קטגוריה: מכונות

למותג האופנועים הוסאברג יש סיפור מעניין: הוא נוסד ב־1987 על־ידי מהנדסים שבדים אשר פרשו מהוסקוורנה אחרי שזו האחרונה נמכרה לקאג'יבה האיטלקית. החברה הצעירה ייצרה אופנועי אנדורו ומוטוקרוס, השתתפה במרוצים ואף זכתה באליפויות עולם עם רוכבים שגילתה, אך בשל הקשיים הכלכליים נמכרה לק.ט.מ האוסטרית. זו האחרונה המשיכה את הוסאברג והשתמשה במותג ככר פיתוח, כשלקראת סוף העשור הראשון של שנות ה־2000 המותג עבר מהפך והפך למותג הפרימיום של ק.ט.מ עם אופנועי אנדורו טכנולוגיים ומאובזרים, ואף מהפכניים.

ארבע שנים זה החזיק, עד שבק.ט.מ היו צריכים לסגור מדפים ולחסוך בהוצאות פיתוח בגלל המשבר הכלכלי העולמי, ואז אופנועי הוסאברג שונמכו והתקרבו לאלו של ק.ט.מ. עוד שנה וחצי עברה, וק.ט.מ רכשה מב.מ.וו את המותג הוסקוורנה, ובהחלטה אסטרטגית שמה את הוסקוורנה בחזית והעלימה את הוסאברג.

צפו בווידאו עם הסיפור המלא, ועם רכיבה על ה-FE570 בעל המנוע המהפכני עם הצילינדר השוכב ב־70 מעלות:

חברת אנרג'יקה מאיטליה מוכרת כחלוצת יצרניות האופנועים החשמליים. לאחר ניסיונות לכבוש את הנישה החשמלית, שלא מתרוממת בעולם האופנועים, הכריזו בחברה בשנה שעברה על פשיטת רגל ומכירת כל הנכסים על־מנת לכסות את החובות לנושים. לאחר מאמצים למצוא משקיעים שירכשו את החברה והחובות – ככל הנראה נמצא הפתרון.

בשנת 2024 הכריזו בחברה האיטלקית הבוטיקית והמעניינת אנרג'יקה על פשיטת רגל ומכירת כל הנכסים על־מנת לכסות את החובות לנושים. זה קרה משום שבעולם חשדני ולא משתף פעולה בתחום הדו־גלגלי החשמלי – לא היה לאנרג'יקה משהו אחר להציע. בהודעה שהוציאה החברה השבוע נמסר כי קבוצת משקיעים מסינגפור תיכנס כשותפה לחברת האופנועים החשמליים ממודנה ותנסה להצעיד את החברה קדימה לעתיד רווחי יותר ממה שהיה בעבר.

החזון לייצר אופנועים חשמליים עלה בעשור הראשון של המאה הנוכחית, וב-2009 החברה כבר קמה והחלה בפיתוח הפלטפורמה הראשונה – של ה-EGO הספורטיבי. המטרה של אנרג'יקה הייתה להיות חברה מובילה בייצור אופנועים ספורטיביים חשמליים.

שלושה אירועים משמעותיים קרו בהיסטוריה של החברה: הראשון היה הבחירה של דורנה, מפיקת ה-MotoGP, באנרג'יקה אגו כאופנוע הרשמי של ה-MotoE – אליפות העולם באופנועים חשמליים. מעונת 2019 ועד לסיום עונת 2022, האנרג'יקה אגו הוא האופנוע שבו השתמשו כל הקבוצות ב-MotoE. אגב, כיום הם מתבססים על דוקאטי.

האירוע השני קרה גם הוא ב-2019, וגם הוא ב-MotoE, כששריפה שפרצה בפאדוק כילתה לחלוטין את כל הציוד של אנרג'יקה – כולל את האופנועים, את המטענים, את המחשבים (כולל כל הנתונים שנאגרו), ואת הציוד של הקבוצות, והלכה למעשה מחקה את כל קטגוריית האופנועים החשמליים באליפות העולם. באנרג'יקה נאלצו לבנות את כל מערך האופנועים החשמליים – כולל התוכנות והנתונים – מאפס. מכה כלכלית ומוראלית קשה ביותר לחברה בעלת המשאבים המוגבלים.

האירוע השלישי הוא אולי המשמח ביותר לבחרה הקטנה, והוא המשך ישיר של האירוע הראשון: בתחילת העשור הנוכחי נמכרו חלק מאחזקות החברה לחברת Ideanomics – חברה אמריקאית הנסחרת בנסדאק ומשקיעה בטכנולוגיות חשמליות. השותפות הכניסה מזומנים רבים לאנרג'יקה, אפשרה יציבות כלכלית הנדרשת למחקר ולפיתוח ולעבודה סדירה. האיטלקים הכפילו את מספר העובדים ליותר מ-100, והחלו בפיתוח של הפלטפורמה החדשה דאז של האקספיריה.

אנרג'יקה היו בכיוון הנכון בזכות ניסיונות מוצלחים כמו גרסת האדוונצ'ר – האקספיריה, או ה-EGO הספורטיבי. הם גם הגיעו לישראל עם 'ליגל', שמוכרת יותר כיבואנית אופנועי דוקאטי. בעולם הרכבים נושא הנעת החשמל כבר הפך לעניין שבשגרה, אך באופנועים, לעומת זאת, המצב שונה. אלו מתמודדים עם שתי בעיות עיקריות: הראשונה היא טווחי רכיבה קצרים, שנובעים מהקיבול הלא גבוה של הסוללות בשל היעדר המקום באופנוע, והשנייה היא זמני טעינה ארוכים, שעשויים להגיע בטעינה ביתית לשעות ארוכות – לעתים 5 ו-6 שעות לטעינה כמעט מלאה. שתי הבעיות הללו הפכו את האופנועים החשמליים – טובים ואיכותיים ככל שיהיו – לכלים המיועדים למרחקים קצרים בלבד, ואת הרוכשים ל'משוגעים לדבר', שקונים אופנוע חשמלי בעיקר מתוך אג'נדה כזו או אחרת. כך או כך, רכיבה של 150 ק"מ לא ממש הייתה אפשרית.

מעניין האם הסינגפורים יצליחו במקום בו נכשלו בעבר או שישקיעו בהנעה קונבציונאלית, שמזינה את שוק המכירות העיקרי בעולם? ימים יגידו.

צפו בווידאו: אנרג'יקה אקספיריה בהשקה עולמית כשהכל נראה אופטימי יותר

חדש ל-2026: צבעים חדשים, אבזור נוסף כסטנדרט או כאופציה, ואפשרות נעילה אלקטרונית לצג הניווט.

החידוש העיקרי בב.מ.וו לשנת 2026 הוא אפשרות לנעילה אלקטרונית, ולא דרך מפתח – לצג מערכת הניווט. מעבר לכך 7 דגמים, שכולם נמכרים בישראל, מקבלים עדכונים קלים.

ה-M 1000 XR מקבל אופציה לצבע נוסף בגוון ירוק מטאלי, ה-F 800 GS גם יכול להגיע בעוד גרסת צבע, וכן פרט חשוב בדמות משקף גבוה ומתכוונן, ל-F 900 GS יש רק שינויי גרפיקה מינוריים, כאשר אופציית ה-Ride Pro בגרסת האדוונצ'ר מאבדת את אופציית ה- Dynamic ESA – כיוון הבולמים הדינמי למערכת המתלים האלקטרונית הסמי־אקטיבית של ב.מ.וו – ואת רגלית האמצע, שעוברים לשורת האופציות בתשלום ולא כחלק מהסטנדרט. ה-R 1300 GS מקבל גם הוא אופציות נוספות לצבעים, וכן את הפנסים האדפטיביים גם בגרסת 'Innovation'. ל-R 12 nineT ו-R 12 יש כעת אופציה למצבר 'M' קל משקל, וכן צבעים נוספים.

הדגמים המרכזיים של ב.מ.וו חדשים יחסית ולכן מקבלים עדכונים קלים מאוד לשנת 2026, מה שלא אמור להשפיע על מחיריהם בצורה משמעותית.

האופנוע הסדרתי המהיר ביותר בעולם בשנת 1996 היה ההונדה CBR1100XX סופר בלאקבירד, אז למה לא להציג גרסת נייקד שמבוססת עליו?

מטוס הריגול של לוקהיד, ה־SR-71 האייקוני, היה מקור ההשראה של ה־CBR1100XX סופר בלאקבירד של הונדה שהוצג בשנת 1996. סוג של אופנוע־על שנועד לכתוש את המתחרים מבית ולעקוף אותם בקו ישר. לציפור השחורה היה מנוע ארבעה צילינדרים בנפח 1,137 סמ"ק עם 16 שסתומים, גל־זיזים עילי כפול וקירור נוזל. בטבלת הנתונים היו 164 כוחות סוס, 12.1 קג"מ ו־223 ק"ג (משקל יבש), שהצליחו להביא את ההונדה לשיא של 287.3 קמ"ש.

לקח להונדה עוד 3 שנים לעשות את הצעד המתבקש, שזה להוריד לו את הפלסטיקים, לחשוף את המנוע הבריון ולהתאים את המכלולים והמספרים לייעוד החדש – שזה לא לשבור שיאי מהירות, אלא להיות סופר־נייקד שרירי ומיוחד. המנוע איבד סוסים בדרך והתייצב על 140 כ"ס ב־9,000 סל"ד, כשגם המומנט ירד במעט ל־11.8 קג"מ ב־7,000 סל"ד. מערכת הזרקת הדלק שודרגה, מערכת הפליטה חודשה ומספר גלי־האיזון במנוע ירד משניים לאחד. למי שזה משנה, חמשת ההילוכים (שישה בציפור) ומשקל כמעט זהה הביאו את הרוכב בעל הצוואר החזק למעט מעל 250 קמ"ש.

גם שלדת האלומיניום הכפולה הייתה כמעט זהה, כשרק החלק האחורי השתנה לטובת היעוד השונה. המזלג הקדמי הקונבנציונלי, בקוטר 43 מ"מ, הובא לכאן מאחיו עם קפיצים אחרים, והבולם האחורי סיפק 7 מצבי עומס קפיץ. זה מה שהיה בשנות ה־90. חישוקי 17″ עם צמיגים במידות 120/70 מלפנים ו־180/55, בסיס הגלגלים עמד על 1,500 מ"מ, גובה המושב 795 מ"מ ומיכל הדלק הכיל 22 ליטר. מערכת הבלימה כללה צמד דיסקים בקוטר 310 מ"מ ועוד יחיד מאחור בקוטר 256 מ"מ מאחור, כשל־X-11 הייתה מערכת בלימה משולבת שהפעילה גם את הבלם האחורי בלחיצה על הקדמי.

הציפור השחורה והמהירה מעולם לא הייתה אופנוע ספורט, והביצועים בקו ישר לא התבטאו גם בפיתולים. האופי הזה גם תפס לגרסת הנייקד, שלא התבלט ביכולות הכביש המפותל שלו. הוא היה אופנוע מיוחד ושונה, אבל לא הפגין ביצועים יוצאי דופן באף פרמטר. בניגוד לחדשנות ובולטות של אחיו הגדול, ה־X-11 לא זכה לתשואות אלא רק להערכה על האיכות הכוללת, מה שלא תרם למכירות. בהונדה הפסיקו את הייצור בשנת 2002, רק לאחר 3 שנים מאוד קצרות במונחים של חיי דגם.

ד.ל.ב מוטוספורט, יבואנית אופנועי רויאל אנפילד לישראל, מודיעה על הגעתו ארצה של הקלאסיק 650 – דגם הרטרו בפלטפורמת ה-650 והאח הגדול של ה-350 המוכר.

ברויאל אנפילד ממשיכים להרחיב עוד ועוד את פלטפורמת אופנועי ה-650, כשהפעם הקלאסיק מצטרף. גרסת ה-350 נבנתה בהשראת ההיסטוריה של היצרן ההודי, כאשר העיצוב לוקח אחורה ל-G2 משנת 1948 – הדגם הראשון של אנפילד עם בולם אחורי.

כאן נמצא את המנוע המוכר מהסופר מטאור 650 (ומשאר הגרסאות) – טווין מקבילי בנפח 650 סמ"ק המפיק 47 כ"ס (מתאים לרישיון נהיגה A1) ב-7,150 סל"ד ומומנט גבוה יותר של 5.7 קג"מ ב-5,150 סל"ד נמוכים יותר בזכות מערכת הפליטה. הכוח עובר דרך תיבת הילוכים בת 6 מהירויות. הבולמים של שוואה בקוטר 43 מ"מ מלפנים עם מהלך גלגל של 120 מ"מ, ומתלה אחורי בעל צמד בולמים המאפשרים כיוונון עומס קפיץ ומהלך גלגל של 90 מ"מ. מערכת הבלימה עם דיסק קדמי בקוטר 320 מ"מ עם קליפר דו-בוכנתי ודיסק אחורי 300 מ"מ עם קליפר דו-בוכנתי עם מערכת ABS דו-ערוצית כמתחייב בתקן יורו.

החישוקים במידות 19″ מלפנים ו-18″ מאחור. גובה המושב 800 מ"מ, מיכל הדלק מכיל 14.8 ליטר וכשהוא מלא המשקל נעמד על 243 ק"ג. יש לוח שעונים LCD ויציאת USB להטענה. רויאל אנפילד קלאסיק 650 יגיע בשלוש אופציות צביעה – טורקיז, כרום-שחור ולבן-בורדו.

המחיר נקבע על 47,990 ש"ח (לא כולל אגרת רישוי).

לאחר תקופה קשה, ובמסגרת תכנית השיקום, מנסים בקבוצת פירר מוביליטי (כלומר ק.ט.מ, הוסקוורנה וגאס גאס) לחזור לרווחיות. רק לאחרונה הצליחה החברה לעמוד בדרישות תכנית ההבראה שאושרה על־ידי בית המשפט, כשבמקביל מנסים לעשות את מה שהם אמורים – למכור אופנועים.

סיקרנו רבות את מצבה העגום של קבוצת ק.ט.מ, עם חובות עתק, פיטורי עובדים, בעיות עם ספקי החלפים ומאמצים למצוא דרכים לשרוד. לפני כחודשיים הצליחו בק.ט.מ לגייס את ההון הנדרש – כ-600 מיליון אירו – משותפיהם בבגאג' ההודית, מה שאפשר לעמוד בתנאי תכנית ההבראה שאושרה על-ידי בית המשפט.

בשנת 2023 ציינו בק.ט.מ שיא מכירות חדש של 381,555 אופנועים. בשנת 2024 רק 292,497 אופנועים נמסרו למפיצים, כלומר ירידה של 21%. נכון לעכשיו, במחצית שנת 2025, עומדים בק.ט.מ על 100,391 יחידות שנמכרו ללקוחות קצה ועוד 50,286 יחידות שנמסרו ליבואנים שונים ומחכים להימכר. כלומר, אם ניקח את נתון המכירות האמיתי, בקצב הזה בק.ט.מ יסכמו את השנה עם ירידה משמעותית נוספת במכירות. מה שכמובן היה צפוי לאור עצירת הפעילות לתקופה ארוכה.

בדיווח של ק.ט.מ לא צוינה החלוקה הפנימית בין המותגים וגם לא זהות האופנועים שנמכרו או השווקים. ההערכה שלנו היא שחלק ניכר מהמכירות הם האופנועים של המותגים ק.ט.מ והוסקוורנה שמיוצרים בשיתוף פעולה עם בג'אג ההודית, כלומר הנפחים הקטנים של 400 סמ"ק ומטה. שאר המכירות ככל הנראה בסגמנט השטח – אנדורו ומוטוקרוס משלושת המותגים – וגן אופנועי ק.ט.מ 790 המיוצרים בסין, כלומר 790 דיוק ו-790 אדוונצ'ר. נציין גם שק.ט.מ מכרה השנה את חלקה בתחום האופניים והאופניים החשמליים, מה שגם עשוי לפגוע בדו"ח הרווחים או ההכנסות השנתי של החברה.

האופנועים שנמכרו עד כה השנה ישבו במחסני ק.ט.מ, משום שחידוש הפעילות בפס הייצור יהיה רק לקראת סוף החודש הנוכחי, וגם זה בהנחה שספקי החלפים השונים יחזרו לעבוד עם ק.ט.מ. אלו האחרונים אופטימיים וחשים כי הם בדרך בחזרה למעלה. נמשיך לעקוב ולעדכן.