המלחמה ברעש האופנועים אינה יתומה או נטולת תקדים באירופה – תזכורת לתקופה שבמסגרת המלחמה בתאונות הדרכים הוגבלו כל האופנועים בצרפת לעד 100 כ"ס.
בשבוע האחרון כתבנו על הצעה גרמנית להגבלת רעש אופנועים בצורה משמעותית ואף אפשרות לשקול איסור רכיבה על אופנועים בימי שבתון. ההצעה מחזקת צעדים שנעשו בצרפת, אנגליה ובלגיה, ומסמנים כיוון מחמיר לעולם האופנועים בצד הגלובלי של האיחוד האירופאי. הצעות אלו גררו תגובות סקפטיות מצד אחד והרבה תגובות מצדיקות מהצד השני. הסקפטים מנו את ההגנה על השוק החופשי וגרסו שההצעות הן פופוליסטיות ותו לא. אז רק רצינו להזכיר, שלא מזמן בצרפת חוקקה הגבלה על כלל האופנועים לעד 100 כ"ס, עם איום רציני על כך שההגבלה תחול על כל אירופה.
בשנות ה-90 של המאה הקודמת יצא מחקר נורבגי שגרס שיש קשר ישיר בין תאונות אופנועים לבין הדימוי שלהם. כלומר, גדולים הסיכויים של אופנוע ספורטיבי וחזק להיות מעורב בתאונת דרכים. ההצעה שעלתה באותו המחקר הייתה להגביל מראש את הספק האופנוע, דבר שלכאורה ישפיע על הרוכב לרכוב בצורה אחראית יותר. ברוח המחקר הזה ודומיו הגבילו היצרניות הגרמניות את מהירות הרכבים שלהם ל-250 קמ"ש, והייתה גם הגבלה מקבילה בעולם האופנועים ל-300 קמ"ש – הכל בשם המלחמה בתאונות הדרכים. בצרפת, שם דיברו על הנושא כבר ב-1985, חיזקו ואימצו את הגישה הזאת וחסמו את כלל האופנועים הנמכרים שם – כולל כמובן אופנועי ספורט – לעבור את ה-100 כ"ס.
בשנת 2010 המים בקהילה הדו-גלגלית האירופאית החלו לבעבע כשהחלו לצוץ שמועות על ניסיון האיחוד האירופאי להכיל את תקנות היורו הקובעות את חובת ה-ABS, תקנות הגבלת מהירות או הספק בדרגות רישיון נמוכות, הגבלות זיהום אוויר ואימוץ מגבלת ההספק של הצרפתים. הפוליטיקאים הובלו תחת האמונה שהגבלות – כאלו ואחרות – מסמנות אותם כמובילי דרך וכבעלי אג'נדה של לוחמים בתאונות הדרכים.
על אביזרי העזר לבטיחות או אקלים לא היה ויכוח אמיתי, אך אותם פוליטיקאים, בריצתם אחרי הכותרות, פספסו ביודעין בעיה אחת: מגבלת ההספק הצרפתית מעולם לא הוכיחה את עצמה. רוכבי צרפת המשיכו להיפגע ולמות לא פחות מאשר לפני ההגבלות. בשנת 2016 הוסרה סופית המגבלה על אופנועים חדשים ועל כאלה שהוגבלו עד לאותו הרגע.
כך או כך, לכל אלה שלא מאמינים שניתן לחסום רעש או תנועה של אופנועים, תזכורת קלה שכשהאירופאים רוצים לחוקק חוקים אנטי-אופנועים – הם יכולים.
