ביום שבת התקיים במסלול המוטוקרוס שבמכון וינגייט הסבב החמישי באליפות ישראל במוטוקרוס. הסבב הוקדש לזכרו של ביסאן ביסאן ז"ל, נער בן 15 חובב ספורט מוטורי ומוטוקרוס, והמשפחה כולה הגיעה למסלול. כ-50 רוכבים השתתפו בסבב, כולל במקצי הילדים, ולפני יום המרוצים נערך טקס על המסלול לזכרו של ביסאם, שבמהלכו אף הקיפו הרוכבים את המסלול.
משפחתו של ביסאן בטקס לזכרו
בקטגוריה MX1 ניצחון כפול לאורן חסון על גבי ההונדה, והוא צמצם את הפער בראשות טבלת האליפות מזיו כרמי (ק.ט.מ) שהגיע שני במקצה הראשון ושלישי במקצה השני. קוג'אן נאפסו (הונדה) סיים שלישי על הפודיום, אחרי שסיים שני במקצה השני וחמישי במקצה הראשון.
בקטגוריה MX2 ניצחון לגב סלע (ק.ט.מ), אחרי שסיים שלישי במקצה הראשון ושני במקצה השני. דן מיה (ימאהה) אמנם ניצח במקצה השני, אך במקצה הראשון סיים חמישי בלבד, ובתוצאה הכללית – שני. מיה מצמצם את הפער בטבלת האליפות מדור עטיה (ק.ט.מ), שמסיים חמישי במרוץ פחות מוצלח מבחינתו, כך שההכרעה תהיה בסבב השישי והאחרון. רוני רגף (הונדה) מסיים שלישי על הפודיום.
בקטגוריה MX3 ניצחון מוחץ לגיא אליתים (הונדה), אחרי שניצח את שני המקצים. מתן ניר (ימאהה) סיים פעמיים שני, אך הוא עדיין מדורג ראשן בטבלת האליפות. חיים אוחנה (סוזוקי) מסיים פעמיים במקום השלישי, ועל כן מחליף מקום בדירוג הכללי עם אליתים.
לעלות בפעם הראשונה על מסלול מרוצים בגודל מלא זה חתיכת קטע, במיוחד אם יש לרוכב ניסיון כביש כלשהו, ובמיוחד אם מדובר ברוכב 'ספורט'. אחרי שראית עשרות מרוצי גרנד-פרי בטלוויזיה, ואחרי שחרשת את נס-הרים וסדום-ערד והיית בטוח שאתה מינימום אנדראה יאנונה, אתה מגיע למסלול, מתפעל מהבוקס והאופנועים, לובש חליפת עור מדוגמת, נכנס לאווירה, עולה על האופנוע, משחרר קלאץ', ומנסה לשלב בין מה שאתה יודע מהניסיון שלך לבין מה שראית במרוצים בטלוויזיה. אתה משחרר את חזיר הגז שיושב בפנים ומנסה לרכב מהר וחזק.
ואז זה קורה. לכל אחד זה קורה. אתה הולך לאיבוד בתוך נהר האספלט העצום ולא מבין איך מה שנראה כל כך קל כשרוסי ומרקז עושים את זה, מרגיש לך עכשיו כמו חידה אחת ענקית עם מיליון נעלמים ובלי פתרון. בשבועות האחרונים חלמת על מרפקים וברכיים באספלט, ועכשיו אין לך מושג אפילו מה הקו הנכון או נקודות הכניסה לפניות, ואתה מוצא את עצמך משתולל על הגז והבלמים כמו ילד ובלי שום סדר. לך תפתור את הדילמה הזאת עכשיו.
לך תפתור את הדילמה!
סשן ראשון – חופשי
הפער העצום הזה בין התחושה העילאית שעליה מספר כל מי שרכב על אופנוע ספורט במסלול מרוצים לבין תחושת התסכול הצורבת שאיתה אתה יורד מסשן הרכיבה הראשון שלך על מסלול, הוא פער בלתי נתפס. לא יכול להיות שזה כל כך קשה, לא יכול להיות שלא תפרת אפילו אפקס אחד מתוך כל ה-16 שיש במסלול, ולא יכול להיות שהילד בן ה-10 שרובץ על הספה בבוקס, לבוש חליפת עור ומשחק בטאבלט שלו, יותר מהיר ממך ב-10 שניות להקפה כשהוא רוכב על אופנוע מיני בנפח 50 סמ"ק. רבאק, אני רוכב על אופנועי ספורט לפני שהוא אפילו נולד, ומה זה קשור שאבא שלו הוא אחד מהרוכבים המהירים ביוון, שהוא אלוף יוון לילדים ושהוא מתחרה באיטליה? ושלא לדבר על הירכיים, שאחרי פחות מ-20 דקות על המסלול בוערות כאילו סיימת הרגע את מרתון ירושלים.
סשן ראשון חופשי בשביל לרצות את חזיר הגז שבתוכנו
לטיול יצאנו
ואז זה קורה. לכל אחד זה קורה. אתה הולך לאיבוד בתוך נהר האספלט העצום ולא מבין מה הפתרוןזו בערך הייתה התחושה כללית בקבוצה שלנו – שמנתה 10 רוכבי ספורט – אחרי הסשן הראשון, שהיה סשן חופשי. חלק מהרוכבים מנוסים יותר וכבר טעמו מסלול פעם או פעמיים בחייהם, אבל היו איתנו גם כמה רוכבים שעבורם זו הפעם הראשונה על מסלול מרוצים. למרות ההכנות הקפדניות של חודשים ארוכים, כולל צפיות חוזרות ונשנות של סרטונים מהמסלול כדי להגיע מוכנים יותר ולנסות לשחזר, ולמרות ההכנות המנטליות הארוכות – שום דבר לא יכול להכין אותך באמת למפגש הראשון שלך עם מסלול פול-סייז על גבי אופנוע ספורט. אתה מבין שיש פה משהו גדול, שאתה עשוי ליהנות פה מחוויית חייך, אבל כדי להגיע לשם אתה צריך למחוק את הדיסקט שבראש שלך ולהתחיל לבנות את הסדר מההתחלה, לבנה אחרי לבנה, להתמסר לתהליך, להתאזר בסבלנות, ולתת לתוצאות להגיע בדלת האחורית.
מסלול מרוצים זה המקום הקלאסי שבו כדי להיות מהיר אתה לא צריך לנסות להיות מהיר, אלא צריך לעבוד נכון. ויש ים של עבודה כדי להגיע לשם. עכשיו לך תספר את זה לחזיר הגז שבתוכך ותנסה להרגיע אותו. לך תספר לו שיש לו שלושה ימים מלאים של רכיבת מסלול, ושאם הוא יירגע עכשיו הוא יוכל לפרוח במלוא עוזו בעוד יומיים – כשהכל יתחבר לרכיבה חלקה, שוטפת, חזקה – ומהירה. הוא רוצה את זה כאן ועכשיו!
נהר אספלט של מסלול פול-סייז
הטיול המאורגן הזה הוא אחד מתוך סדרה שמפיקה חברת 'רכיבת מסלול בחו"ל – racetrack.co.il'. החברה מציעה חבילת 'הכל כלול', שבמסגרתה מטיסים את הרוכבים ליוון ל-3 ימי רכיבה במסלול סרס, שנמצא צפונית לסלוניקי. המסלול הזה מוכר לישראלים רבים שרכבו בו בשנים האחרונות, ולא בכדי – מדובר במסלול טוב, ובעיקר זול, וזו האופציה הכמעט זולה ביותר ליהנות מרכיבת מסלול ללבנטינים שלא זכו לעודף מסלולים במדינתם הנחשלת בכל מה שקשור לספורט מוטורי.
החבילה כוללת את כל מה שתייר ישראלי צריך כדי להתרכז אך ורק בחוויית המסלול. החל כאמור מטיסות, דרך רכבים שכורים לכל ימי הטיול, מלון מפואר, וכמובן – אופנועי ספורט מוכנים למסלול (במקרה שלנו ימאהה YZF-R6) כולל צמיגי סליקס למרוצים, דלק, צוות מכונאים צמוד, בוקס מפואר ומדוגם עם תנאי שירות של קבוצת סופרבייק עולמי, וגם צמד מדריכים שמחויבים במאה אחוז לעבודה שלהם, ובמשך 3 ימי רכיבה מלאים – מ-09:00 בבוקר ועד 19:00 בערב – מעבירים את הרוכב את תהליך הלמידה בצורה מתודית ועניינית, עד שמגיעות התוצאות. וקבלו טיזר – הן מגיעות, ובגדול. מה שנותר לרוכב לעשות זה להקשיב למדריכים, אפילו להתמסר, וליהנות מאחת החוויות המוטוריות החזקות, הטהורות והמזוקקות ביותר שהעולם המוטורי יכול להציע – גזים על אופנוע ספורט במסלול מרוצים.
רכבתי בחיי על כ-10 מסלולי מרוץ בגודל מלא, כולם באירופה, וסרס היה המסלול הטכני והמורכב ביותר לפתרון מכולםמסלול המרוצים סרס נמצא בעיירה היוונית הלא מפותחת מדי – סרס, כאמור בסמוך לסלוניקי. הוא שוכן בתוך עמק שמסביבו הרים, מה שאומר שהוא גם שטוח ברובו וגם מוגן למדי מרוחות. המסלול, תאמינו או לא, שייך לעיריית סרס, והיא זו שמתחזקת אותו. הוא מהווה מוקד משיכה לחובבי ספורט מוטורי מיוון, אבל גם ממזרח אירופה, וכאמור מישראל, וזאת בשל העלויות הנמוכות של השימוש בו והשהייה ביוון. ישראלים רבים גילו בשנים האחרונות את המסלול הזה, והם מחזיקים בסוכנות אופנועים כזו או אחרת בעיירה אופנוע ספורט מוכן למסלול כדי להגיע פעם או פעמיים בשנה לשבוע של רכיבת מסלול במחיר שפוי והגיוני. אפילו פגשנו כמה כאלה בזמן השהות שלנו במסלול.
המסלול עצמו באורך של 3.2 ק"מ, והוא כולל 16 פניות – 9 ימניות ו-7 שמאליות. האספלט טוב מאוד – למרות שבחלקים ממנו יש תיקונים על ידי טלאים, ואחיזה יש בשפע. מה שכן, זהו מסלול טכני ומסובך. רכבתי בחיי על כ-10 מסלולי מרוץ בגודל מלא, כולם באירופה, וסרס היה המסלול הטכני והמורכב ביותר לפתרון מכולם. אם בדרך כלל תוך סשן או שניים אני כבר קולט את הקו הנכון, את מהירויות הפניות ואת נקודות ההיגוי, בסרס התהליך הזה לקח לי לא פחות מ-7 סשנים, שביניהם גם רכבתי מאחורי מדריך כדי לראות את הקו וראיתי סרטוני וידאו כדי לחדד אותו. חתיכת מכון כושר הסרס הזה.
המתקן עצמו פשוט יחסית. לא מדובר באיזה מסלול גרנד-פרי עם תנאים יוקרתיים, אלא על מסלול פשוט שכולל מגרש חניה, שורה של בוקסים (מוסכים אישיים לרוכבים) על הפיטס, מסעדה זולה באווירה יוונית עם אוכל איטלקי, וגם כמה טריבונות מעץ לצופים. בתכלס יש בו את כל מה שצריך כדי להתרכז בחוויית המסלול. ועוד דבר – כולם שם מחייכים כל הזמן, למרות שמדובר בעובדי עירייה. איזה כיף!
הפיטס שלנו במסלול סרס
מתחילים לעבוד
פרדוקס הידיעה אומר שככל שאתה יודע יותר – ככה אתה מבין כמה שאתה לא יודע. אז ניצנים של הפרדוקס הזה החלו להיראות אצל הרוכבים בקבוצה אחרי הסשן הזהסדר הפעולות הנכון שבסופו תגיע לרכיבה מהירה הוא קודם כל למצוא את הקו, למצוא את נקודות ההיגוי המדויקות ואת מהירות הכניסה לפנייה. על זה צריך לשלב גם בחירת הילוכים מדויקת, ומעל הכל – מבט שמתכנן. בלי מבט נכון כלום לא יצליח, בטח שלא על נהר אספלט כזה ענק. כשכל אלו מתחברים לרכיבה שוטפת, אפשר להתחיל להאיץ חזק יותר מהפנייה ולבלום חזק יותר לקראת הפנייה הבאה – בתנאי שחזרת בדיוק למהירות הכניסה הנכונה לפנייה, ובלי לאבד את המבט. על כל זה תוסיף בבקשה תנוחת גוף נכונה שמקלה על האופנוע ומשפרת את האחיזה, ולא לשכוח לשחרר את הכידון אחרי ההיגוי. נשמע פשוט? אז זהו, שבמהירויות ובעומסי מסלול על אופנוע ספורט, לשלב בין כל הדברים הללו זו חתיכת משימה, ובקלות אפשר להתפזר, תרתי משמע.
צמד המדריכים שי ושגב אוספים אותנו ומתחילים לעבוד. אחרי הסשן הראשון החופשי, שהיה בעיקר לצורך פריקת אגרסיות, מתחילים לעבוד נכון. השלב הראשון – רכיבה בלי בלמים. המטרה – להתחיל למצוא את הקו הנכון, את נקודות הכניסות לפניות ואת מהירות הכניסות לפניות, אבל בלי העומס הפיזי והמנטלי של בלימה חזקה. מהסשן הזה אנחנו יורדים פחות מזיעים, יותר מסודרים, אבל לא פחות מתוסכלים. מכירים את פרדוקס הידיעה? הוא אומר שככל שאתה יודע יותר – ככה אתה מבין כמה שאתה לא יודע וכמה עוד יש לך ללמוד. אז ניצנים של הפרדוקס הזה החלו להיראות אצל הרוכבים בקבוצה אחרי הסשן הזה. כולם ירדו ממנו מבולבלים והבינו שלפניהם יש עוד עבודה רבה. מסר ההרגעה מהמדריכים – שהכל יתחבר בסוף – עזר קצת להפיג את האטרף משולב התסכול שבער ברוכבים.
הסתכלתי על צחי. הוא רוכב כ-12 שנים על אופנועי ספורט בכבישים הציבוריים הישראליים, וזו הפעם הראשונה שלו על מסלול. ראיתי אותו יורד מהסשן הראשון מזיע, כולו בהלם, והערכתי מאוד את המהירות שבה הוא הבין שכדי למקסם את החוויה הוא צריך להניח את האגו בצד, לסמוך לחלוטין על צמד המדריכים, ולהתמסר. להתמסר לתהליך, להתמסר לחוויה.
טוב, ז-ה סקסי!
היום הראשון מבין השלושה מתקדם. כעת אנחנו יוצאים לסשן קווים, כולו במהירות נמוכה מאחורי מדריך, שמסמן לנו במדויק את נקודות ההיגוי ואת האפקסים – גם החיצוניים. הוא קשה המסלול הזה, ויש בו לא פחות מ-3 פניות של 'דאבל אפקס', אבל הקו מתחיל לאט לאט להתחבר.
בהמשך היום השתמשנו בעזרים כמו מצלמת גופרו שמותקנת על האופנוע של המדריך שצמוד לך לזנב, ומיד לאחר הסשן, בצפייה משותפת בסרטונים, יכולנו לצפות בטעויות שלנו ושל רוכבים אחרים, להשוות לסרטון של הקו המושלם שביצע המדריך, ואז ללכת ולנסות ליישם בסשן הבא. תחושת ה'סעעעמק, לא הולך לי' התחלפה ב'אוקי, אני מתחיל להבין'. בדגש על 'מתחיל'.
את יום הרכיבה הראשון סיימנו בתחושה שדברים מתחילים להתחבר, אבל שיש עוד הרבה עבודה כדי לפתור לגמרי את העניין הזה של רכיבת מסלול. אה, וגם עם רגליים מותשות. צריך כושר גופני גבוה לספורט האקסטרימי הזה!
והגית בו יומם ולילה – יושבים לשיעור
"את הכי יפה כשנוח לך"
המטרה שלהם היא שיהיה לך נוח ושתרגיש טוב. שתגרום לרכיבה הנוחה להיות מהירההמשפט הזה כתוב בגדול על לוח ההדרכה שנמצא בבוקס המדוגם, והוא הדבר השני שאתה רואה כשאתה מסתכל על הלוח, מיד אחרי תצורת המסלול שעליה משורטט הקו האידאלי. יש בו המון חוכמה, במשפט הזה, ואליו מכוונים במשך 3 ימים שי ושגב. המטרה שלהם היא שיהיה לך נוח על האופנוע, על המסלול, ושתרגיש טוב. שתגרום לרכיבה הנוחה להיות מהירה, כי ככה זה עובד. ככה תיראה ותרגיש טוב. ככה תפתור את המסלול, וככה המהירות תגיע – בדלת האחורית. אם תנסה לעבוד הפוך ולגרום לרכיבה המהירה להיות נוחה, תשיג את התוצאה ההפוכה, תגיע לתקרת זכוכית, ובעיקר תהיה מתוסכל.
במשך יומיים וחצי של רכיבה, שכל אחד מהם כולל לפחות 7 סשנים על המסלול, המדריכים מובילים אותך באופן מתודי ומסודר אל הפתרון. עובדים על קווים, עובדים על מבט, עובדים על תנוחת גוף נכונה לפני הפנייה, במהלכה ואחריה, קצת על היגוי והרבה על שחרור. שום מילה על גז, שום מילה על בלמים. בעצם כן מדברים על בלמים, אבל הפוך – תנסה להימנע מהם. כשהבלם נדלק המוח נכבה, וזה פוגם בתהליך הלמידה שלך ומעכב אותו. תשאיר את זה לאחר כך. תרים להנחתה.
לומדים על סרטוני הגופרו שלנו אחרי סשן קווים
ההדרכה עצמה רוויית עזרים חיצוניים. על מצלמות גופרו וסרטוני הקפות כבר סיפרתי, אבל מה דעתכם על תרגול מבט ולאחר מכן דרייב החוצה מהפנייה על גבי קטנוע 150 סמ"ק ומיניבייק הונדה XR50 במגרש חניה? ובכן, זה היה אחד התרגילים היותר טובים שעברנו במהלך הימים הללו, והיו לא מעט. מיד אחרי התרגול במגרש עולים למסלול לסשן תרגול מבטים בלי בלמים – והתוצאה היא קפיצת מדרגה נוספת אצל כל אחד מהרוכבים.
השיעורים נמשכים במשך כל שלושת הימים, כשבזמן שקבוצה אחת רוכבת על המסלול, הקבוצה השנייה נמצאת בשיעור. מדי פעם המדריכים משחררים את הרוכבים לסשן חופשי, בלי תרגול, ככה בשביל הנשמה. בכל זאת, כולנו חולי גז ובאנו לכאן בין היתר כדי לפרק את הגז ולראות 250 קמ"ש בישורת, ואז לרדת על הבלמים ולהיכנס לפנייה מס' 1 סטייל רוסי. אבל תאמינו או לא, חלק מהרוכבים מנצלים את הסשן החופשי להמשך עבודה ותרגול על החומר שנלמד. מדי פעם יש גם הפסקה מתודית לטיפול באופנועים ולמנוחה של הרוכבים. וזה הכרחי, שכן רכיבת מסלול מאמצת לא רק את הגוף, אלא גם את הראש, ובלי הפסקות מסודרות אתה עלול למצוא את עצמך מאבד ריכוז על המסלול, וזה כבר ממש מסוכן. בשלב הזה אתה שואל את עצמך איך לעזאזל רוכבי גרנד-פרי יכולים לרכב בעומסים המטורפים האלה למשך 45 דקות רצופות, ובדיוק כל כך גבוה של קווים, נקודות על המסלול וזמני הקפה פסיכיים ועקביים? רק שם, על המסלול, אתה מבין כמה שהם מכונות, כמה שאתה בן תמותה פשוט, וכמה שהפער ביניכם גדול יותר מהגרנד קניון.
ברך באספלט בתרגול מבטים (כן, בלי קסדה. על מיניבייק זה מותר)
יום שני – צרחות בקסדה
באמצע היום השני, אחרי שכבר הכרת את המסלול והקו, דברים מתחילים להתחבר. פתאום הקו מדויק, אתה דוקר את כל האפקסים, נקודות ההיגוי שלך מדויקות ויש לך יופי של גז ביציאות מהפניות. בסיום סשן כזה אני רואה את צחי יורד מהאופנוע, כולו מזיע. הידיים שלו רועדות, העיניים נוצצות, ומבעד למשקף הקסדה שלו אני יכול לראות את החיוך הענק שמרוח לו על הפנים. הוא ניגש אלי וצורח מאושר: "אחייי… זה מטורף… הכל התחבר לי… הייתה לי עכשיו את הרכיבה הטובה ביותר בחיים שלי!". אני מאמין לו לגמרי. הוא עבד מסודר, עם הרבה סבלנות, והתוצאות באות בגדול. חייכתי גם אני חיוך ענק וידעתי שזו רק ההתחלה ושה'היי' שהוא נמצא בו עוד צפוי לגדול.
בשלבים מאוחרים יותר של ההדרכה עבדנו על תנוחת רכיבה. בתרגיל אחד למשל, על הרוכבים היה להשאיר את הישבן מחוץ לאופנוע לכל זמן ההקפה, כשאחרי כל יציאה מפנייה הישבן צריך להיות מוכן לפנייה הבאה, גם אם היא רחוקה מאוד. המטרה – ללמוד לדחוף את ההיגוי כשהישבן כבר בחוץ, וזאת כדי לפרק את הוצאת הגוף מההיגוי לקבלת תוצאה טובה יותר. לאחר מכן עבדנו גם על פלג הגוף העליון אחרי פקודת ההיגוי, ופתאום גם המרפקים התקרבו לאספלט. כולנו מרקזים. כולנו מחוברים. כולנו צורחים מאושר בקסדות.
"אחי! הכל מתחבר לי!…"
יום שלישי – לאפ טיימרים
אם בשני הימים הראשונים הרמנו להנחתה ועבדנו בצורה מסודרת כדי לקבל תוצאות, אז ביום השלישי מנחיתים וקוטפים את הפירות. ביום הזה מופעלים גם הלאפטיימרים שעל האופנועים, ואז אפשר לתת לאגו הגברי שלנו שוב להשתולל ולהראות למי יש יותר גדול. או יותר נמוך במקרה הזה כשמדברים על זמני הקפה. פתאום כל העבודה האינטנסיבית של היומיים האחרונים מקבלת ביטוי מוחשי מאוד שנמדד על השעון בדיוק של מאית השנייה. למרות שהגוף עייף מיומיים וחצי סופר-אינטנסיביים, כולם עולים על האופנועים, מחברים את כל החומר יחד, ונותנים גז כדי לקבוע את התוצאה הטובה ביותר. ובהחלט היו תוצאות יפות.
את הכי יפה כשנוח לך!
כמו קבוצת סופרבייק
מעבר לתהליך המקצועי שעברנו, החוויה הזו עטופה במערך הפקתי ולוגיסטי ברמה הגבוהה ביותר. כך למשל הבוקס שלנו חולק לשלושה חלקים – אחד לאופנועים, אחד לרוכבים ואחד להדרכה, ובכל אחד מהחלקים היו התנאים הטובים ביותר. האופנועים למשל, מתוחזקים ברמה גבוהה, עומדים על שני סטנדים כל אחד, וצמיגי הסליקס של דאנלופ מדגם KR עטופים במחממי צמיגים. ארבעת המכונאים עובדים מסביב לשעון במחויבות מוחלטת לעבודה שלהם, ואפילו אם רוכב צריך לכוון מרחק של ידית בלם – הם מיד מסתערים עליו עם כלים. הם גם מוציאים ומכניסים את האופנועים, וקוראים במספר הרוכב שלך כשהאופנוע שלך מוכן לרכיבה בפיטס. כשאתה חוזר מרכיבה – מכונאי מחכה לך בכניסה לבוקס כדי לקחת ממך את האופנוע. אתה באת לרכב – תתעסק רק ברכיבה.
הסדר והניקיון בבוקס נשמר לכל אורך הימים, וזה לחלוטין לא מובן מאליו כשמדובר בכמעט 15 ישראלים שמבלים ימים שלמים בחדר אחד. כשאתה רוצה לנוח יש ספות נוחות עם שולחן במרכז, שהוא בעצם זכוכית שמונחת על שלושה צמיגי סליקס חדשים, ויש עמדות טעינה לטלפונים, מקרר עם משקאות איזוטוניים, ואפילו מגבות ממותגות כדי לנגב את הזעה מהפנים אחרי שירדת מסשן.
אפילו לקסדה שלך אתה לא צריך לדאוג. בסיום של כל סשן אחד המכונאים עובר על כל קסדה, ומנקה את המשקף משאריות הברחשים שכרגע הרגת ברכיבה. ואת כל זה המכונאים עושים כשהם נותנים את התחושה האמיתית שהם עושים את זה מהנשמה. זה המקצוע שלהם ולזה הם מחויבים. אתה פה בשביל לרכב – תתעסק רק ברכיבה. אנחנו נדאג לשאר. עד כדי כך החוויה הייתה שלמה.
החיוכים בולטים אפילו מבעד לקסדות
אחרית דבר – ברבהר
אחרי שלושה ימים מלאים ואינטנסיביים שכאלה, שבמהלכם כל אחד מהרוכבים עבר חוויה חזקה שנצרבת בתודעה, דברים נראים אחרת. אם עד היום חשבת שעל הכביש הציבורי אתה רוכב חזק ומהר, אתה משכיב נמוך ואתה בולם חזק, ברכיבה הספורטיבית הראשונה על הכביש הציבורי אחרי שאתה חוזר מהמסלול אתה מבין שעד היום שיחקת בנדמה לי. היה נדמה לך שאתה רוכב חזק, היה נדמה לך שאתה רוכב מהר, היה נדמה לך שאתה משכיב נמוך והיה נדמה לך שאתה בולם חזק אל הפנייה. ניהלת את עצמך בתוך מטריקס, אבל כזה מוגבל. מאוד מוגבל, עם גבולות צרים ואפס מרווחים. ועכשיו ההכרה נופלת. עכשיו אתה גם מבין שאופנוע הספורט המשוכלל שיש לך ושעליו השקעת את מיטב כספך הוא אמנם מכונת מרוץ חדה וממוקדת, אבל לרכב עליו 'חזק' בכביש הציבורי זה קצת עולב. משהו כמו לאסוף את הילדים מהגן עם מכונית פורמולה 1. האופנוע הזה מיועד למהירויות ולעומסים של מסלול, והדרך היחידה לנצל אותו היא על מסלול מרוצים.
אתה מבין גם שאחרי שרכבת על מסלול מרוצים, הכביש הציבורי נראה פתאום מסכן ועלוב לרכיבה ספורטיבית. כשפגשתי את החבר'ה בבר-בהר שבוע אחרי החזרה ארצה, עדיין מחויכים מעוצמת החוויה שעברו על המסלול, צחי ניגש אליי ואמר "אחי, זה מצחיק, לא הצלחתי לרכב על הכביש היום. זה הרגיש לי כמו קטנוע 250 סמ"ק. אני צריך להחליט מה אני עושה על האופנוע שלי, ואני חייב שוב מסלול!". חייכתי. זה ממכר החרא הזה.
בסוף השבוע, ב-TT של האי-מאן, קבע מייקל דאנלופ שיא חדש להקפת המסלול – לראשונה פחות מ-17 דקות. המהירות הממוצעת על המסלול בן 60.4 הק"מ עמדה על 213.5 קמ"ש! דאנלופ קבע את השיא בהקפה השנייה של מרוץ הסופרבייק.
יום שחור לחובבי הספורט המוטורי בכלל ולחובבי המוטוקרוס בפרט. מסלול המוטוקרוס של אריאל דדיה שממוקם בסמוך לפרדס חנה נסגר בהוראת הוועדה האזורית לתכנון ולבנייה וייהרס בימים הקרובים.
מסלול המוטוקרוס של דדיה הוקם ביוזמה פרטית של אריאל דדיה, רוכב מוטוקרוס פעיל – מסוג האנשים שפחות מדברים ויותר עושים, והוא פעיל כבר 9 שנים ברציפות, הרבה לפני שהיה פה מסלול מוטוקרוס חוקי. ברבות השנים דדיה הרחיב את המסלול, הפך אותו למקצועי יותר ויותר, ואף רכש מכספו שופל על מנת לשפץ את המסלול לקראת כל סוף שבוע על מנת לאפשר תנאים מקצועיים לרוכבים הרבים שבאו לרכב במסלול. לאחרונה אף פתח דדיה בסמוך למסלול המרכזי מסלול נוסף, קל יותר, לילדים ולמתחילים, ובסך הכל הושקעו במסלול מאות אלפי שקלים במהלך השנים. נציין רק שהמסלול הוקם על קרקע פרטית שבייעודה היא חקלאית, אולם היא עמדה שוממה ללא שימוש.
כעת, אחרי 9 שנות פעילות רצופות, הגיע הסוף. אל מס הכנסה ואל הוועדה המחוזית לתכנון ולבנייה הוגשו תלונות על ידי גורם אנונימי, ואלו פתחו בחקירה אישית נגד דדיה. עם מס הכנסה לא הייתה בעיה, אולם בחקירה בוועדה המחוזית הורו לדדיה לסגור את המסלול לאלתר, לפני שהעניין הופך להיות פלילי. לדדיה לא נותרה ברירה אלא לסגור את המסלול ולהתחייב על הריסתו – מה שיקרה בימים הקרובים.
אין לדעת למי הפריע עצם קיומו של המסלול ומי הגיש את התלונות, ונותר רק לקוות שאלו לא גורמים מתוכנו – ענף האופנועים. כך או כך, זהו יום שחור לספורט המוטורי בישראל, שאחד המתקנים הוותיקים והאיכותיים שבו נסגר, גם אם מדובר היה במסלול 'פיראטי'. נמשיך לעדכן.
המרוץ בקטלוניה נערך בצל מותו של לואיס סאלום בתאונת רכיבה במקצה אימון חופשי 2 ביום שישי. לאור התוצאה הטרגית של ההחלקה של סאלום בפנייה 12 ועל מנת להגביר את הבטיחות, משונה התוואי של הסקטור הרביעי במסלול החל מפנייה 10. הישורת האחורית מקוצרת מעט והרוכבים משתמשים בתוואי של מסלול הפורמולה 1 הכולל פניות איטיות יותר וצמודות יותר, כשבדרך לפנייה האחרונה עוברים שיקיין שאמור להאט את הרוכבים.
מעשה שטן הוא שהקצב בסקטור הרביעי איטי מעט, אבל על כך מפצים הרוכבים במהירות פנייה גבוהה יותר בפנייה האחרונה, וכך המהירות המקסימלית בישורת גדלה.
הופה!
מקצי האימון נשלטו בידי וינאלס, אבל בדירוג היה זה מרקז שקובע הקפה מהירה מאוד כבר ביציאה מהפיטס. מרקז עוד יחזור וישפר את זמני ההקפה כדי לזנק מפול פוזישן 0.467 שנייה לפני לורנזו. סוגר את השורה הראשונה פדרוסה. אחריו מפתיע הקטור ברברה על הדוקאטי של אווינטייה. רוסי חמישי ווינאלס רק שישי. צמד רוכבי דוקאטי מפעל מתקשים, כשיאנונה מדרג שמיני ודובי עשירי אחרי שנאלץ לעבור גם במקצה דירוג Q1.
טמפרטורת המסלול הגבוהה טורפת את התכניות, כשהיא מכריחה רוכבים רבים לבחור גומי בתרכובת קשה לשני הצמיגים. פדרוסה נצמד לצמיג בינוני מאחור, כשהוא טוען שהתחושה מהצמיג הקשה אינה טובה לו. הימור שבסופו יצלח לו כשהוא מסיים על הפודיום.
לורנזו, מרקז, יאנונה ופדרוסה מזנקים היטב. וינאלס מצליח לא לחרבן את הזינוק כמו במוג'לו ומסיים חמישי את ההקפה הראשונה. רוסי מזנק בינוני, טובע ברוכבים בהפיכת כיוון לפנייה 2 ונסוג מחמישי לשמיני. הוא מתאושש במהרה, נכנס לקצב כבר בהקפה הראשונה וחוצה את הקו כשהוא שישי. רוסי קובע קצב מהיר ופוצח בסדרה של עקיפות לאורך מספר הקפות כשבידיו נופלים שלל וינאלס, יאנונה, פדרוסה, ומרקז. את לורנזו רוסי עוקף על הבלמים בקצה הישורת בתחילת ההקפה השביעית כשהוא שומר על הקו ועל ההובלה בהפיכת הכיוון לפנייה 2.
וינאלס גם הוא מגלה קצב מהיר, כשהוא קובע שיא מסלול אבסולוטי למרוץ, אבל חוסר סבלנות בניסיונות העקיפה שלו על פדרוסה ואחר כך על לורנזו מונעים ממנו להתמודד בחוד והוא מסיים במקום הרביעי.
הופה 2
לורנזו מוביל את המרוץ עד לתום ההקפה השישית, אבל אז, אחרי העקיפה של רוסי, לורנזו מתחיל לסבול משחיקת צמיגים מוגברת ותוך מספר הקפות לורנזו כבר ממוקם חמישי. בהקפה ה-17 יאנונה כבר במרחק נגיעה מלורנזו ומתכנן עקיפה. רק כמו שבפעמים רבות אצל קרייזי ג'ו או 'המניאק', תכניות לחוד ומציאות לחוד. בבלימה לפנייה 10 יאנונה מגיע הרבה יותר מדי מהר, בולם הרבה יותר מדי מאוחר בקו פנימי מעט משל לורנזו, עולה לסטופי קטן, מאבד שליטה ומבצע סיכול ממוקד בחורחה לורנזו, כשהוא מתנגש בימאהה ומטיח אותו לאספלט.
בחלקו האחרון של המרוץ רוסי ומרקז נאבקים ראש בראש על ההובלה. מרקז, שרכב שני אחרי לורנזו עד להקפה השביעית ושני ולרוסי עד ההקפה ה-20, מחליט שניצחון קורץ לו. הוא יודע שלורנזו בחוץ וטבלת האליפות שלו, לא מוותר. וכך בהקפה ה-21 מרקז תוקף את רוסי בקו הפנימי של פנייה 10 רק בשביל לאבד את ההובלה חזרה לרוסי ביציאה מהפנייה. הקפה לאחר מכן מרקז מנסה את הסליפסטרים בישורת, אבל רוסי מגן בפנייה 1 ובמעבר לפנייה 2. הקפה נוספת, ושוב מרקז מנצל את הסליפסטרים, רק שהפעם הוא מגן על הקו ושומר את ההובלה. הקפה לפני אחרונה ורוסי עושה למרקז את אותו הדבר בדיוק, ומוסיף לכך פער קטן. בפנייה 7 של ההקפה האחרונה מרקז טועה בבלימה, יוצא רחב ומאבד חצי שנייה לרוסי. רוסי שומר על קצב מהיר ומגדיל את הפער בהקפה האחרונה על מנת לחצות את קו הסיום 2.652 שניות לפני מרקז.
מאושר, ובצדק
העונה הזאת עוד תגמד את העונה הקודמת. שבעה מרוצים נכון לקטלוניה, ומרקז מתרסק במרוץ אחד, לורנזו ורוסי מאבדים שני מרוצים. מרקז הופך פיגור של 10 נקודות ליתרון של 10. לורנזו בדיוק להיפך, ורוסי במקום השלישי מפגר רק ב-22 נקודות אחרי מרקז. ניפגש באסן ביום שבת 26.6.
מוות במסלולי GP הוא עניין יחסית נדיר. בטיחות הרוכבים היא בראש מעיינם של אנשי ה-FIM, דורנה, היצרניות, הקבוצות והרוכבים, ובבטיחות מושקעים מחשבה ואמצעים רבים. אבל אתמול, ביום שישי בצהריים, שוב קיבלנו תזכורת לעד כמה מרוצים הם עסק מסוכן שעלול ואף מסתיים במותו של רוכב.
לואיס סאלום, רוכב קבוצת SAG ב-Moto2, מתרסק בלואו-סייד מהיר בפנייה 12 במסלול בקטלוניה. למזלו הרע של סאלום, בשולי פנייה 12 אין מלכודת חצץ שמאטה את הרוכב אלא אזור סלול, וכך סאלום מוטח במחסום האוויר במהירות גבוה מאוד. סאלום מקבל טיפול מידי מידי הצוות הרפואי של המארשלים, אליהם מצטרפים שני אמבולנסים ומסוק פינוי שמונחת על המסלול בסמוך למקום התאונה. סאלום מפונה באמבולנס מן המסלול אל חדר הטראומה של בית החולים הקרוב בברצלונה. שם, לאחר מאמצים של צוות הטראומה, נקבע מותו של לואיס סאלום
לואיס סאלום נולד בפאלמה דה מיורקה ב-1991 והחל להתחרות במרוצים מקומיים בגיל 8. ב-2009 סאלום מצורף לקטגוריית ה-125 סמ"ק ומראה שיפור תמידי. ב-2012 הוא מסיים שני לסנדרו קורטזי, אבל בפער ניכר. ב-2013 סאלום מוביל את הטבלה למשך מרבית העונה, אבל בפוטו פיניש של העונה הוא מאבד את האליפות למאווריק וינאלס כשהוא מתרסק במוטגי ומסיים במקום ה-14 במרוץ האחרון בוולנסיה. מאז 2014 סאלום רוכב ב-Moto2 בהצלחה בינונית, עד למותו אתמול.
נוח על משכבך בשלום לואיס סאלום.
ואולי, שם למעלה, סאלום בצוותא עם דאיג'ירו קאטו, שויה טומיזוואה, מרקו סימונ'צלי, נוריק אבה ורבים אחרים נותנים בגז.
זה היה אחד ממרוצי האקסטרים-אנדורו הקשים ביותר מאז ומעולם. מתוך 500 רוכבים שעברו את היומיים של הפרולוג והגיעו לגמר ההייר סקרמבלר במחצבה הישנה של ארצברג, 9 בלבד הצליחו לסיים. גראהם ג'רוויס (הוסקוורנה TE300) הוא המנצח הגדול של הארצברג רודיאו 2016, והוא עושה את זה בסגנון כמו שרק הוא יודע ובפער אדיר של כחצי שעה לפני קודי ווב האמריקאי (ק.ט.מ 300EXC) שסיים שני. כשרואים אותו רוכב זה נראה ממש קל.
אבל זה לחלוטין לא היה קל. בתחילת המרוץ פול בולטון הוביל, אולם כבר בשלבים מוקדמים הוא נעקף על ידי הרביעייה שהתמודדה בחוד – אלפרדו גומז, גראהם ג'רוויס, טאדי בלזוסיאק וקודי ווב.
לקראת מחצית המרות ג'רוויס הצליח לתפוס את ההובלה, והוא לא שמט אותה עד לסיום, כששוב – ברכיבה חלקה, זורמת ושקולה, שמהצד נראתה ממש קלה. ג'ארוויס זוכה בפעם השלישית בארצברג רודיאו.
גראהם ג'רוויס – פעם שלישית
עד כמה היה קשה הבנו כשאלפרדו גומז, ולאחר מכן טאדי בלזוסיאק, נתקעו בעלייה המשמעותית האחרונה. גומז, שהיה שני באותה העת, ניסה לעלות את העלייה לפחות 10 פעמים, כשבכל פעם הוא נתקע ומסתובב אחורנית. בזמן הזה עקף אותו קודי ווב, שצלח את העלייה החלקה כבר בניסיונות הראשונים וסיים את המרוץ שני. גומז צלח גם הוא לבסוף את העלייה וסגר את הפודיום.
טאדי בלזוסיאק, 5 פעמים ברצף מנצח הארצברג, הגיע אל העלייה הזו רביעי, וזה היה מתסכל לראות אותו מנסה שוב ושוב לצלוח אותה, כשבכל פעם הוא נתקע במקום אחר. בזמן הזה עקפו אותו לא פחות מ-4 רוכבים – ביניהם מריו רומן הספרדי הצעיר שסיים רביעי ו-ווייד יאנג הדרום אפריקאי שסיים שישי. בלזוסיאק מסיים לבסוף במקום השמיני – המאכזב מאוד מבחינתו. חמישי סיים בילי בולט, שביעי פול בולטון, וסוגר את רשימת המסיימים פיליפ שולץ.
תשעה רוכבים בלבד סיימו השנה את הארצברג רודיאו במסגרת הזמן המותרת – 4 שעות, וזאת כשבדרך כלל מסיימים כ-20. כן, עד כדי כך היה קשה. אנחנו בכל אופן ישבנו מרותקים לשידור הישיר של רד-בול, שאין ספק שמהווה שדרוג אדיר למרוץ. אין ספק שמרוץ אקסטרימי כזה צריך לראות בשידור חי ולא רק בתמונות. היה מרתק!
דונינגטון פארק הוא אמנם המסלול הביתי של הכי הרבה רוכבים על הגריד ביחס לשאר הסבבים, אך בעל הבית האמיתי בו בשנים האחרונות הוא מספר 66 בירוק – טום סייקס.
זה מתחיל כבר באימונים החופשיים, אז הוא קובע בעקביות זמנים מהירים משמעותית מיתר הרוכבים, ממשיך במקצה הדירוג אותו הוא מסיים ראשון – בפעם ה-35 בקריירת הסופרבייק שלו, יחד עם שיא מסלול חדש, וממשיך בשני המרוצים של סוף השבוע החמים באנגליה שאותם הוא מנצח זו השנה הרביעית ברציפות. בכך מעלה סייקס את מספר הניצחונות הרצופים שלו במסלול הזה ל-8 בסך הכל (ואת מספר הפודיומים הרצופים שלו בו ל-10).
רוכב ביתי שנאלץ לצפות במרוץ ולא להשתתף בו הוא רוכב ימאהה אלכס לואז, שלאחר יום האימונים הראשון הוכרז כלא כשיר להשתתף – זאת בעקבות התאונה שלו בספאנג לפני שבועיים שממנה יצא עם עצם בריח שבורה.
מקצה ראשון
צמד רוכבי דוקאטי בפתיחה טובה – דיוויס מהמקום השני וג'וליאנו מהמקום החמישי על הגריד – עוברים להוביל את המרוץ אחרי שטעות של סייקס משאירה את רוכבי קוואסאקי לרדוף אחריהם, אך דיוויס מאבד את הקדמי וחוזר למרוץ הרחק מאחור. בהמשך הוא מצליח לטפס מספר מקומות ואז מתרסק שוב, ובכך מסיים את חלקו במרוץ ללא נקודות, מאפשר לראיי להגדיל את הפער בפסגה בקרב על האליפות. חוסר המזל של דיוויס נמשך אחרי שיום קודם לכן נאלץ לנטוש את אופנועו שעלה באש באימון הראשון.
ג'וליאנו ממשיך להוביל למשך חצי מרוץ, אולם סייקס בהדרגה משיג אותו ואף מתרחק ממנו כדי לסיים ראשון בפער של מעל 2.8 שניות. ג'ונתן ראיי, שסובל מבעיה טכנית – ספק בגיר ספק במנוע, מסיים במקום שלישי בודד למדי. קמייר גובר על היידן בקרב על המקום הרביעי בהקפה האחרונה, אחרי שהם מנצלים טעות של סוואדורי על האפריליה שמסתפק במקום השישי 'בלבד', לאחר שבהישג מרשים סיים שלישי את מקצה הדירוג.
מקצה שני
מהפנייה הראשונה ובמשך קרוב ל-19 הקפות 'ישב' ראיי על הזנב של סייקס במרחק נגיעה מהגלגל האחורי של חברו לקבוצה. לכולם היה ברור שזה רק עניין של זמן עד שראיי יחליט להוציא לפועל את העקיפה, גם לסייקס. במשך כל הזמן הזה נראה היה שראיי רוכב הרחק מן המגבלות, כמעט בנונשלנטיות. ואז הגיעה העקיפה – אלא שלא חלפו להן יותר מכמה פניות ואז שוב, כמו במרוץ הראשון, בפנייה מספר 12, ראיי לא הצליח לבלום בזמן, יצא רחב ואפשר לסייקס לחזור להוביל. במשך 4 ההקפות שנותרו עד לסיום ראיי רק מצליח להיצמד שוב לסייקס, אך לא מספיק בשביל לייצר ניסיון עקיפה נוסף, ונראה שבהקפה האחרונה הוא מוריד את הקצב כדי לא להסתכן באיבוד נקודות.
דיוויס כל הזמן הזה במרחק צפייה בלבד על המתרחש לפניו, רוכב ללא סכנה ממשית במקום השלישי לאורך כל המרוץ עד לקו הסיום. מעט אחריו ובמקום הרביעי לונרצו סוואדורי, הפעם ללא טעויות מיותרות, ולכן כשקמייר שוב עוקף את היידן בהקפה האחרונה זה מזכה אותו רק במקום החמישי.
טבלת האליפות בתום סבב מספר 7
ג’ונתן ראיי, קוואסאקי, 293 נק’
טום סייקס קוואסאקי, 237 נק’
צ’אז דיוויס, דוקאטי, 231 נק’
דווידה ג’וליאנו, דוקאטי, 147 נק’
מייקל ואן דר מארק, הונדה, 141 נק’
יחד עם המרוץ השני מסתיימת לה גם המחצית הראשונה של העונה, אך למרות שראיי מוביל את טבלת האליפות בפער של 56 נקודות מהמקום השני, שום דבר עדיין לא סגור. האם נראה מהפך דרמטי בחצי השני של העונה? הכל יכול להיות.
עונת 2016 של אליפות ישראל באנדורו מתקדמת יפה, וכבר עכשיו לאחר הסבב השישי וכשנותר סבב אחד לסיום העונה – אפשר לתאר אותה בהצלחה גדולה. זו הפעם הראשונה מאז חל חוק הספורט המוטורי והמרוצים הפכו לחוקיים (וביורוקרטיים) שמסיימים עונת אנדורו מלאה, ושלכל מרוץ מגיעים יותר ויותר רוכבים. הפעם הגיעו לסבב השישי שנערך בסמוך לישוב שקד כ-80 רוכבים. בהחלט מספר נאה.
הסבב נערך גם הוא במתכונת הייר סקרמבל – מקסימום הקפות לזמן נתון, ותוואי השטח הפעם היה בעל אופי של אדמה חומה זרועת אבנים וסלעים. אנדורו ארצישראלי טיפוסי, ובהחלט לא קל.
המנצח הכללי של המרוץ היה, בפעם השישית ברציפות, נמרוד חמו, שרוכב על ק.ט.מ 350EXC-F, בפער של יותר מ-2 דקות מהמקום השני, אחרי שהקיף את המסלול 21 פעמים. לחמו יש מאזן מושלם של 6 מ-6 – כשבכל המרוצים הוא מנצח לא רק בקטגוריה E2 אלא בדירוג הכללי. מכובד ביותר. חמו מוביל בטבלת האליפות בפער של 23 נקודות על חברו לקבוצת ק.ט.מ, זיו כרמי, ובסבב הבא, הסוגר את העונה, הוא צפוי לזכות באליפות הקטגוריה. זיו כרמי, גם הוא על ק.ט.מ 350EXC-F, מסיים שני בקטגוריה, ושלישי מסיים יוני לוי מקבוצת המרוצים של מטרו על גבי WR450F.
נמרוד חמו – מאזן מושלם
בקטגוריה הקטנה E1 מנצח בר נוב, שרוכב על הוסקוורנה FE250 – ניצחון שלישי ברציפות. נוב מדורג במקום השני, 3 נקודות בלבד מתומר שמש (ק.ט.מ 250EXC-F) שסיים שני אתמול, והקרב על האליפות יוכרע בסבב השביעי והאחרון. במקום השלישי סיים יפתח פרנקו, גם הוא על הוסקוורנה.
בקטגוריה הגדולה E3 ניצחון שלישי לגיל קינן (ק.ט.מ 300EXC), וזאת מתוך 3 מרוצים שבהם השתתף, כשבשלושה האחרים הוא נעדר, וחבל. צחי בן גיגי (גאס גאס EC300), שמוביל את טבלת האליפות בפער של 11 נקודות ממוש כהן, סיים שני, ושלישי סיים חיים פרנסי (ק.ט.מ 300EXC).
הסבב הסוגר של עונת 2016 יתקיים ב-26.6. פרטים על מיקום הסבב יימסרו כשבוע לפני המרוץ.
מוג'לו 2016 היה מרוץ שלושה חלקים. בחלקו הראשון ולנטינו רוסי מחפש דרך לעקוף את חורחה לורנזו בקו הפנימי ובקו החיצוני של פנייה 1 ובפניות ה-S-ים שכל כך מאפיינות את מוג'לו. לורנזו מצליח להגן על המקום הראשון אפילו כשרוסי מראה לו גלגל קדמי פעמיים. רוסי נראה שלוקח פאוזה קטנה על מנת ללמוד את לורנזו לאורך המסלול במוג'לו הידוע כקשה לעקיפה. עוברת הקפה אחת והמנוע של רוסי שובק תחתיו ורוסי נאלץ לפרוש בהקפה התשיעית.
חלק ראשון
מזל. רוסי מצליח לראשונה מאז 2008 לזכות בעמדת הפול במוג'לו, כשהוא רוכב בצמוד לבן קבוצתו העתידי וינאלס ומנצל את הסליפ-סטרים. רוסי בפול צובע את מוג'לו בצהוב ומלהיב את הקהל לקראת המרוץ עצמו. למזלו הרע של רוסי זה נגמר במנוע מפוצץ. למזלו הטוב של לורנזו המנוע שלו מתפוצץ במקצה החימום בבוקר המרוץ ולא במרוץ עצמו.
חולשה. וינאלס ויאנונה, שמסיימים את מקצה הדירוג במקומות השני והשלישי בהתאמה, משליכים את הדירוג המוצלח לעזאזל בזינוק כושל. שניהם נסוגים למקום ה-11 בהקפות הראשונות של המרוץ, אבל שניהם יתאוששו בהמשך. וינאלס מסיים שישי ומעט מאכזב אחרי הפודיום הראשון בלה מאן, יאנונה מסיים את המרוץ במקום השלישי, כשחוץ מהפתיחה המזעזעת הוא רוכב בקצב של המובילים.
מזל רע
חלק שני. לורנזו משתחרר מלפיתתו של רוסי רק בשביל ליפול לצבתות של מרקז. לורנזו, שמזנק מהמקום החמישי אל המקום הראשון ביציאה מפנייה 1, רוכב מהיר ומדויק לאורך המרוץ כולו אבל לא מצליח לייצר קצב שינער מעליו את מרקז. וכך, פער של כמעט שנייה בין לורנזו למרקז עם פרישתו של רוסי, הופך למרוץ צמוד עד ההקפה שלפני האחרונה. בהקפה האחרונה המאבק בין לורנזו ומרקז רותח עד לקו הסיום ממש.
חוזקה. הימאהה של לורנזו ורוסי מכוון באופן מושלם למסלול במוג'לו. היציבות על הבלמים בכניסה לפנייה והיכולת להאיץ מוקדם ביציאה ממנה מקלות מאוד על מלאכתם של לורנזו ורוסי.
חולשה. ההונדה של מרקז מתקשה לייצר האצה יציבה ביציאה מפנייה. בטרום עונה זה היה בגדר מגפה שנפתרה חלקית בקטאר. מרקז, שעדיין סובל מהבעיה, נאלץ לרכב חזק ועל הקצה על מנת להרוויח זמן בכניסה לפנייה ועל הבלמים, ובכך מסכן את עצמו לאורך מרוצים שלמים.
מרקז
דובי, שמדרג 13 ומאכזב, מפצה בזינוק משובח שמביא אותו אל המקום השלישי. בהמשך המרוץ דובי נחלש. המאבק בין דובי ויאנונה על המקום השלישי מאפשר לפדרוסה לסגור את הפער. גם דובי וגם יאנונה ינצלו את חוזקו של המנוע בדוקאטי שלהם כנגד פדרוסה. דובי, שרכב על הקצה, מפספס לגמרי את הבלימה לפנייה 1 ומסיים חמישי כשבמקום הרביעי מסיים פדרוסה.
חלק שלישי, הקפה אחרונה. מרקז, שמתיש את עצמו עם בלימות מאוחרות ומהירות פנייה גבוהה, לא מוותר. הוא מכוון לקו מעט פנימי על מנת לבלום מאוחר לפנייה 1 ולסגור את הקו, אבל ההונדה בועט בבלימה ולא מאפשר למרקז לעקוף. בכניסה לפנייה 4 מרקז מצליח להיכנס בקו הפנימי ולשמור על הקו ביציאה מפנייה 5, עקיפת S מושלמת. מרקז מוביל. לורנזו, במהלך מפתיע ב-S-ים של ביונדטי, מצליח לעקוף את מרקז בביונדטי 1 אבל מאבד את ההובלה ביציאה מביונדטי 2. לורנזו בקו הפנימי לפנייה האחרונה, אבל מרקז מצליח לשמור על ההובלה בקו החיצוני. בריצה לקו נראה שהמרוץ של מרקז, אבל אז ההאצה הלקויה של ההונדה ביציאה מהפנייה ושימוש מושכל של לורנזו בסליפ-סטרים מאפשרים ללורנזו להקדים את מרקז ב-19 אלפיות השנייה לקו הסיום. וואו.
