רגע לפני מילאנו, בב.מ.וו משחררים שני טיזרים – האחד מראה רכיבה בדרך הררית מתפתלת, בולם אחורי סאונד של ארבעה צילינדרים, ואילו השני נותן הצצה חטופה לשני אופנועי אדוונצ'ר-ספורט שעוברים בכביש המפותל – קדימון לב.מ.וו S1000XR המתחדש ולאחיו הקטן – F900XR החדש לגמרי.
מיותר כל נושא הטיזרים הזה, אבל נזכיר לכם שאנחנו כבר יודעים מה ב.מ.וו יציגו. על ה-S1000XR הרחבנו כאן, ונזכיר שיש מנוע, שלדה, מתלים ועיצוב חדשים לגמרי. ה-F900XR עליו כתבנו כאן – אגב, מקורות פנימיים טוענים שהוא יהיה בנפח שקרוב ל-900 סמ"ק, בניגוד להשערות שהוא יישא את מנוע ה-850 סמ"ק שמוכר מה-F850GS – יהיה אחיו הקטן אבל עם מנוע טווין מקבילי ולא ארבעה צילינדרים בשורה.
ה-S1000XR יוצג בתערוכת מילאנו הקרובה לצד שלושה דגמים חדשים נוספים: ה-R18 עם מנוע ה-1,800 סמ"ק, F900R חדש לגמרי, ו-גרסה מוקטנת של הספורט-אדוונצ'ר: F900XR. חדשות ועדכונים מתערוכת מילאנו נביא כמובן במהירות האפשרית.
בהפתעה מוחלטת הציגו דוקאטי בחשיפת דגמי 2020 גם שני קונספטים לדגמים עתידיים – האחד מוטארד המבוסס על הסקרמבלר 800 ואילו השני אדוונצ'ר-שטח חדש שנבנה בהשראת גרסאות פריז-דקאר מתחילת שנות ה-90.
תשומת הלב של כולם בחשיפת דגמי 2020 הייתה נתונה כמובן לדגמי הכביש האדומים והנחשקים של דוקאטי: פניגאלה V4, פניגאלה V2, ומעל כולם הסטריטפייטר V4 המדהים. בין לבין, מנכ"ל דוקאטי קלאודיו דומיניקלי התעכב על תרשים של צמד אופנועים לא שגרתיים בפורטפוליו הדגמים של דוקאטי – הראשון נקרא Motard והוא מחדד את יכולות הכביש של הסרמבלר, ואילו השני לוקח השראה מעולמות המדבר ומציג גרסת אדוונצ'ר-שטח בשם Desert X.
דוקאטי סקרמבלר מוטארד קונספט
התכנון של דוקאטי לשנים הבאות הוא להתרחב לשווקים חדשים ונישות חדשות. כיום אין לחברה דגם עם יכולות שטח אמיתיות, ולשם הם בהחלט מכוונים. אבל דווקא דגם הקונספט הראשון לוקח את פלטפורמת הסקרמבלר 800 האהוב ונותן לו פרשנות לכיוון הכביש עם מתלים מוקשחים וארוכי מהלך, גלגלי שפיצים בקוטר "17 וצמיגי סליקס. או במילים אחרות – סקרמבלר סופרמוטו.
אבל מה שהפיל לנו את הלסת היה הקונספט השני – הדזרט X. בתחילת שנות ה-90 היה לקאג'יבה אופנוע רפליקת פריז-דקאר בשם אלפנט 900, שהתבסס כמובן על אופנועו של אדי אוריולי לוחם המדבר, שניצח את המרוץ בשנת 90 ובשנת 94. את האלפנט הניע מנוע של דוקאטי – וי-טווין מקורר אוויר בנפח 900 סמ"ק. דגם הקונספט שכאן מבוסס על הסקמבלר 1100, שעושה שימוש במנוע ה-1,079 סמ"ק מקורר האוויר של דוקאטי, שבמקור מגיע מהמונסטר 1100. בגרסת המקור המנוע מפיק 86 כ"ס ב-7,500 סל"ד. אם וכאשר תגיע הגרסה הזאת לייצור, אנו מאמינים שמספרים יעלו לכיוון ה-100-95 כ"ס.
לפי התרשים יש לדזרט X את השלדה של הסקרמבלר 1100, אך מערכת המתלים הוגבהה ומהלכה הוארך בהתאם לייעוד הצפוי. ניתן לזהות מערכת פליטה קרבית של טרמיניוני. לדגם הקונספט מיכל דלק אחורי הממוקם בכנף האחורית, אך קשה לנו לראות איך סידור כזה יגיע לדגם הסדרתי. מלפנים יש גלגל 21″ קרבי (לעומת 19″ בסקרמבלר) ומאחור גלגל 18″ וצמיגי קוביות לשטח.
שני הדגמים יוצגו כדגמי קונספט בתערוכת מילאנו הקרובה על-מנת לבחון את תגובות הקהל. אנחנו יותר מנשמח לראות את שני הדגמים קורמים עור וגידים וקמים לתחייה, ובמיוחד גרסת המדבר המרשימה – רפליקה לאופנוע מדהים של רוכב מדהים.
הקאג'יבה אלפנט 900 של אדי אוריולי, במוזיאון דוקאטי בבולוניה (צילום: אביעד אברהמי)
דגם הסופרבייק בחליפת אדוונצ'ר של ב.מ.וו, ה-S1000XR, יקבל גרסה חדשה לגמרי שתוצג בעוד שבועיים בתערוכת מילאנו.
ה-S1000XR המקורי הוצג בשנת 2015 ועודכן בשנת 2017. הוא נשען על הפלטפורמה של ה-S1000RR – הסופרבייק הקרבי של ב.מ.וו. ככזה, הוא מציע מנוע 4 צילינדרים בנפח ליטר ששוכן בתוך שלדת אלומיניום – בדיוק כמו באופנוע ספורט של הגרמנים. כעת, בדיוק שנה לאחר הצגתו של הדור השלישי של אחיו למסלול, יוצג הספורט-אדוונצ'ר החדש.
ה-S1000XR החדש יקבל את המנוע החדש לחלוטין שהוצג ב-S1000RR, בנפח 999 סמ"ק (קוטר קדח 80 מ"מ, מהלך בוכנה 49.7 מ"מ, יחס דחיסה 13.3:1). המנוע מגיע עם תזמון שסתומים משתנה מסוג ShiftCam וזאת על-מנת להרחיב את טווח המומנט היעיל ויחד עם זאת להגדיל את הספק המנוע. פה המנוע יכוון עם פחות הספק ויותר מומנט על-מנת להתאים לייעוד. גרסת הכביש מספקת 207 כ"ס, כאן אנו מאמינים שיהיו סביב 180 כ"ס, כשהדגם הקודם סיפק 165 כ"ס.
60 שניות על ה-ShiftCam: זוהי מערכת תזמון שסתומים משתנה. מדובר בגל זיזים לשסתומי היניקה, אשר מציע לכל שסתום צמד זיזים – אחד לסל"ד נמוך או לפתיחה חלקית של המצערת, שמציע זווית פתיחת שסתום צרה ומהלך פתיחת שסתום קצר. השני לסל"ד גבוה או לפתיחת מצערת מלאה, בעל זווית פתיחת שסתום גדולה יותר ומהלך פתיחת שסתום ארוך יותר. המערכת מגדילה את הטווח היעיל של המילוי הנפחי, את גמישות המנוע ומרחיבה את עקומת המומנט, שכן מהירות זרימת האוויר בכל טווח סל"ד תהיה קרובה יותר לאידאלית כעת.
המנוע החדש מגיע כמובן עם מצערות חשמליות. בדגם הכביש יש 7 מצבי רכיבה – מרוץ, דינמיק, כביש, גשם ו-Race Pro 3-1, כשמצב 'מרוץ' ניתן לכיוון אישי של הרוכב של בקרת האחיזה, ה-ABS (לפניות), בקרת הווילי, תגובת המנוע וגרף המומנט, וכן של בלימת המנוע – לא ברור כמה מהמצבים האלה יגיעו לאדוונצ'ר. ל-S1000XR יהיה קוויקשיפטר מקורי לשני הכיוונים. כל בקרות האלקטרוניות נשענות על יחידת מדידת אינרציה IMU ב-6 צירים של בוש.
בעקבות המנוע החדש יש גם שלדה חדשה, כשהמנוע משמש כגורם נושא עומס. השלדה שונתה על-מנת לשפר את הארגונומיה על ה-S1000XR ו-בב.מ.וו קוראים לשלדה החדשה FlexFrame, כשאת הקשיחות נותן כאמור המנוע. גם הגאומטריה שונתה על-מנת לשפר ביצועים והתנהגות.
גם מערכת המתלים חדשה לחלוטין. הזרוע האחורית מאלומיניום חדשה וקלה יותר, ואליה מחובר בולם יחיד עם כיוונים מלאים, גם הוא חדש ואיכותי יותר. כמו כן, ה-S1000XR יגיע עם אופציה לבולמים חשמליים סמי-אקטיביים מסוג DDC (ר"ת Dynamic Damping Control) בדור חדש ועם יותר פונקציות ומהירות תפעול. למעשה, הבולם בנוי כמעט כרגיל, עם בוכנה ודיסקיות מעבר שמן מכאניות-הידראוליות, אולם יש שסתום נוסף למעבר שמן, שנשלט אלקטרונית, והוא משנה את רמת השיכוכים תוך כדי רכיבה – בהתאם לצורך, כשזמן התגובה עומד על 10 אלפיות השנייה.
ה-S1000XR יוצג בתערוכת מילאנו הקרובה לצד עוד שלושה דגמים חדשים: ה-R18 עם מנוע ה-1,800 סמ"ק, F900R חדש לגמרי ו-גרסה מוקטנת של הספורט-אדוונצ'ר: F900XR. נביא חדשות ועדכונים מתערוכת מילאנו.
האופנוע שבמבחן הוא הדור השלישי של קוואסאקי ורסיס 1000, האדוונצ'ר-תורר הגדול מתוצרת החברה היפנית המזוהה יותר מכל עם הצבע הירוק (אם כי אנחנו קיבלנו למבחן דווקא את סכמת הצביעה השנייה), שאת הגרסה הראשונה חשפה רק לפני 8 שנים ובכך הייתה ליצרנית הגדולה האחרונה להיכנס לאחת הקטגוריות החמות של העשור האחרון.
בבסיסו של הוורסיס 1000 שוכן מנוע 1,043 סמ"ק שנלקח במקור מה-Z1000, שבעצמו קיבל אותו בירושה מאופנוע הסופרבייק של קוואסאקי, הZX-10R- – כמובן לפני שעבר מספר שינויים והתאמות, לרבות הגדלת הנפח. המנוע עצמו כמעט ולא השתנה במהלך האבולוציה של הדגם, למעט שיפורים קלים והתאמות לתקנות יורו המתעדכנות שהלכו והחמירו עם השנים, ואולם השנה מקבל הוורסיס מצערות חשמליות כחלק מהשיפורים שהוכנסו בדגם החדש.
גם השלדה ומערכת המתלים בדגם הבסיס של הוורסיס החדש נותרו כמעט זהים לאלו שבדגם הקודם, אך מערכת הבלימה קיבלה שדרוגים בדמות קליפרים רדיאליים ומשאבת בלם רדיאלית.
לשנת 2019 מקבל הוורסיס 1000 עיצוב חדש, בהשראה ברורה ובהתאמה לליין דגמי הכביש של קוואסאקי, והוא מגיע בשתי גרסאות: הבסיסית, שהיא למעשה הגרסה 'הרגילה' בדומה לזו שהוצעה בעבר, אך נוספו לה מספר שדרוגים משמעותיים מתבקשים: תחילה מערכת בקרת אחיזה בעלת 3 מצבי התערבות ואפשרות כיבוי, כמו כן מערכת ניהול מנוע בעלת 2 מצבים, בקרת שיוט, מערכת ABS חדשה ופנסי LED היקפיים.
בנוסף, מגיע השנה הוורסיס 1000 בגרסת SE (ר"ת Special Edition) המגיעה עם חבילת אבזור מרשימה במיוחד, בדגש על כל מה שקשור לאלקטרוניקה של האופנוע; גולת הכותרת היא מערכת הבולמים הסמי-אקטיבית של שוואה שמקבל דגם ה-SE, ובכך הופך לדגם השני בסך הכל שקוואסאקי מציגה עם בולמים שכאלו – הראשון הוא לא אחר מאשר ה-ZX-10R (וגם שם, רק בדגם ה-SE). בנוסף, הוא מגיע מערכת ניהול אופנוע, מסך TFT צבעוני, פנסי LED חזיתיים הנדלקים בהטיה (כמו ב- H2SX-SE שבחנו לפני שנה), מגני ידיים, משקף גבוה יותר, קוויקשיפטר מקורי (העלאה והורדה) וידיות מחוממות – כשאת השניים האחרונים אפשר לקבל (בתוספת) גם בהזמנה של הדגם הרגיל.
סופר-אדוונצ'ר סופר-טכנולוגי
ביצועים
לאור העובדה שלא הרבה השתנה במנוע של הוורסיס ביחס לשני הדורות הקודמים שלו, לא הופתענו לגלות שהוא גם מתנהג די דומה למה שזכרנו ומספק מכלול תחושות כמעט זהה – המנוע גמיש למדי וסוחב יפה כבר מסל"ד נמוך, ולמרות שמדובר על 4 צילינדרים בשורה, הוא איננו מדרבן את הרוכב לקחת אותו למחוזות הגבוהים של מד הסל"ד ועובד חלק מאוד גם בחצי התחתון של טווח הסל"ד. התמסורת והגיר גם הם עובדים בצורה חלקה ונעימה, יחסי ההעברה תואמים לאופי ולהתנהגות המנוע, והכל 'מנגן' יחד היטב.
הקוויקשיפטר גם הוא עובד היטב בכל הילוך וסל"ד, לא משנה אם זה כלפי מעלה או מטה, אך גילינו קושי מסוים לגרום לו לעבוד אם המצערת לא נמצאת 'במצב הנכון' עבורו – הוא די התעקש שנעלה הילוכים עם גז פתוח, אפילו רק מעט, ונוריד הילוכים עם גז סגור לגמרי. קצת משונה.
בכבישים טכניים הוורסיס מפגין ביצועים לא רעים בכלל ומאפשר קצב רכיבה גבוה, במיוחד במצב רכיבה 'ספורט' (בדגם SE), וזה לא מובן מאליו לאופנוע בעל גובה ומשקל כשל הוורסיס, שבמקרה שלו אי אפשר ממש לומר שבזמן הרכיבה 'המשקל שלו לא מורגש'. עם קרוב ל-260 ק"ג הוורסיס 1000 הוא הכבד ביותר בקטגוריה.
אמנם ההיגוי לא מהיר, אך הוא יציב מאוד בזמן פנייה והאופנוע מרגיש בהחלט 'נטוע' בתוכה, כשגם תיקוני היגוי קטנים תוך כדי לא מפריעים ולא מוציאים את האופנוע משלוותו, כשהכידון הרחב מסייע בביצוע המשימה.
כבד אבל יציב
מגן הרוח המתכוונן, שבדגם ה-SE הוא גבוה יותר ובעל כניסת אוויר במרכזו, עושה עבודה מצוינת בהסטת הרוח מהרוכב, גם כשמדובר ברוכבים גבוהים. קצת תמוהה בעינינו העובדה שהמשקף מתכוונן ידנית ולא חשמלית, אם כי ייאמר לזכותו שבעמידה של כמה שניות ברמזור הצלחנו להגביה אותו די מהר, ואפילו עם יד אחת. ובכל זאת. מה שהפריע לנו קצת יותר זו העובדה שבאופנוע המבחן שכנראה עמד קצת בשמש הישראלית, המשקף השקוף קיבל גוון צהבהב בולט.
הבלמים הקדמיים טובים בסך הכל, אם כי הרגשנו שחסרה להם קצת נשיכה בדיסקים, אך במשיכת בלם החלטית האופנוע מגיב בשלווה, מהדק את הבלימה ולא מפתיע את הרוכב או זורק אותו באלימתו לפנים. הפריעה לנו קצת העובדה שלוקח להם זמן 'להתחמם', כלומר בתחילת נסיעה התגובה הראשונית שלהם קצת חלשה. מהבלם האחורי פחות התלהבנו, בעיקר משום ש-ABS שלו נכנס לפעולה מאוד מוקדם.
לקחנו את הוורסיס גם לשבילי קק"ל בשביל לבחון קצת את יכולות השטח שלו, שכצפוי הן יותר בבחינת כושר עבירוּת גבוה יותר מאופנועי כביש אחרים בעלי צמד גלגלי "17 במידות ספורטיביות. אף על פי כן, כאשר מעבירים את מצב הרכיבה ל'גשם', בוחרים במצב מתלים 'רך' ומפחיתים / מבטלים את התערבות בקרת האחיזה – הוורסיס הופך לידידותי הרבה יותר גם על מצעי כורכר או חול קצת פחות מהודקים.
לא באמת לשטח
איך זה מרגיש?
כמו סופר-אדוונצ'ר מודרני. כזה שעומד בשורה אחת עם המתחרים הבולטים מאירופה, ומשאיר את שאר החברים מיפן קצת מאחור. בקוואסאקי הסירו את הכפפות והלכו הפעם כמעט עם כל מה שיש להם, והכוונה היא לדגם ה-SE שעליו רכבנו במבחן.
מעבר למראה המעודכן עם פנסי ההטיה בחזית, שמשווים לוורסיס מראה יוקרתי בנוסף על היותם יעילים מאוד בתנאי דרך חשוכים, ה'בלינג' של מחממי הידיות ומגני הידיים ומסך ה-TFT הצבעוני שעושה גם הוא רושם מוצלח, הסיפור האמיתי מאחורי הוורסיס SE החדש הוא מחשב ניהול האופנוע והבולמים הסמי-אקטיביים.
הוורסיס 1000 בבסיסו הוא אופנוע יעיל ונוח, מילולית – נוח לרכיבה, עם מושב גבוה ורחב שאמנם מקשה טיפה להגיע לרצפה עם שתי רגליים, אך בהחלט מאפשר לגמוע איתו גם 200 ק"מ ויותר ללא עצירה. את זה כבר ידענו על הדגם הקודם, אבל ברגע שנכנסה האלקטרוניקה המתקדמת לתמונה – הוורסיס הפך להיות מכונת רכיבה משוכללת הרבה יותר.
הרוכב יכול לבחור בין מצבים מוגדרים מראש – גשם, כביש או ספורט, או לחלופין לבחור במצב מותאם אישית, שם הוא שולט כמעט בכל פרמטר דרך תפריט ניהול האופנוע במסך ה-TFT; כך למשל ניתן לבחור בכוח המנוע (מלא = 100%, נמוך = 75%) ומצב המתלים, כשגם כאן ישנה אפשרות בחירה בין 3 מצבים מוגדרים מראש (קשה, בינוני, רך) או כוונון פרטני של שיכוך הכיווץ ושיכוך ההחזרה בכל בולם בנפרד. בנוסף, ניתן לבחור בין מספר אפשרויות של עומס (רוכב, מורכב וציוד) כדי להתאים את עומס הקפיץ בבולם האחורי בצורה ממוחשבת. רק את עומס הקפיץ בבולם הקדמי יש לכוון באופן ידני, במידת הצורך.
נוחות גבוהה ומיגון רוח מעולה
כשכל זה מתחבר לבולמים הסמי-אקטיביים (דגם SE), התוצאה היא אופנוע ש'מגהץ' כמעט כל כביש בכל מצב, דבר שהופך את הרכיבה לחלקה מאוד, אך גם לקלה פיזית – כל מי שרוכב על אופנוע יודע כמה שרכיבה בדרכים משובשות יכולה לעייף את הגוף שסופג בעצמו את מה שהאופנוע מעביר לו. אז בוורסיס 1000SE זה לא המצב, וגם רכיבה של כמה מאות קילומטרים ביום הסתיימה ללא תחושות שכאלו.
תחילה כל ההתעסקות והשליטה בתפריטים דרך הכידון הייתה קצת מסורבלת ולא אינטואיטיבית, אך ככל שרכבנו עליו יותר כך למדנו לעשות שימוש יותר יעיל ביכולות הללו, כמו להעביר בין מצבי רכיבה ולכייל את האפשרויות השונות לצרכינו. את רוב השינויים יש לעשות בזמן שהאופנוע עומד במקום, אך דבר אחד נראה לנו מעט משונה, וזה העובדה שבכדי לברור בין מצבי הרכיבה יש לסגור את המצערת בזמן רכיבה, בזמן שבמערכות דומות נהוג לאפשר לבחור בכל מצב, ורק בסגירת הגז השינוי נכנס לתוקף.
מן העבר השני, לאורך כל המבחן היה חסר לנו פידבק ברור מהאספלט שתחתינו. תחילה חשבנו שהדבר נובע מצמיגי הברידג'סטון T31 המקוריים שכבר עברו כמה אלפי קילומטרים לפני שקיבלנו את אופנוע המבחן, אך כשעברנו לשבילים כבר הבנו שמה ש'משטח' את הקרקע – 'משטח' גם את התחושה… אליה וקוץ בה.
איכות החומרים וההרכבה ברובם גבוהים מאוד כמו שאנחנו מורגלים מקוואסאקי, ולמעט המשקף באופנוע המבחן הספציפי שלנו, בשאר האופנוע לא נמצא שום דופי, על אף שכבר הספיק לצבור קילומטרז' נאה, שאליו תרמנו גם אנחנו עוד כמה מאות קילומטרים שבהם צריכת הדלק של הוורסיס הייתה כ-16 ק"מ לליטר.
מסתכל לאירופאים בלבן של העיניים
סיכום ועלויות
הקוואסאקי ורסיס 1000 החדש הוא שדרוג משמעותי ביחס לדור הקודם, בעיקר בתפיסה של קוואסאקי לגבי חשיבות קטגוריות הסופר-תוררים / סופר-אדוונצ'רים, ובדגש על הפיכת הוורסיס למתמודד לגיטימי אל מול האופוזיציה בכלל, וזו שמגיעה מאירופה בפרט.
אמנם החזות המעודכנת מודרנית ומרשימה, לא מדובר פה בסתם עוד מתיחת פנים קוסמטית שנועדה לעורר עניין, אלא בדגם שמביא עימו חידושים טכנולוגיים, שהחשובים שבהם נמצאים בגרסת ה-SE, איתה בקוואסאקי כבר עושים שינוי של ממש – טכנולוגיה בשירות הרוכב, כזו שהיצרניות האירופאיות המובילות מציעות כבר כמה שנים, עכשיו באופנוע יפני.
התוצאה היא אופנוע נוח מאוד לרכיבות ארוכות, בעל כושר נשיאה גבוה ויכולות כביש משובחות כמעט בכל תנאי הדרך, בין אם אתם פרשים בודדים או רוכבים בזוג.
במחיר של כ-90 אלף ש"ח הוורסיס 1000 הרגיל מתחרה בעיקר בסוזוקי וי-סטרום 1000, בימאהה טרייסר 900 ובקטמ אדוונצ'ר 1090, והוא נמצא במקום טוב באמצע.
גרסת ה-SE לעומת זאת מתחרה כבר במגרש של הגדולים מאירופה כשווה בין שווים, כשהיא מציעה כמעט את כל מה שיש להם להציע, אך במחיר נמוך מרובם, לעתים נמוך משמעותית. במחיר של כ-110 אלף ש"ח, היא מהווה אופציה אטרקטיבית במיוחד למי שמחפש סופר-אדוונצ'ר יעיל, נוח ועמוס בשפע של טכנולוגיה מתקדמת.
ק.ט.מ אדוונצ'ר קטן נפח נתפס במבחנים ומיועד להיות גרסת הכניסה הבסיסית והזולה יחסית למשפחת האדוונצ'רים של ק.ט.מ.
משפחת דגמי האדוונצ'ר של ק.ט.מ ממשיכה לייצר אחים קטנים. בשנה האחרונה נכנס בסערה דגם ה-790 של האדוונצ'ר (למבחן הגרסה הרגילה – לחץ כאן, מבחן לגרסת ה-R הקרבית יפורסם בקרוב), אנו יודעים שה-490 אדוונצ'ר יוצג עוד השנה או במחצית הראשונה של השנה הבאה, כמו גם גרסת ה-390 סמ"ק. הפעם 'נתפס' בעדשת המצלמה דגם נוסף שממשיך לרדת בנפח – 250 סמ"ק.
ככל הנראה מדובר על גרסת כניסה שתכיל מכלולים פשוטים יחסית כדוגמת מזלג הפוך ללא אפשרויות כוונון או פנסים רגילים (ולא LED). דגם המבחן נושא מידות מיני-אדוונצ'ריות בגלגלים – 19″ מלפנים ו-17″ מאחור. המפלט המכובד הוא תוצר של תקנות יורו 5 הרלוונטיות, והמנוע צפוי להיות של ה-250 דיוק – צילינדר אחד מקורר נוזל עם כ-30 כ"ס.
אין כרגע אינדיקציה אם זה יהיה דגם לשוק מסוים או גרסה גלובלית. כך או כך, הק.ט.מ 250 אדוונצ'ר אינו צפוי להיות מוצג בשנה הנוכחית וככל הנראה ייחשף רק לקראת תערוכת מילאנו 2020, כלומר שנה מהיום. נמשיך ונעדכן.
נתונים טכניים: מנוע טווין מקבילי 471 סמ"ק, 47.6 כ"ס ב-8,600 סל"ד, 4.38 קג"מ ב-6,500 סל"ד, הזרקת דלק, 6 הילוכים, שלדת יהלום מפלדה, בולמים קדמיים טלסקופיים 41 מ"מ כיוון עומס קפיץ, מתלה אחורי זרוע פלדה עם בולם יחיד כיוון עומס קפיץ, בלם קדמי דיסק 310 מ"מ עם קליפר צף 2 בוכנות, בלם אחורי דיסק 240 מ"מ, מערכת ABS, אורך 2,155 מ"מ, בסיס גלגלים 1,445 מ"מ, גובה מושב 830 מ"מ, משקל מלא 197 ק"ג, מיכל דלק 17.7 ל', צמיגים 110/80R19, 160/60R17
הונדה CB500X דור 3
מה זה?
ההונדה CB500X הוא אחד משלושת האחים למשפחת ה-CB500 של הונדה. לצד ה-CBR500R הספורטיבי וה-CB500F הנייקד, ה-X הוא הקרוסאובר של המשפחה, או האדוונצ'ר הקטן אם תרצו. המשפחה הזו נחשפה ב-2012, יצאה לשווקים ב-2013 כשהיא מותאמת למדרגות הרישוי האירופאיות החדשות, ועודכנה בדור שני ב-2016. לקראת 2019 בהונדה משדרגים את המשפחה הפופולרית שוב, כשאת השינויים המשמעותיים מקבל ה-CB500X.
מנוע הטווין המקבילי בנפח 471 סמ"ק עבר מספר שינויים, וכעת הוא חזק יותר בין 3,000 לבין 7,000 סל"ד – טווח הסל"ד השימושי ביותר ברכיבה יום-יומית רגילה. בנוסף, יש בולם אחורי חדש, וכן קלאץ' מחליק כסטנדרט. יש גם לוח שעונים LCD חדש, צבעוני וברור יותר, הכולל גם תצוגת הילוך, וכן פנסי LED היקפיים חדשים – אם כי פנסי LED היו גם בדור הקודם. יש גם מערכת פליטה חדשה עם דוד חדש.
מבחינת עיצוב, ה-CB500X מקבל ל-2019 – כמו צמד אחיו – מתיחת פנים משמעותית ומתחדש בעיצוב מודרני יותר שמדגיש את האדוונצ'ריות שלו. בנוסף, לראשונה מאז פותחה הסדרה גלגל הכביש של ה-CB500X מוחלפים, והוא מקבל גלגל קדמי בקוטר "19 במקום ה-"17 שהיה עד כה, וגם הצמיג האחורי מוחלף באחד במידה וחתך של אדוונצ'ר, מה שעשוי להגדיל את טווח שימושי האדוונצ'ר שלו, וזהו השינוי המשמעותי ביותר ב-CB500X.
השינוי המשמעותי – גלגלים במידות אדוונצ'ר
ביצועים
מבחינת ביצועים, על אף שלא מדובר בגרזן ביצועים אלא בקרוסאובר פשוט למוגבלי רישיון נהיגה – ה-CB500X הוא אחד הכלים היותר מאוזנים וקלים לרכיבה שאנחנו מכירים.
המנוע גמיש מאוד. הוא היה גמיש בדור הקודם, וכעת עם שיפורי המנוע הוא גמיש עוד יותר ומספק כוח זמין בכל סל"ד ובכל הילוך. וזה בדיוק הקטע של המנוע הזה – ולמעשה של האופנוע כולו – להיות פונקציונלי ויעיל. אין פה איזו פצצת הספק או מנוע מרגש, אלא מנוע סופר-יעיל וגמיש שמושך בלינאריות מסל"ד רצפה ועד לקצה הסקאלה – בלי הפתעות.
מהירות השיוט הנוחה היא סביב 150 קמ"ש, והמנוע ושאר המכלולים נותנים תחושה מאוד נוחה סביב הקצבים הללו. הגיר נעים לשימוש, וכך גם הקלאץ', שהתרכך מעט בזכות מערכת הקלאץ' המחליק.
ביצועים טובים ומאוזנים
ההיגוי וההתנהגות בפניות – פשוט מעולים. ה-CB500X קל מאוד ונשלט מאוד, גם בכניסה לפניות וגם במהלכן כשהוא על הצד. גם כאן אין איזה היגוי מטורף או התנהגות מרגשת, אבל הכל עובד בדיוק כמו שצריך, ללא הפתעות, ועם מילה אחת שחוזרת על עצמה בכל פרמטר באופנוע הזה – איזון.
גם מערכת המתלים הפשוטה, שגדלה במהלכה, בסך הכל בסדר גמור, וכל עוד לא מגזימים בביצועים הספורטיביים שמנסים לסחוט מה-X – למשל על כבישים מפותלים – מערכת המתלים תשמור על הקו שבין ספיגה לבין איזון ותאפשר לרוכב להתרכז ברכיבה.
כמו שכתבנו – השינוי המשמעותי ביותר בדור השלישי של ה-CB500X הוא המעבר מגלגלי כביש במידות ספורטיביות כמו צמד אחיו, לגלגלים חדשים במידות של אופנוע אדוונצ'ר – "19 מלפנים ו-"17 בחתך גבוה מאחור. השינוי הזה לא הופך אותו כמובן לחיית שטח, אבל הוא בהחלט מאפשר רכיבת שבילים ברמה סבירה פלוס – הרבה יותר ממה שהיה בדור הראשון והשני עם גלגלי הכביש. זה בא לידי ביטוי גם באחיזה של הצמיגים, גם בספיגה של הצמיגים בעלי החתך הגבוה (והקוטר הגדול מלפנים), וגם ביציבות שמידות הצמיגים מספקות על השבילים. כאמור, רכיבת שבילים קלה הופכת כעת לקלה יותר, ומהעבר השני לא נרשמה ירידה באחיזה או ביציבות ברכיבת הכביש. אנחנו כבר יודעים שצמיגים במידות האלה מתפקדים מצוין ברכיבת כביש – וכך הדבר גם כאן ב-CB500X. שדרוג חשוב וראוי.
וגם כאלה אפשר לסחוט…
איך זה מרגיש?
בדיוק כמו שכתבנו במבחן לדור השני של ה-CB500X: במשפט אחד – כמו האופנוע הכי ידידותי בעולם. קשה לנו לחשוב על אופנועים קלים יותר לרכיבה וידידותיים יותר לרוכב מה-CB500X. רק שכעת בדור השלישי טווח השימושים שלו רחב יותר.
תנוחת הרכיבה זקופה לחלוטין, המושב נוח למדי, אם כי הממדים הקומפקטיים של ה-CB500X מצד אחד מאפשרים הגעה קלה של הרגליים אל הקרקע, אבל מצד שני מקפלים את הברכיים יותר מבאופנועי אדוונצ'ר מרווחים יותר. נציין רק שזה לא ממש הפריע לאורך זמן, אבל זה עלול להציק לרוכבים גבוהים.
על אף שגובה המושב טיפס מ-810 ל-830 מ"מ – גם בגלל הגלגלים החדשים וגם בגלל הארכת מהלך המתלים – ה-CB500X עדיין אופנוע קטן, וכאמור ההגעה עם הרגליים לקרקע מתבצעת בקלות. התחושה הזו של תנוחת רכיבה של אדוונצ'ר, רק שכל הקוקפיט וסביבת הרוכב היא כזו מיניאטורית, מוזרה בהתחלה. ממש מיני-אדוונצ'ר. בכל מקרה, לא היה לנו צפוף, וגם לא בהרכבה, כשהמורכבת הקבועה שלנו מדווחת על נוחות גבוהה למדי – בטח בהתחשב בממדי האופנוע הקטנים יחסית.
המורכבת שלנו מדווחת על נוחות גבוהה יחסית
התפעול כולו רך ואינטואיטיבי, וזו אחת הסיבות לקלות הרכיבה על ה-CB500X. מיגון הרוח טוב מאוד, כל עוד הרוכב לא גבוה מדי, והוא מאפשר לרכב על כ-150 קמ"ש בלי בעיות מיוחדות ובלי מערבולות רוח בקסדה. המנוע מצדו יכול גם 180 ויותר, אבל הוא יוצא מאזור הנוחות שלו גם כן סביב 150 קמ"ש, ולכן את השיוט הנינוח שלנו על כביש בינעירוני מהיר עשינו על סביב 140 ו-150 קמ"ש.
נציין לטובה גם את תצרוכת הדלק, שעמדה במהלך המבחן על כ-23 ל/ק"מ, וזאת למרות שלחצנו אותו לא מעט.
ועוד דבר שחשוב לציין – העיצוב החדש, שנראה נפלא. אם זה ה'מקור' הקטן והפנס הקדמי החדש, פנלי הצד וכיסוי מיכל הדלק היפהפיים, וכל זה עם חישוק "19 קדמי – נותנים ל-CB500X מראה של אדוונצ'ר אמיתי. אהבנו מאוד את העיצוב של הדור השלישי.
סיכום ועלויות
ה-CB500X הוא להיט המכירות של משפחת ה-500 המוצלחת של הונדה, ולא בכדי. בהונדה השכילו לייצר כלי, שכמו שכבר כתבנו עליו – שלם מסך חלקיו. הוא מציע אופנוע יעיל באריזה של אדוונצ'ר, או מיני-אדוונצ'ר אם תרצו, והתוצאה היא אחד הכלים הקלים והידידותיים ביותר לרכיבה שאנחנו מכירים, שהוא גם אופנוע יעיל מאוד המתאים לתנאים הישראליים.
הוא עשוי להיות חבר נאמן לרוכבים צעירים בתחילת דרכם שמחפשים כלי פונקציונלי שעליו יהיה להם קל ללמוד את רזי הרכיבה, אולם הוא מתאים גם לרוכבים ותיקים שמחפשים כלי זול, נוח ויעיל לכבישים הישראליים, כשלמשל ניתן להתקין עליו ארגזי צד או ארגז אחורי מקוריים עם מנשאים מקוריים, וכך ליהנות גם מיכולת נשיאה רבה.
במחיר של 51 אלף ש"ח ועם ניצול כל מגבלת ההספק של רישיון הנהיגה A1 (שהם 35 קילוואט – 47.6 כ"ס), ה-CB500X הוא להיות אחת הרכישות ההגיוניות למי שמחפש תחבורה פרקטית, יעילה ונוחה, כשמידות הגלגלים החדשות של הדור השלישי מרחיבות את טווח השימושים שלו ומאפשרות גם רכיבת שבילים קלה פלוס.
אז ה-CB500X הוא פתרון מעולה לרוכבים מתחילים, אבל לא רק להם, אלא לכל רוכב שמחפש כלי תחבורה יומיומי עם הערך המוסף של אופנוע טיולים שגם נעים בכבישים מפותלים ובעל יכולות שבילים – וכל זה לרישיון A1. לא פלא שהוא כזה להיט מכירות בישראל.
אחרי כל השמועות והטיזרים, בהונדה חושפים היום (ב') רשמית את ה-CRF1100L – האפריקה טווין החדש בנפח 1,100 סמ"ק. הדגם נחשף ב-3 גרסאות, כשמעבר לגרסה הרגילה ולגרסת ה-DCT ישנה גם גרסת אדוונצ'ר ספורט הכוללת אלקטרוניקה רבה ואופציה למערכת מתלים חשמלית סמי-אקטיבית.
הונדה CRF1100L – אדוונצ'ר ספורט וגרסה רגילה
מנוע הטווין המקבילי של האפריקה טווין גדל בנפחו ל-1,084 סמ"ק, כפי שכתבנו בעבר, וגם ההספק והמומנט טיפסו ל-102 כ"ס ו-10.7 קג"מ בהתאמה – עלייה של 7% ו-6%, ואם מוסיפים את הירידה במשקל של 10 ק"ג, הרי שיחס ההספק/משקל עולה ב-10% ביחס לדגם היוצא. המנוע החדש עומד כמובן בתקנות יורו 5.
שדרוג גדול נמצא במערכות האלקטרוניות. בעזרת יחידה למדידת אינרציה IMU ב-6 צירים וכן מצערות חשמליות (שהיו גם בדגם הקודם), הולבשו על האפריקה מערכות רבות, והאפריקה מיישר קו עם חזית הטכנולוגיה בתחום זה. כך למשל יש 4 מצבי ניהול מנוע / אופנוע, השולטים על תגובה וכוח המנוע, בקרת האחיזה וה-ABS: תיור, אורבן, שביל ושטח, ובנוסף עוד 2 מצבים לתכנות אישי של הרוכב. יש כאמור שליטה על כוח ותגובת המנוע, בקרת שיוט, ABS להטיה, בקרת ווילי, בקרת סטופי, מאותתי חירום בבלימה חזקה, ובנוסף יש פנסי LED היקפיים, וגם מסך TFT חדש בגודל "6.5 – כשלראשונה מדובר במסך מגע, והוא מגיע עם קישורית לטלפון הנייד.
מסך מגע בגודל "6.5 ושפע אלקטרוניקה
מבחינת עבודת גוף, האפריקה טווין הוצר בחלקים רבים על מנת להגיע לממדים צרים וקומפקטיים יותר. כך למשל מיכל הדלק צר יותר, המושב צר ב-40 מ"מ, והוא מתכוונן לגובה בין 850 ל-870 מ"מ. בהונדה טוענים שהאפריקה טווין הוכוון משמעותית יותר לרכיבת שטח ביחס לדגם היוצא. המשקל המלא עומד על 226 ק"ג, ו-236 ק"ג לגרסת DCT.
גרסת האדוונצ'ר ספורט המאובזרת, המיועדת לטיולים ארוכים ולאדוונצ'ר, מצוידת במיכל דלק בנפח של 24.8 ליטרים (לעומת 18.8 ל' בגרסה הרגילה) המספיקים לטווח של כ-500 ק"מ, משקף מתכוונן לגובה ב-5 מצבים, גריפים מחוממים ושקח אביזרים מקורי. בנוסף, האדוונצ'ר ספורט מגיע עם פנסים מתכווננים לפנייה, וכן לראשונה עם מערכת מתלים חשמלית סמי-אקטיבית של שוואה – המגיעה כאופציה בתוספת תשלום. מערכת המתלים החשמלית מתממשקת עם מצבי ניהול המנוע / אופנוע, ומשנה את יכולות השיכוך בהתאם לתכנית הנבחרת. בנוסף, ניתן לכוון את עומס הקפיץ מאחור לפי העומס על המושב (רוכב, רוכב עם מורכב, רוכב עם מורכב וציוד).
ההונדה אפריקה טווין על 3 גרסאותיו – הרגילה, גרסת DCT אוטומטית וגרסת אדוונצ'ר ספורט – יושק לעיתונות העולמית בעוד שבועיים בסרדיניה, כמה שבועות לאחר מכן הוא יגיע ארצה, ואז גם יתפרסמו מחירים.
זירו מעדכנת את כלל דגמי 2020 עם גרפיקה וצבעים חדשים, ובנוסף משחררת גרסה חדשה בשם DSR Black Forest Edition המיועדת לפלח האדוונצ'רים.
לשנת 2020 יש לזירו שמונה דגמים להציע: SR/F הספורטיבי, S ו-SR העירומים, FX הפליי-בייק, FXS סופרמוטו, DS הדו"ש ו-DSR החזק והמשוכלל יותר. כאמור, נתמקד בגרסת היער השחור החדשה.
גרסה זו מוסיפה ל-DSR סט מזוודות קשיחות של GIVI, משקף קדמי גבוה, מגני ידיים, מגני מנוע, צמיגי פירלי MT60 וצבע כל-שחור חמקני. בזירו מגדירים אותו כדו-שימושי עם יכולות אדוונצ'ר, אבל עם חישוקים יצוקים ו-225 ק"ג אל תצפו ליותר מדי יכולות שטח. ההספק המוצהר הוא 70 כ"ס והמומנט 16 קג"מ. המהירות המרבית המוצהרת – 164 קמ"ש.
ומה לגבי הנתון שמעניין כל אחד שחושב על אופנוע חשמלי, ובטח לשימוש סטייל אדוונצ'ר? בזירו מציעים, בכמעט 3000$ נוספים (בארה"ב), סוללה משודרגת (POWER TANK) שמגדילה בעיר את טווח הנסיעה מ-253 ק"מ ל-315 ק"מ, מחוץ לעיר ל-177 ק"מ במקום 142 ק"מ, ו-227 ק"מ משולב במקום 180 ק"מ.
צילום סטילס: רונן טופלברג; צילום ועריכת וידאו: שי דרויאק
זה אחד הכלים המדוברים ביותר של 2019, וכעת הוא מגיע ארצה. מטרו-מוטור, יבואנית ימאהה לישראל, השיקה בסוף השבוע את הטנרה 700 בישראל באירוע ענק שכלל 6 אופנועי הדגמה ויומיים של רכיבות מבחן בהרי ירושלים.
צילום ועריכה: שי דרויאק
על הטנרה 700 כבר רכבנו יומיים ו-500 ק"מ בהשקה העולמית בספרד לפני 3 חודשים, והרכיבה הקצרה של כמה עשרות קילומטרים כאן בארץ אפשרה לנו לטעום כאן בארץ, בתנאים שאותם אנחנו מכירים כל כך טוב, אם הרושם המצוין שקיבלנו מהטנרה 700 בהשקה העולמית ממשיך גם כאן. נאמ;לק לכם ונגיד כבר עכשיו שכן, בגדול.
בבסיס הטנרה 700 נמצא מנוע ה-CP2 שאותו אנחנו מכירים היטב מה-MT-07 על שלל דגמיו (XSR700 וטרייסר 700). זהו טווין מקבילי מודרני המפיק כ-74 וכמעט 7 קג"מ. סביב המנוע בנו בימאהה אופנוע חדש לחלוטין, כשכאמור הקונספט הוא אדוונצ'ר-ראלי.
כך למשל שלדת הפלדה חדשה לחלוטין, ומיועדת לספק פידבק בכביש ובשטח. מערכת הבולמים איכותית למדי, עם בולמים קדמיים הפוכים של קאיאבה עם מנגנון קארטרידג', כל הכיוונים ומהלך של 210 מ"מ. גם מאחור יש בולם של קאיאבה, גם הוא עם כל הכיוונים כולל עומס קפיץ, ויש גם מיכל גז חיצוני. הגלגלים במידות "21 ו-"18 עם צמיגי פירלי סקורפיון ראלי STR קרביים, והמבנה כולו משדר פונקציונליות וקרביות.
הקוקפיט קרבי מאוד, עם כידון רחב ועבה, לוח שעונים המעוצב אנכית, באר למתקון מעליו, ומיגון רוח צנוע אך יעיל. בימאהה גם חשבו על פרטים קטנים שמגבירים את הפונקציונליות, כמו הכנף הקדמית המתכווננת לגובה, ידיות האחיזה שעל הכנף האחורית המיועדות להרמת האופנוע מהזנב במצבים כאלה ואחרים, או ארבעת הווים לקשירת מטען על הזנב. מה עוד? יש 4 פנסי LED מלפנים עם מסיכה בעיצוב ראלי קרבי, ובעיקר יש רוח שמשדרת שהאופנוע הזה בא לתת עבודה.
קרבי ופונקציונלי
איך זה מרגיש?
מכלול התחושות שלנו מהטנרה 700 זהה לחלוטין לזה שקיבלנו בהשקה העולמית ושהפתיע אותנו לגמרי. ראשית המנוע. על ה-CP2 הזה שפכנו כבר הררי מילים, ולדעתנו הוא אחד היציאות החזקות של ימאהה בעשור האחרון. הוא גמיש מאוד, הוא חזק דיו, אבל הוא בעיקר בעל שמחת חיים ותגובות מעולות, שמאפשרים לעשות הכל – בכביש ובשטח – כולל הרמת גלגל קדמי בקלות לפני מכשול (או סתם לווילי – כמו כל סדרת ה-MT-07). כאן בטנרה הוא עושה עבודה מעולה לא פחות משאר הסדרה. אגב, השליטה במצערת מעולה, ולכן מערכת בקרת אחיזה לא באמת נדרשת פה. אגב, בחודש ספטמבר צפויה להגיע ארצה גם גרסה המוגבלת ל-46.7 כ"ס לרישיון נהיגה A1.
תנוחת הרכיבה קרבית, והמושב בגובה של 875 מ"מ גבוה למדי אבל לא גבוה מדי. אגב, יש גם מושב ראלי הגבוה היותר ב-44 מ"מ, ומאידך ניתן להנמיך את גובה המושב על-ידי קיט מושב ולינק לבולם האחורי שמנמיך ב-30 מ"מ מהמקור. הכידון כאמור רחב ושטוח, התנוחה זקופה ושולטת, והיא קרבית ועניינית.
ההתנהגות הדינמית היא ההפתעה הגדולה בטנרה 700. נדהמנו מהתנהגות האופנוע הזה בספרד, וכאמור התחושה זהה גם כאן בהרי ירושלים. היכולת של הטנרה 700 להיות אדוונצ'ר-כביש מצד אחד, לספק נוחות סבירה, מיגון רוח, יכולת תקיפת כבישים, היגוי טוב ושימושיות רבה, ומאידך, כשהאספלט מסתיים ומתחיל השביל – להיות אופנוע שטח מצוין שיכול לרכוב מהר מאוד על שבילים או לתקוף מכשולים טכניים – פשוט מדהימה. זה לדעתנו היתרון הגדול של הטנרה 700, שפותח מחדש את תחום האדוונצ'רים הבינוניים.
יכולות כביש טובות לצד יכולות שטח גבוהות מאוד
יתרון נוסף של הטנרה 700 נמצא בפשטות ובמחיר. לא תמצאו פה מערכות אלקטרוניות כמו מצבי ניהול מנוע, קוויקשיפטר, בקרת אחיזה או בקרת שיוט, אותם תמצאו באדוונצ'רים גדולים ויקרים, אבל כן תמצאו פה פשטות פונקציונלית והתמקדות בדבר האמיתי – רכיבה. בסופו של דבר זה מתבטא במחיר, שעומד בישראל על 69,985 ש"ח.
בימאהה מציעים 3 קיטים לאבזור הטנרה: קיט אקספלורר הכולל צמד ארגזי-צד, רגלית אמצע, מגן גחון מסיבי, מגני מנוע, כיסוי למושב המורכב המאפשר העמסת ציוד נוסף מחירו של קיט האקספלורר עומד על 13,725 ש"ח, ובמחיר השקה 9,990 ש"ח. הקיט השני, ראלי, כולל דוד פליטה של אקרפוביץ', מושב מוגבה ב-44 מ"מ, מחרשה מאלומיניום, מאותתי LED, מגני שרשרת ורדיאטור מאלומיניום ופד למיכל הדלק, ומחירו 11,825 ש"ח ובהשקה 9,500 ש"ח. הקיט השלישי, קיט טורינג, כולל ארגז אחורי, סבל אחורי, מגן מנוע, מגן רדיאטור, רגלית אמצע ופנסי ערפל. מחירו 11,600 ש"ח, ובהשקה 8,990 ש"ח.
הימאהה טנרה 700 מחזיר את הכבוד לשם האייקוני 'טנרה', והוא מציע ביצועים מעולים – בכביש ובשטח – הרבה פונקציונליות, עיצוב קרבי, ושילוב של מודרניות ופשטות. הוא מתאים מאוד לשוק הישראלי לא רק בגלל המחיר, אלא הרבה בזכות יכולות השטח הגבוהות. במחיר הזה, הוא צפוי להיות להיט מכירות.
שני דגמים חדשים נוספים להארלי -דיווידסון ב-2020: אדוונצ'ר טווין מפלצתי בשם פאן-אמריקה וסטריטפייטר סקסי.
באמת הבענו תמיהה שבהארלי לא בחרו לחשוף את שני הדגמים בהודעה לעיתונות שלהם לדגמי 2020 – כנראה שרצו לשמור את הבמה ל-Low Rider Sהמגניב שלהם. על שני הדגמים החדשים לגמרי, שמכניסים את היצרן ממילווקי לנישות חדשות שאמורות להוציא אותו מהמיתון הקשה בו נמצא בשנים האחרונות, כבר כתבנו לא מזמן.
נתחיל עם הראשון והמפתיע: אדוונצ'ר-תיור גדול (מאוד) שמיועד – לפי התמונות – לכביש, למרות חישוקי שפיצים בדגם התצוגה. הדגם, שייקרא פאן אמריקה, יישא מנוע וי-טווין בנפח 1,250 סמ"ק וייכנס ראש בראש מול הדוקאטי מולטיסטרדה 1260 המצליח וממשיך דרכו המולטיסטרדה V4, וגם כמובן מול הב.מ.וו R1250GS. אין שום נתונים נוספים כרגע.
הדגם השני יהיה על טהרת הסטריטפייטר, וייקרא כך או Bareknuckle – שם שהארלי רשמו עליו זכויות לפני מספר חודשים. המנוע יהיה בנפח 975 סמ"ק, מקורר נוזל, ולפי ההערכות יספק כ-115 כ"ס.
עיתונאים ברחבי העולם הוזמנו להשקת דגם חדש בחודש הבא, וככל הנראה זה המועד בו הארלי תחשוף את שני הדגמים שאמורים להצעיד אותה קדימה עם קהל חדש.
