בב.מ.וו מצאו פתרון כיצד לפתח את כל החלק האווירודינמי של ה-S1000RR של קבוצת המרוצים – ללא רוכב בשר ודם עליו; הם פשוט שכפלו את הרוכב.
מגפת הקורונה המתמשכת ואיסורי הטיסה פוגעים בצורה חמורה ביכולות מחלקות הפיתוח השונות להמשיך ולהתקדם עם האופנועים. קבוצות מרוצים מבצעות מבחנים, התאמות ושיפורים סביב השעון על-מנת להבטיח שלאופנוע שלהם יפגין עליונות בכל אספקט אפשרי. אחד הפרמטרים החשובים באופנועי ספורט הוא היכולת האווירודינמית, המאפשרת 'לחתוך' את האוויר, להפחית את מקדם הגרר ולהשיג כל קמ"ש אפשרי בזמן שהרוכב מכונס מאחורי המשקף.
הכירו – אני במדפסת תלת-ממד
על-מנת למקסם את הפרמטר של האווירודינמיות משתמשים היצרנים במנהרת רוח, שם מקבעים את האופנוע והרוכב, ומפעילים – במקרה של ב.מ.וו – מנוע חשמלי בהספק של 2,600 כ"ס, המסוגל לדמות מהירות רוח של עד 255 קמ"ש. חיישנים מרובים נותנים תמונת מצב עבור כל חלק באופנוע וברוכב שעלול להתנגד לרכיבה ולהאט את האופנוע.
איסורי הטיסה, כאמור, לא אפשרו לרוכבי המפעל של אליפות הסופרבייק העולמית להגיע למחלקות הפיתוח ולעבוד על אופנוע המרוצים לעונת 2020. לכן, עוד בתחילת המשבר, הגו ב.מ.וו פתרון לטיפול בבעיה. הם יצרו, בעזרת מדפסת תלת-ממדית, דמות מלאה של רוכב המפעל יוג'ין לאברטי (Eugene Laverty), ועליה ביצעו את המבחנים. יצירת הדמות המודפסת חייבה את לאברטי להיות תחת הסורק במשך שעות ארוכות, ולקח כשבוע לייצר את הדמות המוגמרת (בעלות מטורפת, יש להאמין) – אך כך המבחנים יכלו להמשיך ולהתקיים. בב.מ.וו גם סרקו לאחרונה את הרוכב השני של הקבוצה, אלוף העולם לשעבר טום סייקס, על-מנת לעבוד גם על האופנוע שלו.
עונת 2020 של אליפות הסופרבייק העולמית אמורה לצאת לדרך בסוף השבוע הקרוב (31 ביולי) במסלול חרז שבספרד – שם נוכל לראות אם ה-S1000RR החדש הגיע מוכן לאליפות.
דוקאטי מתחילים למכור את אופני ה-e-Scrambler – אופניים עירוניים שמקבלים את השראתם מסדרת אופנועי הסקרמבלר של דוקאטי.
דוקאטי e-Scrambler
בתערוכת מילאנו בשנה שעברה הציגו דוקאטי שלושה זוגות נוספים של אופניים חשמליים: האחד במהדורה מוגבלת עם מכלולי קצה (דוקאטי MIG-RR Limited Edition), השני לשטח (MIG-RR) והשלישי לעיר (E-Scrambler). כל הדגמים מיוצרים בשיתוף פעולה עם חברת Thok Ebikes האיטלקית, המתמחה באופניים חשמליים.
ה-e-Scrambler הוא אופניים חשמליים עירוניים, אופנתיים ויוקרתיים, שמעוצבים בקורלציה למשפחת הסקרמבלר של דוקאטי ומיועדים לשימוש אורבני בעיקר. לאופניים שלדת אלומיניום איכותית, מנוע E7000 חשמלי של שימאנו המספק 250 וואט ו-60Nm (כ-6 קג"מ) ושוקל 2.8 ק"ג. בנוסף, מצבר 504W, צמיגי פירלי Cycl-e GT על גלגלי 27.5″, בלמי Sram בקוטר 203 מ"מ עם קליפרים 4 בוכנות, גיר של Sram עם 11 מהירויות ועיצוב מדליק – לו הם קוראים "Land of Joy", כאמור בקורלציה לדגמי הסקרמבלר.
בהתאם לייעודו העירוני, בדוקאטי מציעים אבזור מקורי של סבל אחורי עליו ניתן להעמיס עד 25 ק"ג, מגני בוץ, רגלית צד, תאורה קדמית ואחורית, ואף מאותתים. משקלו (ללא רגליות) מגיע ל-22.5 ק"ג. מחירו בישראל טרם פורסם.
ההונדה CN250 SPAZIO הגיע לישראל בתחילת שנות ה-90 עם עיצוב מיוחד, שונה לגמרי מהקטנועים המוכרים, וסגנון שפנה לאנשי עסקים.
בשנת 1986 הציגו הונדה לעולם את המקסי-סקוטר שלהם, לו קראו ספזיו, פיוז'ן או הליקס – תלוי בשוק. בניגוד לתפיסה שהייתה דאז, שקטנוע הוא כלי פשוט ופרקטי שנועד לעבודה או לעיר הצפופה, הביא ה-CN250 (כך נקרא בישראל) גישה אחרת. העיצוב – עם המקור מלפנים, תא המטען מאחור ומדרך רגליים ארוך – לא היה נהוג בעולם הקטנועים דאז. בסיס הגלגלים הארוך – מעל 1.6 מ' – אפשר גם כורסת ישיבה לרוכב ולמורכב; ממש כמו לימוזינה דו-גלגלית.
1.6 מ' של בסיס גלגלים
מכלולי ההנעה היו יחסית פשוטים עם מנוע חד-צילינדרי בנפח 244 סמ"ק מקורר נוזל. העברת הכוח והתמסורת התבצעו בעזרת וריאטור, והחיבור לקרקע דרך מתלים פשוטים יחסית – מתלה קדמי מסוג זרוע עוקבת וזרוע פשוטה מאחור עם בולם יחיד. מערכת הבלימה עצרה את גלגל ה-12″ מלפנים עם דיסק בודד, ואת גלגל ה-10″ מאחור עם תוף מכני המופעל בעזרת דוושה. 160 ק"ג יבשים ומיכל דלק של 12 ליטרים יצרו משקל מכובד מאוד שהקשה על המנוע הצנום – פחות מ-20 כ"ס – להניע אותו.
ה-CN250 נחל הצלחה מרובה בארה"ב וביפן (אגב, שם הוא המשיך להימכר עד לאחרונה עם עשרות מועדונים ואביזרי אפטרמרקט). הקהל הורכב מרוכבים מבוגרים יחסית שחיפשו מקביל לאופנוע אוטומטי, וכזה שיודע לשייט בנוחות ועם ציוד. בארה"ב הוא נמכר עד שנת 2001, וחזר לשוק ב-2004 לכמה שנים נוספות. אלינו הוא הגיע בשנת 1993, אך לא בדיוק מצא את הקהל האמיתי שלו. התייחסו אליו בזמנו כקטנוע מנהלים – להשוות לרכבים המפוארים יותר ושונים מהעדר – אך הוא מצא את עצמו גם במספר חברות שליחויות שמצאו אותו כחלש ולא עמיד. השוק הישראלי התלהב ממנו בתחילה, אך הוא לא שרד במבחן הזמן או הסחירות. בכל זאת, אנו מעריכים את הניסיון של הונדה להביא לעולם משהו שונה וחדש, ואין ספק שה-CN250 השפיע רבות על עולם הקטנועים שמאז כבר נדרשים לספק גם איכות חיים ולא רק פרקטיות.
הונדה הציגו לשוק האסייתי את המחליף של הפורצה 300 – עם מנוע בנפח 350 סמ"ק ומספר עדכונים.
הפורצה 350 מיועד בשלב זה לשוק האסייתי, אך הוא צפוי להגיע לאירופה ולישראל בהמשך השנה או בתחילת שנה הבאה. המנוע הנוכחי – בנפח 279 סמ"ק, אשר נלקח ישירות מה-SH300i החדש (מבחן דרכים – בקישור) ומספק 25 כ"ס ו-2.6 קג"מ – גדל ל-329 סמ"ק. לא פורסמו נתוני הספק או מומנט, אך סביר להניח שתהיה תוספת צנועה אך חשובה בשני הערכים. המנוע החדש ימשיך להציע כמובן מערכת הזרקת דלק חסכונית וכן את בקרת האחיזה של הונדה – ה-HSTC.
הונדה פורצה 350 – בינתיים במזרח, בקרוב גם באירופה ובישראל
העיצוב עודכן קלות ויכללו פנס יום LED מלפנים בצורת חץ ואת שאר האביזרים הנוכחיים כגון משקף חשמלי מתכוונן לגובה, לוח שעונים LCD, פנסי LED היקפיים, ומפתח קרבה KEYLESS הנועל אוטומטית גם את הארגז האחורי (שמגיע כתוספת בתשלום) בנפח 45 ליטרים. תא האחסון מתחת למושב ימשיך להכיל 2 קסדות מלאות, יחד עם תא כפפות ננעל מלפנים הכולל שקע 12V וחיבור USB. מערכת ABS מגיעה כמובן כציוד סטנדרטי.
הפורצה 300 הנוכחי הוצג ב-2018 – במקביל לאח קטן בעל מנוע בנפח 250 סמ"ק – יחד עם שלדה חדשה לחלוטין, בעלת בסיס גלגלים קצר יותר וגאומטריה חדה יותר מבעבר. בהונדה רצו להפוך את הפורצה לקומפקטי יותר, צר יותר, ועל הדרך השילו 12 ק"ג ממשקלו של הכלי, ששוקל 182 ק"ג כולל נוזלים. הגדלת הנפח, סביר להניח שבאה לשרת את תקנות ניהול זיהום האוויר העתידיות. במבחן המקומי (לגרסת ה-250 סמ"ק), ובמבחן ההשוואתי של דגם ה-300 סמ"ק מול מתחריו, גילינו חבילה מצוינת וסך של קטנוע איכותי ברמה הגבוהה ביותר בסגמנט. האבולוציה הנוכחית לבטח תשמור על אותם הרשמים.
הונדה צפויים להציג בחודשיים הקרובים את ה-CBR600RR החדש, שככל הנראה הפעם יהיה הגרסה הבאמת סופית של הדגם האייקוני.
שוק האופנועים העולמי תסס בתחילת חודש אפריל עת פורסמו שמועות על גרסה סופר-קרבית לסופרספורט האייקוני והוותיק של הונדה, ה-CBR600RR, שאף היה אמור לשאת את שלושת ה-R-ים בשמו, כמו אחיו הגדול, ה-CBR1000RR-R. בסוף 2017 הודיעו בהונדה על הפסקת שיווקו באירופה משום שה-CBR600RR דאז לא עמד בתקנות יורו 4, וכדי שיעמוד בתקנות היה צורך להשקיע בו כסף רב. בנוסף, ההתאמה ליורו 4 עלולה הייתה לגרום לעלייה במשקל ואף ירידה בביצועים. בארה"ב, לדוגמה, הוא עדיין נמכר אך ללא שום שינוי מאז 2013.
אחיו מהבית, ה-CBR650R, עושה עבודה טובה כאופנוע ספורט-תיור מצוין, זול יחסית ומוצלח מסחרית. לכן, הכיוון הקיצוני והיקר אליו כולם קיוו שהונדה תיקח את ה-600 כנראה ירד מהפרק. מה שכן, המנוע הנוכחי – 4 צילינדרים בנפח 599 סמ"ק עם 16 שסתומים – יישאר על כנו, ישודרג מעט, ויכוון להספק של 120-110 כ"ס. המשקל ינסה לרדת מ-200 ק"ג, ותתווסף מערכת אלקטרוניקה מלאה שתילקח מהאח הגדול.
זה אומר: יחידת מדידת אינרציה של בוש IMU ב-6 צירים, יחד עם כל המערכות האפשריות כמו בקרת זינוק, ABS להטיה – כולל מצב ספורט ומצב מרוץ, בקרת אחיזה מתקדמת הכוללת בקרת החלקה של הצמיג האחורי בהטיה (בקרת דריפט), וכמובן מצבי ניהול מנוע ואופנוע וקוויקשיפטר. בנוסף, פנסי LED היקפיים ומסך TFT צבעוני.
כאמור, ה-CBR600RR החדש (מחודש?) צפוי לצאת בחודשים הקרובים. נמשיך לעדכן.
משרד התחבורה מגבש בימים אלו המלצות לקטגוריות דו-גלגלי נוספות בישראל לפי התקינה האירופאית: L1e-b – קטנועים חשמליים המוגבלים למהירות של 45 קמ"ש (Moped), ו-L5e – קטנועים תלת-גלגליים.
במדינות אירופה נמכרים כלים מקטגוריית L1e-b – קטנועים חשמליים קטנים עם מהירות מקסימלית של 45 קמ"ש (Moped) – כתחליף עירוני זול, שקט ולא מזהם לקטנועים קונבנציונליים. הם מספקים מהירות גבוהה יותר מאופניים חשמליים ומאפשרים נסיעה בטוחה בכבישים עירוניים. אופניים חשמליים מורשים בישראל למהירות של עד 25 קמ"ש, ויוצרים פער מסוכן בין מהירות הנסיעה שלהם לזו של התנועה מסביב. הדרג המקצועי במשרד התחבורה ימליץ לאשר גם כן את הקטגוריה כאמצעי זול משמעותית מקטנועים 125 סמ"ק. כלים אלו יחויבו אמנם ברישוי ובביטוח, אך בתעריף שנגבה מקטנועי 50 סמ"ק, קרי בין 1,500 ל-2,000 שקל בשנה, שזה פחות ממחצית ממחיר ביטוח החובה מהפול שמשלמים רוכבים 125 סמ"ק. בנוסף, במרבית מדינות אירופה, הרכיבה על קטנועים חשמליים מדרגת רישיון זה מותרת לבעלי רישיון B לרכב פרטי, כך שאין צורך להוציא רישיון נהיגה לדו-גלגלי.
מדובר בכלים שיהיו זולים משמעותית מקטנועי 125 סמ"ק או חשמליים קיימים, שמחירם נע בדרך כלל סביב 15 עד 20 אלף ש"ח. הכלים החשמליים העירוניים מקטגוריית L1e-b צפויים, על-פי ההערכות, לעלות בין 5,000 ל-10,000 שקל.
ההמלצה של הדרג המקצועי היא לחייב את הכלים החשמליים האלו בחובת רישיון A2, כלומר יש צורך במבחן תיאוריה ומבחן שליטה. זאת בניגוד לרוב מדינות אירופה, שם כאמור כלים אלו מאושרים לרכיבה גם ללא רישיון מיוחד החל מגיל 24, או למי שכבר נושא רישיון נהיגה B לרכב פרטי.
הוועדה גם תמליץ על אישור קטגוריית אופנועים L5e, המתייחסת לתלת-גלגלי, אם כי גם כאן מדובר על דרגת רישיון המחויבת במבחנים מעשיים לרישיון נהיגה, ולא כמו במרבית מדינות אירופה – המתירות למחזיקי רישיון נהיגה על רכב לרכוב על כלים תלת גלגליים גם מבלי שיצטרכו להחזיק ברישיון נהיגה לדו-גלגלי. השימוש בהם מוגדר בתקנות כיום כזמני, והדרג המקצועי במשרד, כאמור, ימליץ להפוך אותו לקבוע באמצעות הכרה בתקינה האירופית המסדירה אותו.
איגוד יבואני הדו-גלגלי הגיש למשרד התחבורה תכנית לעידוד הרכיבה בכלים דו ותלת-גלגליים, כתשובה לעומסי התנועה הכבדים. התכנית מבוססת על מחקרים של משרד התחבורה והמכון לחקר התחבורה בטכניון, שמצאו כי הגברת השימוש בכלים דו-גלגליים יצמצמו ב-50% את קטעי הכביש העמוסים בישראל. נתון זה מבוסס על מחקר שבחן את התרומה התחבורתית והסביבתית של מעבר לנסיעה בדו-גלגלי.
ממשרד התחבורה נמסר בתגובה: "בימים אלו צוות מקצועי באגף הרכב בהשתתפות אגפים נוספים במשרד התחבורה, רלב"ד ומשטרת ישראל מגבשים המלצות לקטגורית אופנועים נוספים בישראל למול התקינה האירופאית. כחלק מעבודת הצוות נבחנת האפשרות לאישור קטגוריית אופנועים L1e-b ו-L5e, כולל המלצה בדבר רישיונות הנהיגה הנדרשים לקטגוריות אלו. לאחר סיום עבודת הצוות ואישור ההמלצות, הנ"ל יובאו להתייחסות הציבור כמקובל".
חסרונות: מחיר רכישה, מהירות סופית, מתאים רק לרכיבה עירונית, אין ABS
שורה תחתונה: קטנוע חשמלי איכותי וטכנולוגי המהווה תחליף ראוי ומשודרג מאוד לאופניים חשמליים
מחיר: 20,990 ש"ח לפרו, 16,490 ש"ח לספורט
מפרט טכני: מנוע חשמלי של בוש 3,500 וואט (כ-4.75 כ"ס) עם בקר אלקטרוני, צמד סוללות 60V בקיבול 35Ah כל אחת (11 ק"ג לסוללה), טעינה מלאה 7 שעות, שלדת צינורות פלדה, בולמים קדמיים טלסקופיים, בולם אחורי כפול, צמיגים 90/90-12, 120/70-12, דיסק קדמי 220 מ"מ עם קליפר צף 3 בוכנות, דיסק אחורי 180 מ"מ, מערכת בלימה משולבת CBS, אורך ,1800 מ"מ, גובה מושב 790 מ"מ
אלקטרוניקה ואבזור: 3 מצבי ניהול מנוע, פנסי LED היקפיים, מסך LCD, אפליקציה לטלפון הסלולרי לשליטה מלאה, שקע טעינה USB, רגליות מורכב נשלפות
צפו בווידאו – סקירה מסביב לקטנוע והתרשמות רכיבה:
צילום ועריכה: אביעד אברהמי
מה זה?
מותג הכלים החשמליים NIU עושה עלייה לארץ. חברת UME – היבואנית של סגוויי וחברה-בת של יבואנית הרכב UMI – החלה לייבא לאחרונה את קטנועי המותג הסיני, כשבליין הכלים שמיובאים בשלב זה יש שני כלים – ה-NQi GT Sport וה-NQi GT Pro, כשהשניים נבדלים אחד מהשני בקיבול ואיכות צמד המצברים. בעוד לגרסת ה-Sport מצברים פשוטים יחסית בקיבול של 26Ah כל אחד, לגרסת ה-Pro צמד מצברים בקיבול של 35Ah כל אחד. ההבדל בסוללות בא לידי ביטוי בטווח הרכיבה, שעל-פי הצהרות היצרנית עומד על סביב 100 ק"מ בספורט ועד 140 ק"מ בפרו.
ה-NIU NQi GT Pro שכאן במבחן הוא קטנוע חשמלי עירוני. המנוע של בוש בהספק של 3,500 וואט, שהם כ-4.75 כ"ס צנועים. כאמור, צמד הסוללות בקיבול של 35Ah מאפשרים טווח רכיבה של עד 140 ק"מ ברכיבה עירונית, כשזמן הטעינה עומד על כ-7 שעות לטעינה מלאה. את צמד הסוללות – שאחת יושבת מתחת למושב והשנייה מתחת למדרס הרגליים – ניתן לטעון על הקטנוע עצמו, אולם ניתן גם לשלוף אותן ולטעון בבית. בנוסף, ה-NIU יכול לנסוע עם סוללה אחת בלבד מתוך השתיים, אולם אז טווח הרכיבה ירד מן הסתם לחצי.
הבקר האלקטרוני מתוחכם למדי, והוא מציע 3 מצבי ניהול מנוע: E-Save שמביא את הכלי למהירות מקסימלית של 20 קמ"ש ונכנס לפעולה אוטומטית באחוזים האחרונים של המצברים, Dynamic שמאפשר מהירות מקסימלית של כ-50 קמ"ש, ו-Sport שיאפשר תאוצות מקסימליות ומהירות מקסימלית של 78 קמ"ש.
NIU NQi GT Pro
ואם כבר אלקטרוניקה, אז לוח השעונים מציע את כל הנתונים האפשריים על הטעינה, תצרוכת החשמל וטווח הרכיבה, והוא מתממשק לאפליקציה ייעודית לטלפון הנייד הכוללת שליטה מלאה על הכלי – כולל GPS מובנה בקטנוע שמאפשר לראות באפליקציה את מיקום הקטנוע או את המסלול שעבר. בנוסף, יש פנסי LED היקפיים – כולל בפנס הראשי.
מבחינת מכלולי שלדה, יש גלגלי "12, בלמי דיסק עם מערכת בלימה משולבת CBS, בולמים טלסקופיים מלפנים וצמד בולמים מאחור. אבל מה שמושך את העין הוא העיצוב המודרני והנאה, כשבצביעה הלבנה שכאן במבחן ה-NIU בולט מאוד על כבישי תל-אביב ומושך מבטים רבים.
מהירות מקסימלית של 78 קמ"ש
ביצועים
המנוע החשמלי הצנוע אמנם בהספק נמוך של פחות מ-5 כ"ס, אולם כמנוע חשמלי הוא מספק את כל המומנט כבר מהירות אפס. המשמעות היא שבמצב ספורט התאוצה מעמידה טובה מאוד, ומקבילה פחות או יותר לזו של קטנועי 125 סמ"ק עירוניים – עד למהירות של כ-60 קמ"ש. משם קצב איסוף המהירות קטן, והמהירות המקסימלית היא 78 קמ"ש.
המהירות המקסימלית הזו מצוינת לכבישים עירוניים, ואפילו לכבישים עירוניים רחבים ומהירים כמו למשל דרך נמיר. יחד עם זאת, בכבישים בין-עירוניים המהירות המוגבלת מעט בעייתית. כשהכבישים פקוקים ועמוסים ומהירות הנסיעה איטית – ה-NIU יסתדר מצוין. אולם בכבישים בין-עירוניים מהירים יותר, המהירות הסופית הנמוכה עלולה להיות מסוכנת. המשמעות היא שה-NIU הוא כלי עירוני מובהק, והוא יכול לצאת לגיחות בין-עירוניות אם מדובר בכבישים קצרים, ובעיקר עמוסים.
ההתנהגות העירונית מצוינת. המשקל לא גבוה במיוחד, והוא ממוקם יחסית נמוך כך שהשליטה ב-NIU קלה. זווית הצידוד של הכידון גדולה מאוד, ויחד עם הממדים הקטנים קל מאוד להשתחל איתו בין מכוניות בכבישים העירוניים הצפופים.
הבולמים קשיחים יחסית, אולם לא באופן מוגזם, כך שה-NIU אמנם בעל כושר ספיגה סביר ביותר לכבישים העירוניים, אולם הוא מעביר לרוכב את כל האינפורמציה מהכביש. מאידך, הבלמים חזקים מאוד, כאמור עם מערכת בלימה משולבת CBS (שמקנה עוד 3% הנחה בביטוח החובה), אבל מערכת ABS למניעת נעילת גלגלים בהחלט מתבקשת כאן וחסרונה מורגש.
בסך הכל ה-NIU מציע ביצוים עירוניים טובים, עם תאוצה של 125 סמ"ק, מהירות סופית של 50 סמ"ק, והתנהגות דינמית זריזה ומהנה.
כלי עירוני מובהק
איך זה מרגיש?
ה-NIU NQi GT Pro הוא קטנוע עירוני מובהק. ככזה, הוא קטן וקומפקטי, ועם גובה מושב סביר של 790 מ"מ הוא מתאים גם למאותגרי גובה. מאידך, לרוכבים גבוהים הוא עלול להיות מעט צפוף.
אחד היתרונות הגדולים של כלי חשמלי הוא השקט, ואנחנו חייבים להודות שהשקט הזה של המנוע החשמלי ממכר, ושאחריו קצת קשה לעלות על אופנוע עם מנוע בעירה פנימית שמרעיש ורועד. אז גם ה-NIU שקט לחלוטין, ואנחנו לגמרי אוהבים את זה.
על אף שמדובר בחברה סינית, איכות החומרים, איכות ההרכבה והגימור הכללי – טובים מאוד. בטח ביחס לקטנועים קטנים – חשמליים או בעלי מנוע בעירה פנימית. וזה לא מפתיע, משום שחברות סיניות המייצרות לשוקים מערביים עברו בעשור האחרון שינוי מהותי, והמוצרים שיוצאים לשוקים הם לרוב טובים ואיכותיים. אז כאמור, גם ה-NIU הוא כזה.
העניין היחיד שעלול להוות חסם בפני רכישה לרוכבים שמחפשים תחבורה עירונית זריזה, יעילה וזולה הוא עניין הטעינה, שכן לא לכל אחד יש את האפשרות לטעות את הכלי עצמו. אולם כאמור, האפשרות לשלוף את המצברים מהקטוע ולהעלות אותם הביתה לטעינה היא מצוינת, אולם צריך לזכור שכל מצבר שוקל 11 ק"ג.
מבחינת עלויות, טעינה מלאה של המצברים מ-0% ל-100% תעלה כ-4 ש"ח בחשבון החשמל, ואלו יספיקו כאמור ליותר מ-100 ק"מ של רכיבה עירונית. בנוסף, ביטוח החובה הוא כשל 50 סמ"ק – כ-2,000 ש"ח לשנה, והתחזוקה השוטפת זולה משמעותית משל קטנוע בעל מנוע בעירה פנימית, שכן הטיפולים השוטפים אינם כוללים שמן מנוע, מסנני אוויר וחלקי וריאטור. המשמעות היא עלויות שוטפות הנמוכות משמעותית מאלו של קטנוע בעל מנוע בעירה פנימית.
שקט ועלויות שוטפות נמוכות במיוחד
סיכום ועלויות
ה-NIU NQi GT Pro מסמל בעינינו את הדור החדש של התחבורה העירונית החשמלית. הוא איכותי למדי, הוא בעל טכנולוגיה מתקדמת, הוא מודרני ונעים לעין, והוא בעל עלויות שוטפות נמוכות למדי.
לרוכבים עירוניים, המחפשים תחליף משודרג לאופניים חשמליים – כזה שיאפשר להם לזוז מהר יותר בתוך העיר, וגם את האפשרות להגיע לפרברים, במיוחד אם הם קרובים – ה-NIU עשוי להיות פתרון טוב ויעיל.
החסרונות מבחינתנו הם היעדר מערכת ABS למניעת נעילת גלגלים, וגם מחיר הרכישה – שעומד על 20,990 ש"ח לגרסת ה-Pro ו-16,490 ש"ח לגרסת ה-Sport – עלול להוות חסם לרכישה. מאידך, האפשרות לטעון את הסוללות בבית ולא על-גבי הקטנוע – מהווה יתרון, על אף משקלן הגבוה של הסוללות, כאמור 11 ק"ג לסוללה.
ובשורה התחתונה – תתחילו להתרגל. בעתיד הקרוב תראו יותר ויותר כלים חשמליים שכאלה – במיוחד בעיר אבל גם מחוצה לה, ובעתיד הרחוק יותר כך תיראה – ותישמע – התחבורה כולה. אנחנו, בכל אופן, חושבים שמדובר בפתרון מעולה לתחבורה עירונית זריזה, יעילה, מהירה וגם זולה, במיוחד כשהיא מגיעה עם הרבה טכנולוגיה וסטייל.
פנס ה-LED מורכב כדרך קבע באופנועי המרוץ של הוסקוורנה, כמו לדוגמה קבוצת רוקסטאר אשר משתתפת באליפות ה-WESS. הנתונים מדברים על עוצמת אור של 1,500 לומן (יחידת מידה פוטומטרית למדידת עוצמת אור שנקלט על-ידי עין אנושית) וטמפרטורת צבע של 5,500 קלווין – כלומר, חזק ויחסית לבן. הפנס תקני לרכיבת כביש ומחליף את הפנס המקורי.
בהוסקוורנה טרם פרסמו את מחיר יחידת התאורה, אך היא צפויה להגיע ארצה ולהיות זמינה לרכישה דרך היבואן המקומי, וכמובן דרך האתרים השונים.
ק.ט.מ משפרים את דגם 2021 של ה-450 ראלי רפליקה ומביאים אותו הכי קרוב לאופנוע המרוצים הרשמי שלהם, אבל כזה שאנחנו יכולים לרכוש (טוב, לא בדיוק).
חשוב להבין: האופנוע הזה הוא לא אופנוע סדרתי אלא אופנוע מרוץ מהמסד ועד הטפחות, והוא מיועד להתחרות במרוצי ראלי-רייד ברמה הגבוהה ביותר. הוא מיועד לקבוצות מרוצים ולרוכבים פרטיים המשתתפים באליפויות ראלי כאלה ואחרות, והוא פיסת טכנולוגיה המכילה חלקים ומכלולים מהרמה הגבוהה ביותר, שתפקידם הוא אחד – לנצח מרוצי ראלי-רייד. את זה כתבנו כשדגם 2019 יצא לשוק ונמכר כהרף עין. תיאור זה עדיין נכון ל-2021.
ק.ט.מ 450 ראלי רפליקה 2021
הדגם הספציפי הזה נבנה דרך המשוב שהתקבל מרוכבי הדקאר של ק.ט.מ הרכובים על-גבי ה-450 ראלי – טובי פרייס, סאם סאנדרלנד ומתיאס וולקנר. המנוע נלקח במקור מגרסת המוטוקרוס 450SX-F, אבל עבר הסבה לראלי, בין היתר על ידי הוספת כמות משמעותית של שמן יחד עם שתי משאבות שמן, הורדת יחס דחיסה לטובת עמידות, וכמובן הוספת הילוך שישי. הוא בעל גל זיזים כפול ו-4 שסתומים, נפח של 449.3 סמ"ק (קוטר 95 מ"מ, מהלך 63.4 מ"מ), והזנת הדלק על-ידי מערכת הזרקה של קייהין עם גוף מצערת בקוטר 44 מ"מ המופעל על-ידי כבל. ההספק עומד על יותר מ-60 כ"ס.
מלפנים מותקן מזלג הפוך של WP מדגם XACT PRO בקוטר 48 מ"מ, עם קארטרידג' סגור ובטכנולוגיית Cone Valve, מאחור בולם של WP המיועד כמובן למרוצים ועומס גבוה, והבלמים של ברמבו – כולם בסט-אפ המכוון לתנאים ולעומסים הקשים ביותר. לשנת 2021 יש גיר חדש לגמרי עם יחסי העברה זהים לאופנוע המרוצים. האופנוע מגיע עם כל הציוד והאביזרים שצריך לרכיבת ראלי תחרותית, כמו צמד מיכלי דלק גדולים, משקף רוח גדול ואביזריי ניווט ותושבות מובנות ביחידת התאורה.
לשנת הדגם 2021 ק.ט.מ תייצר 85 יחידות בלבד של מכונת המרוץ האקזוטית הזו, כשכל אחת תעלה באירופה 26 אלף יורו פלוס מיסים מקומיים ושילוח. בארץ, אם התעניינתם, מחירו צפוי להיות לפחות 250 אלף ש"ח.
ה.מ מוטורס, יבואנית MV אגוסטה לישראל, מודיעה על הגעתם ארצה של צמד דגמים מעוניינים ואקזוטיים: ברוטאלה 1000RR וסופרוולוצ'ה 800.
הברוטאלה 1000RR הוא הגרסה האחרונה של הברוטאלה 1000, והוא מציע מכלולי קצה סופר-איכותיים – ממנוע 4 צילינדרים בנפח 1,000 סמ"ק המפיק 208 כ"ס, דרך בולמי אוהלינס TTX36 מאחור ו-NIX30 מלפנים, בלמי ברמבו בקוטר 320 מ"מ ואלקטרוניקת קצה הכוללת את כל מה שניתן לזרוק על אופנוע ספורטיבי כמו מסך TFT בגודל "5, בקרת אחיזה בעלת 8 מצבים, בקרת ווילי וקוויקשיפטר, מערכת ABS להטיה, תאורת LED עם טכנולוגיית DRL, ועוד.
מחירו של הברוטאלה 1000RR נקבע על 211,220 ש"ח.
MV אגוסטה ברוטאלה 1000RR
הסופרוולצ'ה(סופר מהיר) 800 מבוסס על ה-F3 הספורטיבי של MV אגוסטה. העיצוב המרהיב עוטף מנוע טריפל בשורה, 798 סמ"ק, 12 שסתומים, DOHC, הזרקת דלק עם מצערות חשמליות, 148 כ"ס ב-13,000 סל"ד ו-9 קג"מ המושגים ב-10,600 סל"ד. המשקל היבש הוא 173 ק"ג והמהירות המרבית המוצהרת היא 240 קמ"ש. נתונים נוספים הם 6 הילוכים, קלאץ' מחליק, שלדת מסבך משולשי פלדה, בולמי מרזוקי הפוכים 43 מ"מ ובולם פרוגרסיבי של זקס מאחור. הפיירינג עשוי מקרבון, מערכת הפליטה מעוצבת א-סימטרי, עם אגזוז יחיד בצד אחד וצמד בצידו השני. לפי החברה, האגזוז – שבתצורה 3 ל-1 ל-3 – נועד לשחזר את ימי המרוצים העליזים שלהם בתקופת ג'יאקמו 'אגו' אגוסטיני.
