קטגוריה: מכונות

במטרו מוטור ממישכים בהרחבת פעילות הרכבים בכלל והרכבים החשמליים בפרט – עם הגעת הליפמוטור (LEAPMOTOR) T03 – רכב מיני עירוני חשמלי – ראשון מבין סדרת מכוניות חשמליות של המותג ליפמוטור.

מטרו מוטור, יבואני סאן-יאנג, קוואסאקי, ימאהה, זירו ובטא, נכנסו לאחרונה לתחום הרכבים עם ההודעה על הזיכיון למותגי קארמה הספורטיביים-יוקרתיים, דונגפנג מוטור, וכעת ליפמוטור, עם התחלת שיווק ה –T03 – רכב חשמלי עירוני.

הליפמוטור T03 הוא רכב 5 דלתות קטן, המיועד לעיר ומעוצב בסטייל צעיר עם אפשרות לשלל צבעי מרכב. הוא מצויד במנוע בעל הספק של 108 כ"ס. ל-T03 סוללת ליתיום מתוצרת 'רפט' בעלת קיבולת של 41.2 קוט"ש עם צריכת אנרגיה של 157 וואט לק"מ, המאפשרת לו טווח נסיעה של 280 ק"מ. המהירות המרבית עומדת על 140 קמ"ש.

אורכו עומד על 3,620 מ"מ, רוחב של 1,652 מ"מ, הגובה 1,577 מ"מ ומשקל של 1,203 ק"ג. החישוקים בגודל 15″ מסגסוגת אלומיניום. נפח תא מטען 210 ליטר. ה-T03 מגיע עם מסך מולטימדיה טאץ' גדול במיוחד בגודל 10.1″, המאפשר שליטה ובקרה על כלל מערכות הרכב. יש לוח מחוונים דיגיטלי מלא וצף בגודל 8″. בנוסף, ה-T03 מצויד ב-11 חיישנים מלפנים ומאחור המסייעים בעת חניית הרכב, כמו-גם במצלמה אחורית מקורית. ל-T03 שלושה מצבי נהיגה בהתאמה אישית לאופי הנסיעה: אקו, ספורט וסטנדרט אשר שולטים גם על הרגנרציה של הרכב. כמו כן, שלושה מצבי היגוי: קומפורט, סטנדרט וספורט. יש גג-שמש חשמלי, פנסי LED היקפיים. מערכות בטיחות כוללת רק שתי כריות אוויר ומערכת מובילאיי בהתקנה מקומית.

מחירו של הליפמוטור T03 עומד על 99,900 ש"ח. ה-T03 הוא הראשון מבין דגמי ליפמוטור שיגיעו ארצה, כשבתקופה הקרובה הפעילות אמורה להתרחב לסגמנטים חשמליים מתחום עולם הרכב החשמלי.

מטרו מוטור, יבואנית הדו-גלגלי הגדולה בישראל המחזיקה בנתח שוק של יותר מ-50%, ממשיכה את ההתרחבות גם לשוק המכוניות הפרטיות. לזה עשויות להיות משמעויות גם ללקוחות הדו-גלגלי של היבואנית.

הימאהה XV ויראגו (Virago) הוצג בשנת 1981 בגרסת 750 סמ"ק וכוון ישירות לשוק האמריקאי. ההצלחה שלו גרמה לרייגן להטיל מכס מיוחד כדי לעזור להארלי דיווידסון להתחרות בו.

קטע. הפסקה הראשונה של אביעד במבחן של הב.מ.וו R18 בשנת 2020 מתאימה בדיוק לסיפור של שנת 1981 עם ימאהה. הב.מ.וו R18 (במקום זה נכתוב ימאהה XV750 ויראגו) הוא הקרוזר הגדול והחדש של ב.מ.וו (ימאהה), שמכוון ישירות לשוק האמריקאי חובב הקרוזרים הגדולים. במילים אחרות, הב.מ.וו R18 (ימאהה) מכוון ישירות להארלי דיווידסון ולאינדיאן. אם שאלתם את עצמכם למה נכנסים בב.מ.וו (ימאהה) לסגמנט נישתי כזה, שבשני העשורים האחרונים רק הולך ומתכווץ (ולראיה – הקשיים הכלכליים של הארלי; היה נכון גם בשנות -80. נולדו לסבול), אז התשובה יכולה להיות רק תצוגת תכלית. להראות לאמריקאים שהגרמנים (יפנים) יודעים לייצר אופנועים מעולים בהמון סגמנטים, והם יכולים לייצר גם קרוזר גדול. או במילים אחרות – לתקוע אצבע בעין של הארלי דיווידסון. בב.מ.וו (ימאהה, נו…) בחרו לייצר את הקרוזר שלהם כהומאז' עיצובי לאופנועי העבר משנות ה-50, רק בצורה מודרנית כמובן.

הרעיון היה ברור. בימאהה יצרו אופנוע, שאם תסירו ממנו את הסמל או תבחרו לא להרכיב משקפיים באותו היום, תתבלבלו ותחשבו שעומד מולכם הארלי אותנטי. הגרסה הראשונה של הוויראגו יצאה בשנת 1981 והשוויצה בגאון במנוע וי-טווין מבריק עם 75° בין הצילינדרים, שקוררו על-ידי אוויר. הנפח הראשון היה 750 סמ"ק (748 סמ"ק למדקדקים) עם 55 כוחות סוס ב-7,000 סל"ד ו-6.5 קג"מ ב-5,750 סל"ד. הכוח הועבר אל הגלגל האחורי דרך חמישה הילוכים וגל הינע. המזלג הקדמי היה קונבנציונאלי-דקיק, לא משהו מיוחד. עם הבולם האחורי לעומת זאת, היפנים עשו טעות של טירונים. הם התקינו בולם יחיד – זה מה שהיה לאופנועי ספורט בתחילת שנות ה-80. בשנת 1984 המהנדס פוטר והטעות תוקנה, עם בולם אחורי כפול. החישוקים הגיעו בקוטר 19″ מלפנים (מידת צמיג 100/90) ו-15″ מאחור (130/90). בסיס הגלגלים עמד על 1,520 מ"מ, גובה מושב על 710 מ"מ והמשקל היבש על 225 ק"ג.

ההצלחה עלתה על הציפיות של כולם והמכירות גברו על הספורטסטר של הארלי דיווידסון שהיה קיים משנת 1957. עד כדי כך הצליח, שממשל רייגן הטיל מס רכישה של 45% על כל האופנועים המיובאים מיפן מעל נפח של 700 סמ"ק. בימאהה ניסו להתחכם והפחיתו את הנפח ל-699 סמ"ק.

משפחת ה-XV ויראגו של ימאהה צמחה עם השנים ל-10 גרסאות שונות. החל מ-125 סמ"ק, המשך ב-250 וב-535 סמ"ק (בתמונה בראש הידיעה), דרך גרסה מוקטנת ל-500 סמ"ק כך שתתאים לרישיון נהיגה עד 500 סמ"ק – כפי שהיה בישראל, ועד ל-XV1100 (עם 1,084 סמ"ק, 62 כ"ס ו-8.7 קג"מ). גרסאות ה-535, ה-500 וה-250 אף הגיעו ארצה, וחלקן עדיין מסתובבות על הכבישים.

השם ויראגו יצא מהמצבת בשנת 2007, אך הקונספט המשיך עם שמות אחרים ומכלולים יותר מודרניים כדוגמת XVS או ה-XV950 מהשנים האחרונות.

אם נחזור למבחן העדכני ביותר לב.מ.וו R18, עימו פתחנו, אז גם שורת הסיכום תופסת גם אחרי 41 שנים – ימאהה הצליחו לייצר חווית רכיבה קרוזרית אמריקאית-יפנית שאינה נופלת – ואף עולה – על המקור.

שיתוף הפעולה בין שתי יצרניות היוקרה הבריטיות אסטון מרטין ובראף סופריור מניב גרסה נוספת של ה-AMB001 האקסקלוסיבי – הפרו. הפעם עם עוד 25% כוח. 

שתי יצרניות היוקרה – אסטון מרטין ובראף סופריור – הציגו בתערוכת מילאנו 2019 את היצירה המשותפת, ה-AMB001, אשר הוצעה ב-100 יחידות בלבד שסביר להניח שהוצבו רובם ככולם באוספים פרטיים של אספנים עשירים. יחידה אחת, אגב, מצאה את דרכה לישראל.

ה-AMB001 (ר"ת אסטון מרטין בראף) המקורי מורכב, כצפוי, מכל החומרים האקזוטיים המוכרים – קרבון, אלומיניום מכורסם, טיטניום ועור איכותי. מנוע ה-AMB001 הוא וי-טווין בנפח 997 סמ"ק, עם 88° בין הצילינדרים, ועם מגדש הטורבו הוא מספק 180 כ"ס. משקלו של האופנוע עומד על 180 ק"ג – יחס של 1:1.

כעת מציגים באסטון מרטין את גרסת ה'פרו', שמושפעת מהוולקירי AMR פרו – רכב ההיפרקאר של אסטון מרטין. גרסת הפרו מעלה את ההספק ל-225 כ"ס. המזלג הקדמי מאלומיניום מכרסום CNC עם כיוונים מלאים ועם מהלך של 112 מ"מ, והבולם האחורי מיוצר באותו האופן ומספק מהלך גלגל של 124 מ"מ. החישוקים מקרבון בקוטר 17″ עם צמיגים במידה 120/70 מלפנים ו-200/55 מאחור, והמשקל היבש נמוך יותר ועומד על 175 ק"ג. גרסת הפרו גם משדרגת את הכנפונים מקרבון אשר מגיעים גם מלפנים וגם מצידי הפיירינג (מקרבון, כמובן).

הצביעה היחידה היא בירוק-ליים שאותה רואים בתמונות, כאשר רק 88 יחידות יגיעו לייצור – במחיר של מעל 110,000 אירו. כמו הגרסה ה'רגילה' הוא מיועד אך ורק למסלול ומגיע ללא רישוי כביש.

בהונדה מציגים בתערוכת מילאנו 2022 מתיחת פנים קלה לפורצה 350 ופורצה 125, שכוללת עיצוב מעט שונה מלפנים וצג שעונים חדש.

ההונדה פורצה 300 נולד כבר ב-2013, וב-2018 קיבל שדרוג משמעותי, כאשר אלינו הגיע רק הדגם המוקטן המיועד לשווקים מצומצמים – הפורצה 250, שמתאים למדרגות הביטוח הארכאיות הייחודיות לארצנו. שנה מאוחר יותר עשה עלייה הדגם הגלובלי, ההונדה פורצה 300, והוא נבחן כאן ואף ניצח את מבחן קטנועי ה-300 סמ"ק שערכנו ב-2019. בשנה שעברה בחנו את גרסת ה-350 החדשה. קיים גם דגם 125 קטן ומעל כולם המקסי-סקוטר שהוצג בשנה שעברה – הפורצה 750.

כעת מציגים בהונדה מתיחת פנים לשתי גרסאות ה-350 סמ"ק ו-125 סמ"ק, שמיישרות קו עם הפורצה 750 הבכיר ומחזקות את הקשר המשפחתי בין שלושתם. מסכת החזית החדשה מכילה יחידת תאורת ראשית כפולה, ויש עיצוב חדש ליחידת התאורה האחורית. גם לוח המחוונים מעודכן, והוא משלב מד מהירות ומד סיבובי מנוע אנלוגיים עם מסך מידע דיגיטלי, ויש חיבור בלוטות' לסלולר בגרסת ה-350 סמ"ק. מעבר לכך אין שינויים במנוע או במכלולי השלדה.

ההונדה פורצה 350 ו-125 צפויים להגיע לישראל במהלך שנת 2023, כאשר טרם נקבע המחיר המעודכן.

הונדה פורצה 350 שנת 2023:

הונדה פורצה 125 שנת 2023:

מסביב להונדה פורצה 350 שנת 2022:

הונדה מציגה בתערוכת מילאנו 2022 את ה-CMX1100T רבל כגרסת באגר חדשה המרחיבה את משפחת הרבל.

בשנה שעברה הציגו בהונדה גרסה גדולת נפח של דגם הרבל, שעד אז הגיע בגרסאות 500 סמ"ק ו-300 סמ"ק (רק ה-500 מוצע בישראל). הדגם החדש שם בין הכוונות את הארלי דיווידסון ואינדיאן, עם שימוש במנוע ה-1,084 סמ"ק שנלקח בשלמותו מהאפריקה טווין 1100. ברבל יש מערכת תזמון שסתומים שונה וגלגל תנופה גדול יותר לטובת מומנט מוגבר בסל"ד נמוך ובינוני. המנוע מפיק 86 כ"ס (לעומת 102 כ"ס באפריקה טווין) ב-7,000 סל"ד ו-10 קג"מ ב-4,750 סל"ד (שיא המומנט באפריקה מגיע ב-6,250 סל"ד). מערכת ניהול המנוע עם שלושה מצבי רכיבה  – כביש, ספורט וגשם – ועוד מצב אחד להתאמה אישית של הרוכב. יש בקרת ווילי ובקרת שיוט.

השלדה מגיעה באותה תצורה של צינורות פלדה, כמו ב-500, אך כאן קוטר הצינורות גדול יותר. מלפנים יש מזלג טלסקופי בקוטר 43 מ"מ ומאחור צמד בולמים עבים יותר, עם כיוון עומס קפיץ. לבלימה יש על חישוק ה-18″ מלפנים דיסק בודד בקוטר 330 מ"מ, עם קליפר רדיאלי בן 4 בוכנות. על חישוק ה-16″ מאחור יש דיסק בודד בקוטר 256 מ"מ. גובה המושב הוא 700 מ"מ, כשמתחתיו יש תא קטן בנפח 3 ליטרים עם שקע USB. מיכל הדלק מכיל 13.6 ליטר. לוח השעונים מכיל צג LCD, ויש פנסי LED היקפיים.

כעת מציגים בהונדה את גרסת הבאגר, שמוסיפה את האות 'T' לשם. ההבדל העיקרי הוא בעיצוב, כשיש כאן פיירינג קדמי עם משקף קטן וסט מזוודות אינטגרליות קשיחות מאחור בנפחים של 16 ו-19 ליטרים. השינוי מוסיף 10 ק"ג למשקל ומביא את הגרסה הידנית למשקל רטוב של 233 ק"ג ואת גרסת ה-DCT האוטומטית למשקל של 248 ק"ג.

ההונדה רבל 1100T מיועד יותר לשוק האמריקאי שאוהב את ז'אנר הבאגר. טרם פורסם מחיר, אך ה-CMX1100T צפוי לעלות מעט יותר לעומת מחירו בישראל כרגע, שעומד על 80 אלף ש"ח (88,000 ש"ח ל-DCT).