בימאהה מאמינים בקונספט התלת-גלגלי וממשיכים לפתח אותו. אחרי הטריסיטי 125 של 2015, הטריסיטי 155 של 2017 והנייקן המגניב של 2018, בימאהה מרחיבים את משפחת ה-LMW (ר"ת Leaning Multi-Wheel) ומוסיפה כלי נוסף לתחבורה עירונית, שמאפשר גם להתנייד אל הפרברים, ואפילו ליהנות מרכיבה בינעירונית. החברה הציגה במילאנו 2018 אבטיפוס חדש בשם 3CT – טריסיטי בנפח 300 סמ"ק.
ימאהה טריסיטי 300 – כך נראית גרסת הקונספט
הגרסה שתגיע ליצור דומה מאוד לגרסת האבטיפוס שהוצגה ותהיה עם מנוע האיקסמקס 300 החזק והטוב שאהבנו במבחן ההשוואתי של קטנועי ה-300 סמ"ק. לעומת הטריסיטי 125, אשר לו מנגנון מתלה קדמי פשוט למדי, כאן ב-3CT ישנו מנגנון מתלה קדמי מתקדם יותר המאפשר את נעילת המתלה הקדמי בעצירה – כמו ב-MP3 של פיאג'ו. האופציה הזו, כך אומרים בימאהה, תגדיל את נוחות המשתמש כך שלא יצטרך להוריד רגליים בעצירות ברמזורים, וגם תקל על החניה. בימאהה לא מפרטים עדיין כיצד בנויה מערכת המתלה הקדמי, רק מציינים שהנעילה היא לא דרך הבולמים, כך שהתחושה שתתקבל בזמן נעילה תהיה רכה ונעימה. תפעול הבלמים, אגב, מתבצע גם על-ידי דוושת בלם על המדרס הימני, וזאת על-מנת לאפשר לנהגי רכב אירופאים לרכוב על ה-3CT ללא רישיון נהיגה לדו-גלגלי – כפי שהתקנות האירופאיות מאפשרות וכמו גרסאות ה-LT של ה-MP3.
גרסת הייצור של הטריסיטי 300 תוצג ככל הנראה לקראת סוף שנת 2019, כדגם 2020.
אופנוע ההונדה בו ניקי התחרה ב-2017 באליפות הסופרבייק העולמי כבר הועמד למכירה, והנה עכשיו MotoCorsa, שהם סוכנות דוקאטי בארצות הברית, מציגים גרסה של הפניגאלה V4 לזכרו של היידן. היידן עבר להתחרות בשורות דוקאטי בעונת 2009, וכך לפי מוטוקורסה אמורה להיראות גרסת הכביש של אותו אופנוע MotoGP.
לגרסה זו הוסיפו כמעט כל פריט אפשרי מקטלוג האביזרים של דוקאטי פרפורמנס, כמו מערכת פליטה מלאה של אקרפוביץ', בולמי אוהלינס TTX מאחור ו-R/T מלפנים, משכך היגוי של אוהלינס, חישוקי קרבון, קיט קלאץ' יבש של V4 R, רירסט ומנופים, מושב מרוץ, משקף גבוה ועוד הרבה ממתקים. המחיר המבוקש, שיוצע ב-eBay, הוא 69,000$. חלק מהסכום יועבר לקרן ניקי היידן, שמיועדת לילדים בקהילה בה הוא חי.
באירוע חגיגי בסוכנות My Moto שבנתניה השיקה אתמול ד.ל.ב מוטוספורט, יבואנית ק.ט.מ לישראל, את צמד דגמי ה-690 החדשים ל-2019 – ה-690 אנדורו R וה-SMC-R.
צמד הדגמים החשובים של ק.ט.מ (מגיעים גם בהספק מלא של 74 כ"ס וגם מוגבלי הספק ל-47.6 כ"ס לרישיון A1) יוצרו ברציפות עד שנת 2017, אולם לשנת הדגם 2018 ייצורם הופסק. כעת לשנת 2019 הם עושים קאמבק – כשהם משודרגים מהמסד ועד לטפחות ולמעשה נבנים מחדש.
צמד ה-690 המחודשים בסוכנות My Moto המשודרגת
הפלטפורמה לצמד הדגמים משותפת: שלדת מסבך משולשי פלדת כרומולי שבתוכה שוכן מנוע הסינגל החזק בעולם בייצור סדרתי בגרסתו האחרונה – 690 סמ"ק ו-74 כ"ס. הוא מגיע עם מצערות חשמליות, ולשנת 2019 הוא מקבל גל איזון נוסף על-מנת להפחית ויברציות. מערכת ניהול המנוע המודרנית כוללת 2 מפות ניהול מנוע (כשהפעם הבחירה היא ממתג על הכידון ולא מתחת למושב), מערכת בקרת אחיזה מתקדמת שיעילה גם בהטיה (ניתנת לניתוק), וקוויקשיפטר לשני הכיוונים לראשונה במנוע ה-690 הזה.
עוד בגזרת האלקטרוניקה – מערכת ABS להטיה כולל ניתוק אחורי, פנסי LED מאחור ובמאותתים, שקע USB בצד הפנס הראשי ובקרת בלימת מנוע למניעת צ'אטרינג של הגלגל האחורי תחת בלימה חזקה והורדת הילוכים.
בנוסף, צמד הכלים מקבלים עיצוב חדש ומודרני עם פלסטיקה חדשה, ושיפורים כמו כיסויי מושב חדשים ואוחזים. מיכל הדלק בצמד הדגמים, הממוקם בשלדת הזנב, גדל בנפחו מ-12 ל-13.5 ליטרים. עוד נתון חשוב הוא שמרווח הטיפולים עומד בצמד הדגמים על 10,000 ק"מ.
ה-SMC-R והאנדורו R
690 אנדורו R
הדו-שימושי הקרבי של ק.ט.מ משתדרג לשנת 2019 גם בכלולי השלדה שלו. כך למשל מלפנים מותקן השנה מזלג חדש של WP מדגם EXplor בקוטר 48 מ"מ – אבולוציה לבולמי האנדורו של ק.ט.מ החל משנת 2017. מאחור יש בולם אחורי של WP עם כיוונים מלאים, כשמהלכי המתלים עומדים על 250 מ"מ.
הגלגלים בקוטר "21 מלפנים ו-"18 מאחור, כשמידות הצמיגים הדו-שימושיים של מיטאס עומדים על 90/90 מלפנים ו-140/80 מאחור. מרווח הגחון עומד על 270 מ"מ, וגובה המושב ברום של 910 מ"מ. המשקל עומד על 146 ק"ג.
מחירו של הק.ט.מ 690 אנדורו R נקבע על 68,900 ש"ח (במבצע השקה – 65,900 ש"ח).
690 SMC-R
690 SMC-R
גרסת הסופרמוטו הפופולרית משודרגת גם היא. מלפנים מותקן השנה מזלג חדש של WP מדגם APEX, הכולל קארטרידג' פתוח ומציע כיוונים נפרדים בכל רגל. גם מאחור יש בולם אחורי חדש, גם הוא עם כל הכיוונים. חישוקי השפיצים מסוג טיובלס בקוטר "17 וברוחב "5 מאחור ו-"3.5 מלפנים, והצמיגים הספורטיביים של ברידג'סטון מדגם S21 במידות 120/70 מלפנים ו-160/60 מאחור. מערכת הבלימה הקדמית משתמשת בדיסק בקוטר 320 מ"מ ובקליפר רדיאלי של ברמבו. המשקל: 147 ק"ג.
מחירו של ה-690 SMC-R נקבע על 69,900 ש"ח (במבצע השקה 66,900 ש"ח).
My Moto – סוכנות נוספת שעוברת שדרוג
סוכנות My Moto – משתדרגת בנראות ובשירות
בק.ט.מ ניצלו את השקת צמד הדגמים על-מנת לחשוף את השדרוג שעברה סוכנות My Moto בנתניה. סוכנות My Moto משמשת מזה כ-5 שנים כסוכנות מורשית של ק.ט.מ, היא בעלת מועדון לקוחות רחב, וכעת היא משתדרגת באופן משמעותי והופכת לסוכנות ק.ט.מ הישראלית השמינית במספר (בנוסף לסניף הראשי) שמעוצבת לפי המפרט של ק.ט.מ העולמית.
הסוכנות שופצה ועוצבה כאמור מחדש, כשהדגש הוא על הנראות ועל חוויית השירות ללקוח – שמכנס את כל מה שהלקוח צריך מרגע הרכישה והלאה.
בחנות תמצאו, לצד תצוגת אופנועי ק.ט.מ חדשים, גם ציוד רכיבה, ביגוד ואביזרים מקוריים של ק.ט.מ, וכן ציוד רכיבה של יצרניות נוספות. המוסך שופץ גם הוא וכעת הוא עומד בסטנדרטים של ק.ט.מ – כולל כלי עבודה ייעודיים.
אנחנו כמובן בעד מהלכים שכאלו, שכן אופנועים מודרניים דורשים סוכנויות מודרניות, וכל סוכנות כזו שמשדרגת את עצמה – מרימה את הסטנדרט בענף כולו ומושכת את כל השאר למעלה. המרוויחים הם הלקוחות, שנהנים מחוויית שירות ברמה גבוהה יותר.
תמונות הריגול של הסוזוקי ויסטרום 1000 הבא הזכירו לכולם שבסוזוקי הודיעו בעבר על כוונתם להציע גרסה עם יותר יכולות שטח מאשר הויסטרום הרגיל, שבסופו של דבר מיועד לשימושי כביש. השמועות מדברות על החייאה של מותג עבר מפורסם של סוזוקי – DR800S, או בשם החיבה שלו DR BIG.
ברור לנו שמדובר על השם ותו לא, בדיוק כמו שעשו עם הקטאנה. כנראה שמנהלי השיווק מנסים לעורר את בלוטות הרומנטיקה של זקני השבט, שפעם רכבו על סוזוקים.
הסוזוקי DR750S ביג המקורי
בעוד שמיטב הפיתוח של סוזוקי מיושם כיום במנוע הווי-טווין שמניע את הויסטרום, ואילו ה-BIG הקלאסי היה בעל צילינדר יחיד וגדול – וזה היה מקור גאוותו. אנחנו לא חושבים לרגע שהם ייצרו את גרסת 2020 של אייקון שנות ה-90. כך או כך, לאותו ד"ר ביג היה תפקיד חשוב בהיצע היצרן היפני וסמל לתקופה של דינוזאורים מאובקים.
ה-DR BIG המקורי הוצג בשנת 1987 כרפליקה לסוזוקי DR-Z של גאסטון ראייה, נציג סוזוקי לראלי פאריז-דקאר של אותם השנים. שאר היצרנים הציעו גם את הגרסאות שלהם, למה שהתחבר אז לקטגוריית הדו-שימושי ('אדוונצ'ר' כיום): הונדה את האפריקה טווין, ימאהה את הסופר טנרה, קג'יבה את האלפנט, אפריליה את הטוארג ומוטו גוצי את ה-NTX750 (הוחלף ב-V65TT, שעכשיו קם לתחייה כ-V85TT ואמור להגיע ארצה).
וכאן – הביג 750 של 1988 באדום
לביג המקורי – DR750S – היה צילינדר אחד גדול בנפח 727 סמ"ק שהפיק 52 כ"ס והניע 179 ק"ג יבשים. גלגל ה-21″ הקדמי התגלגל מתחת למזלג טלסקופי קונבנציונלי (כלומר, לא הפוך) בקוטר יחסית צנוע של 41 מ"מ ומהלך של 240 מ"מ. ויסטרום מודרני כיום מוציא פי שניים הספק עם עוד 50 ק"ג לחובתו.
רפליקות הפריז-דקאר זכו להצלחה אדירה, בעיקר באירופה, ונתנו ללקוחות את ההרגשה שרק אם ירצו יוכלו לכבוש את הסהרה. האופנועים היו גבוהים, עם מיכלי דלק ענקיים ופיירינג להגנה מהרוח המדברית. כנף נמוכה אפשרה כוח הצמדה לגלגל הקדמי, ובמקרה של סוזוקי – עוד כנף גבוהה (מתחת לפנס הקדמי) ושנויה במחלוקת, שלטענת סוזוקי משמשת כספויילר להבטחת ההצמדה. בפועל רוב הלקוחות רכבו עליהם בכביש, שם היה כוחם של הדו-שימושיים. בשטח, המשקל הגבוה והמתלים של אותה התקופה, אפשרו תחושה קסומה בעיקר בשבילים מהירים וזורמים, אך לא מעבר.
כאן כבר הביג 800
בשנת 1990, הוצג דגם ה-800 סמ"ק (779 סמ"ק בפועל) עם עוד 2 כ"ס, יותר מומנט ותוספת של 6 ק"ג. שני הדגמים נמכרו בישראל, כשלדגם המאוחר הייתה הצלחה גדולה יותר, ועם השנים יצר לעצמו קהל מאמינים אדוק. המנוע היה פשוט לתחזוקה, יחד עם מכלולים מאוד אמינים. היכולת שלו לגהץ את הכביש, הנינוחות של הרכיבה – הן מבחינת התפעול והן מבחינת הנוחות – הייתה מעולה. כל עוד נכנסת לשטח שמתאים עבורו – הוא פרח. האמת, זה נכון גם לגבי המחליף הרוחני שלו – הויסטרום. שניהם לא נועדו להסעיר, אלא לבצע את העבודה על הצד הטוב ביותר ולאורך שנים, ובכך לגרום לך להתאהב בהם. ייצורו של ה-DR BIG הופסק בשנת 1999.
כאמור, אנחנו בטוחים שסוזוקי לא הולכים לייצר את אותו הדגם של פעם – לא מבחינת מנוע הסינגל ולא מבחינת הפשטות והתמימות. כמו במקרה של החיפושית, המיני מיינור, או הפיאט 500 – גם סוזוקי רוצים לחבר שם ישן לדגם חדש לגמרי, שבא לחזק את כל מה שדור ודור אומר: "פעם היה יותר טוב". הביג באמת שייך לפעם, ובמקרה של סוזוקי אולי באמת היה צריך להשאיר אותו שם ולא לחבר לגרסה נוספת של הויסטרום.
האם כך ייראה הסוזוקי DR BIG של 2020? (הדמיית מחשב שרצה ברשת)
בשנים האחרונות המנועים בעולם הרכב קטנו משמעותית בנפחי המנוע. הדבר מאפשר לעמוד בתקנות זיהום האוויר המחמירות ולספק תצרוכת דלק עדיפה, שכן בטווחי הסל"ד בהם נמצא הנהג במרבית הזמן – וגם במהירויות המנוע בהן מודדים את פליטות המזהמים והרעש – נפח המנוע הקטן מספק את הסחורה.
על מנת לפצות על הגרעון בסמ"קים, מתקינים היצרנים מגדשי טורבו. הטורבו המודרני, בעזרת אלקטרוניקה עדכנית, כבר אינו מספק את השהיית הטורבו הידועה לשמצה מפעם, והוא יעיל ואיכותי. כך לדוגמה, סקודה אוקטביה נפוצה סוחטת ממנוע 1.0 ליטר יותר כוח וביצועים מאשר מנוע ה-1.6 ליטר האטמוספרי שהוצע עד לפני כמה שנים.
בעולם האופנועים הסדרתיים טרם ראינו את הפתרון הזה (למעט הסופר-צ'רג'ר שמותקן בקוואסאקי H2), עד שמסמכי פטנט שהוגשו על-ידי ימאהה מראים שהיא מפתחת מנוע טווין עם מגדש טורבו. למעשה זהו מנוע הטריפל בנפח 847 סמ"ק של ה-MT-09, שהוסר ממנו צילינדר. הנפח החדש – 565 סמ"ק – יחד עם מגדש הטורבו, אמור לפי ההשערות לספק פחות זיהום אוויר ותצרוכת דלק עדיפה משמעותית מאשר הטריפל, ללא איבוד של הביצועים. תרשימי האופנוע והמנוע שהוגשו יותר ממרמזים שמדובר על אופנוע ממשפחת ה-MT של ימאהה, כלומר חיזוק דגמי הנייקד ה'עממיים' של החברה.
אם אכן בימאהה יציגו מנוע טווין חדש עם מגדש טורבו, זו תהיה נקודה משמעותית ביותר באבולוציה של מנועי בעירה פנימית לדו-גלגלי. נמשיך כמובן לעקוב מקרוב ולעדכן.
רישומים שדלפו לרשת מראים שחברת האופנועים היפנית קוואסאקי הגישה מסמכי פטנט עבור אופנוע חשמלי, שהוא לא פחות ממשפחת אופנועי הספורט שלהם – הנינג'ה. מהתבוננות בתרשימים ניתן להבחין בכיסוי צד נשלף, שמחפה על תא סוללה. הדבר מרמז על טכנולוגיה של החלפת סוללה, בדומה למה שנוסה בארץ על-ידי חברת 'בטר פלייס'.
אין לנו ספק בכך שנזכה לראות נינג'ה שנאמן לדמות המקורית מאומנויות הלחימה – חרישי וחמקן. עולם אופנועי הספורט צועד בכיוון החשמלי גם בכביש וגם בשטח. שיתוף הפעולה המדובר עם שאר החברות היפניות יביא במהרה מבחנים השוואתיים של נינג'ה מול ג'יקסר, פיירבלייד ו-R1 במסלולי ארצנו.
המגזין Car and Bike מפרסם תמונת 'ריגול' של גרסת מבחן למה שנראה כמו מחליף לסוזוקי ויסרום הוותיק, שמיועד ככל הנראה לצאת בשנת 2020. התמונה צולמה בעת מבחנים באיטליה.
האדוונצ'ר הגדול של סוזוקי הוצג בשנת 2002 עם מנוע וי-טווין בנפח 1,000 סמ"ק בתחילה, ולאחר עם דגם 650 סמ"ק מוצלח ופופולרי. דגם מחודש ועדכני הוצג בשנת 2014 והוסיף לסל גם גרסת 250 סמ"ק. מהתבוננות בתמונות ניתן להבחין שמדובר על גרסה מוטת כביש עם גלגלי 19″ מקדימה ו-17″ מאחור, וכן כנף קדמית נמוכה וחישוקים יצוקים. ניתן להניח שברוח התקופה הויסטרום יצויד בטכנולוגיה ואלקטרוניקה עדכנית.
השמועות בענף טוענות בתוקף שבסוזוקי מתכוונים להציג גרסה מוכוונת שטח יותר, בסגנון ההונדה אפריקה טווין, ואף להחיות את השם DR BIG האייקוני. השם מתחבר לאופנוע דו-שימושי עם מנוע הסינגל הגדול ביותר שהיה בשנות ה-90 – בנפח 800 סמ"ק. בסוזוקי יצרו אז דגם דו-שימושי (האדוונצ'ר של פעם) ברוח מרוצי הפריז-דקאר, שבהחלט היה עם יכולות מעבר לכביש. הגרסה החדשה – אם אכן תצא – סביר להניח שתונע עם מנוע הוי-טווין 1,000 (בניגוד כאמור למנוע סינגל בנפח 800 סמ"ק במקור) ועם גלגלי שפיצים בקוטר 21″ קדמי ו-"18 אחורי. אם כי ייתכן בהחלט שהדגם שבתמונת הריגול הוא אכן DR BIG, אשר יושב על פלטפורמת הוויסטרום 1000 ומקבל עיצוב חדש ברוח ה-BIG של פעם.
בוחנים: אורי ארגמן, נמרוד ארמן, אלי כרמל, ששי אליאס; צילום: אביעד אברהמי
מה נשתנה?
300 סמ"ק הוא נפח המנוע השכיח לקטנועי A2 באירופה (מדרגת הרישוי שעדיין נקראת בישראל A1), ומי שמחפש לקנות קטנוע בנפח הגבוה מ-125 סמ״ק – זו המדרגה הבאה. באירופה. לישראל עדיין מגיעות גרסאות 250 סמ"ק בגלל מדרגות ביטוח חובה ארכאיות שלא עודכנו בהתאם לדרגות הרישוי, ושוק ה-300 סבל ממכירות נמוכות במשך שנים.
אך המצב הזה השתנה. הקונים בארץ מתחילים להפנים שלא מדובר רק בעוד כמה סמ"קים. הקטנועים כיום מתוכננים בנפח זה, ודגמי ה-250 הם גרסאות מוקטנות או דגמים ישנים. בין עשרת הקטנועים הנמכרים ביותר בארץ בשנת 2018 היו ארבעה קטנועים בנפח 350-300 ורק שניים בנפח 250-200. אי אפשר להתעלם מהמגמה ויצאנו לבדוק – מי מבין קטנועי ה-300 הוא הטוב ביותר?
בחרנו בקטנועים הפונים לקהל הרחב ביותר: הקימקו דאונטאון 350i הוותיק והמוכר, הימאהה איקסמקס 300 המוכר והנמכר, ההונדה פורצה 300 בדגם חדש מ-2018, והסאן-יאנג ג'וימקס Z – דגם חדש לגמרי לשושלת הוותיקה והמאוד פופולרית בשוק הישראלי.
ארבעת קטנועי ה-300 סמ"ק 2019 הנמכרים בישראל
כנגד ארבע בנים
הקימקו דאונטאון 350i הוא קטנוע מנהלים הנמכר פה בהצלחה מאז 2015. בשנה שעברה הוא היה הקטנוע הנמכר ביותר מעל ל-125 סמ"ק. מאות קטנועים כאלו נעים על כבישינו, והוא הדגם הוותיק מבין הארבעה. הוא גם בעל נפח המנוע הגדול ביותר (320 סמ"ק בלבד – למרות השם), וההספק הגבוה ביותר – 30 כ"ס, אך גם המשקל והגודל הפיזי הגבוהים ביותר. הוא גדול, מרווח, חזק וכבד. ברשימת האבזור תמצאו ABS, תא מטען ענק, שקע USB, ידיות אחיזה למורכב ולוח שעונים עשיר הכולל מחשב דרך. העיצוב עדיין נאה, אך מתחיל להיות מיושן.
קימקו דאונטאון 350i
הימאהה איקסמקס 300 נמכר פה כבר כשנתיים – בהצלחה כמעט כמו של הדאונטאון. נתון מרשים בהתחשב בזה שמחירו גבוה בכ-20%. הוא החליף את האיקסמקס 250, אבל הוא קטנוע חדש לחלוטין ולא שדרוג לדגם המוחלף. לאיקסמקס שלדה מודרנית עם צמד משולשי היגוי – כמו באופנוע, ובנוסף לאבזור הקיים בדאונטאון הוא מוסיף לרשימה גם לוח שעונים עשיר עם תצוגת LCD הפוכה, מחשב דרך ושליטה בתצוגה מהכידון, וגם בקרת אחיזה שאפשר לבטל בלחיצת כפתור. המשקף ניתן לכיוון בעזרת ארבעה ברגים, הפנס הקדמי והאחורי הם פנסי LED, ויש לו מפתח קרבה המאפשר התנעה ללא נעיצת המפתח במתג ההצתה – פטנט שאולי נשמע מיותר, אבל כשמתנסים בו מבינים מהר מאוד איזה שדרוג עצום לאיכות החיים. אפשר להגיע לקטנוע עם המפתח בכיס, הכפפות כבר על הידיים – ולהתניע. האיקסמקס מעוצב עם המון השראה מהטימקס 530 הגדול, והוא בהחלט נראה טוב, מודרני וספורטיבי.
ימאהה איקסמקס 300
ההונדה פורצה 300, קטנוע המנהלים הוותיק של הונדה, קיבל ב-2018 שדרוג משמעותי, ואף כי אינו דגם חדש לחלוטין – הוא קרוב מאוד לכך. הוא הקטנוע הקצר והצר ביותר מבין הארבעה, אך זה לא נראה ולא מרגיש ככה. הוא גם החלש ביותר עם 25 כ"ס בלבד על הנייר. הפורצה הוא הקטנוע המאובזר ביותר בחבורה, והוא מוסיף לרשימת האבזור המכובדת של האיקסמקס גם פנסי LED בארבעת המאותתים, משקף מתכוונן חשמלית בשליטה מהכידון, ויש אפשרות להוסיף לו גם ארגז מטען מקורי בנפח 45 ליטר שנפתח גם הוא עם מפתח הקרבה – אך התענוג הזה יגרום לקטנוע לעבור את רף הארבעים אלף ש"ח. אגב, לפורצה יש גם גרסה מוקטנת בנפח 250 סמ"ק שמיוצרת במיוחד לשווקים הישראלי והטורקי.
הונדה פורצה 300
היינו יכולים לצרף למבחן גם את הסאן-יאנג קרוזים 300, אבל רצינו לבדוק את הג'וימקס Z החדש שהגיע ארצה ממש לאחרונה. ה-Z הוא קטנוע מנהלים ספורטיבי, הנצר האחרון לשושלת הג'וימקס הוותיקה והמוכרת. הוא הקטנוע הקל והנמוך מבין הארבעה, אבל בעיקר הזול מביניהם – זול ביותר מעשרת אלפי ש"ח מצמד היפנים – האיקסמקס והפורצה. לא היינו מצפים ממנו לאבזור עשיר כמו של היפנים, אך בכל זאת יש לו משקף ניתן לכיוון ידני כמו באיקסמקס, תא מטען ענק ותא כפפות עם שקע 12V. וכמובן, כמו לכולם, מערכת למניעת נעילת הגלגלים בבלימה – ABS. העיצוב החדש זוויתי ומודרני ובהחלט נעים לעין.
סאן-יאנג ג'וימקס Z 300
ביד חזקה ובזרוע נטויה
כל אופנוען יודע שאין תחליף לנפח, והדאונטאון 350 מוכיח את זה. הוא בעל המהירות הסופית הגבוהה במבחן והראשון לעבור את קו מאתיים המטרים בבדיקות התאוצה שלנו – למרות המשקל והגודל שלו (ראו נתוני ביצועים בטבלה למטה). המנוע נותן תחושה גסה ומחוספסת, אבל בכל מצב יש לו כוח, וביציאה מרמזורים קרה לא פעם שהרגשנו בחסרונה של בקרת האחיזה כשהגלגל האחורי פרפר על האספלט העירוני תחת אותו הכוח.
האיקסמקס הוא סגנו מבחינת נפח והספק, מפגר אחריו רק במעט במהירות הסופית ובתאוצה ל-200 מ', אך בזכות היתרון במשקל מנצח את הקימקו במיאוץ ל-100 מטרים, והמנוע שלו חלק, נעים וגמיש. הפורצה והג'וימקס הם החלשים בחבורה – גם בתאוצות וגם במהירות הסופית, עם יתרון קל להונדה.
לצמד היפנים יש את המתלים הטובים ביותר והם יבלעו את המהמורות בכביש בצורה הטובה ביותר מבין הארבעה. האיקסמקס מעט יותר קשיח וספורטיבי והפורצה יותר רך ומפנק, אבל שניהם עושים עבודה מעולה. הג'וימקס הקשיח והדאונטאון הרך לא מפגרים בהרבה מאחורי היפנים, אבל מהמורות קשות או רצופות יורגשו ויוציא את הכלי משלוותו – בעיקר בג'וימקס.
צמד היפנים – איקסמקס 300 ופורצה 300
למרות הגודל, לא מצאנו שום בעיה להשתחל עם אף אחד מהם בתנועה העירונית הצפופה. הדאונטאון רחב מכולם, אך לא בהרבה. ההונדה הצטיין בזכות מושב נמוך ופעולת מנוע חלקה, ולעומתו האיקסמקס מצריך רגל ארוכה כדי להגיע לקרקע ויקשה על רוכבים ורוכבות מתחת ל-170 ס"מ.
גם עם נסיעה בינעירונית ארוכה התמודדו היטב כל הארבעה, אך כשהמהירות עלתה הג'וימקס נשאר מאחור, כי למרות שהמהירות הסופית שלו גבוהה במעט משל הפורצה, הוא פשוט מרגיש פחות בנוח במהירויות כאלו. אף כי אלו אינם קטנועי תיור או גדלנועים, אפשר בהחלט לגמוע איתם מרחקים.
בנסיעה טכנית בכבישים מפותלים – לא סביבת המחייה הטבעית של קטנוע – התבלט לטובה האיקסמקס בזכות הכוח והשלדה הטובה מבין הארבעה. הפורצה פחות ספורטיבי, אבל בזכות היגוי ניטרלי ומשקל קל תופס את המקום השני. הדאונטאון תפקד בצורה מספקת ובהחלט אפשר ליהנות איתו בכביש המפותל, אך הג'וימקס לא עמד ביומרות הספורטיביות ונתן תחושה לא ברורה ואף איבודי אחיזה קלים תחת עומסים.
כל הקטנועים בולמים היטב, אך לא בצורה זהה. הבלם של הג'וימקס מתחמם לאחר סדרת בלימות חזקות. לאיקסמקס בלימה נהדרת אבל תחושה מעט קשה בידית, כאילו מערכת הבלימה שלו היא פנאומטית ולא הידראולית. הדאונטאון בולם היטב אך מערכת ה-ABS משתלבת בצורה מעט אגרסיבית, והפורצה – בזכות המשקל ומערכת ABS כמעט ולא מורגשת – הוא המצטיין בתחום הבלימה.
צמד הטייוואנים – הג'וימקס Z 300 והדאונטאון 350i
בין יושבין ובין מסובין
תנוחת הרכיבה מחלקת את הקטנועים לשתי קבוצות: הפורצה והדאונטאון הם קטנועי מנהלים גדולים ומרווחים, עם המון מקום לרגליים ומושב רחב. אם היו להם עוד 100 סמ"ק הם כבר היו נחשבים לקטנועי תיור גדולים. מאידך, האיקסמקס והג'וימקס הספורטיביים יותר צפופים ועם מושבים יותר קצרים ונוקשים.
מבין הארבעה דווקא הפורצה הקצר מכולם הוא המרווח ביותר ונותן הכי הרבה אפשרויות תמרון לרגליים, וקל גם להגיע עם הרגל אל הקרקע. הדאונטאון מרווח גם הוא, אך עם פחות מקום להניח את הרגליים מתחת לרוכב. המושב שלו רך מדי ומקבע את הרוכב למקומו, ולאחר נסיעה ארוכה הישבן משווע להחליף תנוחה. לג'וימקס מושב קשה וצר, אך קל להגיע עם שתי רגליים לקרקע. יש בו גם מרווח מספק לשליחת הרגליים קדימה. המושב של האיקסמקס קשה מאוד, אבל נוח באופן מפתיע. הוא מרגיש הכי צפוף מבין הארבעה, עם הכי מעט מרווח תמרון לרגליים.
המשקפים של כולם עושים עבודה טובה בפינוי הרוח אל הקסדה. רשמנו יתרון קל לטובת הג'וימקס והאיקסמקס על פני הדאונטאון, בזכות המשקף המתכונן ידנית. כך יכול כל רוכב לפרק ולהתאים את המשקף לגובה שלו והעדפותיו. ניצחון מוחץ על פני כולם לפורצה בזכות המשקף החשמלי המאפשר להוריד ולהעלות אותו בלחיצת כפתור ולקבל רוח מרעננת בנסיעה איטית ומיגון רוח טוב בנסיעה מהירה. תענוג.
טובים גם מחוץ לעיר
לארבעתם יש לוח שעונים במבנה דומה: שני שעונים אנלוגיים גדולים – מד מהירות ומד סיבובי מנוע, וביניהם צג LCD. לוח השעונים של הג'וימקס נראה יפה וקריא בכל מצב, אך חסרים מעט פרטים לעומת השאר. יש בו כל מה שצריך אך לא יותר – שעון, קילומטראז', מד דלק ומד חום-מנוע. לדאונטאון מתווסף מחשב דרך עם נתונים כמו תצרוכת דלק, אך מראהו מיושן. לצמד היפנים יש לוח שעונים ברמה אחרת עם תצוגה הפוכה, שליטה מהכידון בעזרת צמד מתגים ושפע של נתונים כמו טמפרטורת האוויר, זמן רכיבה ועוד. לוח השעונים של הפורצה מעט יותר גדול, אבל בשניהם תמצאו את כל המידע שתצטרכו וגם את כל המידע שאי-פעם תחלמו עליו.
תא המטען של ארבעת הקטנועים ענק ויכיל שתי קסדות מלאות, אך בשני היפנים גם יישאר מקום לתיק קטן. לפורצה ולג'וימקס יש רק תא כפפות אחד מלפנים לעומת השניים של הדאונטאון והאיקסמקס, אך זה של הפורצה עמוק במיוחד ויכיל גם בקבוק משקה של ליטר בלי בעיה.
איכות הגימור הכללית בפורצה היא הטובה ביותר. הצביעה, המתגים, המראות האינטגרליות – הכול נודף איכות. האיקסמקס לא מפגר בהרבה, אבל אפשר לראות את ההבדלים במספר נקודות, כמו המראות למשל. הקימקו מפתיע לטובה ואיכות הגימור שלו מצוינת. גם לג'וימקס איכות גימור טובה, אבל לא באותה הרמה, ואפשר לראות את ההפרש במחיר גם במתגים.
וחלקם גם בכבישים מפותלים
אחד מי יודע?
ארבעת הקטנועים טובים, חזקים, בטוחים ומגוונים ויאפשרו לרוכש שלהם מגוון רחב של שימושים: מהתחמקות יומיומית מהפקקים בדרך למשרד ועד טיולון שבת לבד או בזוג. כולם טובים אבל מנצח יכול להיות רק אחד.
הסאן-יאנג ג'וימקס קטנוע פרקטי, ועל אף מחירו הנמוך משמעותית מהאחרים יש לו אבזור מספק, רמת גימור טובה והוא יתאים למגוון של שימושים – כולבויניק אמיתי. מעט לא הוגן להשוות אותו לקטנועים היקרים ממנו משמעותית, אך בסך הכל הוא עמד בכבוד במשימה ולא רחוק מאחורי השאר. אמנם לא ספורטיבי, אבל בהחלט קומפקטי וקל לשליטה. הוא יקרוץ לכול מי שלא רוצה או לא יכול לשלם יותר מ-25 אלף ש"ח על קטנוע חדש.
סאן-יאנג ג'וימקס Z 300 – למי שלא רוצה לשלם יותר מ-25 אלף ש"ח
הקימקו דאונטאון הוא קטנוע מנהלים מרווח וחזק. הוא נותן קרב צמוד ליפנים בהכל פרט לאבזור, והתמורה למחיר שהוא נותן היא גבוהה מאוד. הוא קטנוע מצוין ובחירה צרכנית נבונה, אבל הוא לא המנצח של המבחן שלנו.
דאונטאון – עסקה מעולה
את המנצח צריך לבחור מבין שני היפנים. שני קטנועי פרמיום מעולים, בגישה וקהל יעד מעט שונים.
הימאהה איקסמקס הוא הקטנוע הספורטיבי ביותר בחבורה. יש לו מנוע חזק, שלדה מעולה ועיצוב יפהפה. הוא יתאים למי שרוצה קטנוע עם יכולות ספורטיביות טובות מבלי להתפשר על נוחות ואבזור. הוא יכול להיחשב כאח קטן לטימקס 530, גם באופי וגם במראה, מה שבוודאי עזר רבות לקצב המכירות שלו.
ימאהה איקסמקס 300 – הספורטיבי מכולם
ההונדה פורצה הוא קטנוע המנהלים הנוח והמפנק בחבורה. רמת אבזור וגימור ללא תחרות, קל לרכיבה, נוח וחלק. הבעיה הגדולה ביותר שלו היא הפורצה 250 שעומד לידו בסוכנות ומציע חבילה כמעט זהה, עם הבדל מינימלי בכוח ועם הנחה משמעותית בביטוח החובה. אבל הוא לא נמצא כאן במבחן.
שני הקטנועים האלו – הימאהה איקסמקס וההונדה פורצה – הם הטופ של קטנועי ה-300 סמ"ק. האחד יותר ספורטיבי והשני יותר… ובכן… יותר קטנוע. כל אחד מתאים לקונה אחר ושניהם בחירה טובה. אנחנו חושבים שרוב האנשים שקונים קטנוע מחפשים את הנוחות והפינוק יותר מיכולות לגהץ עיקולים בכבישים מפותלים, ומבין ארבעת הנבחנים הפורצה הוא הקטנוע המאובזר, המרווח, והמפנק ביותר, ולכן ההונדה פורצה 300 מנצח את המבחן ההשוואתי שלנו.
הונדה פורצה 300 – מנצח המבחן ההשוואתי שלנו
מערכת פול גז רוצה להודות לגיא לויט ולאריאל רותם על העזרה בהפקת המבחן.
בתערוכת טוקיו האחרונה הציגה הונדה גרסה חשמלית לאופנוע המוטוקרוס המוצלח שלה – ה-CR. דגם התצוגה עורר הרבה תגובות בעולם לאור העובדה שהוא נראה… ובכן… בדיוק כמו אופנוע מוטוקרוס. המנוע, שפותח יחד עם חברת מיוגן המתמחה בתחום החשמלי, הורכב בשלדת האלומיניום ומתלי השוואה של דגמי 2019 הסטנדרטיים.
בסוף שבוע האחרון הציגה הונדה את הדגם והדגימה איתו מספר הקפות שקטות בסיבוב הראשון של אליפות יפן הפתוחה. היצרניות היפניות נוהגות להשתמש באליפות האמורה על מנת להציג את הדגמים העתידיים לצאת. אין הרבה מה ללמוד מהסרטון, חוץ להכיר בעובדה שהאופנוע כבר כאן וסביר להניח שייצא לשוק העולמי כבר השנה. אין לנו ספק ששאר היצרניות היפניות ימהרו להציג דגמים מקבילים, שישנו את פני מסלולי המוטוקרוס בעולם.
אנחנו רגילים להסתכל על אופנוע כמוצר הוליסטי, שלם. אבל בב.מ.וו משנים לנו רגעית את התפיסה ונוקטים בגישה יוצאת דופן בעולם האופנועים: בדרך כלל לפני הצגת דגם חדש נהוג שיצרן 'מדליף' תמונות ריגול או משחרר דגם קונספט. הפעם בב.מ.וו שמים את הפוקוס של כולנו על המנוע – מסביבו יוצג אופנוע חדש לשנת 2020, ככל הנראה קרוזר גדול.
אנשי סדנת Revival Cycles עם היצירה על-בסיס מנוע הבוקסר החדש
מה שאנחנו יודעים עד כה הוא שמדובר על מנוע בוקסר שטוח ומקורר אוויר, שני צילינדרים, בנפח של 1,800 סמ"ק. סביר להניח שהמנוע יפיק מומנט גבוה ושטוח על חשבון ההספק הסופי, בהתאם לייעודו. כמו כן, הגיוני שהמנוע ישמש לפלטפורמות עתידיות נוספות בליין דגמי ב.מ.וו.
בתחילת השנה ב.מ.וו נתנו את המנוע לסדנה יפנית בשם CUSTOM WORKS ZON, שבנו דגם קונספט מרהיב בשם R-18. השבוע, בתערוכה בטקסס, ארה"ב, נחשפה הפרשנות של סדנה אמריקאית בשם REVIVAL CYCLES, שבנו שלדה מרהיבה מטיטניום – כלוב ציפורים שמה – סביב המנוע.
