DCT שופרה בתוכנה, כשבהונדה טוענים שכעת היא חלקה יותר במהירויות נמוכות ובפניות. בנוסף, לכל אחד מארבעת מצבי הרכיבה יש את המפה שלו לתפעול התיבה.
25YM Honda Forza 750
ה-X-ADV הוא המקסי-סקוטר-אדוונצ'ר של הונדה, עם תיבת ה-DCT כפולת המצמדים. הוא הוצג לראשונה כדגם 2017, ועבר עדכון משמעותי ב-2021 – אז גם הייתה שנת הפריצה שלו, במיוחד בשוק הישראלי, והוא הפך למקסי-סקוטר פופולרי ומבוקש. עד כה נמכרו קרוב ל-80 אלף יחידות ברחבי אירופה. לשנת 2025 יש מתיחת פנים עיצובית. ה-X-ADV מקבל עיצוב חד ואגרסיבי יותר, עם חזית חדשה הכוללת פנסים קטנים וחדים יותר. אלו כוללים גם את המאותתים, וכן תאורת יום DRL, וכמובן פנסי LED היקפיים. המושב חדש, כשהוא רך יותר ואמור לספק יותר נוחות לרוכב, ומתחת למושב יש נפח אחסון של 22 ליטרים הכולל מעתה גם שקע טעינה USB-C. יש גם תא כפפות חדש בחלק הקדמי. אגב, בהונדה מתגאים בשימוש בחומרים ממוחזרים מתעשיית הרכב לייצור תא המטען של ה-X-ADV, וכן בסיס המושב. רוכשי X-ADV חדש, דעו שמעתה תא המטען ובסיס המושב עשויים מפגושים של רכבי הונדה. מעבר לכך גם כאן יש את העדכונים שהוזכרו מעלה למסך ולמנוע.
ה-X-ADV מגיע ב-2025 בשלוש סכמות צביעה חדשות: שחור, לבן פנינה, ואפור מט. בנוסף, בהמשך תשוחרר גרסת צביעה מיוחדת בזהב ובצהוב. יש כמובן מספר חבילות אבזור אופציונליות (אדוונצ'ר, נוחות, סטייל, טיול ואורבן), וכן אביזרים ספציפיים אופציונליים להתאמת הכלי לרוכב.
דלק מוטורס, יבואנית אופנועי ב.מ.וו לישראל, מודיעה על הגעתו לארץ של ה-S1000RR, אופנוע הסופרבייק של ב.מ.וו, שזכה לראשונה באליפות הסופרבייק העולמית בעונת 2024 וקיבל לשנת 2025 רשימת עדכוני כוח, מכניקה, אלקטרוניקה ועיצוב.
בשנת 2024 ציינו בב.מ.וו נקודת ציון היסטורית – זכייה במדרגה הגבוהה ביותר של אליפות הסופרבייק העולמית עם טופראק ראזגאטליגלו הטורקי, לראשונה בתולדות היצרן מבוואריה. צמד הגרסאות – S-RR ו-M-RR הבכיר יותר – הוצגו בדור רביעי וחדש שמתחיל כמובן עם יישור הקו לתקנות זיהום האוויר העדכניות והמחמירות של 2025, עם ההתאמה ליורו 5+.
מנוע ארבעת הצילינדרים של ה-S1000RR, בנפח 999 סמ"ק עם תזמון שסתומים משתנה מסוג ShiftCam, נשאר כמו שהוא מבחינת נתונים – כלומר 207 כ"ס ב-13,500 סל"ד ו-11.5 קג"מ ב-11,000 סל"ד. בדור הקודם היו 4 מצבי מנוע מובנים ועוד 3 'אישיים' שהתאפשרו בתוספת מחיר. כעת 7 מצבי רכיבה זמינים כסטנדרט ברכישה. יש מצב מרוץ, דינמיק, כביש, גשם ו-Race Pro 1-3, כשמצב 'מרוץ' ניתן לכיוון אישי של הרוכב של בקרת האחיזה, ה-ABS (לפניות), בקרת הווילי, תגובת המנוע וגרף המומנט, וכן של בלימת המנוע. במצב מרוץ 'פרו', שמגיע כאופציה עם 3 מפות שונות, ניתן לכוון גם את בקרת הזינוק שבאה כמערכת אינטגרלית ב-S1000RR, וכן את בקרת המהירות המקסימלית בפיטס. גם חבילת מערכת ה-ABS מתעדכנת עם יותר מצבים, הכוללים גם מצב למי שרוכב עם צמיגי סליקס במסלול. יש גם מצערת חדשה וקצרה יותר, שמקצרת את סיבוב המצערת ב-14°.
מבחינת העיצוב – ה-S-RR מקבל פנסים חדשים שמספקים עיצוב אגרסיבי יותר, כיסוי גלגל קדמי שמספק גם קירור אוויר יעיל יותר ישירות אל צמד בלמי הדיסק, וכנפונים חדשים ויעילים יותר, שכעת נותנים 6 ק"ג יותר של כוח הצמדה, מה שמאפשר כוח הצמדה של 23.1 ק"ג על הגלגל הקדמי במהירויות של מעל ל-265 קמ"ש. המשקל המלא המוצהר נשאר על 198 ק"ג.
ה-M1000RR – שיגיע בהמשך השנה – הוצג בשנת 2020 כגרסה קצה חדשה ואקזוטית במפרט סופרבייק של ב.מ.וו, המיועד בעיקר לשימושי מסלול, למרות שמגיע עם רישוי כביש מלא. הוא נבנה על-ידי חטיבת המרוצים והשיפורים של ב.מ.וו, M Performance, עם מרכיבי מנוע מחומרים אקזוטיים וקלים יותר. כך למשל, הטלטלים בגרסת ה-M העשויים מטיטניום, ארוכים וקלים יותר ב-6%, כמו גם הנדנדים. אותו חומר גם מרכיב את מערכת הפליטה, חוסך 3.7 ק"ג לעומת המקור ומאפשר לדגם ה-M להיות יעיל יותר בטווחי סל"ד של 6,000 ועד 15,100 – הטווחים הרלוונטיים לרכיבת מסלול. הדור הקודם הוסיף 5 כ"ס על פני ה-S-RR וסיפק 212 כ"ס עם משקל מלא של 194 ק"ג.
לשנת 2025 מוסיפים בב.מ.וו עוד סוסים ומביאים את המנוע ל-215 כ"ס. שימוש בחלקים פנימיים שונים לצד הגדלת יחס הדחיסה מ-13.5:1 ל-14.5:1 מאפשרים את התוספת. בנוסף, יש שסתומי יניקה ופליטה חדשים, תיבת אוויר חדשה, תא בעירה חדש ושסתומי מצערת גדולים יותר. העיצוב והכנפונים שהוזכרו מעלה מגיעים כמובן גם לכאן, כשכנפוני הקרבון כאן מספקים 30 ק"ג של כוח הצמדה במהירויות גבוהות. מערכת האלקטרוניקה המלאה כאן מוסיפה גם בקרת החלקה או בקרת דריפט ('Slide Control') בשני מצבים, שרלוונטית כמובן למסלול בלבד.
מעבר לכך, ההבדלים בין הגרסאות נשארו זהים, שזה מתבטא גם בשינויים בגאומטרייה בשלדת ה-FlexFrame, שנועדו להעברת יותר משקל לחלקו הקדמי של האופנוע. שלדת הזנב שונה וקלה יותר. פה יש שימוש במערכת בלימה שנקראת 'M Brake' עם קליפרים של ניסין, הקלה ב-60 גרם ומגיעה היישר מדגמי המרוצים. הדיסקים הקדמיים באותו קוטר של 320 מ"מ, אך עבים יותר ב-0.5 מ"מ (5 לעומת 4.5 מ"מ). בנוסף, יש כאן חישוקים מקרבון הקלים ב-1.7 ק"ג ומאפשרים הורדת משקל בלתי מוקפץ ועל ידי-כך לשפר את הצמדת הגלגלים אל הקרקע, כלומר את האחיזה, וכפועל יוצא את זמני ההקפה ואת הבטיחות.
ממש עכשיו סיימנו לרכוב על הדור התשיעי של הימאהה טימקס. על ספק-קטנוע-ספק-אופנוע שהחל את צעדיו בתחילת המילניום, נקנה באלפיו בישראל, והפך להיות סמל סטטוס ומושא הערצה בקרב קהל עצום ומגוון שלצערנו כולל בתוכו גם את הגנבים וגם את מי שמפעיל את הגנבים.
לא להאמין, אבל כבר עברו כמעט 25 שנים ותשע דורות מאז שבמאי 2000 הציגו בימאהה את הפרשנות שלהם לאופנוע ספורט בעיצוב של קטנוע. איזה שילוב מוזר ולא הגיוני, ובכלל לא בטוח שמישהו בימאהה חשב בכלל על ההצלחה לה הדגם יזכה, וגם המבקרים הראשונים נעו בין עיקום פרצוף ופסימיות לבין אדישות. ה-T-MAX המקורי יצר יש מאין קטגוריה משל עצמו שהיום נקראת 'מקסי-סקוטר' =- מקסימום קטנוע. וזה מחברה שהטופ שלה היה המג'סטי 250.
2001 – דור ראשון, האגדה נולדה
כי מי בכלל ביקש כלי אוטומטי-ספורטיבי שיש לו מקום למטען מתחת למושב? נכון, כשאנחנו על קטנוע בא לנו לפעמים לתת בגז, אבל יש לנו קטנוע כי רצינו קטנוע. בימאהה כיוונו לרוכבי אופנועים שמחפשים משהו קצת אחר ולא ממש לרוכבי קטנועים קלאסיים שמעבירים משלוח או רוכבים לעוד יום מיותר במשרד. מה שמעניין זה שלימים הוא היה הכלי הדו-גלגלי הנמכר ביותר בישראל, וכשהדור השביעי הגיע לישראל ב-2020 הוא פאקינ' מכר 150 יחידות ביום אחד, וזה במחיר ממוצע של 90 אלף ש"ח!
נחזור לשנת 2000, המבנה החריג התבסס על-כך שהשלדה והזרוע האחורית התבססו על מה שמקובל באופנועים של ימאהה, כשהמטרה, יחד עם המנוע, שחובר לשלדה ומוקם במרכז הכלי, הייתה להעניק לטימקס התנהגות אופנוענית. הדור הראשון, עליו אנחנו מתעכבים היום, היה בזמנו הגדול והחזק ביותר שהוצע בקטנוע, עם מנוע טווין מקבילי בנפח 499 סמ"ק מקורר נוזל, שהפיק 43 כ"ס ב-7,500 סל"ד, 4.5 קג"מ ומהירות קצה של 160 קמ"ש דרך הינע וריאטור. החישוקים היו בקוטר 14″ עם צמיגים במידות 120/70 מלפנים ו-150/70 מאחור. הוא לא היה קטן, עם בסיס גלגלים של 1,575 מ"מ וגובה מושב של 795 מ"מ. הבלמים כללו דיסק יחיד מלפנים (כיום כפול) ועוד אחד מאחור, כמובן שבלי ABS. המשקל עמד על 217 ק"ג.
למרות מחיר הקנייה הגבוה מלכתחילה ומחיר התחזוקה היקרה בדיעבד, הטימקס היה סיפור הצלחה עולמי, וגם אצלנו תפס תאוצה והחל להצטרף במאות יחידות בשנה לכבישי ישראל. הוא דווקא התחיל אצל אניני הטעם ורופאי השיניים, אבל בשלב מסוים הוא קרץ גם לאוכלוסיות שצריכות כלי דו-גלגלי מהיר וקל לתפעול ביד אחת. בשוק המשומשים הוא התבלט כאחד הקטנועים היחידים שלא סומנו לשליחויות, וכתוצאה מכך נסחר בסביבות המחירון ואפילו יותר, כנגזרת כמובן לרמת התחזוקה והטיפול, כאשר כל תוספות האפטרמרקט האין-סופיות תרמו לדיבידנדים במכירה – ושמו זרקור גם לגורמי האכיפה וגם לגורמי הפשיעה. בדור הראשון זה בלט פחות מדורות האבולוציה של הטימקס, אבל כלים רבים נרכשו עם חבילת שיפורים סטנדרט מהיבואן, כשאביזר החובה העיקרי היה מפלט אקרפוביץ' צורם ורועש ומציק.
כשימאהה הציגו את הדור הראשון הם זכו למנות של ביקורות נוקבות מבפנים ומבחוץ. קטנוע זה קטנוע, אופנוע זה אופנוע. היום, כשאנחנו רוכבים כבר על הדור התשיעי עם 562 סמ"ק ו-47.6 כ"ס, שמתקרב כבר לרף של המאה אלף ש"ח, אנחנו שמחים שמקבלי ההחלטות לא התקפלו ולא נבהלו.
נציגים בודדים של הדור הראשון נשארו על כבישי ישראל, אבל כיף להסתכל עליהם ולראות עד כמה תמימים היו בימאהה כאשר הציגו את המקסי-סקוטר הצהוב לפני 25 שנים.
בדוקאטי חושפים את הדזמו 450 MX –הראשון מבין סדרת אופנועי שטח של דוקאטי שיכללו עוד מוטוקרוס בנפח 250 סמ"ק וצמד אופנועי אנדורו בנפחים 250 ו-450 סמ"ק.
בדוקאטי עומדים במילה ומציגים את הבכור בתחום אופנועי השטח של החברה. הדזמו 450 MX, נמצא בפיתוח בחטיבת המחקר והפיתוח של דוקאטי בבולוניה מזה כשלוש שנים, ובעונת 2024 הוא ביצע ניסוי כלים מוצלח באליפות איטליה במוטוקרוס עם היעד להגיע לאליפות העולם בעונת 2025.
דוקאטי דזמו 450 MX
המוטוקרוס החדש מציג מפרט שמביא את הטכנולוגיה והאלקטרוניקה שאנחנו מכירים מתחום הכביש והאדוונצ'ר של דוקאטי אל עולם השטח. המנוע, צילינדר יחיד כמובן, בנפח 449.6 סמ"ק, מציע מידות של 96 מ"מ קוטר קדח על 62.1 מ"מ מהלך בוכנה. שסתומי היניקה בקוטר 40 מ"מ ועשויים מטיטניום, ושסתומי הפליטה בקוטר 33 מ"מ מפלדה, אלו פועלים בשיטת הדזמודרומיק, כלומר עם מנופים ולא עם קפיצים. מבחינת מספרים הדזמו 450 מספק 63.5 כ"ס ב-9,400 סל"ד ו-5.4 קג"מ ב-7,500 סל"ד. הקו האדום נקבע ב-11,900 סל"ד גבוהים, כשבדוקאטי מצהירים ש-70% מנתון המומנט מגיע כבר ב-4,200 סל"ד. מבחינת תחזוקה תידרש החלפת בוכנה כל 45 שעות ובדיקת כיוון שסתומים באותו הטיפול.
השלדה והזרוע האחורית מאלומיניום, מערכת המתלים כוללת מזלג קדמי הפוך של שוואה בקוטר 49 מ"מ עם מהלך גלגל של 310 מ"מ, ובולם יחיד עם מהלך גלגל של 301 מ"מ. כמובן שניתן לכייל את שני הצדדים בצורה מלאה. מערכת הבלימה של ברמבו עם דיסק יחיד בקוטר 260 מ"מ של גאלפר מלפנים בקוטר, ואחד של 240 מ"מ מאחור. חישוקי האקסל נעולים מהמפעל עם עם פירלי סקורפיון MX32 מיד-סופט במידות 80/100 על חישוק 21″ מלפנים ו-110/90 על חישוק 19″ מאחור. משקל השלדה לבדה הוא 8.96 ק"ג, כשמשקל האופנוע עומד על 104.8 ק"ג לפני מילוי 7.2 הליטרים במיכל הדלק.
בצד האלקטרוניקה: למנוע שני מצבי רכיבה הנשלטים גם דרך אפליקצית X-Link, יש בקרת אחיזה למסלול ב-4 מצבים, בקרת בלימת מנוע, בקרת זינוק וקוויקשיפטר.
הדוקאטי דזמו 450 MX יגיע לארצות הברית ולאירופה לקראת חודש יולי הקרוב, כשהמחיר צפוי להיות בקצה העליון של אופנועי המוטוקרוס.
רוצים לרכוש את האופנוע הקרוב ביותר לזה של מריו רומן ותיאו קבאקצ'יאב? בשרקו מביאים לייצור 200 יחידות של גרסת ה-Extrem המיוחדת.
שרקו SE300 EXTREM
אופנועי חברת שרקו הצרפתית הציגו שיפורים רבים לליין האנדורו של 2025 עם עיצוב חדש לגמרי לצד שינויים מכאניים פרקטיים כמו תיבת אוויר ומסנן אוויר חדשים עם גישה מהירה למסנן האוויר, שיפורים בשלדה ועוד. עכשיו בשרקו מציגים מהדורה מוגבלת ומיוחדת של אופנועי קבוצת המרוצים, עם רשימת תוספות מכובדת.
חבילת התוספות, שמוערכת בכ-3,500 אירו בקטלוג השיפורים, כוללת מפלט אקרפוביץ' קל ופתוח יותר, מצמד מחוזק, מגני דיסק מקרבון, מגן רדיאטור, רצועות אחיזה מלפנים ומאחור, מוביל שרשרת מחוזק ומגן לזרוע האחורית, כידון NEKEN חזק יותר, מנגנון שליפה מהירה לגלגלים, מגן גחון, מגן קלאץ', גלגלי שיניים חזקים יותר, רגליות חזקות וגרפיקה מיוחדת.
בישראל, גרסת שרקו SE300 פקטורי מתומחרת ב-75,900 ש"ח, מי שישים את ידו על גרסת ה-Extrem המיוחדת (שכאמור, רק 200 ממנה תגענה לייצור) יידרש לשלם הרבה יותר, לכיוון ה-90 אלף ש"ח.
