שבועות ספורים אחרי חברת האם ק.ט.מ, גם בהוסקוורנה משיקים את ליין דגמי האנדורו של 2020. זהו דור חדש של אופנועי אנדורו להוסקוורנה – השלישי מאז נרכש המותג על-ידי קבוצת ק.ט.מ, ובגדול אפשר לומר שהשינויים בדגמי האנדורו של הוסקוורנה זהים למדי לאלו שבוצעו בדגמי 2020 של ק.ט.מ.
דגמי האנדורו של הוסקוורנה ל-2020 (בתמונה – FE250)
אבל לפני שנדבר על הדור החדש, צריך לדבר לרגע על המותג הזה – הוסקוורנה. במקור זהו מותג שוודי, אולם הוא היה בבעלות משפחת קסטליוני האיטלקית כ-20 שנים. משם המותג עבר לב.מ.וו, שדרך המותג האיטלקי-שוודי שחררה כמה דגמים מעניינים ובראשם הנודה 900. ב-2013 נרכש המותג הוסקוורנה על-ידי קבוצת ק.ט.מ, ומאז – במשך 6 שנים – החברה משקיעה כדי לבדל את המותג, לייחד אותו, ולספק מוצרים ייחודיים ברוח המיוחדת של הוסקוורנה.
המספרים מראים שבמטיגהופן עובדים נכון. אם בשנות השיא של הוסקוורנה 'האדומה' – של ב.מ.וו ולפני כן של איטליה נמכרו פחות מ-12,000 כלים בשנה, הרי שבשנה הראשונה של הוסקוורנה תחת קבוצת ק.ט.מ, 2014, נמכרו לא פחות מ-16,000 כלים. שיא של כל הזמנים. מאז מטפסים בק.ט.מ עם מותג הוסקוורנה, שוברים שיאי מכירות בכל שנה, וב-2018 נמכרו 48,555 כלים של המותג השוודי-אוסטרי. בחלוקה שטח וכביש נציין שנמכרו כ-33,000 אופנועי שטח (אנדורו ומוטוקרוס, מהם 60% אנדורו ו-40% מוטוקרוס), וכ-15,000 אופנועי כביש מסדרות ה-401 וה-701. אנשי הוסקוורנה, אגב, מציינים שמטרתם להמשיך ולשבור את השיא, בין היתר על-ידי הצגת דגמי כביש חדשים כבר בתערוכת מילאנו הקרובה בנובמבר 2019.
נחזור לדגמי האנדורו של 2020. המטרה של מהנדסי הוסקוורנה לדור החדש של אופנועי האנדורו הייתה להוריד משקלים, לשפר את הנוחות, לשפר את יכולות הרכיבה ואת קלות התפעול. השינויים, כאמור, כמעט זהים לאלו שבוצעו בדגמי האנדורו 2020 של ק.ט.מ, וזה לא מפליא, שכן שני המותגים משתמשים בטכנולוגיות זהות, והם בוצעו בשלדה, במתלים, במנגנון הלינקג', בארגונומיה, ובמנועים.
שלדה קשיחה יותר ואג'נדה חדשה לבולמים
לשנת 2020 דגמי הוסקוורנה מקבלים פלסטיקה חדשה עם ארגונומיה צרה יותר כמעט בכל מקום שבו הרוכב מתחבר לאופנוע. כמו בק.ט.מ, גם בהוסקוורנה הרדיאטורים צרים יותר ונמוכים יותר, ועל כן כונסי מיכל הדלק צרים משמעותית בחלקם העליון. המושב השנה נמוך יותר ב-10 מ"מ, על-פי הוסקוורנה בשל מערכות חשמל ואלקטרוניקה מינימליסטיות יותר מבעבר, ויש לו כיסוי מושב חדש שמתאים לרכיבת אנדורו.
שלדת אופנועי האנדורו של הוסקוורנה – שזהה בין הדגמים למעט תושבות המנוע והצינורות התחתונים של העריסה – מקבל השנה יותר קשיחות לפיתול ולכוחות אנכיים. תושבות ראש המנוע עשויות השנה מאלומיניום מחושל בכל הדגמים ולא רק ב-4 פעימות, ושלדת הזנב הפלסטית – הייחודית להוסקוורנה (70% פלסטיק, 30% קרבון) – עשויה השנה מ-2 חלקים במקום מ-3, ומשקלה יורד ב-250 גרם.
שינוי משמעותי על-פי הוסקוורנה מתבצע במנגנון הלינקג'. זהו מנגנון חדש, אשר מציע יותר תחושה (רכות) בתחילת המהלך עם יותר פרוגרסיביות לקראת סופו. המשמעות היא שגובה הרכיבה בדינמי יורד ב-10 מ"מ נוספים, ועם המושב הנמוך יותר מדובר ב-20 מ"מ תמימים של גובה מושב שההוסקוורנה איבד השנה, מבלי לוותר על מרווח גחון. מעניין מאוד וחשוב, ואת זה בהחלט נבדוק.
ארגונומיה משופרת (בתמונה – TE300i)
בתחום הבולמים, גם דגמי הוסקוורנה מקבלים את האג'נדה החדשה של ק.ט.מ – שלדה קשיחה יותר, קפיצים רכים יותר, והידראוליקה איטית יותר. בק.ט.מ זה עבר, אם כי לקח זמן להתרגל לזה, ומאוד מעניין כיצד זה יעבוד בהוסקוורנה עם מערכת הלינקים מאחור. כך או כך, בפרונט נדובר על מזלג ה-XPLOR, המותקן גם בק.ט.מ, רק שבהוסקוורנה הוא מגיע עם כיוון עומס קפיץ במקור (ועם הגומייה לניטור מהלך המתלה שבשימוש), ואילו מאחור מדובר בבולם ה-XACT הכולל כאמור מערכת לינקים.
בתחום המנועים, דגמי הוסקוורנה מקבלים את אותם השינויים של דגמי ק.ט.מ ל-2020. כך למשל יש מערכת קירור חדשה, עם רדיאטורים חדשים ועם צנרת בקוטר גדול יותר. מערכת ניהול המנוע – גם ב-2 פעימות וגם ב-4 פעימות – חדשה, כשבדגמי ה-4 פעימות יש עדכון לבקרת האחיזה כך שתעבוד טוב יותר. דגמי ה-2 פעימות מקבלים חיישן לחץ סביבתי בנוסף לחיישן לחץ גל הארכובה לטובת ניטור לחץ מדויק יותר למערכת ההזרקה, וכן מפות ניהול מנוע חדשות ומעודכנות.
מה עוד חדש במנועים? ובכן, רגלית ההתנעה ירדה בכל הדגמים, למעט ב-TE150i החדש. דגמי ה-TE250i / TE300i מגיעים אמנם רק עם מתנע חשמלי, אולם ניתן להוסיף להם רגלית התנעה כחלק נפרד. תיבת האוויר חדשה בכל הדגמים, ודגמי ה-2 פעימות המוזרקים מקבלים מיכל שמן חדש שכולל גם את חיישן הלחץ הסביבתי.
מנוע ה-TE150i החדש והמוזרק
מערכות הפליטה חדשות כולן, כשהן קלות יותר גם ב-2 פעימות וגם ב-4 פעימות. בנוסף, דגמי ה-2 פעימות בנפחים 250 ו-300 סמ"ק מקבלים את סעפת הפליטה החדשה עם הגימור הגלי שאמור להקנות עמידות גבוהה יותר במכות. לדברי מהנדסי הוסקוורנה, דווקא במנועי ההזרקה זה חשוב, שכן מערכות פליטה מעוכות משפיעות מאוד על תפקוד המנוע – יותר מאשר במנועי קרבורטורים.
מנועי ה-2 פעימות הגדולים מקבלים השנה פורט פליטה חדש, וכן פלאנג' חדש בחיבור למערכת הפליטה. בנוסף, שסתום הכוח חדש, וכך גם מכסה נשאבת המים.
ה-FE250 מרובע הפעימות מקבל צילינדר חדש, יחס דחיסה גבוה יותר, וכן תזמון חדש לגלי הזיזים. השינויים הללו אמורים להיות משמעותיים. גם ה-FE350 מקבל יחס דחיסה גבוה יותר, בין היתר על-ידי ראש מנוע חדש לחלוטין שגם שוקל 200 גרם פחות וגם תא השריפה מעוצב בו אחרת מבעבר. הבוכנה ב-FE350 חדשה, וגם היא אחראית על העלאת יחס הדחיסה.
ה-FE450 וה-FE501 מקבלים השנה ראש מנוע חדש, שבו גל הזיזים יושב נמוך יותר ב-15 מ"מ ותא השריפה מעוצב מחדש. בנוסף, הבוכנה חדשה, ושני השינויים הללו מעלים את יחס הדחיסה מ-11.8:1 ל-12.75:1 – שינוי משמעותי ביותר.
TE150i – חדש ל-2020
TE150i – דו-פעימתי עם הזרקת דלק
גם בהוסקוורנה משחררים לשוק אופנוע 150 סמ"ק דו-פעימתי מוזרק דלק חדש, כשטכנולוגיית המנוע זהה לזו שבק.ט.מ 150EXC TPI. המנוע עבר שינויים רבים להתאמה להזרקת הדלק, ובין היתר הוא מקבל צילינדר חדש ובוכנה חדשה, וכן ראש מנוע חדש וקלאץ' דיאפרגמה DDS המותאם לאנדורו. השלדה זהה בגאומטריה לשאר דגמי הוסקוורנה, פרט לצינורות השלדה התחתונים שעוטפים את המנוע גבוה יותר בגלל הקומפקטיות של מנוע ה-150 לעומת ה-250 וה-300. גם שאר האופנוע זהה לשאר דגמי האנדורו של הוסקוורנה ל-2020, למעט הסט-אפ במתלים שמותאם למשקל ולעומסים של ה-TE150i.
מחר (ג') נרכב על דגמי האנדורו של 2020 בהשקה לעיתונות העולמית שנערכת ברגעים אלו בפינלנד, ובימים הקרובים נספר לכם כיצד מתנהגים ועובדים האופנועים החדשים. הישארו מחוברים.
בימים אלו שרקו הצרפתית חוגגת 20 שנה. החברה, שהוקמה בשנת 1999, ייצרה בתחילה אופנועי טריאל, ואת אופנוע האנדורו הראשון שלה היא השיקה בשנת 2004. ב-15 השנים הללו החברה הקטנה הזו התקדמה במהירות אל חזית אופנועי האנדורו, ונכון להיום היא אחת היצרניות המובילות בתחום.
אפשר להגיד – ובמידה מסוימת של צדק – שזו לא חוכמה לקחת מכלולים איכותיים ולייצר אופנוע טוב. אבל בשרקו יש כמה דברים מעבר לכך. ראשית, הם מפתחים בעצמם את השלדות, והאופנועים של שרקו מצטיינים בגודלם הפיזי, ובעיקר בממד הרוחב הצר, וכן במשקלים הנמוכים. במקביל, האופנועים של שרקו מצטיינים בהתנהגות דינמית וביכולות דינמיות מודרניות. אבל מעל לכל, הפלא העיקרי מבחינתנו הם המנועים – ובמיוחד מנועי ה-4 פעימות. כמעט קשה להאמין שחברה קטנה כל כך תפתח בעצמה מנועים איכותיים כל כך מכל בחינה: כוח, התנהגות, הורדת כוח, שליטה, ולא פחות חשוב – גודל פיזי ומשקל. השורה התחתונה היא שהאופנועים של שרקו השתבחו במהירות והגיעו תוך זמן קצר להיות כלים מהמובילים בתחום האנדורו.
גם החברה עצמה גדלה במהירות, בין היתר בזכות הרחבת ליין הדגמים שלה. כך למשל, שרקו מציעה לא פחות מ-13 דגמי אנדורו (רייסינג ופקטורי), שמתוכם 3 נפחים דו-פעימתיים ו-4 נפחים של מרובעי פעימות, ובנוסף דגמי קרוס-קאנטרי, דגמי טריאל, דגמי סופרמוטו בנפחים שונים, וגם אופנועים קטנים לנערים ואופנועי פנאי בסיסיים. ליין רחב לכל הדעות. שרקו מוכרת היום אופנועים מסביב לעולם ב-750 נקודות מכירה ב-5 יבשות, ובנוסף נכנסה לדעת הקהל כאג'נדה לא מעט בזכות ההשקעה הרבה בספורט מוטורי בכמה דוקטרינות. מרשים ביותר.
דגמי האנדורו של שרקו ל-2020; כאן סדרת הרייסינג
2020 – המשך האבולוציה
ב-2018 רכבנו על ליין דגמי שרקו, כשהכוכב היה ה-SE-R125 הדו-פעימתי. שנה לאחר מכן רכבנו על ליין דגמי 2019, כשבשרקו השיקו לראשונה את דגמי הפקטורי המצוידים בולמי קאיאבה במקום WP, במערכות פליטה משופרות, ובשפע של אביזרי איכות. לשנת 2020 בשרקו לא מבצעים מהפכות או קפיצת מדרגה משמעותית, אלא ממשיכים באבולוציה ובהשבחת הכלים כך שיהיו חזקים יותר, קלים יותר, דינמיים יותר ויעילים יותר.
כך למשל, כל דגמי האנדורו מקבלים שיפור במנגנון הלינקג', וכעת לטענת שרקו הוא עובד חלק יותר ועמיד יותר. דגמי ה-SE הדו-פעימתיים בנפחים 250 ו-300 סמ"ק מקבלים צינור חדש בין תיבת האוויר לשסתום העלים, שאמור לשפר את היעילות בסל"ד נמוך ובינוני. גם מיכל הדלק שופר, וכעת ברז הדלק נגיש יותר בדגמים אלו.
כל האופנועים בסדרת הרייסינג מקבלים השנה ברז עומס קפיץ לבולמי ה-WP EXplor הקדמיים, וגם דודי פליטה קלים יותר בכ-150 גרם לדו-פעימתיים בנפחים 250 ו-300 סמ"ק בשל פייה סופית קלה יותר. סדרת הרייסינג מקבלת גם גרפיקה חדשה, וסטפני – המעצבת הראשית של שרקו שאחראית לעיצובי האופנועים והביגוד, גאה מאוד בכך שהצליחה להכניס את הצהוב הפלואורסצנטי באופן קבוע לאופנועים ולביגוד כחלק מהלוגו ומהמיתוג של שרקו. אנחנו בעד.
תנו לנו צהוב זוהר!
סדרת הפקטורי מקבלת השנה, לצד גרפיקה חדשה, גם מגני שלדה כחולים. בשינויים המכאניים ניתן למנות את גלגל השיניים האחורי של AFAM, שהשנה הוא כולו מפלדה אך קל מאוד, ואת הפייה הסופית למערכת הפליטה של ה-250 וה-300 הדו-פעימתיים, הקלה יותר ב-150 גרם – בדומה לזו של סדרת הרייסינג. גם כאן המטרה הייתה יותר כוח בסל"ד נמוך ובינוני.
בגזרת המנועים, בשרקו ירדו לחלוטין מרגליות התנעה בכל הדגמים. אין בכך צורך עם מערכות ההתנעה החשמליות המודרניות – בדיוק כמו שאומרים בק.ט.מ. ואם חשבנו שנקבל השנה מערכות הזרקה לדו-פעימתיים, הרי שבשרקו בוחרים להישאר עם קרבורטורים. לטענתם, כל עוד מערכות ההזרקה לא נותנות יתרון בביצועים על קרבורטורים – הם נשארים עם קרבורטורים. ביום שמערכות ההזרקה יספקו ביצועים טובים יותר (או שתקנות זיהום האוויר יסגרו עליהם לגמרי ולא תהיה ברירה) – אז הם יעברו למערכת הזרקה. רשמנו לפנינו. כפיצוי, כל המנועים מקבלים צביעה חדשה למכסי הצד.
מנוע ה-125 הדו-פעימתי מקבל השנה שיפור בשסתום הכוח החשמלי. מעתה יש לו אפשרות כיוון לגובה, ויש כלי מיוחד לכיוון הזה. בנוסף, ה-125 מקבל בוכנה חדשה בפרופיל מעט שונה, והתוצאה של שני השינויים הללו היא יותר הספק – בין היתר על-ידי העלאת הסל"ד.
שרקו SEF500R בגרסת פקטורי
מנועי ה-250 וה-300 הדו-פעימתיים מקבלים השנה שסתום עלים חדש, וגם מניפולד הקצר ב-15 מ"מ מהקודם. שני השינויים הללו, יחד עם צינור תיבת האוויר החדש, אמורים לספק יותר כוח בסל"ד נמוך ובינוני. יש גם יציקה חדשה לבלוק המנוע באזור שסתום העלים. סלסלת הקלאץ' חדשה, והיא קלה יותר מקודמתה ב-196 גרם. בנוסף, בשרקו שיפרו את השימון לקלאץ' והחליפו את המערכת ההידראולית של תפעול הקלאץ'. התוצאה – 20% פחות מאמץ בלחיצה על הקלאץ' בצמד דגמים אלו, וזה מורגש מאוד. הורדת משקל נוספת התבצעה בגלגל השיניים הקדמי, שכעת מגיע עם קדחים.
בגזרת מרובעי הפעימות עם הבלוק הקטן – ה-250 וה-300 סמ"ק – בשרקו ביצעו הורדת משקל של 400 גרם על-ידי החלפת גלגלי השיניים של משאבת השמן ושל המתנע החשמלי לקלים יותר. פרט לכך שופר הסלקטור בתיבת ההילוכים, וכעת יש דיוק רב יותר בהעברת הילוכים.
הורדת משקל משמעותית יותר של כ-600 גרם בוצעה במנועי הבלוק הגדול – ה-450 וה-500 סמ"ק – על-ידי הורדת משקל מכמעט כל חלק מסתובב במנוע, כמו גל ארכובה, סלסלת קלאץ', בלנסר, וגלגלי שיניים שונים. בנוסף, מערכת התזמון חדשה, והיא בעיקר שקטה יותר כמו שתקנות זיהום האוויר מחייבות.
אפשר לראות שכאמור אין פה מהפכות, אבל יש פה תהליך שיפור מתמיד והמשך האבולוציה של אופנועי האנדורו של שרקו.
ההשקה העולמית לדגמי 2020 – באיטליה
רייסינג או פקטורי?
את ההשקה לעיתונות העולמית ערכו אנשי שרקו בטירה צפון איטלקית, שצמוד אליה מסלול אנדורו צפוף ביער וספיישל-טסט קצר. במהלך היום רכבנו על כל דגמי האנדורו של שרקו – גם מסדרת הרייסינג וגם מסדרת הפקטורי – ובסך-הכל 13 אופנועים. למה רק 13? ובכן, מפני שה-125 מיוצר בגרסת רייסינג בלבד. כל השאר – 250 ו-300 דו-פעימתיים ומרובעי פעימות, וכן 450 ו-500 – מוצעים גם בגרסת רייסינג וגם בגרסת פקטורי.
אם נעזוב לרגע את עניין האבזור העשיר של גרסאות הפקטורי ונתרכז רק בבולמים ובמערכות הפליטה – שכן אלו השינויים המשמעותיים יותר בהבדלים בינם לבין דגמי הרייסינג – הרי שהמסקנה שלנו מהמבחן לדגמי 2019 התחזקה משמעותית בהשקת דגמי 2020.
מערכות הפליטה – של אקרפוביץ' בדגמי ה-4 פעימות ושל FMF בדגמי ה-2 פעימות, כולן פול-סיסטם – מספקות בכל הדגמים תגובת מנוע חדה יותר. בדגמי ה-4 פעימות גם מורגשת פחות בלימת מנוע עם האקרפוביץ'. זה טוב ויעיל בהרבה מצבים, כמו תקיפת מכשול, יציאה חזקה מפנייה או תאוצה מהירה על השביל, אבל מצד שני זה דורש יותר מעורבות מהרוכב, וכמובן יותר כושר. רוכבים שפחות בכושר יתעייפו מהר יותר על-גבי גרסאות הפקטורי, וזה מקבל משנה תוקף ככל שנפח המנוע גדול יותר.
הבדל משמעותי יותר נמצא בבולמים. בעוד סדרת הרייסינג מגיעה עם בולמי XPlor של WP מלפנים ומאחור, סדרת הפקטורי מגיעה עם בולמי קצה של קאיאבה. מלפנים זהו הפרונט ההפוך בקוטר 48 מ"מ עם קארטרידג' סגור, ומאחור המונושוק של קאיאבה בקוטר 50 מ"מ מסיביים. הבולמים הללו קשיחים יותר בקפיצים ובהידראוליקה מאשר אלו של WP, והם מיועדים לעומסים גדולים ומהירויות גבוהות.
היתרונות המשמעותיים של בולמי הקאיאבה בגרסאות הפקטורי הם תחושה מעולה שמתקבלת מהפרונט, עם המון פידבק על הנעשה מתחת לגלגל, ספיגה מעולה של מהמורות במהירויות גבוהות, ויציבות סופר-מרשימה בעומסים ובמהירויות. ככל שרכבנו חזק יותר, כך באו יתרונותיהם לידי ביטוי. מאידך, בהתגלגלות על הסינגל הקשיחות של הקאיאבה תעייף את הרוכב, וכאן עדיפים משמעותית בולמי ה-WP. המסקנה שלנו, שכאמור התחזקה מאז המבחן שביצענו לדגמי 2019, היא שלרוכבי הובי מתאימים יותר הדגמים מסדרת הרייסינג, בעוד רוכבים מהירים וחזקים יוכלו ליהנות מהיתרונות הגדולים של הקאיאבה בגרסת הפקטורי.
אבל גם הרייסינג לא פראייר, כן?
אז איך האופנועים עצמם?
האופנועים של שרקו מצטיינים כאמור במשקלים הנמוכים ובארגונומיה הצרה שלהם, וזה נכון לכל הליין. מבחינת ארגונומיה, בתחילה הכידונים נתנו תחושה שהם נמוכים מדי לעומת המושב, אולם התרגלנו במהרה, אחרי הקפה אחת, וזה לא הטריד אותנו יותר במהלך הרכיבה.
איכות המכלולים, איכות החומרים, איכות ההרכבה, הפלסטיקה והמדבקות – כולם ברמה גבוהה מאוד – מהגבוהות בעולם האנדורו, ומורגש שבשרקו משקיעים מאוד בבחירת החומרים והספקים שלהם.
אהבנו מאוד את ה-SE125R. זהו אופנוע 125 סמ"ק דו-פעימתי מודרני, והוא מציע משקל קל, מערכת מתלים איכותית וסופגת, התנהגות מעולה ומנוע חזק עם מתנע חשמלי אינטגרלי. היינו רוצים קצת יותר כוח בסל"ד נמוך, אולם עדיין זה מנוע מעולה ויעיל, והאופנוע קל לרכיבה ועשוי להיות בית ספר מצוין לרוכבים מתחילים בתחום האנדורו – כמו ש-125 צריך להיות.
הדו-פעימתיים בנפחים 250 ו-300 סמ"ק – SE250R ו-SE300R – קפצו השנה מדרגה, ובעיקר ה-250. מורגש מאוד שהם חוזקו בסל"ד הנמוך והבינוני, וזה אומר מנועים יותר לינאריים, פחות מתפרצים, שמחייבים פחות שימוש בקלאץ'. מאידך, הם מעט מווברצים – במיוחד ה-300, ואחרי שהתרגלנו למנועים החלקים של ק.ט.מ ולמערכת ההזרקה, בשרקו (וגם שאר היצרניות) יצטרכו ליישר קו כדי להביא את המנועים הדו-פעימתיים שלהם לחזית.
הדו-פעימתיים 250 ו-300 – התנהגות מצוינת
אבל עדיין, אלו מנועי 2 פעימות מעולים שמתאימים מאוד לאנדורו ויעילים בייצור אחיזה. במפת ההצתה האגרסיבית יותר תגובות המנוע יהיו חדות והעלייה בסל"ד תהיה מהירה. העברה למפה הרגועה יותר תרסן את שני אלו ותאפשר רכיבה נינוחה יותר. מצאנו למשל שרכיבה על ה-300 עם המפה העדינה בשטח צפוף כמו זה שבו נערכה ההשקה זה תענוג צרוף, ושבמצב הזה ה-300 סופר-קל לרכיבה. דווקא ב-250 העדפנו את המפה האגרסיבית יותר. כך או כך, טווח השימושים של המנועים הללו רחב, ובכל אופן אנחנו מעדיפים את ה-250 הדו-פעימתי מאשר ה-300, שכן הוא יותר ורסטילי ולדעתנו מתאים לטווח רחב יותר של רוכבים.
הפנינות האמיתיות של שרקו הם צמד ה-SEF250R ו-SEF300R מרובעי הפעימות. כבר כתבנו זאת בעבר – קשה להאמין שחברה קטנה כזו שקיימת מעט זמן, הצליחה לייצר מנוע כל כך טוב. הוא קטן, הוא קל משקל, והוא בעיקר סופר-יעיל, מהנה וקל לשליטה.
על ה-SEF300R כבר כתבנו בעבר שהוא אחד מאופנועי האנדורו-הובי הטובים שיש, בעיקר בשל משקלו הנמוך, ההתנהגות המצוינת, הזמישות ויכולת הקיפול שלו, ומעל לכל המנוע האדיר שמוריד את הכוח לקרקע בצורה רכה ונעימה, ואם מושכים את המצערת אז גם הסוסים משתחררים.
ה-SEF300R – אחד מאופנועי האנדורו-הובי הטובים שיש
הפעם החלטנו לשים את הדגש דווקא על ה-SEF250R, ולבחון אותו לעומק – גם בגרסת רייסינג וגם בפקטורי. מבחן מלא לדגם יתפרסם כאן בקרוב, רק נספר בקצרה שמדובר באופנוע מעולה גם להובי וגם לרייסינג ולרכיבה חזקה, כשהמנוע מציע את אותם המאפיינים של ה-300, כלומר תגובה רכה והורדת כוח מעולה לקרקע, לצד גמישות מפתיעה, ובשל משקלם הנמוך של החלקים המסתובבים האופנוע גם פונה מצוין וזז מצד לצד במהירות ובזריזות. ה-SEF250R נמצא לדעתנו בצמרת אופנועי ה-250 סמ"ק מרובעי הפעימות באנדורו, וכאמור מבחן מלא נפרסם בקרוב.
נשארנו עם צמד הגדולים – ה-450 וה-500 החדש. על ה-450 אנחנו יכולים להגיד שזהו אחד מה-450-ים הקלים ביותר שעליהם רכבנו. התנהגות המנוע אינה אגרסיבית כפי שמצופה מאופנוע קטגוריה בנפח הגבוה, ולמרות משקל החלקים הנעים קל להזיז אותו מצד לצד. גם קל מאוד לשלוט במנוע, והתגובות צפויות מאוד.
על ה-500 רכבנו רק בגרסת פקטורי, ובגרסה הזו הוא דורש רוכב חזק שיידע לנצל את פעימות הכוח החזקות ושיוכל להזיז את המכונה מצד לצד. זהו אופנוע שמיועד בעיקר לשטחים פתוחים, ובכל מקרה אנחנו מעדיפים אותו בגרסת רייסינג. כך או כך, ה-SEF500R אינו מיובא ארצה בשלב זה, וגם לא גרסת הסופרמוטו החדשה שבנויה על בסיסו.
וגם ה-SEF250R משובח
שרקו עם הפנים קדימה
בשרקו ממשיכים לדחוף קדימה בפול גז, לשחרר דגמים חדשים בסגמנטים חדשים ולשפר את הדגמים הקיימים. החברה הקטנה הזו, שהיא כבר לא כל כך קטנה, מפלסת את דרכה לחזית האנדורו העולמי, תוך שהיא מתחרה ביצרניות ענקיות וותיקות שבראשן ק.ט.מ.
דגמי האנדורו של 2020 ממשיכים את האבולוציה של שרקו בכל הנוגע לשיפור האופנועים. כאמור, אין פה מהפכה, אבל בהחלט יש פה שיפור.
כך או כך, האופנועים של שרקו הם אופנועי אנדורו מצוינים. הם מציעים מנועים ברמה גבוהה ביותר – בעיקר מרובעי הפעימות, משקלים נמוכים, והתנהגות דינמית ויכולות ספיגה ופנייה מהטובות שיש בתחום האנדורו. כל אלו מגיעים עם מכלולים איכותיים, ועם איכות חומרים וגימור מהגבוהות שיש.
שמחנו לגלות שדגמי 2020 ממשיכים את המגמה של שרקו, וכי הכלים הללו בהחלט מציעים ערך מוסף. האופנועים של שרקו הם אופנועי אנדורו מודרניים ואיכותיים, ויש להם מקום חשוב בשוק הישראלי.
דגמי 2020 צפויים להגיע ארצה בחודשים הקרובים, ואז גם יתפרסמו מחיריהם של דגמי 2020. להערכתנו, לא יהיה שינוי ביחס לדגמי 2019.
הכותב היה אורח של חברת שרקו בהשקה העולמית באיטליה.
נתונים טכניים: מנוע 2 פעימות, 249 / 293.2 סמ"ק, מתנע חשמלי, הזרקת דלק אלקטרונית לפתח המעבר TPI, גוף מצערת דל'אורטו בקוטר 39 מ"מ, גיר 6 הילוכים, מצמד דיאפרגמה DDS בתפעול הידראולי, קירור נוזל, שלדת פלדת כרומולי, שלדת זנב אלומיניום, בולמים הפוכים WP XPlor מתכווננים מלא, מהלך 300 מ"מ, בולם אחורי WP מתכוונן מלא עם מערכת PDS, מהלך 310 מ"מ, בלמי דיסק 260 ו-220 מ"מ, בסיס גלגלים 1,482 מ"מ, מרווח גחון 370 מ"מ, גובה מושב 960 מ"מ, מיכל דלק 9 ל', משקל 103.4 ק"ג (ללא דלק), צמיגים 140/80-18, 80/100-21
ק.ט.מ 250EXC TPI / 300EXC TPI דגם 2020
מה זה?
שנתיים אחרי ששחררה לשוק את הדו-פעימתיים המוזרקים בנפחים 250 ו-300 סמ"ק, בק.ט.מ מבצעים מקצה שיפורים למערכת ההזרקה המתקדמת והייחודית – ה-TPI – שמזריקה את הדלק לפתח המעבר שבין בית גל הארכובה לבין הצילינדר.
צמד המנועים הפופולריים בנפחים 250 ו-300 סמ"ק מקבלים לשנת 2020 טיימינג חדש (מיקום הפורטים השתנה לצורך אופטימיזציה), כשה-250 מקבל גם ראש מנוע חדש שמעלה את יחס הדחיסה במעט.
מערכת ההזרקה TPI מקבלת חיישן לחץ סביבה, שישמש כנקודת ייחוס לחיישן הלחץ שנמצא בבית גל הארכובה, ועל-ידי כך המערכת תהיה מדויקת יותר בשינויי גובה וטמפרטורה בזמן רכיבה. מפות ניהול המנוע עודכנו והן מדויקות יותר כעת, ויש גוף מצערת חדש עם מעגלי סרק והתנעה חדשים, שאמורים לשפר את התגובה ממצערת סגורה לפתוחה וכן את ההתנעה.
מערכת הפליטה חדשה, כשהסעפת מקבלת חיזוקים בדמות גלים בחלקה החיצוני – דבר שעשוי להגדיל את עמידותה למכות ולמעיכות. דבר מעניין הוא שרגלית ההתנעה ירדה סופית, וכעת נשאר רק המתנע החשמלי. בק.ט.מ טוענים שהמערכת אמינה מאוד, במיוחד עם מצברי הליתיום-יון, וכי אין יותר צורך ברגלית התנעה לגיבוי. בכל מקרה, אפשר להתניע בדחיפה. לסיום, גם מיכל השמן חדש, והוא מכיל בין היתר את חיישן לחץ הסביבה.
השינויים הללו במנועים ובמערכות ההזרקה מגיעים במקביל לדור חדש של אופנועי אנדורו EXC לשנת 2020, שכולל שלדות משודרגות, מערכת מתלים משופרת – מלפנים ומאחור, ארגונומיה משופרת כשהאופנועים צרים יותר באזור הרדיאטורים וביחידת הזנב, רדיאטורים חדשים, תיבת אוויר חדשה שמשנה את מיקום המסנן, וכן פלסטיקה חדשה ומודרנית. על השינויים המלאים בדגמי 2020 תוכלו לקרוא כאן.
היתרונות של מערכת ההזרקה במנועי ה-2 פעימות ברורים: תצרוכת דלק נמוכה, תצרוכת שמן נמוכה, אין צורך לערבב שמן בדלק ולהכין תערובת, מיכל השמן מספיק ל-6-5 מיכלי דלק, ופיצוי אלקטרוני אוטומטי על שינויי גובה וטמפרטורה כך שאין צורך לכוון קרבורטור. בקיצור, חיים קלים יותר לרוכב.
מערכת הפליטה אמורה להיות עמידה יותר
ביצועים
4 דברים עיקריים מאפיינים את השיפור בביצועי ה-TPI לשנת 2020: התנהגות המנועים, כוח המנוע וגמישותו, הרגשה של הורדת משקל, וההתנהגות הדינמית הקלילה ומערכת הבולמים.
על המנועים אפשר לומר בפה מלא שמערכת ההזרקה הגיעה לבשלות. אהבנו אותה מאוד כבר בגרסה הראשונה, ידענו שהיא תשופר, והיא אכן משופרת ועובדת נפלא. תגובת המנוע מצוינת, הפיצוי על שינויי גובה וטמפרטורה אמור להיות משמעותית טוב יותר כעת (בהשקה העולמית לא היו שינויי גובה או טמפרטורה משמעותיים), ודבר אחד שבהחלט מורגש הוא התנהגות המנוע מתחת לטמפרטורת עבודה – על זה התלוננו בגרסת 2018 וכעת העניין נפתר כמעט לגמרי.
אהבנו מאוד את תגובת המנוע, שמצד אחד חדה ומיידית, אך מצד שני נשלטת מאוד ולא מתפרצת. כבר כתבנו בעבר שההתנהגות הזו אמנם מעלה פחות צרחות בקסדה, אבל היא משמעותית יותר יעילה בייצור אחיזה והתקדמות – גם בקרקע בעלת פחות אחיזה. 3 פעימות קראנו להתנהגות המנוע הזו, ואנחנו אוהבים אותה מאוד.
מנוע ה-'3 פעימות' הגיע לבשלות ושואף לשלמות; אהבנו במיוחד את ה-250
פרט לכך המנועים חזקים, ואפילו מאוד חזקים. במיוחד ה-300. אם בשנת 2018 – השנה הראשונה של ה-TPI – כתבנו שמערכת ההזרקה הופכת אותו לידידותי מאוד, פחות מעייף ומתאים להרבה יותר רוכבים, הרי שב-2020 ה-300 מקבל עוד קצת בוסט של כוח שמחזיר אותו להיות אופנוע שמיועד בעיקר לרוכבי אקסטרים-אנדורו, עם שפע מומנט ותגובות חדות. רוכבים פחות מתקדמים עלולים להתעייף מהר מתגובות המנוע ומהכוח בסל"ד נמוך ובינוני, שדורש שליטה גבוהה.
ה-250 הוא לדעתנו אופנוע האנדורו הדו-פעימתי הוורסטילי ביותר והמתאים ביותר לקהל הישראלי. יש לו את כל הכוח שצריך לכל משימה, הוא נשלט וידידותי, חלק מאוד ומוריד את הכוח לקרקע מצוין – בטח כשמדובר במנוע 2 פעימות.
מבחינת התנהגות, צמד הכלים קלים מתמיד לרכיבה. ה-250 נותן תחושה של אופנוע קל משקל, במיוחד להזזה מצד אל צד או להנפת גלגל, וזאת למרות שלפי הנתונים הטכניים המשקל זהה לדגמי 2018 ו-2019. ייתכן שזה בגלל הארגונומיה החדשה והמצוינת או מערכת המתלים החדשה.
מערכת הבולמים החדשה מציגה מצוין את האג'נדה של ק.ט.מ: פחות גזים וספיישלים ויותר רכיבת אנדורו טכנית ביערות ובסלעים. הבולמים מיועדים לספוג ולבלוע את מה שנקרה בדרכי האופנוע – על הסינגל או ישר לתוך היער, לקפוץ ולספוג דרופים עם פחות סגירת מהלך, ולטפס סלעים גדולים. כך הקפיצים רכים יותר מבעבר אולם ההידראוליקה קשיחה יותר. לוקח זמן להסתגל לסט-אפ החדש, אולם כשמתחברים מגלים שהכלים יציבים מאוד, סופגים מצוין ומספקים לרוכב ביטחון.
התנהגות מעולה ונשלטת
איך זה מרגיש?
ובכן, כמו אבולוציה משמעותית באופנועים של ק.ט.מ.
ק.ט.מ מיצבה את עצמה כסמן הימני בסצנת האנדורו, והיא משפרת את האופנועים בכל שנה. לעתים מדובר בשינויים ושיפורים מינוריים, אך אחת לכמה שנים מחליפים דור. אם ב-2017 אל תוך 2018 השינויים היו משמעותיים מאוד, הרי שב-2020 הדור החדש הוא יותר אבולוציה משמעותית ופחות דור חדש לגמרי. ועדיין, קפיצת המדרגה משמעותית מאוד.
ה-250EXC TPI הופך למעודן יותר, לקל יותר לרכיבה, לקל יותר פיזית, לסופג יותר, ליציב יותר ולחזק יותר. זהו לדעתנו אופנוע האנדורו האולטימטיבי, שכן הוא חזק לכל מטרה, הוא קל משקל, ועם התנהגות המנוע בעידן הזרקת הדלק וגל האיזון, ובמיוחד עם שיפורי ההזרקה של 2020, הוא הופך לאופנוע סופר-ידידותי ויעיל. קשה להאמין שכל כך קל לרכוב על אופנוע עם מנוע 2 פעימות.
ה-300 כאמור הפך לחזק יותר השנה, ולדעתנו הוא שוב חוזר להיות אופנוע אולטימטיבי לרכיבת אקסטרים ופחות לאול-אראונד. כמויות הכוח שיש בסל"ד נמוך ובינוני מיועדות לרוכבים ששולטים מצוין במצערת וצריכים את הכוח הזה להנפות גלגל מזדמנות על מכשולים באקסטרים-אנדורו.
קלים לרכיבה
מה עוד? ובכל, אנחנו מאוד אוהבים את קלאץ' הדיאפרגמה, שהופך את השימוש בקלאץ' באצבע אחת לקל ונעים לשימוש. אנחנו אוהבים גם את הגיר המדויק בעל מהלך הרגלית הקצר.
אנחנו אוהבים גם את ההשקעה של ק.ט.מ בפרטים הקטנים. כך למשל רגלית ההילוכים המתקפלת שאינה סופחת בוץ בגלל הצורה המיוחדת, או רגליות הרוכב של השנתיים האחרונות שבהן יש פחות הצטברות של בוץ ויותר חיבור של המגף לרגלית.
בשנת 2020 רמת האיכות והגימור שומרת על הסטנדרט המוכר מק.ט.מ, כשמדובר באופנועים איכותיים וטובים. איכות המכלולים, איכות החומרים, הפלסטיקים, וכאמור ההתנהגות והמנועים – כולם מהטובים שיש לתעשייה להציע ומהווים נכון להיום אמת מידה לתעשיית האנדורו.
האג'נדה החדשה של הבולמים – מעניינת
סיכום ועלויות
כמו כל דגמי האנדורו של ק.ט.מ ל-2020, גם ה-250EXC TPI וה-300EXC TPI עוברים אבולוציה חשובה וקפיצת מדרגה גדולה.
הם קלים פיזית – במיוחד ה-250, הם בעלי מערכת מתלים מצוינת שמיועדת לרכיבת אנדורו מודרנית, והם איכותיים מאוד עם מכלולים טובים. בנוסף, צמד הדו-פעימתיים המוזרקים מקבלים סדרת שיפורים במערכת ההזרקה שהופכים אותה טובה יותר, למדויקת יותר, וככל הנראה גם לאמינה ועמידה יותר.
אהבנו במיוחד את ה-250, ולדעתנו זהו אופנוע האנדורו המושלם לרוכב ההובי הישראלי, שכן הוא אחד הכלים הקלים יותר לרכיבה של ק.ט.מ נכון להיום, ויחד עם זאת הוא סופר-מקצועי ומציע את כל הכוח שצריך. כמובן שגם ה-300 השתבח השנה, אם כי הוא מיועד לרוכבים מתקדמים יותר שמכוונים בעיקר לאקסטרים.
ה-250EXC TPI וה-300EXC TPI צפויים להגיע ארצה בחודש יולי 2019. אין עדיין מחירים מדויקים, אך הצלחנו להבין מאנשי ק.ט.מ שהשנה תהיה עלייה במחירי האופנועים ביחס ל-2019. כך או כך, גם ה-250 וגם ה-300 יגיעו השנה בגרסה רגילה ובגרסת סיקסדייז, כשיחידות בודדות של ה-300 בגרסת ארצברג רודיאו יגיעו גם הן ארצה (תמונות של צמד הדגמים – בגלריה).
אופנועי אנדורו משובחים, קלים לרכיבה ואיכותיים, שלחלוטין מהווים אמת מידה לקטגוריית אופנועי האנדורו הדו-פעימתיים.
בסוף שבוע האחרון התקיימה גרסת חצי היובל של מרוץ האקסטרים אנדורו המפורסם – ארצברג רודיאו – שמתקיים במחצבה באוסטריה אחת לשנה. זהו אחד מסבבי אליפות WESS לשנת 2019. למירוץ נרשמו 1,702 רוכבים (כולל 49 נשים) מ-43 מדינות. למרוץ עצמו, ביום ראשון, יכולים להתברג רק 500 רוכבים, שאמורים לכסות את כל 35 הקילומטרים בזמן גג של 4 שעות, דרך 27 נקודות ביקורת. 16 רוכבים בלבד סיימו את המרוץ השנה, כשסיימו את המסלול בגבולות הזמן שהוגדר.
מראה אופייני בארצברג; בתמונה: לאיה סאנז הספרדייה
רוכב הוסקוורנה, הבריטי בן ה-44 – ונתעכב רגע על הגיל, שכן אבסולוטית הוא צעיר, אך בשנות חיים של ספורטאי, בכל ענף, הוא כבר בגיל של מוצג מוזיאוני – גרהאם ג'רוויס, השיג את ניצחונו החמישי, ובכך השווה את שיא הניצחונות לפנומן אגדי אחר – טדי בלזוסיאק (השנה סיים במקום השישי לאחר התרסקות). זמנו בסיום היה 2:26:45 שעות. שני סיים מנואל לטנביכלר הגרמני (בן 21, פחות מחצי גילו של המנצח) על הק.ט.מ ב-2.09 דקות מאחורי ג'רויס. הגרמני עובר להוביל את טבלת אליפות ה-WESS. סגר את הפודיום, רוכב שרקו, מריו רומן ב-5:33 דק' מהמנצח. אגב, רומן יגיע ארצה בשבוע הבא לסדרת פעילויות במסגרת הפעילויות של Riders For Riders.
גראהם ג'רוויס – ניצחון חמישי בארצברג, בגיל 44!
סוף סלע!
סוף סלע, הרוכב הישראלי בן ה-16 שמתאמן ומתחרה בחו"ל, השתתף בארצברג על-גבי ק.ט.מ 300EXC TPI. את הפרולוג, שמהווה מעין מבחן דירוג לתחרות עצמה, סיים במיקום ה-32 (כאמור, מתוך 1,702 רוכבים). זה אפשר לו לזנק יחד עם הדבוקה הראשונה לתחרות. הרוכב הצעיר אמנם לא סיים את כל ההיירסקרמבל במסגרת 4 השעות, אולם הוא עבר את נקודת הביקורת ה-18 מתוך ה-27, ובכך קבע שיא ישראלי בארצברג רודיאו והישג חסר תקדים לישראלי באקסטרים-אנדורו העולמי.
זהו רק קדימון לעתיד המוטורי המרשים שמחכה לו, ולנו אין ספק שסוף, הצעיר מבין שלושת האחים למשפחת סלע, יגיע לצמרת האקסטרים-אנדורו העולמי.
סוף סלע – הישג חסר תקדים לישראלי (צילום: עמרי גוטמן, באדיבות Riders For Riders)
צפו בסרטון ממצלמת הקסדה של גראהם ג'רוויס באתר רד-בול TV – בקישור
בחודש מרץ השנה, בגיל 87, הלך לעולמו רוכב בשם ג'ון בריטן. ג'ון, שספג תרבות מוטורית מאבא רוכב אנדורו מקצועי ומעוטר ניצחונות בעצמו, החל בגיל 16 את דרכו המקצועית בעולם האנדורו. הוא היה חלק מנבחרת הנוער של אנגליה לאליפות הסיקסדייז המפורסמת. במשך 15 שנים רצופות התחרה שם וגרף 13 מדליות זהב. במקביל זכה באינספור תחרויות אנדורו ביתיות.
מה הקשר שלו לרויאל אנפילד? ובכן, כל ניצחונותיו היו על גבי רויאל אנפילד בולט 350 סמ"ק.
אנפילד בולט 500 בגרסת 'סיקסדייז'
לציון ההישג ולהוקרה על זכרו, ברויאל אנפילד שחררו מהדורה מיוחדת של הבולט 500 – Trials Works Replica. מנוע סינגל ארבע פעימות בנפח 499 סמ"ק, מוזרק דלק ומקורר אוויר. המנוע מוריד לקרקע, דרך תמסורת של 5 הילוכים וצמיגי כביש / שטח, לא פחות מ-27 כ"ס. מזל שיש מערכת ABS כפולה לעצור את הכל. נתון המשקל הרטוב הוא 192 ק"ג.
האמת, נראה מגניב!
סרטון קצר על ג'ון "ג'וני" בריטן – JOHN "JOHNNY" VICTOR BRITTAIN:
נתונים טכניים: מנוע 2 פעימות, 143.99 סמ"ק, מתנע חשמלי + רגלית התנעה, הזרקת דלק אלקטרונית לפתח המעבר TPI, גוף מצערת דל'אורטו בקוטר 39 מ"מ, גיר 6 הילוכים, מצמד דיאפרגמה DDS בתפעול הידראולי, קירור נוזל, שלדת פלדת כרומולי, שלדת זנב אלומיניום, בולמים הפוכים WP XPlor מתכווננים מלא, מהלך 300 מ"מ, בולם אחורי WP מתכוונן מלא עם מערכת PDS, מהלך 310 מ"מ, בלמי דיסק 260 ו-220 מ"מ, בסיס גלגלים 1,482 מ"מ, מרווח גחון 370 מ"מ, גובה מושב 960 מ"מ, מיכל דלק 9 ל', משקל 96.8 ק"ג (ללא דלק), צמיגים 140/80-18, 80/100-21
ק.ט.מ 150EXC TPI – חדש ל-2020
מה זה?
בק.ט.מ מציגים דור חדש של אופנועי אנדורו לשנת 2020, והכוכב לשנה זו הוא ה-150EXC TPI – אופנוע חדש לחלוטין שמוצג השנה כתוספת קטנת נפח לדו-פעימתיים המוזרקים – 250/300EXC TPI.
ה-150EXC TPI אמור לשלב אלמנטים מה-125EXC ומה-200EXC, אשר ייצורם הופסק ב-2016. מצד אחד אופנוע קטן נפח וקל משקל שיאפשר זריזות וקלות רכיבה, אבל מצד שני תוספת מומנט בתחומי הסל"ד הנמוך והבינוני ועוד קצת הספק בקצה הסקאלה ביחס ל-125 סמ"ק.
בסיס המנוע החדש נלקח מה-150XC-W, אולם בוצעו בו שינויים רבים כדי שיתאים לקונספט האנדורו המוזרק. כך למשל הצילינדר חדש לחלוטין, בעל פתחים בתזמון חדש, וכמובן מותאם למזרקי הדלק לפתח המעבר. גם ראש המנוע חדש, וכך גם מערכת הפליטה המתפתלת, הייעודית לדגם ולהתנהגות אנדורו. הקלאץ' כאן מסוג דיאפרגמה DDS, וגם הוא קיבל שינויים לרכיבת אנדורו, למשל ברפידות החיכוך. הגנרטור מפיק 196 וואט, ויש מתנע חשמלי אינטגרלי בתוספת רגלית התנעה לגיבוי.
מנוע 150 סמ"ק מוזרק דלק TPI – מותאם לאנדורו
מערכת ההזרקה TPI נלקחה ישירות מצמד האחים הגדולים – כולל המחשב, החיישנים וגוף המצערת של דל'אורטו. נציין רק שלשנת 2020 התווסף חיישן לחץ סביבה על מנת שיהיה למערכת קל יותר לדייק בתערובת – במיוחד בשינויי גובה ושינויי לחץ.
שאר האופנוע כמעט וזהה לשאר דגמי ק.ט.מ ל-2020; השלדה חדשה, ובניגוד לדגמי ה-125, ה-150 וה-200 מהעבר – היא לא קצרה יותר משל ה-250 / 300 אלא זהה להן בגאומטרייה ובמידות. השוני היחיד בין השלדות הוא בצינורות התחתונים של השלדה, שכאן ב-150EXC TPI הם גבוהים יותר בגלל המנוע הקומפקטי יותר משל ה-250 / 300. השלדה קשיחה יותר מבעבר, גם לכוחות אנכיים וגם למומנט פיתול.
שינויים נוספים שנעשו זהים לאלו שנעשו בשאר דגמי 2020, ועל כולם תוכלו לקרוא בפירוט כאן. בקצרה נספר שהבולמים שודרגו, יש מערכת קירור חדשה, תיבת אוויר חדשה, מושב חדש, וכל הפלסטיקה למעט הכנף הקדמית חדשה – עם עיצוב מודרני יותר וארגונומיה טובה יותר, בעיקר באזור הרדיאטורים והזנב.
שלדה ומכלולים של האחים הגדולים
ביצועים
הדבר העיקרי שעניין אותנו בביצועי ה-150EXC TPI החדש הוא איך המנוע. כאן קיבלנו את התשובה מהר מאוד; למנוע הזה יש את תוספת הגמישות בסל"ד נמוך ובינוני שהייתה חסרה כל כך ל-125. מאידך, בסל"ד גבוה אין את אותה התפוצצות כוח שהייתה גם ל-125 וגם ל-150XC-W. כלומר, למעט פתיחת שסתום הכוח המורגשת – שמספקת תוספת כוח מיידית – אין התפוצצות הספק והמנוע הזה סופר-ליניארי. כדי לייצר אחיזה ולהתקדם מהר בשטח זה מצוין, אבל כדי לספק צרחות בקסדה קצת פחות.
המשמעות של הכוח הזמין בסל"ד הנמוך והבינוני היא למשל קלות יתר בהנפת גלגל קדמי לפני מכשול, וכן פחות שימוש בקלאץ' ובהחלפת הילוכים ברכיבה שוטפת – מהירה או פחות מהירה. בנוסף, אפשר לרכוב בתחומי סל"ד נמוכים יותר מאשר ב-125.
בנוסף, המנוע הזה סופר-חלק, וזה נובע מהזרקת הדלק TPI. בהשוואה ל-150XC-W, למשל, תגובות המנוע פחות חדות ואגרסיביות, אולם המנוע חלק משמעותית ותגובת המנוע בהחלט מיידית. החלקות הזאת מאפיינת את דגמי ה-TPI הגדולים – ה-250 וה-300, וכעת היא מגיעה גם ל-150. מנוע ה-150 המוזרק הוא בהחלט שדרוג מצוין למנוע ה-125 הקודם, אם כי היינו רוצים לקבל אותו עם תגובה חדה ואגרסיבית יותר.
מנוע גמיש, ובעיקר חלק
העניין השני שעניין אותנו ב-150 החדש, ובכלל בדגמי האנדורו של 2020, הוא ההתנהגות הדינמית ומערכת הבולמים החדשה. למרות שעל הנייר ה-150 מקבל תוספת משקל של כ-5 ק"ג ביחס ל-150XC-W, התחושה היא שמדובר באופנוע קל משקל וזריז מאוד – משמעותית קל מ-250EXC TPI למשל.
מצד אחד הוא זריז מאוד – גם בגלל המשקל הנמוך וגם בגלל המאסות המסתובבות הנמוכות – כך שהזזה שלו מצד לצד, למשל בסינגלים צפופים ובכל מהירות, היא קלה במיוחד – הקלה ביותר מכל ליין דגמי האנדורו של ק.ט.מ, ובאופן משמעותי. אולם מצד שני הוא יציב יותר מבעבר, ובוודאי מ-125, וזאת בשל השלדה הארוכה יותר, שכאמור השנה היא בגאומטרייה של 250 ו-300. אנחנו אהבנו מאוד את ההתנהגות הזו, ולדעתנו היא נכונה וראויה.
בולמי ה-XPlor עברו מספר שדרוגים השנה, ומעבר לשיפורי מכאניקה, השנה בק.ט.מ שינו אג'נדה – הרכיבו קפיצים רכים יותר והקשיחו את ההידראוליקה, זאת במקביל לשלדה קשיחה יותר. בתחילת הרכיבה הסט-אפ הזה הרגיש מוזר, ולקח זמן עד שיכולנו לסמוך על מכלול התחושות שקיבלנו מהפרונט. אולם ככל שעבר הזמן והתחברנו לאופנוע, כך גילינו שאנחנו מקבלים ביטחון, סומכים על הפרונט ומייצרים מהירות גבוהה למדי ולאורך זמן. הקומבינציה הזו בהחלט עובדת, ונצטרך לבדוק אותה לאורך זמן כאן בארץ. כך או כך, מערכת המתלים של WP ממשיכה באבולוציה שלה, היא סופגת מעולה, מאפשרת יציבות, אחיזה ומהירות, וכמובן בק.ט.מ נשארים עם PDS (ומי שמעדיף ק.ט.מ עם לינקים יכול לקבל את זה בהוסקוורנה).
מערכת מתלים והתנהגות – מעולות
איך זה מרגיש?
תנוחת הרכיבה ב-150EXC TPI זהה לחלוטין ל-250EXC TPI. הארגונומיה החדשה דומה מאוד לזו של דור האופנועים הקודם, אם כי האופנועים מעט צרים יותר – כאמור בעיקר באזור הרדיאטורים ויחידת הזנב.
מערכת ההזרקה עובדת פה נפלא, ונראה כי הגיעה לבגרות מהר מאוד. התגובות מיידיות (גם אם לא אגרסיביות, כאמור), והתנהגות המנוע סופר-חלקה. כמה חלקה? ובכן, גם ב-150 המוזרק עלתה לנו האסוציאציה של מנוע 3 פעימות – כזה שמוריד את הכוח לקרקע בשילוב שבין התנהגות דו-פעימתית לבין יצירת אחיזה של מנוע 4 פעימות, ואנחנו אוהבים את זה מאוד.
אחד היתרונות המשמעותיים של המנוע הקטן הוא הקלאץ'. ב-125 לדורותיו תמיד היה קלאץ' רך, אולם כאן עם מערכת ה-DDS (קלאץ' דיאפרגמה במקום קפיצים ספירליים) מקבלים את אחד הקלאצ'ים הרכים ביותר שאנחנו מכירים מעולם האופנועים בכלל. תפעול עם אצבע אחת מעולם לא היה קל יותר. תענוג!
קל משקל וזריז כמו שד – ועם זאת יציב
עוד יתרון עצום של המנוע הקטן – ואת זה אנחנו מכירים עוד מה-125 לדורותיו – הוא ההתנהגות הדינמית והקלות שבה מזיזים את האופנוע מצד לצד. זה נכון בעמידה, וזה נכון במיוחד כשהמנוע מסתובב תוך כדי רכיבה. אין אופנועים זריזים כאלה, שכן קל מאוד להזיז אותו מצד לצד, והיתרון הגדול הוא היציבות הגבוהה שמתקבלת מהשלדה החדשה, שכאמור ארוכה במעט משלדות ה-125, ה-150 וה-200 הקודמים. אנחנו אוהבים את השילוב הזה, ועם מערכת הבולמים החדשה מתקבלת מכונת אנדורו נפלאה, קלה לתפעול באופן קיצוני, ונעימה לשימוש בשל המנוע החלק.
הק.ט.מ 150EXC TPI החדש יכול להיות לדעתנו מחליף ראוי ויותר לאותו ה-125EXC האייקוני, שבשנים 2007 עד 2016 היה להיט המכירות מספר אחת בתחום האנדורו בישראל.
תפור על השוק הישראלי
סיכום ועלויות
הק.ט.מ 150EXC TPI הוא אופנוע אדיר לשוק הישראלי. הוא לוקח את ה-125 הפופולרי, ומשפר אותו במספר נקודות חשובות: המנוע גמיש יותר וחלק יותר, ויש לו כמובן את כל הכוח שצריך לרכיבת אנדורו ארצישראלית, הוא מגיע עם מערכת הזרקה, ההיגוי זריז בטירוף ויחד עם זאת ה-150 החדש יציב מאוד ומשרה ביטחון, יש לו מערכת מתלים מעולה, ושאר המכלולים שלו זהים לשאר דגמי ק.ט.מ – כולל מתנע חשמלי. וכמובן, הוא יגיע ארצה ברישוי צהוב עם תקינת כביש מלאה. וכמובן, יש את העניין עם הנוחות של מערכת ההזרקה – מילוי שמן במיכל נפרד, תצרוכת דלק נמוכה, פיצוי על הפרשי גובה ולחץ וכו'.
לכן, בגלל כל המאפיינים הללו, לדעתנו הוא עשוי להיות מחליף ראוי ומודרני ל-125EXC, וגם ל-200EXC (אם כי אין לו את הטירוף של האחרון) – כאופנוע אנדורו קטן נפח וקל משקל, אך יחד עם זאת מודרני לחלוטין.
העניין היחיד של ה-150EXC TPI הוא התמחור. אופנועים עד 125 סמ"ק זוכים למס קנייה של 25%, בעוד שעל ה-150 החדש יושת ככל הנראה מס קנייה של 40% – מה שעלול לקרב את מחירו ל-250EXC TPI.
אם הפרש המחיר בין ה-150 לבין ה-250 יהיה גדול מספיק, אנחנו צופים ל-150EXC TPI הצלחה גדולה בישראל. יחד עם זאת, בגלל הטכנולוגיה הזהה ומכלולי השלדה הזהים, ובגלל מס הקנייה הדומה עד זהה, ייתכן מאוד שהפרש המחיר בין ה-150 לבין ה-250 לא יהיה גדול, ואז ה-150 נמצא בבעיה. בעוד מחירו של ה-250EXC TPI עומד על 62 אלף ש"ח, ה-150EXC TPI צריך לעלות לפחות 5,000 ש"ח פחות, ונקווה שכך יהיה. נציין רק שה-150 מגיע רק בגרסה רגילה, וכי אין לו גרסת סיקסדייז.
כך או כך, הק.ט.מ 150EXC הוא אופנוע אנדורו מודרני, קל משקל וקל לרכיבה, שמתאים מאוד לרוכבי ההובי הישראליים לרכיבת אנדורו ארצישראלית. אהבנו מאוד.
בק.ט.מ משיקים את דגמי האנדורו של 2020 – דור חדש של אופנועי אנדורו שמשפר את הקיים בכל תחום אפשרי, כשהמטרות שעמדו בפני אנשי ק.ט.מ היו שיפור התנהגות וביצועים, הורדת משקל, שיפור עמידות וכמובן מראה חדש ומעודכן. בק.ט.מ מציינים כי 60% מהחלקים בגרסאות 2020 הם חדשים לחלוטין. בנוסף, בק.ט.מ מציגים אופנוע חדש לחלוטין – 150EXC TPI – שבא לשלב בין ה-125EXC ל-200EXC ששניהם כבר אינם מיוצרים יותר.
כך נראות גרסאות הסיקסדייז של 2020 (כאן 250EXC-F)
אז מה חדש בדגמי האנדורו של 2020? ובכן הרבה מאוד. קחו אוויר.
ראשית, השלדה בכל הדגמים חדשה. הבסיס היה השלדה הקודמת ולכן הגאומטריה והמידות נשארו זהות, אולם היא עברה חיזוקים וכעת היא חזקה יותר לפיתול ולכוחות אנכיים, ולטענת אנשי ק.ט.מ זה אחד הדברים המורגשים בליין הכלים החדש. בנוסף, שלדת הזנב ארוכה יותר ב-40 מ"מ, ותושבות המנוע והגשרים שופרו והותאמו טוב יותר לגמישות הדרושה מאופנוע אנדורו.
בולמי ה-XPlor עברו גם הם שדרוגים ושינויים. כך למשל הפרונט מקבל בוכנה חדשה, פקק חדש שבו קל יותר לכוון את השיכוכים ואת עומס הקפיץ, וכן גומיית מדידה לשקיעה שעוזרת גם בניקוי אבק מהרגל. הסט-אפ השנה מותאם לשלדה החדשה, והוא בעל קפיצים רכים יותר אבל הידראוליקה קשיחה יותר. מאחור בוכנת ה-PDS (הבוכנה השנייה) חדשה ואטומה יותר, וכך יש יותר התנגדות לסגירת מתלה. בנוסף, הכיוון השנה הוא עם פחות שיכוך כיווץ איטי ויותר שיכוך מהיר.
מה עוד חדש? הרדיאטורים, והם ממורכזי מאסה, בעלי צינורות בקוטר גדול יותר שמקלים על זרימת הנוזל, וכן מאפשרים ארגונומיה טובה יותר במיוחד לרגליים. תיבת האוויר חדשה, על אף שהמסנן זהה לדגם הקודם. דגמי ה-TPI מקבלים מיכל שמן חדש, עם תושבות גמישות יותר ועם מסנן פנימי חדש.
העיצוב כמובן חדש לחלוטין, ולמעט הכנף הקדמית כל הפלסטיקה חדשה – החל מהמסיכה, דרך חלקי הגוף ועד הזנב החדש והיפה הכולל גם את פלטת המספר. אזור הרדיאטורים צר יותר ונמוך יותר – כאמור בזכות הרדיאטורים החדשים, וכך גם הזנב באזור מערכת הפליטה – צר יוצר מבעבר. מיכל הדלק בכל הדגמים חדש גם הוא ותומך בפלסטיקה החדשה.
גם המנועים עברו אבולוציה ומסכת שיפורים
הדו-פעימתיים בנפחים 250 ו-300 סמ"ק מקבלים ל-2020 תזמון חדש לפורטים. ה-250 מקבל גם יחס דחיסה גבוה יותר ליותר כוח בסל"ד נמוך ובינוני. יש מערכת פליטה חדשה עם דוד בעל גלים שמאפשרים קשיחות גבוהה יותר ופחות סיכוי למעיכות. רגלית ההתנעה בוטלה לחלוטין (אפשר לרכוש רגלית כחלק אפטרמרקט), מפות ניהול המנוע שופרו, והתווסף חיישן לחץ סביבה על-מנת להקל על מערכת ניהול המנוע לזהות את הלחץ בבית גל הארכובה. כעת, בעזרת הפרשי הלחץ, מחשב ניהול המנוע יידע לספק תערובת נכונה – גם אחרי עלייה ארוכה, וכמובן הפיצוי בשל הפרשי גובה והפרשי טמפרטורה יהיה מדויק יותר באופן משמעותי. לסיום, המנועים מותקנים על השלדות החדשות בזווית של 1 מעלה קדימה יותר.
מנועי ה-250 ו-350 סמ"ק מרובעי הפעימות מקבלים ראשי מנוע חדשים עם יחס דחיסה גבוה יותר, טיימינג חדש, פורטים חדשים ופרופילים חדשים לגלי הזיזים. ה-350 מקבל טלטל חדש, ומשני המנועים יורד משקל של כחצי ק"ג. בנוסף, כמו בדו-פעימתיים, מהשנה אין רגלית התנעה כסטנדרט אלא רק כתוספת. בק.ט.מ מאמינים כי עם מערכות ההתנעה החדשות ומצברי הליתיום אין באמת צורך ברגלית התנעה, שמוסיפה כ-1 ק"ג למנוע. בנוסף לאלו, בלוק המנוע ('קייסים') חדש לגמרי.
המנוע של ה-150EXC TPI החדש
גם מנועי ה-450 ו-500 סמ"ק שופרו. אלו מקבלים ראש מנוע חדש וקומפקטי – בדומה לדגם המוטוקרוס – עם גל זיזים נמוך יותר שמאפשר מרכוז מאסות מסתובבות, כשכל המאפיינים של ראש המנוע חדשים ומשופרים – פרופילים של גל הזיזים, תזמון וכו'. בנוסף, יחס הדחיסה גבוה יותר, ויש בלוק מנוע חדש וקל יותר.
כל מערכות הפליטה של כל הדגמים חדשות לחלוטין. בדו-פעימתיים יש כאמור דוד חדש וחזק יותר, וגם דוד הפליטה חדש, קל יותר ומאפשר זרימה טובה יותר. בדגמי ה-4 פעימות מערכות הפליטה מורכבות כעת מ-3 חלקים, כך שקל יותר לפרק את הדוד מהאופנוע במקרה הצורך, הדודים צרים יותר וקלים יותר.
גופי המצערת – גם של מרובעי הפעימות וגם של הדו-פעימתיים – חדשים גם הם. במרובעי הפעימות כבלי המצערת מתחברים כעת גבוה יותר ולכן מתקפלים פחות. בדו-פעימתיים האטימה למעגלי הסרק וההתנעה הקרה שופרו, וכאמור התווסף חיישן לחץ סביבה.
וכאן של ה-450EXC-F
אופנוע חדש – 150EXC TPI
זהו למעשה הכוכב של ק.ט.מ לשנת 2020, והוא מחזיר את ק.ט.מ למשחק של אופנועי האנדורו הקטנים שמגיעים עם תקינת כביש. למעשה, מבחינת ק.ט.מ הוא משלב את ה-125EXC עם ה-200EXC.
לעומת ה-125 וה-200, שזכו לשלדה קומפקטית יותר, כאן ב-150 החדש השלדה זהה ל-250 / 300 וכך גם כל מכלולי השלדה. המנוע חדש, עם צילינדר חדש המותאם למערכת ההזרקה ומאפיינים של אנדורו כמו פורטים ותזמונים. מערכת ההזרקה זהה לזו של ה-250 וה-300 TPI, אבל יש ראש מנוע חדש, ולטענת ק.ט.מ המנוע החדש גמיש ובעל כוח בסל"ד נמוך ובינוני (נבדוק את זה היום).
מה עוד? ובכן, יש קלאץ' דיאפרגמה DS קומפקטי המותאם לעבודת אנדורו ולא לקוח ישירות מגרסת המוטוקרוס, ויש מערכת פליטה מסועפת שנראית כמו זו של הגדולים יותר ולא כמו של 125, ולטענת ק.ט.מ יש לה חלק משמעותי בגמישות המנוע ובמאפייני האנדורו שלו.
ק.ט.מ 150EXC TPI – הכוכב של 2020
כפי הנראה, דגמי האנדורו 2020 של ק.ט.מ עוברים אבולוציה חשובה וממשיכים להתקדם. היום נרכב על דגמי האנדורו של 2020 של ק.ט.מ, וכמובן גם על ה-150EXC TPI. נמשיך כמובן לעדכן ולדווח.
בק.ט.מ חושפים הערב (ב') את דגמי האנדורו של 2020 – רגע לפני ההשקה לעיתונות העולמית. זהו דור חדש של אופנועים, עם שלדה, מתלים, ארגונומיה ופלסטיקה מחודשים, עם מנועים שמזהמים פחות ומפיקים יותר, ויש גם אופנוע חדש לגמרי – 150EXC TPI מוזרק דלק ובעל תקינת כביש מלאה.
ק.ט.מ 150EXC דגם 2020
בק.ט.מ מציינים כי לשנת 2020 מדובר כאמור בדור חדש של אופנועי אנדורו. השלדות עברו עיצוב מחדש, בולמי ה-XPlor שופרו, ההתנהגות לטענתם טובה יותר, יש פלסטיקה וארגונומיה חדשים, תיבת אוויר חדשה, מערכת קירור חדשה ומערכות פליטה חדשות.
בנוסף, בק.ט.מ מציגים אופנוע חדש לחלוטין – 150EXC TPI דו-פעימתי, מוזרק דלק ובעל תקינת כביש מלאה. ה-150EXC TPI יצטרף ל-250EXC TPI ול-300EXC TPI בליין הדו-פעימתיים בעלי תקינת הכביש, והוא עומד בתקנות יורו 4 המחמירות. לארץ הוא יגיע ברישוי צהוב, ועשוי להיות המחליף של ה-125EXC, שייצורו וייבואו ארצה ברישוי צהוב הופסק ב-2017. בנוסף לשלושת הדו-פעימתיים יהיו גם מרובעי הפעימות 250EXC-F, 350EXC-F, 450EXC-F ו-500EXC-F, ובסך-הכל 7 דגמי אנדורו עם תקינת כביש.
פרט לגרסאות הרגילות ולגרסאות הסיקס-דייז המסורתיות המאובזרות בתוספות רבות, בק.ט.מ משיקים מהדורה מוגבלת של 500 יחידות ל-300EXC TPI בשם ארצברג רודאו, וזאת לכבוד 25 שנה למרוץ האקסטרים-אנדורו המפורסם. גרסה זו בעלת סכימת צביעה מיוחדת, והיא עמוסה בתוספות מקטלוג השיפורים של היצרנית האוסטרית.
פרטים מלאים על דגמי 2020 של ק.ט.מ, וכן התרשמות רכיבה על כל אחד מהדגמים, נביא לכם בימים הקרובים מההשקה העולמית של דגמי האנדורו של ק.ט.מ ל-2020.
ק.ט.מ 300EXC TPI ארצברג רודיאו – 500 יחידות בלבדק.ט.מ סיקס-דייז 2020 (כאן 450EXC-F)ק.ט.מ 300EXC TPIק.ט.מ 350EXC-F דגם 2020ק.ט.מ 150EXC TPI
בסופ"ש האחרון התקיים הסבב הראשון באליפות האנדורו העולמית – WESS בפורטוגל. ביום הראשון התקיים פרולוג ברחובות פורטוגל, שמראה את הפוטנציאל בשני רחובות פשוטים על שפת הים, מקום שמזכיר את יפו. תראו כמה כיף ועניין לרוכבים וקהל אפשר לייצר בתא שטח אורבני.
בכל מקרה, התכנסנו כאן לצפות בחלק הראשון של התחרות מנקודת קסדתו של רוכב ק.ט.מ מס' 22 – ג'וני ווקר, שרודף אחרי מתחריו ברחובות. חכו להפתעה הרטובה בדקה האחרונה!
במקביל להצגת דגמי המוטוקרוס החדשים לשנת 2020 הציגה הונדה גם את דגמי השטח החדשים לשנה – האנדורו והדו"ש. הכלים המקצועיים – CRF450RX ו-CRF250RX מקבלים את אותם השיפורים כמו אחיהם מהצד המוטוקרוסי, של שינויי גרפיקה, בקרת זינוק ואחיזה בדגם ה-450 סמ"ק (הרחבה בנפרד), בולמים ומכלולים משופרים, שיפורי מנוע בדגם ה-250 סמ"ק ומיקום נמוך יותר למצבר להורדת מרכז הכובד. הדגמים האלה הם למעשה דגמי המוטוקרוס עם גלגל 18″ מאחור, מערכת תאורה, רגלית צד ומיכל דלק גדול יותר.
20YM HONDA CRF450RX
דגמי ה-CRF450X (עדיין דגם קרבי לשטח עם 6 הילוכים לעומת 5 בדגם ה-RX, ומיועד יותר לשטחים פתוחים כמו מדבר הבאחה) וה-CRF450L, שהוא דגם הדו"ש הקרבי המסקרן של הונדה מקבלים שינויים מינוריים של גרפיקה.
משפחת ה-CRF-F מקוררי האוויר המיועדים לחובבים (Play Bike) בנפחים 250, 125, 110 ו-50 נשארים ללא שינוי ומיועדים להיות פשוטים, זולים, ולספק חוויית שטח מהנה ולאו דווקא מאתגרת.
נזכיר שבשנת 2020 בהונדה צפויים להציג את דגם המוטוקרוס החשמלי, ומיד אחריו את גרסת האנדורו של אותו הדגם.
20YM HONDA CRF250RX
בקרת אחיזה? בשטח?
Honda Selectable Torque Control או – HSTC בקיצור של הונדה – היא בקרת האחיזה החדשה של הונדה לשנת 2020, שתוצע בגרסאות המוטוקרוס והאנדורו.
המערכת עצמה היא גרסה פשוטה של מה שאנחנו מכירים מעולם הכביש. אין כאן חיישן שמחובר לגלגל האחורי, שברגע שמזהה הפרש מהירות (החלקה) מפעיל את ה-ABS, פה מדובר על מערכת במחשב ניהול המנוע, ש'מבינה' שברגע שיש עלייה חדה בסל"ד – פירוש הדבר איבוד אחיזה בהאצה. המחשב מעדן את העברת הכוח ומאפשר לצמיג האחורי לחדש אחיזה. מה שפעם היה יד ימין ואצבע שמאל.
המערכת החדשה של הונדה מגיעה עם שלושה מצבים לבחירת הרוכב, כשהמתג עצמו ממוקם על הכידון וכולל אפשרות לכבות לגמרי את המערכת. בהונדה גם מציעים בקרת זינוק (HRC Launch Control), שגם פה ממתנת את העברת הכוח בזינוק עצמו ומאפשרת לצמיג האחורי לייצר מקסימום אחיזה, ולקדמי להישאר על הקרקע ולא לשגר את הרוכב בווילי מאבד זמן. כל מה שעל הרוכב לעשות הוא ללחוץ על הכפתור, להעלות סל"ד ולשחרר את המצמד – המערכת תעשה את כל השאר.
