אינדיאן, חברת האופנועים האמריקאית הוותיקה, מתכננת להציג אופנוע אדוונצ'ר חדש לשנת 2021 עם מנוע וי-טווין בנפח 1,200 סמ"ק.
חברת האופנועים אינדיאן עובדת בשקט על אדוונצ'ר חדש וראשון עבורה – בדומה למהלך אותה עשתה הארלי דיווידסון עם הפאן אמריקה 1250 המעניין. רוב הסיכויים שבאינדיאן יבססו את האדוונצ'ר החדש על ה-FTR1200 (שהוצג בישראל לאחרונה), לרבות המנוע והמכלולים.
המנוע המדובר, וי-טווין בנפח 1,203 סמ"ק, מספק 122 כ"ס (90 קילוואט), עם מומנט מרשים שעומד על 11.7 קג"מ, כשלפי אינדיאן מדובר על רצועת מומנט שטוחה לחלוטין. השלדה ב-FTR1200 עשויה ממסבך משולשי פלדה, מלפנים יש מזלג הפוך ובלמים רדיאליים של ברמבו, ומאחור זרוע פלדה עם בולם יחיד, החישוקים ב-FTR1200 בקוטר "19 מלפנים ו-"18 מאחור, ויכול להיות שאלו יהיו המידות גם באדוונצ'ר, שסביר להניח יאופיין יותר לשימוש כביש עם מכלולים התומכים ברכיבה ספורטיבית, כשקרוב לוודאי שמהלכי המתלה יהיו ארוכים יותר.
חברת האם של אינדיאן היא פולריס, ויודעים שם דבר או שניים על שטח, אבל קשה לנו להאמין שהאינדיאן העתידי יזכה ליכולות גבוהות בתחום הזה – כמו מרבית נציגי הקטגוריה. במהלך השנה הקרובה נזכה לעוד הרבה אזכורים, פרסומים וטיזרים בנושא. נמשיך לעדכן.
נתונים טכניים: מנוע צילינדר יחיד, 249 סמ"ק, 26 כ"ס ב-9,250 סל"ד, 2.15 קג"מ ב-8,000 סל"ד, הזרקת דלק, 4 שסתומים, DOHC, קירור נוזל, 6 הילוכים, שלדת פלדה, מזלג הפוך בקוטר 41 מ"מ, מהלך 135 מ"מ, זרוע פלדה עם בולם יחיד, כיוון עומס קפיץ, דיסק קדמי צף בקוטר 280 מ"מ עם קליפר 4 בוכנות, דיסק אחורי בקוטר 240 מ"מ עם קליפר צף בוכנה בודדת, מערכת ABS, אורך 2,070 מ"מ, בסיס גלגלים 1,390 מ"מ, גובה מושב 800 מ"מ, מיכל דלק 18 ל', מרווח גחון 170 מ"מ, משקל מלא 176 ק"ג, צמיגים 110/70R17, 150/60R17
צילום ועריכה: אביעד אברהמי
מה זה?
הבנלי TRK251, שהוצג השנה, הוא הגרסה של בנלי לבייבי אדוונצ'ר – קטגוריה שהפכה להיות פופולרית מאוד בשנתיים האחרונות. בבסיסו מנוע הסינגל 249 סמ"ק שמגיע מה-BN251 של בנלי, אולם סביב המנוע נבנה אופנוע חדש לחלוטין – בקונספט של בייבי אדוונצ'ר ובקורלציה ל-TRK502 הוותיק והמוכר.
העיצוב, כאמור, דומה מאוד לזה של ה-TRK502, ולא במקרה, שכן בבנלי רצו ליצור קורלציה בין שני הדגמים. השלדה החדשה עשויה מפלדה, ומכלולי השלדה חדשים גם הם. מלפנים יש מזלג הפוך בשרני בקוטר 41 מ"מ, ומאחור זרוע פלדה חדשה, כאליה מחובר בולם יחיד עם כיוון עומס קפיץ. החישוקים בקוטר "17, ועליהם מגיעים צמיגי מצלר ספורטק M5 ספורטיביים ומרשימים, כשהאחורי במידה הספורטיבית 150/60. יש גם מערכת בלמים הכוללת ABS, כשמלפנים יש דיסק פרפרי וקליפר גשר קבוע בעל 4 בוכנות. מפרט טכני בהחלט מרשים – בטח בהשוואה לאופנועים אחרים בסגמנט.
אמנם זהו אופנוע פשוט וזול, אולם גם האבזור פה מרשים יחסית לסגמנט. כך למשל יש כידון עבה וגבוה, יש משקף רוח צנוע עם באר פלדה, יש שקע טעינה USB בחלקו הקדמי של מיכל הדלק, יש פנסי LED היקפיים – כולל בפנסים הראשיים, ויש סבל אחורי מסיבי מפלדה שמגיע כסטנדרט, ועליו ניתן להתקין ארגז אחורי. ניתן לרכוש בתוספת תשלום סט ארגזי צד מקוריים של בנלי, הכוללים גם מנשא ייעודי.
ואחרי כל המפרט הטכני והאבזור – מחירו של הבנלי TRK251 עומד על פחות מ-27 אלף ש"ח על הכביש, וזו סובה טובה מאוד לקחת אותו לנסיעת מבחן.
בנלי TRK251 – הבייבי אדוונצ'ר החדש של בנלי
ביצועים
נתחיל במנוע. הסינגל הזה, על 26 כוחות הסוס שלו, לא פראייר בכלל. תגובת המנוע טובה ואגרסיבית למדי, למרות תקנות יורו שחונקות את המנוע, וגם הסאונד נחמד מאוד ומפמפם לא בחרישיות-יתר. יחסית למנוע בנפח צנוע של 250 סמ"ק המנוע הזה גמיש למדי, וזה אומר שניתן להעביר הילוכים מהר בשורט-שיפטינג ולרכוב על גלי המומנט. כשמושכים את ההילוכים מקבלים תאוצות טובות למדי (שוב, ביחס לנפח), שעומדות בקו אחד עם עדר הקטנועים העירוניים ברמזור.
ברכיבה בין-עירונית יש כוח מצוין להתגלגל בנוחות על סביב 120 ואפילו קצת יותר, כשהמהירות המקסימלית על מסך ה-LCD עמדה על 155 קמ"ש – שהם 140 קמ"ש על צג ה-GPS – אז נכנס המנתק לפעולה. במהירויות האלה החיסרון היחיד של המנוע מתגלה – הוא מעט מווברץ. לא משהו לא צפוי ממנוע צילינדר יחיד, גם בנפח הזה. בכל מקרה, זה לא משהו שלא ניתן לחיות איתו, אבל זה מורגש – במיוחד בהתחלה.
ההתנהגות הדינמית טובה, ואפילו מפתיעה – הרבה בזכות מערכת המתלים, ובמיוחד המתלה הקדמי. בזכות בולמים קשיחים יחסית היציבות גבוהה מאוד וה-TRK251 אינו מתנדנד כלל. מאידך, הספיגה טובה, והמתלים – ובמיוחד הקדמי – יודעים לספוג כוחות ועומסים גדולים. זה לחלוטין לא פרונט שאנחנו רגילים לראות באופנועים בסגמנט הפשוט הזה, והוא משמעותית טוב יותר מהמקובל. אגב, מערכת המתלים תתמוך ברכיבת שבילים עדינה, ורק הגלגלים והצמיגים המיועדעם לכביש יהוו את צוואר הבקבוק בביצועי השטח.
עם נפח קטן, משקל נמוך, מתלים קשיחים וגלגלי "17 ספורטיביים – ההיגוי חד מאוד וזריז, והזזה של ה-TRK251 מצד לצד קלה במיוחד. זה אמנם לא כלי שהיינו יוצאים לתקוף איתו כבישים מפותלים (למרות שהוא בהחלט מסוגל לכך), אבל ברכיבה עירונית – מקום המחיה הטבעי של ה-TRK251 – התכונה הזו הופכת אותו לחולץ פקקים מצוין. גם הבלמים טובים מאוד, ואהבנו שה-ABS לא ממהר להתערב.
בסך הכל חבילת הביצועים – המנוע וההתנהגות הדינמית – טובה מאוד, ואפילו מפתיעה בהתחשב בנפח ובסגמנט.
ביצועים מצוינים ביחס לנפח ולסגמנט
איך זה מרגיש?
ה-TRK251 הוא אופנוע קטן ממדים, ועם גובה מושב של 800 מ"מ הרוכב מגיע בקלות לקרקע עם 2 רגליים בטוחות. תנוחת הרכיבה זקופה לחלוטין, והשליטה על הכלי קלה ואינטואיטיבית. שתי התכונות הללו הופכות את ה-TRK251 לכלי אידאלי לרוכבים מתחילים.
ברכיבה עירונית באים לידי ביטוי כל יתרונותיו: המנוע גמיש ומאפשר להאיץ ביציאה מרמזורים או כשהכביש נפתח, השליטה על הכלי קלה מאוד, ובזכות זווית צידוד הכידון הגדולה בשילוב של גובה המושב ומשקל האופנוע – ההשתחלות בין מכוניות היא קלה ביותר, מהקלות שפגשנו.
מאידך, גם רכיבה בין-עירונית אפשרית עם ה-TRK251 – במיוחד אם היא לא ארוכה מדי. כך למשל לרכיבה מהפרברים אל העיר הגדולה הוא מצוין. המושב נוח מאוד, גם לאורך זמן, וגם המורכבת הקבועה שלנו דיווחה על נוחות במידה רבה. מיגון הרוח רחוק מלהיות מושלם, ובהבירויות גבוהות הוא יסיט רוח אל קסדת הרוכב, אולם בהתחשב במהירויות הנסיעה שאליהן מיועד ה-TRK251 – אנחנו חיים עם זה בשלום.
מצוין בעיר, אבל גם בבין-עירוני למרחקים קצרים
כמו כל האופנועים של בנלי, גם ה-TRK251 מיוצר בסין (אולם מתוכנן בבנלי איטליה), אבל גם כאן גילינו כי האיכות הכללית ואיכות החלקים והגימור הם ברמה טובה למדי. אמנם לא ברמה של אופנוע יפני מושקע, אולם רחוק שנות אור מהכלים הסיניים שהכרנו בעשור הקודם, ולחלוטין עומד בסטנדרטי ייצור אירופאיים שאליהם אנחנו רגילים. שוב – בטח ביחס לנפח המנוע, לסגמנט ולמחיר. כך שגם בתחום הזה הציון של ה-TRK251 גבוה.
באבזור, אהבנו מאוד את פנסי ה-LED הקדמיים, שמעבר לנראות המודרנית גם מספקים תאורה מצוינת. אהבנו גם את הסבל האחורי המסיבי, וכן את שקע ה-USB השימושי. פחות אהבנו את מסך ה-LCD הפשוט, שאמנם מציע תצוגת הילוך, מד דלק ומד סל"ד, אבל לא מציע נתוני תצרוכת דלק או טמפרטורת סביבה, שלדעתנו צריכים להיות באדוונצ'ר – גם בייבי אדוונצ'ר.
תצרוכת הדלק הממוצעת במהלך המבחן עמדה על כ-25 ק"מ/ל', ועם מיכל דלק ענק בנפח 18 ליטרים, טווח הרכיבה עומד פה על יותר מ-400 ק"מ בין תדלוקים. עם יד עדינה יותר על הגז אפשר להגיע בקלות ל-500 ק"מ. מרשים ביותר!
מכלולים טובים – מעל למקובל בקטגוריה
סיכום ועלויות
הבנלי TRK251 הוא התשובה של בנלי לקטגוריית הבייבי-אדוונצ'רים שנולדה בשנתיים האחרונות ותפסה חלק חשוב אצל רוכבים מתחילים ואצל בעלי רישיון A1 (באירופה A2). הוא מציע מנוע סינגל גמיש וחזק יחסית, מכלולי שלדה ברמה גבוהה מהמקובל, והתנהגות דינמית בהתאם. בנוסף, הוא מציע אבזור לכובד כמו סבל אחורי, פנסי LED ושקע USB.
מתוך כלל המתחרים שלו בקטגוריה, הבנלי TRK251 הוא הזול ביותר, כשמחירו נמוך בכ-1,100 ש"ח מהסוזוקי ויסטרום 250. מעל שני אלה נמצאים הכלים הגדולים והיקרים יותר – הונדה CRF250 ראלי, ב.מ.וו G310GS וקוואסאקי ורסיס 300X, כשבקרוב יצטרף לחבורה גם הק.ט.מ 390 אדוונצ'ר שהוצג לאחרונה.
יוצא אפוא שהבנלי TRK251 הוא הבייבי אדוונצ'ר הזול ביותר שנמכר כיום בישראל, אולם הוא בהחלט אופנוע טוב, והוא משלב בצורה מצוינת רכיבה אורבנית, כולל בעומסים, עם רכיבה בין-עירונית, במיוחד למרחקים קצרים כמו מהפרברים לתל-אביב וחזרה. רק לשים ארגז, ומקבלים כלי סופר-שימושי שמהווה תחליף ראוי לקטנוע, ובמחיר שפוי – גם לרכישה וגם לתחזוקה. עסקה טובה לאופנוע טוב.
ההוסקוורנה NORDEN 901 – האדוונצ'ר קונספט שהוצג בתערוכת מילאנו האחרונה – יגיע כצפוי לייצור סדרתי כבר בשנת 2021.
הוסקוורנה NORDEN 901
בהוסקוורנה הודיעו שה-NORDEN 901 ('צפון' בשוודית), אשר הוצג כגרסת קונספטבתערוכת מילאנו האחרונה, יגיע כצפוי לאולמות התצוגה לקראת סוף שנת 2020. הנורדן 901 בנוי על פלטפורמת הק.ט.מ 790 אדוונצ'ר R, אך הוא נושא בתוכו את מנוע הטווין מקבילי בנפח ה-889.5 סמ"ק החדש שהוצג בתערוכה בק.ט.מ 890 דיוק R – זהו, אגב, מהלך שמרמז על כך שגם צמד ה-790 אדוונצ'ר של ק.ט.מ צפויים לגדול בנפח ל-890 סמ"ק כבר בשנה הבאה, כפי שכבר כתבנו. המנוע מפיק 121 כ"ס בגרסת הק.ט.מ דיוק, כשסביר להניח שבגרסת האדוונצ'ר של הוסקוורנה הוא יפיק פחות, סביב 110-105 כ"ס, אך עם טווח מומנט רחב משמעותית.
השלדה ומכלוליה, לרבות מערכת בולמי ה-WP, זהים למדי לאלו של הק.ט.מ 790 אדוונצ'ר R, אם כי בנורדן 901 קונספט הותקנו בולמי איכות מקצועיים שלא יגיעו לגרסה הסדרתית. הגלגלים במידות "18 מאחור ו-"21 מלפנים, והבלמים הקדמיים בעלי קליפרים רדיאליים. קרוב לוודאי שגם מערכת האלקטרוניקה המתקדמת של ה-790 אדוונצ'ר R תעבור כולה לבית החדש והכחול של הוסקוורנה. גם מיכל הדלק הייחודי, אשר יורד ממרכז האופנוע לצדדיו, עובר להוסקוורנה כמו שהוא.
העניין הבולט בנורדן 901 הוא העיצוב המיוחד – מודרני ומתוחכם – שמציג את הפרשנות של מעצבי הוסקוורנה לאדוונצ'ר מודרני אך יחד עם זאת שימושי. יש פנס מרכזי עגול (LED כמובן), משקף רוח, וחצי פיירינג שנמשך אחורנית אל מיכל הדלק, ויש מושב מדורג. לדעתנו הדגם הסדרתי יהיה קצת פחות נועז בעיצוב, אך אנחנו בעד הכיוון של הקונספט.
טריומף חושפים את הגרסה החדשה לשנת 2020 של האדוונצ'ר הפופולרי – הטייגר 900 – המוצע בשש גרסאות שונות.
בתחילת אוגוסט חשפנו על בואו של הדגם החדש מוקדם מהצפוי. הטריומף טייגר נאלץ לשדרג את נפחו ואת כוח המנוע, וזאת על-מנת להתמודד עם תקנות יורו 5, שמחד באות להפחית את כמות המזהמים הנפלטים מהמנוע, אך מנגד מאלצות את היצרנים לעבות את המנוע בכדי לשמר, לכל הפחות, את אותם הביצועים.
טריומף טייגר 900GT
הטייגר 800 הנוכחי עודכן לשנת 2018, והוא מציג נתונים של מנוע טריפל בנפח 800 סמ"ק, 94 כ"ס ואלקטרוניקה למכביר. הוא מגיע בצמד גרסאות – XR עם חישוקים יצוקים וצמיגי כביש, ו-XC עם חישוקי שפיצים וצמיגי דו"ש – ובתוכם מספר תתי-דגמים. לטייגר יש גם גרסה גדולה בנפח 1,200 סמ"ק עם 140 כ"ס. מאז הצגתו של הדגם המקורי בשנת 2010 נמכרו ברחבי העולם מעל 76,000 יחידות.
לשנת 2020 קיבל הטייגר מנוע טריפל חדש בנפח 888 סמ"ק עם סדר הצתה ייחודי של 1-3-2, זאת על-מנת להעניק למנוע אופי ייחודי – כך לפי טריומף – עם צליל מעניין יותר ואחיזה משופרת בזמן האצה. השנה הוא ממשיך לשחרר את אותם 94 כ"ס, כמו בדגם הקודם, אך נתון המומנט עובה ל-8.8 קג"מ – כמעט 1 קג"מ יותר מדגם ה-800.
מבחר האלקטרוניקה המוצעת תלוי בדגם ונע בין בחירת מצב ניהול מנוע ליבש או רטוב בדגמים הבסיסיים ועד לשישה מצבי רכיבה שונים בדגמים המשודרגים. האחרונים גם מציעים בקרת בלימה ואחיזה בפניות, קוויקשיפטר, חיישני לחץ אוויר בגלגלים, ידיות מחוממות, מושב משודרג וחיבור לסלולר.
טריומף טייגר 900RALLY
כאמור, בטריומף מציעים בטייגר 900 שישה דגמים שונים – תחת משפחת ה-GT המגיעה עם חישוקים יצוקים ומאופיינת יותר לכביש ומשפחת הראלי עם חישוקי שפיצים ויכולות שטח. ברשימה נמצא את הטייגר 900 הבסיסי שמגיע גם בגרסה מוגבלת הספק, 900GT לכביש, 900GT LOW מונמך (עם גובה מושב שנע בין 780-760 מ"מ), 900GT PRO עם כל האלקטרוניקה, 900RALLY הבסיסי לשטח ו-900RALLY PRO עם שלל האלקטרוניקה.
גרסת הבסיס וגרסאות ה-GT מגיעות עם בולמי מרזוקי מלפנים ומאחור ומהלך מתלה של 180 מ"מ ו-170 מ"מ בהתאמה. לגרסה הבסיסית יכולות כוונון מוגבלות, בגרסת ה-GT יש כוונון עומס קפיץ ושיכוך החזרה, ואילו גרסת ה-PRO מגיעה עם בולמים חשמליים סמי-אקטיביים. נציגי השטח מגיעים עם בולמי שוואה עם מהלכי גלגל מרשימים של 240 מ"מ מלפנים ו-230 מ"מ מאחור.
תחילת שיווק אופנועי טריומף בישראל אמור להתחיל בשנת 2020, ואין לנו ספק שהדגם המצליח הזה יגיע לישראל במחצית השנייה של השנה. נעדכן בתאריכים ומחירים ברגע שנדע.
דגם האדוונצ'ר של טריומף, הטייגר 800, יגדל כצפוי לנפח מנוע של 900 סמ"ק ויוצג לעולם ב-3 בדצמבר.
בתחילת אוגוסט חשפנו על בואו של הדגם החדש מוקדם מהצפוי. הטריומף טייגר 900 משדרג את נפחו ואת כוח המנוע, וזאת על-מנת להתמודד עם תקנות יורו 5, שמחד באות להפחית את כמות המזהמים הנפלטים מהמנוע, אך מנגד מאלצות את היצרנים לעבות את המנוע בכדי לשמר, לכל הפחות, את אותם הביצועים.
הטייגר 800 הנוכחי עודכן לשנת 2018, והוא מציג נתונים של מנוע טריפל בנפח 800 סמ"ק, 95 כ"ס ואלקטרוניקה למכביר. יש לו שתי גרסאות: XR עם גלגלים יצוקים וצמיגי כביש ו-XC עם חישוקי שפיצים וצמיגי דו"ש, ובתוכם מספר תתי-דגמים. לטייגר יש גם גרסה גדולה בנפח 1,200 סמ"ק עם 140 כ"ס.
הדגם החדש יציג שינויי עיצוב קלים, ובראשם יחידת תאורה חדשה עם פנסי ערפל, מסך TFT שככל הנראה יעבוד על טכנולוגית מגע, ומכלולי שלדה שיעודכנו וישודרגו. עיקר הבשורה, כאמור, היא הגדלתו של הנפח ל-900 סמ"ק. נתון ההספק יטפס ככל הנראה לכיוון ה-115 כ"ס.
הדגם יוצג ב-3 בדצמבר ויגיע לישראל עם תחילת הפעילות של המותג בתחילת 2020. בינתיים צפו בטיזר הווידאו ששחררו בטריומף:
לפני תערוכת מילאנו קיבלנו מספר סקיצות, שם ומספר פרטים: הדזרט X נועד לשחזר את הימים המפוארים של הקאג'יבה אלפנט 900 ולהכניס את דוקאטי לסגמנט האדוונצ'ר-שטח. בתערוכת מילאנו הציגו בדוקאטי את הקונספט שנועד לבחון את תגובות הקהל, לצד קונספט נוסף של סקרמבלר-מוטארד.
דוקאטי סקרמבלר דזרט X קונספט
בתחילת שנות ה-90 היה לקאג'יבה אופנוע רפליקת פריז-דקאר בשם אלפנט 900, שהתבסס כמובן על אופנועו של אדי אוריולי לוחם המדבר, שניצח את המרוץ בשנת 1990 ובשנת 1994 על-גבי הקאג'יבה (ועוד פעמיים – 1988 ו-1996 על הונדה וימאהה בהתאמה). את האלפנט דאז הניע מנוע של דוקאטי – וי-טווין מקורר אוויר בנפח 900 סמ"ק. דגם הקונספט שכאן מבוסס על פלטפורמת הסקמבלר 1100, שעושה שימוש במנוע ה-1,079 סמ"ק מקורר האוויר של דוקאטי, שבמקור מגיע מהמונסטר 1100. בגרסת המקור המנוע מפיק 86 כ"ס ב-7,500 סל"ד. אם וכאשר תגיע הגרסה הזאת לייצור, אנו מאמינים שמספרים יעלו עוד.
לדזרט X יש את השלדה של הסקרמבלר 1100, אך מערכת המתלים הוגבהה ומהלכה הוארך בהתאם לייעוד הצפוי. ניתן לזהות מערכת פליטה קרבית של טרמיניוני. לדגם הקונספט מיכל דלק אחורי נוסף הממוקם בכנף האחורית, פרט למיכל הקדמי הענק בעל 2 הפקקים. מלפנים יש גלגל 21″ קרבי (לעומת 19″ בסקרמבלר) ומאחור גלגל 18″ עם צמיגי קוביות לשטח. ותראו את הפנסים מלפנים.
מוטו מוריני האיטלקית הציגה שלושה דגמים חדשים בתערוכת מילאנו: שני דגמי 650 סמ"ק בתצורת סקרמבלר ואדוונצ'ר, וגם 'סופר סקרמבלר' עם מנוע וי-טווין בנפח 1,200 סמ"ק.
מוטו מוריני סופר סקרמבלר עם מנוע ה-1,200 סמ"ק המוכר
מוטו מוריני הוא שם עבר ותיק, ששורשיו הולכים אחורנית עד לשנת 1937. החברה עברה לא מעט גלגולים, סגירות מפעל והחלפות בעלים, ואופנועיה אף נמכרו בישראל אי-שם בשנות ה-80 של המאה הקודמת. כיום החברה מציעה מספר דגמים בקטגוריות נייקד, סקרמבלר, ספורט ואדוונצ'ר-תיור, וכולם נראים מצוין, מעוצבים למשעי ומונעים על בסיס אותו מנוע וי-טווין בנפח 1,187 סמ"ק עם 87° בין הצילינדרים.
זאת עד לתערוכת מילאנו, שם הציגו במוטו מוריני שלושה דגמים חדשים לגמרי, מתוכם שתי גרסאות כניסה של היצרן עם יחידת מנוע חדשה מקוררת נוזל בעלת שני צילינדרים מקבילים בנפח 650 סמ"ק.
הדגם הראשון – סקרמבלר – נקרא בשם הפשוט והקליט Seiemmezzo, שמתורגם לשש וחצי. אין שום פרטים טכניים שניתן לשתף כרגע, למעט המראה הסקרמבלרי עם הכידון הגבוה, מושב גבוה, גלגל קדמי 19″ ואחורי 17″ ושני דיסקים בקוטר 300 מ"מ מלפנים. לשש וחצי יש מסך TFT של 5″ וממשק חיבור לסלולרי.
מוטו מוריני 6 וחצי – סקרמבלר עם מנוע טווין מקבילי בנפח 650 סמ"ק
הדגם השני הוא אדוונצ'ר-כביש כדוגמת הורסיס 650 של קוואסאקי או הויסטרום 650 של סוזוקי. ה-X-CAPE שמו, והוא נושא את אותם המכלולים כמו אחיו הסקרמבלרי, וכאמור במוטו מוריני לא מסרו יותר מדי פרטים עליהם. מה שכן, מזלג הפוך מלפנים בקוטר 50 מ"מ, מסך TFT 7″ כאן (גדול יותר מהסקרמבלר) עם חיבור לסלולר, יש ידיות רוכב מחוממות ומשקף קדמי מתכוונן, יחד עם גובה מושב הניתן לשינוי. לשני הדגמים, אגב, תוצע גם גרסה מוגבלת הספק לטובת רישיון A1.
ה-X-CAPE – אותה הפלטפורמה של הסקרמבלר
הדגם השלישי שהוצג כבר משתמש במנוע 1,200 הסמ"ק המוכר, ונקרא סופר סקרמבלר. מנוע הווי-טווין בנפח 1,187 סמ"ק עם 87° בין הצילינדרים מספק 114.5 כ"ס ב-8,000 סל"ד וכ-11 קג"מ ב-7,000 סל"ד. יש מערכת ABS הניתנת לניתוק, צמד דיסקים של ברמבו בקוטר 320 מ"מ מלפנים שאחראים על הבלימה, ומערכת בולמים מלפנים ומאחור הניתנת לכיוונון. משקל רטוב של 202 ק"ג מסכם את הנתונים הידועים עד כה.
לגבי מחירים וסיכויים לראות את הדגמים המרשימים של מוטו מוריני האיטלקית בישראל – נעדכן כשנדע, אבל הסיכוי לא גבוה.
לצד הברונקס 975, בהארלי-דיווידסון חושפים בתערוכת מילאנו גם את הפאן אמריקה 1250 – האדוונצ'ר החדש והמפתיע של הארלי, שאמור להתחרות באדוונצ'רים האירופאים, ובראשם ה-R1250GS של ב.מ.וו.
הארלי-דיווידסון פאן אמריקה 1250
כמו הברונקס 975, גם הפאן אמריקה שהוצג הוא קונספט בלבד (גרסה ראשונית שלו הוצגה מוקדם יותר השנה), אולם הוא נראה מוכן לייצור, ולפי הארלי הוא אכן יגיע לייצור כבר במהלך 2020, כשקרוב לוודאי שהוא יהיה זהה למדי לדגם שהוצג בתערוכה.
לפאן אמריקה 1250 מנוע וי-טווין 60 מעלות חדש בנפח 1,250 סמ"ק מקורר נוזל, גם הוא מסדרת רבולושן-מקס החדשה, כשבהארלי טוענים ליותר מ-145 כ"ס וכמעט 12.5 קג"מ. המנוע כמובן עומד בתקנות יורו 5.
מכלולי השלדה נראים איכותיים למדי, כשיש מערכת בולמים אלקטרונית, ככל הנראה גם סמי-אקטיבית, יש מערכת בלמים של ברמבו עם קליפרים רדיאליים, ויש חישוקי שפיצים טיובלס עם צמיגי מישלין ייעודיים עליהם. גם מערכות האלקטרוניקה צפויות לעמוד בחזית הטכנולוגיה, עם מערכת למדידת אינרציה IMU של בוש, ומערכות כמו ABS להטיה בכמה מצבים, מערכת בקרת אחיזה מתקדמת, ומערכות עזר כמו זינוק בעלייה. יהיו כמובן בקרת שיוט וקוויקשיפטר, ויש פנסי LED ומסך TFT צבעוני ומודרני.
העיצוב נראה מצד אחד פונקציונלי מאוד ומתאים לסגמנט האדוונצ'ר, אך מצד שני מסיכת החזית קשה לעיכול, בעלת מאפיינים הארליסטיים מובהקים, וקצת קשה לראות אותה על אופנוע אדוונצ'ר. אולי נתרגל עם הזמן. כך או כך, ההארלי-דיווידסון פאן אמריקה 1250 יגיע לייצור במהלך 2020, ואז גם יתפרסמו הנתונים המלאים כמו המשקל, מכלולי השלדה ומערכות האלקטרוניקה.
הוסקוורנה מציגים היום בתערוכת מילאנו קונספט מהמם של אדוונצ'ר בינוני-גדול, שתמונות ריגול שלו ראינו לאחרונה, כשהחברה מאותתת על כוונותיה העתידיות בתחום הכביש והאדוונצ'ר; קבלו את ה-NORDEN 901 קונספט.
הוסקוורנה NORDEN 901
ה-NORDEN 901 ('צפון' בשוודית) הוצג כגרסת קונספט, כלומר סביר להניח שכבר בשנה הבאה הוא יירד לייצור סדרתי. הוא בנוי על פלטפורמת הק.ט.מ 790 אדוונצ'ר R, אך הוא נושא בתוכו את מנוע ה-890 סמ"ק החדש שהוצג היום בק.ט.מ 890 דיוק R – מהלך שמרמז על כך שגם צמד ה-790 אדוונצ'ר של ק.ט.מ צפויים לגדול בנפח ל-890 סמ"ק כבר בשנה הבאה, כפי שכבר כתבנו. המנוע מפיק 121 כ"ס בגרסת הק.ט.מ דיוק, כשסביר להניח שבגרסאות האדוונצ'ר – של ק.ט.מ ושל הוסקוורנה – הוא יפיק פחות, סביב 110-105 כ"ס, אך עם טווח מומנט רחב משמעותית.
השלדה ומכלוליה זהים למדי לאלו של הק.ט.מ 790 אדוונצ'ר R, אם כי ב-NORDEN 901 קונספט מותקנים בולמי איכות מקצועיים שלא יגיעו לגרסה הסדרתית. הגלגלים במידות "18 מאחור ו-"21 מלפנים, והבלמים הקדמיים בעלי קליפרים רדיאליים. קרוב לוודאי שגם מערכת האלקטרוניקה המתקדמת של ה-790 אדוונצ'ר R תעבור כולה לבית החדש והכחול של הוסקוורנה. גם מיכל הדלק הייחודי, אשר יורד ממרכז האופנוע לצדדיו, עובר להוסקוורנה כמו שהוא.
אבל העניין המרכזי כאן ב-NORDEN 901 הוא העיצוב המיוחד – מודרני ומתוחכם – שמציג את הפרשנות של מעצבי הוסקוורנה לאדוונצ'ר מודרני אך יחד עם זאת שימושי. יש פנס מרכזי עגול (LED כמובן), משקף רוח, וחצי פיירינג שנמשך אחורנית אל מיכל הדלק, ויש מושב מדורג שנראה נוח למדי. אהבנו מאוד את העיצוב הנקי יחסית, כשקרוב לוודאי שגרסת הייצור – שכאמור סביר להניח שתוצג בשנה הבאה – תהיה סולידית יותר בסכימת הצביעה.
אם זה הכיוון שאליו הולכת הוסקוורנה באופנועים הגדולים – אנחנו לחלוטין בעד!
ק.ט.מ חושפת היום במילאנו את ה-390 אדוונצ'ר החדש, הבנוי על בסיס ה-390 דיוק ומצטרף למשפחת האדוונצ'רים של ק.ט.מ כנציג לבעלי רישיון A1.
ק.ט.מ 390 אדוונצ'ר
את האופנוע הזה ראינו בתצלומי ריגול בשנתיים האחרונות, וכעת הוא נחשף רשמית בגרסת הייצור. ה-390 אדוונצ'ר יושב כאמור על פלטפורמת ה-390 דיוק. זה אומר מנוע סינגל בנפח 373.2 סמ"ק עם מערכת הזרקת ומצערות חשמליות. הוא מפיק 44 כ"ס ו-3.77 קג"מ, יש קלאץ' מחליק כסטנדרט, הגיר בן 6 הילוכים, והוא מגיע עם אופציה לקוויקשיפטר.
השלדה עשויה ממסבך משולשי פלדת כרומולי, כשאליה מחובר מלפנים מזלג הפוך של WP בקוטר 43 מ"מ מדגם APEX, עם כיווני שיכוך כיווץ ושיכוך החזרה. מאחור יש בולם של WP עם כיווני עומס קפיץ ושיכוך החזרה, ומהלך הגלגלים עומד על 170 מ"מ מלפנים ו-177 מ"מ מאחור. הגלגלים יצוקים במידות אדוונצ'ר קלאסיות – "17 מאחור ו-"19 מלפנים, והבלם הקדמי בקוטר 320 מ"מ עם קליפר רדיאלי ומערכת ABS דו-ערוצית הכוללת גם מצב שטח (ניתוק גלגל אחורי). בנוסף, יש בקרת אחיזה MTC.
בק.ט.מ שמו דגש רב על הארגונומיה והנוחות, ועל ההתאמה לקהל רחב ככל האפשר. גובה המושב עומד על 855 מ"מ, ומיכל הדלק בן 14.5 ליטרים, ומעל מסיכת החזית יש משקף רוח קטן. המשקל היבש עומד על 158 ק"ג, ומרווח הגחון עומד על 200 מ"מ.
ה-390 אדוונצ'ר מגיע כמובן עם פנסי LED, וכן עם מסך TFT צבעוני המתממשק לטלפון הנייד – כמו כל דגמי ק.ט.מ המודרניים. הוא יגיע ארצה ברבע הראשון של 2020. מחיר טרם פורסם, אולם להערכתנו מחירו יהיה נמוך מ-40 אלף ש"ח. זהו בהחלט אופנוע חשוב לשוק הישראלי.
