אינדיאן ממשיכה את שיתוף הפעולה עם חברת ג'ק דניאלס – זו של הוויסקי – ומשחררת גרסה במהדורה מוגבלת של 177 יחידות מיוחדות של הצ'יף.
באינדיאן ממשיכים את שיתוף הפעולה שהחל בשנת 2016 עם חברת הוויסקי ג'ק דניאלס. בעבר שחררו אינדיאן וג'ק דניאלס גרסאות מיוחדות לסקאוט בובר, לצ'יפטיין, לצ'יף, לספרינגפילד דארק הורס ולרואדמאסטר עילית, והאחרונה בשנת 2021 – עם דילוג על שנת 2022 – של הצ'לנג'ר. כל גרסה קיבלה עיצוב בסגנון תצוגת אחד מבקבוקי הוויסקי של ג'ק דניאלס, וכולם מיועדים לאספנים – של אופנועים ושל וויסקי.
כאמור, הבסיס השנה נבחר להיות הצ'יף בובר דארק הורס עם מנוע ה-Thunderstroke (מוכה רעם) החדש בנפח 1,890 סמ"ק ועם 88 כ"ס ו-16.6 קג"מ. הצ'יף דניאלס יגיע עם מושב 'צף' יחיד ומשקף קטן וכהה. יש צביעה דו-גונית לצילינדרים ופסים לבנים על מיכל הדלק. לפי אינדיאן, הצביעה המיוחדת מכילה וויסקי במרכיבים. כל היחידות יגיעו עם לוגו 'ג'ק דניאלס' מוטבע בכל מיני מקומות על גבי האופנוע, כולל הטבעה של מספור היחידה. מבחינה מכנית ואלקטרונית אין שינוי לעומת הגרסה הרגילה.
מחיר גרסת הג'ק דניאלס בארצות הברית גבוה ב-5,500 דולר אמריקאי מזו של הגרסה הרגילה, שעולה בישראל, בגרסת הדארק הורס, 150 אלף ש"ח. כאמור, רק 177 יחידות יגיעו לייצור, וסביר להניח שיש כבר רשימת המתנה אצל הסוכנים.
בביואל חושפים את הסופרטורינג (SuperTouring) – האופנוע החמישי על אותה הפלטפורמה, עם מנוע הווי-טווין האימתני, והפעם ספורט-תיור מזווד לכביש.
את ההקדמה הקבועה שלנו על ביואל נשמור לסוף. למה קבועה? משום שבחברה מטפטפים אחת לתקופה דגם חדש לגמרי שנכנס גם הוא לרשימת ההזמנה המוקדמת, שכן גם קודמיו טרם נמסרו ללקוחות. התכנון של החברה עם הבעלים החדשים והשם הישן להציג לא פחות מעשרה דגמים שונים בשלוש שנים הקרובות. הדגם הראשון שהוצג היה ההאמרהד 1190 – סופרבייק עם 185 כוחות סוס שיגיע גם בגרסת נייקד – ה-1190SX. לאחר מכן הוצג ה-1190 באחה DR – אופנוע שטח עם אותו המנוע ו-175 כ"ס. הדגם הרביעי הוא הסופר קרוזר – פאוור-קרוזר שתוכנן בשיתוף פעולה עם מעצב העל רולנד סנדס.
ביואל סופרטורינג
עכשיו מגיע למערכה הסופרטורינג, עם אותה הפלטפורמה הכוללת מנוע וי-טווין בנפח 1,190 סמ"ק עם 72° בין שני הצילינדרים המפיק כאן 185 כ"ס ב-10,000 סל"ד ו-14 קג"מ ב-8,000 סל"ד. יש חישוקי 17″, דיסק בלימה קדמי יחיד בקוטר 386 מ"מ – כמעט בקוטר החישוק עצמו, משקף קדמי וסט מזוודות צד מאלומיניום. כיסוי מיכל הדלק עשוי מסיבי פחם. אין עוד נתונים על אלקטרוניקה או פרטים טכניים, כאשר התכנון הוא לצאת חלק מהדגמים לקראת סוף שנת 2024.
מותג ביואל התחיל תחת המהנדס המוכשר אריק ביואל, שהמותג ביואל נושא את שמו, אשר עבד בעבר עבור הארלי דיווידסון. הוא פרש ופתח חברה משלו הנושאת, כאמור, את שמו (Buell). ההיסטוריה מראה שהוא נתקל תמיד בקשיים כלכליים – למרות האופנועים האיכותיים שאותם ייצר, שהציגו חשיבה רבה מחוץ לקופסה – ותמיד הגיע בסופו של דבר לפשיטת רגל. הפעם האחרונה הייתה ב-2017, כשנאלץ לסגור (שוב) את EBR (אריק ביואל רייסינג) – שבגלגול האחרון שלה עבדה פחות משנה. הזכויות למותג המקורי נשארו קבורים אצל הארלי דיווידסון, אך בשנה שעברה המותג ביואל חזר, אך ללא קשר ליזם ובעל השם המקורי. מעניין מה הוא חושב על הגלגול הנוכחי.
זה אופנוע? זה קרוזר? זה בכלל קטנוע? לא, זה ההונדה DN-01, שגורם לכל מי שרוכב עליו להיות במרכז העניינים.
לא, במציאות הוא לא נראה טוב יותר. איזה דבר מוזר. עזבו הגדרה מגדרית, כי לא נהוג להתייחס לזה בימינו, וגם בהונדה לא ממש רצו שתתייחסו לזה. הוא שווק כאופנוע, ספק קרוזר אוטומטי, אבל העיצוב שלו – והיעדר אופנועים אוטומטיים באותה התקופה – סימנו אותו כמקסי-סקוטר, או קטנוע גדול. מאוד.
הונדה DN-01 – תצוגת תכלית
הוא הוצג בשנת 2005 בתערוכת טוקיו בשם DN-01 (ר"ת Dream New-Concept 1), אבל הגיע לייצור רק בשנת 2008. המנוע נלקח מההונדה NT650V (או ה-Deauville) עם שני צילינדרים בצורת וי, ש-52° מפרידות ביניהם, ועם נפח כולל של 680 סמ"ק מקוררי נוזל. ההספק המרבי עמד על 62 כוחות סוס ב-7,500 סל"ד ו-4.8 קג"מ שהביאו למהירות מרבית של כ-180 קמ"ש, למי שהצליח להתכופף.
תיבת ההילוכים לא הייתה מסוג וריאטור-קטנוע שגרתי וגם לא DCT, שלמדנו להכיר מהונדה בשנים שלאחר מכן. כאן הייתה מערכת שמותגה בשם HFT (ר"ת Human Friendly Transmission – כלומר גיר אנושי חביב). מדובר על מערכת הילוכים רציפה הידראולית (CVT), שיכולה לאפשר אין-סוף יחסי העברה בזכות הצורה ללא גלגלי שיניים. היא מורכבת משני זוגות חרוטים ('קונוסים') הפונים זה אל זה, כאשר זרימת שמן הידראולי מעבירה את הכוח ביניהם. יחס ההעברה, או ההילוך, נקבע על-פי מיקום החרוטים. הונדה סיפקו שני מצבים למערכת ההילוכים – רגיל וספורט, שנתן קצת 'פלפל' למנוע. היה גם מצב 'טיפטרוניק', שאפשר להחליף הילוכים (כאילו) על-ידי מתגים. ההינע הסופי התבצע על-ידי גל-הינע.
השלדה הייתה מפלדה, הבולמים לא היו משהו מיוחד לכתוב עליהם – עם מזלג רגיל של 41 מ"מ ומהלך של כ-100 מ"מ, בסיס גלגלים של 1,605 מ"מ, גובה מושב של 690 מ"מ, חישוקי 17″ (עם צמיגים במידות 130/70 מלפנים ו-190/50 מאחור) והרבה קילוגרמים. כמה זה הרבה? 260 פלוס עוד כמה עודפים של קילוגרמים, וזה לפני נוזלים. מערכת הבלימה הורכבה משלושה דיסקים, שניים בקוטר 296 מ"מ מלפנים ויחיד בקוטר 276 מ"מ מאחור. היה ABS וגם CBS, שזה מערכת בלימה משולבת.
העיצוב נועד להראות נוכחות ויכולת, ובהונדה אוהבים הדגמת יכולות. החלק הקדמי נראה מעוך עם משקף שלא תרם מאומה להגנה מרוח וכיסה את לוח השעונים הדיגיטלי. הכידון יצא עם שני קרניים, המאותתים שולבו במראות והכל נראה מאוד מוזר ולא שגרתי. בדיוק כמו שהונדה רצו. מי שהתייחס אליו כקטנוע, או מקסי-סקוטר התאכזב מהמחסור במקומות אחסון, מי שחשב להתייחס אליו כאל קרוזר התאכזב מזה שהוא נשמע כמו אופנוע אנמי (ושמי שבאמת יש לו קרוזר פשוט צוחק עליו בפנים) ומי שחשב שיקבל אופנוע נחמד עם גיר אוטומטי התאכזב מהמשקל הכבד, שמשפיע בתמרונים במהירות נמוכה בתוך העיר או מהיעדר מיגון הרוח מחוץ לעיר. וזה עוד לפני שסיפקנו את דעתנו על העיצוב.
ההונדה DN-01 בא לזרוק את הרימון שלו ולברוח. הוא שווק בעולם פחות משנתיים ונעלם ממדפי הונדה במהירות. הוא לא הצליח למצוא הרבה קונים, בטח במחיר של כמעט 150 אלף ש"ח (144 אלף בדיוק) בישראל, ולא הרבה יחידות שהגיעו לישראל. היו בודדים שרכשו אותו בישראל ויש עוד כאלה שעד היום מסתובבים. בהחלט כלי מוזר, ובעיקר תצוגת תכלית של הונדה.
בהוסקוורנה חושפים את הנורדן 901 אקספדישן (Expedition), כגרסה מאובזרת וקרבית יותר לשימושי שטח לעומת הקיים, עם הבולמים של הק.ט.מ 890 אדוונצ'ר R, ועם מיגון ואבזור נוספים לטובת רכיבות ארוכות טווח.
הוסקוורנה נורדן 901 אקספדישן
ההוסקוורנה נורדן 901 הוצג בסוף שנת 2021 כגרסת האדוונצ'ר המבוססת על האח מבית ק.ט.מ, ה-890 אדוונצ'ר. רכבנו עליו בהשקה עולמית, וגם בהשקה המקומית בישראל. בזכות הפלטפורמה, יש מנוע טווין מקבילי מהק.ט.מ, בנפח 899 סמ"ק, עם 105 כוחות סוס ב-8,000 סל"ד ו-10.2 קג"מ ב-6,500 סל"ד. השלדה לקוחה ישירות משם, וכך גם חישוקי השפיצים – במידות "18 מאחור ו-"21 מלפנים. השינויים המכאניים העיקריים נמצאים בבולמים, שמהווים מדרגת ביניים בין ה-890 אדוונצ'ר הרגיל לבין גרסת ה-R עם הבולמים המותאמים יותר לשטח. מלפנים יש בולמי WP הפוכים מדגם APEX בקוטר 43 מ"מ, כמו ב-890 אדוונצ'ר ה'רגיל', אולם עם מהלך מתלה שגדל מ-200 ל-220 מ"מ וזה בהשוואה ל-240 מ"מ עם צינורות מזלג בקוטר 48 מ"מ של גרסת ה-R הקרבית. גם מאחור מדובר בבולם WP מהסוג המותקן ב-890 הרגיל, אולם הוא מציע מהלך גלגל ארוך יותר של 215 מ"מ.
בהוסקוורנה מטפלים בסוגיית הבולמים עם הצגת גרסת האקספדישן של הנורדן 901, ומתאימים את הבולמים של גרסת ה-R הקרבית של ק.ט.מ. כאמור, מדובר על WP XPLOR בקוטר 48 מ"מ עם מהלך של 240 מ"מ מלפנים ומאחור, בעלי יכולות כיוונון מלאות. שאר התוספות מיועדות לטובת שימושי שטח וכביש ארוכי טווח וכוללות מיגון גחון מסיבי שמכסה את המנוע ואת חלקו התחתון של מיכל הדלק, רגלית אמצע, חימום לידיות ולמושב, משקף קדמי גבוה יותר ותיקי אוכף רכים עם נפח אחסון כולל של 36 ליטרים.
לנורדן 901 אקספדישן יש ארבעה מצבי ניהול מנוע, כשלכביש, גשם ושטח מצטרף מצב 'אקספלורר' (המקביל למצב 'ראלי' בק.ט.מ), שמשחרר את כל הסוסים בגלגל האחורי בשימוש שטח, עם תשע דרגות החלקה שונות לבחירת הרוכב. מסך ה-TFT מאפשר קישורית לסלולר ומוסיף מערך ניווט מובנה (+Turn-by-Turn), אפשרות לחיוג ומענה לטלפונים ובחירת מוזיקה המאוחסנת בסלולר. יש גם גרפיקה שונה לגרסת האקספדישן, וכן מגני ידיים לבנים.
ההוסקוורנה נורדן 901 אקספדישן צפוי להגיע לישראל בחודש הקרוב, כאשר אנחנו נרכב עליו בקרוב מאוד ונביא רשמים ראשונים מההשקה העולמית. מחיר רשמי בישראל טרם פורסם, אך הוא כמובן צפוי להיות גבוה מ-105 אלף ש"ח, שזה מחיר הגרסה הנוכחית.
האופנוע קפץ בפתאומיות בגלל מהמורה בכביש והמורכבת, אימו של הרוכב במקרה זה, שברה חוליה בגבה. האם היא נפגעת תאונת דרכים?
רוכב שהרכיב את אימו (60) על האופנוע עלה על מהמורה במרכז הכביש, וכתוצאה מכך הגלגל האחורי של האופנוע קפץ לגובה ושב והוטח בקרקע תוך כדי תנועה. האופנוע המשיך בנסיעתו מבלי שהתהפך, אך כתוצאה מהטלטול והמכה החזקה בקרקע שזעזעה את גופה של האישה היא החלה לחוש כאבים עזים בגבה וצעקה לבנה שיעצור את האופנוע. מנקודה זו היא הלכה ברגל למכוניתה שחנתה בקרבת מקום, ומשם נהגה לביתה.
לדברי האישה, היא קיוותה שהכאבים יחלפו מעצמם, אך ביום שלמחרת התאונה, כשהכאבים רק החמירו, היא פנתה לבית החולים, שם נמצא שהיא סובלת משבר דחיסה באחת מחוליות עמוד השדרה. היא אושפזה במחלקה לניתוחי עמוד שדרה להמשך בירור ולאיזון הכאב, ובהמשך עברה ניתוח לייצוב החוליה שנשברה.
לאחר 11 ימי אשפוז שוחררה האישה לביתה כשהיא מצוידת בהמלצות למעקב רופא משפחה, ביקורת במרפאת עמוד שדרה, שימוש במחוך, המשך טיפול תרופתי, הוצאת תפרים בחלוף 14 ימים מהניתוח, טיפולי פיזיותרפיה וחופשת מחלה למשך 30 יום.
לאחרונה פנתה האישה לעו"ד ליטל ביבר חייקין ממשרד עורכי הדין ביבר-חייקין-לקואה-הררי מראשון לציון, במטרה למצות את זכויותיה לקבלת פיצוי. עו"ד ביבר חייקין פנתה בשמה של האישה לחברת 'הפול – המאגר הישראלי לביטוחי רכב', שביטחה את האופנוע בביטוח חובה, בניסיון להגיע להסכמה בדבר מינוי מומחה רפואי אובייקטיבי שעל פי הכרעתו ייפסקו הפיצויים שישולמו לאישה. לטענתם, עד היום, כשנתיים וחצי לאחר התאונה, סובלת האישה, בין היתר, מהגבלה בטווח תנועות הגב התחתון ומחוסר יציבות בהליכה והיא נמצאת במעקב רפואי רצוף, בין היתר אצל רופא משפחה ואורתופד.
"האישה זכאית לפיצוי בגין נזקי הגוף שנגרמו לה בתאונה מכוח חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים (חוק הפלת"ד), אשר קובע כי כל נפגע בתאונת דרכים זכאי לפיצוי, בין אם התאונה ארעה באשמתו ובין אם לא", מסבירה עו"ד ביבר חייקין.
לדבריה: "בהליך משפטי החוסה תחת חוק הפלת"ד, הדרך היחידה להוכיח נזק רפואי המותיר נכות צמיתה, היא באמצעות מינוי מומחה אובייקטיבי אשר בודק את הנפגע, וקובע את שיעור נכותו. לכן, ככל שלא תהיה הסכמה למינוי מומחה כאמור, תוגש התביעה לבית המשפט ובית המשפט ימנה מומחה אובייקטיבי מטעמו".
סיפור מעניין שעשוי להיות נוגע לכל רוכב דו-גלגלי, שכן על כל רוכב לדעת את זכויותיו בכל הנוגע לנזקי גוף בעת רכיבה על אופנוע. נמשיך לעדכן.
לשנת 2023 מציגים בימאהה שתי גרסאות חדשות של הטנרה 700, שמתווספות לגרסה הרגילה ולגרסת הוורלד רייד הקרבית. קבלו את הטנרה 700 אקסטרים (Extreme) והטנרה 700 אקספלור (Explore).
הימאהה טנרה 700 הוצג בשנת 2019 וזכה להצלחה גדולה בישראל ובעולם עם מעל ל-40,000 יחידות שנמכרו מאז – מאות רבות מהן בישראל. לשנת 2022 הוצג הוורלד רייד, כגרסה הקרבית ביותר עם מיכל דלק גדול יותר, בולמים משודרגים ואלקטרוניקה מתקדמת יותר, והשנה עודכנה הגרסה הרגילה עם צג TFT חדש ומודרני בגודל 5″. לרוכב אפשרות בחירה בין הקרנת מסך 'אקספולרר' עם שעון הסל"ד שבולט יותר, לבין תצוגת 'כביש' (Street) קונבנציונלית. דרך המסך יש אפשרות לקישורית מלאה לסלולר דרך אפליקציה ייעודית. בדומה לוורלד רייד, מערכת ה-ABS שודרגה לשלושה מצבים: מלא על שני הגלגלים, רק על הגלגל הקדמי (ללא האחורי) או ניתוק מלא. ידית הבלם הקדמי מגיעה בעיצוב חדש. בנוסף, יש שקע USB חדש, מאותתי LED חדשים, וקוויקשיפיטר להחלפת הילוכים ללא סגירת המצערת וללא שימוש במצמד – שיוצע כמערכת אופציונאלית.
ימאהה טנרה 700 בגרסת אקספלור
כעת מציגים בימאהה שתי גרסאות חדשות לדגמי 2023: האקסטרים – אשר מיועדת לשימוש שטח אגרסיבי יותר ומגיעה עם אותו מזלג קאיאבה בקוטר 43 מ"מ עם מהלך גלגל ארוך יותר ב-20 מ"מ (230 מ"מ), ואותה הגדלת מהלך גלגל גם מאחור – ל-220 מ"מ. הבולמים מתכווננים בצורה מלאה. מרווח הגחון גדל גם הוא ב-20 מ"מ ל-260 מ"מ. יש רגליות רוכב מטיטניום הרחבות יותר ב-35%, מושב שטוח עם יותר ריפוד שמעלה את גובה המושב ל-910 מ"מ, וכנף קדמית אנדורו גבוהה. בנוסף, יש מגן רדיאטור ומוביל שרשרת מאלומיניום.
גרסת האקספלור מיועדת יותר לרכיבות ארוכות טווח ומפחיתה את מהלך הבולמים בשיעור של 20 מ"מ לעומת הגרסה הרגילה (190 מ"מ מלפנים ו-180 מ"מ מאחור), גובה המושב יורד ב-15 מ"מ (860 מ"מ). המשקף הקדמי גדול יותר בכ-50%, יש תושבות למזוודות צד ויש קוויקשיפטר מובנה.
יחד עם גרסת 'ראלי' מאובזרת – הכוללת מגן גחון מסיבי מאלומיניום בעובי 4 מ"מ, מגן רדיאטור ומגן שרשרת מאלומיניום, מושב ראלי הגבוה ב-20 מ"מ מהמושב מפלט אקרפוביץ' קל משקל ומשטחי אחיזה לברכיים בצידי מיכל הדלק – מרחיבים בימאהה את פלטפורמת הטנרה 700 לחמש גרסאות. בבסיס כל גרסאות הטנרה 700 נמצא מנוע ה-CP2 של ימאהה – הטווין המקבילי בנפח 689 סמ"ק שמגיע מה-MT-07. הוא מפיק כ-74 כ"ס וכמעט 7 קג"מ. מועד הצגת שתי הגרסאות החדשות ומחירם טרם נקבע.
ברויאל אנפילד מציגים גרסאות מעודכנות ל-2023 של הקונטיננטל GT והאינטרספטור 650 עם צבעים חדשים, חישוקים יצוקים עם צמיגי טיובלס, פנסי LED, שקע USB ועדכונים נוספים.
רק לפני מספר ימים הציגו ברויאל אנפילד את גרסאות ה'רעם' ו'ברק' של הקונטיננטל GT והאינטרספטור 650, וכעת מציגים בחברה עדכונים מלאים לשנת 2023 עבור אותן שתי גרסאות ה-650. מעבר לצביעות חדשות המתווספות למבחר הקיים, מתווספים חישוקי 18″ יצוקים עם 7 חישורים (מחליפים חישוקי שפיצים) ועם צמיגי טיובלס באותן המידות (100/90 מלפנים ו-130/70 מאחור). הפנסים הרגילים משתדרגים לתאורת LED מלפנים ומאחור, מתווסף שקע USB לטעינה, יש כפתורי הפעלה חדשים ושונים על הכידון, ידיות כידון עם אפשרות לכיוונון ויש מושב חדש. המנוע וצמד המפלטים יגיעו מושחרים לשנת 2023.
סדרת ה-650 של רויאל אנפילד מורכבת משתי גרסאות: האינטרספטור הוא אופנוע כביש סטנדרטי עם כידון גבוה, בעוד שהקונטיננטל GT בנוי בסגנון קפה רייסר עם קליפ-אונים, כאשר צפויה להצטרף גרסת הימליאן 650 – אדוונצ'ר בסגנון רטרו, שיתבסס על אותו המנוע. מדובר בכלים שפותחו מאפס תוך הישענות על קווי מתאר הנדסיים שאפיינו את ה'טופ' של תעשיית האופנועים הבריטית באמצע המאה הקודמת – אופנועי הטווין. המנועים הם טווין מקבילי מקורר אוויר, עם סידור גל ארכובה של 270 מעלות, גל זיזים עילי יחיד שמניע את שמונת השסתומים, גיר בן 6 הילוכים ומערכת הזרקת דלק. המנוע מפיק 47 כ"ס ב-7,150 סל"ד ומומנט של 5.3 קג"מ ב-5,250 סל"ד. מסביבו שלדת צינורות שפותחה על-ידי Harris Performance הבריטית, הנשענת על מזלג טלסקופי בקוטר 41 מ"מ מלפנים וצמד בולמים מאחור. על העצירה מופקדת מערכת בלימה מתוצרת BYBRE, עם דיסק קדמי יחיד בקוטר 320 מ"מ ודיסק אחורי בקוטר 240 מ"מ, מגובים במערכת ABS.
דגמי 2023 צפויים להגיע בקרוב לישראל, כאשר טרם נמסר המחיר עבור כל אחת מהגרסאות, שצפוי להיות יקר במעט (כ-400 אירו באירופה) מהגרסאות הקיימות, שימשיכו להימכר במקביל במחיר של 45 אלף ש"ח.
יש תאריך להצגת ה-890SMT החדש של ק.ט.מ – 24 באפריל.
בשעה טובה, כי מאז שנת 2019 אנחנו כותבים על הדגם הצפוי, כאשר בשנת 2021 פורסמו גם תמונות ריגול ברורות של ה-SMT עם צפי להשקה כבר באותה השנה. בק.ט.מ בחרו להוריד את היד מהמצערת ולחכות עד לשנת 2023 בכדי להחזיר את שם העבר לשוק, רק שהפעם עם 100 סמ"ק פחות.
ה-SMT ׁׁ(ר"ת סופרמוטו טורינג) היה יציאה מגניבה של ק.ט.מ, מעין היפרמוטו-תיור מגודל, כשהוצג בשנת 2008 עם מנוע 990 סמ"ק, 115 כ"ס ו-9.8 קג"מ, יחד עם מהלכי מתלה ארוכים למדי, כשפלטפורמה הייתה ה-990SM שקיבל פיירנג קדמי. הוא נמכר גם בישראל במספרים קטנים יחסית וייצורו הופסק בשנת 2013.
בשלב זה אין פרטים מלאים, אבל נציין את מה שאנחנו יודעים: המנוע יגיע מה-890 דיוק, כלומר טווין מקבילי שנמצא גם בגרסאות ה-890 אדוונצ'ר עם הספק של 105 כ"ס (אדוונצ'ר) ועד 121 כ"ס (דיוק). יהיו חישוקי "17 לטובת יכולות הכביש, בלמים של ברמבו עם קליפרים רדיאליים מונובלוק מדגם Stylema ובולמי WP, כמובן, עם מהלך בולם ארוך יותר מהדיוק. חבילת האלקטרוניקה הצפויה תסמן וי בכל הסעיפים עם מצערות חשמליות עם 3 מצבים ומצב מסלול, חיישן מדידת אינרציה IMU ב-6 צירים, בקרת אחיזה MTC להטיה ב-3 מצבים + מצב מסלול, בקרת החלקה MSR, מערכת ABS להטיה כולל מצב סופרמוטו שמבטל ABS על הגלגל האחורי, קוויקשיפטר דו-כיווני, בקרת ווילי, מסך TFT צבעוני ופנסי LED היקפיים.
הק.ט.מ 890SMT יוצג כאמור ב-24 באפריל, ואז נביא את הפרטים על המכונה הזו, שאמורה להיות מגניבה למדי עם הרבה פאן פקטור.
הק.ט.מ 990SM-T של 2009 (צילום: טל זהר)עוד אחת, כי ממש אהבנו את ה-SM-T! (צילום: טל זהר)כמה כיף! (צילום: טל זהר)
הימאהה DT-1 היה האופנוע הדו-שימושי הראשון שנולד עם הפנים לשטח, ולא כאופנוע כביש מוסב. אומרים שבזכותו כל סצינת המוטוקרוס בארצות הברית התחילה.
בואו נסתכל מה יש לנו כאן: מנוע דו-פעימתי קטן בנפח 246 סמ"ק, 18 כוחות סוס בסך הכל (ב-6,000 סל"ד), 113 ק"ג, בלמי תוף וחישוק 19″ מלפנים. לא מספרים שיריצו מישהו לסוכנות בימינו אנו. אבל באותה התקופה, סוף שנות ה-60, מי שרצה לרדת לשטח היה צריך להסב אופנוע כביש לשימוש גם בשטח.
ימאהה הציעו לעולם אופנוע עם רישוי כביש שיכול גם יכול להסתדר בכביש, אבל נותן תחושה נוחה בשטח. ואולי, בלי להתכוון לכך, הם יצרו קטגוריה חדשה: דו-שימושי או טרייל (trail), מה שהיום אנחנו קוראים אדוונצ'ר. בשנת 1968 היה לו את מהלך הבולמים הגדול ביותר מכל האופנועים היפנים, צמיגים גדולים במבנה שמתאים לשימושים כפולים, ומגן גחון שנועד להגן מסלעים בשטח. לפי ימאהה הוא נולד בעקבות הדרישה של רוכבי מערב ארצות הברית שרכבו על אופנועי כביש מוסבים ('Trailmaster') שהחליפו בהם את הכידון והגביהו את מערכת הפליטה. התאמות אלו לא סיפקו הצרכים בשטחים קשים יותר, ובימאהה רצו לספק פתרון לכך. למעשה, אנשי ימאהה-ארה"ב הם אלו שתכננו את הגרסה הראשונית ושלחו לימאהה העולמית לאישור, עם הבקשה / דרישה לייצר כלי שיכול להצליח בכביש, בשטח הררי ובקפיצות מוטוקרוס. דרישות נוספות היו משקל קל (בימאהה חשבו במקור שיצליחו לרדת מ-100 ק"ג), מימדים קטנים ומנוע חזק וגמיש.
על-מנת להחליף אופנוע דו-צילינדרי כביש מוסב, בנפח 250 סמ"ק, שהתחרה תחת המדים הרשמיים של הכחולים, בימאהה-יפן התחילו בשנת 1965 לעבוד על אופנוע מוטוקרוס דו-פעימתי בשם קוד 'YX26', כך שעבורם היה בסיס מוצק עבור הגרסה החדשה, ולכן הפיתוח – מרגע הצגת הבקשה ועד למוצר המוגמר – לקח 15 חודשים בלבד. ההצלחה הייתה מיידית והתחילה בארץ הביקוש – ארצות הברית. במחיר רכישה של 750$ מכרו בימאהה את כל המלאי בשבועות ספורים, והגיעו לכמות בלתי נתפסת של 50 אלף יחידות בשנה (!) ברחבי העולם, באמצע שנות ה-70. לקראת 1977 החליפו בימאהה את צמד הבולמים האחורי במונושוק – בולם יחיד שמתפקד טוב יותר בתנאי עומס. גם סוג של הפגנת חדשנות באותם הימים.
רוכבים גילו גם שאפשר להפשיט את אביזרי הרישוי הכביש מהימאהה DT-1, כלומר המראות והתאורה, ולקחת אותו בכיף למסלולי המוטוקרוס. בלי להתכוון, ה-DT-1 השפיע גם על העולם הזה. בתוך מספר שנים נוצרה משפחה של נפחים, מ-50 סמ"ק (כן, ה-DT50 'שלנו' הוא חלק מזה) ועד 400 סמ"ק – כולם דו-פעימתיים. בימאהה זרעו את הזרעים לאופנועי המוטוקרוס, האנדורו ואפילו האדוונצ'ר שיצאו מאז.
מגזין 'revzilla' חידש אחד מהם ויצא בסדרת סרטים המראים את היכולות. האחד הוא חציית וויאומינג בארצות הברית – סיפור של 500 מייל רק בדרכי עפר (ביחד עם הונדה XL350 – ראו כאן), השני סיקור רכיבה על אותו אקזמפלר (כאן) והסרטון שמצורף למטה – פירוק, חידוש / שיפוץ והרכבה שמהפנט להסתכל עליו. אופנוע אייקוני וחשוב בהיסטוריה הדו-גלגלית המודרנית.
באינדיאן מציגים את גרסת הספורט החדשה של הצ'יף – הכוללת בולמים איכותיים יותר, בלמים חזקים יותר ומראה ספורטיבי שנועד להתחרות בהארלי דיווידסון לאו ריידר ST.
באינדיאן מציגים גרסה חדשה לצ'יף המוכר ומוסיפים לו ניחוח ספורטיבי, שלא נועד כמובן למסלול פצאל או לנס-הרים, אלא לעוד יותר פוזה – ואנחנו כותבים את זה במובן חיובי. אינדיאן הוא אחד ממותגי האופנועים הוותיקים כשהוקם ב-1901 בארה"ב, בעיירה ספרינגפילד שבמסצו'סטס, ובנקודה מסוימת בהיסטוריה גם היה מותג האופנועים הגדול ביותר בעולם. לא רק אינדיאן הוא מותג עבר מפואר, אלא גם שם הדגם – צ'יף. הצ'יף הראשון הוצג ב-1921 ובשנים האחרונות הוצגו שלושה דגמים חדשים של הצ'יף, אשר נושאים פלטפורמה זהה הכוללת מנוע וי-טווין Thunderstroke 116 (1,890 סמ"ק) המפיק 16.5 קג"מ, שלושה מצבי רכיבה (רגיל, תיור וספורט), בקרת שיוט ומערכת פליטה כפולה.
אינדיאן צ'יף ספורט בשלושה צבעים
כעת מציגים באינדיאן את גרסת הספורט, הכוללת בולמי קאיאבה איכותיים יותר עם מהלך גלגל קדמי של 130 מ"מ, צמד דיסקים בקוטר 320 מ"מ עם קליפרים של ברמבו (במקום דיסק יחיד בקוטר 300 מ"מ), וצמד בולמי פוקס מתכווננים מאחור עם מהלך של 100 מ"מ (לעומת 75 מ"מ בגרסאות האחרות). גובה המושב עולה ל-686 מ"מ (לעומת 662 מ"מ בדארק הורס), וזווית ההטיה גדלה ל-29.5°. יש שינויים קלים בשלדה שנועדו לשפר את ההתנהגות, ובסיס הגלגלים צומח ל-1,640 מ"מ (לעומת 1,626). המשקל היבש עומד על 302 ק"ג (8 ק"ג נוספים). מבחינה עיצובית החזית מקבלת חיפוי ומשקף כהה והמושב היחיד מקבל תמיכה לגב התחתון, ויש כידון חדש וגבוה יותר.
כמו בשאר האחים לפלטפורמה, יש מנוע וי-טווין Thunderstroke 116 (1,890 סמ"ק) המפיק 88 כ"ס ו-16.5 קג"מ, כולל שלושה מצבי רכיבה (רגיל, תיור וספורט), בקרת שיוט ומערכת פליטה כפולה. יש תאורת LED היקפית, מערכת התנעה ללא מפתח KEYLESS ומערכת Ride Command הכוללת מסך מגע המקרין גם את מערכת הניווט ומאפשר חיבור לסלולר. כרגיל אצל אינדיאן, ניתן לאבזר את האופנוע בעוד מבחר תוספות מקטלוג השיפורים.
האינדיאן ספורט צ'יף צפוי להגיע לישראל, כאשר מחירו טרם פורסם.
