קטגוריה: גריד

כתב: Red Ross

רכישת ציוד רכיבה באינטרנט זה כבר עניין כמעט שגרתי אצל רוכבים רבים. יחד עם זאת, כשמדובר בקסדות ישנם הליכים ביורוקרטיים שצריך לעבור על מנת לשחרר את הקסדה. במדריך זה נתאר את שלבי ההזמנה ושחרור הקסדה, שלב אחר שלב. חשוב לציין שהזמנת קסדה מחו"ל – כמו כל מוצר אחר – טומנת בחובה לא רק יתרונות (מחיר) אלא גם חסרונות – אין אפשרות למדוד ולהרגיש את הקסדה, בעיות אחריות כאן בארץ, יש סיכון שהמשלוח לא יגיע, וכו'. אנחנו, אגב, קצת יותר שמרנים ומעדיפים לרכוש את הציוד שלנו בחנויות בארץ. בכל אופן, המדריך המלא לפניכם:

1. בחירה והתאמת הקסדה לראש

מלבד מידת הקסדה, המהווה מדד לגודל הראש, חשוב גם לבדוק שמבנה הקסדה מתאים לצורת הראש. כל חברה מייצרת קסדות המתאימות לצורת ראש שונה (מעוגל, ארוך, פחוס וכו'). יש לשים לב, שכן מבנה הקסדה לא תמיד יהיה זהה גם בין דגמים שונים של אותה חברה. מכיוון שכיום אין חוק או תקן שמחייב את היצרנים לסמן באופן ברור על כל קסדה לאיזו צורת ראש היא מתאימה, עדיף לוודא זאת, ואם יש לכם אפשרות למדוד את הקסדה טרם הזמנתה מחו"ל – עשו זאת.

האזור היחיד שעליו מותר לקסדה חדשה להפעיל לחץ הוא באזור הלחיים. רק באזור הזה יש מילוי ספוג, ולכן זהו המקום היחיד שיכול להתאים את עצמו לצורת הפנים לאחר תקופת שימוש מסוימת. ריפוד הספוג הדק שנמצא בקסדה בשאר אזורי הראש אינו מספיק עבה בכדי להשתנות ולאמץ את צורת ראשכם. למשל אם תרגישו לחץ באזור הרקות, סביר להניח שהוא ילווה אתכם לאורך כל תקופת השימוש בקסדה.

2. תקנים

נתייחס לשלושה תקנים עיקריים

DOT – תקן אמריקאי. כל הקסדות הנמכרות בארה"ב חייבות לעמוד בתקן זה. קסדות אלה לא יורשו על ידי המכס להיכנס לארץ, ולכן אין להזמין בדואר קסדות עם תקן DOT!

DOT FMVSS 218 – תקן אמריקאי חדש. ניתן להזמין, וקסדות אלה יוכלו להיכנס לארץ.

ECE 22 – תקן אירופאי. קסדות אשר נושאות תקן זה נמכרות בישראל, אוסטרליה*, וכמובן במדינות אירופה. קסדות אלה יוכלו להיכנס לארץ ללא כל בעיה.

ישנן קסדות הנושאות את שני התקנים יחדיו, ולכן גם קסדות אלו יוכלו להיכנס לישראל.

חברות הקסדות מייצרות לעתים את אותו דגם של קסדה בשמות שונים, וזאת בכדי לבדל בין השווקים והתקנים. שם אחד לשוק האמריקאי עם תקן DOT ושם אחר לשוק האירופאי עם תקן ECE, כאשר בפועל ההבדל ביניהן יתבטא בתוספת משקל של כ-20% לדגם בעל תקן DOT.

קסדות חצי לא יורשו להיכנס לארץ ולכן אין להזמין קסדות אלה.

* לאחרונה נחקק חוק באוסטרליה המכיר (החל משנת 2015) גם בתקן ECE. מי שיבחר להזמין מאוסטרליה, חשוב לוודא עם המוכר לפני הרכישה שעל הקסדה קיים סימון של התקן הנ"ל.

3. תהליך ההזמנה

א. חלק מאתרי האינטרנט בחו"ל מעניקים הנחה קבועה של 5% עד 10% בכל ימות השנה.  בחגים בינלאומיים, רוב אתרי האינטרנט מעניקים הנחות של 20% עד 30%. במקרים מסוימים, כמו למשל סוף שנה, הכרזת דגם חדש או מידות מיוחדות, חלק מהאתרים יעניקו הנחות של 35% עד 45% מהמחיר המומלץ. את מימוש ההנחות ניתן  לקבל על ידי הזנת מספר קופון או קישור במייל שהחנות שולחת ללקוח. על מנת למצוא את הקופונים יש לבצע חיפוש בגוגל עם שם החנות בצירוף מילים רלוונטיות כמו: Promotional, Coupon, Newsletter, Code, Discount

למזמינים ב-ebay – חשוב לשים לב באיזו מדינה נמצא המוכר ומהיכן הקסדה תישלח. אם לא ברור, יש לפנות למוכר ולשאול מהו התקן המסומן על הקסדה.

ב. לקבלת כיסוי אבטחה והגנה מהונאות ולשמירת הפרטיות שלכם מרגע התשלום ועד קבלת הקסדה, מומלץ מאוד לשלם אך ורק דרך PayPal. בכל בעיה שתתעורר, דעו שקיים גם כיסוי ביטוחי להחזר התשלום על ידי חברת PayPal.

ג. קסדות (כמו גם צמיגים) מוגדרות כמוצר בטיחות וחל עליהן פטור מתשלום מכס, פטור מתשלום מס קנייה, וגם פטור מתוספת תמ"א. כך שלמעשה על קסדות משלמים רק מע"מ, ולכן בעת הרכישה אין צורך להתחשב בסכומים של מדרגות מס הייבוא (75$ ו-325$).

ד. משלוח – בכדי להימנע מתשלום עמלות טיפול ושחרור מיותרות (עמילות מכס), אין להזמין דרך חברות שילוח או אקספרס כמו UPS, FEDEX, EMS, DHL. את הקסדה יש להזמין בדואר רשום עם מספר מעקב. אמנם השירות הזה פחות מהיר ממשלוח אקספרס, אך הוא זול יותר, בטוח, אמין ובעל כיסוי ביטוחי על ידי חברת הדואר. ישנו סיכוי נמוך בדומה למשלוח אקספרס שהחבילה תאבד בדרך, אך במידה וזה יקרה, תקבלו החזר מכיוון שגם במשלוח מסוג זה החבילה כאמור מבוטחת.

שימו לב: DHL הוא שמה של חברת הדואר הלאומית הגרמנית (בדומה לדואר ישראל), אבל החברה מאפשרת גם שילוח אקספרס ועמילות, לכן יש לוודא עם המוכר שהקסדה לא תישלח בדואר DHL אקספרס אלא ב-DHL רשום עם מספר מעקב.

4. אישור שחרור מהמכס

בדומה לחבילות אחרות שאתם מזמינים מחו"ל, גם קסדות לא תמיד נעצרות במכס. היה ובכל זאת הקסדה שהזמנתם נעצרה – לא נורא. התהליך הוא קצר ומצריך בסך הכל השקעה  של מספר דקות בודדות לשליחת הודעות מייל.

בדיקות ואישורים לשחרור קסדות מהמכס מונפקים כיום על ידי שני גורמים בלבד – הטכניון ומכון התקנים הישראלי (מת"י). מכון התקנים עובד רק עם בעלי עסקים (ייבוא מסחרי) ולא עם אנשים פרטים (ייבוא אישי), זאת אומרת שרק יבואני האביזרים יכולים להשתמש בשירותי מכון התקנים, שם מחיר הבדיקה והנפקת האישור נמוכים מאלו של הטכניון, הוא אחיד, וגם מתחלק על פני כל הקסדות באותו משלוח של בעל עסק. לצערנו, אנו כ'יבואן אישי' יכולים לקבל את השירות הזה רק מהטכניון.

שימו לב – עצמאים המזמינים קסדה לשימוש אישי, מומלץ לעשות זאת על שמכם באופן פרטי, ובשום פנים ואופן לא להזמין על שם העסק.

במקרה של ייבוא אישי, התהליך שמתנהל מול הטכניון הוא פשוט למדי, אדיב והשירות מהיר. על מנת לקבל את אישור השחרור יש לבצע את הסעיפים הבאים:

א. להוריד מהקישור ולמלא את הטופס (אין צורך להדפיס. אפשר בתוכנת Adobe Reader תחת לשונית 'תפריט' לבחור View -> Fill & Sign).

ב. לעשות צילום מסך של אתר דואר ישראל בו מופיע מספר החבילה ומצבה (הפריט מעוכב מכס, עם תאריך שליחת ההודעה). לא לחכות שהפתקית תגיע לתא הדואר שלכם.

ג. קובץ של חשבונית הרכישה – עדיף במטבע שקלי בכדי שחישוב המע"מ יהיה בהתאם לשער הנכון בעת הרכישה.

ד. רישיון רכב – לצלם בסלולר.

ה. תעודת זהות / רישיון נהיגה – לצלם בסלולר.

יש לצרף את כל הקבצים הנ"ל למייל ולשלוח לטכניון:  car@trdf.technion.ac.il

לאחר זמן קצר תקבלו תשובה במייל עם פרטי חשבון בנק להפקדת תשלום עבור הבדיקה. ניתן לבצע העברה בנקאית באתר הבנק שלכם ולשלוח את אישור ההפקדה במייל חוזר.

עדכון: המחיר לשחרור הקסדה מהמכס על ידי מהנדס מטעם הטכניון עודכן. הפרטים המלאים בקישור.

5. שחרור הקסדה מהמכס

לאחר שהטכניון ישלח לכם את האישור לשחרור הקסדה, הדפיסו אותו, הדפיסו את חשבונית הרכישה ואת ההזמנה לשחרור מהדואר, וגשו לבית המכס. שם תקבלו את הקסדה החדשה שלכם לאחר שתשלמו מע"מ וכ-18 שקלים אגרת מחשב.

תתחדשו על הקסדה!

עדכון: המחיר לשחרור הקסדה מהמכס על ידי מהנדס מטעם הטכניון עודכן. הפרטים המלאים בקישור.

צילום: אייל מור

לפני כמה ימים הפיד שלי בפייסבוק געש: עשרות שיתופים שמחים וצוהלים על הכרזה שנחתם הסכם לבניית מסלול קבע למוטוקרוס במכון וינגייט. על פניו בהחלט סיבה למסיבה – שהרי או-טו-טו ייבנה מסלול קבוע שבו הספורטאים יוכלו להתאמן באופן תדיר וסדיר, יתקיימו מרוצים במסגרת אליפות מוטוקרוס מסודרת, תחום המוטוקרוס יפרח, והנה לנו מזרח תיכון חדש.

בפועל, השמחה הזאת מוקדמת. לא כי לא הולך להיבנות פה מסלול מוטוקרוס קבוע בווינגייט (הלוואי שכן!), אלא כי הדרך מחתימה על הסכם עקרוני לבניית מסלול קבוע ועד לבניית המסלול בפועל ארוכה, ועד היום היא הסתיימה ללא מוצא. את זה למדנו היטב על בשרנו. פעם אחר פעם שמחנו על הקמת מתקן כזה או אחר והתחלנו לפתח ציפיות, ופעם אחר פעם התאכזבנו מפני שגוף כזה או אחר טרפד את תכניות, או שסתם הפרויקט הגרנדיוזי לא יצא אל הפועל.

ככה בשלוף מהשרוול, הנה רשימה של חלק מהפרויקטים שעליהם שמענו ומהם שמחנו ואז התאכזבנו: הראשון היה פארק מוטורי בשדה תימן, פארק שאמור היה לכלול מסלול אספלט בגודל מלא, מסלול קצר לקארטינג וסופרמוטו, מגרשי הדרכה לרכיבה ונהיגה מתקדמת, ומתקני עזר. כבר שמענו שהנה, עוד רגע הדחפורים עולים על הקרקע. יאללה בסדר. הבא אחריו היה פארק מוטורי בקיסריה עם מסלולי קארטינג וסופרמוטו, מגרשים וכו'. בקצרה, נעלם כלא היה.

הפרויקט האחרון שעליו שמענו היה המסלול שאמור היה לקום בערד. היו תכניות, היו אישורים, אפילו ראינו את התצורה של המסלול עצמו. "תוך שנתיים נותנים גז על המסלול בערד", מכרו לנו. אז שמחנו, אבל בעירבון מוגבל. כבר היינו ספקניים כי שבענו מהבטחות ופרויקטים גרנדיוזיים. כשכתבנו על התכניות למסלול בערד הוספנו שעד שלא נשים גלגל קדמי על המסלול ונשחרר קלאץ' – אנחנו לא מאמינים שיקום מסלול. בדיעבד צדקנו, לצערנו. לא כי אנחנו כאלה נביאים, אלא פשוט כי אנחנו למודי ניסיון ויודעים איך דברים פה עובדים.

חוץ מזה היו פרויקטים נוספים, קטנים יותר בהיקפם, שנגנזו. מי זוכר את מרוץ המוטוקרוס שאמור היה להתקיים על חוף הים של תל אביב לפני כמה שנים על מסלול ארעי שהיה אמור להיבנות שם? מי זוכר למה הפרויקט נגנז? נזכיר – בגלל התנגדות של הירוקים, שטענו ששמן מנוע מהאופנועים עלול להישפך לחול וליצור נזק אקולוגי בלתי הפיך… גם זה נפל. והיו עוד כמה, שגם הם נפלו.

והכי מתסכל, שגם מסלולים שכבר קיימים ועובדים – נהרסים פה. מסלול נחשונים הנהדר נהרס בקיץ 2010 אחרי 3 שנות פעילות מוטורית ענפה, ועל מסלול כוכב יאיר והבעלים שלו ברק גולדפינגר אפשר לכתוב ספר רק מהתלאות שהם עברו, כולל הריסה מוחלטת של המסלול, עד היסוד, בליל סערה אחד ב-2006. תירוצים כאלה ואחרים על שינוי ייעוד קרקע או ביורוקרטיות אחרות אני לא מקבל. אם היו רוצים שיהיה פה מסלול – היו מוצאים את הדרך להכשיר את הקרקע לכל ייעוד שלא יהיה, ובמדינת הקומבינות שלנו יש אינסוף דוגמאות לכך.

אז מה בעצם אנחנו אומרים? בדיוק את מה שאמרנו בתחילת הטור: את בקבוקי השמפניה וצהלות השמחה נשמור לרגע שהספורטאים יניחו גלגלים על האדמה, ישחררו קלאץ' ויתקיים מרוץ על מסלול הקבע בווינגייט. עד אז נישאר סקפטיים, פסימיים ולמודי ניסיון רע.

*     *     *     *     *

מעניין לעניין באותו עניין. אתמול בערב שודרה בחדשות ערוץ 2 כתבה על מצב הספורט המוטורי בישראל. בכתבה רואיינו בין היתר רוני רגף, מהפעילים בתחום המוטוקרוס, רז הימן, אחד מהספורטאים המוטוריים הגדולים שיצאו מפה, דני אנגלברג, לשעבר יו"ר ההתאחדות, וברק גולדפינגר, הבעלים של מסלול כוכב יאיר ואחד האנשים האופטימיים שאנחנו מכירים. בשורה התחתונה – כולם מתוסכלים מכך שלא קורה פה כלום.

הכתבה הזו לא חידשה לנו אמנם כלום, אבל היא חשפה בפריים-טיים בערוץ 2 את המצב העגום של הספורט המוטורי, וזה מצוין.

את דעתנו על הספורט המוטורי כבר השמענו במספר הזדמנויות, והטור של דני אנגלברג מתאר היטב את תחושותינו – עד שלא תשתנה כל השיטה כך שחוק הספורט המוטורי ילך כלעומת שבא, ספורט מוטורי אמיתי לא יהיה כאן. לא ייתכן שהמדינה תהיה הרגולטור של ענף ספורט כזה או אחר, ואחרי 10 שנים של חוק הספורט המוטורי, התוצאות מדברות בעד עצמן – עשייה שקרובה לאפס וספורט מוטורי שלא באמת קיים. מדינת ישראל ניסתה להמציא את הגלגל מחדש במקום להסתמך על מה שעובד היטב בכל מדינה אחרת כבר למעלה מ-100 שנים, ונכשלה בגדול. הגיע הזמן להעיף את חוק הספורט המוטורי הרע ולעבוד עם התאחדויות שלהן סמכויות רגולציה ושליטה על פי תקנות, בדיוק כמו שקורה בכל מקום בעולם.

עוד הוכחה לכך שהחוק נכשל היא העובדה שהמקומות היחידים שבהם יש ספורט מוטורי בישראל 2015 הם איפה שיזמים פרטיים חוזרים 10 שנים אחורנית ומקיימים מרוצים פיראטיים – חלקם ברמה גבוהה ביותר, עם מסלולים מצוינים, הפרדה בין הרוכבים לקהל, אמבולנס, מרשלים, שופטים ומנהלים, כרוז וכל מה שצריך, וכמובן – עשרות רבות של משתתפים שרעבים לספורט מוטורי!

אבל מה שהרתיח אותנו יותר מכל בכתבה הייתה דווקא תגובת משרד הספורט: "הרשות לנהיגה ספורטיבית תרמה תרומה מכרעת לקיומו ותפקודו של הענף, שבלעדיה להערכתנו לא היה קיים. מאז הקמת הרשות התקיימו ברחבי הארץ מעל 60 אירועים מוטוריים, חל גידול במספר העוסקים הפעילים וחל גידול במספר הכלים התחרותיים המיובאים. הרשות הינה הרגולטור והמפקח על הענף, ואילו תפקידן של ההתאחדויות הינו לייצג את הספורטאים, לערוך אירועים ולקדם את הענף – כפי שמתקיים ביתר ענפי הספורט בישראל".

מבחינתנו, אין יותר מראית עין ודיבורים מאשר התגובה הזו, ואין יותר מבישה ממנה.

ספורט מוטורי 2015. עצוב.

הכתבה בחדשות ערוץ 2

סביר להניח שסקוטלנד היא לא היעד הראשון שעולה על דעתכם בהקשר של חופשת רכיבה. מנגד, צופים קבועים וגם מזדמנים של טופ-גיר ודאי יודעים להעריך את הנופים המדהימים של צפון האי הבריטי. במקרה שלנו, הלוקיישנים המדהימים של הבריטים הספיקו כדי לבדוק את העניין לעומק.

אזור הטיול

סקוטלנד, הפינה הצפונית של האי הבריטי, גדולה בערך פי 5 ממדינת ישראל, כך שבמונחים ישראליים לא חסר מרחבים לרכב בהם. סקוטלנד מחולקת בגדול לשני חלקים – החלק הנמוך – LOWLAND, והחלק הגבוה – HIGHLAND. החלק הגבוה הוא המעניין יותר, היפה יותר והפראי יותר. בחיפוש אחרי האזורים המעניינים יותר (בשל מגבלת זמן של 7 ימים) הגבלנו את החיפוש רק לחלקו הצפוני של האזור, באופן גס לחלק הנמצא מצפון לקו העובר בין INVERNESS (שער הכניסה הצפוני ל-HIGHLAND) לבין האי סקיי. אזור זה הוא החלק הפחות מיושב של סקוטלנד, והוא מציע מרחבים פראיים של כבישים הנמתחים על פיסות קרקע הצפות בין אינסוף אגמים לאינספור מפרצים וחופים. למרות השם, ההרים בסקוטלנד אינם גבוהים במיוחד. הפסגה הגבוהה ביותר – בן-נביס – מטפסת לגובה של 1,344 מ'. מרבית האזור רווי גבעות והרים נמוכים המתרוממים בין עשרות האגמים לבין חופי האוקיינוס הזרועים מפרצים חוליים ומצוקי סלע. מיעוט הישובים מותיר את הטבע פראי, אך מנגד תשתית תחבורתית ותיירותית בינונית בלבד.

אם אתם מחובבי טופ גיר, אתם יודעים היטב למה הכוונה. אם לא, תיאלצו לדפדף לגלריה בכדי לקבל מושג.

מועד הטיול

סקוטלנד היא מדינה קרה, ובחורף היא קפואה. הטמפרטורה היומית הממוצעת בחודשים נובמבר עד אפריל נמוכה מ-5 מעלות. מה שמותיר את החודשים האפשריים לרכיבה למאי עד אוקטובר. בוודאי תשמחו לדעת כי ממוצע המשקעים בחודשים הללו הוא מעל 100 מ"מ לחודש, כאשר מאי הוא החודש עם ממוצע הגשמים הנמוך ביותר מכל חודשי השנה. ככלל, חודשי יולי ואוגוסט עמוסים יחסית בשל תקופת החופשה האירופאית, כך שעדיף לבחור בחודשים מאי, יוני או ספטמבר.

בתקופת האביב בה כל הצמחייה מתה כתוצאה מהחורף, הנוף צהוב-חום, ואילו בקיץ ירוק מלבלב. כמויות הגשם מבטיחות זרימה של שפע מים בכל השנה. במעט הימים בהם אין גשם, הנוף ייצבע בירוק-חום של הרקע ובכחול המשתקף באגמים. בשאר הימים המים יקבלו גוון אפור מרשים גם הוא.

התארגנות

בהנחה שאתם מעוניינים לשכור אופנוע בסקוטלנד עצמה ולא לרכב את כל הדרך מלונדון, נקודת ההתחלה שלכם תהיה העיר אדינבורו, בה ממוקמות מספר סוכנויות השכרה. אנחנו שכרנו את האופנוע מ-ridethehighlands.co.uk המציעה רק אופנועי ב.מ.וו. אין לנו מילה רעה על האופנועים שהיו מתוקתקים. לעומת זאת, נדרשנו לשלם מחיר מופרז על נזק שולי לאחד האופנועים – בערך פי 3 מהמחיר לאותו תיקון בשקלים.

לאורך הדרך יש לא מעט מלונות ו-B&B שיאפשרו לכם לעצור באחת העיירות ולמצוא מקום לינה. ככל שמתקרבים ליולי אוגוסט העמוסים יחסית, רצוי להזמין מראש, אם כי ניתן להזמין מקום לינה במהלך היום.

החלק הצפון-מערבי מיושב בדלילות יחסית. כדאי לדאוג להיות מתודלקים כל הזמן כדי לא להיכנס לצרה. גם מסעדות או מזנונים אינם נמצאים בשכיחות גבוהה. ביתר האזורים אין בעיה כלל.

קחו אתכם ציוד גשם טוב – סקוטלנד גשומה והרבה.

נהיגה בצד שמאל של הכביש דורשת התרגלות ותשומת לב. בעיקר להתחיל לחפש את התנועה החוצה מהכיוון ימין. הזכירו לעצמכם כל הזמן כי אתם רוכבים הפוך.

הכביש היפה

החלק היפה ביותר של המסלול היה מ-Thurso ל-Durness על כביש A836 ו-A838, ומשם ל-Lochinver על A838 ו-A837. נוף פראי ירוק מאוד (בקיץ), זרוע אגמים, כבשים, מפרצים חוליים. חלק מהדרך עוברת בכביש צר בעל נתיב בודד ומפרצים המאפשרים לרכבים לחלוף אחד על פני השני. לא נזקקנו להם פשוט כי כמעט ואין תנועה. בחלקים אחרים, בעיקר בחלקו המערבי של A838, הכביש רחב, והאספלט משובח, מעניין וזורם. אפשר לעשות את החלק הזה ביום וניתן להקדיש לשפע נקודות החן לאורכו זמן ולחלק את הרכיבה ל 2-3 ימי רכיבה.

האם זהו הכביש היפה בעולם? לא בטוח, אבל נמשיך לחפש עבורכם.

והנה, לא כתבנו מילה אחת על וויסקי!

במשך שנים תחום הדיבוריות לקסדות סובל ממגבלה טכנולוגית הנובעת מפרוטוקול הבלוטות' – המאפשרת לו להתחבר למכשיר אחד בלבד, ולאחרונה גם שניים. בוצעו טריקים כאלה ואחרים כדי לגרום לכמה מערכות תקשורת לתקשר ביניהן, אבל זה היה תמיד כרוך בסרבול ולא עבד בצורה חלקה. במערכת החדשה של קארדו – PACKTALK – החברה פיתחה שיטת תקשורת חדשה הנקראת DMC, שהופכת כל דיבורית כזאת למעין תחנת שידור קטנה, המקשרת בין מספר רוכבים (כרגע עשרה) בבת אחת, ללא הצורך בהתעסקות בחיבור ביניהם מלבד בפעם הראשונה. להבדיל מבלוטות' שהיא טכנולוגיה גנרית – את ה-DMC פיתחה כאמור קארדו בעצמה.

מה זה?

הדיבורית החדשה של סקאלה ריידר מגיעה עם כל הפיצ'רים המוכרים מדגמים קודמים, ועוד כמה נוספים שלא נראו עד כה. בנוסף ובעיקר – טכנולוגיית הDMC.

הפיצ'רים כוללים:

• טכנולוגיית DMC – לתקשורת מרובת רוכבים – עד 10 רוכבים בו זמנית
• אינטרקום רגיל בין שני רוכבים עד לטווח של 1.6 קילומטר, בערוצים A ו-B
• אפשרות שיחת ועידה בבלוטות' בין ארבעה רוכבים בו זמנית
• עד תשעה רוכבים מחוברים באינטרקום (אבל לא מדברים בו זמנית)
• Gateway– אפשרות להתחבר בבלוטות' לדיבוריות של חברות אחרות
• Click to link– אפשרות להתחיל שיחה עם רוכב אקראי שבמקרה יש לו דיבורית של קארדו
• חיבור לסלולרי עם השמעת פקודות GPS, מוזיקה וכדומה
• שידור מוזיקה במקביל לאינטרקום – פיצ'ר חדש ב-PACKTALK
• רדיו עם 6 תחנות בזיכרון ו-RDS
• שליטה קולית בדיבורית (באנגלית ובכמה שפות נוספות)
• שיתוף מוזיקה למורכב/ת
• אפליקציה לשליטה מלאה על הדיבורית

בסך הכל ה-PACKTALK היא דיבורית מאוד מתוחכמת ועמוסת פיצ'רים שיעסיקו את הקונים במשך זמן רב.

מה מגיע באריזה?

• הדיבורית עצמה – שמגיעה עם שלושה כפתורים וגלגלת (למשל לעוצמת שמע) שגם היא לחצן
• ערכת שמע (תושבת) חדשה שלא צריכה ברגים להתקנה ולא בולטת מתחת לקסדה
• מדבקה לערכת שמע – אם לא ניתן להתקין את התושבת הרגילה על הקסדה
• רמקולים 32 מ"מ עם חיבור 3.5 סטנדרטי
• שני סוגי מיקרופונים – היברידי וחוטי
• כבל USB ומטען קיר
• מדריכי התקנה וספר מדריך מודפס
• באריזה הזוגית יש את כל המתואר פעמיים

איך זה מרגיש להשתמש בזה?

זה התחיל לאט. במקום לקרוא את ההוראות המפורטות כדי להגיע לכפתור שמשייך בין הטלפון לדיבורית – העדפנו ללחוץ על הגלגלת פעמיים ולהקשיב לגברת מקריאה את התפריט, עד שהיא מגיעה לתפריט של האפשרויות המתקדמות. לאחר מכן באפשרויות המתקדמות יש להקשיב לתפריט עד שהוא מגיע לאפשרות שיוך לסלולרי. למען ההגינות, מהרגע שמתחברים החיים נהיים הרבה יותר קלים והדיבורית מגיבה מהר מאוד. להבדיל מה-Q3 שלי שלוקח לה כמה וכמה שניות לזהות שהסלולרי בסביבה, ה-PACKTALK מתחברת תוך שבריר שנייה והאפליקציה של קארדו מגיבה במהירות ועוברת למצב פעיל בעצמה.

עם האפליקציה החיים הרבה יותר פשוטים – אין לחיצות כפתור שצריך לתזמן או לזכור, ותפעול הדיבורית הופך להיות הרבה יותר ידידותי למשתמש. במספר לחיצות האפליקציה זיהתה את כל תחנות הרדיו שיש באזור ושמה אותן בזיכרון. מיד התחיל להתנגן הרדיו מהתחנה, והוא נשמע מעולה. מרגע זה כבר לא צריך את האפליקציה וניתן לעבור בין תחנות בזמן הרכיבה. נראה גם שקליטת הרדיו שופרה בדגם זה.

מהאפליקציה ניתן לגשת לכל הגדרות הדיבורית ולשנות אותן. לעבור ממצב DMC לבלוטות', ויש גם נגן מוזיקה מובנה שעבד טוב. נקודה יפה בנוגע למוזיקה היא שבזמן שאתה מדבר עם רוכב נוסף באינטרקום, המוזיקה לא מפסיקה אלא נחלשת, כך שאתה שומע גם את השיחה וגם את המוזיקה בו זמנית. נחמד.

מבחינת העיצוב, אפשר בהחלט לומר שהיא נוחה לשימוש. הגלגלת מקלה מאוד על הגברת והקטנת עוצמת הקול, ולא הרגשנו בעיה ללחוץ על הכפתורים השונים עם כפפות רכיבה, אפילו שבעין הם נראים יותר קטנים. האנטנה הנשלפת מגבירה את הטווח של הדיבורית ונראית עמידה ולא שברירית (על פי קארדו הם עובדים עם אנטנות נשלפות מאז 2009 בלי בעיות מיוחדות).

הדיבוריות נשמעות היטב בחיבור בלוטות'. לא יכולתי לציין במיוחד את האיכות ביחס לדגמים טובים – גם כאן כשהטווח עולה או אם יש הפרעות פיזיות בין שני הרוכבים האיכות נופלת עד שהיא מתנתקת. איכות השמע של הרמקולים היא מעולה, בטח יחסית לדיבוריות אחרות שאנחנו מכירים. קול ומוזיקה נשמעו היטב וללא הפרעות, ולחובבי מוזיקה ניתן לרכוש רמקולים גדולים יותר בקוטר 40 מ"מ במחיר של 269 ש"ח.

איך מרגישה טכנולוגיית ה-DMC?

את התשובה לזה צריך לחלק לשניים:

קודם כל, כפי שכבר אמרנו בתחילת הסקירה, להבדיל מבלוטות', DMC היא טכנולוגיה שפיתחה והמציאה חברת קארדו, ועל כך מגיע להם שאפו ענקי. יחד עם זאת, היא עדיין לא עובדת חלק. לקח לנו זמן עד שהצלחנו לחבר מספר גדול של רוכבים יחד, אם כי זאת משום שחלק מהערכות שבחנו כבר היו מחוברות אחת לשנייה. היה מצב שבו חמישה רוכבים שמעו רק שני רוכבים מדברים, היה מצב ששני זוגות שמעו רק את עצמם. כל הבעיות הללו נפתרו אחרי שעשינו אתחול לכל הדיבוריות והתחברנו מחדש. למה אנחנו כותבים את זה בנפרד ולא כחלק מהסקירה? כי גם האפליקציה וגם הדיבורית עצמה הן בעלות יכולת לקבל עדכוני תוכנה, ולתחושתנו ככל שיעבור הזמן ויגיעו פידבקים מהרוכבים, קארדו תפתור את רוב הבעיות האלה ותעביר את השינויים בעדכוני התוכנה הבאים.

מאידך, כשזה עובד – זה עובד מעולה. השיוך בין הדיבוריות קל ומהיר – פשוט מפעילים את מצב השיוך בכל הדיבוריות בו זמנית – והן קולטות אחת את השנייה כרשת, להבדיל מבלוטות' – שם צריך לשרשר אחת לשנייה ולבצע שיוך בין כל 2 דיבוריות. רכבנו יחד ושמענו את כולם מדברים בו זמנית בשיחת ועידה. כשהתחלקנו לשתי קבוצות, הקבוצה הראשונה המשיכה לתקשר בינה לבין עצמה, וכשחברנו חזרה הדיבוריות התחברו שוב בעצמן ללא קשיים מיוחדים. רכבנו בכבישים הרריים שקשה לשמור בהם על קו ישיר בין כל הרוכבים (בין היתר – בכביש בית אורן לכיוון עוספיה), ובכל זאת כשהיינו יחד הצלחנו לשמוע אחד את השני ללא בעיות.

אין ספק שבתחום הזה מדובר בקפיצת מדרגה ענקית של קארדו – גם בגלל רשת הדיבוריות, גם בגלל השיוך המהיר, וגם בשל החיבור מחדש של כל דיבורית משויכת שנמצאת בסביבה – גם אחרי שהיא מתנתקת.

האם כדאי לי לקנות את זה?

במחיר של 1,890 ש"ח לערכה בודדת ו-3,290 ש"ח לערכה כפולה, המערכת פחות מתאימה לרוכבים שרוכשים דיבורית ראשונה וצריכים משהו בסיסי. כמות הפיצ'רים וההתעסקות הנדרשת כדי לגרום לה לעבוד יכולים לתסכל אדם שמשתמש במכשיר כזה בפעם הראשונה, ועיקר השימוש שהוא רוצה מהמערכת הוא לדבר בטלפון, לשמוע מוזיקה והנחיות GPS, ומדי פעם לדבר עם רוכב אחר באינטרקום.

לדעתנו הדיבורית מתאימה לשני סוגי רוכבים:

• לרוכבים בקבוצה גדולה ומלוכדת שמעוניינים לתקשר ביניהם ורוצים את המערכת הנוחה ביותר לכך
• לרוכבים שהם חובבי גאדג'טים ורוצים שתהיה לכם את המערכת המתקדמת והחדישה ביותר שכסף יכול לקנות

לכל רוכב אחר הדיבורית הזאת תהיה לדעתנו קצת יותר מדי.

הציון של מערכת Wheelz: משוקלל 9

מיכאל הוא חובב צילום, והוא רוצה ללמד אתכם איך אתם יכולים לשפר את התמונות שלכם כשאתם מצלמים או מצטלמים עם האופנוע. ספוילר – אין צורך ללכת ולקנות מצלמה, הסמארטפון שלכם יספיק.

אנחנו רוכבים ואנחנו מטיילים, ובכיס יש לנו סמארפון עם מצלמה, אז אנחנו מצלמים. בדרך כלל גם נעלה את התמונות לפייסוש. אבל משהו חסר. התמונות שלנו כולן נראות זהות. זה תמיד 'האופנוע מהצד בצילום מגובה העיניים וברקע יש קיר כלשהו שעצרתי לידו'. אז קבלו כמה טיפים שבראש ובראשונה יעזרו לכם לקבל תוצאות טובות יותר החל מהתמונה הבאה שתצלמו, ואם תתמידו לחשוב עליהם ולפעול לפיהם במשך זמן, התמונות שלכם ישתפרו וזה יבוא לכם באופן טבעי והרבה יותר מהר. זו לא הדרך היחידה לצלם טוב יותר, וגם לא כלולים פה כל הטיפים והטכניקות, אבל אם תקדישו מחשבה על הנקודות שבהמשך, אתם בהחלט תשתפרו. את כל הטיפים כיווצנו לשלושה עקרונות, ובשביל להמחיש אותם – כל התמונות בכתבה הזאת (מלבד התמונה הראשית) צולמו בטלפון LG G3 סטנדרטי.

1. חשבו על הקומפוזיציה

העין שלנו סוקרת תמונות בצורה די ספציפית – היא מחפשת גורמים בקווי השליש של התמונה, הן לאורך והן לרוחב. היא תתמקד עוד יותר בנקודות שמופיעות בחיתוך של הקווים האלה, ויש בדיוק ארבעה כאלה בכל תמונה. מקמו את הנופים, ונושאי העניין שלכם לאורך הקווים הללו, ועדיף – על פני נקודות המפגש, ותקבלו תמונות נעימות הרבה יותר לעין. אין שום סיבה שהאופנוע כולו יופיע בתמונה – זה יכול להיות רק חלק ממנו. מאידך, אין שום סיבה שהאופנוע יתפוס את כל הפריים, ואם תגבילו את המופע שלו לאחד השלישים ותתמקדו בלתפוס אלמנטים מעניינים ברקע בשאר המקום שהתפנה, יתקבלו תמונות הרבה יותר יפות.

2. חשבו על התאורה

מקורות האור שלכם הם הדבר היחיד שיעניק הארה וצבע לתמונה. בכל מקרה אחר הצילום ייצא שחור. כשאתם בוחרים מקום לצלם בו את האופנוע, חשבו מה המיקום שלכם ביחס לאובייקט ולמקור האור, כשבדרך כלל זה השמש. אם השמש הוא ישירה והיא מאחוריכם, או גבוה בשמיים בשעת הצהריים, התמונה תצא שטוחה ומשעממת יחסית. אם מקור האור מגיע מאחד הצדדים – זה יהיה הרבה יותר יפה וידגיש את האובייקט. התמונות היפות ביותר באור שמש יגיעו בדרך כלל בשעת הזהב – כשעה בזמן הזריחה וכשעה לפני השקיעה – שם יתקבל אור רך ומחמיא והמון גוונים של אדום וצהוב בשמיים. אם יש לכם את האופציה להצטלם בשעות שונות – תתעדפו את השעות האלה. גם בלילה אל תתייאשו – אם יש לכם נוף לילי יפה ואתם רוצים לצלם תמונה, השתמשו באפשרויות שקיימות באזור. האירו את האופנוע שלכם עם הפנס הראשי של אופנוע אחר, או חכו שיעבור רכב, או תחנו ליד תאורת רחוב שתוכל להסתדר בפריים. לפעמים אפילו פנס של סמארטפון נוסף יכול להספיק כדי לתת תוצאות יפות.

3. סקרנו את העין

זה כנראה העיקרון שהכי קשה להסביר, אבל הוא זה שדווקא יתרום הכי הרבה לאפקט ה'וואו' של התמונות שלכם. התמונה היא הכי מעניינת כשהיא מוצגת בצורה שבה אנחנו לא מסתכלים על המוצר באופן הזה ביום יום. אף אחד לא נשכב על הכביש ומסתכל על האופנוע שלו מגובה הרצפה לכיוון הגלגל האחורי – על כן זאת תהיה תמונה הרבה יותר טובה מלצלם את האופנוע בגובה העיניים. אף אחד לא ניגש לאופנוע שלו, כורע לגובה המותניים ובוהה בו היישר לפנים, ולכן זאת תהיה תמונה הרבה יותר מעניינת.

אמ;לק

בכל פעם שאתם רוצים לצלם חשבו על שלושה דברים:

• הקומפוזיציה, בדגש על חוק השלישים ומיקום אובייקטים בתמונה.
• התאורה, בדגש על כך שתהייה מעניינת, לא מאחורי המצלמה ותבליט את האובייקטים.
• חשבו איך אפשר לסקרן את העין בתמונה – האם כדאי להתקרב מאוד, להתרחק ממש, לצלם מגובה מאוד נמוך או מאוד גבוה, או להציג את האובייקט בצורה שבה לא הסתכלתם עליו עד כה.

טיפ בונוס למטיבי לכת:

חלק נכבד מהתמונות שאתם רואים במגזינים הן ערוכות. אל תתביישו לערוך גם אתם, אפילו אם צילמתם רק בטלפון. הוספת קצת רוויה לתמונה יכולה לשדרג אותה פי כמה. אני אישית עובד עם אפליקציית snapseed החינמית וממליץ עליה לכל אחד.

כתב: ס' (אות בדויה)

באחד האמשים, בעודי מחנה את הטימקס אשר נרכש זמן קצר לפני כן בחצר הבית, יוצאת לקראתי אשתי. לרגע חשבתי שרעם האקרפוביץ' מילא אותה געגועים וערגה, אך היא נרגשת ונסערת כולה.

רק כדי להשלים את הרקע – הכותב הוא פקיד במשרה אפורה ומשעממת, עם 2 ילדים, משכנתה וללא כלב, החי חיים שגרתיים על סף השעמום.

לא עברו 3 שניות והתבררה הסיבה להתרגשות: "יש בעיה עם הצ'קים שלנו". ומבלי לנשום המשיכה: "אתה חייב להתקשר למורה לנהיגה של הבנות". לא הצלחתי לחבר את שני חלקי המשפט. עד היום פקיד הבנק שלי דווקא היה שמח לנפח את מסגרת האשראי בה אני חי בכל הזדמנות. לא הצלחתי להבין מילה תבונתית אחת בתוך מטח הסערה שהתנפלה עליי, חוץ מהעובדה שאני חייב לדבר עם מורה הנהיגה.

"טוב שהתקשרת", פתח ל' מורה הנהיגה בסערה משלו. "הצ'ק שנתתי לי – בעל הצ'ק התקשר ומאיים לרצוח אותי כי הצ'ק גנוב". רגע, רגע, ניסיתי להשחיל מילה, נתתי צ'ק שלי. "לא", התעקש המורה לנהיגה. "העברת לי צ'קים על שם ש' (שם בדוי)". "לא ייתכן", אמרתי, "מעולם לא נתתי צ'קים של מישהו אחר". אבל המורה לנהיגה התעקש כי שני הצ'קים האחרונים שקיבל ממני לא היו שלי, ותוך כדי כך הפליג בתיאור פלסטי למדי של האיומים שקיבל מבעל הצ'ק.

כיוון שהוא המשיך להתעקש, לא נותרה לי ברירה ופתחתי את התיק. בתוכו נח פנקס הצ'קים המוכר של בנק לאומי. פתחתי את הפנקס, והפלא ופלא, השם על הצ'קים היה אחר. שולי ארבעת הספחים האחרונים העידו על צ'קים שרשמתי, אחד מהם כבד למדי.

תוך כדי שהגלגלים בראש מסתובבים במלוא המהירות, אמרתי לטלפון "אתה צודק, יש אצלי פנקס צ'קים שאינו שלי". "תתקשר לבעל הפנקס", התחנן המורה. "אתה חייב להוריד אותו ממני".

בתוך הבלגן שרץ לי בראש, להתקשר לבעל הפנקס ולהסביר לו שכנראה התבלבלנו בפנקסים היה הרעיון הכי טוב שצץ לי באותו הרגע. הצד השני של הטלפון של השיחה הבהיר לי שטעיתי. "אני ארצח אותך, את האישה שלך, את הילדים שלך ואת הכלבים שלך". עוד לפני שהבנתי את גודל הטעות, הוא המשיך: "אתה לא יודע עם מי הסתבכת. כל יבנה (עיר בדויה) מכירה את שרגא כץ (שם בדוי)". בשלב זה עוד ניסיתי להיות הגיוני ולהסביר שאיפשהו החלפנו את הפנקסים הנראים זהים מבחוץ, אני אחזיר את הסכומים שנמשכו מחשבונו ובא לציון גואל. שוב הבנתי שטעיתי: "אתה לא יודע ממי גנבת, אני שרגא כץ, אתה תפצה אותי, לא גונבים משרגא כץ". בשלב הזה כבר הבנתי את הטעות ואמרתי לקול מהצד השני שטון השיחה לא מתאים לי ואם הוא לא מעוניין לדבר בהיגיון אני אנתק. הוא לא השתכנע ואני ניתקתי.

שקט. סוף סוף אני מתחיל לקלוט את הבעיה. ראשית, פיזרתי צ'קים גנובים. שנית, עומדים לרצוח אותי ואת משפחתי. שלישית, מי זה לעזאזל שרגא כץ?!

על השאלה השלישית גוגל ענה במהירות. מתברר שהבחור די צנוע. המשטרה ובית המשפט מייחסים לו קצת יותר מהכתרים שקשר לעצמו. רק לאחרונה השתחרר מכמה שנים אותם בילה מאחורי סורג ובריח בגין סחיטה באיומים, חטיפה וכליאה. מרגע לרגע אני מבין שהמצב רק משתפר.

"אין ברירה אלא ללכת למשטרה", אני אומר לאשתי. אנחנו נכנסים לאוטו כשעדיין לא ברור איך אני מסביר להם את הסיטואציה. בדרך מתקשר שרגא כץ ומציע להיפגש לדבר. משום מה אני חושב שזו אופציה קלה יותר מאשר להסביר לשוטרים מדוע אני מפזר צ'קים גנובים. אנו מפנים את האוטו לכתובת הבית שלו, מחנים רחוק ועולים במדרגות בחשש רב.

לאט לאט אני מצליח לנסות לשכנע אותו שמדובר בטעות תמימה. אני מעלה בזיכרוני את כל המקומות בהם יכולתי להחליף בטעות פנקס צ'קים. סניף דואר, סניף בנק ובמוסך של מייק (שם בדוי) שם רשמתי את הצ'ק הכבד, צ'ק שנתרם באדיבותו של מר כץ.

"רגע", הוא קוטע אותי, "אתה מכיר את מייק?", ומבלי לעצור הרים את הטלפון ואמר: "אם מייק ערב לך, אתה בסדר". כאן צריך להבהיר שמייק הוא חבר ילדות טוב מאוד. לאחר 2-3 משפטים שרגא כץ התחיל להתרכך, הטונים ירדו, הנימה נשמעה רגועה יותר. "אתה בסדר", הוא הפטיר לעברי, "מייק אומר שהוא ערב לך". אחרי כמה משפטים נוספים הוא הסתובב אליי, הושיט את הטלפון ואמר "מייק רוצה לדבר איתך".

"אתה יודע מי זה?", שאל מייק מצידו השני של הקו, "זה האדם שרכשת ממנו את הטימקס שלך", ופתאום התחילו הקוביות ליפול למקום. כמה ימים קודם לכן, בעודי מוציא את התיק מתא המטען של הטימקס שהרגע קניתי, הבחנתי בפנקס צ'קים שכנראה החליק החוצה מהתיק. הכנסתי אותו לתיק ובטבעיות התחלתי לפזר צ'קים. אלא שהיה זה פנקס שהבעלים הקודם שכח בקטנוע…

מוסר ההשכל: טימקס שחור – בדיוק מה שחשבתם!