בהארלי-דיווידסון עובדים על פיתוח מעניין לעתיד הקרוב – בקרת שיוט אדפטיבית מבוססת לייזר, שתתן מענה לרכיבה בקבוצה.
החידוש הטכנולוגי המעניין הוא מערכת מבוססת לייזר המזכירה את המערכות שהוצגו על-ידי דוקאטי וק.ט.מ, אשר תורכב על דגמי הפרימיום בשנת 2020 – המולטיסטרדה V4 וה-1290 סופר-אדוונצ'ר S בהתאמה, וגם את המערכת של Ride Vision הישראלית. הייעוד הראשון של המערכת המבוססת על מספר חיישנים – כולל חיישני רדאר קדמי ואחורי – לספק התראות לרוכב על עצמים הנכנסים למרחב האופנוע כמו מכוניות או מכשולים, ועל-ידי כך להגביר את הבטיחות האקטיבית. אנו יודעים שהמערכות יודעות גם לתת מענה לבקרת שיוט אדפטיבית, אשר מאפשרת – דרך המצערת החשמלית ומערכת הבלימה – לווסת את מהירות האופנוע בהתאם לתנועה מלפנים, ללא התערבות הרוכב.
החידוש שהארלי מציעים, על-בסיס התרשימים שהוגשו למשרד הפטנטים, הוא היכולת להבדיל בין רכב לאופנוע – וזאת ככל הנראה על בסיס מצלמה שתתווסף למערכת. היכולת להבדיל תאפשר לתכנת את האופנוע להתאים את מהירות הנסיעה בצורה קבוצתית בהתאם למוביל. בהארלי התייחסו גם לאפשרות שהאופנוע מלפנים עוקף רכב בכך שבמסך תופיע אינדיקציה לסוג הרכב עליו המערכת ננעלה.
בהארלי ממשיכים לפתח את המנועים המייחדים אותם ועובדים על מנוע וי-טווין חדש ומקורר אוויר – 3 שנים אחרי שהוצג מנוע המילווקי אייט.
בתרשים פטנט שהוגש למשרד הפטנטים בארה"ב נראה שבהארלי עובדים על מנוע חדש עם מערכת שסתומים חדשה בראש המנוע שתאפשר נשימה בסל"ד גבוה יותר – לעומת משפחת מנועי המילווקי אייט (בתמונה בראש הידיעה) שהוצגה ב-2016. בתרשים אנו רואים שלכל אחד משני הצילינדרים יהיו ארבעה שסתומים (כמו במנוע הנוכחי) אך בצידי הצילינדרים יהיו מוטות-דחיף (pushrods) שיתפעלו את השסתומים.
מערכת מוטות הדחיפים היא זאת שמעבירה את התנועה הקווית מגל הזיזים אל הנדנדים, ודרכם אל השסתומים שנמצאים בראש המנוע, ומאפשרת את סגירתם ופתיחתם. הדבר צפוי להעלות את גבול סיבובי המנוע לכיוון ה-7,000 סל"ד לעומת 5,500 סל"ד במנועים הקיימים.
קרוב לוודאי שדור המנועים החדש ייחשף בדגמי 2021. נמשיך לעדכן.
ק.ט.מ נצפתה בוחנת גרסת היפרמוטו / ספורט-תיור חדשה, שככל הנראה תישא את מנוע ה-890 הסמ"ק החדש עליו כתבנו לאחרונה. האם זאת תהיה גרסת SMT מוקטנת?
מבחינת המנוע – כפי שכבר כתבנו, בק.ט.מ נדרשים למחליף עבור מנוע ה-790 סמ"ק שלהם שמותקן ב-790 דיוקוב-790 אדוונצ'ר, זאת על-מנת להתמודד עם תקנות יורו 5, שמגבילות מאוד את המנועים הקיימים. בק.ט.מ בחרו להגדיל את הנפח ל-890 סמ"ק. המנוע יישאר בתצורת הטווין המקבילי, כשתוספת של 100-90 סמ"ק בקירוב תאפשר עוד 20-10 כ"ס.
האופנוע שבצילום 'נתפס' במבחנים ונושא תצורת היפרמוטו-תיור, שמאוד מזכירות את ה-SMT של ק.ט.מ שכבר אינו מיוצר. ה-SMT ׁׁ(ר"ת סופר מוטו טורינג) היה יציאה מגניבה של ק.ט.מ בעשור הקודם. הוא הוצג בשנת 2008 עם מנוע 990 סמ"ק אשר הפיק 115 כ"ס ו-9.8 קג"מ, ומהלכי מתלה ארוכים למדי. ייצורו הופסק בשנת 2013.
האופנוע שבתמונות נראה שממשיך את הקו העיצובי החדש של היצרן האוסטרי, עם מיכלי הדלק הנמוכים שנועדו להורדת מרכז הכובד ולחלוקת משקל סימטרית. מסיכת הפנים נראית מושתלת כלאחר יד, וככל הנראה לא תהיה בגרסה הסופית. אנו מניחים שבק.ט.מ ימשיכו עם הפנס הכפול שמופיע במרבית דגמיה לכביש. סביר מאוד להניח שגם כאן תורכב מערכת בקרת השיוט והתראה המבוססת לייזר כפי שראינו על גרסת ה-1290 סופר-אדוונצ'ר החדש, וכמובן אלקטרוניקה מודרנית כמו ABS להטיה, בקרת אחיזה, מצבי ניהול מנוע / אופנוע, מסך TFT ופנסי LED.
ד.ל.ב מוטוספורט, יבואנית אינדיאן לישראל, משיקה את ה-FTR1200 – הכלי הספורטיבי והמסקרן של אינדיאן שבנוי על בסיס אופנוע הפלאט-טראק של החברה.
ה-FTR1200 נבנה בהשראת ה-FTR750 – אופנוע הפלאט-טראק של אינדיאן, שהחל מחשיפתו ב-2016 כבש הלכה למעשה את אליפות הפלאט-טראק האמריקאית, וכצפוי, ה-FTR1200 בגרסה הסדרתית דומה מאוד לגרסת הקונספט.אחרי משפחת הסקאוט ומשפחת הצ'יף, ה-FTR1200 מהווה את הפלטפורמה השלישית של היצרנית, שהוקמה ב-1901 ועושה קאמבק אדיר החל מ-2014 תחת המטרייה של פולאריס, ומייצרת כלים מודרניים עם אופי מיוחד מאוד. אגב, מאז הושק המותג בישראל עלו על כבישי ארצנו כ-150 אופנועי אינדיאן.
ה-FTR750 מול הגרסה הסדרתית של ה-FTR1200
המנוע, וי-טווין חדש לחלוטין בנפח 1,203 סמ"ק, מספק 122 כ"ס (90 קילוואט), אבל לא פחות חשוב הוא המומנט שעומד על 11.7 קג"מ, כשלפי אינדיאן מדובר על רצועת מומנט שטוחה לחלוטין. השלדה עשויה ממסבך משולשי פלדה, מלפנים יש מזלג הפוך ובלמים רדיאליים של ברמבו, ומאחור זרוע פלדה עם בולם יחיד, החישוקים בקוטר "19 מלפנים ו-"18 מאחור עם צמיגי דאנלופ ייעודיים, כשכל המכלולים תומכים ברכיבה ספורטיבית. מיכל הדלק של ה-FTR נמצא מתחת למושב, ואילו תיבת האוויר היא זו היושבת מעל למנוע, לצורך שאיבת אוויר מקסימלית והגדלת המילוי הנפחי. המצערות הכפולות פועלות בתפעול חשמלי, הכידון העבה של פרו-טייפר, והפנסים כולם מסוג LED – כולל הפנס הקדמי העגול.
יש גם גרסת FTR1200S מאובזרת יותר, הכוללת בולמים מתכווננים באופן מלא – כולל בולם אחורי בעל מיכל גז חיצוני, מסך מגע בגודל "4.3 עם קישורית בלוטות' (לעומת לוח מחוונים עגול בגרסה הרגילה), ואלקטרוניקה רבה הכוללת בקרת שיוט, בקרת יציבות כולל חיישן הטיה, ABS מתקדם הכולל בקרת אחיזה, בקרת ווילי, 3 מצבי ניהול מנוע (ספורט, סטנדרט וגשם), ושליטה על תגובת המצערת.
גרסה שלישית – RACE REPLICA – הבנויה על-בסיס ה-FTR1200S, מציעה את כל מה שיש על גרסת ה-S, בתוספת מערכת פליטה של אקרפוביץ' וצביעה מיוחדת הכוללת שלדה באדום וסכימה מיוחדת למיכל הדלק והכנפיים.
באינדיאן מציעים 4 רמות גימור של הכלים: טרקר, טורינג, ספורט וראלי, כשלכל אחת תוספות ייעודיות כמו מאותתים, רגליות, פנסים, מערכת פליטה, מושב, משקף, תיקים וכו'. את רמות הגימור ניתן להוסיף על כל אחת מהגרסאות. פרט לארבע רמות הגימור, באינדיאן מציעים שפע אביזרים מקוריים ואביזרי לבוש מתוך קטלוג ייעודי.
המחירים:
אינדיאן FTR1200 – מחיר 105,900 ש"ח (99,900 ש"ח להשקה)
אינדיאן FTR1200S – מחיר 114,900 ש"ח (109,900 ש"ח להשקה)
נורטון – החברה הבריטית הוותיקה-עתיקה ששורשיה הולכים אחורה עוד לשנת 1898 ועתידה נראה מבטיח (עוד נקדיש לחברה פרק מיוחד בקרוב) – משחררת גרסה מוגבלת ל-50 יחידות בלבד של דגם הדומינייטור (Dominator) שלה.
הדומינייטור מציע מנוע טווין מקביל עם עוקה יבשה (מיכל שמן חיצוני) בנפח 961 סמ"ק. המנוע מקורר אוויר ושמן, עם מוטות דחיף ושני שסתומים לצילינדר, והוא מספק 80 כ"ס ב-6,500 סל"ד ו-9 קג"מ ב-5,200 סל"ד.
הגרסה המוגבלת תגיע עם מיכל דלק בייצור עצמי, כמו גם מערכת הפליטה 2 ל-1. הכידון גבוה, בניגוד לקליפ-און שמגיע בגרסה ה'רגילה'. מאחור יש בולם מתכוונן של אוהלינס, ומלפנים הלקוח יכול לבחור בין מזלג הפוך או קונבנציונלי – שניהם של אוהלינס ושניהם בקוטר 43 מ"מ. בנוסף, יש משקף רוח קטן מקרבון, כמו כן תיבת האוויר, מגן השרשרת ועוד אי-אילו כיסויים ומגנים. הגרסה המיוחדת תגיע בצבע ניקל הבוהק והמיוחד שאתם רואים בתמונה.
כל אחת מ-50 היחידות הממוספרות תגיע במחיר של 22,000 ליש"ט או 27,000$ אמריקאי. לא בישראל לצערנו.
בימאהה הודיעו על הצגת דגם ה-XSR155 בתאילנד, מכאן סביר להניח שנזכה לראות בשאר העולם גרסת 125 סמ"ק לדגם הרטרו המגניב.
ימאהה XSR155 לשווקי המזרח – בקרוב גם 125 לשווקים האירופאים?
את משפחת דגמי ה-XSR לבית ימאהה אנחנו כבר מכירים טוב מאוד – בין אם זה ה-XSR900 או ה-XSR700. בקצרה נספר שמדובר בגרסאות רטרו מעוצבת הבנויות על הפלטפורמות המצוינות של ה-MT-09 וה-MT-07. לאחרונה גם רכבנו על גרסת ה-XTribute – גרסת הומאז' לימאהה XT500. עבור שווקי המזרח בימאהה הציגו את דגם הסקרמבלר-רטרו-אורבני שלהם בגרסת 155 סמ"ק, ובדומה לבייבי-טרייסר 125 סמ"ק אנו מצפים שימאהה יציגו גם גרסת 125 סמ"ק ל-XSR לשווקים האירופאים.
בהנחה שבימאהה ימשיכו עם המנוע המורכב ב-MT125 ׁׁוב-YZF-R125, מדובר על מנוע ארבע פעימות מקורר נוזל ועם הזרקת דלק, המפיק כ-15 כ"ס ב-9,000 סל"ד. מבחינת המכלולים נראה מלפנים מזלג קדמי הפוך בקוטר 41 מ"מ. בדומה למה שחשבנו לגבי הטרייסר – XSR300 עם מנוע ה-321 סמ"ק של ה-YZF-R3 / MT-03 עשוי להיות מעניין.
צילום סטילס: רונן טופלברג; צילום ועריכת וידאו: שי דרויאק
זה אחד הכלים המדוברים ביותר של 2019, וכעת הוא מגיע ארצה. מטרו-מוטור, יבואנית ימאהה לישראל, השיקה בסוף השבוע את הטנרה 700 בישראל באירוע ענק שכלל 6 אופנועי הדגמה ויומיים של רכיבות מבחן בהרי ירושלים.
צילום ועריכה: שי דרויאק
על הטנרה 700 כבר רכבנו יומיים ו-500 ק"מ בהשקה העולמית בספרד לפני 3 חודשים, והרכיבה הקצרה של כמה עשרות קילומטרים כאן בארץ אפשרה לנו לטעום כאן בארץ, בתנאים שאותם אנחנו מכירים כל כך טוב, אם הרושם המצוין שקיבלנו מהטנרה 700 בהשקה העולמית ממשיך גם כאן. נאמ;לק לכם ונגיד כבר עכשיו שכן, בגדול.
בבסיס הטנרה 700 נמצא מנוע ה-CP2 שאותו אנחנו מכירים היטב מה-MT-07 על שלל דגמיו (XSR700 וטרייסר 700). זהו טווין מקבילי מודרני המפיק כ-74 וכמעט 7 קג"מ. סביב המנוע בנו בימאהה אופנוע חדש לחלוטין, כשכאמור הקונספט הוא אדוונצ'ר-ראלי.
כך למשל שלדת הפלדה חדשה לחלוטין, ומיועדת לספק פידבק בכביש ובשטח. מערכת הבולמים איכותית למדי, עם בולמים קדמיים הפוכים של קאיאבה עם מנגנון קארטרידג', כל הכיוונים ומהלך של 210 מ"מ. גם מאחור יש בולם של קאיאבה, גם הוא עם כל הכיוונים כולל עומס קפיץ, ויש גם מיכל גז חיצוני. הגלגלים במידות "21 ו-"18 עם צמיגי פירלי סקורפיון ראלי STR קרביים, והמבנה כולו משדר פונקציונליות וקרביות.
הקוקפיט קרבי מאוד, עם כידון רחב ועבה, לוח שעונים המעוצב אנכית, באר למתקון מעליו, ומיגון רוח צנוע אך יעיל. בימאהה גם חשבו על פרטים קטנים שמגבירים את הפונקציונליות, כמו הכנף הקדמית המתכווננת לגובה, ידיות האחיזה שעל הכנף האחורית המיועדות להרמת האופנוע מהזנב במצבים כאלה ואחרים, או ארבעת הווים לקשירת מטען על הזנב. מה עוד? יש 4 פנסי LED מלפנים עם מסיכה בעיצוב ראלי קרבי, ובעיקר יש רוח שמשדרת שהאופנוע הזה בא לתת עבודה.
קרבי ופונקציונלי
איך זה מרגיש?
מכלול התחושות שלנו מהטנרה 700 זהה לחלוטין לזה שקיבלנו בהשקה העולמית ושהפתיע אותנו לגמרי. ראשית המנוע. על ה-CP2 הזה שפכנו כבר הררי מילים, ולדעתנו הוא אחד היציאות החזקות של ימאהה בעשור האחרון. הוא גמיש מאוד, הוא חזק דיו, אבל הוא בעיקר בעל שמחת חיים ותגובות מעולות, שמאפשרים לעשות הכל – בכביש ובשטח – כולל הרמת גלגל קדמי בקלות לפני מכשול (או סתם לווילי – כמו כל סדרת ה-MT-07). כאן בטנרה הוא עושה עבודה מעולה לא פחות משאר הסדרה. אגב, השליטה במצערת מעולה, ולכן מערכת בקרת אחיזה לא באמת נדרשת פה. אגב, בחודש ספטמבר צפויה להגיע ארצה גם גרסה המוגבלת ל-46.7 כ"ס לרישיון נהיגה A1.
תנוחת הרכיבה קרבית, והמושב בגובה של 875 מ"מ גבוה למדי אבל לא גבוה מדי. אגב, יש גם מושב ראלי הגבוה היותר ב-44 מ"מ, ומאידך ניתן להנמיך את גובה המושב על-ידי קיט מושב ולינק לבולם האחורי שמנמיך ב-30 מ"מ מהמקור. הכידון כאמור רחב ושטוח, התנוחה זקופה ושולטת, והיא קרבית ועניינית.
ההתנהגות הדינמית היא ההפתעה הגדולה בטנרה 700. נדהמנו מהתנהגות האופנוע הזה בספרד, וכאמור התחושה זהה גם כאן בהרי ירושלים. היכולת של הטנרה 700 להיות אדוונצ'ר-כביש מצד אחד, לספק נוחות סבירה, מיגון רוח, יכולת תקיפת כבישים, היגוי טוב ושימושיות רבה, ומאידך, כשהאספלט מסתיים ומתחיל השביל – להיות אופנוע שטח מצוין שיכול לרכוב מהר מאוד על שבילים או לתקוף מכשולים טכניים – פשוט מדהימה. זה לדעתנו היתרון הגדול של הטנרה 700, שפותח מחדש את תחום האדוונצ'רים הבינוניים.
יכולות כביש טובות לצד יכולות שטח גבוהות מאוד
יתרון נוסף של הטנרה 700 נמצא בפשטות ובמחיר. לא תמצאו פה מערכות אלקטרוניות כמו מצבי ניהול מנוע, קוויקשיפטר, בקרת אחיזה או בקרת שיוט, אותם תמצאו באדוונצ'רים גדולים ויקרים, אבל כן תמצאו פה פשטות פונקציונלית והתמקדות בדבר האמיתי – רכיבה. בסופו של דבר זה מתבטא במחיר, שעומד בישראל על 69,985 ש"ח.
בימאהה מציעים 3 קיטים לאבזור הטנרה: קיט אקספלורר הכולל צמד ארגזי-צד, רגלית אמצע, מגן גחון מסיבי, מגני מנוע, כיסוי למושב המורכב המאפשר העמסת ציוד נוסף מחירו של קיט האקספלורר עומד על 13,725 ש"ח, ובמחיר השקה 9,990 ש"ח. הקיט השני, ראלי, כולל דוד פליטה של אקרפוביץ', מושב מוגבה ב-44 מ"מ, מחרשה מאלומיניום, מאותתי LED, מגני שרשרת ורדיאטור מאלומיניום ופד למיכל הדלק, ומחירו 11,825 ש"ח ובהשקה 9,500 ש"ח. הקיט השלישי, קיט טורינג, כולל ארגז אחורי, סבל אחורי, מגן מנוע, מגן רדיאטור, רגלית אמצע ופנסי ערפל. מחירו 11,600 ש"ח, ובהשקה 8,990 ש"ח.
הימאהה טנרה 700 מחזיר את הכבוד לשם האייקוני 'טנרה', והוא מציע ביצועים מעולים – בכביש ובשטח – הרבה פונקציונליות, עיצוב קרבי, ושילוב של מודרניות ופשטות. הוא מתאים מאוד לשוק הישראלי לא רק בגלל המחיר, אלא הרבה בזכות יכולות השטח הגבוהות. במחיר הזה, הוא צפוי להיות להיט מכירות.
שני דגמים חדשים נוספים להארלי -דיווידסון ב-2020: אדוונצ'ר טווין מפלצתי בשם פאן-אמריקה וסטריטפייטר סקסי.
באמת הבענו תמיהה שבהארלי לא בחרו לחשוף את שני הדגמים בהודעה לעיתונות שלהם לדגמי 2020 – כנראה שרצו לשמור את הבמה ל-Low Rider Sהמגניב שלהם. על שני הדגמים החדשים לגמרי, שמכניסים את היצרן ממילווקי לנישות חדשות שאמורות להוציא אותו מהמיתון הקשה בו נמצא בשנים האחרונות, כבר כתבנו לא מזמן.
נתחיל עם הראשון והמפתיע: אדוונצ'ר-תיור גדול (מאוד) שמיועד – לפי התמונות – לכביש, למרות חישוקי שפיצים בדגם התצוגה. הדגם, שייקרא פאן אמריקה, יישא מנוע וי-טווין בנפח 1,250 סמ"ק וייכנס ראש בראש מול הדוקאטי מולטיסטרדה 1260 המצליח וממשיך דרכו המולטיסטרדה V4, וגם כמובן מול הב.מ.וו R1250GS. אין שום נתונים נוספים כרגע.
הדגם השני יהיה על טהרת הסטריטפייטר, וייקרא כך או Bareknuckle – שם שהארלי רשמו עליו זכויות לפני מספר חודשים. המנוע יהיה בנפח 975 סמ"ק, מקורר נוזל, ולפי ההערכות יספק כ-115 כ"ס.
עיתונאים ברחבי העולם הוזמנו להשקת דגם חדש בחודש הבא, וככל הנראה זה המועד בו הארלי תחשוף את שני הדגמים שאמורים להצעיד אותה קדימה עם קהל חדש.
במהלך סוף שבוע מרוצי ה-MotoGP בסילברסטון חשפה טריומף את המהדורה המוגבלת יצור של הדייטונה 765 Moto2 האקסקלוסיבי.
טריומף דייטונה 765 בגרסת מוגבלת Moto2
ראינו אותו כסקיצה ולאחר מכן במבחנים על הכביש – מדובר על שתי סדרות מהדורה מוגבלת עם 765 אקזמפלרים שיצאו ליבשות אירופה וארה"ב כל אחת. במטרה לרכב על גל ה-Moto2, שם טריומף מספקים את כל מנועי הטריפל המניעים את האופנועים בסדרה, הם בחרו להוציא תחילה מהדורה מוגבלת ויוקרתית יותר – וכמובן ממוספרת אישית – ולאחר מכן יציגו גרסה 'פשוטה' יותר בייצור מלא.
בואו נבחן את הנתונים שהוצגו, כאמור בסילברסטון: מנוע טריפל בנפח 765 סמ"ק המספק 130 כ"ס ב-12,250 סל"ד ו-8.15 קג"מ ב-9,750 סל"ד. הקרביים של המנוע עשויים מחומרים קלים כדוגמת שסתומים מטיטניום ופיני בוכנה המצופים ב-DLC (ר"ת Diamond Like Coating) להורדת חיכוך, כמו במנועי מרוץ. האופנוע מגיע עם מערכת פליטה של ARROW, חוקית כמובן לכביש.
המצערת כמובן חשמליות, כשהמנוע מגיע עם חמישה מצבי רכיבה לבחירת הרוכב: גשם, כביש, ספורט, מסלול ואישי. יש קוויקשיפטר להעלת הילוכים ואוטו-בליפר להורדה, מסך ה-TFT מכיל גם שעון עצר למסלול, השלדה, הזרוע האחורית והחישוקים עשויים מאלומיניום, כשמעטפת הפיירינג עשויה כולה מקרבון.
מהדורה מוגבלת של 765 יחידות
מערכת המתלים מורכבת מהמילה האחרונה של אוהלינס – מזלג מוזהב בקוטר 43 מ"מ NIX30 ובולם אחורי מדגם TTX36. מערכת הבלימה היא של ברמבו, עם קליפרים רדיאליים מונובלוק מדגם Stylema מלפנים.
דגם המהדורה המוגבלת לא צפוי להגיע לישראל, אבל נשמח אם יהיה ישראלי 'ראש בקיר' שיתעקש לשים את כספו על כך. כמה כסף? לא פורסם נתון רשמי, אבל ההערכות מדברות על 16,000 ליש"ט באנגליה, שהם שווי ערך ל-69,000 ש"ח לפני כל המיסים וההיטלים. לשם השוואה, שני דגמי ה-600 שנותרו בחיים ויתחרו בדגם ה'עממי' יותר שיצא בהמשך מתומחרים הרבה פחות באנגליה – הימאהה YZF-R6 נמכר ב-11,000 ליש"ט ואילו הקוואסאקי ZX-6R נמכר ב-9,500 ליש"ט.
יתרונות: עיצוב וקונספט, מתלים והתנהגות דינמית, בלמים, חלקות מנוע
חסרונות: נפח מיכל דלק וטווח רכיבה, מיגון רוח
שורה תחתונה: הקטאנה לוקח את היתרונות הדינמיים של הג'יקסס 1000 המצוין, ומלביש עליהם עבודת גוף רטרו-מודרנית ייחודית ומעניינת
מחיר: 96,000 ש"ח
מתחרים: נייקדים בנפח ליטר
נתונים טכניים: מנוע 4 צילינדרים בשורה, 999 סמ"ק, 150 כ"ס ב-10,000 סל"ד, 11 קג"מ ב-9,500 סל"ד, יחס דחיסה 12.2:1, קירור נוזל, 4 שסתומים לצילינדר, DOHC, הזרקת דלק עם בקרת אחיזה 3 מצבים וניתוק, 6 הילוכים, קלאץ' מחליק, שלדת אלומיניום, בולמים קדמיים הפוכים מתכווננים מלא, זרוע אלומיניום עם בולם יחיד, כיווני עומס קפיץ ושיכוך החזרה, צמד דיסקים קדמיים בקוטר 320 מ"מ, קליפרים רדיאליים ברמבו 4 בוכנות, דיסק אחורי 220 מ"מ, מערכת ABS, אורך 2,130 מ"מ, בסיס גלגלים 1,460 מ"מ, גובה מושב 825 מ"מ, מיכל דלק 12 ל', משקל מלא 215 ק"ג, צמיגים 120/70ZR17, 190/50ZR17
סוזוקי קטאנה 2019 – הומאז' יפהפה לקטאנה המקורי
מה זה?
הסוזוקי קטאנה, שהוצג בסוף השנה שעברה בתערוכת קלן, הוא הומאז' של סוזוקי לקטאנה המקורי של שנת 1981 שהיה בעל עיצוב סופר-רדיקלי לזמנו וביצועים טובים מאוד ביחס לתקופה. ב-2015 שחררה סוזוקי גרסת קונספט לקטאנה חדש, ובשנה שעברה חשפה את הקטאנה קונספט 3, שכעת יורד לייצור סדרתי עם השינויים הנדרשים.
בבסיס הקטאנה החדש נמצאת הפלטפורמה של ה-GSX-S1000 הפופולרי – מנוע 1,000 סמ"ק 4 צילינדרים שמגיע מה-GSX-R1000 של 2005 ומפיק בגרסה האחרונה שלו 150 כ"ס ב-10,000 סל"ד. הוא מגיע עם 3 מצבי ניהול מנוע, עם בקרת אחיזה לגלגל האחורי ב-3 מצבים ועם מערכת ABS.
שאר מכלולי הג'יקסס 1000 שמגיעים גם בקטאנה כוללים שלדת אלומיניום, מזלג הפוך בקוטר 43 מ"מ עם כיוונים מלאים, בולם אחורי מתכוונן עם מיכל גז חיצוני, ובלמים רדיאליים של ברמבו מלפנים.
על העיצוב המיוחד אחראי המעצב האיטלקי רודולפו פראסקולי, כשהעיצוב כולו מתבצע בסדנה האיטלקית. הקטאנה מגיע עם פנסי LED היקפיים ועם מסך LCD.
בנוי על פלטפורמת ה-GSX-S1000
ביצועים
הקטאנה כאמור יושב על פלטפורמה מוצלחת שאותה אנחנו מכירים היטב – הסוזוקי GSX-S1000. ככזה, ביצועיו הדינמיים קרובים מאוד לגרסת המקור, וטוב שכך.
המנוע על 150 סוסיו חזק מאוד, והוא גם גמיש למדי. נראה, אגב, שבמעבר לדור האחרון של המנוע הזה ובהעלאת ההספק מ-142 ל-150 כ"ס, המנוע קצת איבד מגמישותו, אבל זה עדיין מנוע ליטר עם מומנט טוב שידחוף את האופנוע קדימה בכל הילוך ובכל סל"ד.
אחד המאפיינים של המנוע הזה הוא הסאונד הג'יקסרי המחוספס, שאותו אנחנו מאוד אוהבים. מערכת הפליטה קצת חונקת את הצליל הנפלא הזה, ומערכת חלופית משוחררת יותר תעשה טוב לאוזן. אסור להשתיק יותר מדי סאונד כזה נעים. אבל מעבר לסאונד, יש פה גם הרבה כוח. כמה כוח? ובכן, הכוח שהולך ונבנה בהדרגתיות ובליניאריות ובלי התפוצצות מביא את הקטאנה ל-256 קמ"ש על השעון, בהרכבה. המנוע יכול היה לתת יותר, אבל הרוח תלשה לנו את הצוואר אז סגרנו את הגז. כך או כך, יש פה את כל הכוח שאופנוע צריך, והוא חלק ונעים לשימוש, ועם זאת עם גרגור ג'יקסרי אופייני. יופי של יחידת כוח!
ההתנהגות הדינמית צפויה ומצוינת גם היא, כאמור בקורלציה מלאה לג'יקסס 1000. הבולמים קשיחים וספורטיביים, שומרים על יציבות גבוהה במהירויות גבוהות ובהטיות ותומכים גם ברכיבה אגרסיבית. יחד עם זאת, הם בעלי הידראוליקה טובה, במיוחד מלפנים, והספיגה מעולה כך שהנוחות לא ממש נפגעת. ההיגוי זריז למדי, למרות המשקל של 215 הק"ג, וזה תענוג צרוף להכניס את הקטאנה לפניות. הכידון הרחב יחסית לנייקד תומך בזה ומאפשר. שורה תחתונה – התנהגות דינמית טובה מאוד, צפויה וזורמת עם הרוכב.
גם הבלמים חזקים ויעילים, וזה לא מפתיע עם קליפרים רדיאליים של ברמבו שיושבים על צמד דיסקים חצי-צפים בקוטר 320 מ"מ. מערכת ה-ABS, אגב, לא ניתנת לניתוק – כמו ברוב הכלים היפניים שמיועדים לכביש.
ביצועים מעולים – כמו גרסת המקור
איך זה מרגיש?
ובכן, מגניב לגמרי. הפלטפורמה המכאנית מספקת כאמור ביצועים מצוינים, ועליה הלבישו עבודת גוף ייחודית מאוד למראה. הדינוזאורים מביניכם שזוכרים את הקטאנה המקורי ודאי יעלו חיוך וייזכרו בערגה באחד הכלים המיוחדים של סוזוקי שהיה כוכב רציני בשנות ה-80. הצעירים יותר, אלו שלא מכירים את הקטאנה, יראו אופנוע עם עיצוב מודרני על גבול החללית, ובכל מקרה שונה מאוד מכל מה שרואים על הכבישים. יש לו קטע עיצובי חזק מאוד לקטאנה של 2019.
אבל העיצוב הסופר-מיוחד הזה גובה מחיר, בשני מקומות. ראשית במיכל הדלק שנפחו 12 ליטרים בלבד. זה אומר שאחרי כ-8 ליטרים בלבד נדלקת נורת הדלק, ועם תצרוכת דלק ממוצעת של 15 ק"מ לליטר בזמן המבחן (קצת לחצנו אותו, מודים…), הנורה נדלקת אחרי קצת יותר מ-120 ק"מ, וזה פשוט מעט מדי. כשהורדנו קצת, ניסינו למשוך כמה שיותר והגענו לתחנת הדלק ב-180 ק"מ – כבר היינו על אדים. אז הנה, יש מחיר לעיצוב הכל כך מיוחד.
העניין השני הוא מיגון הרוח, שלא באמת קיים, מה שאומר שעד 150 ואפילו 160 קמ"ש הרוח נסבלת לגמרי בתנוחת הרכיבה הזקופה יחסית, אבל יותר מזה כבר מתחיל להיות לא נעים, ומעל 200 קמ"ש – אליהם הקטאנה מגיע בקלות – כבר ממש סובלים. יודעים מה? על מיגון הרוח אנחנו מוכנים להתפשר כדי לקבל את העיצוב המטריף הזה, אבל עם מיכל הדלק הקטן יותר קשה לנו. מי שעושה מרחקים קצרים עם האופנוע עשוי למצוא את זה כלא נורא כל כך.
מה עוד? ובכן, הקטאנה נוח למדי, ודווקא כאן חשבנו שנצטרך להתפשר והתבדינו. גם רכיבה ארוכה אפשרית, ואפילו המורכבת שלנו דיווחה על איכות חיים סבירה על המושב הפצפון מאחור. ונסכם בפנסי ה-LED המצוינים שמאירים לא רע את הדרך, ובעיקר יפים מאוד ומתאימים למודרניות של הקטאנה החדש.
נו, מנוע ליטר…
סיכום ועלויות
אוקיי, אז בסוזוקי אמנם לא מפתחים אופנועים חדשים כמו שאר היפניות, אבל לפחות הם יוצרים דגמים חדשים על פלטפורמות קיימות, והפלטפורמה של הג'יקסס 1000 היא מצוינת.
הקטאנה לוקח את פלטפורמת ה-GSX-S1000, ועליה מלביש עבודת גוף יפהפייה כמחווה לאופנוע גדול של שנות ה-80. גם אם אתם זוכרים את אותו קטאנה אגדי וגם אם לא – קשה להתעלם מהעיצוב הכל-כך מיוחד של הקטאנה החדש, והוא בהחלט מסובב ראשים בכל מקום.
אבל מעבר לעיצוב, הקטאנה הוא אופנוע בעל ביצועים דינמיים מצוינים, הוא מאוזן מאוד, ולמרות הכוח הרב של מנוע הג'יקסר בעל האופי המיוחד – הוא נעים מאוד לשימוש כמו אופנוע מודרני לחלוטין. על העיצוב המיוחד משלמים במיכל דלק קטן ובהיעדר מיגון רוח, ובוודאי שיהיו מי שמוכנים לחיות עם שני אלה בשביל לקבל עיצוב כזה מלהיב.
96 אלף ש"ח – מחירו של הקטאנה בישראל – הם לא מעט ואפילו הרבה למדי עבור נייקד יפני בנפח ליטר, אולם במחיר הזה מקבלים כאן הרבה מאוד ייחודיות, וכאמור על פלטפורמה טובה למדי. אנחנו אהבנו, ונקווה שבסוזוקי גם יפתחו דגמים חדשים.
