קטגוריה: מכונות

מה שהתחיל בשנת 1972 כ'פרויקט M1', הפך בשנת 1975 להיות ההונדה גולדווינג (GOLD WING) האייקוני שמלווה אותנו עד היום בגרסת ה-GL1800 הענקית. קשה לסכם כמעט 50 שנים של אבולוציה בכתבה אחת, ולכן נפרוס את הנוסטלגיה על הגולדווינג למספר פרקים. 

מעניין אם קבוצת הדיון שדנה בתחילת שנות ה-70 בפיתוח אופנוע הספורט-תיור הבא של הונדה העלו בדעתם ש-50 שנים לאחר מכן עדיין יהיה הד לשעות הארוכות בהן בילו עם בירות, בורקסים ומאפים משמינים. מה שהם העלו היה ליצור סופר-CB750, עם 1,400 סמ"ק, מנוע בוקסר שטוח עם שישה צילינדרים, ומכות בין אלה שרצו 100 כוחות סוס לאלו שהעדיפו 'רק' 80 כ"ס ועיבוי לגרף המומנט. אחרי שחטפו על הראש בנפרד ממחלקת ההנדסה, מחלקת הכספים ולבסוף ממחלקת השיווק – עשו לפרויקט שנמוך וקיצצו שני צילינדרים מהמנוע – מה שהוביל לפחות סיבוכים הנדסיים, לפחות משקל והרבה פחות עלויות ייצור. ויהי שמו 'פרויקט 371'.

כנף הזהב המקורית הוצגה בתערוכת קלן בשנת 1974, תחת השם GL1000 גולדווינג. הוא הוצג גם בתור מנוע הארבע פעימות הראשון עם קירור נוזל. 999 הסמ"ק עם גל-זיזים עילי יחיד הפיקו 80 כ"ס ב-7,500 סל"ד, וחמשת ההילוכים העבירו את הכוח לגלגל האחורי באמצעות גל הינע. הבולמים היו המתקדמים ביותר בזמנם, בחישוק ה-19″ מלפנים היו צמד דיסקים לבלימה ובחישוק ה-17″ מאחור התייצב דיסק יחיד. הבלמים נדרשו לבלום מסה אדירה של 265 ק"ג יבשים, וזה לפני 19 הליטר דלק שניתן היה למלא (כאשר המיכל האמיתי היה מתחת למושב על-מנת להוריד את מרכז המסה למטה), הרוכב והציוד שלו.

בשנת 1975 הוא הגיע לארצות הברית על-מנת להתייצב מול שלטון ההארלי, ובתום השנה הוא מכר שם את מרבית 5,000 היחידות, כאשר חלקן הקטן הגיע ליבשת אירופה. אגב מידע ברשת, באתר הרשמי של הונדה זה המספר שכתוב, ואילו בוויקיפדיה כתוב 13,000 יחידות. האמת נמצאת בטח בין שני הנתונים. עד לשנת 1979 בוצעו עדכוני מנוע, מראה, שלדה והוצגו עוד גרסאות עם אבזור כזה או אחר. רוב 97 אלף היחידות שנמכרו, אם לא כולן, מצאו את דרכם לגראז' אמריקאי, שם התאהבו ביכולות התיור והאמינות היפנית. המילה 'ספורט' לא הוזכרה יותר בהקשר של הגולדווינג.

לקראת שנת 1980 לקחו בהונדה את החיבור האמריקאי עוד שלב אחד קדימה והקימו מפעל ייצור עבור הגולדווינג באוהיו שבארה"ב (וזה החזיק בדיוק 30 שנים, עד שבשנת 2010 החזירו את הכל ליפן) עם יכולת ייצור יומית של 150 יחידות. זו גם הייתה השנה בה הוצג הדור השני, שכבר נקרא GL1100, לציין עוד 100 סמ"ק שנוספו על-מנת לעבות עוד יותר את נתון המומנט והכוח הזמין בסל"ד נמוך ובינוני הנדרש בטיולים ארוכי הטווח וחוצי המדינות של האמריקאים. 1,085 הסמ"ק אפשרו לעלות ל-81 כוחות סוס ב-7,000 סל"ד (500 סל"ד פחות) והעלו את המומנט ל-9 קג"מ ב-5,500 סל"ד. בסיס הגלגלים הוארך מעט, המושב קיבל עוד אופציות לגובה, הבלמים שודרגו, הצמיגים הפכו להיות חסרי פנימית (טיובלס) והבולמים הפכו להיות משוככים על-בסיס אוויר. אחד מדגמי 1980 צבר 735,000 ק"מ מסביב לעולם בידיו של אמיליו סקוטו, הרפתקן ארגנטינאי.

בחודש מרץ 1980 הוצג הגולדווינג בגרסת אינטרסטייט (Interstate – כביש בין-עירוני), שכבר הלביש את המשאית בחליפת פיירינג מלאה, שלמעשה מלווה אותו עד היום. הוא כבר הגיע עם 'הכל כלול' מבחינת אבזור, הכולל סט אחסון מרשים עם מזוודות צד וארגז מרכזי הניתן לפירוק. ברשימת האופציות הארוכה ניתן היה למצוא סטריאו מכובד (עם רדיו-קאסט למי שזוכר), אופציה למערכת קשר, קומפרסור מובנה לשינוי לחץ האוויר בבולמים, מערכת בלימה משולבת (לקראת 1983), אנטי-דייב במזלג הקדמי, ואופציה לקילה עם משקל התחלתי של 305 ק"ג.

בשנת 1984 כבר הוצג הדור השלישי (GL1200), שכבר מגיע בצבעי זהב כראוי לשם וממנו נתחיל בפעם הבאה. ניתן למצוא בישראל מעט יחידות משני הדורות הראשונים, אבל בספק אם מישהו יזהה מרחוק ויקשר את השם הבלבוסי 'גולדווינג' עם אופנוע נייקד שישי לו גם רגלית התנעה לגיבוי. אבל משם הכל התחיל, מחבורה של כמה אנשי פיתוח ששתו בירה וחשבו על האופנוע הבא שהונדה צריכים לייצר.

הדוקאטי מונסטר המקורי הוצג בשנת 1993; בדוקאטי נותנים לו את הכבוד הראוי ומציגים גרסת 30 שנה מיוחדת במהדורה מוגבלת.

בתקופה הקרובה יהיו שש נקודות ציון בהן יציגו בדוקאטי דורות חדשים או מעודכנים לאופנועי המותג, כאשר בדוקאטי מתחילים עם המונסטר. האופנוע הזה, שעוצב על-ידי מיגל גלוצי, הוא הדבר הטוב ביותר שיכול היה לקרות לדוקאטי. מחברה בקשיים כלכליים על סף פשיטת רגל דוקאטי הפכה בעשור האחרון לחברה מצליחה, משגשגת, עם ליין אופנועים רחב, טכנולוגיית קצה וכמות מכירות ששוברת שיאים מדי שנה. המונסטר נמכר במעל ל-350 אלף יחידות במשך השנים ובדור השלישי והנוכחי (משנת 2021) החליף את שלדת מסבך משולשי הפלדה הכה מוכרת בשלדת אלומיניום קדמית עם מנוע המשמש כגורם נושא עומס מרכזי.

כעת, לכבוד שנתו ה-30, מציגים בדוקאטי את ה-Monster 30° Anniversario, שזה בעברית גרסת ה-30 של המונסטר. בראש הדברים עומדת צביעת הטריקולור המפורסמת של דגל איטליה. המזלג המקורי והלא מתכוונן מפנה את מקומו לאוהלינס NIX30 מלפנים (עם כיוונון מלא), ויש גם משכך היגוי מתכוונן. הבולם האחורי גם הוא של אוהלינס, וגם הוא מגיע עם אפשרויות כיוונון. יש חישוקי אלומיניום מכורסם חדשים וקלים יותר, מערכת בלימה משודרגת של ברמבו עם קליפרים מסוג Stylema מלפנים, וצמד דיסקים קדמיים באותו הקוטר של 320 מ"מ, אך קלים יותר.

לעומת 188 הק"ג של הגרסה ה'רגילה', כאן גולחו 4 ק"ג שמגיעים גם בזכות מגני הבוץ מקרבון, צמד מפלטי הטרמיניוני התחליפיים, פחות משקל מהחישוקים, מצבר הליתיום-יון החדש, המזלג והבלמים. לשלושת מצבי הרכיבה במנוע נוסף מצב 'רטוב' חדש. גרסת ה-30 מגיעה עם צמיגי פירלי דיאבלו רוסו IV ייעודיים, מיתוג הגרסה המיוחדת (כולל תצוגה מיוחדת בצד ה-TFT) ומספור המהדורה.

אין שינוי במנוע הטסטהסטרטה 11° בנפח 937 סמ"ק, אשר מפיק 111 כ"ס ו-9.5 קג"מ. הוא מציע מנגנון הנעת שסתומים דזמודרומיק, וגם מצמד רב-דיסקי רטוב.

הדוקאטי מונסטר 30° Anniversario יוצע ב-500 יחידות בלבד ברחבי העולם, במחיר של כ-18 אלף אירו, שזה כ-7,000 אירו יותר מהגרסה הרגילה (שעולה כאן 87,000 ש"ח). מהרו והזמינו.

• היסטוריה בתמונות: דוקאטי מונסטר

בטריומף מציגים את הטייגר 900 פרו אראגון ואת הטייגר 900 GT אראגון כגרסאות מהדורה מיוחדת הבאות לציין את הניצחון בראלי בשנת 2022.

ראלי אראגון 2022 נכבש על-ידי איבן סרבנטס, אשר רכב את 450 הק"מ של הראלי על גרסה משופרת של הטייגר 900 פרו, וזאת ביותר בשעה ושש דקות יותר מהמקום השני בקטגוריה ומקום 11 בדירוג הכללי. בטריומף רוצים לציין את האירוע ומציגים את מהדורת אראגון לשתי הגרסאות של הטייגר 900.

הייחוד מגיע אך ורק בצביעה, בשני גוונים למושב ומגני מנוע וכיתוב מיוחד. גרסת ה-GT, המאופיינת יותר לשימושי כביש, מגיעה עם חישוקים יצוקים ובולמי מרזוקי עם מהלכי גלגל קצרים יחסית של 180 מ"מ ו-170 מ"מ מלפנים ומאחור בהתאמה. למי שמבקש יכולות שטח, גרסת הראלי מגיעה עם חישוק שפיצים ו-21″ מלפנים ובולמי שוואה עם מהלך משמעותית ארוך יותר של 240 מ"מ מלפנים ו-230 מ"מ מאחור.

גרסאות האראגון יהיו זמינות אך ורק עד לסוף שנת 2023 עם תוספת מחיר קטנה מעל הגרסאות הרגילות. אין מידע בשלב זה על המחיר בישראל.

• רכיבה ראשונה: טריומף טייגר 900 GT פרו 
• השקה עולמית: טריומף טייגר 900 ראלי פרו

צפו בווידאו – טריומף טייגר 900 GT פרו במבחן:

לאחר שנת השיא במכירות דוקאטי ב-2022, הרבעון הראשון של 2023 התחיל חזק וממשיך להגביר את הקצב ברבעון השני עם 5% גידול במכירות ביחס למחצית המקבילה של שנה שעברה.

שנת 2021 הייתה שנת המסירות והמכירות הטובה ביותר אי-פעם עבור החברה מבולוניה. 59,447 האופנועים שנמכרו ברחבי העולם היו גידול משמעותי של 24% לעומת שנת 2020 המורכבת ו-12% לעומת שנת 2019 הטובה בפני עצמה. גרף הגידול המשיך לעלות, כאשר בשנת 2022 נרשמה עלייה נוספת במסירות, של כ-3.6%, ולראשונה בדוקאטי חצו את קו ה-60 אלף. המספר המדויק עמד על 61,562 אופנועים.

הרבעון הראשון של 2023 ציין שיא מכירות בתקופה עם 14,725 מסירות של אופנועים, כאשר בתום הרבעון השני המספר העולמי המדויק עומד על 34,976 מסירות. בראש רשימת הדגמים ממשיך לעמוד המולטיסטראדה V4 ממנו נמסרו בעולם 6,382 יחידות (כולל מה-V4 ראלי החדש), המונסטר במקום השני עם 4,299 יחידות, והסקרמבלר 800 חוזר למקום השלישי עם 3,581 מסירות.

המגרש הביתי באיטליה ממשיך להיות מרכז המכירות עם 6,639 יחידות (עלייה של 10% לעומת שנה שעברה), 4,505 יחידות בארצות הברית (+11%) ו-4,217 בגרמניה (+13%). יבואני דוקאטי לישראל מכרו במחצית הראשונה של 2023 כ-74 אופנועים, מה שאומר קצב שנתי של כ-150 אופנועים.

עופר-אבניר, יבואנית סוזוקי לישראל, מודיעה על הגעתו ארצה של הסוזוקי ויסטרום DL1050RJ – עם חישוק 21″ מלפנים ואוריינטציית שטח.

הסוזוקי ויסטרום 1050 הוצג בסוף שנת 2019 בשתי גרסאות, שקיבלו עיצוב חדש לחלוטין ברוח ה-DR BIG המיתולוגי. המנוע הוגדל ל-1,037 סמ"ק, הותאם לתקנות יורו 5 והפיק 107 כ"ס, כאשר במקביל קיבל שדרוגי אלקטרוניקה ואבזור. שתי הגרסאות כללו את ה'רגיל' המתאים יותר לשימוש כביש עם חישוקים יצוקים במידות 19″ ו-17″ ואת גרסת ה-XT המאובזרת, אשר כללה חישוקי שפיצים טיובלס ואופציות אבזור נוספות לעומת הגרסה הרגילה. בשנה שעברה הציגו בסוזוקי עדכונים לשתי הגרסאות, וכן את גרסה חדשה – ה-RJ (מוכר גם בשם DE), אשר מחליפה את ה-XT האמור.

בסוזוקי מייעדים את גרסת ה-RJ לשימושי שטח קלים, ולכן השינוי הבולט הוא מידת החישוק הקדמי – 21″ עם צמיג במידה 90/90. בסוזוקי לא הסתפקו בכך והאריכו את בסיס הגלגלים ב-40 מ"מ ל-1,595 מ"מ באמצעות זרוע אחורית ארוכה יותר, וכן האריכו את מהלך בולמי הקאיאבה ב-10 מ"מ מלפנים (ל-170 מ"מ) וב-9 מ"מ מאחור (ל-169 מ"מ מהלך גלגל). מרווח הגחון טיפס ב-25 מ"מ משמעותיים ל-190 מ"מ, וגובה המושב עלה בהתאם ל-880 מ"מ (855 מ"מ בגרסה הרגילה), כשהוא אינו מתכוונן. בנוסף, ראש ההיגוי שינה זווית מ-64° ל-62.7°, רגליות הרוכב רחבות יותר, והכידון התרחב ב-40 מ"מ. שינויים אלו הוסיפו 5 ק"ג למשקל, שעומד כעת על 252 ק"ג (242 בגרסה הרגילה).

אין שינויים בנתוני המנוע, כאשר צמד הצילינדרים בנפח 1,037 סמ"ק ממשיכים לספק 107 כ"ס ב-8,500 סל"ד ו-10 קג"מ ב-6,000 סל"ד. שסתומי הפליטה חדשים, חלולים ומלאים בסודיום, כשמעל טמפרטורה של 90° הסודיום הופך לנוזל ועוזר בהפחתת חום. יחסי ההעברה של ההילוכים שונו, כשהראשון והשישי ארוכים יותר וההילוך השני קצר יותר.

יש עדכונים אלקטרוניים בשתי הגרסאות, כאשר את מסך ה-LCD הישן מחליף צג TFT מודרני בגודל 5″. לויסטרום התווסף קוויקשיפטר לשני הכיוונים, כשיש מצערות חשמליות, ארבעה מצבי ניהול מנוע כולל מצב 'G' חדש לשטח, בקרת אחיזה רב-שלבית, ABS להטיה בשני מצבים, בקרת זינוק בעלייה ועוד.

מחירו של הסוזוקי ויסטרום DL1050RJ נקבע בישראל על 105,970 ש"ח.