צילום: רונן טופלברג
מרוץ מינוס 400 שהתקיים בשבוע שעבר באזור עין בוקק ונחלי הסביבה קיבע את מעמדה של ישראל כמעצמת אנדורו עולמית – כשפתח את אליפות העולם בהארד אנדורו; שלושה רוכבים בלבד סיימו את המרוץ באחד המסלולים הקשים בעולם. אי אפשר להפריז בחשיבותו של האירוע הזה לישראל.
את מינוס 400 – הסבב הראשון בעונת 2022 של אליפות העולם בהארד אנדורו – אפשר להכתיר כהצלחה גדולה, ויש לזה כמה סיבות. ראשית, ים המלח, המקום הנמוך בעולם, הוא מקום אקזוטי לבילוי ולרכיבה, והאזור המיוחד יצר עניין רב אצל הרוכבים ואצל העוקבים הרבים ברחבי העולם. בהמשך לכך, המסלול עצמו ותוואי השטח היו קשים ביותר – מהקשים בסדרה. בסיום המרוץ שמענו את רוכבי הגולד שסיימו את המרוץ (מותשים לגמרי) מסננים מתחת לשפה כמה קשה היה המסלול ('EPIC'). המסלול עבר בנחלים ובשלוחות שבאזור נחל זוהר ונחל חימר, והוא כלל טיפוסים בלתי אפשריים בעליות תלולות ומדורדרות, עם קרקע ועם סלעים משוחררים שאותם הרוכבים האירופאים לא מכירים. על סימון המסלול, אגב, אחראים דור שוורץ, ממפיקי המרוץ, ומסמן המסלולים של רד-בול שהגיע ארצה לשם כך. הצליח להם מעל למצופה.
אבל ההצלחה הגדולה של Riders for Riders – מפיקי המרוץ – היא גם, ובעיקר, קיבוע מעמדה של ישראל כמעצמת אנדורו עולמית. כבר שנים שאנחנו כותבים שישראל היא מעצמת אנדורו – אבל זה בזכות מספרי המכירות ומספרי הרוכבים שרוכבים אנדורו כתחביב, שגדולים משמעותית ממה שקורה במדינות אחרות בעולם. תחום האנדורו הפך לפופולרי מאוד בישראל, יחד עם כל תרבות הפנאי. כעת ההכרה הזאת מגיעה לא רק בפעילות הפנאי ובמספרי הרוכבים שעוסקים באנדורו, אלא גם בספורט – וברמה העולמית הגבוהה. אנשי Riders for Riders הביאו את החזון, גורמים חזקים כמו איתן יוחננוף מרשת הסופרים 'יוחננוף' – וכן הרשות לנהיגה ספורטיבית, התאחדות הספורט המוטורי וחברת קומטק – תמכו ודחפו מאחור, ובהרבה עבודה קשה כולם הצליחו להגשים את החזון ולעשות את הבלתי ייאמן – סבב של מרוץ מוטורי בין-לאומי בישראל. זה התחיל בשני מרוצי הסופר אנדורו בצומת שוקת, המשיך בסופר אנדורו בארנה בירושלים לפני חודשיים, וכעת במינוס 400 זה נחתם סופית – ישראל על מפת האנדורו העולמית, ובגדול. על זה תוסיפו רוכב כמו סוף סלע, שכבר בגיל 18 מדגדג את הטופ העולמי, ותבינו כמה מיקוד מקבלת ישראל בדעת הקהל העולמי של תחום האנדורו. מי חשב לפני שנתיים או שלוש שהזינוק הזה אפשרי?
המרוץ התחיל ביום שלישי ביום אורבני שכלל מסלול של 14 ק"מ שבסיומו הקפות במסלול סופר אנדורו שנבנה בכפר המוטורי בעין-בוקק. תוצאות היום הזה קבעו את קבוצות הרוכבים שהוזנקו לפרולוג ביום השני. הפרולוג כלל רכיבה בתוואי השטח שמסביב בהקפת הייר-סקרמבלר של כ-20 ק"מ, שבסיומה הקפה במסלול הסופר אנדורו. ביום השלישי – יום המרוץ המרכזי – הרוכבים יצאו מערד למסלול באורך של כ-75 ק"מ שכלל הקפה בת כ-40 ק"מ, ומשם ירידה מערד לים המלח – המקום הנמוך בעולם ברום של 430 מטרים מתחת לפני הים.
הרוכבים נאלצו להתמודד לא רק עם תוואי שטח קשוח ולעתים הזוי ומטורף, אלא גם עם גל חום שפקד את האזור, כשביום הפרולוג הטמפרטורות עברו את ה-40 מעלות. הרוכבים נחלקו ל-4 קטגוריות – גולד, סילבר, ברונז ואיירון – כשכולם עוברים את אותם המסלולים ומתמודדים עם אותם הקשיים. בסך הכל השתתפו במינוס 400 כ-175 רוכבים, מהם 15 רוכבים בקטגוריית גולד המקצועית. שניים מהם ישראלים – סוף סלע ויפתח פרנקו.
שלושה רוכבים בלבד סיימו את המרוץ בזמן הגג של 4 שעות. מריו רומן הספרדי (שרקו) סיים במקום הראשון, וזאת לאחר שבחלק ניכר מהמרוץ היה ממוקם שלישי, ובקטעי האקסטרים הקשים הצליח לעקוף את בילי בולט ואת ווייד יאנג. רומן סיים בשמן של 03:48:24 ש'. קצת יותר מ-7 דקות אחריו סיים בילי בולט (הוסקוורנה), ושלישי סיים גראהם ג'רוויס (הוסקוורנה) – 2 דקות בלבד לפני סיום הזמן הרשמי. במקומות הרביעי והחמישי אלפרדו גומז (גאס גאס) וווייד יאנג (שרקו), שאמנם עברו בכל נקודות הביקורת, אבל סיימו לאחר זמן הגג של 4 שעות 04:03 ו-04:06 ש'. אלו הם חמשת הרוכבים היחידים שסיימו את כל המסלול ועברו בכל נקודות הביקורת. כאמור, שלושה בלבד סיימו במסגרת הזמן הרשמי של התחרות.
סוף סלע (בתמונה בראש הידיעה) סיים במקום ה-11 הכללי והראשון מבין הישראלים, כשלא הספיק להגיע לנקודת הביקורת האחרונה. יפתח פרנקו סיים במקום ה-13, כשנעצר 2 נקודות ביקורת לפני הסיום. ואם רוצים המחשה לעד כמה המסלול היה קשה – אפשר להציץ בטבלת התוצאות והזמנים ולראות איך טובי רוכבי האנדורו הישראלים הצליחו להגיע לנקודת הביקורת השנייה או שלישית בלבד.
מרוץ מינוס 400 הוא תעודת כבוד עצומה לעוסקים במלאכה, ובראשם חבורת Riders for Riders – איתמר ציפורי ודור שוורץ. החבורה הזאת הביאה את החזון, שנראה עד לא מזמן תלוש ומנותק מהמציאות, ובעזרת תמיכה רחבה עשתה את הבלתי ייאמן, הביאה סבב של מרוץ באליפות העולם לישראל, וקיבעה את מעמדה של ישראל כמעצמת אנדורו עולמית. היו הרבה מאוד קשיים ומכשולים בדרך הארוכה, אולם חבורת הבולדוזרים הצליחה במאמצים רבים להתגבר על כולם ולהוציא את המרות לפועל. לא הכל עבד חלק, ובהחלט יש מה לשפר לשנים הקרובות, אבל מגמת השיפור של ההפקה היא מעולה, ומה שחשוב זה שתהיה המשכיות – שכן הסבב הישראלי צפוי להתקבע כסבב הפותח של אליפות העולם. על זה מגיע ליוזמים הרבה מאוד כבוד!
