קטגוריה: מכונות

  • מקסי-סקוטר או קטנוע קונבנציונלי?

    מקסי-סקוטר או קטנוע קונבנציונלי?

    בוחנים: אורי ארגמן ונמרוד ארמן; צילום: עמרי גוטמן

    קטנוע קונבנציונלי גדול או מקסי-סקוטר? מה בדיוק ההבדלים ביניהם ולמה ולמי כל אחד מהם מיועד? עם התרחבות סגמנט המקסי-סקוטרים והשיפור המשמעותי בקטנועים הגדולים הקונבנציונליים, מן הראוי לעמת מקסי-סקוטר מייצג מול קטנוע קונבנציונלי מייצג, על-מנת לעמוד על ההבדלים. כדי לעשות את זה, בחרנו את הקימקו AK550 כנציג המקסי-סקוטרים ואת הקימקו אקסייטינג 400S כנציג הקטנועים הקונבנציונליים. שניהם דומים מאוד כלפי חוץ, אולם כל אחד מהם בנוי אחרת לחלוטין, ולכן יש גם הבדלים מהותיים ברכיבה, בביצועים ובמכלול התחושות ביניהם. בואו נצא לדרך.

    מימין: AK550; משמאל: אקסייטינג 400S
    מימין: AK550; משמאל: אקסייטינג 400S

    הקימקו AK550 נולד לפני כשלוש שנים, והוא הניסיון הראשון – והמוצלח – של קימקו להיכנס לתחום המקסי-סקוטרים. כמו למתחריו – ימאהה טימקס 530 ו-560, ב.מ.וו C650 ספורט, הונדה אינטגרה 750, ובמידה מסוימת גם סאן-יאנג TL500 – יש לקימקו AK550 המון מאפיינים של אופנוע: מנוע טווין מקבילי גדול שיושב במרכזה של שלדת יהלום בשרנית וקשיחה, מזלג הפוך ספורטיבי מלפנים המחובר לצמד משולשים זוג משולשים, זרוע אחורית עם בולם יחיד, ורצועת הינע או שרשרת הינע – שמעבירה את הכוח מהמנוע והתמסורת, שכאמור יושבים במרכז השלדה, אל הגלגל האחורי. חלוקת המשקל בים הגלגלים מאוזנת, ויש מכלולי שלדה איכותיים למדי. כמו יתר המקסי-סקוטרים הוא מספק התנהגות כביש ברמה מעל לקטנוע רגיל, המון כוח ואיכות – למי שיכול לשלם את המחיר. המקסי-סקוטרים הם הקטנועים הכי קרובים לאופנועים, והם עולים בהתאם. הקימקו AK550 נבחן פה בעבר ביחד ולחוד, וזכה לביקורות טובות מאוד.

    הקימקו אקסייטינג 400S הוא קטנוע בכל רמ"ח איבריו. הוא אמנם קטנוע גדול, אך עוד לא גדלנוע כמו קטנועי ה-600 פלוס שכיום אף אחד מהם לא מיובא לארץ. סגמנט הקטנועים הגדולים בארץ נע סביב ה-400 סמ"ק, ובו נמצאים מתחריו של האקסייטינג 400S – הימאהה איקסמקס 400 והסוזוקי בורגמן 400. אלו קטנועים גדולים, נוחים ובעלי יכולת ספורטיבית יחסית לרוב הקטנועים, כך אפשר לכנות אותם קטנועי ספורט-תיור. גם האקסייטינג 400S נבחן כאן יותר מפעם בעבר, ואהבנו אותו מאוד. אבל הוא עדיין קטנוע סטנדרטי, כלומר במבנה קונבנציונלי של שלדת צינורות פלדה, ויחידת מנוע-וריאטור שמשמשת כמתלה אחורי ומחוברת לשלדה עם ציר מלפנים ועם בולם או צמד בולמים מאחור. המבנה הזה הוא בעל משקל בלתי-מוקפץ גבוה, בעל חלוקת משקל לא מאוזנת בין הגלגלים, והוא מוגבל בספיגה ובאחיזת הכלי. מאידך, המבנה הזה זול משמעותית ממבנה של מקסי-סקוטרים.

    כאן מגיעה אותנו לשאלה – למי מיועד כל סגמנט? אם קטנוע גדול מספיק טוב לרכיבות ארוכות כמו גם נסיעות כיף ספורטיביות, למה צריך מקסי-סקוטר? האם היתרון היחידי הוא רק עוד יותר כוח? מה ההצדקה להוספת 50%-100% על מחירו של קטנוע מצוין בשביל לעלות לסגמנט המקסי-סקוטרים? מה הערך המוסף? דרך צמד הקימקואים אנחנו באים לענות על השאלות.

    מה עדיף למי?
    מה עדיף למי?

    ביצועים

    יצאנו לכבישים המפותלים של הרי ירושלים ובחרנו לנו מסלול באורך של כארבעה עשר קילומטרים, במטרה לחזור עליו מספר פעמים, להחליף בין שני הכלים ולעמוד על ההבדלים ביניהם תחת עומסים גבוהים. את המקצה הראשון הוביל נמרוד על ה-AK550, ואני מאחוריו על האקסייטינג.

    האקסייטינג 400S חזק וחד וקל להיגוי, והוא יציב גם במהירות גבוהה. כשהכביש מתעקל קל להטות אותו, וגם בפניות מהירות ומשובשות הוא שומר על קו למרות שהמתלים קשים ומעט מקפיצים את הכלי ואת הרוכב. הבלמים מספקים כוח עצירה מעולה והמון רגש. סחיטת ידיות הבלימה שותלת את האקסייטינג במקום, ומערכת ה-ABS טובה ולא מורגשת. אמנם הפער ביני לבין נמרוד על ה-AK הלך וגדל עד שנימי נעלם באחת הפניות, אך לא הופתעתי ולא נפגעתי. מעבר לזה שהוא רוכב על קטנוע יותר גדול וחזק, הוא גם רוכב יותר גדול וחזק – רוכב ספורטיבי יותר מהיר ממני עם ניסיון על מסלול ואופנועי ספורט. האשמתי את עצמי ולא את האקסייטינג.

    חזרנו על המסלול לאחר שהחלפנו כלים. נמרוד עדיין רכב בראש, אך כעת ציפיתי שהפער יהיה יותר קטן אם כי עדיין יהיה קיים. למרבה הפלא מצאתי את עצמי צמוד לגלגל האחורי של נמרוד. רק ברכיבה על ה-AK550 הבנתי כמה כל מה שכתוב בפסקה הקודמת על האקסייטינג מוגזם. "האקסייטינג 400S חזק", נכון, אבל ה-AK חזק הרבה יותר – ובכל מצב. למשל בפתיחה או בתאוצת ביניים בעלייה ארוכה, ה-AK חזק משמעותית מאחיו הקטן. לא רק שיש לו 150 סמ"ק ו-18 כ"ס נוספים, יש לו גם צילינדר נוסף, מה שנותן אופי שונה לגמרי למנוע.

    ביצועים - ראש בראש
    ביצועים – ראש בראש

    האקסייטינג "חד וקל להיגוי", נכון, אבל יחסית לקטנוע קונבנציונלי. לעומת זאת, ה-AK מחבר לך את הגלגל הקדמי ליד ומאפשר לפנות כאילו הקטנוע רוכב על מסילת רכבת שנסללת לפניו לפי פקודות ההיגוי של הרוכב. ההבדל מורגש בין קטנוע בעל מבנה מסורתי לבין המקסי-סקוטר עם צמד משולשי ההיגוי, שלא לדבר על המזלג ההפוך הבשרני, וכמובן חלוקת המשקל המאוזנת 50/50. "הבלמים מספקים כוח עצירה מעולה והמון רגש", כן, אבל קצת הצחקתי את ה-AK… הבלימה בו הרבה יותר אגרסיבית ומדויקת, ומאפשרת להתחיל לבלום מאוחר יותר ועדיין להיכנס להטיה לאחר ההאטה ביציבות גבוהה יותר.

    הפעם נמרוד לא נעלם. נצמדתי לגלגל האחורי שלו, ובישורת אף יכולתי לעקוף אותו (אם כי אני מודה שהוא גם לא נעלם מאחור ונשאר צמוד אליי. רוכב רוכב). חזרנו על הפס מספר פעמים, מחליפים בין הכלים, כשכל רכיבה נמדדת ומתועדת. המהירות הסופית שנרשמה לשני הקטנועים הייתה כמעט זהה, ומוגבלת בגלל תנאי הכביש, אך ל-AK היו בלימות עוצמתיות יותר ב-25% ותאוצות מהירות יותר בכמעט 50% מהאקסייטינג 400. גם זוויות ההטיה השתפרו ב-10% לכל הרוכב. אבל כל התיעוד הזה היה חותמת גומי למה שכבר ידענו: ברכיבה ספורטיבית וטכנית, מבחינת התנהגות כביש, בלימה, מנוע ומתלים – ה-AK550 הוא המנצח, ובגדול.

    התחלנו את החלק הזה של המבחן בהרי ירושלים, אבל המבחן עצמו התחיל בתל-אביב, ולהרים הגענו ברכיבה על כביש מספר אחת. בנסיעה מנהלתית בכביש מהיר הפערים מצטמצמים. שני הכלים מספיק מהירים בכדי להשאיר את התנועה מאחור, ושניהם מספקים נסיעה נוחה ובטוחה. ה-AK550 יכול לפתוח פער מהאקסייטינג 400S, אבל זה כבר מביא אותו למהירויות של שלילה מנהלתית וזימון לבית המשפט לתעבורה. לתחום של עד 1,500 ש"ח קנס ועשר נקודות גם האקסייטינג 400S יכול להגיע, אך גם זה מיותר ובפועל רכבנו זה לצד זה. כל עוד לא לוחצים עליהם, ההבדלים ביניהם לא מתגלים ושניהם משייטים בהנאה ובקלות מעל לקצב של שאר התנועה בכביש.

    האקסייטינג טוב מאוד, אבל ה-AK מצטיין בהתנהגות
    האקסייטינג טוב מאוד, אבל ה-AK מצטיין בהתנהגות

    איך זה מרגיש?

    שני הכלים נראים ספורטיביים, שניהם נראים מצוין, ולמעשה הם מאוד דומים. במבט ראשון רבים יחשבו שאין ביניהם הבדל רב, אבל בעלי עין מיומנת יבחינו כי ב-AK550 קפיץ הבולם האחורי כמעט מאוזן ומתחתיו רצועת הינע, לעומת זוג בולמים ותיבת וריאטור סטנדרטיים באקסייטינג 400S. לאקסייטינג יש כידון מוגבה ועליו ממוקמות המראות, לעומת כידון שטוח וחסר מראות ב-AK (אך יש אפשרות להעביר אותן אליו). למרות ההבדלים הרבים – הסגנון, השפה העיצובית והגודל של שניהם דומים, וקשה לנחש מי הוא מי.

    תנוחת הרכיבה עליהם, לעומת זאת, מסגירה מיד את ההבדל. הרוכב ממוקם על האקסייטינג 400S גבוה ובתנוחה נייטרלית, בשעה שה-AK550 נמוך יותר ויוצר רכינה קדימה לעבר הכידון. שניהם מרווחים ונוחים, אך באקסייטינג מדרס הרגליים נמשך אחורה ומאפשר יותר גיוון בתנוחת הרכיבה, פרט לשליחת הרגליים לפנים ששניהם מאפשרים. המראות באקסייטינג ממוקמות על הכידון, מספקות שדה ראייה טוב יותר, וגם קלות יותר לכוונון מהמראות של ה-AK הממוקמות הרחק מלפנים על הפיירינג. המושבים של שניהם מצוינים. של האקסייטינג רך יותר וצר יותר, ואילו של ה-AK רחב וקשיח יותר, והוא היה לנו נוח יותר לאורך זמן. לשניהם משקף רוח מצוין, אך זה של האקסייטינג גם מתכוונן. בשורה התחתונה, שניהם יתאימו לנסיעות תיור ארוכות, וכל העדפה ביניהם תהיה על בסיס אישי.

    גם מבחינת אבזור אין מנצח ברור. לשניהם תא מטען מכובד מתחת למושב, שני תאי כפפות ולוח שעונים משוכלל הכולל את מערכת ה-Noodoe של קימקו, פנסי LED וגימור ברמה גבוהה. לאקסייטינג יש כאמור משקף מתכוונן, אך ל-AK יש מפתח קרבה וידיות מחוממות, כך שיש לו יתרון קל – אך ניכר שההפרש הכספי ביניהם לא הושקע באבזור אלא במכלולי השלדה והמנוע.

    אבל כל אחד מתאים לרוכב אחר
    אבל כל אחד מתאים לרוכב אחר

    סיכום ועלויות

    שני הכלים שכאן במבחן מצוינים, והם יעמדו בכל משימה, בין אם נסיעת כיף או טיול בשניים, כמו גם נסיעות יום-יומיות וסידורים בעיר. אהבנו את האקסייטינג 400S, אבל במעבר הלוך ושוב בינו לבין ה-AK550 הוא נותר מאחור. נכון, יש לו כמה יתרונות כמו תנוחת רכיבה יותר רגועה ומרווחת, אבל מבין שני הכלים הוא היחיד שבאמת קטנוע. ה-AK550 חד יותר, חזק יותר, כיפי יותר ובעיקר – יותר קרוב לאופנוע.

    אך למרות העליונות של ה-AK550, הוא לא יהיה המנצח עבור כל רוכב, שכן מחיר הקנייה גבוה משמעותית. יש תמורה למחיר, זה נכון, אך בכל זאת ההפרש גדול ולא כל אחד יכול להרשות לעצמו או צריך את מה שה-AK נותן.

    אז אפשר לסכם שמי שיש לו יותר כסף יקנה מקסי-סקוטר ומי שיש לו קצת פחות יסתפק בקטנוע גדול? ובכן, התשובה אינה כל כך פשוטה. למעשה, אפילו אם מחיר הקנייה יהיה זהה, דבר שיקרה כבר בשנה הבאה כשקימקו AK550 מודל 2017 יעלה כמו קימקו אקסייטינג 400S מודל 2021 – עדיין המנצח אינו חד משמעי. אם למשל קונה פוטנציאלי מתלבט בין מקסי-סקוטר בן חמש לבין קטנוע גדול קונבנציונלי אך חדש מהיבואן, הבחירה תהיה תלויה ברוכב עצמו ובמה הוא באמת מחפש.

    למרות הבדלי הביצועים ביניהם, ברוב המצבים היום-יומיים הפער אינו גדול. אם אינכם רוכבים בכביש טכני ומפותל – האקסייטינג 400S לא נשאר הרחק מאחור. לא ביכולות ולא תרתי-משמע: גם בנסיעות ארוכות בכבישים מהירים ה-AK550 לא ייעלם לו מעבר לאופק. למעשה, לחיסרון של האקסייטינג יש גם יתרון למי שלא רוצה לאבד את רישיון הנהיגה שלו. ה-AK550 יותר חזק ומהיר, והתנוחה וה-DNA הספורטיביים שלו גוררים את הרוכב למחוזות שראוי לשמרם לכבישים ריקים בשבת בבוקר ולא לנסיעה שגרתית על דרך ראשית באמצע היום. אין סכנה להיגרר למלחמות אגו עם רוכבי מקסי-סקוטר אחרים, ובאופן כללי יותר קל להישאר רגועים עם האקסייטינג 400.

    את מי אנחנו בוחרים?
    את מי אנחנו בוחרים?

    מקסי-סקוטר כמו הקימקו AK550 יתאים לרוכב שמחפש אופנוע, אך רוצה את הנוחות של קטנוע אוטומטי ותא מטען גדול. לרוכב שרכיבה ספורטיבית היא בשבילו העיקר, אבל מעדיף שימושיות של קטנוע ביום-יום. המקסי-סקוטר יתאים גם לרוכב שרוצה להיראות ספורטיבי, זה שרוצה לרכב על כלי סקסי עם הפוזה הספורטיבית המתאימה – בין אם הוא מממש אותה ובין אם לא. התנהגות ובטיחות גם הם שיקול, ואפילו מי שלא רוכב על הקצה ירגיש בהתנהגות העדיפה בכל פנייה, אך זה יהיה עבורו פחות קריטי. תאוצה טובה ובלמים מצוינים הופכים את המקסי-סקוטר לכלי מעט יותר בטוח, אבל היינו מקזזים את זה עם תוספת הסיכון שהוא יכול ליצור.

    קטנוע גדול אך סטנדרטי, כמו הקימקו אקסייטינג 400S, יתאים בראש ובראשונה לרוכב מוגבל בתקציב. למרות שזה לא חד-משמעי, בכל זאת אנו מניחים שרוכבים שכסף אינו שיקול עבורם – לא בקנייה ולא בתחזוקה – סביר שיבחרו במקסי-סקוטר, והשאר יסתפקו בקטנוע גדול. אך גם אם התקציב אינו מהווה בעיה, רוכב רגוע שאינו מתככן לנצל את היכולות של המקסי-סקוטר יעדיף קטנוע רגיל – למה לזרוק כסף אם אתה לא מתככן ליהנות מהערך המוסף של התוספת במחיר? גם מי שרוצה שהקטנוע שלו לא יגרור אותו לעשות שטויות ומלחמות אגו על הכביש ייתן לקטנוע גדול נקודות זכות. כך גם לרוכב שמחפש מעט פחות תשומת לב מהסביבה ודואג יותר לשמור עליה – עם מנוע יותר קטן וחסכוני. אם כך, קטנוע גדול יתאים יותר לרוכב פרקטי שמעדיף צרכנות נבונה וממילא אינו רוכב על הקצה.

    לשני הכלים יש את קהל היעד שלהם – אך ייתכנו חפיפות. מה לגבי רוכב מעט ספורטיבי שחשובה לו הפוזה, וגם אם יש לו את הסכום עבור שניהם הוא יודע שכסף לא גדל על העצים? זו אכן התלבטות. לשני הסגמנטים יש יתרונות משלהם ושני הכלים שבחנו – כל עוד לא משווים ביניהם ראש בראש – הם כלים מצוינים, כל אחד בסגמנט שלו. עבור רוכב כזה, רק נסיעת מבחן תמצא את הזוכה, ומה שלא ייבחר, עם כאלו אפשרויות הבחירה תהיה טובה.

    מפרטים טכניים

    [table id=159 /]

    עלויות טיפולים

    [table id=160 /]

  • הוסקוורנה: קיט מיכל דלק מוגדל ל-701 אנדורו

    הוסקוורנה: קיט מיכל דלק מוגדל ל-701 אנדורו

    הוסקוורנה הציגו בתערוכת מילאנו את ה-701 אנדורו LR (ר"ת Long Range), שמגיע במקור עם צמד מיכלי דלק בנפח כולל 25 ליטרים האמורים לספק טווח של כ-500 ק"מ בתנאים משולבים (כך לפי הוסקוורנה). לבעלי 701 אנדורו 'רגיל' הוסקוורנה מציעה כעת קיט של אותם שני מיכלים – מיכל אחורי ומיכל קדמי – המספקים את אותו נפח הדלק.

    מיכלי הדלק פותחו בקבוצת הראלי של הוסקוורנה, והם מותאמים ארגונומית לרכיבת אנדורו. הקיט כולל מתג חשמלי שדואג להעברת זרימת הדלק בין שני המיכלים (כאמור, אחורי וקדמי), משאבת דלק מותאמת, מושב חדש וסט מדבקות גרפיקה חדשות.

    הקיט צפוי להגיע ארצה בחודש הבא. מחירו טרם פורסם.

    קיט מיכלי הדלק להוסקוורנה 701 אנדורו
    קיט מיכלי הדלק להוסקוורנה 701 אנדורו

    ה-701 אנדורו וה-701 סופרמוטו קיבלו השנה פלסטיקה חדשה – ברוח אופנועי האנדורו של הוסקוורנה של 2020. גם הגרפיקה חדשה, וגם היא בקורלציה לדגמי האנדורו של הדור האחרון, למשל עם הצהוב הזוהר מאחורי המסיכה, מתחת לכנפוני הצד, וגם במגני הטלסקופים. עדכוני הגרפיקה הללו יוצרים זהות בין אופנועי הוסקוורנה.

    אבל מעבר לעדכונים הקוסמטיים, בהוסקוורנה מעדכנים משמעותית את מערכות האלקטרוניקה בצמד ה-701. כך למשל יש מתג חדש על הכידון לבחירת מפות ניהול מנוע ואופנוע, ויש מערכת ABS להטיה (כולל מצב אנדורו / סופרמוטו) ומערכת בקרת אחיזה המתחשבת בחיישן ההטיה ומווסתת את הורדת הכוח והחלקת הגלגל האחורי בתאוצה בהתאם לזווית ההטיה. בנוסף, שינויים במנגנון העברת ההילוכים והקוויקשיפטר מאפשרים כעת העברת הילוכים מהירה ומדויקת יותר – כל על-פי הוסקוורנה.

    צמד הכלים יושבים על פלטפורמה זהה הכוללת מנוע סינגל בנפח 690 סמ"ק המפיק כ-75 כ"ס, מקורר נוזל ובעל מערכת הזרקה עם מצערת חשמלית ו-3 מצבי ניהול מנוע, והשלדה עשויה ממסבך משולשי פלדת כרומולי. לגרסת הסופרמוטו בולמים בעלי מהלך של 250 מ"מ וכיוונים מלאים, חישוקי "17 עם צמיגים ספורטיביים ומערכת בלמים קדמית רדיאלית עם דיסק צף בקוטר 320 מ"מ. לאנדורו יש בולמים עם מהלך של 275 מ"מ, גם הם מתכווננים מלא, חישוקי "18 ו-"21 עם צמיגים דו-שימושיים קרביים, ובלמי אנדורו.

    ADDITIONAL FUEL TANK KIT

  • בנלי – ההיסטוריה של המותג האיטלקי הוותיק ביותר

    בנלי – ההיסטוריה של המותג האיטלקי הוותיק ביותר

    הסיפור של חברת האופנועים האיטלקית בנלי מעניין למדי. החברה האיטלקית המפוארת והוותיקה (שייצרה גם כלי נשק תחת השם בנלי, אך במפעל אחר), שלזכותה גם היסטוריית מרוצים מרשימה, נוסדה כבר ב-1911. שנתון זה הופך אותה לחברה האיטלקית הוותיקה ביותר ובין הוותיקות בעולם.

    אבל בנלי נעו בעשורים האחרונים בין פשיטות רגל לבין ניסיונות להרים את האף מעל למים. בשנת 2005 המותג נרכש על-ידי קבוצת Qianjiang הסינית, והמשמעות המיידית הייתה הזרמת כספים רבים לשיקום החברה ולפיתוח דגמים חדשים. אוויר לנשימה – בדיוק מה שבנלי הייתה צריכה. עם הרכישה על-ידי הסינים והזרמת הכספים, החלו בבנלי בפיתוח של עשרות דגמים חדשים, כשרובם בנפחים קטנים ובינוניים. המחקר והפיתוח נשאר באיטליה ומתבצע על-ידי אנשי בנלי, אולם הייצור עצמו עבר לסין כדי להוזיל עלויות.

    המנוע הראשון שחובר לשלדת אופניים
    המנוע הראשון שחובר לשלדת אופניים

    ההתחלה

    בנלי נוסדה בעיירה פזארו שבאיטליה, בשנת 1911. לאחר ששכלה את בעלה, השקיעה אם המשפחה (טרזה בנלי) את כל ממונה במוסך משפחתי. מטרתה הייתה לספק תעסוקה יציבה לששת בניה. שניים מהם אף שלחה לשווייץ על-מנת שילמדו מכונאות, יחזרו ויפרו את העסק המשפחתי. בשנים הראשונות מוסך בנלי תיקן וטיפל בעיקר באופניים, וגם במעט כלים עם מנוע בעירה פנימית שהיו קיימים באותה התקופה. האחים בנלי צברו ניסיון בייצור עצמי של חלפים, שנעדרו באותה התקופה – ידע רב-ערך שהתחזק במלחמת העולם הראשונה, שם נדרשו לתקן ולייצר חלפים לכלים הצבאיים.

    עד סוף העשור האחים בנלי פיתחו את המנוע הראשון שלהם – מנוע צילינדר יחיד דו-פעימתי בנפח 75 סמ"ק – שחובר לשלדת אופניים. בשנת 1921 כבר הוצג האופנוע האמיתי הראשון – מבחינת מכלולים – עם אותו מנוע שצמח בינתיים לנפח של 98 סמ"ק. בשנתיים לאחר מכן צמחו המנועים עוד בנפח המנוע ואף הוצגה גרסת מרוצים שהשתתפה יחד עם טונינו – אחד האחים – באליפות איטליה. טונינו בנלי זכה בארבע אליפויות איטליה בסוף שנות ה-20 עם בנלי 175, שנשא מנוע ארבע פעימות עם גל זיזים עילי יחיד, וששודרג לגל זיזים עילי כפול ב-1931. הקריירה של טונינו הסתיימה בשנה אחר כך בגלל תאונת מרוצים, והוא עצמו נהרג בתאונת דרכים ב-1937.

    בנלי 500 סמ"ק משנת 1935
    בנלי 500 סמ"ק משנת 1935 By Yesterdays Antique Motorcycles. – http://www.motorarchive.com/images/Benelli_1935_Type%204%20TN_1.jpg, CC BY-SA 2.5, https://commons.wikimedia.org/w/index.php?curid=7929591

    רגע לפני מלחמת העולם השנייה הציגו בנלי אופנועי ארבע פעימות בנפח 250 סמ"ק ו-500 סמ"ק עם ארבעה צילינדרים, שסתומים צידיים, גל זיזים עילי כפול ומגדש טורבו. כמו כלל התעשייה, גם בנלי גויסו למאמץ הייצור המלחמתי ונדרשו לעסוק אך ורק בכך. מפעל החברה אף היה קורבן להפצצות ונהרס לגמרי. בנלי עוד הצליחו להחזיק את הראש מעל המים כשהסבו אופנועים מהעודפים הצבאיים לשימוש אזרחי. לאחר מכן, חילוקי דעות בין האחים גרמו לג'וזפה, אחד האחים, לעזוב ולהקים את מוטובי (Motobi).

    ההמשך לאחר המלחמה

    בתחילת שנות ה-50 הציעו בנלי מנעד אופנועי 2 ו-4 פעימות בנפחים של 500-98 סמ"ק, כשהאופנועים היו פשוטים יחסית על-מנת להתאים לתקופת השפל של אחרי המלחמה. הדגמים הנמכרים ביותר היו הלאונצ'ינו (שגרסת הסקרמבלר המודרנית עם השם הזהה נבחנה אצלנו) ו-Lion Cub. לצד ההצלחות במרוצים נקלעה כלל תעשיית האופנועים לשפל בתחילת שנות ה-60, מה שהוביל לאיחוד בין האחים כשבנלי רכשו את מוטובי. בנלי באותה התקופה העסיקה כ-600 עובדים וייצרו 300 אופנועים ביום. האיטלקים הציגו את הטורנדו, טווין בנפח 650 סמ"ק עם 57 כ"ס ו-220 ק"ג, שנועד בעיקר לשוק האמריקאי.

    הבנלי Sei עם 6 צילינדרים ו-750 סמ"ק - 1975
    הבנלי Sei עם 6 צילינדרים ו-750 סמ"ק – 1975

    קשיים בענף כולו הובילו את מכירת בנלי לידי דה-טומסו בשנת 1972, שהובילו לקפיצה טכנולוגית עם דגמי 350 GTS ו-500 קוואטרו. בקצה הוצג ה-Sei עם שישה צילינדרים ו-750 סמ"ק (שצמחו ל-906 סמ"ק), אשר נחשב למוביל טכנולוגית על מתחריו היפנים ואף תומחר הרבה מעליהם. בשנת 1988 שוב בוצעו שינויי בעלים כשמוטוגוצי רכשה את בנלי, והקבוצה הפכה ל-Guzzi Benelli Moto S.p.A. בנלי ניסו להיכנס גם לתחום הקטנועים, אך ההצלחה לא הגיעה.

    בשנת 1995 בנלי נרכשה שוב, הפעם על-ידי קבוצת מרלוני (Merloni) מאיטליה, שהציגה כמה אבי-טיפוס מעניינים ומספר דגמים שהראו את הפוטנציאל במותג הזה. בנלי הציגו את הטורנדו טריפל 900, סופרבייק עם 133 כ"ס, ואת ה-TnT 1130, היפר-נייקד שמבוסס על מנוע הטריפל של הטורנדו, עם נפח גדול יותר. האיטלקים אף הציגו גרסת מרוצים שניסתה את מזלה באליפות הסופרבייק העולמית. בנלי שמה את גאוותה על פיתוח וייצור איטלקי טהור, אך גם זה לא החזיק ובעיות אמינות וחשמל פגעו במכירות.

    TnT 1300 By Piero, CC BY-SA 3.0, https://commons.wikimedia.org/w/index.php?curid=1762481
    TnT 1300
    By Piero, CC BY-SA 3.0, https://commons.wikimedia.org/w/index.php?curid=1762481

    ההווה

    בשנת 2005 נרכשה בנלי על-ידי קבוצת Qianjiang הסינית, שייצרה באותה השנה 1.2 מיליון אופנועים ו-2 מיליון מנועים. בנלי התרכזו בעיקר בסגמנט האופנועים הבינוניים עם אופנועים בנפחים 600-125 סמ"ק. בשנה האחרונה נחשפו דגמים בנפחים של הגדולים – כדוגמת דגם נייקד בנפח 750 סמ"ק – 752S. בעתיד הקרוב נראה סופרספורט בנפח 600 סמ"ק, אדוונצ'ר בנפח 800 סמ"ק, שני דגמי לאוצ'ינו 800 ואף אופנוע תיור עם מנוע טריפל בנפח 1,200 סמ"ק. בנלי מרכזים את עיקר המאמץ בשווקים האמריקאים, האירופאים ובמזרח – בעיקר בהודו. בנלי אף הכריזו על מיזם משותף עם הארלי-דיווידסון, שמטרתה לייצר בייבי הארלי בנפח 338 סמ"ק ובפלטפורמה משותפת – נייקד קטן בעל מנוע טווין מקבילי. נכון להיום בנלי נמצאים במצב היציב ביותר אי-פעם – עם בעלי הבית מסין שמשקיעים, כאמור, הרבה בעתיד של האיטלקים-סינים.

    בשנת 2016 אופנועי בנלי החלו שוב את מסעם בישראל תחת ג'ט סטאר ישראל, שנאלצו להילחם בשם הרע שהשאיר הבנלי 654 בשנות ה-80 עם מנוע מקורר אוויר בנפח 604 סמ"ק, שספק אם תמצאו מישהו שיש לו מילה טובה לומר עליו. בשנת 2019 עלו לכביש 369 כלים, ולדעתנו יש לאופנועים הקיימים פוטנציאל מכירות גדול אף יותר בישראל, עם ליין דגמים מצוין בראשות ה-TRK502.

    בנלי לאונצ'ינו 500: מוצר איטלקי עם כסף סיני
    בנלי לאונצ'ינו 500: מוצר איטלקי עם כסף סיני (צילום: בני דויטש)
  • CFMOTO מציגה אופנוע ספורט 300 סמ"ק

    CFMOTO מציגה אופנוע ספורט 300 סמ"ק

    CFMOTO מציגה את ה-300SR החדש – אופנוע ספורט בנפח 300 סמ"ק שנכנס היישר לקטגוריה הלוהטת של אופנועי הספורט הקטנים.

    CFMOTO 300SR - בקרוב גם לשוק האירופאי?
    CFMOTO 300SR – בקרוב גם לשוק האירופאי?

    ה-300SR  נכנס היישר לקטגוריה החמה של הימאהה YZF-R3, ק.ט.מ 390 דיוק, הונדה CBR300R וקוואסאקי נינג'ה 400. ל-300SR מנוע צילינדר יחיד בנפח 293 סמ"ק המפיק 29.2 כ"ס ב-8,750 סל"ד ו-3.5 קג"מ ב-7,250 סל"ד, והתיבה בת שישה הילוכים. מלפנים נמצא מזלג הפוך בקוטר 37 מ"מ של קאיאבה, צמיג קדמי 110/70 בקוטר 17″ ודיסק יחיד בקוטר 292 מ"מ. מאחור נמצא צמיג במידה 140/70R17. משקלו של ה-300SR עומד על 165 ק"ג.

    ה-300SR עומד כרגע בתקני זיהום של יורו 4 ולכן עדיין לא נראה אותו באירופה ואצלנו, אך סביר להניח שהוא יעבור התאמות ליורו 5 בזמן הקרוב, מה שיאפשר לייבא אותו לשוקים האירופאים ובכלל זה לישראל. העיצוב המרשים ותמחור פוטנציאלי נמוך עשויים להיות האס של ה-300SR במידה ונראה אותו אצלנו.

    החברה הסינית CFMOTO הוקמה ב-1989, והיא מייצרת רכבי שטח, רכבים תפעוליים ואופנועים. בשנים האחרונות ישנה שותפות אסטרטגית בין ק.ט.מ לבין CFMOTO, כששתי החברות הקימו חברה בשם R2R המייצרת אופנועי ק.ט.מ לשוק הסיני. לאחרונה הקימו 2 החברות מפעל חדש, שאמור לייצר כ-50 אלף כלים בשנה. פרט לק.ט.מ יש ל-CFMOTO שת"פים עם כ-30 חברות אופנועים ורכב, כשהחברה מייצרת מנועים, חלקים ואביזרים שונים – בעיקר לדו-גלגלי.

    על עיצובי הדגמים אחראית סדנת KISKA האוסטרית, שמעצבת את כל אופנועי ק.ט.מ משנת 1994 ואת אופנועי הוסקוורנה מ-2014. בנוסף, ב-CFMOTO משתמשים במכלולים איכותיים כמו מערכות הזרקה של בוש, בולמי קאיאבה, צמיגי מצלר וקונטטיננטל, מערכות ABS של קונטיננטל, ועוד.

  • MotoGP: דחייה שלישית במרוץ פתיחת העונה

    MotoGP: דחייה שלישית במרוץ פתיחת העונה

    הסבב הראשון בעונת 2020 של ה-MotoGP – בלוח החדש של ה-FIM – שאמור היה להתקיים במסלול האמריקות בארה"ב, נדחה למועד חלופי. 

    בעולם בו סוגרים נמלי תעופה, מבטלים אירועים רבים ובכללם אירועי ספורט, או לכל הפחות מקיימים אותם ללא קהל, היה צפוי שכל יום יביא איתו בשורה חדשה. לאור גילוי מקרי קורונה רבים בארה"ב בכלל ובטקסס בפרט, בה ממוקם המסלול, אוסרים על התכנסות של מעל 2,500 איש ואישה. לאור זאת, ולאור השיבוש בכל יכולות המבחנים של כלל הקבוצות בעולם המרוצים, החליטו ב-FIM על דחייה נוספת בפתיחת העונה של ה-MotoGP. הסבב הראשון, נכון לעכשיו, נקבע ל-19 באפריל בארגנטינה. לדעתנו, צפו לעדכונים נוספים בנושא.

    נזכיר שבשלב ראשון בוטל מרוץ הקטגוריה הבכירה בקטאר (רוכבי שתי הקטגוריות הקטנות – Moto2 ו-Moto3 – שכבר היו בקטאר לצורכי מבחנים, התחרו) ואילו הסבב השני בתאילנד נדחה, נכון לעכשיו, לתחילת אוקטובר. לוח המרוצים החדש, אותו פרסמנו אך לפני מספר ימים, שוב מקבל טלטלות. נמשיך לעדכן.

  • ק.ט.מ: שיא מכירות שנה תשיעית ברציפות

    ק.ט.מ: שיא מכירות שנה תשיעית ברציפות

    ק.ט.מ שברה ב-2019 שיא מכירות, בפעם התשיעית ברציפות, כשמכרה 280,099 אופנועים ברחבי העולם – גידול של 18,645 אופנועים ביחס ל-2018, שהם כ-7.5%. כך עולה מהדו"ח שמפרסמת חברת האם – Pierer Mobility – לסיכום שנת 2019. ק.ט.מ היא יצרנית האופנועים הגדולה באירופה, כשב.מ.וו, הממוקמת שנייה, מכרה בשנה זו 175 אלף אופנועים ודוקאטי מכרה 53 אלף אופנועים.

    מתוך 280,099 האופנועים שמכרה החברה, 234,499 כלים שייכים למותג ק.ט.מ (עלייה של כ-10%), ואילו 45,650 כלים שייכים למותג הוסקוורנה (ירידה של כ-6% ביחס ל-2018).

    בקבוצת פירר מדווחים כי בשוקים האירופאים הגידול עומד על 8.9% ביחס לשנה שעברה, אולם לעומת זאת השוק האמריקאי רושם ירידה של 2.7%. בהודו, שוק מתפתח וחשוב מאוד עבור ק.ט.מ, חל גידול מרשים של כ-35%.

    סך כל הכנסות הקבוצה ב-2019 – כולל ממכירת אופניים חשמליים של ק.ט.מ ושל הוסקוורנה – עומד על 1.52 מיליארד אירו, כשהרווח הנקי עומד על 240 מיליון אירו.

    בקבוצת ק.ט.מ מציבים מטרה להגדיל את המכירות ב-2020 בסדר גודל של 8%-10% – גם על-ידי המותגים ק.ט.מ והוסקוורנה וגם על-ידי מותג גאס גאס, שנרכש על-ידי קבוצת ק.ט.מ בספטמבר 2019. בחודשים הקרובים תתחיל ק.ט.מ למכור אופנועי אנדורו, מוטוקרוס, טריאל וכביש תחת המותג גאס גאס, אם כי אלו טרם נחשפו למעט אופנועי המוטוקרוס התחרותיים של המותג, שנכון לעכשיו הם ק.ט.מ בתלבושת אדומה.

    בישראל מכרה ב-2019 ק.ט.מ כ-1,350 אופנועים, מהם 870 אופנועים של ק.ט.מ ברישוי צהוב (היבואנית: ד.ל.ב מוטוספורט), 393 אופנועים של הוסקוורנה ברישוי צהוב (היבואנית: עופר-אבניר), ועוד כ-100 אופנועים ברישוי אפור של צמד המותגים יחד. הק.ט.מ 250EXC TPI היא האופנוע הנמכר ביותר בישראל ב-2019, עם 242 יחידות.

  • רכיבה ראשונה: TM EN250 TSi דו-פעימתי

    רכיבה ראשונה: TM EN250 TSi דו-פעימתי

    בוחנים: אלעד גבאי ואלעד ששון; צילום: אביעד אברהמי

    • יתרונות: מנוע דו-פעימתי חלק, חזק וגמיש, גל איזון, מערכת מתלים והתנהגות, משקל, ארגונומיה, מכלולים
    • חסרונות: צריך לפרק ברגים כדי להגיע למסנן האוויר, 5 הילוכים
    • שורה תחתונה: ב-TM מבצעים קפיצת מדרגה עצומה ומשחררים אופנוע אנדורו מעולה עם מנוע מוזרק חלק וגמיש ועם התנהגות דינמית מהטובות שיש
    • מחיר: 63,000 ש"ח
    • מתחרים: ק.ט.מ 250EXC TPI, הוסקוורנה TE250i, שרקו SE-R250, בטא 250RR
    • נתונים טכניים: מנוע דו-פעימתי, 249 סמ"ק, קוטר 66.4 מ"מ, מהלך 72.0 מ"מ, מערכת הזרקת דלק לתא המעבר, 2 מפות ניהול מנוע, הזרקת שמן לבית גל הארכובה, שסתום עלים V-FORCE, קירור נוזל, 5 הילוכים, קלאץ' הידראולי, שלדת קורות אלומיניום, מזלג טלסקופי הפוך של קאיאבה בקוטר 48 מ"מ עם קארטרידג' סגור וכיוונים מלאים, זרוע אלומיניום עם בולם יחיד של TM בעל כיוונים מלאים (אופציה לאוהלינס TTX FLOW), דיסק קדמי בקוטר 270 מ"מ עם קליפר צף ומשאבה של ברמבו, דיסק אחורי בקוטר 245 מ"מ עם קליפר ומשאבה של ניסין, מיכל דלק 8.7 ל', צמיגים 90/90-21, 140/80-18

    צילום ועריכה: אביעד אברהמי

    מה זה?

    את אופנועי האנדורו של TM Racing אנחנו מכירים כבר 8 שנים – מאז הגיעו ארצה. כשרכבנו עליהם בעבר התרשמנו בעיקר מההתנהגות הדינמית המעולה של האופנועים – 2 ו-4 פעימות. חברת הבוטיק מפזארו שבצפון איטליה, אשר מייצרת את האופנועים בעבודת יד, מייצרת את השלדות ואת המנועים, מחברת מכלולי איכות, ויוצרת מכונות סופר-איכותיות – כאמור בעלות התנהגות משובחת.

    בשנתיים האחרונות בקושי נמכרו כאן אופנועים של TM, כשהסיבה העיקרית היא תקנות זיהום האוויר, אשר מנעה את האפשרות למכור אופנועי אנדורו. אבל לשנת 2020 ב-TM מציגים ליין דגמי אנדורו שעומד כולו בתקנות זיהום האוויר המחמירות, כשהחידוש העיקרי הוא ליין דגמים דו-פעימתיים בנפחים 125, 144, 250 ו-300 סמ"ק בעלי מערכת הזרקת דלק אלקטרונית. קבלו את סדרת ה-TSi, כשהסנונית הראשונה שאותה נבחן היא ה-EN250 TSi – אופנוע האנדורו הדו-פעימתי בנפח 250 סמ"ק, נפח שאותו אנחנו מאוד אוהבים.

    לשנת 2020 דגמי האנדורו מקבלים מספר עדכונים. כך למשל יש רדיאטורים גדולים יותר ומעגל קירור יעיל יותר, הבולמים הקדמיים של קאיאבה קיבלו טיפול להורדת חיכוך פנימי, יש מגני מזלג חדשים וגרפיקה חדשה, ויש מסיכה קדמית חדשה עם פנס LED – לראשונה באופנועי אנדורו סדרתיים. יש גם מאותתי LED, אבל אותם כל הרוכשים בוודאי יורידו.

    ה-TM EN250 TSi החדש ל-2020
    ה-TM EN250 TSi החדש ל-2020

    אבל מעבר לשינויים האבולוציוניים של אופנועי אנדורו שמשתפרים בכל שנה, המהפכה הגדולה מתרחשת כאמור בסביבת המנוע. ראשית, המנוע מקבל גל איזון על-מנת להוריד ויברציות, וכן מערכת הזרקת דלק אלקטרונית אשר מזריקה דלק לתא המעבר (Transfer Port) שבין בית גל הארכובה לבין הצילינדר. יש גם הזרקת שמן אל גוף המצערת, וכן שיפורים בזרימת השמן אל גל הארכובה וארבעת המסבים שבמנוע התחתון.

    ב-TM מספקים את ה-EN250 TSi עם מתג על הכידון לבחירה בין 2 מפות ניהול מנוע – אגרסיבית יותר ורכה יותר – אולם יש אפשרות להתאים מפות ניהול מנוע אישיות לפי סגנון ואופי רכיבה, רום וטמפרטורה. בליגל, יבואני TM לישראל, מציינים שיש באמתחתם מספר מפות שפותחו כאן בישראל במיוחד לסגנון הרכיבה הישראלי. כך או כך, אנחנו רכבנו על האופנוע עם צמד המפות כפי שיצאו ממפעלי TM שבאיטליה.

    מה עוד? ובכן, ב-TM כמו ב-TM, יש הרבה מאוד מכלולי איכות. כך למשל יש חישוקים של EXCEL על נאבות מכורסמות מייצור עצמי, יש משולשים מכורסמים מייצור עצמי שלופתים בולמים הפוכים של קאיאבה מטיפוס קארטרידג' סגור, יש בולם אחורי איכותי של TM, גם הוא עם כיוונים מלאים, כשיש אופציה בתוספת תשלום לבולם אחורי של אוהלינס, יש בלמים של ברמבו מלפנים ושל ניסין מאחור, קלאץ' הידראולי של ברמבו, מערכת פליטה של HGS, ואפילו מצבר ליתיום קל. יש גם מגני ידיים פתוחים ומגן גחון שמגיעים כסטנדרט.

    דו-פעימתי עם הזרקת דלק וגל איזון
    דו-פעימתי עם הזרקת דלק וגל איזון

    ביצועים

    בואו נתחיל במנוע ובמערכת ההזרקה, שכן אלו המעניינים ביותר ב-EN250 TSi החדש. ראשית, גל האיזון הוא תוספת מבורכת. הוא מוריד משמעותית את הוויברציות ויוצר מנוע חלק ונעים לשימוש. אהבנו מאוד את תוספת גל האיזון הזה בדו-פעימתיים של ק.ט.מ והוסקוורנה, אנחנו אוהבים אותו כאן ב-TM, ואנחנו חושבים שהחברות שעדיין לא התקינו גל איזון במנועים הדו-פעימתיים שלהן נמצאות הרחק מאחור מבחינת התנהגות מנוע.

    שנית, מערכת ההזרקה, שעליה אפשר להגיד בפה מלא שב-TM ביצעו עבודה מעולה ושחררו לשוק מערכת הזרקה איכותית שעובדת היטב. תגובת המנוע טובה ומיידית, ללא השהיה, והכוח נבנה באופן הדרגתי. בסל"ד גבוה ה-EN250 TSi חזק מאוד, ואילו בסל"ד נמוך היה חסר לנו מעט כוח כדי להשתמש פחות בקלאץ', מה שעשוי להיות אופייני למנועי 250 סמ"ק דו-פעימתיים, אולם אין לנו ספק שמדובר בעניין של כיוון, וכי מפת ניהול מנוע מותאמת תחליק לחלוטין את התנהגות המנוע ותיצור מנוע לינארי לחלוטין. עדיין, מדובר במנוע חלק, נשלט וגמיש למדי, אשר מיישר קו עם המנועים המובילים שבקטגוריה ומאפשר גם רכיבה בהילוך אחד גבוה יותר ממה שצריך – יתרון גדול באקסטרים-אנדורו.

    מנוע מצוין עם הזרקת דלק איכותית
    מנוע מצוין עם הזרקת דלק איכותית

    כאמור, אחד המאפיינים המובהקים של דגמי TM לאורך השנים הוא ההתנהגות הדינמית המעולה, ולשמחתנו הרבה ה-EN250 TSi שומר על הסטנדרט הזה, ואף מביא כמה אלמנטים ייחודיים משל עצמו. מערכת המתלים מעולה, והיא לחלוטין מהטובות שפגשנו באופנועי אנדורו דו-פעימתיים. הפרונט של קאיאבה מטיפוס קארטרידג' סגור ידוע באיכויותיו הגבוהות, וכאן הוא מכוון ועובד מושלם. זה בא לידי ביטוי בספיגה מעולה שמצמידה את הגלגל הקדמי לקרקע, בין אם מדובר באימפקטים גדולים כמו נחיתות מקפיצות או מדרופים, ובמיוחד זה בא לידי ביטוי במכשולים קטנים על הדרך כמו קפלי קרקע, אבנים וסלעים קטנים, גזעים ועצים, וכל מכשולי הקרקע שהשטח מזמן באופן שוטף. יש גם המון פידבק ותחושה לרוכב, ומבחינתנו הפרונט הזה מקבל פה ציון מושלם. גם הבולם האחורי, מתוצרת עצמית של TM, עובד פה טוב מאוד ומתכתב היטב עם הפרונט המצוין. רכבנו על הבולמים במצבם המקורי, ולא הזדקקנו לכיוון כזה או אחר כדי לשפר ביצועים.

    מאפיין אחד עיקרי שבא לידי ביטוי בהתנהגות הדינמית של ה-EN250 TSi הוא ההצמדה של הגלגל הקדמי לקרקע. בדרך כלל אופנועי אנדורו דו-פעימתיים – בטח ובטח אירופאים – נותנים תחושה של פרונט קל. זה מצוין למשל לאקסטרים-אנדורו ולטיפוסים, אולם ההתנהגות הזו משרה פחות ביטחון במקומות שרוצים פרונט צמוד לקרקע כמו ספיישלים וסינגלים. כאן ב-TM התחושה שונה, והפרונט דבוק לקרקע ומספק ביטחון רב לרוכב בפניות ושינויי כיוון. יחד עם זאת, התחושה הזו לא ממש מפריעה לאנדורו אקסטרימי ורטיקלי, כמו שתוכלו לראות בווידאו ובתמונות. זהו מאפיין מעניין מאוד של ה-EN250 TSi, ולדעתנו זה אחד המאפיינים שיותר מבדילים אותו מהאופוזיציה הקשוחה. נגדיל ונאמר שמערכת הבולמים הזו עשויה להציל את הרוכב מחלק מהטעויות של עצמו. עד כדי כך היא מעולה.

    בסך הכל ה-EN250 TSi מספק חבילת ביצועים מעולה שמהווה קפיצת מדרגה גדולה מדגמים קודמים, בעזרת מנוע שעובר שדרוג עצום ועם התנהגות דינמית משובחת בעלת מערכת מתלים מעולה, תחושת ביטחון רבה ומערכת בלמים טובה.

    התנהגות מאוזנת ומערכת בולמים משובחת!
    התנהגות מאוזנת ומערכת בולמים משובחת!

    איך זה מרגיש?

    כמו כל דגמי האנדורו של TM היושבים על הפלטפורמה הזו, ה-EN250 TSi צר מאוד וקומפקטי יחסית. גובה המושב סטנדרטי למדי בקטגוריה, וגם המשקל סביר יחסית כשהתחושה דומה למה שמקובל בקטגוריה. את שני הנתונים הללו, אגב – גובה מושב ומשקל – ב-TM לא מפרסמים בדפי הנתונים. מה שכן מורגש זה ממד הרוחב הצר – גם באזור המושב, בישיבה ובעמידה, וגם באזור מיכל הדלק והכונסים. התזוזה על האופנוע לפנים ולאחור קלה מאוד, כשה-TM מספק לרוכב את כל האמצעים לזוז עם הגוף ולייצר אחיזה. הכידון שטוח ואיכותי למדי, והוא יושב על תושבת שאותה ניתן לסובב על-מנת לקרב או להרחיק את הכידון ולשנות את תנוחת הרכיבה. כך או כך, למי שמגיע מאופנועי האנדורו של ק.ט.מ או הוסקוורנה ייקח קצת זמן להתרגל לתנוחה הקרבית, אולם בסיום פרק ההסתגלות מגלים יתרונות עצומים בתנוחה קומפקטית וקרבית.

    השליטה על האופנוע קלה ואינטואיטיבית, כשנראה שב-TM עשו כברת דרך ארוכה והתקדמו מאוד על מנת להפוך את אופנועי האנדורו שלהם ממכונות אנדורו מקצועיות וקשוחות המיועדות לרייסרים – לאופנועי אנדורו שמצד אחד מקצועיים וביצועיסטיים, אך באותה נשימה גם ידידותיים וקלים לרכיבה. כך יוצא שה-EN250 TSi מאפשר לרוכב להביא את יכולותיו לידי ביטוי, ובקלות. כאופנוע שיבלה את זמנו באנדורו ארץ-ישראלי, ה-EN250 TSi מוצלח מאוד, ונותן תחושה מהודקת של אופנוע שלם ומגומר, ואנחנו אוהבים את זה מאוד. אנחנו אוהבים גם את תחושת היציבות הגבוהה שהוא מספק לרוכב, שכאמור מאפשרת לרכוב מהר ובטוח.

    קלות הרכיבה עליו נובעת בין היתר מהתנהגות המנוע המעולה, שכאמור באה לידי ביטוי בין היתר בזכות גל האיזון ומערכת ההזרקה. יש צמד מפות ניהול מנוע, כשהבחירה ביניהן מתבצעת ממתג שנמצא בבית המתגים השמאלי – גם תוך כדי רכיבה. במפה האגרסיבית מצאנו מנוע מתפרץ יותר, בעיקר בסל"ד גבוה, והיא מתאימה לרכיבות גז פתוח כמו דיונות או שבילים. במפה המעודנת יותר השתמשנו ברכיבת סינגלים ובסלעים, וכן בשעשועי אקסטרים-אנדורו שעשינו ביער. ההבדלים בין המפות לא דרמטיים, אולם בהחלט יש הבדל, כאמור בעיקר מנוע מעודן יותר ופחות מתפרץ בסל"ד גבוה במפה המעודנת, המצוינת לאנדורו ישראלי.

    אהבנו מאוד את האחסון של שמן המנוע בתוך שלדת האלומיניום של ה-EN250 TSi, דבר החוסך את הצורך במיכל חיצוני לשמן המנוע. על-פי TM, נפח המיכל כ-700 סמ"ק, כלומר יספיק לכמה וכמה מיכלי דלק, ופתח המילוי הקומפקטי מהווה גם הוא יתרון. עוד יתרון מהותי לרוכבי אנדורו הוא האפשרות להתניע עם רגלית ההתנעה כאשר המצבר ריק לחלוטין מאיזו סיבה שלא תהיה, ולא ניתן להתניע עם המתנע החשמלי. חיסרון שמצאנו הוא הקלאץ', שאמנם עובד היטב עם מערכת התפעול ההידראולית אבל עדיין קצת קשה מדי – בטח ביחס למתחרים.

    אופנוע אנדורו איכותי - קפיצת מדרגה ל-TM
    אופנוע אנדורו איכותי – קפיצת מדרגה ל-TM

    סיכום ועלויות

    ה-TM EN250 TSi הוא הפתעה מוחלטת מבחינתנו. האופנועים של TM תמיד היו בעלי התנהגות מעולה ומנועים חזקים, אולם הדו-פעימתי הזה, שנכנס לקטגוריית אנדורו רותחת בשוק הישראלי, מבצע קפיצת מדרגה עצומה. בראש ובראשונה המנוע, שעם מערכת הזרקה איכותית הוא קופץ לחזית הטכנולוגיה, הביצועים וההתנהגות של מנועי אנדורו דו-פעימתיים, כשהיתרון שלו על-פני מערכות ההזרקה של ק.ט.מ והוסקוורנה הוא האפשרות לכיוון אישי של מערכת ההזרקה ובניית מפות אישיות. גם גל האיזון המרסן את הוויברציות נותן לו יתרון על-פני מנועים ללא גל איזון.

    יתרון עצום נוסף הוא כאמור ההתנהגות הדינמית, שנובעת משלדה מאוזנת וממערכת מתלים מעולה. אלו כאמור מספקים לרוכב ביטחון רב – על השביל, בסינגל או באנדורו האקסטרימי יותר.

    עניין חשוב הוא כמובן חיבור החלקים יחד. כבר כתבנו לא פעם שלקחת חלקים יקרים ולחבר אותם יחד זו לא בעיה. החוכמה היא שהחלקים יעבדו יחד בהרמוניה, כמקשה אחת, וב-EN250 TSi זה בדיוק המצב, כשהאופנוע נותן תחושה מהודקת ומהוקצעת של אופנוע שלם ובנוי היטב, וגם הגימור איכותי למדי.

    במחיר של 63 אלף ש"ח, ה-EN250 TSi מתמקם במקום טוב במרכז טווח המחירים של המתחרים. כך למשל הק.ט.מ 250EXC TPI עולה 64,990 ש"ח לגרסה הרגילה ו-67,990 ש"ח לגרסת סיקסדייז, ההוסקוורנה TE250i עולה 66,215 ש"ח, ומלמטה יש את השרקו SE-R250 ואת הבטא 250RR שעולים 59,900 ו-59,985 ש"ח בהתאמה (גרסת הפקטורי של שרקו עולה 10,000 ש"ח יותר). עם מכלולי האיכות וטכנולוגיית ההזרקה שה-TM מביא איתו, יש לו בהחלט מה להציע אל מול המתחרים, והמחיר בהחלט תחרותי.

    שנת 2020 תהיה לדעתנו שנת הפריצה של TM בישראל, ועם ה-EN250 TSi המצוין – שכאמור מבצע קפיצה לחזית הטכנולוגיה והביצועים של אופנועי האנדורו הדו-פעימתיים – יחד עם אחיו הגדול בנפח 300 סמ"ק שיושב על פלטפורמה זהה, ל-TM יש סחורה מעולה להציע לרוכב האנדורו הישראלי. אהבנו, ואנחנו רוצים עוד.

  • ב.מ.וו: ה-R18 ייחשף באפריל

    ב.מ.וו: ה-R18 ייחשף באפריל

    ב.מ.וו יציגו ב-3 באפריל את ה-R18 הקרוזר החדש שנושא את המנוע הבוקסר החדש בנפח 1,800 סמ"ק.

    בשנה האחרונה הצגנו את קונספט ה-R18 של ב.מ.וו לא מעט. בשלב הראשון חשפה ב.מ.וו את הקונספט הראשון ונתנה את המנוע ל-3 סדנאות עיצוב בעולם על-מנת שיבנו סביב המנוע את הפרשנות שלהם לקרוזר גדול בעל מנוע בוקסר (למשל כאןוגם כאן). בתערוכת מילאנו 2019 הציגו דגם קונספט שני – R18/2 – עם עיצוב מינימליסטי למדי, והוא כולל מיכל דלק 'טיפתי', פנס עגול עם כיסוי צנוע, מושב בודד, כנפיים קדמית ואחורית מינימליסטיות, וגלגלים בקוטר "19 מלפנים ו-"16 מאחור.

    ממש לאחרונה נראתה גרסת הקרוזר הסופית במהלך מבחנים, עם מראה וממדים שמכוונים היישר לעולם הקרוזרים של הארלי-דיווידסון ואינדיאן. בבסיס הבאגר יושב כמובן מנוע הבוקסר החדש.

    שני הצילינדרים מאלומיניום מספקים את הנפח המדויק של 1,802 סמ"ק, על-ידי קוטר קדח של 107 מ"מ ומהלך בוכנה של 100 מ"מ. נתון ההספק הוא 91 כ"ס (67 קילווואט) המושגים ב-4,750 סל"ד (הקו האדום ב-5,750 סל"ד), והמומנט מרשים ועומד על 16.1 קג"מ המושגים ב-3,000 סל"ד – מעל 15 קג"מ מהם יימצאו בטווח בין 2,000 ל-4,000 סל"ד על-מנת לאפשר משיכה רציפה כבר מסל"ד רצפה.

    מנוע ה-'Big Boxer', כפי שקוראים לו בב.מ.וו, מציב את המאזניים על 110.8 ק"ג, כולל תיבת ההילוכים בת שש המהירויות ומערכת היניקה. בתוספת תשלום תוצע גם האפשרות להילוך אחורי. לגביו, ככל הנראה לא מדובר על הילוך אחורי קלאסי, אלא יכולת לנוע אחורה בעזרת המתנע החשמלי – בדומה לכלים בסדרת ה-K1600 – וזאת בכדי לצאת ממקומות שאינם מאפשרים להסתובב.

    כאמור, ב-3 באפריל 2020 יוצג ה-R18 הכל חדש של ב.מ.וו, ואני נביא את כל הדיווחים על הקרוזר המעניין מיד עם החשיפה.

    מנוע הבוקסר הגדש בנפח 1,800 סמ"ק
    מנוע הבוקסר הגדש בנפח 1,800 סמ"ק
    בתמונה: 110 ק"ג מפוזרים
    בתמונה: 110 ק"ג מפוזרים

    BMW-Big-Boxer-1800cc-002

    BMW-Big-Boxer-1800cc-003

    BMW-Big-Boxer-1800cc-006

    BMW-Big-Boxer-1800cc-005

  • רכיבה ראשונה: מוטוגוצי V85 TT אדוונצ'ר

    רכיבה ראשונה: מוטוגוצי V85 TT אדוונצ'ר

    צילום: ערן שלמה

    • יתרונות: עיצוב וייחודיות, התנהגות דינמית ויציבות, אלקטרוניקה ואבזור
    • חסרונות: הספק מנוע, מיגון רוח
    • שורה תחתונה: ה-V85 TT נכנס לקטגוריית האדוונצ'רים הבינוניים כשהוא שומר על האופי המיוחד של מוטוגוצי
    • מחיר: 86,000 ש"ח
    • מתחרים: ב.מ.וו F850GS, ק.ט.מ 790 אדוונצ'ר, ימאהה טנרה 700
    • נתונים טכניים: מנוע וי-טווין אורכי, 853 סמ"ק, 80 כ"ס ב-7,750 סל"ד, 8.15 קג"מ ב-5,000 סל"ד, 2 שסתומים לצילינדר (יניקה מטיטניום), הזרקת דלק עם מצערות חשמליות, קירור אוויר, 6 הילוכים, שלדת צינורות פלדה, מזלג טלסקופי הפוך בקוטר 41 מ"מ עם כיווני עומס קפיץ ושיכוך החזרה, זרוע אלומיניום עם בולם יחיד וכיווני עומס קפיץ ושיכוך החזרה, 2 דיסקים קדמיים בקוטר 320 מ"מ עם קליפרים רדיאליים של ברמבו 4 בוכנות, דיסק אחורי בקוטר 260 מ"מ עם קליפר צף שתי בוכנות, מערכת ABS כולל מצב אנדורו, גובה מושב 830 מ"מ, משקל מלא 229 ק"ג, מיכל דלק 23 ל', צמיגים 110/70R19, 150/70R17
    • אבזור ואלקטרוניקה: מסך TFT, פנסי LED היקפיים, מצערות חשמליות עם 3 מצבי רכיבה (כביש, גשם, שטח), ABS כולל מצב אנדורו, בקרת שיוט, מגני ידיים, מגן גחון אלומיניום

    צילום ועריכה: אביעד אברהמי

    מה זה?

    ה-V85 TT, שהוצג בסוף שנת 2018, הוא הדרך שבה מוטוגוצי האיטלקית תוקפת את קטגוריית האדוונצ'רים הכה פופולרית, ולמעשה הוא המחליף של הסטלביו שאותו אהבנו מאוד.

    אם שאלתם את עצמכם מה זה TT, אז התשובה היא ראשי תיבות של Tutto Terreno, ובעברית: כל-שטח. ואכן, ה-V85 TT מוגדר במוטוגוצי כאופנוע אנדורו. אוקי, לא אנדורו במובן שאנחנו מכירים, אלא הכוונה היא אופנוע אדוונצ'ר שיודע לזוז גם בשבילים ובשטח וגם בכביש. או במילים אחרות: אופנוע טיולים.

    בבסיסו מנוע חדש של מוטוגוצי, העומד בתקנות זיהום האוויר יורו 4, כשהמנוע הוא פיתוח של מנוע ה-V9. כאן בגרסת ה-V85 הוא מפיק 80 כ"ס ו-8.15 קג"מ מ-853 הסמ"ק. בגוצי כמו בגוצי, זהו מנוע אורכי (גל הארכובה לאורך המנוע), כשצמד הצילינדרים בתצורת V ובולטים מצדי האופנוע. כמיטב המסורת של מוטוגוצי, ההינע הסופי מתבצע באמצעות גל-הינע ולא באמצעות שרשרת הינע.

    למוטוגוצי V85 TT מכלולים איכותיים למדי כמו מזלג הפוך בקוטר 41 מ"מ מתכוונן לעומס קפיץ ושיכוך החזרה, בולם אחורי עם מיכל גז וכיווני עומס קפיץ ושיכוך החזרה, ומערכת בלמים עם דיסקים קדמיים בקוטר 320 מ"מ וקליפרים רדיאליים של ברמבו. חישוקי השפיצים בקוטר "17 מאחור ו-"19 מלפנים, כיאה לאופנוע אדוונצ'ר שמיועד לכביש ולטיולים.

    למרות מראה הרטרו המובהק שלו, ה-V85 TT מציג לא מעט אלמנטים טכנולוגיים כמו מצערות חשמליות עם 3 מצבי רכיבה (כביש, גשם ושטח), מערכות בקרת אחיזה ו-ABS המותאמות למצב הרכיבה הנבחר, מסך TFT צבעוני המציג שפע נתונים, פנסי LED היקפיים, כולל בפנסים הראשיים, וכן תאורת יום.

    מוטוגוצי V85 TT - בגרסה רגילה וגרסת Evocative
    מוטוגוצי V85 TT – בגרסה רגילה וגרסת Evocative

    ביצועים

    המוטוגוצי V85 TT הוא לא אופנוע ביצועים, ולכן המינוח הנכון יותר יהיה 'יכולות', ויכולות אכן יש לו, ואפילו לא מעט. המנוע למשל, מפיק רק 80 כ"ס, וזה אכן מעט אבסולוטית וגם יחסית כש-80 כוחות הסוס יביאו את ה-V85 TT למהירות של קצת יותר מ-190 קמ"ש על מסך ה-TFT, אבל זה לחלוטין לא הסיפור. מה שמעניין פה זה המומנט והאופי.

    מנועו של ה-V85TT שופע מומנט החל מסל"ד נמוך, ביחס לנפח כמובן, ולכן הרכיבה רובה מתבצעת במהירויות מנוע נמוכות ובינוניות. שנית, זהו מנוע כבד ועצל, ואנחנו לא כותבים את זה כנקודת ביקורת פשוט כי זה מה שמייצר את האופי הכל כך מיוחד של מנועי מוטוגוצי, וגם כאן ב-V85 TT האופי הזה מתאים בול. פתיחת מצערת החלטית אמנם תעלה את הסל"ד, אבל בקצב של גוצי. בינתיים תהנו מהמומנט.

    נקודה חזקה של ה-V85 TT היא ההתנהגות הדינמית. יש כאן היגוי מעולה בזכות הכידון הרחב וגאומטריית ההיגוי, והוא מגיע יחד עם יציבות מרשימה בזכות בסיס הגלגלים. התוצאה היא מכונה מאוד מהנה בכבישים מפותלים – גם בזכות גלגלי ה-"19 וה-"17 שמגיעים במקור עם צמיגי המצלר טורנס בעלי חתך הכביש. גם הבלמים מצוינים, בעיקר הקדמיים, ומציעים נשיכה בשרנית עם עוצמה טובה מאוד.

    בשטח הוא בסדר גמור כל עוד הקרקע קשה ויציבה. אל תנסו להיכנס איתו לשבילים בוציים, בטח שלא עם הצמיגים המקוריים – את התוצאה של זה תוכלו לראות בתמונות. מאידך, כשהקרקע קשה הגוצי מתגלגל עליה מצוין, אפילו מהר, כשמערכת המתלים סופגת לא רע מכשולים קטנים על הקרקע ושומרת על יציבות – בעיקר כשהגז פתוח. אבל אחרי הכל זהו אופנוע אדוונצ'ר ששוקל כמעט 230 ק"ג, ולכן באופן טבעי יכולות השטח שלו מוגבלות, ומבחינתנו האפשרות להתגלגל על שבילי קרקע קשה זה די והותר.

    מהנה מאוד על הכביש
    מהנה מאוד על הכביש

    איך זה מרגיש?

    המוטוגוצי V85 TT הוא אופנוע מגניב בעל המון אופי והמון נוכחות. על המנוע כבר סיפרנו לכם, אבל נגיד שוב שזהו מנוע כבד ועצל שמספק המון אופי והמון חיוכים, למרות שהוא רחוק מאוד בביצועיו ממנועים מודרניים. הסאונד, אגב, ייחודי גם הוא, למרות מערכת הפליטה החנוקה, וגם הוויברציה הנעימה ייחודית למוטוגוצי. ליווינו עם ה-V85 TT את מרתון טבריה שהתקיים בתחילת ינואר, ולאחר המרוץ הרצים אמרו לנו שהם שמעו את הגוצי מגיע מאחור וזיהו שזה הוא ממרחק גדול. ה-V85 TT לקח את זה כמחמאה.

    מה שכן מודרני כאן אלו הבקרות האלקטרוניות, שכוללות 3 מצבי רכיבה. על הכביש השתמשנו במצב 'כביש', ובירידה לשטח העברנו למצב 'אנדורו' שמנתק את ה-ABS מהגלגל האחורי, משחרר מעט את בקרת האחיזה ומעדן את תגובות המנוע. אחלה לגמרי. אהבנו מאוד את פנסי ה-LED, שמספקים תאורה מעולה מצמד הפנסים הקדמיים העגולים, ואהבנו גם את פנס היום, אשר מגיע בצורת הלוגו של מוטוגוצי בתוך צמד הפנסים. יפה מאוד! מה עוד אהבנו? ובכן, את מסך ה-TFT הצבעוני, על אף שהוא מעט קטן. התפעול מבית המתגים השמאלי, וכן הממשק, זהים לשאר דגמי אפריליה, כך שהיה לנו קל להתחבר וללמוד, אם כי הממשק פשוט ונוח למשתמש. מה שפחות נוח זה מתג התפעול שנמצא על בית המתגים השמאלי.

    ה-V85 TT הוא אופנוע נוח. המושב רחב למדי ותומך היטב, ושהייה ארוכה על המושב אפשרית ולא מכאיבה. גם למורכבת איכות החיים גבוהה למדי. מיגון הרוח סביר בלבד, והוא מסיט את הרוח אל קסדת הרוכב. היינו רוצים מיגון רוח יעיל יותר, וזה אכן נמצא בקטלוג השיפורים של מוטוגוצי. בכל אופן, תנוחת הרכיבה זקופה ונוחה, ונקודה מעניינת היא שהמוטוגוצי V85 TT קטן יותר מאיך שהוא נראה מהצד או בתמונות, ומרגישים את זה מיד כשעולים על האופנוע. גובה המושב נמוך למדי ועומד על 830 מ"מ הגיוניים, כך שכל רוכב עשוי להגיע לקרקע בקלות, והגודל הכללי כאמור קומפקטי.

    כל אלו יוצרים אופנוע נעים מאוד לרכיבה – בין אם זה שיוט נינוח בכביש בין-עירוני על 150-130 קמ"ש, ובין אם זה רכיבה בכבישים מפותלים, או אפילו על שביל קרקע קשה כדי להגיע למקום מעניין בשטח – לבד או בזוג. גם בעיר הוא טוב מאוד – גם בזכות גובה המושב הידידותי והממדים הקומפקטיים למדי, אבל בעיקר בזכות זווית הצידוד המצוינת של הכידון, שמאפשרת השתחלות במקומות צרים ובין תנועה עומדת.

    מתגלגל טוב גם בשטח
    מתגלגל טוב גם בשטח

    סיכום ועלויות

    המוטוגוצי V85 TT הוא אופנוע מעניין, שכן מצד אחד הוא מגיע עם מסורת ומורשת עמוקים של החברה הצפון איטלקית שמקום מושבה במנדלו דל-לאריו, וזה מתבטא למשל באופי הייחודי של המנוע ושל האופנוע כולו, כל שהוא שומר על מכלול התחושות של מוטוגוצי. אבל מצד שני הוא מביא אלמנטים מודרניים לחלוטין כמו בקרות אלקטרוניות והתנהגות דינמית מעולה – במיוחד בכביש. מה שהופך את המוטוגוצי V85 TT לעוף מוזר ומעניין בשוק האדוונצ'רים הכל כך פופולרי.

    במחיר של 86 אלף ש"ח הוא אופציה ראויה למי שמחפש אדוונצ'ר נוח לטיולים וליום-יום, אבל לא רוצה להגיע לאדוונצ'רים הגדולים והיקרים.

    היינו רוצים עוד קצת הספק מנוע, וגם מיגון רוח טוב יותר, אבל השורה התחתונה היא שה-V85 TT מביא איתו רוח מעניינת ושונה, המון אופי, וגם יכולות טובות למדי כשמדובר על כלי תחבורה ליום-יום ולסופי שבוע. לדעתנו, אגב, הוא גם נראה מעולה, כך שמאוד אהבנו אותו.

    תודה לצלם המערכת אסף רחמים שהגיע עם ה-V85 TT הפרטי שלו כדי לעזור בצילומים!

  • ב.מ.וו: חטיבת ה-M מגיעה גם לאופנועים

    ב.מ.וו: חטיבת ה-M מגיעה גם לאופנועים

    לחטיבת המכוניות של ב.מ.וו יש את M Performance, שאחראית על כל מכוניות הקצה של החברה מבחינת ביצועים ושיפורים. עכשיו החטיבה מציעה חלפים גם לאופנוע ההיפרספורט של ב.מ.וו – ה-S1000RR.

    כשאופנוע הסופרבייק של ב.מ.וו, ה-S1000RR, הושק בישראל ובעולם, דיווחנו שניתן גם יהיה לשפרו עם חלקים מקוריים מסדרת M. כעת בב.מ.וו משיקים באופן רשמי את האפשרויות האלה. קטלוג השיפורים מציע מגנים, כיסויים, מושבים (גבוה ונמוך), מנופים, וגם שיפורים כמו מערכת פליטה וציר זרוע אחורית מתכוונן. כך למשל, עם קיט M הכולל מערכת פליטה משוחררת, גלגלי קרבון ומצבר קל, ניתן להוריד את משקל האופנוע ל-193 ק"ג כולל כל הנוזלים.

    אז אמנם לא ניתן יהיה להגיע לרמות של הב.מ.וו HP4 RACE שמגיע עם מכלולי קצה, אלקטרוניקה של MotoGP, שלדה וגלגלים מקרבון ומשקל סופר נמוך – כמו האקזמפלר הבודד שיש בישראל, אך בהחלט ניתן יהיה לשפר עוד יותר את מכונת העל של ב.מ.וו לשימוש בכביש, ועוד יותר מכך – למסלול.

    S1000RR-M-Performance-002

    S1000RR-M-Performance-003

    S1000RR-M-Performance-004

    S1000RR-M-Performance-006

    S1000RR-M-Performance-007

    S1000RR-M-Performance-005

    S1000RR-M-Performance-008

    S1000RR-M-Performance-009

    S1000RR-M-Performance-010

    S1000RR-M-Performance-011

    S1000RR-M-Performance-012

    S1000RR-M-Performance-013

    S1000RR-M-Performance-015