Blog

לקח קצת זמן, בדרך היו לנו נתוני מכירות, תוצאות בחירות וגם זמני הקפה במבחנים, אבל בסוף הגענו אל הנסיך של אולמות הייצור, האליל של המפעל – תהליך העיבוד השבבי. ולמה לשלל התהליכים שנכנסים תחת המטריה של עיבוד שבבי (ויש לפחות עשרה) יש כזו הילת כבוד, הוד והדר? אולי זה מתחיל מהדיוקים המטורפים שנמדדים גם באלפיות מילימטרים שמרתקים את הדמיון, או אולי אלו השבבים עצמם שנוצרים, מין פסלים קינטיים אשר מצטברים בערימה ליד המכונה ויכולים להראות כמו רעמת תלתלים בוהקים ושבירים? בעיניי הקסם של העיבוד השבבי הוא בפעולה הכה מכאנית שיוצרת את אותם שבבים. מי שראה פעם מחרטה בעבודה או חרט בעצמו, התקשה להישאר אדיש מול הקסם שבו החומר שמסתובב מקבל צורה תוך שחרור טלטלי מתכת לאוויר. תראו כאן איך יציקה לא מאוד יפה הופכת לחלק מדויק בזכות העיבוד השבבי, וגם זום על איך השבב נוצר.

https://www.youtube.com/watch?v=4bOzJiYAZD4

בבסיס של כל תהליך עיבוד שבבי נמצא השבב כמובן, אבל עוד יותר נכון לומר – הפעולה המכאנית שיוצרת אותו שבאנגלית אגב מקבלת את השם הכללי MACHINING או CUTTING. בגדול מדובר באותה פעולה ממש שאנחנו עושים כאשר אנחנו מעבירים סכין מעל קוביית חמאה כדי להפיק שבב דקיק שקל למרוח על פרוסת לחם. אז פעולת עיבוד שבבי פירושה שיש קודם כל תנועה יחסית בין החומר שרוצים לעבד לבין סכין, ובגלל הגיאומטריה המיוחדת באזור החוד של אותה סכין, מהתנועה היחסית מתקבל שבב של החומר המעובד, בין אם זו חמאה או מתכת. אבל כאשר מדובר במתכת, הזוויות אינן דומות כלל לזוויות החיתוך של סכין מטבח. על מנת שסכין של מחרטה תוכל להתמודד עם הוצאת שבב מגליל פלדה, היא צריכה להיות עמידה עד מאוד בפני כוחות עצומים, ומשום כך סכין של מחרטה (ורוב הכלים האחרים לעיבוד שבבי) נראית כמעט כמו מין מלבן ארוך שאמנם הפינות שלה חדות, אך לעין בלתי מיומנת זה יראה כמו משהו שלא יכול לחתוך כלום, בטח לא פלדה.

עיינו בתרשים של סכין חריטה בעבודה ותראו איך בכל זאת, למרות הכהות לכאורה, אם נפעיל כוחות מאוד גדולים, הסכין כן תפיק שבב. אם נישאר בניסויים שלנו בחמאה, הרי שאם תעמידו את הסכין גם בכמעט תשעים מעלות לחמאה ותסיעו אותה לאורכה, תראו שגם כך אפשר להפיק שבב, ושהוא אולי אפילו יותר שימושי למריחה. למרות שזה נשמע קצת הזוי, בחלק גדול מתהליכי העיבוד השבבי שבב המתכת מופק ממש כך, בפעולה שהרבה יותר דומה לתלישה או גזירה של החומר ועיוות פלסטי שלו מאשר לחיתוך של שכבה כמו בגילוף עץ. עדיין לא מאמינים? הווידאו הזה הוא תקריב של סכין עיבוד שבבי בזמן של כרסום לוח פלדה קשה. מי היה מאמין שמתכת בעצם מתנהגת כמו פלסטלינה אם מפעילים עליה לחץ פיזי לא מתון בכלל.

אפשר היה לסיים פה את הסיפור. בין אם זה מקדח, כרסום, FLY CUTTER  ועוד, תהליך התלישה-גזירה-מעיכה הזה דומה בכל המקרים ומה שמשתנה זה הדרך שבה מבוצע העיבוד השבבי. אם במחרטה זו המתכת מסתובבת כנגד הסכין, הרי שבכרסום של משטח המתכת מקובעת וזו הסכין שזזה. הסרטון הראשון מראה איך זה היה פעם ואיך זה עדיין ברמה של סדנה קטנה. כמובן שבאולמות הייצור אין את כל הזמן  שבעולם כדי לתת לסכין בודדת לעשות את המלאכה המרובה, וה-FLY CUTTER הופך לחלק מסובך וגדול אשר המסוגל להחזיק עשרות סכינים מסתובבות אשר עושות את אותה המלאכה בשניות בודדות. אזורי האטימה השטוחים של כל יציקות המנוע והמכסים שלו ובעיקר האזור הקריטי שבין ראש המנוע לבלוק, מגומרים באופן זה.

כדי לחוות קצת עיבוד שבבי לא צריך להרחיק לכת לאולם ייצור אקזוטי ואפילו לא לבית מלאכה קטן בפינה, ואפשר להשאיר לרגע בצד את החמאה. אם יש לכם מקדחה ידנית ואתם קודחים איתה במתכת, הרי שאתם גם מבצעים פעולה של עיבוד שבבי, בלי שידעתם על זה אפילו. בקצה של כל מקדח מתקיימות בדיוק אותן זוויות שתיארתי קודם, ובעצם ההבדל היחידי בין מקדח למחרטה הוא שבראשון מסובבים את כלי העיבוד השבבי ובשני זהו החומר שמסתובב כנגד הכלי.

 

לכל כלל יש יוצא מהכלל, ולמרות שגם אנשי עיבוד שבבי ותיקים עלולים להתנער מהרעיון, הרי שמבחינה מדעית גם תהליכי השחזה עם אבן שייכים לעיבוד השבבי. אותה אבקה שנוצרת בזמן שמשחיזים פיסת מתכת על אבן משחזת עשויה בעצם ממיקרו שבבים (וחתיכות של אבן המשחזת עצמה), ומי שלא מאמין יכול לנסות להעביר מגנט דרך האבקה – תמצאו שם שבבי מתכת שאפשר לראות בקלות עם זכוכית מגדלת.

את השבבים הללו מפיקות השפות המחודדות של האבנים הקטנות מהן עשויה אבן ההשחזה. למי שיצא לעבוד עם אבן משחזת לחובבים, בטח ראה שבצד אחד של המכשיר יש אבן גסה ובצד השני יש אבן עדינה. אחד היתרונות העיקריים של עיבוד שבבי בהשחזה הוא שניתן לשלוט ברמה מאוד מדויקת על טיב פני השטח המגומרים לפי גסות אבן העיבוד. יתרה מזאת, הקשיות העצומה של האבנים הקטנות המרכיבים את גלגל ההשחזה מאפשרת עיבוד של מתכות קשות במיוחד או כאלה שעברו תהליכי הקשיה וחיסום.

גם בתחום הזה יש הרבה חדשנות והתפתחויות, והרבה משימות שבעבר יכלו למלאות רק אבני השחזה ניתנות כיום לביצוע בעיבוד שבבי קלאסי בזכות להבי חיתוך מטיפוס קרבידי (CEMENT CARBIDE) שכבר קשים לכשעצמם ואשר מצופים כיום בזמן הייצור בשכבות גימור אקזוטיות כמו ה-DLC הלא הוא ה-DIAMOND LIKE CARBON. ויש כאן אפילו מקום לגאווה ישראלית לא קטנה, למרות שאין בישראל מפעלי מתכת בסדרי גודל של מפעל מכוניות או אופנועים. מפעל ישכר שבתפן נחשב לאחד המובילים בעולם בתחום ייצור של אותם להבי קרביד לעיבוד שבבי, ומספק את הרכיב החשוב הזה לעשרות יצרנים. יש סיכוי טוב שלפחות חלק מפעולות העיבוד השבבי באופנוע שלכם בוצעו עם להבים מתוצרת ישראל. ויש גם חדשנות בתחום המכונות עצמן, בעיקר מהסוג שמכונה CNC, ובעברית – בקרה ספרתית ממוחשבת. עד לפני לא הרבה שנים שימוש במכונות עיבוד שבבי CNC היה מוגבל לתעשייה התעופתיות והצבאיות היקרות, בזמן שבאולמות הייצור ההמוני שלטו מכונות פשוטות שידעו לעשות רק דבר אחד. אבל הצורך להעביר חלק ממכונה למכונה, ללפות אותו בדיוק הרצוי ועוד, גרמו לחדירה של 'מרכזי עיבוד שבבי' גם לייצור ההמוני. מכונות ענקיות שבהן חריטה וכרסום מתערבבים לגמרי ולא ברור מי זז ומי עומד, אבל החלק יוצא כמעט גמור מתחנה ענקית אחת. בווידאו האחרון תראו גל ארכובה מתחיל את דרכו בתור גוש פלדה (בזמן שגל הארכובה של אופנוע נוצר בבסיסו מפעולת חישול), ותהליך העיבוד השבבי שלו מדגים היטב את רמת התחכום של המכונות לעיבוד שבבי של ימינו. בטכנוקרט הקרוב נדבר על תהליכי העיבוד השבבי היותר אקזוטיים, אבל בינתיים, מקווה שיש לכם רבע שעה פנויה כדי ליהנות מהמיצג הרובוטי הזה.

https://www.youtube.com/watch?v=81UjjSH2iFw

אחרי ה-CRF250 ראלי וה-SAF150, הונדה חושפת קונספט נוסף בתערוכת האופנועים של אוסאקה – הבולדוג, כשברור לחלוטין מהיכן נשאבה ההשראה לשם. הבולדוג הוא אופנוע שטח-שבילים-אדוונצ'ר, כשמה שמייחד אותו הוא העיצוב, שמזכיר מאוד את ההונדה רוקוס – בעיקר בשל צמד הפנסים העגולים.

לבולדוג מנוע טווין בנפח 400 סמ"ק, שנלקח מה-CB400F – אופנוע שקיים בשוק היפני. הוא מציע קירור נוזל, גל זיזים עילי כפול ותיבת 6 הילוכים. אבל המנוע הוא לא לב העניין פה, אלא דווקא הקונספט המעניין. הבולדוג מציע גובה מושב נמוך של 730 מ"מ ומיכל דלק ענק. תוסיפו לזה יכולת נשיאת מטען טובה, גלגלי "15 עם צמיגי קוביות ומתלים בסיסיים, וקיבלתם כלי מעניין למשל לטיולי שטח בזוג או לעבודות חקלאיות.

הבולדוג לא צפוי להיכנס לייצור סדרתי אלא רק לבחון את תגובות הקהל כדגם קונספט, אבל אין ספק שבהונדה הולכים לכיוונים מעניינים.

 

במשך שנים קאוואסאקי הייתה היצרנית היפנית היחידה שהיצע הדגמים שלה לא כלל קטנועים. כל זה השתנה כשהציגה בשנה שעברה את ה-J300. כעת החברה רושמת תחת שם מסחרי שמות דגמים נוספים, מה שמעלה את הסברה כי משפחת ה-J מתרחבת.

על פי מקורות בארה"ב, רשמה קאוואסאקי את השמות המסחריים J125 ו-J500. משמעות הדבר, או לפחות זה מה שההיגיון מכתיב, היא כי קאוואסאקי מתכננת להרחיב את משפחת הקטנועים שלה לשני הכיוונים.

כעת נשאלה השאלה האם קאוואסאקי מתכוונת להמשיך לשווק את קטנועיה כשהם מבוססים על קטנועי קימקו, כמו ה-J300 המבוסס על הקימקו דאונטאון 300, או שמא לפתח קטנועים חדשים בתוך הבית? כמובן שהצעד הקל והפשוט הוא לעשות שימוש בפלטפורמות הקיימות של קימקו. כך ה-J125 יכול להיות מבוסס על הקימקו G-Dink125, בעוד ה-J500 יכול להיות מבוסס על האקסייטינג 500. נעדכן.

 

הונדה מחליטה לחשוף את תמונותיהם של שני דגמים שיוצגו בתערוכת אוסאקה הקרובה. ה-SAF150 הוא נייקד מעוצב ואילו ה-CRF250L זוכה לגרסת ראלי. השאלה היא האם הם יגיעו לייצור?

נתחיל בדגם הפשוט יותר לכאורה, CRF250 ראלי. על פניו מדובר בגרסה נוספת ל-CRF250 המוצע כרגע שתי גרסאות, דו-שימושי וסופרמוטו. כעת הונדה משתעשעת עם הרעיון של גרסת ראלי שתקסום לכל חובבי ראלי דקאר. האופנוע נראה כמו העתק של אופנוע הראלי של הונדה בתחרויות הראלי-רייד אך מבוסס רובו ככולו על הדגם הקיים ונראה כי ייצורו לא ידרוש עבודה רבה מדי מהונדה. ניתן לזהות כי המזלג הקדמי הוחלף וכמובן יש פיירינג גדול עם מסיכת חזית מפנקת. אמנם מדובר בדגם קונספט בלבד, אך אנו משערים כי הונדה בעיקר מגששת ובודקת את תגובת השוק, שכן מרגע ההחלטה, לא אמור להיות מסובך מדי להביא את דגם זה לייצור.

הדגם השני שתציג הונדה באוסאקה אף הוא דגם קונספט העונה לשם SFA150 (בראש הידיעה), ולמעשה הוא הוצג כבר בחודש אוקטובר האחרון בתערוכת מלזיה. הונדה כרגע ממעטים בפרטים וגם באינדונזיה רק ציינה כי מדובר בסטריטפייטר קטן נפח, בעל מנוע סינגל ושלדת צינורות. מקורות באינדונזיה דיווחו כי המנוע הוא אותו מנוע של ה-CBR150R הנמכר בשוקי אסיה.

אז איך האופנוע הזה קשור לשוק האירופאי? ההערכות הן כי הונדה מזהה את הפוטנציאל של שוק הנייקדים הקטן שאט אט צובר תאוצה, עם דגמים כמו הק.ט.מ דיוק 125 שהיה לבד בזירה עד להופעת הימאהה MT125. כדי להתאים את האופנוע לתקנות האירופאיות היא פשוט תצטרך לעשות שימוש במנוע 125 סמ"ק. העניין הוא שבמקרה הזה מדובר בדגם קונספט של ממש ונראה לא קל או פשוט לייצור – עם זרוע חד צידית מאחור, דוד פליטה מגניב המסתתר מתחת לזנב ועוד, כך שגם אם הונדה תחליט להביאו לכדי ייצור, יהיה מעניין לראות עד כמה זה יהיה קרוב לדגם הקונספט.

הבחירות לכנסת מתקיימות מחר, ואנחנו עדים לאחת ממערכות הבחירות הטעונות והמלוכלכות ביותר שהיו. לא זכורה לנו מערכת בחירות שבה עפו כל כך הרבה לכלוכים בין המחנות הפוליטיים, ומרוב הרפש שנזרק לכל הכיוונים בקושי אפשר לראות מה כל מפלגה מציעה למצביעים שלה, מה המצע, ומה נקבל מהמפלגה שנצביע. או לפחות מה הם מבטיחים שנקבל.

אז אוקי, כבר הבנו שמחבלים צריך לחסל, שחייבים להחליף את ביבי, שזה או אנחנו או הם, שאבא מסתכל עלינו מלמעלה, שמרצ זה השמאל של ישראל ושבנט זה אח. אבל בין כל הסיסמאות הריקות מתוכן האלו, ניסינו לחפש מה כל מפלגה מציעה בנושא שקשור אלינו האופנוענים ישירות – תחבורה באופן כללי ודו-גלגלי בפרט. חשבנו שאם תהיה מפלגה שתדבר במצע שלה באופן ישיר על תחבורה ועל דו-גלגלי, חשוב יהיה להביא את הדברים לידיעת ציבור רוכבי הדו-גלגלי. יכול להיות שהפעם, כשהמצב המדיני של ישראל סבוך ומורכב מאי-פעם, הצבעה למפלגה כזו או אחרת בשל המצע המדיני שלה יהיה בזבוז של הזכות הדמוקרטית שלנו, ושאולי צריך לחשוב על האינטרסים שלנו כציבור מופלה, חבוט ומוכה, שספג בשנים האחרונות לא מעט מכות – בעיקר בתחום ביטוח החובה.

בשבועות האחרונים חפרנו עמוק בתוך מצעי המפלגות. נכנסנו לאתרים, קראנו את המצעים וחיפשנו התייחסות לתחבורה ולדו-גלגלי. מהר מאוד גילינו שתחבורה ודו-גלגלי הם לא בראש סדר העדיפויות של המפלגות השונות, ואצל רובן, למעט בודדות, לא מצאנו שום התייחסות לנושא שכל כך בוער בנו.

לא התייאשנו והמשכנו לחפור – שלחנו מיילים לדוברים השונים של המפלגות, ואף הרמנו טלפונים כדי לנסות וללחוץ עד שנקבל תשובות. כנראה שרוב המפלגות רואות בדו-גלגלי מטרד, שכן תשובות כמעט ולא קיבלנו, וכשכן קיבלנו התשובות כללו בעיקר האשמות שהופנו כלפי מפלגות כאלו ואחרות בנושאים שלא ממש קשורים אלינו. זריקת רפש, כבר אמרנו?

ברשימה הזו נביא את כל המידע שאספנו, נציג מה כל מפלגה מציעה בתחום התחבורה והדו-גלגלי, ואולי גם נצליח לעזור לקהל המצביעים לחזק את הבחירה שלהם. בואו נעבור על כל מפלגה ונראה מה היא מציעה.

כולנו של משה כחלון

בחיפוש במצע של מפלגת כולנו של משה כחלון לא מצאנו כל התייחסות לנושאי תחבורה. יחד עם זאת, בשבועות האחרונים מופץ עלון רשמי של המפלגה עם הכותרת "ב-17 למרץ נותנים בגז". בעלון מבטיח כחלון לטפל בשלושת הנושאים הבוערים ספציפית לדו-גלגלי – ביטוח, מיסוי וספורט מוטורי.

בתחום הביטוח מבטיח כחלון לטפל בנושא ביטוח החובה, אולם אין הבטחה ספציפית. בשיחה שקיימנו עם גורם במפלגה נאמר לנו שבמידה וכחלון אכן יהיה שר האוצר, הוא יקים ועדה מקצועית שתבחן את נושא ביטוח החובה לדו-גלגלי ותגיש את מסקנותיה בתוך 3 חודשים. המטרה המוצהרת היא להוריד את עלויות ביטוח החובה לרמות שפויות.

בתחום המיסוי מדברים במפלגת כולנו על עידוד דו-גלגלי על ידי הורדת מיסוי, וזאת על מנת להפחית את עומסי התנועה ואת רמות זיהום האוויר.

הנושא האחרון שאליו מתייחסת המפלגה הוא הספורט המוטורי, כשכאן מתחייבת המפלגה לפעול להקמת מתקני קבע לספורט מוטורי, וזאת על מנת לעודד מעבר מרכיבה ספורטיבית על הכביש הציבורי לרכיבה במסלולים מסודרים, ועל ידי כך להוריד את מספר הנפגעים בתאונות דרכים.

כאמור, כחלון מתחייב להקים עם כניסתו לתפקיד ועדה שבה תשב נציגות של רוכבי הדו-גלגלי, ואחרי 3 חודשים היא תגיש את מסקנותיה לשר האוצר.

זוהי הפעם הראשונה שבה מפלגה כלשהי מתייחסת באופן ישיר לנושא הדו-גלגלי המורכב.

יש עתיד של יאיר לפיד

מפלגת יש עתיד אמנם מתייחסת לנושאי תחבורה במצע הרשמי שלה באתר המפלגה, ואף יש התייחסות לדו-גלגלי, אולם אין התייחסות לנושאים החשובים באמת לנו כמו ביטוח ומיסוי. בחילופי מיילים הצלחנו לדלות התייחסות רשמית של המפלגה, אך בסופו של דבר קיבלנו ציטוטים מתוך המצע שמפורסם באתר האינטרנט של המפלגה, וזאת לאחר שדוברי המפלגה דאגו להאשים את כל מי שרק אפשר במצב הנוכחי מבלי להתייחס קונקרטית לשאלותינו. בכל אופן, ההתייחסות לדו-גלגלי מתוך מצע המפלגה (איסור קסדת חצי לאופנועים וקטנועים וכן הסדרת נושא האופניים החשמליים) מובא כאן במלואו:

רכבים דו-גלגליים

הסדרת האופניים החשמליים

האופניים החשמליים, המתנהגים כרכב ממונע לכל דבר ועניין, הופכים מיום ליום לאחד הרכבים המסוכנים בכביש. מספר הפגיעות בהולכי הרגל על ידי אופניים חשמליים הולך ועולה.

נפעל להסדרת האופניים החשמליים בחוק, תוך קביעת כללי נסיעה ואכיפתם וחיוב ציוד בטיחות.

איסור "קסדת חצי" בחקיקה

חלקם של רוכבי האופנועים מכלל ההרוגים בתאונות דרכים נמצא במגמת עליה בעשור האחרון. כ-40 רוכבי אופנועים וקטנועים נהרגים בשנה בממוצע.

ח"כ בועז טופורובסקי קידם חקיקה שתאסור שימוש של רוכבי אופנועים ב"קסדת חצי" אשר אינה מספקת הגנה נאותה לרוכבים במקרה של תאונת דרכים. חיוב חבישת קסדה המכסה את הראש כולו ימנע פגיעה והרג של רוכבי אופנועים בישראל.

כאמור, אין התייחסות לנושאים החשובים – ביטוח החובה והמיסוי לדו-גלגלי, וגם כשניסינו לקבל תשובות קונקרטיות לא קיבלנו כאלה. נתנחם בכך שלפחות ענו למיילים ששלחנו.

עלה ירוק

גם באתר המושקע של המפלגה הסימפטית עלה ירוק לא מצאנו התייחסות קונקרטית לנושאי תחבורה. יחד עם זאת, בעמוד הפייסבוק של עלה ירוק מצאנו התייחסות לדו-גלגלי, שבה מבטיחה המפלגה שתפעל למען הסדרת רכיבה של דו-גלגלי בנת"צים – נתיבי תחבורה ציבורית. בהחלט מטרה יפה וחשובה, אולם לטעמנו זה מעט מדי. ההתייחסות המפורשת של עלה ירוק לנושא מובאת כאן כלשונה:

היום 4% מכלי הרכב אופנועים והם מעורבים ב-10% מהתאונות. רוכבי דו גלגלי תופסים פחות מקום, מבזבזים פחות דלק, ויש לזה המון יתרונות, מלבד סוגיות הבטיחות. הדבר הנכון הוא להקצות להם מסלולים מיוחדים, אבל צריך להיות ריאליים מבחינת עלויות. הפתרון שלנו: לאפשר לרוכבי דו גלגלי לנסוע במסלולי תחבורה ציבורית. בגלל הזריזות הם לא יפריעו לתחבורה הציבורית וכך יימנע הצורך שלהם לעבור בין מסלולים ולתמרן באופן מסוכן בין מכוניות.

*    *     *     *     *

עד כאן ההתייחסויות שכן הצלחנו לקבל מהמפלגות השונות. ניסינו כאמור לדלות מידע והתייחסות לתחבורה ודו-גלגלי גם במצעים הרשמיים של שאר המפלגות, אולם העלינו חרס למרות פניות חוזרות ונשנות לדוברי המפלגות. אבל בכל זאת כמה התייחסויות שלנו.

ראשית, שתי המפלגות הגדולות – הליכוד והעבודה (המחנה הציוני) – לא מתייחסות לנושאי תחבורה, ונראה שהן, יותר משאר המפלגות, עסוקות בעיקר בלהראות לאזרחים כמה הצד השני גרוע. חבל. יחד עם זאת צריך לזכור שהעלייה הדרמטית במחירי ביטוח החובה ב-2010 הייתה במשמרת של ביבי נתניהו והליכוד, כשיובל שטייניץ כיהן כשר האוצר וסירב לשבת ולדבר עם נציגי הדו-גלגלי. לכולנו זכורה ההתפקדות לליכוד בניסיון להשפיע מבפנים – ניסיון שלא צלח בשל סיבות כאלו ואחרות. בבואנו לשים את הפתק בקלפי – אנחנו צריכים לזכור גם את זה.

משאר המפלגות – כאמור הבית היהודי של נפתלי בנט, מרצ, ש"ס וישראל ביתנו – לא קיבלנו כל התייחסות, וזאת למרות שפנינו מספר פעמים. כנראה שיש להם דברים חשובים יותר לטפל בהם מאשר מגזר קטן של כ-120 אלף איש שמופלה לרעה זו תקופה ארוכה בעיקר בתחום ביטוח החובה.

בבואנו מחר לשים את הפתק בקלפי ולממש את חובתנו הדמוקרטית, אנחנו צריכים לתת את הדעת גם למדיניות של כל מפלגה ומפלגה כלפי הבעיות המהותיות של המגזר שלנו, ולבחור את הפתק הנכון עבורנו תוך שקלול של כל הנתונים – גם אלו הקשורים אלינו ישירות.

חג דמוקרטיה שמח לכולנו.

תודה לעמוס שאול על העזרה באיסוף הנתונים והכנת הכתבה