השליטה המוחלטת של אלווארו באוטיסטה והדוקאטי פניגאלה V4R (עליה כתבנו כאן) בשני הסבבים הראשונים באליפות הסופרבייק העולמית, שפכה אור על נקודה מעניינת בנוגע לתקנות הגבלת סל"ד במנועים. ישנם ענפים מסוימים בתחום מרוצי המכוניות, בהם היצרנים המנצחים 'נקנסים' בהוספת משקל לרכבים. הדבר נועד למנוע דומיננטיות של יצרן או נהג מסוים, מפני שבשורה התחתונה – זה משעמם לצופים. האם הדומיננטיות של באוטיסטה והפניגאלה V4R תאפשר ל-FIM ודורנה – המריצות את אליפות הסופרבייק העולמית – 'לקנוס' את דוקאטי ולהגביל את הסל"ד המרבי של הפניגאלה V4R?
אלבארו באוטיסטה והדוקאטי פניגאלה V4R – שליטה מוחלטת
לפני כן, ניתן הסבר קצר על שיטת חישוב הסל"ד המרבי באופנועי המרוץ בסדרה. טרום העונה מבקרת המשלחת הטכנית של האליפות במפעל עצמו. כל יצרן שמשתתף באליפות חייב לעמוד בדרישות ההומולוגציה, שהן – על פי תקנות ה-WSBK – הגבלת מחיר היחידה ל-40 אלף יורו בארץ המקור, היותו חוקי לכביש הציבורי, עמידה בתקנות יורו 4 (והחל מהשנה הבאה – יורו 5), וייצור של 125 אופנועים לפני המרוץ הראשון, 250 עד סוף העונה הראשונה ו-500 עד סוף העונה השנייה. המשלחת האמורה דוגמת רנדומלית מספר אופנועים מקו הייצור ומעלה על הדיינו. בתחילה הם בודקים את הסל"ד המרבי באופנועים הנדגמים, מחשבים את הנתון הממוצע שמתקבל בהילוך השלישי והרביעי ומוסיפים לחישוב 3%. מבחן נוסף מאתר את נקודת מהירות סיבוב המנוע המדויקת בה מתקבל נתון ההספק המרבי, ולנתון זה מוסיפים 1,100 סל"ד. המהנדסים מקבלים שני נתונים ומהם בוחרים את הנתון הנמוך מהשניים.
השנה נבדקו שלושת האופנועים החדשים באליפות: הפניגאלה V4R, הב.מ.וו S1000RR והקוואסאקי ZX-10RR. שאר האופנועים ממשיכים עם ההגבלה שנקבעה להם בסוף העונה הקודמת. הרף שנקבע עבור הדוקאטי הוא 16,350 סל"ד (!). לשם השוואה, הפניגאלה 1199R V2 של העונות הקודמות הוגבל ל-12,400 סל"ד. הרף לשאר האופנועים החדשים נקבע ל-14,900 סל"ד עבור הב.מ.וו ו-14,600 סל"ד לקוואסאקי.
16,350 סל"ד!
ה-FIM ודורנה, שכאמור מריצים את הסדרה, בודקים בכול שלושה סבבים את המנועים. אם יש אופנוע שמפגין ביצועים טובים משל השאר באופן מובחן, הם יכולים לבצע את הביקורת בכל רגע נתון. התקנות מאפשרות להגביל מנוע של יצרן דומיננטי. המשמעות היא שהרף יכול לרדת בשיעור של 250 סל"ד.
באותה המידה, אגב, ניתן גם להעלות את התקרה באותו הנתון. הונדה, שתקרת הסל"ד של ה-CBR1000RR נקבעה על 14,550, הגישה בקשה להעלות אותו לאור הביצועים הדלים עד כה. חשוב לציין שהדומיננטיות צריכה להיות קבוצתית ולא על בסיס רוכב יחיד. אם נסתכל על דוקאטי, אז באוטיסטה הוא קרן האור היחידה בקבוצה, לאור תוצאותיו הרעות של צ'אז דיוויס שנמצא אי-שם במקום ה-11 באליפות. גם שאר הדוקאטים בשדה אינם דומיננטיים כמו מוביל הטבלה. זאת, אגב, גם הסיבה מדוע לא הוגבל מנוע הקוואסאקי של ג'ונתן ראיי ב-4 שנות השליטה שלהם.
לאחר הסבב במלזיה דוקאטי השקיעו הרבה שעות במבחנים. אם באמת הם מצאו את הנוסחה שתאפשר לשאר הרוכבים את השליטה כמו של באוטיסטה – אולי נראה את התקנות באות לידי ביטוי. כך או כך, פתיחת העונה של דוקאטי עם הפניגאלה V4R מעניינת ואפילו מרתקת, ואנחנו ממליצים לכם לעקוב אחר ההתפתחויות.
לאחר ניצחונו של אנדראה דוביציוזו בסבב הראשון בעונת 2019 של ה-MotoGP בקאטר, הוגשה לבית הדין של האליפות עתירה לפסילת התוצאות של הקבוצה בגין שימוש בספוילר לא חוקי. קבוצות אפריליה, הונדה, ק.ט.מ וסוזוקי פנו בתחילה למנהלי המרוץ בדרישה לפסול את הספוילר – שהורכב מתחת לזרוע האחורית של האופנוע האיטלקי. לטענתם, הספוילר מנוגד לתקנון משום שהוא מאפשר ייצור כוח הצמדה רב יותר. לאחר שבקשתם נדחתה פנו ארבע הקבוצות לבית הדין של ההתאחדות.
הדוקאטי GP19 – הספוילר השנוי במחלוקת לפני הגלגל האחורי
בדיון שנערך ביום שישי האחרון, ובו העותרות אף הביאו מהנדס מומחה מעולם הפורמולה 1, טענה דוקאטי שלספוילר שתי מטרות פונקציונליות: האחת פינוי מים ולכלוך מהצמיג האחורי והשנייה פינוי חום מהצמיג האחורי. דוקאטי אף הוכיחה שקיבלה על כך אישור מהמנהל הטכני של האליפות, טרום העונה, לאחר שהתחייבה שהמנגנון אינו מייצר יותר כוח הצמדה. מנגד, באפריליה קיבלו סירוב מאותו מנהל טכני לאחר שהציגו – לטענתם – פטנט דומה.
בית הדין של ההתאחדות פרסם אתמול את החלטתו ודחה את העתירה נגד דוקאטי. דחיית העתירה משאירה את התוצאות על כנן ומאפשרת לדוקאטי את המשך השימוש בספוילר. לקבוצות יש אפשרות להגיש ערעור, אך נכון לעכשיו נראה שהם לא ינצלו את הזכות הזאת.
בנובמבר האחרון הצגנו את הנשק החדש של דוקאטי – הפניגאלה V4R – שמיועד לבצע פעולה אחת בלבד: להחזיר את השליטה באליפות הסופרבייק העולמית (WSBK) לידיה של דוקאטי לאחר 8 שנים שחונות ולשבור את השליטה המוחלטת של קוואסאקי לג'ונתן ראיי, שזכו ב-4 אליפויות רצופות. מספר שבועות לאחר מכן רכבנו על גרסת ההומולוגציה לכביש של הפניגאלה V4R, וגילינו אופנוע אדיר עם פוטנציאל ענק.
בדוקאטי, שהשקיעו משאבים עצומים וכספים רבים בפיתוח האופנוע, לא חסכו גם במשאב החשוב ביותר בתחרות – הרוכבים. צ'אז דיוויסהבריטי, שרוכב עם דוקאטי מעונת 2014 וסיים שני בעונה שעברה, ממשיך העונה עם דוקאטי. אליו הצטרף אלאווארובאוטיסטההספרדי (34), לאחר 16 שנים בזירת ה-MotoGP ואליפות 125 סמ"ק שבה זכה בעונת 2006. דוקאטי, שמאז תחילת סדרת הסופרבייק העולמי בשנת 1988 מתחרים עם מנוע הווי-טווין המפורסם שלהם, מנוע שסיפק להם 14 אליפויות רוכב ו-17 אליפויות יצרן, יוצאים ב-2019 לדרך חדשה שיעודה לסגור את העשור בדיוק כמו שהתחיל – עם אליפות.
קבוצת Aruba, אלווארו באוטיסטה והפניגאלה V4R – בינתיים 6 מ-6
עונת 2019 בסופרבייק העולמי מציגה פורמט חדש של שלושה מרוצים במהלך סוף השבוע: מרוץ אחד ביום שבת, מרוץ שני – מרוץ הסופרפול של 10 הקפות – ביום ראשון בבוקר, ומרוץ מלא נוסף בצהריים. סדר הזינוק למרוץ הראשון והסופרפול נקבע לפי מקצי הדירוג ביום שישי, ותשעת הראשונים במירוץ הסופרפול של יום ראשון יזנקו, בסדר הזה, למרוץ השני (כשכול שאר הרוכבים לפי זמני הדירוג שלהם). מבחינתנו הצופים אנחנו מקבלים שלושה מרוצים בסוף שבוע אחד, אז נוותר להם על הסרבול. על הנייר, רוכב יחיד יכול לצאת עם 62 נקודות מהמרוץ (25 למרוץ + 12 לסופרפול).
עד לרגע זה הסתיימו שני סבבים: אוסטרליה (פיליפ איילנד) ותאילנד (בורירם). אז איך דוקאטי התחילו את קמפיין 2019 לאליפות? בבליץ ובמאזן מושלם. הרוקי באוטיסטה, שזוהי כאמור עונתו הראשונה באליפות, שלט וכבש את כל ששת המרוצים עד כה!
באוטיסטה וג'ונתן ראיי בפיליפ איילנד; 18 שניות פער!
במרוץ הראשון באוסטרליה באוטיסטה הוביל ב-18 שניות(!) על יריבו הישיר ג'ונתן ראיי, ורק החגיגות בהקפה האחרונה צמצמו את הפער ל-12 שניות בסיום המרוץ. ניצחונותיו בשאר המרוצים באותו סוף השבוע לא הוטלו בספק.
גם בתאילנד השליטה הייתה ברורה, והתבטאה בפער של 10 שניות שאר השדה במרוץ השלישי. דומיננטיות כזאת לא הייתה צפויה מצד דוקאטי והאופנוע החדש. מאידך, בן קבוצתו צ'אז דיוויס עדיין לא מצא את הקצב, והוא נמצא רק במקום ה-11 בטבלת האליפות לאחר תוצאות מאכזבות. ג'ונתן ראיי, האלוף ב-4 העונות האחרונות, סיים במקום השני בכל המרוצים ומפגר ב-26 נקודות מאחורי באוטיסטה.
דוקאטי, שהשקיעו כספים רבים ומשאבים אדירים בפיתוח המנוע והאופנוע החדשים, בהחלט יכולים לחזור לנשום, ולהתמקד בשמירה על בריאותו ומהירותו של הרוקי שלהם. ההימור הצליח, ובדוקאטי פורעים בגדול את הצ'קים הרבים שפיזרו. איזו פתיחת עונה!
יתרונות: מנוע משובח, נוחות גבוהה, התנהגות דינמית, בולמים סמי-אקטיביים, חבילת אלקטרוניקה וטכנולוגיה
חסרונות: ה-950S הופך להיות אופנוע לא זול
שורה תחתונה: המולטיסטראדה 950S משלים את משפחת המולטיסטראדה ומאפשר 950 טכנולוגי למי שה-1260 גדול עליו
מחיר: 104,950 ש"ח ל-950 ו-118,950 ש"ח ל-950S
מתחרים: ק.ט.מ 1090 אדוונצ'ר S, אדוונצ'רים גדולים לכביש
דוקאטי מולטיסטראדה 950S (כאן באפור, עם חישוקי שפיצים וחבילת תיור)
המולטיסטראדה 950 הוא הצלחה גדולה עבור דוקאטי. הדגם, שהוצג לפני שנתיים, כבר תפס נתח של כ-40% מכלל מכירות המולטיסטראדה. במספרים זה יוצא כמעט 5,000 כלים בשנה, וזה מספר מרשים ביותר.
זה לא מפתיע, שכן עבור רוכבים רבים שמעוניינים במולטיסטראדה של דוקאטי על שפע האיכויות שלו – ה-1260 מוגזם מדי. הוא גדול, הוא חזק, הוא יקר, והוא עלול להרתיע רוכבים. בכול זאת, לא כל אחד רוצה או צריך 160 כ"ס.
בכלל, למשפחת המוטיסטראדה המודרנית, שיצאה לאור ב-2010, חשיבות עצומה עבור דוקאטי. לא רק בגלל המכירות המעולות (כמעט 12 אלף אופנועים ב-2018, שהם 22.3% מסך מכירות דוקאטי), אלא גם תדמיתית. המולטיסטראדה הוא הדוגמה הטובה ביותר שבדוקאטי יודעים לייצר אופנועים רב-משימתיים נוחים ואיכותיים הפונים לקהל יעד רחב, ולא רק אופנועי קצה קשוחים המיועדים לרוכבים מסוקסים. וזה, כאמור, מצליח להם – לא רק במכירות אלא גם בתדמית. דוקאטי כבר מזמן לא נתפסת כחברה המייצרת אופנועים הארד-קור, אלא כחברה מודרנית המייצרת אופנועים למגוון שימושים, ובעיקר – טכנולוגיים, ידידותיים ואיכותיים.
משפחת המולטיסטראדה מנתה עד כה 5 אופנועים: ה-1260 ה'רגיל' ואחיו הטכנולוגי ה-1260S עם המערכת המתלים החשמלית הסמי-אקטיבית 'סקייהוק', ה-1260 פייקס-פיק הקרבי, ה-1260 אנדורו בעל חישוקי השפיצים בקוטר "19 ו-"17, ואת ה-950. זה האחרון עושה שימוש בשלדה ובעבודת הגוף של ה-1260, אולם הותקן בו מנוע קטן ולא מאיים עם 113 כ"ס, ומערכות האלקטרוניקה שבו שונמכו על-מנת לאפשר מחיר רכישה נוח. בייבי מולטיסטראדה אם תרצו, וכאמור הוא אחראי לכ-40% ממכירות המולטיסטראדה, והוא בן שנתיים בלבד.
ה-950 בגרסת ה-S מקבל את כל האלקטרוניקה של ה-1260S
כדי להרחיב את משפחת המולטיסטראדה, בדוקאטי בחרו לקחת את ה-950, ולהוסיף עליו את מערכות האלקטרוניקה המתקדמות של ה-1260S – אחד לאחד (כמובן, אחרי התאמות וכיולים). באופן הזה בדוקאטי יכולים לפנות גם לרוכבים נוספים – כאלה שרוצים מולטיסטראדה קטן בנפח 950 סמ"ק, אבל עם כל הפינוקים, האלקטרוניקה והבקרות של ה-1260S – כולל מערכת המתלים החשמלית והמתקדמת.
אז לכבוד השקת המולטיסטראדה 950S, שכאמור משלים את המשפחה, בדוקאטי עשו מתיחת פנים לכול סדרת ה-950 – גם ל-950 הבסיסי. העיצוב השתנה מעט, כשפאנלי הצד נלקחו ישירות מה-1260, וכעת העיצוב כולו בקורלציה מלאה ל-1260 הגדול. יש חישוקים יצוקים בעיצוב חדש – קלים ב-0.5 ק"ג מהקודמים, וגם מערכת הפליטה עוצבה מחדש, כשהיא דקה מתמיד.
מה עוד חדש? ובכן, יש מערכת בלימה משולבת, כשהבלם הקדמי מפעיל גם את האחורי, יש מערכת ABS להטיה ב-3 מצבי התערבות, יש משאבת בלם קדמי רדיאלית, קלאץ' הידראולי חדש, וגם הזרוע האחורית חדשה וקלה יותר בכחצי ק"ג. לסיום, יחידת מדידת האינרציה IMU מאפשרת יישומים רבים, ואחד מהם שיושם במולטיסטראדה 950 הוא ביטול האיתות האוטומטי. אחלה.
המנוע, אגב, נשאר זהה לדגם הקודם: L-טווין בנפח 937 סמ"ק שמפיק 113 כ"ס ב-9,000 סל"ד ו-9.8 קג"מ ב-7,750 סל"ד, אבל הנתון החשוב הוא שכ-80% מהמומנט מתקבלים כבר ב-3,500 סל"ד – מה שאומר מנוע גמיש ויעיל. ככה אנחנו גם זוכרים אותו ממבחן הדרכים שערכנו לו לפני שנתיים כאן בארץ.
מנוע הטסטהסטרטה 937 סמ"ק – בול מה שצריך!
950S – אלקטרוניקה של ה-1260S
פרט למתיחת הפנים, בדוקאטי כאמור משחררים את המולטיסטראדה 950S, שמקבל את כל מערכות האלקטרוניקה של ה-1260S היוקרתי. כך למשל ישנם פנסי LED קדמיים המתכווננים אל תוך הפנייה, יש מסך TFT צבעוני בגודל "5 עם ממשק המשתמש החדש של דוקאטי – HMI, יש קוויקשיפטר ל-2 הכיוונים (אופציה בתשלום ב-950 הרגיל), ויש בקרת שיוט.
בנוסף, וזה אולי השיפור החשוב ביותר – ה-950S מגיע עם מערכת המתלים החשמלית הסמי-אקטיבית 'סקייהוק', אשר ניתנת לכיוון חשמלי מהכידון, ומתאימה את עצמה לתנאי הדרך. המערכת הזו מאפשרת כיוון עומס קפיץ מאחור לפי משקל רוכב, רוכב עם ציוד, שני רוכבים ושני רוכבים עם ציוד, וכן לכוון את השיכוכים ב-5 מצבים לכול תכנית. בנוסף, מערכת המתלים החשמלית מתממשקת עם ניהול המנוע וניהול האופנוע, ובבחירת מצב רכיבה מסוים כמו ספורט, כביש, גשם או אנדורו – מקבלים סט-אפ שונה גם להספק המנוע, גם לתגובת המנוע, גם למערכת המתלים, גם ל-ABS וגם לבקרת האחיזה. פעם הגדירו את זה בדוקאטי 'ארבעה אופנועים באופנוע אחד', והאמירה הזו מעולם לא הייתה נכונה יותר.
בדוקאטי ממשיכים את הקו המאפשר לרוכב התערבות מקסימלית בכול תכנית וכיוון אישי של כל מצב רכיבה. כך למשל, אם סופרים את מספר האופציות שניתן להגיע בכול התכניות יחד – כאמור כוח מנוע, תגובת מנוע, בקרת אחיזה, ABS ומערכת מתלים – מגיעים למספר אסטרונומי של יותר מ-400 מצבים שונים. אין באמת צורך בכל כך הרבה מצבים ובסט-אפ כל כך מדויק, אבל בהחלט טוב שיש את האפשרות להגיע לכיול אופנוע סופר-מדויק ואישי. את בחירת המצבים והסט-אפ מבצעים בקלות בעזרת ממשק המשתמש החדש של דוקאטי – כאמור HMI, והוא נשמר בזיכרון. מיטיבי לכת ישמחו לדעת שמסך ה-TFT מתממשק לטלפון הנייד בעזרת קישורית שמוצעת כאופציה בתשלום נוסף, ובעזרת האפליקציה של דוקאטי ניתן לבנות סט-אפים שונים, לשמור בזיכרון האפליקציה ולבחור בזמן המתאים. אנחנו דווקא מאוד אוהבים את מגוון האפשרויות הללו, מכיוון שבאופנוע כל כך טכנולוגי שמאפשר כל כך הרבה אפשרויות – טוב שאפשר לרדת לרזולוציות כאלה ולקבל אופי אופנוע המותאם אישית.
עניין חשוב נוסף שמקבל ה-950S (כאופציה) הוא חישוקי שפיצים טיובלס. ה-950 הרגיל ממשיך להגיע עם חישוקים יצוקים – כאמור במידות "19 מלפנים ו-"17 מאחור – אולם את גרסת ה-S ניתן לבחור באדום או באפור, עם חישוקים יצוקים אן עם חישוקי שפיצים. לטעמנו חישוקי שפיצים לאופנוע אדוונצ'ר – גם אם הוא מיועד בעיקר לכביש – מרחיבים את טווח השימושים של האופנוע ומאפשרים קצת יותר רכיבת שטח. ממש כמו המולטיסטראדה 1260 אנדורו.
הביצועים – מעולים!
המולטיסטראדה ה'נכון'
נחזור על מה שכתבנו במבחן הפרטני שערכנו למולטיסטראדה 950 כשהגיע לישראל: המנוע הזה על 113 כוחות הסוס שלו הוא כל מה שצריך כדי להזיז אופנוע אדוונצ'ר, ומהר. הוא לא מוגזם ולא מאיים כמו ה-1260 (המעולה, כן?), הוא חזק ומאיץ את ה-950 מהר מאוד, והוא מביא את האופנוע למהירות סופית של יותר מ-200 קמ"ש בקלות ובמהירות. גם השיוט יכול להתבצע במהירויות גבוהות של 170 ו-180 קמ"ש, ואפילו יותר.
בנוסף, וגם זה עניין סופר-חשוב כשמדובר בדוקאטי, המנוע הזה מייצר תחושת חספוס נעימה של וי-טווין (או L-טווין ליתר דיוק…), אבל יחד עם זאת הוא חלק מאוד, ונעים לשימוש, וגם במצב הספורטיבי שלו הוא לא באמת מאיים או מתפרץ. עכשיו תוסיפו לזה את המומנט המצוין המתקבל כבר מסל"ד נמוך – ותקבלו מנוע שהוא פנינה מוטורית אמיתית. כבר כתבנו את זה כמה פעמים – זה אחד המנועים המוצלחים יותר של דוקאטי אי-פעם, והוא מגיע לשלמות. מנוע אדיר שמתאים מאוד לקונספט המולטיסטראדה.
אז המנוע פה מוקטן ביחס ל-1260, אבל שאר האופנוע לא. למעשה, עבודת הגוף של ה-950 זהה לזו של ה-1260, מה שאומר ארגונומיה והנדסת אנוש מוקפדות מאוד, וגם נוחות גבוהה. במהלך יום הרכיבה הארוך בהשקה העולמית ל-950S, רכבנו יותר מ-320 ק"מ על הכבישים המפותלים המשובחים של סביבת ולנסיה שבספרד, וכמעט מיותר לציין שבנוחות מוחלטת. המושב נוח מאוד גם לאורך זמן, תנוחת הרכיבה מצוינת – זקופה, שולחת את הידיים קדימה, והכידון הרחב פורס את הזרועות לצדדים. גם מיגון הרוח טוב למדי, והוא מתכוונן עם יד אחת לכמה מצבים בין הגבוה ביותר לבין הנמוך.
הנוחות – סופר-גבוהה
אז אוקי, את הנוחות, את הארגונומיה ואת המנוע המצוין אנחנו מכירים כבר מה-950 ה'רגיל', אבל הערך המוסף של גרסת ה-S מגיע לא רק במסך ה-TFT, בממשק ה-HMI או בקוויקשיפטר (המצוין – לשני הכיוונים) – אלא בעיקר במערכת המתלים החשמלית הסמי-אקטיבית 'סקייהוק'. זו כאמור מתאימה את השיכוכים לתנאי הדרך על-מנת למצוא את האחיזה והיציבות המקסימליים, אבל מעבר לכך היא מאפשרת הלכה למעשה לשלוט במערכת המתלים – גם תוך כדי רכיבה – ולקבל אופי אופנוע שונה לגמרי.
כבר כתבנו בעבר שמערכת המתלים וההתנהגות הדינמית של ה-950 הן משובחות – דווקא בגלל המנוע המוקטן והמשקל הנמוך יותר. אבל כאן ב-950S מערכת הסקייהוק מרחיבה הלכה למעשה את טווח השימושים של המתלים, ומאפשרת לרוכב לבחור בין אופנוע ספורטיבי וקשיח שתוקף פניות ביציבות גבוהה במיוחד, או בין אופנוע תיור נעים לרכיבה שסופג מהמורות ומבודד את הרוכב מהנעשה תחתיו, ואפילו בין אופנוע 'שטח' רך וסופג עם מהלך ארוך יותר. אנחנו בטוחים שרוכבים רבים ימצאו את המערכת הזו כסופר-שימושית וכשווה את תוספת התשלום בין ה-950 ל-950S.
ואחרי הכול, הממדים של המולטיסטראדה 950S, המנוע שלו, הנוחות הגבוהה וההתנהגות הדינמית המשובחת והרב-משימתית, הופכים את המולטיסטראדה 950S למולטיסטראדה המועדף עלינו. גם מפני שהוא כל כך קל לרכיבה וידידותי למשתמש – וזו עוד נקודה שכדאי להתעכב עליה. כבר כתבנו בעבר על אופנועים רבים של דוקאטי שהם מהווים דוגמה לאבולוציה של החברה הזו – שהפכה מחברה שמייצרצ אופנועי הארד-קור לחברה שמייצרת אופנועי פרימיום טכנולוגיים וסופר ידידותיים לרוכב, והמולטיסטראדה 950S הוא אחד הדוגמאות המובהקות לכך. הוא כל כך קל לרכיבה וכל כך ידידותי למשתמש, אבל יחד עם זאת יש בו את הד.נ.א של דוקאטי – מה שאומר שהוא בעל ביצועים גבוהים ומרגש. כשכול אלה באים יחד – מקבלים אופנוע סופר-מעניין ואיכותי. אנחנו אוהבים את זה.
טווח שימושים רחב במיוחד
תוספת מבורכת למשפחת המולטיסטראדה
המולטיסטראדה 950S הוא בן כלאיים מעניין וגם חשוב. הוא לוקח את פלטפורמת ה-950 המוצלחת, שגם מוכרת מצוין ומחזיקה ב-40% ממכירות המולטיסטראדה, ועם חבילת האלקטרוניקה המלאה של ה-1260S הוא מרחיב את טווח השימושים ואת טווח הפינוקים. זו מערכת המתלים המעולה, שמרחיבה משמעותית את טווח השימושים, זה הקוויקשיפטר ובקרת השיוט המפנקים, וזה מסך ה-TFT וממשק ה-HMI ששולטים על הכול.
ואחרי הכול, המולטיסטראדה 950S מביא לידי ביטוי באופן מצוין את ערכי הליבה של דוקאטי: יש לו סטייל מיוחד של משפחת המולטיסטראדה, הביצועים שלו גבוהים ומצוינים, והוא מביא איתו את התחכום – בין היתר במערכות האלקטרוניקה המעולות. תוסיפו לזה מנוע משובח ולא מאיים, קלות וידידותיות רכיבה, וגם מידה לא מבוטלת של ריגוש – ותקבלו את אחד האדוונצ'רים היותר מוצלחים לטעמנו.
אנחנו בטוחים שיש לא מעט רוכבים שיבחרו דווקא ב-950S, מפני שהם רוצים את היתרונות הדינמיים וקלות הרכיבה של ה-950, אבל עם מערכות האלקטרוניקה והבקרות של האח הגדול והמתוחכם. לכן לדעתנו ה-950S עשוי להרחיב את מעגל רוכבי המולטיסטראדה, ובצדק מוחלט. זה פשוט אופנוע אדיר – אולי המועדף עלינו ביותר מכול ליין הכלים (המצוין!) של דוקאטי.
ליגל, יבואנית דוקאטי לישראל, מודיעה על הגעתו ארצה של ההיפרמוטארד 950 – הגרסה העדכנית ביותר של ההיפרמוטארד מבית דוקאטי שעליה רכבנו בהשקה העולמית בחודש שעבר. למעשה, השוק הישראלי הוא אחד הראשונים בעולם לקבל את ההיפרמוטארד 950.
ההיפרמוטארד 950 עבר כמה שינויים חשובים ביחס ל-939 הקודם – החל ממנוע הטסטהסטרטה בנפח 937 סמ"ק, שטיפס בהספק, עיבה את המומנט וירד במשקל, דרך שלדה ושלדת זנב חדשות, ארגונומיה משופרת ויעילה יותר, ועד מערכות אלקטרוניקה מתקדמות ומסך TFT צבעוני.
לשנת 2019 ההיפרמוטארד 950 כבר שואף לשלמות, הוא קל מאוד לרכיבה, וזה אחד האופנועים היותר מהנים שעליהם רכבנו בזמן האחרון. את ההתרשמות המלאה שלנו מההיפרמוטארד – וגם מגרסת ה-SP הקרבית – תוכלו לקרוא כאן בקישור.
מחירו של ההיפרמוטארד 950 נקבע בישראל על 97,950 ש"ח, וגרסת ה-SP הקרבית – הכוללת בולמי אוהלינס, קוויקשיפטר מקורי לשני הכיוונים, חישוקי מרקזיני קלים, תוספות קרבון וצביעה קרבית יותר – תעלה 135,950 ש"ח.
יתרונות: מנוע שהגיע לשלמות, תנוחה רכיבה, התנהגות דינמית, חבילת אלקטרוניקה, עיצוב, ריגוש ברכיבה ופאן-פקטור
חסרונות: מחיר, לא לכל רוכב, נפח מיכל הדלק קטן מ-16 ל-14.5 ל'
שורה תחתונה: ההיפרמוטארד 950 עובר אבולוציה שמקרבת אותו לשלמות; מכונת ריגושים סופר-מהנה
מחירים: 99 אלף ש"ח להיפרמוטארד 950 ו-137 אלף ש"ח להיפרמוטארד 950SP
דוקאטי היפרמוטארד 950 – דור שלישי למקוררי הנוזל
יש קטע להיפרמוטארד של דוקאטי. מאז הוצגה הגרסה הראשונה ב-2005, כדגם 2006, הקונספט הזה איגד סביבו קבוצת מעריצים שמאוהבת באופנוע הזה לחלוטין, למרות היותו עוף מוזר. למה עוף מוזר? מפני שאופנועי היפרמוטו גדולים הם אבולוציה של אופנועי סופרמוטו, ואלו האחרונים בכלל הגיעו מהשטח. דוקאטי, לעומת זאת, מתמחה באופנועי כביש עם התנהגות סופרבייק.
אבל בכל זאת, בדוקאטי מאמינים בקונספט ההיפרמוטארד וממשיכים לפתח אותו, וזוהי היצרנית האחרונה שבאמת משקיעה בקונספט הזה. אמנם המכירות לא בשמיים – בשנה האחרונה נמכרו כ-3,000 כלים בלבד ברחבי העולם, אבל להיפרמוטארד יש מקום חם בלב של אנשי דוקאטי, ורואים את זה בכול שיחה שבהם הם מדברים על האופנוע המיוחד הזה. ויותר מזה – להיפרמוטארד חשיבות אסטרטגית עבור דוקאטי, שמעוניינת להראות שהיא יודעת לפתח קונספטים נוספים ולא רק מונסטרים וסופרבייקס. המולטיסטראדה הוא הדוגמה הטובה ביותר לכך, וההיפרמוטארד משלים את הפורטפוליו של החברה מבולוניה.
וזו גרסת ה-SP הקרבית
דור שלישי למקוררי נוזל
ההיפרמוטארד 950, שהוצג בתערוכת מילאנו האחרונה, הוא הדור השלישי של ההיפרמוטארדים מקוררי הנוזל. הראשון היה ה-821, שהוצג ב-2014, השני היה ה-939 שהוצג ב-2016, וכעת, אחרי 3 שנות דגם, בדוקאטי משדרגים את ההיפרמוטארד בכמה אספקטים, שבתחילה נראים כמו מתיחת פנים פשוטה, אבל מהר מאוד מבינים שזה הרבה יותר מזה ושההיפרמוטארד 950 הוא כבר חיה ששואפת לשלמות. אבל תכף נגיע לזה.
בהשקה העולמית של ההיפרמוטארד 1100 המקורי, שנערכה בסרדיניה ב-2007, השתתף רוכב דוקאטי בסופרבייק העולמי – רובן זאוס. כחלק ממקצה הצילומים של ההשקה, זאוס החליק את הזנב בכניסה לפנייה ובמקביל הרים את היד וסימן אצבע למעלה. יחד עם העשן שיצא מהצמיג, התמונה הזו התקבעה כאייקונית ומרגשת. הצליח להם. אז 12 שנים לאחר מכן – כחלק מאירועי השקת ההיפרמוטארד 950 – רובן זאוס ואנשי דוקאטי שחזרו את אותה תמונה אייקונית במסלול מספלומס בגראן-קנאריה שבו נערכה ההשקה העולמית של ה-950. את התוצאה תוכלו לראות כאן בווידאו למטה וגם בגלריית התמונות, ולדעתנו זו מחווה יפה – גם להיפרמוטארד וגם לזאוס. ובכל מקרה, האקשן משובח ובשביל זה אנחנו כאן.
נחזור להיפרמוטארד 950. אז מה חדש בו ל-2019 שטרחנו לטוס עד לאיים הקנאריים כדי לרכוב עליו? ובכן, מסתבר שלא מעט.
ראשית הארגונומיה. בדוקאטי הצרו את יחידת המושב-מיכל של ההיפרמוטארד ביותר מ-50 מ"מ משמעותיים, וגם את אזור הברכיים (החיסרון: נפח מיכל הדלק קטן מ-16 ל-14.5 ל'). כתוצאה מכך גם רוכבים נמוכים יותר יכולים להסתדר עם ההיפר, למרות שגובה המושב טיפס ב-20 מ"מ מ-850 ל-870 מ"מ, ובגרסת ה-SP הקרבית מ-870 ל-890 מ"מ. עם הכידון החדש, שבו הזווית פתוחה יותר והתחושה היא של כידון רחב יותר – תנוחת הרכיבה והארגונומיה הרבה יותר טובות מבעבר ומאפשרות חיבור משמעותית טוב יותר לאופנוע, וזה בא לידי ביטוי בביצועים.
שינויים לא פחות חשובים נעשו במנוע. הבסיס אמנם זהה, ועדיין מדובר ב-L-טווין בנפח 937 סמ"ק, אולם הוא עבר אבולוציה חשובה השנה: יש בוכנות חדשות, שמעלות את יחס הדחיסה מ-12.6 ל-13.3, יש גל זיזים חדש לפליטה, ויש מכסי מגנזיום שעוזרים להוריד את משקלו של המנוע ב-1.5 ק"ג. יחד עם גופי מצערת חדשים בקוטר 53 מ"מ ומפות ניהול מנוע חדשות – מתקבל אחד המנועים הטובים שעליהם רכבנו. ההספק אמנם טיפס בכ-2 כ"ס ל-114 כ"ס, אבל יותר חשוב הוא המומנט, שטיפס לאורך כל הגרף.
עובר שינויים חשובים
הנתון של 9.8 קג"מ ב-7,250 סל"ד הוא נהדר, אבל מרשים הרבה יותר ש-82% מהמומנט הזה מתקבלים כבר ב-3,000 סל"ד ושיותר מ-88% מהמומנט מתקבלים בין 5,000 ל-9,000 סל"ד – מה שאומר מנוע סופר-גמיש. תוסיפו לזה את תגובות המנוע החדות והמיידיות, את החספוס של מנוע ה-L-טווין של דוקאטי, את הסאונד הממכר – במיוחד עם מערכת הפליטה הפתוחה של גרסת ה-SP, ואת ניהול המנוע הסופר-ידידותי, ותקבלו מנוע מצוין שבדור הנוכחי שלו הגיע לשלמות. המנוע הזה נמצא גם בדגמים נוספים של דוקאטי, כמו המולטיסטראדה 950 החדש, ולדעתנו לדוקאטי יש פנינה אמיתית ביד. איזה מנוע!
אגב, מוגבלי הרישיון ישמחו לדעת שההיפרמוטארד 950 יכול להגיע גם כשהוא מוגבל לרישיון A1, כלומר ל-47.6 כ"ס.
עוד שינויים חשובים נעשו בשלדה ובמכלוליה. כך למשל, השלדה הראשית נראית אמנם זהה, אבל עובי הדופן באזורים שבהם פועלים פחות עומסים קטנה במעט כדי לחסוך משקל, ואכן ההיפרמוטארד 950 קל יותר בכ-4 ק"ג בסך-הכול מהגרסה הקודמת, ה-939, ועומד כעת על 200 ק"ג עגולים כשהוא מוכן לרכיבה. אגב, שלדת הזנב עשויה כעת גם היא ממסבך משולשי פלדה במקום אלומיניום יצוק בדגם הקודם – ולדעתנו זה נראה הרבה יותר סקסי כך.
מערכת הפליטה מוטמעת כעת בזנב במקום בצד האופנוע, וצמד הצינורות שעולים מחלקו האחורי של האופנוע עוצבו בהשראת הדוקאטי 916 האייקוני, וגם זה אלמנט עיצובי יפהפה שחושף את הזנב הסקסי של ההיפרמוטארד.
מערכת הפליטה מוטמעת בזנב
עניין חשוב ביותר נמצא במערכת הבולמים, שהחל מהשנה הם מתכווננים באופן מלא. מלפנים יש מזלג חדש של מרזוקי בקוטר 45 מ"מ, עם ציפוי DLC שחור להקטנת חיכוך וכאמור מתכוונן באופן מלא. מאחור ישנו בולם חדש של זקס, וצמד הבולמים גם קלים יותר מאלו של הדגם היוצר ותורמים את שלהם להורדת המשקל. אחרי הרכיבה התברר לנו שזהו אחד השינויים היותר חשובים שנעשו בהיפרמוטארד 950, ויחד עם הארגונומיה המשופרת והמנוע המחודש הופכים את ההיפרמוטארד לחתיכת מכונה מהנה לרכיבה.
מה עוד חדש? ובכן, האלקטרוניקה – שהיא מודרנית לחלוטין ומיישרת קו עם מה שדוקאטי יודעת לעשות. הבקרות האלקטרוניות נשענות כולן על יחידת מדידת האינרציה של בוש – ה-IMU ב-6 צירים, שאיתה ניתן ליישם מערכת ABS להטיה, כולל בקרת החלקה אל הפנייה (בקרת סלייד), בקרת אחיזה ב-8 מצבים שכוללת בקרת דריפט ביציאה מהפנייה, בקרת ווילי, וגם קוויקשיפטר ל-2 הכיוונים שמגיע עם ה-SP כציוד מקורי וכתוספת בתשלום בגרסה הרגילה. בנוסף יש 3 מצבי ניהול מנוע / אופנוע, פנס LED חדש עם מערכת תאורת יום DRL, ביטול איתותים אוטומטי, מסך TFT חדש בגודל "4.3, וכל השליטה מתבצעת בממשק המשתמש החדש של דוקאטי, שהוא קל ואינטואיטיבי מבעבר ומתבצע כולו מבית המתגים השמאלי.
ועוד כמה מילים על גרסת ה-SP הקרבית, המיועדת בעיקר למסלול אבל לא רק. זו מגיעה עם בולמים של אוהלינס עם מהלך ארוך יותר (15 מ"מ מלפנים, 25 מ"מ מאחור) שמעלים את גובה המושב ב-20 מ"מ ומאפשרים זווית הטיה של 47 מעלות במקום 44 מעלות בגרסה הרגילה. יש גם חישוקי מרקזיני קלים יותר עם צמיגי פירלי דיאבלו סופרקורסה SP במקום הדיאבלו רוסו 3 בגרסה הרגילה, כנף קדמית וכיסויי טיימינג מקרבון, קוויקשיפטר לשני הכיוונים כסטנדרט, וגם צביעת מסלול קרבית וסקסית. איזו מכונה זו! טירוף!
הארגונומיה מעולה!
יוצאים לכביש
את הכבישים המדהימים של גראן-קנאריה אנחנו מכירים, שכן רכבנו בהם בשנה שעברה, ועם ההיפרמוטארד 950 החוויה אדירה. לא רק בגלל הנוף המטריף אלא בעיקר בגלל איכות האספלט והפניות המשורטטות והטכניות שבהן ההיפרמוטארד 950 הראה כמה גדול השיפור בו השנה.
הנקודה החשובה ביותר מבחינתנו היא ההתנהגות הדינמית והארגונומיה. ההיפרמוטארד 950 צר מאוד, וזה מורגש מהרגע הראשון שעולים עליו. המשמעות היא שקל יותר להתחבר אליו, לזוז עליו ולתפעל אותו – למשל לעבור מתנוחת סופרבייק עם גוף בתוך הפנייה לתנוחת סופרמוטו עם גוף מעל לאופנוע. אהבנו מאוד את התוספת לגובה המושב, שמצד אחד הופכת את האופנוע ליותר אתלט מבעבר – מה שתורם גם כן להתנהגות הדינמית – ומאידך לא מהווה בעיה בהגעה עם הרגליים לקרקע בזכות ההצרה המשמעותית ברוחב האופנוע. שיפור עצום.
עוד שיפור משמעותי נמצא כאמור במערכת הבולמים. כשרכבנו על ה-939 התלוננו שלפעמים קצת קשה להכניס אותו לפניות ושצריך להחזיק את ההיגוי גם במהלך הפנייה. ובכן, כאן ב-950, בזכות מערכת הבולמים החדשה והאיכותית יותר, ונראה לנו שגם בזכות הארגונומיה החדשה, התופעה הזו נעלמה לחלוטין וההיפרמוטארד 950 הוא סופר-ניטרלי וסופר-ידידותי לרכיבה. פשוט תענוג לזוז איתו על כבישים מפותלים, ואנחנו יכולים להגיד שזה אחד הכלים היותר כיפיים לכך.
אחד הכלים הכיפיים!
ועכשיו ניגע במנוע. הטסטהסטרטה 11 מעלות בנפח 937 סמ"ק תמיד היה מנוע טוב, אבל השנה הוא הגיע לשלמות – לא פחות! הוא סופר-גמיש, ויש כוח זמין משחרור קלאץ' ועד למנתק, אבל זה לא רק זה, אלא בעיקר מכלול התחושות שהוא נותן – הפמפומים והחספוס של ה-L-טווין יחד עם החלקות של מנוע מודרני עם מערכת ניהול מנוע איכותית, וזה גם הידידותיות למשתמש וקלות התפעול שלו. פשוט מנוע אדיר.
עכשיו, את התהליך שעבר המנוע הזה אפשר להגיד על כל ההיפרמוטארד, ויודעים מה? אפילו על כל האופנועים של דוקאטי. אם מסתכלים על השנים האחרונות, אז בדוקאטי עוברים תהליך מרשים של הפיכת האופנועים שלהם לידידותיים מאוד למשתמש – אבל בלי להתפשר על ביצועים ויכולות. ראינו את זה בכול ליין האופנועים של דוקאטי, והנה אנחנו רואים את זה גם בהיפרמוטארד 950, שעם כל היכולות הגבוהות שלו – שהשתפרו משמעותית מבעבר – הופך לקל יותר לרכיבה ולידידותי יותר למשתמש. זה לדעתנו התהליך החשוב ביותר שעובר על דוקאטי של העשור האחרון, ומגיע להם הרבה כבוד על זה.
הגיע לבגרות ושואף לשלמות!
מפרקים את הגז על המסלול
גם על מסלול מספלומס רכבנו לפני שנה בדיוק, וזה אפילו היה על אותו התוואי בדיוק כך שאנחנו מכירים אותו לא רע. אבל למה רכבנו בהשקה של ההיפרמוטארד 950 על מסלול? ובכן, בגלל גרסת ה-SP, שבדוקאטי מייעדים אותה לשימושי כביש משולב עם ימי מסלול, ובאופן כללי אפשר לומר שזה אופנוע לכיופים והנאות.
המסלול הזה, שכולל לא מעט היירפינים של 180 מעלות עם בלימות חזקות לפניהן וגז חזק אחריהן, יחד עם שיקיינים טכניים וסוויפרים של גז, תפור על ההיפרמוטארד 950 ומביא לידי ביטוי את היכולות הדינמיות הגבוהות שלו.
אז כן, ההיפרמוטארד 950SP הוא מכונת מסלול משובחת, אבל לא רק, אלא בעיקר מכונת שעשועים מגניבה, פליי-בייק אמיתי שיאפשר לרוכב להוציא עוד קצת ביצועים ממה שהוא חשב שהוא יכול.
איזה כיף!!!
גם כאן, אהבנו מאוד את הארגונומיה המעולה שמאפשרת לעבור מתנוחת סופרבייק לתנוחת סופרמוטו באמצע הקפה, ולפעמים תוך כדי רצף פניות, ובלי מאמץ מיוחד. מה שאמר שההיפרמוטו הזה מתקרב בביצועיו לאופנועי סופרמוטו ומרחיב את טווח היכולות שלו, וזה כיף גדול. אהבנו גם את מערכת הבולמים של אוהלינס עם המהלך הארוך, שמאפשר לעבוד הרבה יותר 'תלת-ממדי' בסגנון סופרמוטו. על המסלול זה כיף אדיר.
למרות שמרווח ההטיה עומד על 47 מעלות, בהיירפינים הצפופים בתנוחת סופרמוטו ירדנו להרבה יותר מכך, והתוצאה הייתה רגלית הילוכים שנשברה. לקחנו אחריות על הרכיבה החוליגנית, ועד שהחליפו לנו את הרגלית לקחנו את האופנוע הרזרבי שעמד בצד כדי לא להפסיד זמן מסלול. כשהאופנוע שלנו חזר אלינו, ביקשנו מהמכונאי שיגביה את רגלית ההילוכים כך שלא נשייף אותה יותר. אל תדאגו, גם אותה שייפנו…
גרסת ה-SP מגיעה כאמור עם קוויקשיפטר לשני הכיוונים, שעובד מעולה כמו בשאר דגמי דוקאטי. בנוסף, אופנועי ההשקה היו מצוידים במערכת פליטה של טרמיניוני, שמשחררת עוד קצת מהסאונד הנפלא של ה-L-טווין הזה, מספקת תגובת מנוע טובה יותר, ובאופן כללי עושה יותר שמח למנוע המעולה הזה. ככה אנחנו רוצים את הטסטהסטרטה 937 סמ"ק!
אבולוציה חשובה
ההיפרמוטארד הוא כאמור אופנוע חשוב עבור דוקאטי, שמראה שהחברה יודעת לבנות הרבה יותר מאופנועי כביש ספורטיביים ונייקדים, ובדוקאטי מבטיחים שימשיכו להשקיע בקונספט הנהדר הזה, שנראה שגורם להם (וגם לנו…) להרגיש יותר צעירים. ב-2019, אגב, מקווים בדוקאטי להגדיל את המכירות של ההיפרמוטארד ולהגיע לכ-5,000 יחידות.
לשנת 2019 ההיפרמוטארד, בגרסת ה-950, עובר אבולוציה, אבל לטעמנו היא החשובה ביותר שהאופנוע הזה עובר. מצד אחד הוא הופך לאתלט יותר, כשהוא צר וגבוה יותר, וזה משפר את ההתנהגות הדינמית שלו באופן משמעותי. תוסיפו לזה את מערכת הבולמים המשודרגת ואת המנוע המושלם, וגם את חבילת האלקטרוניקה האיכותית והבוגרת, ותקבלו אופנוע משובח עם ביצועים גבוהים ומערכות בטיחות מתקדמות.
אבל יותר מזה – גם ההיפרמוטארד עובר את התהליך שעוברת דוקאטי כולה, והופך להיות ידידותי יותר וקל לרכיבה, מה שמאפשר לכול רוכב להוציא ממנו יותר ביצועים. זו הגדולה האמיתית שלו בעינינו, ואנחנו שמחים מאוד שבדוקאטי ממשיכים להשקיע בקונספט האדיר הזה.
היפרמוטארד מודרני כזה, עם יכולות כביש גבוהות, עם מערכות בטיחות איכותיות, עם התנהגות דינמית משובחת ועם הרבה שמחת חיים, יכול לדעתנו להיות תחליף ראוי לאופנועי ספורט לכביש הציבורי, ואפילו לנייקדים, שכן הוא מביא איתו ערך מוסף של שליטה באופנוע ושל סגנונות רכיבה שונים. השנה, עם הארגונומיה המשופרת, זה בא לידי ביטוי הרבה יותר, ואנחנו כרוכבי סופרמוטו בעבר, מאוהבים בו יותר מתמיד ומחכים לרכוב עליו גם על כבישי ישראל.
העדכון העיצובי מתחיל במיכל הדלק ובלוחיות הצד שעשויות מאלומיניום, וכן מושב נמוך יותר עם תפירה חלקית בבד אפור. הפנס הראשי קיבל עיצוב חדש בצורת איקס וציפוי כרום שנותן תחושה סקרמבלרית מיוחדת, ויש גם פנס LED חדש – כולל תאורת יום. מנוע ה-L-טווין מקורר האוויר עבר צביעה לשחור ונוסף לו מגן אגזוז חדש, ויש גם מנופים חדשים, רגליות וחישוקים חדשים.
עוד שינויים בנושא המכאני ובטיחותי של הסקרמבלר החדש הוא מערכת ABS מדגם MP 9.1 של בוש, שהיא מערכת ABS להטיה. כזכור, בדוקאטי הודיעו שעד 2025 כל האופנועים מתוצרתה יצוידו במערכת ה-ABS המתקדמת להטיה. בנוסף, לסקרמבלר 800 החדש גם בולם אחורי מתכוונן חדש וכן מצמד הידראולי חדש.
מחירים
דוקאטי סקרמבלר ICON – מחיר 65,800 ש"ח
דוקאטי סקרמבלר Full Throttle – מחיר 78,800 ש"ח
דוקאטי סקרמבלר Cafe Racer – מחיר 85,800 ש"ח
דוקאטי סקרמבלר Desert Sled – מחיר 85,800 ש"ח
דוקאטי סקרמבלר דזרט-סלדדוקאטי סקרמבלר קפה רייסרדוקאטי סקרמבלר Full Throttle
דוקאטי מסכמת את שנת 2018 ומודיעה כי בשנה זו מכרה 53,004 אופנועים ברחבי העולם. זוהי ירידה קלה של כ-5% ביחס לשנתיים הקודמות – אז נמכרו למעלה מ-55 אלף אופנועים, אולם זו השנה הרביעית ברציפות שבדוקאטי מוכרים יותר מ-50 אלף אופנועים בשנה.
בדוקאטי מדווחים בגאווה כי בשנת 2018 נמכרו ברחבי העולם כ-9,700 אופנועים ממשפחת הפניגאלה – אופנועי הספורט של דוקאטי, שהם כ-26% משוק אופנועי הספורט העולמי, מה שאומר ש-1 מתוך 4 אופנועי ספורט שנמכרים בעולם הוא מתוצרת דוקאטי. נתון מרשים ביותר. מתוך 9,700 הפניגאלה, אגב, כ-6,100 כלים הם מדגם V4 ו-V4S, והשאר 959.
משפחה חזקה נוספת בדוקאטי היא המולטיסטראדה, ממנה נמכרו השנה 11,829 אופנועים, מהם 6,569 (כ-55%) מדגם מולטיסטראדה 1260 החדש. גרסת ה-950 אחראית לכמעט 40% ממכירות המולטיסטראדה – גם זה נתון מרשים ביותר.
דוקאטי מולטיסטראדה 950 (צילום: אסף רחמים)
השוק החזק ביותר לאופנועי דוקאטי הוא השוק האיטלקי, כשהשנה נמכרו בו כ-9,200 אופנועים – עלייה של כ-4.5% ביחס לשנה שעברה. ארה"ב, שהייתה השוק החזק של דוקאטי באופן מסורתי, יורדת השנה לכ-7,850 כלים, כששוק האופנועים הגדולים כולו יורד בארה"ב ב-9% ב-2018. נתון מדאיג שעליו נרחיב בקרוב. עוד שוקים חזקים לדוקאטי הם השוק הספרדי עם 2,444 אופנועים, השוק היפני עם 1,941 כלים, ושווייץ עם 1,276 כלים.
את העלייה הגדולה ביותר באחוזים רושמת דוקאטי בסין – השוק העולה של עולם האופנועים הגדולים – עם 29% ביחס ל-2017 ועם 23 סוכנויות של דוקאטי ברחבי המדינה לעומת 19 ב-2017. כזכור, גם ב.מ.וו רשמה עלייה יפה השנה בסין – כ-35%.
בישראל מכרה דוקאטי השנה 110 אופנועים (לעומת 108 כלים ב-2017), מהם כ-30 יחידות ממשפחת המולטיסטראדה, 21 יחידות ממשפחת המונסטר ו-19 יחידות ממשפחת פניגאלה.
2019 תהיה שנת מפנה גם לדוקאטי וגם לסצנת מרוצי הסופרבייק. לראשונה מזה 31 שנה, מאז הוקמה אליפות הסופרבייק, לא יתייצב דוקאטי דזמו וי-טווין לקו הזינוק במרוץ הפתיחה בפיליפ איילנד בפברואר. ואם לא די בכך, זו תהיה הפעם הראשונה שלא יתייצבו כלל אופנועים עם מנוע טווין למרוץ, וכל האופנועים יהיו באותו נפח – 1,000 סמ"ק – לאחר שה-FIM ביטלה את היתרון שניתן למנועי טווין (נפח של 1,200 סמ"ק) החל מ-2008.
כל זה קורה כי דוקאטי שמה קץ לעידן הדזמו וי-טווין שהחל ב-1972 עם ניצחונו של פול סמארט באימולה 200, מרוץ ההשקה של אבי שהשושלת, הדסמו 750. כעת, 14 אליפויות עולם מאוחר יותר (האחרונה ב-2011 עם קרלוס צ'קה על ה-1098R), דוקאטי עוברת למנוע V4 המבוסס על הדזמוסדיצ'י V4 של ה-MotoGP שהחל את דרכו ב-2002 ושסיים את שתי אליפויות ה-MotoGP האחרונות במקום השני עם אנדראה דוביציוזו כסגן מכובד לפנומן הרכיבה מרקז.
דוקאטי פניגאלה V4R
טכנולוגיית הדזמוסדיצ'י (משמעות השם: מנוע דסמודרומי עם 16 שסתומים) כבר הגיעה לשוק בשנה שעברה בדמות הפניגאלה V4S, אלא שנפח מנוע של 1,103 סמ"ק פסל את הדגם מלהשתתף באליפות הסופרבייק. והנה, בתערוכת האופנועים במילאנו בחודש שעבר דוקאטי הציגה את הפניגאלה V4R המצויד במנוע 998 סמ"ק – הסופרבייק 4 צילינדרים מורשה הכביש הראשון שלה. תג המחיר באיטליה הוא 39,900 יורו, והוא נגזר מתקנות הסופרבייק המגבילות את מחיר היחידה ל-40 אלף יורו בארץ המקור. עוד בדרישות ה-WSBK: על האופנוע להיות חוקי לכביש, עומד בתקנות יורו 4, ויש לייצר 125 אופנועים לפני המרוץ הראשון (250 עד סוף העונה הראשונה ו-500 עד סוף העונה השנייה).
הייצור הסדרתי יחל כבר בינואר כדי לעמוד בתקנות ה-WSBK, ועד סוף פברואר יועמדו 125 מהאופנועים הסדרתיים החזקים ביותר בתולדות החברה: 221 כ"ס ב-15,250 סל"ד ומומנט של 112 Nm ב-11,500 סל"ד בגרסה החוקית לכביש. מגביל הסל"ד מופעל ב-16,500 סל"ד בהילוך הגבוה וב-16,000 בשאר ההילוכים. הוסיפו מערכת פליטה למרוצים של אקרפוביץ' וההספק עולה ל-234 כ"ס. האופנוע שוקל 172 ק"ג יבשים, ו-193 ק"ג רטובים – כולל שמן, נוזל קירור ומיכל דלק 16 ליטר מלא. משקל מוכן למסלול – עם נוזלים ובלי מערכת תאורה – עומד על 186 ק"ג. כל אלה מהווים יחס הספק / משקל מדהים של 1.36 כ"ס / ק"ג – קרוב מאד לנתון של הדוקאטי 1299 סופרלג'רה וי-טווין (1.38), שהוא הגבוה ביותר אי-פעם לאופנוע מייצור סדרתי.
השאיפות של דוקאטי עבור הפניגאלה V4R מכוונות מעבר לייצור סדרה מוגבלת. בניגוד לסופרלג'רה, שמחירו היה כפול והוא יוצר ב-500 יחידות בלבד (שנחטפו כהרף עין), התכנית היא לייצר 1,000 יחידות ב-2019 לדבריו של פאולו קווטרינו, מנהל המוצר של דוקאטי. "זהו אמנם דגם מאוד יקר, אבל אנו מאמינים שהטכנולוגיה המתקדמת וביצועים יוצאים מן הכלל ימשכו קהל רחב גם מעבר למעגל של הדוקאטיסטים המושבעים. אנו מצפים לזכות גם בלקוחות של יצרנים אחרים".
תקשיבו לסאונד!
שלושה שבועות בלבד אחרי החשיפה בתערוכת EICMA במילאנו, הוזמנו, קומץ עיתונאים בני מזל, להצטרף לשני רוכבי ה-WSBK – אלווארו באוטיסטה וצ'אז דיוויס – ליום הדגמות במסלול חרז אשר בדרום ספרד החמימה. לפחות זאת הייתה הכוונה. את פנינו קיבלו ענני גשם, ערפל ומסלול רטוב. למזלנו המסלול התייבש אחר הצהריים ויצא לי לרכוב 35 הקפות על ה-V4R. האופנוע הרשים בהדרגה יותר ויותר ויותר… ויותר! חתיכת אופנוע.
בעוד ה-V4R חולק את אותו בסיס הנדסי עם ה-V4S, הרי שברכיבה הוא שונה בתכלית. בבסיס, מספר שינויים במנוע אחראים להבדלים הללו: מהלך בוכנה קצר יותר – 48.4 מ"מ לעומת 53.5 מ"מ בדגם S (81 מ"מ – קוטר הקדח בשני הכלים – הוא הקוטר המקסימלי המותר ב-WSBK), מה שמביא לתאבון מוגבר לסל"ד. בנוסף, גל ארכובה מיציקת פלדה (שמסתובב הפוך) השוקל 1.1 ק"ג פחות מב-S, טלטלים מטיטניום, שסתומי יניקה מטיטניום בקוטר 34 מ"מ (שסתומי הפליטה הם מפלדה בקוטר 27.5 מ"מ) – כל אלה תורמים לתקרת הסל"ד המדהימה של 16,500, אבל גם לכך שהסל"ד עולה במהירות מסחררת ביציאה מפניות. סדר הצתה בפולסים מקבילים כמו באופנוע ה-D16 MotoGP, מופק הודות להיסט פין טלטל של 70⁰, שיחד עם תצורת V ב-90⁰ גורם לכך שצמד הבוכנות השמאלי פועם כמעט ביחד ומיד אחריו הצמד הימני. הסדר המתקבל הוא: 0⁰, 90⁰, 290⁰ ו-380⁰. הסידור הזה גורם ל-V4R להישמע ממש כמו ה-MotoGP Desmosedici V4, כולל השאגה / יללה המופקת מצמד המפלטים שהרוכב כמו גם הצופים מהצד חווים.
המנוע ידידותי וצייתן, למרות שהוא נושם באמצעות ארבעה בתי מצערת ענקיים בקוטר מצרפי של 56 מ"מ. עד כדי כך ידידותי שנדמה שאפשר לקפוץ עם ה-V4R לקניות בסופר. הוא מגיב באופן חלק כבר מ-1,500 סל"ד, בלי קרקושי תיבת הילוכים וכמעט בלי צורך בשימוש במצמד המחליק שגם הוא נוח למדי לתפעול. ההספק נבנה באופן לינארי עד 8,500 סל"ד. באזור הזה, בחצי הדרך לקו האדום, כש-80% מהמומנט כבר זמין, העניינים מתחילים להתרחש הרבה יותר מהר. כאן ה-V4 ה'קטן' מתחיל להטיס את הרוכב קדימה הרבה יותר מהר מהאח הבכור – ה-V4S. עדיין, רצועת הכוח מאוד רחבה, ובמסלול חרז הדבר בא לידי ביטוי בכך שאתה מבלה את רוב ההקפה בהילוכים 2-3. צ'אז דיוויס אמר לי שהוא משתמש בארבעה מתוך ששת ההילוכים במסלול הזה. הקוויקשיפטר עובד כמובן בשני הכיוונים, אבל היו לי כמה פספוסים במעבר משני לראשון שהשאירו אותי בניוטרל בכניסה לפניית 'לורנזו' בקצה הישורת. יכול להיות עניין של הרצה, או שפשוט הייתי צריך להקשיב לצ'אז ולהישאר בהילוך שני…
הייתי צריך להקשיב לצ'אז ולהישאר בהילוך שני…
מ-13,000 סל"ד פתחי היניקה המתכווננים מתקצרים וגלי הזיזים בפרופיל מרוצים (High-Lift) נכנסים לפעולה. השינוי לא מתבטא במדרגת כוח כפי שציפיתי, אלא בדחף חזק ורציף. אני מעריך שעם מערכת פליטה העומדת בתקן יורו 4 התגובה תהיה אפילו יותר חלקה. אציין גם שהייתי במצב 'מרוץ' בבורר שלושת המצבים. 'ספורט' ו'כביש' הם שני המצבים הנוספים. כל השלושה מספקים הספק מקסימלי, אבל בפרופיל תגובה שונה. לא קיים מצב 'גשם' ושכחתי לברר מדוע.
'השלדה הראשית' המיוחדת לדוקאטי (שלדה קדמית קטנה שמחברת בין המנוע לבין מכלול המתלה הקדמי וציר ההיגוי) דומה עד כדי כמות החומר לזו של ה-V4S. התוצאה – מעט יותר גמישות לשלדה. שינוי חשוב לרוכבים כמו דיוויס ובאוטיסטה, אבל שבני תמותה רגילים לא יבחינו בו. זרוע אחורית יחידה מייצרת בסיס גלגלים ארוך למדי של 1,471 מ"מ. לא שזה מפריע ל-V4R לעלות לווילי בתאוצה חזקה… ניתן לכוונן את ציר הזרוע לארבעה מצבים בקפיצות של 2 מ"מ.
הבולמים החשמליים של אוהלינס איתם מגיע ה-V4S אינם עומדים בחוקי WSBK שאוסרים על שימוש במתלים אלקטרוניים. במקומם ה-V4R מגיע עם בולמי אוהלינס NPX מכאנו-הידראוליים ששוקלים 0.6 ק"ג פחות, בעלי שיכוך גז ומצופים תרכובת טיטניום-ניטריד. המתלה הקדמי משתלב היטב עם הבולם האחורי – אוהלינס TTX 36, וביחד הם מעניקים תחושת ביטחון מרבית משולבת עם זריזות שלא ציפיתי לה. השילוב של יציבות וזריזות היגוי הוא די נדיר. האופנוע הזה הזכיר לי את ההונדה 750 RC45 איתו זכה ג'ון קוזינסקי באליפות ב-1997. גם הוא היה V4 ב-90⁰ שהפגין את התכונות התאורטית המנוגדות הללו. ה-V4R עושה זאת בחבילה עוצמתית בהרבה. למרות בסיס הגלגלים הארוך, הפניגאלה זריז מכל דזמו V2 שאי-פעם רכבתי עליו (ורכבתי על כולם).
תחושת ביטחון מרבית
הדוקאטי נצמד לקו היטב, גם בתאוצה חזקה. הוא גם היה זריז בשינויי הכיוון המהירים בפניות 2 ו-3 במסלול חרז. אני מעריך שמה שאחראי לכך הוא המבנה הקומפקטי של המנוע ומרכז הכובד הנמוך הודות לתצורת ה-V ב-90⁰ שמשאיר מקום לבתי המצערת בין הצילינדרים. ההבדל ניכר בהשוואה למשל לאפריליה V4 ב-65⁰ של גינטולי וביאג'י (שלוש פעמים אלופת עולם). לעומת זאת רצועת הכוח מאד דומה. השילוב של המבנה הנמוך וכיוון מערכת הבולמים של אוהלינס בוודאי גם תרמו ליציבות על הבאמפים הקיצוניים של חרז – המסלול נסלל מחדש יומיים אחרי שרכבתי שם.
המתלה הקדמי מעט רך מזה של ה-V4S, ואילו האחורי דווקא קשה יותר. כך או אחרת, התוצאה היא יציבות יוצאת מהכלל ומשוב סופר-מדויק המעניקים לרוכב תחושת ביטחון, שבתורה מתורגמת למהירות פנייה גבוהה יותר. הבלם הקדמי הכפול הוא מתוצרת ברמבו, בקוטר 330 מ"מ, ומצויד בקליפר בעל ארבע בוכנות שיוצר במיוחד עבור ה-V4R, והוא עושה עבודה פנומנלית בבלימות ממהירות גבוהה. חלוקת משקל 54% / 46% לטובת החלק הקדמי מסייעת אף היא לאותה תחושת בטחון בבלימה חזקה ומדויקת. עבודת מערכת הבלימה מתוגברת בבלימת מנוע אפקטיבית – תוצר של כוונון המצמד המחליק של STM. כל החבילה הזו מביאה לתחושת ביטחון גם בפניות מורכבות.
'פניית המבחן' שלי בחרז היא הפנייה על שם סיטו פונס – פנייה מהירה בהילוך שלישי ובשיפוע שלילי המובילה לישורת האחורית במסלול. הרוכב ממש מרגיש את האחיזה של צמיג הפירלי הקדמי בקצות אצבעותיו. במהירות גבוהה נכנסים לפעולה הכנפונים בפיירינג הקדמי, בהשראת אופנוע ה-MotoGP של עונת 2016, לפני שהגבילו אותם. זהו גם האופנוע הראשון המיועד לכביש הציבורי שמצויד בכנפונים. כוח ההצמדה האווירודינמי בהחלט משמעותי: 16 ק"ג ב-200 קמ"ש ו-30 ק"ג ב-270 קמ"ש לדבריו של אדוארדו לנוצ'י, מהנדס האווירודינמיקה של דוקאטי, וזאת מבלי לפגוע במהירות המרבית.
הכנפונים האווירודינמיים – כוח הצמדה גדול ומורגש
אין לי ספק שלכנפונים תפקיד משמעותי בשיפור האחיזה בגלגל הקדמי, כמו גם שיפור תחושת הביטחון של הרוכב. התוצאה של עבודת מנהרת הרוח היא מרכב רחב יותר וגבוה יותר מאשר ב-V4S, שגם מקנה הגנה טובה יותר מפני הרוח והקטנת גרר. למען האמת, במסלול חרז המפותל מצאתי את עצמי בתנוחת 'tuck' לא יותר מ-4 שניות להקפה, אבל במסלולים כמו אראגון או פיליפ איילנד אני מעריך שהאפקט יהיה יותר משמעותי.
עוד בתחום שינויי הפיירינג – נוספו פתחי אוורור דמויי זימים לשיפור זרימת האוויר ופיזור החום סביב הרדיאטורים (הזהים ל-V4S). לפי לנוצ'י, הפתחים משפרים את זרימת האוויר ב-6% לרדיאטור נוזל הקירור וב-16% לרדיאטור השמן. פתחי היניקה בקדמת הפיירינג גם הם גדלו כדי להכיל את תוספת זרימת האוויר הנחוצה למנוע בסל"ד גבוה.
חבילת האלקטרוניקה של בוש כוללת חיישן אינרציאלי (IMU) בשישה צירים, ABS להטיה, בקרת זינוק, הגבלת מהירות לרכיבה בפיטס (יעיל גם במעבר כפרים קטנים באיטליה ומקומות דומים שרואים בנסיעה ב-3 קמ"ש מעל המותר כמקור הכנסה), בקרת ווילי, בקרת אחיזה (DTC EVO), בקרת החלקה ובקרת בלימת מנוע. בקרת הווילי קצת פספסה וזכיתי לכמה 'פאוור וויליז מפחידים במעבר מהילוך שני לשלישי שלא בסל"ד האופטימלי. לעומתה, בקרת האחיזה עבדה מצוין ונכנסה לפעולה בעדינות נחושה כשהצמיג האחורי היה שחוק אחרי הרבה הקפות. רואים שיש לדוקאטי ניסיון רב במיפוי בקרת אחיזה. יש לה גם ניסיון רב בייצור אופנועי מרוצי סופרבייק עם פנסים. זהו האחרון בסדרה והטוב מכולם בינתיים.
הטוב מכולם!
אני מרשה לעצמי להתנבא שלמרות תווית המחיר, דוקאטי תמכור את 1,000 היחידות המתוכננות של ה-V4R מהר מאוד. ואז – אני לא אופתע אם ב.מ.וו תייצר גרסת M ל-S1000RR החדש, עם מנוע במפרט WSBK שיצטרף לכל חלקי הקרבון איתם הוא כבר מגיע. אלא שהדוקאטי V4R כבר כאן והוא מספק רמת ביצועים יחידה במינה לאופנוע חוקי לכביש בייצור סדרתי. תתחילו לחסוך…
