בעשור הקודם גאס גאס הייתה יצרנית אופנועי אנדורו וטריאל ספרדית, כשאחד האופנועים שהגיעו לישראל היה ה-EC125 – האנדורו הדו-פעימתי.
לא כל-כך הרבה זמן עבר מאז, אבל כבר כמעט והספקנו לשכוח שגאס גאס לא תמיד הייתה ק.ט.מ באדום. רק לפני מעט יותר מעשור נרכשו רוב האחזקות של החברה על-ידי קבוצת אנשי עסקים ישראלים, ואלו השקיעו כספים רבים בחברה על-מנת לשקם ולהבריא אותה, כחלק מההסכם עם ממשלת ספרד, שהחזיקה בכ-22% ממניות החברה. בדיוק לפני 9 שנים החברה הודיעה על פשיטת רגל והפסקת הייצור, והציעה למכירה את המפעל שנמצא בקטלוניה. Black Toro Capital הייתה חברת השקעות גלובלית שרכשה ב-2016 את גאס גאס, ובשנת 2019 רכשה קבוצת ק.ט.מ את כל מניות חברת האופנועים הספרדית והביאה אותה למה שהיא כיום.
שנייה לפני כן, עם ההתאוששות והתקופה החדשה של גאס גאס, השיקו צמד אופנועי אנדורו חדשים לחלוטין לשנת הדגם 2018 – ה-EC250 וה-EC300 ואלו, וכן כל הטכנולוגיה ופלטפורמת הייצור של החברה הספרדית, לרבות האחריות על חלקי חילוף ללקוחות הקיימים – נמכרו לחברת רייחו (RIEJU) הספרדית, שמוכרים אותם גם כיום.
בגאס גאס חשפו השבוע את דגמי האנדורו של 2025 עם 7 נפחים הפעם – כולל קאמבק ל-EC125 הדו-פעימתי – וזה מביא אותנו לטור של השבוע עם ה-EC125, שהגיע לישראל בשנת 2012 לאחר מקצה שיפורים ועדכונים. הגאס גאס EC125 היה, כאמור, אופנוע חדש לחלוטין לשנת 2013. עם שלדה חדשה, שונה מזו של 2011, ועם צמד קורות פלדה במקום 4 צינורות פלדה בעבר. המנוע שודרג משמעותית, כשהוא קיבל גל ארכובה, צילינדר ובוכנה חדשים, וכן מערכת פליטה מרשימה, כשכל אלו אמורים היו לשפר את זמינות הכוח. פרט לכך הבולמים עברו כיול מחדש כך שיתאימו לשלדה החדשה, ונוספה פלסטיקה ועיצוב חדשים שיישרו קו עם העיצוב של הדו"פים הגדולים משנת 2012 ומעלה.
האופנוע שבתמונות מגרסת 'רייסינג', שנבדלה מהגרסה הרגילה במספר מקומות. יש בולמים קדמיים של מרזוקי ובולם אחורי של אוהלינס לעומת זאקס מלפנים ומאחור בגרסה הרגילה, יש כידון רנטל טווין-וול במקום פאט באר, יש גלגל שיניים אחורי משולב פלדה ואלומיניום באנודייז זהוב מרשים, ויש מגן גחון ומגני ידיים כסטנדרט. מחירו עמד אז על 44,000 ש"ח, כאשר הגרסה הרגילה עלתה 2,000 ש"ח פחות. לשם השוואה, ה-TM125 עלה אז 52 אלף ש"ח והק.ט.מ EXC125 נע בין 56 אלף ש"ח לגרסה הרגילה ועד ל-61.5 אלף ש"ח לגרסת הסיקס דייז.
לא סתם הזכרנו את המתחרים, שכן ערכנו לשלושתם מבחן השוואתי בשנת 2012 (בניכוי ההוסאברג וההוסקוורנה). הגאס גאס כאמור הרגיש הקטן ביותר, אך יחד עם זאת גם הכבד ביותר. בשקילת הכלים התברר שזה אכן כך – 107.5 ק"ג רטובים לספרדי, לעומת 106.5 ק"ג ל-TM ו-103.5 ק"ג לק.ט.מ. במהלך המבחן היו למנוע החדש של הגאס גאס שתי בעיות עיקריות – גמגום בסל"ד נמוך-בינוני וחנק בסל"ד גבוה. שתי הבעיות הללו פגמו בחוויית הרכיבה על הכלי ולא היה ספק שמדובר במנוע לא מכוון. יחד עם זאת, עדיין הורגש שיפור מהמנוע של 2011, בעיקר בזמינות הכוח בסל"ד נמוך ובינוני. הבעיה נפתרה מהר מהצפוי, כשהתברר שיש הגבלה מכאנית על שסתום הכוח שבגלל טעות לא פורקה. לקחנו את הגאס גאס לסיבוב נוסף, אחרי פירוק ההגבלה, וגילינו מנוע מצוין, חלק ונעים, שמשמעותית טוב יותר מהמנוע הקודם. יש יופי של כוח בתחומים הנמוכים, אמנם לא כמו בק.ט.מ, אך כוח לא רע, והעלייה בסל"ד חלקה ולינארית עד לקצה, שם מקבלים מנה הגונה של כוח ובלי חנק. תיבת ההילוכים בגאס גאס הייתה קשה יותר לתפעול, ולעתים היה קושי במציאת הילוך הסרק.
הגודל הפיזי של הגאס גאס בשילוב עם הגאומטריה יצרו אופנוע סופר-זריז. כל כך קל היה להפליק אותו מצד לצד וזה בא לידי ביטוי במיוחד בעמידה, למשל בסינגלים, שם ניתן להפנות אותו מצד לצד רק על ידי עבודת רגליים. מצד שני, במהירויות גבוהות ובשילוב עם הבולמים הקשיחים יחסית, הזריזות הזו הפכה לחוסר יציבות שהתבטאה בנדנודי כידון כשהגלגל הקדמי חוטף אימפקטים חזקים, דבר שלא קורה בשניים האחרים. הבולמים בהחלט היו טובים. הם משמעותית פחות קשיחים מדגמי הרייסינג של ה-250 או ה-300 למשל, אבל הם עדיין קשיחים וספורטיביים יותר מהגרסה הרגילה, והיינו שמחים לרכב דווקא על זו.
בסיכום המבחן הגאס גאס סומן כנותן התמורה הטובה למחיר. ב-44,000 ש"ח לגרסת הרייסינג הקרבית שהתייצבה למבחן, שהם 8,000 ש"ח פחות מה-TM ו-12,000 ש"ח פחות מהק.ט.מ הרגיל ו-17,500 ש"ח (!) פחות מגרסת הסיקס-דייז, הוא הציע המון אופנוע בהכי פחות כסף. המנוע שלו עשה קפיצת דרך משמעותית מאז 2011 וכמעט שיישר קו עם האופוזיציה. גם בסעיפי ההתנהגות מדובר באופנוע מצוין. הוא אמנם מעט זריז מדי, אבל זה לא משהו שאי אפשר להתרגל אליו. הבולמים סוכמו כטובים, למרות שהם מעט קשיחים. בזמנו דובר על עסקה מצוינת גם ובעיקר בגלל המחיר המעולה.
