כמעט שלוש שנים לאחר הפסקת ייצורו מחליטים בקוואסאקי ליישר קו עם תקנות יורו 5 לפליטת מזהמים ולהחזיר את ה-ZX-6R לאולמות התצוגה. ברוך שובך!
קוואסאקי ZX-6R – חוזר לייצור ל-2024
בשנת 1995 הטילה קוואסאקי פצצה בעולם אופנועי הספורט בכלל ובקטגוריית הסופרספורט 600 בפרט כאשר הציגה את ה-ZX-6R – הנינג'ה 600 הקטן והקרבי. במשך השנים המשיכו בקוואסאקי לשדרג ולעדכן את ה-ZX-6R, עד לדגם האחרון אותו בחנו בשנת 2019. סגמנט הסופרספורט כבר נפח את נשמתו שנים רבות לפני כן, אך בקוואסאקי המשיכו להציע את הדגם – זאת עד לשנת 2021. פלח השוק הקטן מדי כבר הוביל את ימאהה לבטל את רישוי הכביש של ה-YZF-R6, את הונדה להציע את ה-CBR600RR בשוקים שאינם דורשים את תקנות יורו 5, את סוזוקי להושיב בצד את ה-GSX-R600 הוותיק ואת קוואסאקי להוציא את התקע מהחשמל בסוף שנת 2021.
הקוואסאקי ZX-6R היה אופנוע משמעותי בסגמנט הספורט בישראל ובעולם, ולמרות שהמכירות בישראל (ובעולם) היו זעומות, היה חבל לראות אותו יורד מייצור. כנראה שהוא היה חסר לרוכבים נוספים, משום שהירוקים השקיעו את המשאבים והתאימו את מנוע הארבעה צילינדרים בשורה בנפח 636 סמ"ק לתקנות יורו 5 הנדרשות לפליטת מזהמים. המחיר הוא איבוד של 7 כ"ס, כשההספק יורד ל-123 כ"ס ב-13,000 סל"ד (500 סל"ד פחות). השלדה זהה לחלוטין לדגם היוצא, יחד עם המזלג ההפוך של שוואה SFF-BF בקוטר 41 מ"מ עם שיכוכים נפרדים בכל רגל. בנוסף, מערכות האלקטרוניקה לא עודכנו, כשיש בקרת אחיזה ב-3 מצבים, קוויקשיפטר להעלאת הילוכים, ו-3 מצבי ניהול מנוע. המשקל המלא נשאר על 196 ק"ג.
מה שכן התעדכן הוא העיצוב החדש שקיבל ה-ZX-6R, כמובן בהשראת האח הגדול – ה-ZX-10R – ושל קבוצת המרוצים של קוואסאקי בסופרבייק העולמי, כאשר את לוח השעונים הארכאי החליף צג TFT מודרני עם קישורית לסלולר.
הנינג'ה ZX-6R החדש צפוי לעלות באירופה כ-12,500 אירו, כאשר מחיר בישראל טרם נקבע.
עופר-אבניר, יבואנית הוסקוורנה לישראל, מודיעה על הגעתו ארצה של הנורדן 901 אקספדישן החדש – עליו רכבנו בהשקה העולמית – אשר מקבל שדרוגים בבולמים ובאבזור.
הוסקוורנה נורדן 901 אקספדישן
גרסת ה-EXPEDITION החדשה של הנורדן 901, שהוצגה שנה וחצי אחרי הגרסה הרגילה, משדרגת את הנורדן 901 (עליו רכבנו עליו גם בהשקה העולמית באיים האזוריים וגם בהשקה המקומית כאן בהרי אילת) בשני מקומות: בבולמים ובאבזור. הבולמים באקספדישן מגיעים מגרסת ה-R הקרבית של ק.ט.מ, כאשר מדובר על WP XPLOR בקוטר 48 מ"מ עם מהלך של 240 מ"מ מלפנים ומאחור, בעלי יכולות כיוונון מלאות. שאר התוספות מיועדות לטובת שימושי שטח וכביש ארוכי טווח וכוללות מיגון גחון מסיבי שמכסה את המנוע ואת חלקו התחתון של מיכל הדלק, רגלית אמצע, חימום לידיות ולמושב הרוכב, מושב נוסע ארגונומי, משקף קדמי גבוה יותר, תושבת לטלפון הנייד ותיקי אוכף רכים עם נפח אחסון כולל של 36 ליטרים.
לנורדן 901 אקספדישן יש ארבעה מצבי ניהול מנוע, כשלכביש, גשם ושטח מצטרף מצב 'אקספלורר', שמשחרר את כל הסוסים בגלגל האחורי בשימוש שטח ומציע תשע דרגות התערבות שונות בבקרת האחיזה. מסך ה-TFT מאפשר קישורית לסלולר ומוסיף מערך ניווט מובנה (+Turn-by-Turn), אפשרות לחיוג ומענה לטלפונים ובחירת מוזיקה המאוחסנת בסלולר. יש גם גרפיקה חדשה לגרסת האקספדישן, ומגני ידיים לבנים.
מחירו של ההוסקוורנה נורדן 901 אקספדישן נקבע על 115,070 ש"ח.
בהוסקוורנה חושפים את דגמי האנדורו של 2024, כשכצפוי מדובר בדור חדש לחלוטין של אופנועים, עם שינויים משמעותיים שאת חלקם ראינו בדגמי המוטוקרוס של 2023. בדומה ובמקביל לחברת האם ק.ט.מ, השינויים באופנועי הדור החדש כוללים רוב אם לא כל חלקים חדשים, כשיש טכנולוגיות חדשות כמו בולמי קארטרידג' סגור חדשים, הזרקת דלק חדשה ל-2 פעימות, קוויקשיפטר ל-4 פעימות, שלדה חדשה, וכמובן עיצוב חדש ופלסטיקה חדשה ועדכנית ל-2024.
הוסקוורנה FE250 שנת 2024 – דור חדש
רק חזרנו מרכיבה על הדור החדש של אופנועי האנדורו 2024 של ק.ט.מ, עם כל השינויים, השדרוגים והחידושים שמהווים קפיצת מדרגה משמעותית באופנועי האנדורו של ק.ט.מ בפרט ובסגמנט האנדורו בכלל, וכצפוי, דגמי הוסקוורנה – שהיא מותג של ק.ט.מ – מקבלים את אותם השינויים המשמעותיים. המנועים הדו-פעימתיים מקבלים את מערכת הזרקת הדלק החדשה – TBI (ר"ת Throttle Body Injection), המחליפה את ה-TPI. בקצרה נספר שב-TBI הזרקת הדלק מתבצעת אל גוף המצערת, לעומת ה-TPI שבה ההזרקה מתבצעת אל תא המעבר שבין בית גל הארכובה לבין הצילינדר. המערכת מגיעה עם מיכל שמן נפרד ומשאבת שמן לערבול אוטומטי כמו ב-TPI, אולם ישנה אפשרות לבטל את המשאבה ואת מיכל השמן ולערבב שמן בדלק באופן ידני – כמו בדגמי המוטוקרוס. יש גם אטימה חדשה לשסתום העלים, שאמורה להיות עמידה יותר.
פרט למערכת ההזרקה החדשה יש גם שסתום כוח חשמלי שמחליף את השסתום המכאני בפתח הפליטה ומיישר קו עם המתחרים. יש גם צמד מפות ניהול מנוע לבחירת הרוכב. המפלט גם צר יותר. הדגמים הדו-פעימתיים ממשיכים להגיע בנפחים של 150, 250 ו-300 סמ"ק.
דגמי האנדורו של הוסקוורנה ל-2024
מנועיהארבע פעימות מקבלים מספר שינויים, כשהם מורכבים בשלדה החדשה בזווית של 2 מעלות אחורנית ומציבים את גלגל השיניים הקדמי 3 מ"מ נמוך יותר לטובת שיפור במרכוז המאסה. זה גם מאפשר פחות מתיחת שרשרת בסגירת מהלך המתלה האחורי – לטובת אחיזה משופרת בפתיחות מצערת ביציאות מפניות. לאלו יש אופציה לקוויקשיפטר חדש אשר מיועד להעלאת הילוכים ללא סגירת מצערת וללא שימוש במצמד, והוא פעיל מההילוך השני ועד השישי. הקוויקשיפטר יהיה פעיל עם בורר מפות ניהול מנוע חדש. הדגמים הארבע-פעימתיים ממשיכים להגיע בנפחים של 250, 350, 450 ו-500 (501) סמ"ק.
לתמיכה בשלדה החדשה, אשר מותאמת באופן אופטימלי לכוחות אנכיים ולכוחות פיתול, מצטרף הפרונט החדש – WP XACT בקוטר 48 מ"מ עם טכנולוגיית קארטרידג' סגור, שמחליף את בולמי ה-XPLOR עם הקארטרידג' הפתוח. בולם ה-XACT מאחור (שמאפשר מהלך גלגל של 300 מ"מ) חדש גם הוא, משפר את נוחות השימוש ואת מרווח הגחון. בשלדת הזנב החדשה – אשר בנויה משילוב של אלומיניום ופלסטיק ושוקלת 1.8 ק"ג בלבד – נמצאים כל רכיבי החשמל, כולל יחידת ניהול האופנוע החדשה (OCU – Offroad Control Unit) המייתרת את הצורך בנתיכים (פיוזים) ובממסרים. במקרה של תקלה, יחידת ה-OCU תדע לנטרל את המערכת הספציפית שבה יש תקלה, ותהיה התראה בנורת LED ירוקה או אדומה כך שהרוכב יוכל לדעת באיזו מערכת יש תקלה. הזרוע האחורית חדשה, מחוזקת באזור העיגון של הבולם האחורי, כאשר ציר הגלגל אחורי גדל בקוטרו מ-20 ל-22 מ"מ.
הוסקוורנה TE150 דגם 2024
יש פלסטיקה חדשה ועם גרפיקה עדכנית, כשהכנף הקדמית החדשה מעוצבת כך שתאפשר לפחות בוץ לעוף אל הרדיאטורים ואל רגלי הרוכב. יש פנס LED ראשי, ומיכלי הדלק החדשים מכילים 8 ליטרים בדגמי ה-4 פעימות ו-8.5 ליטרים בדגמי ה-2 פעימות. הבלמים והמצמד – בניגוד לק.ט.מ – הם של חברת ברייקטק (Braktec), ועם שיפורים קטנים.
דגמי האנדורו של הוסקוורנה יגיעו ארצה במהלך חודשי הקיץ, כאשר אנחנו נרכב עליהם כבר בשבוע הקרוב במסגרת ההשקה העולמית בנורווגיה. יהיה מעניין לראות את גרסת הוסקוורנה לדור החדש והטוב ביותר עד כה של ק.ט.מ, כאשר כאן יש את חיבור הלינק של הבולם האחורי (בניגוד ל-PDS של ק.ט.מ), מערכת בלימה ותפעול מצמד שונים, ועם הפיין טיונינג הייחודי של הוסקוורנה. כמובן שנעדכן.
יתרונות: שלדה, מתלים והתנהגות טובים מבעבר, פרונט איכותי, מנועי 2 פעימות מתקדמים, טכנולוגיה מתקדמת, קוויקשיפטר ב-4 פעימות, ארגונומיה ותנוחת רכיבה, עיצוב מרשים, אבזור ומחשבה על פרטים קטנים
חסרונות: מנוע ה-250EXC-F הפך להיות 'רייסרי' מאוד, המחירים צפויים לעלות ביחס לדגמי 2023
שורה תחתונה: בק.ט.מ הקשיבו לביקורות הרבות מקהל הרוכבים, הפנימו היטב, ושחררו דור חדש ומוצלח מאוד של אופנועי אנדורו ששם את החברה במקום הראוי לה
מחירים: צפויים להיות גבוהים ממחירי 2023
צפו בווידאו – דגמי האנדורו 2024 של ק.ט.מ בהשקה עולמית
עריכה: אביעד אברהמי
בק.ט.מ חושפים לשנת 2024 דור חדש לחלוטין של אופנועי אנדורו EXC – מהלך צפוי אחרי הדור החדש של אופנועי המוטוקרוס של 2023. הדור החדש חדש לחלוטין, כשבק.ט.מ טוענים ש-95% מהחלקים חדשים לגמרי. הנתון הזה נשמע לנו מוזר בתחילה, אולם אחרי שנחשפנו בפירוט רב לדור החדש, אנחנו יכולים לאשר שזה אכן המצב וכי מדובר בכלים חדשים מהמסד ועד לטפחות.
השלדה חדשה לחלוטין, והיא מתוכננת כך שיהיה פחות עומס על אזור נקודת העיגון של הבולם האחורי ויותר פיזור עומסים לאורך זרימת הכוחות, וכן חזקה יותר לכוחות אנכיים ולכוחות פיתול. השלדה זהה בין כל הדגמים, כשה-150EXC מקבל שלדה עם תושבות מנוע משלו, ה-250 וה-300 מקבלים שלדה עם תושבות משלהם, וכל דגמי ה-4 פעימות מקבלים שלדה עם תושבות זהות. רגליות הרוכב חדשות גם הן, והן ארוכות יותר, רחבות יותר ונמוכות יותר מהקודמות. למתעניינים, רגליות מדגמים קודמים לא יתאימו לשלדה החדשה.
דור חדש של אופנועי אנדורו ל-2024
שלדת הזנב חדשה גם היא, ולראשונה בק.ט.מ היא בנויה משילוב של אלומיניום ופלסטיק, כשהחלק הפלסטי מכיל בתוכו את כל מערכת החשמל. לטענת ק.ט.מ, השלדה לא יכולה להתעקם כמו בעבר, אם כי סביר להניח שעלולה להישבר.
הזרוע האחורית חדשה, מחוזקת באזור העיגון של הבולם האחורי, ומציעה פטנט חדש ושימושי של כתפיים שמחזיקות את הגלגל האחורי בעת ההרכבה, כך שלא צריך להחזיק את הגלגל באוויר אלא רק להניח אותו על הכתפיים ולהכניס את הציר. איך לא חשבו על זה קודם? ואם כבר ציר גלגל אחורי, אז זה גדל בקוטרו מ-20 ל-22 מ"מ. בעלי גלגלים של דורות קודמים יכולים לרכוש בק.ט.מ קיט הסבה הכולל מסבים ותותב בעלי קוטר פנימי גדול יותר, ובכך להתאים את הגלגל הישנים לזרוע החדשה.
המשולשים חדשים גם הם, כשבורגי הצביטה שינו מקום, וכעת לטענת ק.ט.מ יש פחות ריכוזי מאמצים על הטלסקופים בעת הידוק, מה שיוביל לפחות חיכוך פנימי בתוך הבולמים. יש גם תושבת כידון חדשה, כשהפעם היא עשויה מיחידה אחת כמו בעבר הרחוק ולא משתי תושבות, ויש גם חלק 'פאוור פארטס' עם גומיות שיכוך.
שלדה חדשה כולל כל מה שעליה – כולל בולמים
ואם כבר בולמים, אז אחד הנושאים החשובים הוא מזלג ה-XACT החדש, שמחליף את מזלג ה-XPLOR. גם המזלג החדש בקוטר 48 מ"מ ועם מהלך של 300 מ"מ, אולם הוא מטיפוס קארטרידג' סגור לעומת הקארטרידג' הפתוח של הדורות הקודמים. הבולמים הקדמיים מושקעים ואיכותיים יותר מדגמי ה-XPLOR, וכעת כל בולם מציע כיווני שיכוך כיווץ למעלה ושיכוך החזרה למטה – כל כיוון עם קליקרים ידניים וללא צורך בשימוש בכלים. ספוילר: הבולמים הקדמיים עובדים טוב מאוד ברוב המכריע של מצבי הרכיבה והעומס, כך שאפשר לומר שמחלת שדרוגי הבולמים הגיעה לקיצה.
גם הבולם האחורי חדש, כשהוא מותאם לשלדה החדשה ולזרוע החדשה. הוא קצר יותר מהבולם הקודם, אולם הוא מציע את אותו מהלך גלגל של 300 מ"מ בשל שינוי במיקום נקודת העיגון. הבולם כמובן מטיפוס PDS הכולל חיבור ישיר לזרוע ולשלדה, ללא מנגנון מנופים, כשפעולת הפרוגרסיביות מתבצעת על-ידי בוכנה נוספת שנכנסת לתוך צילינדר ייעודי בשליש האחרון של מהלך הבולם. עניין נוסף: הבולם החדש מעוגן לשלדה ולזרוע באופן זהה – על-ידי מסב עין על הבולם (אותו מסב בשני הקצוות). בעבר החלק התחתון היה בתצורת מזלג אשר מתלבש על בליטה ממוסבת בזרוע האחורית.
מערכת החשמל עברה גם היא שינוי משמעותי, כשלראשונה באופנועי שטח יש יחידת ניהול חשמל אלקטרונית (OCU – Offroad Control Unit) המונעת את הצורך בנתיכים (פיוזים) ובממסרים. היחידה בעלת נורות LED, וכשכל המרכות תקינות הנורות יאירו בירוק. אם יש תקלה במערכת מסוימת הנורה תהפוך לאדומה, ולאחר תיקון התקלה הנורה תחזור להיות ירוקה והמערכת תעבוד כרגיל.
בולמי XACT קארטרידג' סגור 48 מ"מ – שדרוג חשוב
מנועים
גם סדרת המנועים עוברים שינויים מקיפים ביותר. כך למשל, מנוע ה-250EXC-F חדש לחלוטין מהמסד ועד לטפחות. יש בלוק מנוע חדש, כשלראשונה מוטבעים מומנטי הידוק הברגים על בלוק המנוע ועל המכסים. הבלוק הזה שייך גם ל-350EXC-F, אולם בעוד זה האחרון כמעט שלא משתנה בחלקו העליון למעט ראש מנוע חדש, ה-250 מקבל בוכנה, צילינדר וגל ארכובה חדשים, בנוסף לראש מנוע, עם קוטר גדול יותר של 81 מ"מ ומהלך קצר יותר של 48.5 מ"מ – מה שאומר מנוע יותר רייסרי. יחס הדחיסה גדל בגרסת ה-250 ל-14.4:1 – היחס הגדול ביותר שאנחנו מכירים במנועי אנדורו או מוטוקרוס.
יש גיר חדש בן 6 הילוכים, עם מכניזם חדש מציר הרגלית ועד התיבה עצמה, כשהגיר והמכניזם זהים בכל הדגמים למעט ה-150EXC (רק יחס ההעברה הראשוני בין המנוע לבין הגיר, וכן יחס ההעברה הסופי מהמנוע לגלגל – שונים בין הדגמים). הגיר החדש מציע לראשונה באופנועי אנדורו קוויקשיפטר אלקטרוני לדגמי ה-4 פעימות. הקוויקשיפטר מאפשר להעביר הילוכים בלי לסגור את הגז ובלי ללחוץ על הקלאץ', והוא פעיל מהילוך שני עד לשישי. כמובן, מכיוון שיש מצערת מכאנית ולא חשמלית, בליפר להורדת הילוכים ללא קלאץ' לא יכול להיות מיושם.
ה-250EXC-F מקבל מנוע חדש – רייסרי יותר
מנועי ה-450 וה-500 סמ"ק מקבלים גם הם בלוק מנוע חדש, כשלראשונה תושבות המנוע זהות בין כל דגמי ה-4 פעימות – זאת כאמור כדי לאפשר שלדה אחידה לכל ה-4 פעימות. כאמור, גם ה-450EXC-F וה-500EXC-F מקבלים את הגיר והמכניזם החדש.
בדגמי ה-2 פעימות – אבולוציה חשובה ביותר. ראשית, מערכת ההזרקה TPI (ר"ת Transfer Port Injection – הזרקה אל תא המעבר) שהוצגה ב-2017 לדגמי 2018, מוחלפת בהזרקת דלק TBI (ר"ת Throttle Body Injection – הזרקה אל גוף המצערת). יש צמד מזרקי דלק על גוף המצערת – אחד לפני פרפרית המצערת והשני מאחוריה, כשאחד פועל כל הזמן והשני מצטרף בעומס ובסל"ד גבוה. מיקום המזרקים, טוענים בק.ט.מ, מאפשר לדלק להתאדות באופן מלא ולהגיע לתערובת הומוגנית יותר מאשר ב-TPI. מזרק השמן עובר אל תושבת שסתום העלים, והוא מטפטף את השמן בכניסה לבית גל הארכובה. בק.ט.מ אומרים שניתן לבטל את משאבת השמן ולהשתמש בתערוכת מוכנה במיכל הדלק, אולם אז תידלק נורת תקלת מנוע.
מערכת הזרקה חדשה TBI לדו-פעימתיים
שדרוג חשוב נוסף הוא שסתום הכוח החשמלי. השסתום מופעל על-ידי מחשב ניהול המנוע, והפיקוד האלקטרוני מאפשר שליטה מדויקת על פתיחת השסתום, וכן מפה תלת-ממדית המתחשבת במהירות המנוע ובמצב המצערת – לעומת פתיחה מכאנית הפועלת לפי מהירות סיבובי המנוע בלבד. המכאניזם עצמו מיוצר בהזרקת מתכת, הוא קומפקטי למדי, והוא פותח את השסתום בשני שלבים מכאניים, וכאמור בפיקוד מחשב. באופן זה ניתן לתכתנ פתיחות שונות למנועים בנפחים שונים, ולהגיע לתוצאה חלקה.
הצילינדר של ה-250EXC חדש, והוא מכיל בתוכו תא התפשטות חדש שנקרא KTC. התא נפתח חשמלית, ובסל"ד נמוך הוא מאפשר לגזי הפליטה לייצר תדר תהודה (רזוננס) שמגביר את המיליו הנפחי וביחס ישר את המומנט. מערכת דומה הייתה בק.ט.מ 380EXC של שנות ה-90.
כידון נמוך יותר
עבודת גוף וארגונומיה
העיצוב חדש גם הוא, והוא נשען על דגמי המוטוקרוס של 2023. יש כנף קדמית חדשה עם כנפונים שמסיטים את התזת הבוץ כך שלא תגיע אל הרדיאטורים ואל רגלי הרוכב, יש כנף אחורית וכנפונים חדשים, ויש מושב חדש שנפתח עם בורג אחד בחלקו הקדמי. הפנס הקדמי עם תאורת LED מקורית, וגם הוא מעוצב חדש.
הכידון החדש של NEKEN נמוך יותר משל הדגמים היוצאים – אם כי בגרסאות הסיקס דייז הוא גבוה משל הגרסאות הרגילות. יחד עם ההצרה של עבודת הגוף מתקבלת ארגונומיה מתקדמת יותר משל הדגמים היוצאים.
גם תיבת האוויר ומסנן האוויר חדשים בדור החדש, כשמסנני האוויר מדורות קודמים לא יתאימו כאן. המסנן בשליפה מהירה, כשכמו בשנים האחרונות – את מסנן האוויר החדש ניתן להרכיב רק באופן אחד כך שלא ניתן לטעות בהרכבה.
אם כן, דגמי האנדורו של ק.ט.מ ל-2024 הם חדשים לחלוטין, ולמעט חלקים כמו בלמים ומערכת התפעול של הקלאץ' – הרוב המכריע של האופנוע ושל החלקים תוכננו מחדש.
צפו בווידאו – מה חדש בדגמי האנדורו של ק.ט.מ ל-2024?
הגשה, צילום ועריכה: אביעד אברהמי
התרשמות רכיבה
את ההשקה לעיתונות העולמית קיימו בק.ט.מ בלסוטו – מדינה בתוך דרום אפריקה, שבה מתקיימת תחרות האקסטרים-אנדורו 'רוף אוף אפריקה'. המטרה הייתה לרכוב על מסלולי התחרות ולהרגיש את כל שבעת דגמי האנדורו של ק.ט.מ בסוגי הרכיבה והקרקע בהם יבלו חלק ניכר מזמנם. הרכיבה כללה הכל – החל משבילים מהירים, דרך שבילים טכניים, סינגלים, טיפוסים אין-סופיים, ירידות ארוכות, חציית נחלים ורכיבה בתוך נחלים, קטעים טכניים שונים, מעברי מכשולים, וכמובן סלעים. הרבה מאוד סלעים. בחצי הראשון של היום רכבנו על ארבעת דגמי ה-4 פעימות, ואילו בחצי השני רכבנו על שלושת הדו-פעימתיים.
ההתרשמות החד-משמעית מיום הרכיבה האינטנסיבי הזה, שכלל כמעט 130 ק"מ של רכיבה, היא שהתנהגות האופנועים עברה קפיצת מדרגה משמעותית. זה לטעמנו העניין החשוב ביותר, שכל רוכב – מתחיל כמקצועי – יידע להעריך מיד.
תנוחת רכיבה ק.ט.מ-ית
הרבה ביקורת הייתה על מזלג ה-XPLOR הפשוט מדי, והרבה מאוד רוכבים שדרגו את הבולמים – החל מקיטים של קארטרידג'ים ועד בולמים שלמים – כדי להצליח ליהנות מהרכיבה, או לחלופין לייצר זמנים טובים בתחרויות. כעת אפשר לומר שהעניין הסתיים: בולמי ה-XACT קארטרידג' סגור טובים מאוד, וזה בא לידי ביטוי בהידראוליקה איכותית, שמצידה מאפשרת שימוש בקפיצים קשיחים יותר מבעבר. המשמעות היא שהספיגה והיציבות טובים לאין-שיעור מאשר בדור האופנועים עם בולמי ה-XPLOR.
רכיבה על סוללות אבנים וסלעים, נחיתות מגבהים, רכיבה מהירה בשבילים, או המקרה הקלאסי של אבן שבה מתנגשים באמצע שביל – בכל הסיטואציות הללו האופנוע שומר על יציבות מרשימה מאוד ונוסך ביטחון רב לרוכב. התחושה מצוינת. לדעתנו, בדור החדש של דגמי האנדורו עם מזלג ה-XACT רק רוכבי מרוצים שיצטרכו סט-אפים ספציפיים יצטרכו להחליף רכיבים או בולמים. לרוב המכריע של הרוכבים בולם ה-XACT יהיה פתרון מצוין.
המזלג החדש מתכתב כמובן עם השלדה החדשה ועם המתלה האחורי החדש הכולל זרוע ובולם חדשים, כשניכר שהחבילה כולה הונדסה היטב, עובדת בסינרגיה, ונתפרה לביצועים ולא לחיסכון בעלויות. הגיע הזמן!
השלדה והמתלים עובדים!
תנוחת הרכיבה מאוד ק.ט.מ-ית, וכל רוכב ק.ט.מ אמנם ירגיש מיד את השינויים בארגונומיה, אבל בהחלט ירגיש בבית. אין כאן שינויים דרמטיים אלא המשך האבולוציה – רזה יותר, אתלט יותר, אולי עם כידון ורגליות נמוכים יותר, אבל תנוחה ומכלול תחושות של ק.ט.מ.
ה-250EXC-F, שהיה אופנוע אנדורו רב-משימתי מעולה, הופך ב-2024 להרבה יותר רייסר חובב סל"ד. זה נובע כמובן מהגדלת קוטר הבוכנה והקטנת מהלכה. כעת השימוש בו הוא בסל"ד גבוה ועם שימוש אינטנסיבי בקלאץ', כמו דו-פעימתיים קטנים, ולכן הוא הרבה יותר מתאים כיום לרייסרים ופחות לרוכבי הובי של סוף-שבוע.
ה-350EXC-F הוא אופנוע ההובי המושלם, והשינויים של 2024 עושים לו רק טוב, שכן היום הוא הרבה יותר יציב וסופג. היתרון הגדול שלו הוא ה'טרקטוריות' של המנוע בסל"ד נמוך ובינוני, והאפשרות להיות 'אופנוע לעצלנים' – כשמתעייפים פשוט יושבים, בוחרים אזימוט, משחררים קלאץ', והאופנוע ידרוס הכל בדרכו אל היעד. ואם כבר קלאץ', אז הקוויקשיפטר לכל מנועי ה-4 פעימות הוא פיתוח מעולה, שימושי ונוח. כמו ברכיבת כביש, גם באנדורו מתרגלים מהר לקיומו ומתמכרים להעברת הילוכים בלי לסגור גז ובלי ללחוץ על הקלאץ'. פשוט עוברים דרך כל ההילוכים תוך כדי פול גז. כיף חיים!
ק.ט.מ 350EXC-F – אופנוע ההובי המושלם
ה-450EXC-F וה-500EXC-F הם אופנועים גדולים וחזקים, שבהם כל פעימת כוח מורגשת – בעיקר ב-500. הם פחות מתאימים לאנדורו צפוף כמו זה הישראלי או כמו של מסלולי הרוף אוף אפריקה בלסוטו, וצריך רוכב חזק ובעל טכניקה כדי להוציא מהם את היכולות הגבוהות שלהם. הם כמובן מככבים בשטחים הפתוחים, ולכן מתאימים מאוד כאופנועים לשבילי המדבר הישראלי. עם ההתפתחות המשמעותית של תחום ההארד-אנדורו בישראל, לא פלא שהם פחות פופולריים אצלנו.
שדרוג חשוב נמצא במנועים הדו-פעימתיים, שכאמור מקבלים את מערכת ההזרקה TBI. נציין שהיא עובדת מצוין, חלקה מאוד, בעיקר בתחום הסל"ד הנמוך שבו למערכת הקודמת, ה-TPI – היו לעתים בעיות, וגם כשעלינו לרום של יותר מ-2,100 מטרים היא עבדה חלק לחלוטין. בנוסף, היא נותנת קצת יותר 'פלפל' למנועים ביחס ל-TPI, וזה חשוב בעיקר ב-150, אבל גם בפתיחות מצערת חזקות במנועים הגדולים יותר – ה-250 וה-300.
השינוי הגדול ביותר נמצא ב-150EXC, אופנוע שאותו אנחנו מאוד אוהבים בגלל קלות הרכיבה עליו, המשקל הנמוך, והקלות שבה הוא זז בתלת-ממדיות. כאמור, יש לו הרבה יותר פלפל במנוע כיום, והוא מזכיר יותר 125 עם יותר כוח מאשר את ה-150 הקודם. זה נובע כמובן גם בגלל שסתום הכוח החדש, שמותאם ל-150, ולא רק בגלל מערכת ההזרקה. כך או כך, הוא חד יותר, מדויק יותר, ובעל יותר שמחת חיים. כיף של אופנוע!
מערכת הזרקת דלק מצוינת לדו-פעימתיים
ה-250EXC וה-300EXC עוברים אבולוציה חשובה. כאמור, הם מתנהגים טוב יותר בזכות השלדה, המתלים והמכלולים, השליטה בהם טובה יותר בזכות עבודת הגוף והארגונומיה, והמנועים משתדרגים בזכות מערכת ההזרקה החלקה ושסתום הכוח המדויק – כשכל דגם מקבל מפה ספציפית לשסתום הכוח.
גם כאן, מערכת ההזרקה עובדת היטב, חלק לגמרי, מדויק לחלוטין, ואספקת הכוח היא לינארית – אבל החלטית יותר מאשר ב-TPI. אנחנו מתחברים יותר ל-250, שבעינינו הוא אופנוע אנדורו רב-משימתי איכותי ביותר, וגם ברום של 2,000 מטרים לא היה חסר כוח לשום דבר. ה-300 חזק יותר, אך יחד עם זאת נשלט לחלוטין, ומתאים כידוע לרוכבים שמכוונים עצמם אקסטרים-אנדורו.
ק.ט.מ 250EXC – הדו-פעימתי המועדף עלינו
הדור החשוב של ק.ט.מ בכל הזמנים
הדור החדש של אופנועי האנדורו של ק.ט.מ ל-2024 הוא לדעתנו החשוב ביותר של ק.ט.מ בכל הזמנים. אחרי ניסיונות של כמה וכמה שנים לחסוך ברכיבים החשובים ביותר, בק.ט.מ הקשיבו לדעת הקהל ושיפרו משמעותית את מה שחשוב – בעיקר את ההתנהגות והבולמים, אבל גם את התנהגות המנועים. את כל זה הם עשו תוך הצגת דור חדש שבו הכל משתפר, ויש מחשבה על פרטים קטנים – כמו שהיה נהוג בק.ט.מ לאורך השנים.
האופנועים האלה, השונים מאוד אחד מהשני ומתאימים לייעודי אנדורו שונים, חוזרים להוביל את שוק אופנועי האנדורו ולהציב סטנדרט של התנהגות, של מנועים, של טכנולוגיה, של איכות ייצור ושל הנדסת אנוש.
מחירים בישראל עדיין אין (נפרסם כשהמחירים ייקבעו), אולם כבר ידוע שהמחירים יהיו גבוהים יותר מאלו של שנים קודמות. להערכתנו הגסה המחירים יעלו בכ-4,000 ש"ח בממוצע, וייתכן שאף יותר. יחד עם זאת, הרוב הגדול של הרוכשים לא יצטרך להשקיע יותר על האופנוע מעבר למחיר הרכישה – אולי רק בהתאמות מינוריות כמו כידון אישי או מגני ידיים. אופנועי האנדורו של ק.ט.מ ל-2024 אכן מוכנים לרכיבת אנדורו – קשוחה כרגועה. דור חשוב ביותר!
מוטו 24, יבואנית אופנועי VOGE לישראל, מודיעה על הגעתו ארצה של ה-SR4 – קטנוע מאובזר בנפח 350 סמ"ק החולק את הפלטפורמה של הב.מ.וו C 400 GT.
ווג SR4 – על פלטפורמת הב.מ.וו C 400 GT
חברת האופנועים ווג מתרחבת לתחום הקטנועים ומציגה בישראל את ה-SR4, כנציג בקטגוריית קטנועי מנהלים, כשהוא הגרסה הראשונה שתגיע לישראל בזמן הקרוב. המותג ווג שייך לקונצרן הסיני לונסין, אשר בין השאר מייצר עבור ב.מ.וו את ה-C 400 GT. למעשה, ה-ווג SR4 זהה כמעט לחלוטין לאותו הב.מ.וו, עם שינויי עיצוב קלים, בעיקר בחלקו הקדמי וביחידות התאורה הקדמיות. המנוע הוא אותו צילינדר יחיד בנפח 350 סמ"ק, מקורר נוזל, המספק 34 כ"ס ב-7,500 סל"ד ו-3.5 קג"מ ב-6,000 סל"ד. גם שאר המכלולים והמידות זהים לב.מ.וו (שעליו ניתן לקרוא כאן)
גם האבזור זהה: מסך TFT בגודל 7″, מפתח קרבה ותאורת LED מלאה. חישוק "15 מלפנים ו-"14 מאחור, ומערכת בלימה עם קליפרים רדיאליים. הוא מגיע עם מערכת ABS, כמו גם מערכת בקרת יציבות ASC. בנוסף יש מצלמת דרך מובנית בחזית, פנסים עוקבי פנייה, משקף מתכוונן וחיישן לחץ אוויר בצמיגים.
מחירו של הווג SR4 עומד בתקופת ההשקה על 34,900 ש"ח (שהם כ-10,000 ש"ח פחות מהב.מ.וו).
כרגיל בחודש יוני, בבטא מציגים את אופנועי האנדורו של שנת 2024, וממשיכים את תהליך האבולוציה ארוך הטווח עם עיצוב וארגונומיה מחודשים, שיפורים בבולמים, תושבות מנוע חדשות ב-300 דו-פעימתי ושיפור בקרת אחיזה בארבע פעימות.
בטא RR מרובעי הפעימות של 2024
לשנת 2022 השיקו בבטא דור מעודכן של גרסאות ה-RR (מבחן מלא – כאן) על בסיס הדור האחרון שהוצג לשנת 2020 – ליין האנדורו של בטא, הכולל ארבעה דגמים דו-פעימתיים (125, 200, 250 ו-300 סמ"ק) ועוד רביעיית דגמי ארבע פעימות (350, 390, 430 ו-480 סמ"ק). בשנת 2023 המשיכו בבטא את האבולוציה המתמשכת עם עיצוב וארגונומיה מחודשים, שיפורים בבולמים ובמנועי הארבע פעימות, כולל מערכת בקרת אחיזה לדגמי ה-RR, וכן שיפורים למנוע ה-125 שתי פעימות.
לשנת 2024 השיפורים והדיגומים הקטנים ממשיכים, עם עיצוב וגרפיקה מעודכנת, שיפורים במזלג הקדמי לטובת שיפור הרגש והנוחות, מיגון כפול של מערכת הבלימה מלפנים לטובת עמידות, רדיאטורים חדשים – קלים ועמידים יותר, מושב חדש עם צורה אחרת ושיפור הנוחות לרוכב, תושבות מנוע חדשות ב-300 דו-פעימתי לטובת עמידות, כיסוי חדש לתיבת האוויר לטובת שיפור זרימת האוויר למנוע, ועדכון האלקטרוניקה של בקרת האחיזה בגרסאות הארבע פעימות, כשהיא פועלת בארבעה מצבים דרך מתג היושב על ראש ההיגוי. גרסאות הרייסינג הקרביים יותר יוצגו כרגיל בהמשך השנה.
אופנועי האנדורו RR של בטא לשנת 2024 צפויים להגיע לישראל בתקופה הקרובה. טרם נמסרו מחירים, אולם לא צפויים שינויים מהותיים לעומת שנה שעברה.
בטא RR125 שנת 2024בטא RR200 שנת 2024בטא RR300 שנת 2024
מפרט טכני: מנוע צילינדר יחיד, 292 סמ"ק, 28 כ"ס ב-7,250 סל"ד, 2.96 קג"מ ב-5,750 סל"ד, יחס דחיסה 10.9:1, 4 שסתומים, SOHC, קירור נוזל, הזרקת דלק, תמסורת וריאטור, שלדת פלדה עם צמד משולשי היגוי, מתלה קדמי טלסקופי, מתלה אחורי צמד בולמי קפיצים, דיסק קדמי 267 מ"מ, דיסק אחורי 245 מ"מ, מערכת ABS, אורך כולל 2,180 מ"מ, בסיס גלגלים 1,540 מ"מ, גובה מושב 795 מ"מ, מיכל דלק 13.2 ל', משקל מלא 183 ק"ג, צמיגים 120/70R15, 140/70R14
צפו בווידאו – ימאהה איקסמקס 300 דגם 2023 בהשקה עולמית:
עריכה: אביעד אברהמי
סטלה די מילאנו – הכוכבים של מילאנו
בימאהה לוקחים את ה-XMAX 300 בשיא הרצינות. משפחת האיקסמקס היא משפחת הכלים הנמכרת ביותר של ימאהה ברחבי העולם, וגם פה בארץ. כחצי מיליון איקסמקסים נמכרו – מ-125 ועד 400 סמ"ק – מאז הוצג האיקסמקס 250 בשנת 2005.
האיקסמקס 300 קיבל רענון לעיצוב ומתיחת פנים מתבקשת. המבנה הוצר, בעיקר במרכז הקטנוע, המושב הוארך ורוכך, והבלמים טופלו. יש לו כעת תאורת LED היקפית, כאשר מלפנים ומאחור התאורה בתצורת האות X כמחווה לשם הדגם. המאותתים הקדמיים הוגבהו מתחתית הפיירינג למיקום יותר בולט בצידי המשקף. לוח השעונים האנאלוגי הוחלף במסך LCD גדול, ובדגם היוקרתי ונמכר יותר – ה-Tech MAX – יש בנוסף גם מסך TFT. בשניהם יש קישוריות לטלפון הנייד של הרוכב.
ימאהה איקסמקס 300 החדש – בשתי גרסאות ובכמה חבילות אבזור
ל-XMAX החדש יש מערכת למניעת נעילת הגלגלים ABS, מערכת בקרת אחיזה TCS, ניתן למקם את הכידון בשני מצבים, וגם המשקף ניתן להרכבה במצב גבוה או נמוך. יש מפתח קרבה, שני תאי-כפפות, שקע USB, תא אחסון מתחת למושב, וידיות אחיזה למורכב. לטקמקס יש בנוסף ללוח השעונים השונה גם כיסויי עור על כמה מהחלקים (כמו תאי הכפפות), משטחי אלומיניום על המדרסים, וכמובן מיתוג בהתאם.
ביאמהה מציעים גם שפע של אביזרים משלימים כמו משקף גבוה, ארגזי מטען, מחרשות, מפלט אקרפוביץ', ועוד. קיימות גם חבילות אבזור: ספורט, אורבן, וחבילת חורף הכוללת כפפנוע מקורי וכיסוי גשם לרגליים. האיקסמקס 300 מגיע בצבעי כחול אייקוני או אפור סוניק, וגרסת הטקמקס מגיעה בשחור טק (שחור מט) ודלק כהה (ירוק מט) עליו רכבנו.
אך אם בסיס הקטנוע נותר ללא שינוי, האם בכלל היה צריך דגם חדש? האם כל השינויים שהוכנסו מורגשים? האם האיקסמקס החדש מהווה שיפור לדגם הקיים המוצלח בפני עצמו? בואו נצא לדרך.
ימאהה איקסמקס 300 בגרסת TechMAX
לה דולצ'ה ויטה – החיים הטובים
בשישי בבוקר מחכים לנו כארבעים קטנועי איקסמקס 300 טקמקס. בתוכנית: רכיבה לאגם קומו וחזרה. המסלול, של כ-200 קילומטרים, נחלק לשלושה חלקים ברורים. שלב ראשון: היציאה ממילאנו. רכיבה של יותר משעה על אספלט שבור, רחובות אבן מהתקופה הרומית ומסילות שחוצות את הכביש. פתאום הכבישים בתל-אביב המפורקת נראים איכותיים. כמובן לא נשכח שמסביב יש נהגים איטלקיים. גם הם מזכירים את הנהגים בארץ, אבל בצורה מוגברת. אבל לאיקסמקס אין בעיה. כמו שזכרתי אותו, המנוע חזק ומושך בכל מהירות, הגיר מגיב היטב, ואין בעיה להשתחל לכל סדק שנוצר בתנועה הצפופה. המתלים מעט קשים, אבל נוחים. אפשר להרגיש כל מה שקורה מתחת לגלגלים, אבל זה לא פוגע בנוחות הרכיבה או מוציא את האיקסמקס משיווי משקל.
עד כאן הכל כמו שהיה. הדגם הקודם הוצג ב-2017, אז הוצג לראשונה מנוע ה-300 בנפח 292 סמ"ק שהפיק 28 כ"ס – והפך למוביל בקטגוריה. שלדה חדשה לגמרי עם צמד משולשי היגוי השלימו את האופי הספורטיבי של האיקסמקס 300, ועיצוב זוויתי בהשראת האח הגדול – הטימקס – השלימו חבילה מצוינת שהפכה מיד ללהיט מכירות. בארץ למשל, הוא נמצא מאז 2018 באחד המקומות הראשונים במספר המסירות לקטנוע – למרות המחיר הגבוה. הקהל אוהב את האיקמקס, ובצדק.
פנסי LED קדמיים בתצורת X
אז מה חדש? בימאהה השקיעו במחקר, סקרי שוק וסקרי דעת הקהל בקרב רוכבי האיקסמקס, כדי שהשלב הבא באבולוציה של הדגם, עדינה ככל שתהיה, תהווה שיפור ניכר. ואולי הם קראו את המבחן שלי: מבחןהשוואתי: קטנועי 300 סמ"קדגמי 2019, כי כל נקודה עליה התלוננתי טופלה. כתבתי אז "המושב של האיקסמקס קשה מאוד, אבל נוח באופן מפתיע. הוא מרגיש הכי צפוף מבין הארבעה, עם הכי מעט מרווח תמרון לרגליים", ו-"מצריך רגל ארוכה כדי להגיע לקרקע" – אז ביאמהה ריככו והאריכו את המושב, והצרו אותו בחלקו הקדמי כדי לאפשר גישה קלה יותר לקרקע. בנוסף, מדרסי הרגליים עוצבו מחדש כדי לאפשר יותר מרחב תמרון. בפועל יש יותר מקום לרגליים, יותר קל להסיט אותן אחורה וגם להשעין אותן על החלק הקדמי של המדרס. המושב המוארך מאפשר יותר תזוזה קדימה ואחורה. הוא מעט יותר רך כעת. הוא נוח לא פחות מהקודם אך גם לא יותר. ולמרות שהמושב הוצר, עדיין היה מאתגר להגיע לקרקע מגובהי הממוצע, 176 ס"מ. לרוכבים בגובה ממוצע ומטה עדיין תידרש מתיחת רגל אל הקרקע.
באותו מבחן מלפני ארבע שנים גם כתבתי "לאיקסמקס בלימה נהדרת, אבל תחושה מעט קשה בידית, כאילו מערכת הבלימה שלו היא פנאומטית ולא הידראולית" – טופל. בימאהה שינו את מערכת הבלימה כדי שתיתן פידבק יותר טוב לרוכב. הטיפול שהעניקו ביאמהה לבלמים מורגש. כעת האיקסמקס לא רק עוצר טוב אלא גם נותן פידבק מצוין בידיות הבלימה. שיפור ניכר.
קל וכיף לרכב על האיקסמקס בכרך המילאנזי. המשקף הקצר לא מסתיר את הדרך, הצופר חזק, ויש לאיקסמקס כל מה שצריך בכדי לצלוח את הכרך במהירות ובנוחות. הוא נותן תחושה שהוא קל יותר מ-183 הקילוגרמים שהוא שוקל (שלושה ק"ג יותר מהדגם הקודם), וקל לשנות איתו כיוון. שדה הראייה מהמראות מצוין, והכלי נותן תחושה שנוצר למרחב העירוני – עד שיוצאים מהעיר ומגלים שלא רק. לסיכום קטע הרכיבה העירוני: האיקסמקס נותר כלי מעולה לצליחת הכרך במהירות, עם שיפור קל בתנוחת הישיבה והמושב, ושיפור יותר משמעותי בלוח השעונים ובבלימה.
מסך TFT בגרסת ה-TechMAX
פסטה אל דנטה – פסטה במידה העשייה המדויקת
התנועה הולכת ופוחתת, הבניינים האפורים הופכים לבתים צבעוניים, הרמזורים מתמעטים והכביש מתחיל להתפתל. הנוף מסביב נהיה ירוק ופראי יותר, ואנחנו מתחילים לטפס במעלה ההר, עוקפים רוכבי אופניים בכבישים צרים העולים אל ההרים שמדרום לאגם קומו. כאן הנהגים האיטלקיים מתגלים כמביני עניין, משאירים מרחב, לא גולשים לנתיב הנגדי ואף נותנים לעקוף.
והאיקסמקס עוקף, והרבה. זכרתי שיש לו יכולות ספורטיביות והוא הרשים למדי בנס הרים, אבל כאן בכבישים יותר טכניים הוא הרשים הרבה יותר. ראשית המנוע. הוא מגיב מצוין בכל מהירות, מאיץ בהחלטיות, וסוחב את עצמו ואת מאה הקילוגרמים של רוכב פלוס ציוד ללא בעיה. הבלמים מגיבים מצוין, עם המון רגש, ועוצרים את האיקסמקס גם באגרסיביות אם צריך. המתלים אוחזים בכביש בכל מצב, כל כך טובים שלא חשבתי עליהם פעם אחת ברכיבה. והפיתולים? קל לשנות כיוון עם האיקסמקס, קל להשכיב איתו, הוא נוסך ביטחון על הרוכב ומאפשר לעשות את כל הרכיבה הטכנית הזו ללא מאמץ או דפיקות לב מיותרות. קטנוע בנפח בינוני עם התנהגות כביש טובה, קלה ומהודקת.
לאחר עצירה הכרחית להתרעננות וצילומים בספסל הגדול בצ'יוונה (Civenna) אנחנו מתחילים בירידות לאגם קומו. בדרך כלל אני מעדיף עליות, אבל הפעם ממש נהניתי גם מהירידות. השילוב של מזג אויר מושלם, כבישים מעניינים, נופים מעלפים וימאהה איקסמקס 300 אחד עזרו ליהנות בלי דאגות מהרכיבה. בשלב מסוים עצרו אותנו שוטרי תנועה איטלקיים, פינו עבורנו קטע כביש קצר ואפשרו לנו לתפור אותו הלוך וחזור, רוכב אחר רוכב, לטובת צילומי וידאו. תענוג.
התנהגות ספורטיבית מצוינת
אנחנו מגיעים אל פני האגם ורוכבים לחופו דרומה עד לעיירה מלגרטה. בזמן העצירה אני מוציא את הטלפון מתא הכפפות השמאלי, עם 100% סוללה אחרי שהיה מחובר לשקע הטעינה במשך כל הרכיבה. מתא הכפפות אני מוציא בקבוק מים לצורך מילוי במסעדה, ואת מעיל הרכיבה, הכפפות והקסדה שלי (שלא נכנסת לכל תא-מטען) אני מאחסן בקלות מתחת למושב. אין לאיקסמקס בעיית מקום אחסון. התא עם שקע הטעינה והמושב נפתחים מהמתג של מפתח הקרבה – אך יש לדומם את המנוע לשם כך. תא הכפפות הימני אינו ננעל.
ועוד לא הזכרתי את אחד החידושים הבולטים – לוח השעונים. בדגם הקודם היו צמד שעונים אנאלוגיים וביניהם מסך LCD קטנטן. סידור נוח, פשוט וקריא. בדגם החדש, בגרסה הרגילה, כל הנתונים מגיעים ממסך LCD גדול ("4.3). המסך נשלט מהכידון וכולל קישוריות לטלפון דרך האפליקציה המצוינת (והמומלצת לכל רוכב) My Ride של יאמהה, ומאפשרת צפייה בהודעות ומצב הסוללה. בגרסת הטקמקס עליה רכבנו יש מסך LCD קטן יותר, רק "3.2, המציג את כל המידע הרגיל לרוכב, ומתחתיו מסך TFT בגודל 4.2", שמאפשר הצגת ניווט (של גרמין בלבד, אז עד שימפו את ארצנו הוא פחות רלבנטי), ובנוסף לקריאת הודעות גם שליטה בספוטיפיי ועוד שפע של תצוגות, כמו למשל תצוגה של מהירות הרכיבה ביחס למהירות המותרת. תצוגה זו מציגה בצורה ברורה וקלה אם רוכבים מעל או מתחת למהירות המותרת, ויכולה לחסוך קנסות מיותרים. כחובב שעונים אנאלוגיים הייתי אומר שבאיקסמקס הרגיל השיפור קטן, ומתבטא בקישוריות ולא בנוחות קריאת המידע, ובגרסת הטקמקס השיפור משמעותי, אבל בעיקר במדינות בהן יש מפות של גרמין. בארצנו עדיין נצטרך להרכיב תושבת לטלפון.
בימאהה שיפרו את נקודות הביקורת שעליהן הצבענו בעבר
בראבו על האיקסמקס
אנחנו חוזרים למילאנו, הפעם דרך הכביש המהיר SS36. אני קצת עייף אחרי יום רכיבה לא קצר, אך הרכיבה בתנועה המהירה קלה. האיקסמקס יציב, הגנת הרוח טובה, כוח לא חסר – וגם לא נוחות. גם כשאנחנו מגיעים למילאנו, שבע שעות לאחר שעזבנו את העיר בבוקר, תלאות הרכיבה לא ניכרות. באופן מפתיע, הגב הסופר-רגיש שלי לא כואב והישבן המפונק לא מציק. גם אם האיקסמקס 300 אינו קטנוע תיור, השילוב של מושב נוח, מיגון רוח טוב, מתלים איכותיים ותנוחת ישיבה נוחה ומרווחת עושים אותו לבעל יכולות תיור לא רעות.
האם החידושים של האיקסמקס החדש מהווים שיפור לעומת הישן? ובכן, חלקם מהווים שיפור משמעותי, חלקם שיפור קטן וחלקם לא מורגשים. האם האיקסמקס החדש יותר טוב? ובכן, למרות שהאיקסמקס הקודם היה קטנוע מעולה, לא זכור לי שנהניתי כל-כך והתפעלתי כל-כך מהקודם. קצת כמו אחיו הגדול, הטימקס, האיקסמקס נותן תחושה מהודקת, טוב בכל פרמטר, וניכר שהוא התפתחות אבולוציונית של קטנוע שהיה טוב – וכעת הוא טוב יותר.
ביאמהה טוענים שקהל היעד הוא גברים בגילים 45-35, אוהבי המותג, חובבי טימקס או איקסמקס או מקסי-סקוטרים בכללי, שמחפשים כלי רכב יום-יומי למשימות יוממות לעיר וסביבתה, רכיבות פאן בסופי שבוע וטיולים מדי פעם. אני חושב שהם די כיסו את הכל. האיקסמקס מיועד למי שמחפש קטנוע פרימיום ומוכן לשלם על זה. למי שרוצה טימקס ולא יכול לשלם על זה. למי שרוצה טימקס או מקסי-סקוטר אבל פחות גדול וכבד, שלא יקשה על החיים איתו בעיקר בעיר וסביבתה. ואם כבר מוציאים סביב 40 אלף ש"ח, למה לא להוסיף עוד קצת ולשדרג לטקמקס?
היאמהה איקסמקס 300 טקמקס הוא קטנוע פרימיום ספורטיבי ואיכותי, נוח זריז ומפנק, וכזה שקל לחיות איתו. יש לו מעט מאוד חסרונות (גובה ומחיר), והוא יכול לשמש כמעט לכל מטרה. הוא היה קטנוע מצוין תמיד, אבל האיקסמקס 300 החדש אפילו עוד יותר טוב.
הימאהה טנרה 700 וורלד ראלי נכנס למשבצת העליונה בסדרת הדגמים, לוקחת את מפרט גרסת הוורלד רייד ונותנת כבוד להיסטוריה הארוכה במרוצי הדקאר.
הימאהה טנרה 700 הוצג בשנת 2019, זכה וזוכה להצלחה גדולה בישראל ובעולם. בשנה שעברה הוצגה גרסת הוורלד רייד, שמתמקמת כגרסה הקרבית ביותר עם מיכל דלק ענק, בולמים משודרגים ואלקטרוניקה מתקדמת יותר. בסוף שנת 2022 הטנרה 700 – ביחד עם גרסת הראלי המאובזרת – קיבל עדכונים בדמות מסך TFT מודרני עם חיבור לטלפון, שדרוג למערכת ה-ABS עם שלושה מצבי בחירה, אופציה לקוויקשיפטר ועוד.
ימאהה טנרה 700 וורלד ראלי
כעת מציגים בימאהה את הוורלד ראלי (World Rally) שמתמקמת במדרגה העליונה של מדרג הגרסאות. התרוץ הוא ציון 40 שנה לשם האייקוני 'טנרה' (Ténéré), שהתווסף ל-XT500 בשנת 1983. הצבע והגרפיקה בגרסה החדשה משחזרת את גרסת המרוצים של סטפן פטרהנסל משנת 1993.
למעשה בימאהה לקחו את מפרט הוורלד רייד והוסיפו עוד מעט. מנוע ה-CP2 בנפח 689 סמ"ק נשאר זהה לגרסת המקור – עם 74 כ"ס ו-7 קג"מ, הבלמים עם השדרוג של שנה שעברה ומערכת ABS עם שלושה מצבים: מלא על שני הגלגלים, רק על הגלגל הקדמי (ללא האחורי) או ניתוק מלא. מבחינת הבולמים, גם זהים, כאשר מלפנים יש קאיאבה הפוך בקוטר 43 מ"מ עם מהלך מתלה של 230 מ"מ (20 מ"מ יותר מהגרסה הרגילה), ומאחור גם נוספו 20 מ"מ למהלך הגלגל ל-220 מ"מ בסך הכל, כשהמתלה מגיע עם לינק בתכנון חדש. יש גם משכך היגוי של אוהלינס עם 18 מצבים לטובת היציבות במהירות גבוהה, ונמצא פה את ה-TFT כמובן ומיכל דלק עם 23 ליטר עם שני פתחי תדלוק.
הוורלד ראלי מקבל מפלט אקרפוביץ' קל-משקל, מושב שטוח המורכב משני חלקים, וכאמור את הגרפיקה הייחודית. המחיר באירופה מוסיף עוד כאלף אירו על מחיר הטנרה 700 וורלד רייד (שעולה כאן 85 אלף ש"ח), וצפוי להגיע גם לישראל
בסוף שנות ה-80 הציגו בהונדה את ה-CBR600F המרובע והחביב, שהפך ברבות השנים לאמת מידה לקטגוריה, ובכלל היה אחד האופנועים החשובים של הונדה ובכלל. לפני 20 שנים בדיוק החליטו בהונדה שנמאס להם להיות הדוד החביב והנחמד בקטגוריה, אז הם הציגו את ה-CBR600RR – נציג הסיירת המובחרת במשפחה.
ההונדה CBR600F 'הוריקן' הראשון נולד ב-1987, כשהחליף את ה-VF500F, ומיד יצר קטגוריה חדשה. הוא הציע מנוע חזק יותר ומשקל נמוך יותר מה-600-ים המקבילים של אותה תקופה, והוא הגיע עם פיירינג גדול ושמן. אפשר לומר שהאופנוע הזה היווה תחילת מרוץ החימוש היפני בקטגוריית הסופרספורט 600 סמ"ק, שהסלים עם הכלי עליו אנחנו מספרים היום. מוזמנים לקרוא על ה-F2 של תחילת שנות ה-90, הדור השני שיצא והראשון שהגיע לישראל עם תחילת יבוא אופנועי הונדה.
הונדה CBR600RR דור שני של 2005 – עם מזלג הפוך
אז בעוד שהיה צריך להתאים את הדוד החביב בשביל ימי מסלול או תחרויות (ואז הוא באמת נתן בראש לאחרים), החליטו בהונדה ללכת הפוך, לייצר אופנוע מרוץ ולהתאים אותו לשימוש יום-יומי לכביש הציבורי. בעוד השכנים / יריבים מבית (יפן) פתחו במרוץ חימוש המטורף תחילת שנות ה-2000 והקדימו את הכנף האדומה, בהונדה הבינו שהם חייבים לייצר מכונת סופרספורט מקצועית יותר בשביל לעמוד בקצב, ולא עוד ספורט-תיור פרקטי כמו ה-CBR600F. כלומר, לעצור את בריחת הלקוחות ולהציע את הדבר האמיתי – מכונת ספורט מושחזת ומוכוונת מסלול.
בשנת 2003 הציגו בהונדה את ה-CBR600RR הראשון )בתמונה בראש הידיעה), ומיד לקחו את המיקוד בעולם הסופרספורט. לעומת קודמו, ל-RR היה מנוע חזק יותר, שלדה חזקה, מתלים ובלמים טובים, משקל נמוך, וכמובן עיצוב קרבי לא מתפשר לתקופה – ורק תחשבו על המפלט שיוצא מתחת למושב המורכב. הוא כבר לא היה נוח ונעים כמו גרסאות ה-F אלא מכונת ספורט לא מתפשרת שלקחה את הד.נ.א (והעיצוב) מה-RC211V ומעולם ה-MotoGP.
מה ההבדלים? ובכן על פלטפורמת מנוע הארבעה צילינדרים בשורה וקירור נוזל נוספה הזרקת דלק משודרגת, פרופיל קרבי יותר לצילינדרים, 117 כוחות סוס ב-13,000 סל"ד וקו אדום ב-15,000 סל"ד (לעומת 110 כ"ס ב-12,500 סל"ד ב-F4i המקביל), 6.5 קג"מ ב-11,000 סל"ד, 170 ק"ג, שלדה חזקה וקלה יותר, בולמים אגרסיביים יותר ומתכווננים (רק ב-2005 התווסף מזלג קדמי הפוך), כשטכנולוגית ה-Pro-Link שחיברה את הבולם האחורי לזרוע האחורית נלקחה מעולמות המרוצים. היו גם בלמים גדולים וחזקים, והכל יותר – במטרה להביא את הרוכב לא אל מקום העבודה, אלא אל הפודיום במרוץ המקומי.
כאן דגם 2006 – זהה ל-2005
ההונדה CBR600RR של שנת 2003 היה מכונת מרוץ מושחזת וחוקית לכביש, עם פנסים ומראות. הוא נכנס לתקופת הזהב בה אופנועי הספורט המודרניים התאימו בעיקר למסלול, אבל גם למשוגעים לדבר שמוכנים להקריב המון ברכיבה יום-יומית על מנת לקבל את התחושות של אופנוע ספורט בכבישים המפותלים של סופי השבוע. הוא פוצץ את הראש של כולם כשיצא, והכניס את הונדה ואת שאר היצרנים לרכבת הרים משוגעת של שדרוגים ומלחמה על כל ק"ג, כל כ"ס וכל קמ"ש. הוא שודרג כמובן מספר פעמים בשנים שלאחר מכן, הפסיק את הייצור לגמרי כשכולם הפסיקו לקנות אופנועי ספורט ולא היה שווה את המאמץ הכלכלי להעביר אותו לתקנות זיהום אוויר עדכניות, ולפני שנתיים חזר כקאמבק מפתיע לשוק האסייתי.
היו לא מעט כלים בישראל מהדור הראשון, שהוכיחו שבניגוד לאחיו השמנמן הוא יכול לשייף ברכיים ומרפקים בכבישים הנכונים, אבל רובם סיימו על גדרות הבטיחות ולא בטוח שנשארו עוד במצב נסיעה. הדור הראשון של 2003 היה דוגמה נהדרת למה קורה כשליצרן נמאס להיות 'הכלי הנחמד' בקטגוריה. עבודה יפה של הונדה שמציינים 20 שנים להצגתו.
יתרונות: מנוע V4 חזק וגמיש, מכלולי שלדה והתנהגות דינמית, נוחות וארגונומיה, בקרות אלקטרוניות מתקדמות, רדאר קדמי ואחורי, יכולות שטח טובות
חסרונות: מחיר, ארגזי צד נפתחים רק עם מפתח
שורה תחתונה: המולטיסטראדה V4S בגרסת ראלי לוקח את היכולות הגבוהות של גרסת ה-V4 S ומוסיף עליהן יכולות שטח לא מבוטלות, ובכך מרחיב את טווח השימושים של האופנוע
נתונים טכניים: מנוע V4 עם 90 מעלות, 1,158 סמ"ק, 170 כ"ס ב-10,750 סל"ד, 12.3 קג"מ ב-8,750 סל"ד, 4 שסתומים לצילינדר, גל ארכובה מסתובב אחורנית, 4 שסתומים לצילינדר, קירור נוזל, הזרקת דלק עם מצערות חשמליות אובאליות בקוטר 46 מ"מ, 6 הילוכים עם קלאץ' מחליק בתפעול הידראולי, שלדת אלומיניום מונוקוק, מזלג הפוך חשמלי סמי-אקטיבי בקוטר 50 מ"מ, מתכוונן מלא, מהלך 200 מ"מ, זרוע אחורית עם בולם יחיד חשמלי סמי-אקטיבי, מתכוונן מלא כולל עומס קפיץ אוטומט ואפשרות להורדת גובה, מהלך 200 מ"מ, צמד דיסקים בקוטר 330 מ"מ עם קליפרים רדיאליים Stylema ומשאבה רדיאלית, דיסק אחורי בקוטר 265 מ"מ עם קליפר צף כפול בוכנות, בסיס גלגלים 1,572 מ"מ, גובה מושב 890-870 מ"מ (אופציות למושבים גבוה או נמוך יותר), משקל מלא 260 ק"ג, מיכל דלק 30 ל', צמיגי פירלי סקורפיון טריין II במידות 120/70ZR19, 170/60ZR17
בקרות ואלקטרוניקה: 4 מצבי רכיבה (ספורט, תיור, אורבן, אנדורו), 4 מצבי כוח ותגובת מנוע, ABS להטיה ב-3 מצבים, בקרת אחיזה ב-8 מצבים וניתוק, בקרת בלימת מנוע, בקרת ווילי, תאורת יום אוטומטית, תאורה נפתחת לפנייה, אור בלם אוטומטי, בקרת זינוק בעלייה, בולמים חשמליים סמי-אקטיביים Skyhook עם כיוון עומס קפיץ אוטומטי ואופציה להורדת גובה מתלה אחורי, קוויקשיפטר לשני הכיוונים, בקרת שיוט אקטיבית על-ידי רדאר קדמי, מסך TFT בגודל "6.5 עם אפליקציה לנייד ותוכנת ניווט, פנסי LED היקפיים, מפתח קרבה KEYLESS, מערכת התראות לעקיפה מסוכנת ופתיחת שטחים מתים על-ידי רדאר אחורי.
צפו בווידאו – דוקאטי מולטיסטראדה V4 ראלי במבחן:
עריכה: אביעד אברהמי
מה זה?
המולטיסטראדה של דוקאטי חוגג בימים אלו 20 שנה. המולטיסטראדה 1000DS של 2003 היה אופנוע מוזר מאוד, שלא התאים לרוח של דוקאטי באותם הימים. אולם מאז עברו הרבה מים בבולוניה, החברה התפתחה והשתנתה, וסדרת המולטיסטראדה תפסה מקום חשוב בליין הדגמים של דוקאטי.
הדור השני של המולטיסטראדה, ה-1200, יצא בשנת 2010, ועיצובו היה כבר שונה מאוד מאותו 1000DS וקרוב למה שמוכר לנו כיום. זה היה האופנוע החשוב בסדרת המולטיסטראדה, מפני שהוא סימן את הדרך של המולטי ואת הכיוון שאליו הולכת דוקאטי. ב-2015 יצא הדור השלישי, בנפח 1260 סמ"ק עם תזמון שסתומים משתנה DVT, והוא עבר קפיצת מדרגה טכנולוגית חשובה כשלראשונה קיבל חיישן IMU שפתח אפשרויות של בקרות שטרם נראו בעבר.
בשנת 2020 הושק הדור הרביעי של המולטיסטראדה – ה-V4, שכבר קיבל מנוע חדש לחלוטין בדוקאטי – מנוע הגרנטוריזמו V4, ועבר שוב קפיצת מדרגה טכנולוגית גדולה כשהציע בקרות מתקדמות ומערכת רדאר קדמית ואחורית לבקרת שיוט אקטיבית ולהתראה על עקיפות מסוכנות וסכנות המגיעות מאחור.
המולטיסטראדה 1000DS לצד המולטיסטראדה V4 ראלי – 20 שנה
כעת, ל-2023, עשרים שנה ו-150 אלף יחידות אחרי המולטי הראשון, בדוקאטי משחררים גרסת פרימיום נוספת ל-V4 – גרסת ראלי – שמתווספת מלמעלה למשפחה המולטיסטראדה V4 הכוללת את ה-V4 הרגיל בקצה התחתון, ה-V4 S הטכנולוגי, והפייקס פיק הספורטיבי.
גרסת הראלי נשענת על ה-V4 S הטכנולוגי, אבל מקבלת כמה שדרוגים חשובים – כשהמטרה היא לאפשר יותר יכולות תיור ויותר יכולות שטח. המנוע נשאר זהה ל-V4 S – גרנטוריזמו V4 המפיק 170 כ"ס ו-12.3 קג"מ – אם כי ל-2023 שופרה תצרוכת הדלק בכ-6%, וגם הצילינדרים האחוריים מתנתקים כשהעומס על המנוע נמוך.
מיכל הדלק מפלסטיק הוחלף באחד דק יותר מאלומיניום. באופן זה שמרו בדוקאטי על הצורה החיצונית של המיכל, אולם הצליחו להגדיל את נפחו מ-22 ל-30 ליטרים. בגרסה השחורה, אגב, שעליה רכבנו בהשקה העולמית, המיכל נשאר בצבע אלומיניום יפהפה.
דוקאטי מולטיסטראדה V4 ראלי בשני צבעים
יש מזוודות צד צפות (בחבילת הטורינג המגיעה לארץ), לרכיבת שטח מהירה, כשהמזוודות זזו אחורנית ב-30 מ"מ (והארגז האחורי 6 מ"מ) לטובת נוחות המורכב. הראלי מקבל גם רגלית אמצע ומשקף חדש – גבוה יותר שמגן טוב יותר מרוח, מתכוונן כמובן.
ליד מיכל הדלק יש תא ייעודי לטלפון, הכולל שקע טעינה USB, ועם מערכת אוורור חשמלית שתפקידה למנוע התחממות של הטלפון בזמן הטעינה. מרשים. יש גם כונסי אוויר תחתונים המנתבים רוח אל רגלי הרוכב, וניתנים לסגירה על-ידי תריסים ידניים.
מערכת המתלים החשמלית הסמי-אקטיבית סקייהוק של דוקאטי מקבלת מהלך ארוך יותר של 200 מ"מ מלפנים ומאחור (לעומת 170 ו-180 מ"מ ב-V4 S), וכפועל יוצא גובה המושב המקורי המתכוונן עולה ל-870 ו-890 מ"מ. יש גם אופציה למושב תחליפי הגבוה יותר ב-15 מ"מ אם קוראים לכם אנדראה רוסי, ויש גם מושב נמוך יותר ב-15 מ"מ, שעם קיט הנמכה לבולמים יוריד את גובה המושב ב-45 מ"מ.
מהלך מתלים ארוך ואבזור רב
אופציה חדשה היא הנמכת הזנב על-ידי הורדת עומס הקפיץ מאחור למינימום האפשרי, כשלשם כך יש כפתור ייעודי. המטרה היא הרמה קלה יותר של האופנוע מרגלית הצד, אולם ניתן גם לרכוב על המצב הזה – בעיקר בשטח.
פרט לכך יש חישוקי שפיצים חדשים במקום היצוקים ב-V4 S, כשעליהם צמיגי פירלי סקורפיון טרייל II. מכיוון שההשקה העולמית בסרדיניה כללה רכיבת שטח רבה – הותקנו צמיגי פירלי סקורפיון ראלי STR המעולים.
לסיום השינויים התווסף מצב שטח למצבי הרכיבה, עם 114 כ"ס 'בלבד', תגובות מנוע מרוככות, מתלים שעוברים למצב ספיגה לשטח, ו-ABS ובקרת אחיזה משוחררים יותר לטובת רכיבת שטח. בנוסף, לניהול האופנוע התווספה בקרת בלימת מנוע מתכווננת, אשר לא קיימת ב-V4 S. על הדרך שיפרו בדוקאטי את הקוויקשיפטר – בעיקר בסל"ד נמוך.
מיכל דלק מאלומיניום בנפח 30 ליטרים
ביצועים
כדי לא להתיש אתכם, הקוראים, בסעיף הביצועים נפנה אתכם למבחן המקיף שערכנו למולטיסטראדה V4 S לפני שנתיים. קראו את סעיף הביצועים, והתייחסו אליו אחד לאחד גם לראלי. כל מה שנכתב לגבי המולטיסטראדה V4 S – נכון גם לגרסת הראלי בדיוק מוחלט.
אז מה כן חדש? ובכן, מעבר ליכולות הכביש המשובחות מאוד של המולטיסטראדה V4 S, גרסת הראלי מאפשרת גם רכיבת שטח, ומה שיפה שתוספת יכולות השטח לא באה על חשבון יכולות הכביש המעולות, אלא בנוסף. כלומר המולטיסטראדה V4 בגרסת הראלי מרחיב את טווח היכולות של המולטיסטראדה V4 S המעולה בפני עצמו.
בואו נבהיר: זה לא אופנוע שטח, וגם לא אדוונצ'ר-ראלי קרבי כמו הדזרט X (שאגב, מתוכנן על-ידי אותו צוות הפיתוח של המולטיסטראדה). המולטיסטראדה V4 ראלי הוא אופנוע אדוונצ'ר גדול וכבד, שמיועד לחצות יבשות במהירות ובנוחות, אבל בעל יכולות שטח לא מבוטלות.
יכולות שטח לא מבוטלות
כך למשך, על שבילים אפשר לרכוב מהר, ואפילו מהר מאוד, וליהנות מיציבות גבוהה וממערכת מתלים ששומרת את האופנוע מחובר לקרקע – מה שמספק ביטחון רב. מהר מאוד מתחברים למכלול התחושות, ומגלים שלמרות המשקל הגבוה מאוד – שעומד עד 260 ק"ג – ניתן להזיז את הראלי מצד לצד, לפנות, לעבוד עם הגוף ועם המערכות, ולקבל דינמיות שהיא אמנם רחוקה מהדרזט X בשטח, אבל מרשימה בפני עצמה. עם קצת ניסיון רכיבה, ניתן גם לאתגר את הראלי בקטעים טכניים שכוללים קצת סלעים, קצת טיפוסים וקצת ירידות.
צריך להדגיש שוב: זה לא אופנוע שטח ולא אופנוע ראלי, אבל הוא בהחלט בעל יכולות שטח טובות – בטח בהתחשב בגודל, במשקל ובייעוד. עוד צריך לזכור שמדובר באופנוע עם חישוק קדמי בקוטר "19, אם כי כאן מדובר בחישוק שפיצים אלסטי יותר מהחישוק היצוק של ה-V4.
לסיכום הפרק נגיד שוב שבמולטיסטראדה V4 ראלי לוקח את יכולות הכביש האדירות – לא פחות – של ה-V4 S, ומוסיף עליהם גם יכולות שטח לא מבוטלות.
המולטיסטראדה V4 ראלי הוא אופנוע נוח מאוד המיועד לחצות יבשות ומאפשר לרוכב ולנוסע לבלות שעות ארוכות על האוכף. גובה המושב אמנם טיפס בכ-30 מ"מ, וזה בהחלט מורגש, אולם על המצב המקורי (הנמוך יותר מבין השניים) לא הרגשנו שהוא גבוה מדי, והסתדרנו במאה אחוז מהזמן עם רגל בטוחה על הקרקע. הגבוהים מביניכם יכולים לרכוב על המצב הגבוה יותר שמציב את הרוכב ברום של 890 מ"מ מעל פני הקרקע, ואילו מאותגרי הגובה יכולים לרכוש מושב תחליפי נמוך יותר.
מיגון הרוח המשופר מעולה – אם כי גם ב-V4 S לא היו לנו תלונות. ברכיבה בין-עירונית רכבנו על המצב הגבוה, ואילו ברכיבת שטח הורדנו את המשקף אל המצב הנמוך. בשילוב עם מושב נוח ועם תנוחת רכיבה ניטרלית לחלוטין ונוחה בצורה קיצונית מתקבל אופנוע נוח ומפנק לאורך זמן – בדיוק כמו הייעוד של המולטיסטראדה.
נוח מאוד – גם בהרכבה לאורך זמן
אם דיברנו על רוח, אז מגני החום מתחת למושב מונעים התחממות מוגזמת של רגלי וישבן הרוכב, ואילו כונסי האוויר מנתבים רוח אל רגלי הרוכב, זה בהחלט מורגש ויעיל. כאמור, אפשר לסגור את התריס ולהפסיק את זרימת האוויר. יופי של מחשבה וביצוע.
איכות החומרים, איכות הבנייה וההרכבה ואיכות הגימור הן מהגבוהות שיש, ושוב נחזור על דברינו מהעבר על קפיצת המדרגה המשמעותית מאוד שעשו בדוקאטי בשנים האחרונות בדיוק בתחום הזה, כשהתוצאה היא אופנועים איכותיים מאוד. המולטיסטראדה V4 ראלי הוא בהחלט אופנוע פרימיום, וזה מורגש בכל ס"מ באופנוע.
כדי לא להתיש, נחזיר אתכם למבחן של המולטיסטראדה V4 S כדי לקרוא על מערכות האלקטרוניקה, הבקרות, והרדאר הקדמי והאחורי. גם כאן הדברים מקבלים משנה תוקף, כשכאמור נוספו גם מצבים חדשים הייעודיים לגרסת הראלי כמו מצב שטח, וכן בקרת בלימת מנוע מתכווננת. המערכות עובדות באופן מעולה, עוזרות לרוכב לטפל במנוע החזק ובמכונה הגדולה והכבדה, והתוצאה היא אופנוע קל לרכיבה בכל מצב – עם שליטה מוחלטת על המנוע ועל הגלגל האחורי בכל מצב ובכל מצב רכיבה.
נציין גם שממשק המשתמש של דוקאטי אינטואיטיבי ביותר וקל להבנה, כך שקל מאוד להתמצא בין התפריטים ולבחור מצבי רכיבה או לבצע שינויים במצבי הרכיבה. כך נראית אלקטרוניקה בשירות הרוכב.
חוצה יבשות
סיכום ועלויות
המולטיסטראדה V4 ראלי לוקח את כל הטוב שהמולטיסטראדה V4 S מציע – ומוסיף עליו גם יכולות שטח לא מבוטלות ואבזור נוסף לנוחות הרוכב במסעות ארוכים.
הוא מציע מנוע חזק, טכנולוגי ונשלט, מכלולי שלדה סופר-איכותיים שחלקם מגיעים מעולמות אופנועי הספורט כמו הבלמים האימתניים, נוחות ברמה גבוהה מאוד, ומעל הכל בקרות אלקטרוניות מובילות בסגמנט עם בערך כל מה שיש לעולם האופנועים להציע היום בסגמנט האדוונצ'רים הגדולים, המאובזרים והיקרים – כולל מערכת מתלים חשמלית סמי-אקטיבית שהותאמה היטב לספק גם יכולות שטח. התחזוקה מתבצעת בכל 15,000 ק"מ, כשבכל 60,000 ק"מ יש טיפול גדול.
ואם כבר דיברנו על יקרים, אז גרסת הראלי יקרה יותר מה-V4 S. מחירה של גרסת הבסיס עומד על 200 אלף ש"ח. עם חבילת התיור (מזוודות צד צפות) וחבילת הרדאר המחיר יגיע ל-216,590 ש"ח לצביעה האדומה, ו-2,000 ש"ח נוספים לגרסת הצביעה השחורה היפהפייה שעליה רכבנו במהלך המבחן.
בכסף הזה מקבלים את הקצה של הקצה שיש לדוקאטי להציע היום בסגמנט האדוונצ'רים הגדולים, כשהמולטיסטראדה V4 ראלי הוא מתחרה חזק מאוד על תואר האדוונצ'ר הטוב בעולם – גם מול האופוזיציה מגרמניה. מכונת-על – מהטובות שיש לעולם האופנועים להציע!
