משפחת דגמי ה-XR הדו-שימושיים של הונדה היא משפחה מפוארת הכוללת בתוכה כמה אופנועים אייקוניים. חלק מדגמי ה-XR החלו להגיע לישראל בתחילת שנות ה-90 – עם תחילת הייבוא של הונדה לישראל. המשפחה מכילה מנעד נפחים גדול שנע בין 50 סמ"ק ועד 650 סמ"ק – כולם על טהרת ה-4 פעימות – ובהם דגמי ה-L הדו-שימושיים עם רישוי לכביש ודגמי ה-R הטהורים לשטח.
משפחת ה-XR מכילה כאמור דגמי ילדים ופליי בייק שמתחילים מ-50 סמ"ק (XR50) ו-100 סמ"ק (XR100R). אנו מכירים בישראל את ה-XR125L הפשוט שהגיע ארצה בעשור הקודם, ובעולם אף מוצעים דגמי 200 בתצורת L עם רישוי כביש ו-R לשטח בלבד. אנחנו נתרכז בדגמים הפופלריים שהיו בישראל – דגמי ה-250, 400, 600 ו-650.
הונדה XL250S
אבל לפני כן, לא נפסח על הדגם שהקדים את המשפחה: ה-XL. ה-XL250 הוצג בשנת 1972 כאופנוע אנדורו עם מנוע סינגל ארבע פעימות ו-4 שסתומים. המנוע הצנוע הפיק 24 כ"ס, אך עם משקל רטוב של כ-140 ק"ג וגלגל קדמי בקוטר 23″ (שבהמשך קטן לקוטר המקובל כיום של 21″) לא התקבלו ביצועי אנדורו כפי שנהוג לקבל כמובן מאליו כיום. הדגם היה פשוט ועם רישוי כביש, אך שם גם היה סוד הקסם והסיבה להצלחה.
בשנת 1979 הוצג ה-XL500S, עם מנוע צילינדר יחיד בנפח 497 סמ"ק, קירור אוויר, 32 כ"ס, בולם אחורי כפול, בלמי תוף, גלגל קדמי 23″ ומשקל יבש של 135 ק"ג. בוחני האופנועים והלקוחות אהבו את היכולת הדו-שימושית, כל עוד ידעו להכניס אותו לשטח מתאים. אופנוע אמין, פשוט ומוצלח. הונדה.
הונדה XL500S
XR500 / XR500R
בשנת 1979 הוצג דגם ה-XR הראשון, שנועד להחליף את דגמי ה-XL המוזכרים לעיל. הנציג הראשון היה עם מנוע בנפח 497 סמ"ק, מקורר אוויר, עם 36 כ"ס. בהונדה קראו למנוע בשם Pentroof עם ארבעת השסתומים (בניגוד ל-2 שהיו מקובלים אז) לנשימה טובה יותר ומומנט מסל"ד נמוך. מידות הגלגלים המשיכו להיות לא שגרתיות עם 18″ מאחור ו-23″ מלפנים – לספיגה טובה יותר על-פי הונדה – וספגו את מרבית הביקורת, בטח לאור היצע הצמיגים הנמוך במידה הקדמית.
בשנת 1981 שודרג הדגם בקרבורטור והומר לבולם יחיד מאחור עם מערכת לינקים Pro-Link. בנוסף, היו שינויי שלדה ומידות גלגלים ל-21″ מקדימה אך 17″ מאחור.
הונדה XR500R
שנת 1983 הציגה דגם חדש שהוסיף את ה-R לשם (XR500R) וחשפה אופנוע כמעט חדש לגמרי. המנוע סיפק 41 כ"ס ונשם דרך שני קרבורטורים – אחד לסל"ד נמוך והשני שנכנס לפעולה אחרי רבע סיבוב של המצערת. בנוסף, ארבעת השסתומים סודרו בצורה רדיאלית – RFVC כפי שהונדה קראו לזה – והתצורה רצה עם הונדה בכל דגמי ה-XR העתידיים. שלדה חדשה, מזלג קדמי בקוטר 43 מ"מ עם כוונון אוויר, ובלמים משופרים. הדגם שרד שנה נוספת עד שהוחלף על-ידי גרסת ה-600R.
XR250L
הדגם הוצג בשנת 1991 ומשך עד 2007. עם מנוע מקורר אוויר בנפח 249 סמ"ק שהפיק 30 כ"ס, משקל יבש של 118 ק"ג, מערכת בולמים פשוטה אך יעילה של שוואה והנעה רגלית, התקבל דגם מתחילים בסיסי אך עם יכולת דו-שימושית ראויה לשטח ולכביש.
הונדה XR250R מהדגמים הראשונים – על בסיסו נבנה ה-250L
XR250R
דגם ה-R הקרבי, כאמור ללא רישוי כביש, כבר חסך 18 ק"ג מהמשקל, הציע קרבורטור קרבי יותר ומערכת פליטה משוחררת. בהונדה גם הוציאו לתקופה את גרסת הבאחה, שהקשיחה מתלים, הגדילה את מיכל הדלק ל-14 ליטר ובעיקר העניקה זוג פנסים ענקיים מקדימה. ללוחמי המדבר. ה-XR250R היה אופנוע שטח / פליי בייק עם יכולות גבוהות ומשקל נמוך.
הונדה XR250R דור 2
XR400R
הדגם יוצר בין השנים 1996 ל-2004. על פניו הוא היה גרסה מוגדלת של ה-XR250R, אך עם בסיס גלגלים ארוך יותר ומהלך מתלים ארוך יותר הוא היה פלטפורמה מעולה לשיפורים ולמרוצים. המנוע מקורר האוויר, שהיה טוב בבסיסו עם 34 כ"ס, יכול היה לירוק אש עם השיפורים המתאימים, והוא סחב במרוצי מדבר מהירים ובאנדורו קלאסי צפוף. הדגם לא נמכר בישראל בגלל היעדר רישוי כביש, אך כמובן מספר יחידות מצאו את דרכם לארץ בדרכים לא דרכים, ואחת מהן – מדגם 98 – שימשה את עורך פול גז למשך 5 שנים תמימות.
הונדה XR400R – כאן בצביעה האדומה של שנת 2000
XR600R
הדגם גדול הנפח של הונדה, וגם החשוב ביותר במשפחה, יוצר בין השנים 1985 ל-2000. עדיין עם מנוע מקורר אוויר אמין ועמיד, קרבורטור של 39 מ"מ ועוקה יבשה, התנעה רגלית ו-5 הילוכים. מערכת בולמים טובה ופשוטה, בלם אחורי תוף בתחילה שבהמשך הפך לדיסק. מדהים לחשוב איך עם הנתונים האלה, כשהוא הגיע לישראל הוא נחשב לדגם מקצועי. אבל בישראל גילו את מה שהעולם ידע ממזמן – זהו אופנוע שעושה הכל, ועם השיפורים המתאימים הוא מפגין יכולות שטח מרשימות בהחלט.
ה-XR600R של שנת 1985
ה-XR600R כיכב עם חמישה ניצחונות בבאחה 1000, וזכה לניצחונות במרוצי מדבר נוספים עם ג'וני קמפבל (Johnny Campbell), אבל לא רק. מי שעקב אחר סצינת המירוצים בארה"ב בשנות ה-90 לא יכול היה שלא להיתקל בסקוט סאמרס (Scott Summers), שהיה כותש את המתחרים במרוצי האנדורו (GNCC) עם לא פחות מאשר ה-XR600R.
כאן גרסת 1988
יבואני הונדה לישראל השכילו לייבא לישראל בשנים 1997 ו-1998 את הדגם האוסטרלי, שהכיל את כל מה שצריך לעבור תקינה – כולל רגליות מורכב מאולתרות, שאותן כל הרוכשים הסירו מיידית. סיפור מעניין לגבי הדגם וישראל: במבצע תפיסת האונייה 'קארין A' בשנת 2002 נתפסו גם שבע יחידות של XR600R שהיו מיועדות לרשות הפלסטינית והיו מצוידות במתקנים לנשיאת נשק. המדינה השמישה את האופנועים לאחר מספר שנים, ומכרה אותם במכרז (אחד מהם עמד למכירה לא מזמן – כאן).
וכאן 1991
XR650L
בשנת 1993 הציגו הונדה לעולם את גרסת הדו"ש ל-XR600R – ה-XR650L. המנוע הוגדל ל-644 סמ"ק ונשאר מקורר אוויר, התווספה התנעה חשמלית, אביזרי כביש גדולים יותר, מיכל דלק מפלדה (פלסטיק ב-600), והמשקל הרטוב טיפס ל-157 ק"ג. הדגם, שנמכר בישראל משנת 1994, זכה להצלחה גדולה – ובצדק. יכולות כביש מרשימות, נוחות גבוהה יחסית לדו"ש, מנוע אמין ופשוט, וכמובן היכולת להסתדר בשטח בצורה מרשימה. האופנוע היווה כר נרחב לשיפורים, ואף הסבות לסופרמוטו, והעורך של פול גז מספר שגם XR650 היה ברפרטואר הדגמים שלו – 3 שנים בתור דו-שימושי לשטח ועוד 3 שנים בתור סופרמוטו בתחרויות אליפות ישראל. אגב, ה-XR650L נמכר עד היום, כמו שהוא, בארה"ב. מחירו עומד על 7,000$ בלבד.
ה-XR650L גרסת 2020 כפי שנמכר כיום בארה"ב
XR650R
דגם ה-R מקבל התייחסות נפרדת משום שכאן לא רק חיזקו מתלים וחיזקו מספרים, אלא הציגו מנוע חדש לגמרי ומקורר נוזל – לראשונה בסדרת ה-XR-ים. הדגם הוצג בשנת 2000 כמחליפו של ה-XR600R, והמשיך את שרשרת ההצלחות במרוצים בארה"ב עם הרייסרים שהזכרנו מקודם. המנוע הפיק 61 כ"ס (לעומת 41 כ"ס בדגם ה-L) וסחב 133 ק"ג בלבד, שהושגו בין היתר על-ידי ויתור על המתנע החשמלי של דגם הדו"ש. הייצור הופסק בשנת 2008, והדגם – בגלל ייעוד השטח בלבד והיעדר תקינת הכביש – מעולם לא הגיע לישראל. אבל כמו עם כל דגם שלא הגיע ארצה – כמה יחידות של XR650R מצאו את דרכן לישראל.
מאז הצגת האופנוע הראשון בייצור סדרתי ב-1949, מכרה חטיבת האופנועים של הונדה 400 מיליון אופנועים ב-70 שנות קיומה.
חברת Honda Motor Co הוקמה בשנת 1948, והציגה את האופנוע הראשון – Dream D-Type – בשנת 1949 (בתמונה בראש הידיעה). מאז הקימה הונדה 35 מפעלים ב-21 מדינות, שמייצרים מנעד רחב של כלים, מקטנועי 50 סמ"ק ועד למפלצות תיור בנפח 1,800 סמ"ק.
אם נסכם את 70 השנים האחרונות ביעדים או מדרגות, אז כבר ב-1997 הונדה הגיעה לרף של 100 מיליון אופנועים, והצליחה לציין 300 מיליון כלים דו-גלגליים בשנת 2014. נציין כי רק מסדרת הקאב, שייצורו החל בשנת 1958, נמכרו יותר מ-100 מיליון כלים ברחבי העולם. שנת 2018 הייתה שנת השיא מבחינת המכירות הגלובליות עם כמעט 21 מיליון כלים בשנה. רק להכניס את השוק הישראלי והשוק האירופאי לפרופורציות הגלובליות: באותה השנה נמכרו 1,496 יחידות בישראל (והנתון במגמת עלייה קבועה) – נתון שכמובן זניח בגרפים העולמיים של הונדה לעומת מיליוני הכלים הקטנים שנמכרים בשוקי המזרח, כשהשוק האירופאי כולו מונה פחות מ-3% מעוגת המכירות של הונדה. זה כמובן נובע משוקים שונים לחלוטין – בעוד בשוק האירופאי נמכרים כלים מתוחכמים ויקרים, בשוקי המזרח ובדרום אמריקה נמכרים מדי שנה מיליוני קטנועים בסיסיים וזולים.
ההונדה קאב C100 של 1958 – יותר מ-100 מיליון כלים מהסדרה
אם נחזור לשנת 2018, מעניין לראות ש-28.2% מכלל המכירות היו בהודו, 24.8% באינדונזיה ו-13.3% בווייטנאם. צפון אמריקה, אירופה וכמובן ישראל מהווים שוק מכירתי נמוך מאוד מבחינת הונדה.
נקודות ציון חשובות בהיסטוריה של הונדה
1948 – Honda Motor Co Ltd נוסדה
1949 – האופנוע הראשון בייצור סדרתי של הונדה – Dream D-Type
1958 – מתחיל ייצור ההונדה קאב האלמותי, שנמכר עד היום. הדגם הראשון היה הסופר קאב C100
1963 – הונדה מקימה בבלגיה את המפעל הראשון שלה מחוץ ליפן
1967 – הונדה מקימה את המפעל בתאילנד
1968 – הונדה מגיעה לרף של 10 מיליון כלים דו-גלגליים
1971 – הונדה מקימה מפעל באינדונזיה
1976 – הונדה מקימה שני מפעלים – בברזיל ובאיטליה
1979 – הונדה מקימה מפעל בצפון אמריקה
1980 – הונדה מקימה מפעל בניגריה
1984 – הונדה חוצה את רף 50 מיליון הכלים
1992 – הונדה מקימה מפעל בסין
1997 – הונדה מקימה מפעל בווייטנאם וחוצה את רף 100 מיליון הכלים
2001 – הונדה מקימה מפעל בהודו
2004 – הונדה מוכרת מעל 10 מיליון דו-גלגליים בשנה
2008 – מכירות של 200 מיליון אופנועים במצטבר
2013 – הונדה מקימה מפעל בבנגלדש
2014 – מכירות של 300 מיליון אופנועים במצטבר
2018 – הונדה מוכרת מעל 20 מיליון דו-גלגליים בשנה (1,500 מהם בישראל)
קבוצת הונדה הפתיעה בדקאר 2019 ורוכביה הובילו במרבית שלבי הראלי, עד שתקלה טכנית אילצה את הרוכב המוביל של הקבוצה לפרוש. במהדורה של 2020 מקווים בקבוצה להשתפר ולגבור על 18 הניצחונות הרצופים של ק.ט.מ.
סקרנו עד כה את קבוצת ק.ט.מ לדקאר, את הוסקוורנה ואת גאס גאס, כששני האחרונים הם למעשה ק.ט.מ 450 ראלי בתחפושת. הונדה מציגה את האופוזיציה החזקה ביותר, לאחר שהפגינו פוטנציאל גדול בשנה שעברה עם הובלה חזקה במהלך הראלי של ריקי בארבק, אולם פרישה שלו בסטייג' השמיני – הארוך ביותר במהדורת 2019 – בשל תקלה טכנית מהותית, אפשרה לטובי פרייס מק.ט.מ לתפוס את ההובלה ולנצח בראלי. שני רוכבים נוספים של הקבוצה סיימו בעשירייה הראשונה.
הונדה CRF450 ראלי גרסת 2020
מונסטר הונדה יעמידו קבוצה של חמישה רוכבים לדקאר הקרוב: חואן ברדה, קווין בנאבידס, ריקי בארבק, חוזה אגנסיו קורנג'ו וארון מרה. הם ירכבו על הגרסה האחרונה של ההונדה CRF450 ראלי, שפותח במיוחד בשנת 2013 עבור מרוצי מדבר בכלל והדקאר בפרט, על ידי HRC – חטיבת המרוצים של הונדה.
הבסיס במקור היה הונדה CRF450X, אבל למעשה מדובר באופנוע שנבנה מחדש מהיסוד ומשודרג בכל שנה. המנוע הוא סינגל בנפח 449.4 סמ"ק (97 מ"מ קוטר, 60.8 מהלך), 4 שסתומים עם צמד גלי זיזים. גם כאן יש מערכת הזרקת דלק ומתנע חשמלי, ונוסף פה הילוך שישי. בהונדה מצהירים על יותר מ-45 קילוואט, כלומר יותר מ-61 כ"ס. השלדה הראשית מצמד קורות אלומיניום, ושלדת הזנב עשויה מקרבון. מלפנים יש מזלג הפוך פקטורי של שוואה בקוטר 51 מ"מ עם מהלך של 310 מ"מ, ומאחור בולם יחיד פקטורי של שוואה עם מערכת לינקים ומהלך גלגל של 315 מ"מ. הדיסק בקדמי בקוטר 300 מ"מ, והנפח הכללי של צמד מיכלי הדלק מלפנים ומאחור עומד על 33.7 ליטרים, שאגב מספיקים בממוצע לכ-300-250 ק"מ של רכיבה תחרותית.
קבוצת הראלי של הונדה לדקאר
מהדורת 2020 של ראלי דקאר המפורסם תתקיים השנה לראשונה בערב הסעודית. הפרק השלישי בתולדות התחרות, שנקרא ממלכת החולות (THE KINGDOM OF SAND) יוזנק ב-5 בינואר מהעיר ג'דה הנושקת לחוף הים האדום, ויסתיים ב-17 בינואר באל קידיה (Qiddiya), דרומית לעיר הבירה ריאד. ב-11 ימי המרוץ יכסו המתחרים כ-7,900 ק"מ, מתוכם מעל 5,000 ק"מ של קטעי ספיישל מדודים. המארגנים הבטיחו שהחלק הראשון יכלול קטעי ניווט מאתגרים, ואילו חציו השני של המרוץ יורכב מחול, חול ועוד חול. על קו הזינוק יעמדו, נכון לעכשיו, 158 רוכבים.
חודשיים בלבד אחרי שהונדה חשפה את האפריקה טווין החדש, הוא נוחת כאן בישראל, על כל 6 גרסאותיו, ובשבילנו זו הזדמנות נהדרת לקחת אותו לעוד רכיבת מבחן, להתרשמות נוספת.
מה זה?
ההונדה CRF1100L אפריקה טווין – בשמו המלא – הוא העדכון האחרון והחדש של הונדה לאדוונצ'ר הדגל שלה בעל השם הנוסטלגי שחזר לפני 4 שנים למרכז הבמה. את הקאמבק של 2016 עשתה הונדה עם דגם בעל מנוע טווין מקבילי בנפח 998 סמ"ק, שהחליף את הווי-טווין מאותם הדגמים הידועים של המאה הקודמת, אך זווית של 270 מעלות בגל הארכובה נתנה לו תחושה דומה לווי-טווין ההוא. כעבור שנתיים הדגם עבר מתיחת פנים וקיבל מספר שדרוגים, ולראשונה הוצע גם בגרסת אדוונצ'ר ספורט מאובזרת יותר.
הונדה CRF1100L אפריקה טווין – כאן בגרסת אדוונצ'ר ספורט
הדגם החדש של 2020 הוא לא עוד שדרוג או מתיחת פנים, אלא דור חדש לשושלת האפריקה טווין. בראש ובראשונה נפח המנוע גדל ל-1,084 סמ"ק, ואיתו עלו גם ההספק והמומנט בכ-7%. במקביל ירד המשקל בכ-4 ק"ג, מתוכם כ-2.5 מהמנוע לבדו, ובסך הכל שופר יחס ההספק / משקל בכ-10% מרשימים למדי על הנייר.
לאפריקה טווין 1100 החדש מספר גרסאות; תחילה הן נחלקות בין הדגם ה'רגיל' והקרבי יותר, בעל המשקף הקצר, הזנב המינימליסטי והמשקל הנמוך יותר, לבין דגם האדוונצ'ר ספורט המאובזר, בעל מיכל הדלק הגדול יותר, הזנב המסיבי עם הסבל המובנה ומשקף הרוח הארוך והמתכוונן – כשזה האחרון בעצמו מגיע בשתי גרסאות משלו: עם מערכת בולמים הידראוליים או חשמליים סמי-אקטיביים. עד כאן אלו 3 גרסאות, אולם כל אחת מהן אפשר לקבל עם גיר רגיל או בגרסת DCT בעלת הגיר הרובוטי המוכר של הונדה – מהדור האחרון. בסך הכל 6 גרסאות שונות לאפריקה החדש.
הניהול והשליטה בכל האלקטרוניקה המתקדמת מתבצעים דרך שילוב של מתגים הממוקמים בבית המתגים השמאלי, יחד עם מסך מגע TFT צבעוני וגדול ("6.5), שמאפשר לחיצה עם כל כפפה (אין צורך בכפפות מיוחדות) לשם שינוי ההגדרות.
העיצוב החדש שומר על הקווים הכלליים של האפריקה הקודמים, אולם מתחדד ומקבל מראה קרבי ומודרני יותר וכן פנסי LED היקפיים, כשבדגם האדוונצ'ר ספורט קיימים גם פנסים מתכווננים לפנייה.
אדוונצ'ר ספורט – בשחור
איך זה מרגיש?
אמנם רכבנו על האפריקה טווין החדש מוקדם יותר החודש בהשקה העולמית בסרדיניה, שם אביעד גמע כ-500 ק"מ ביומיים, אך כעת קיבלנו הזדמנות לבחון אותו מקרוב פה בישראל, בתנאים המוכרים לנו, ולשם כך שלחנו את נמרוד למשימה. לרשותנו הועמדו 6 כלים חדשים מ-5 גרסאות (מתוך ה-6), שעליהם רכבנו לסירוגין במהלך היום.
הנפת רגל מעל המושב הגבוה של האפריקה (870 מ"מ, ניתן לשנות ל-850 מ"מ) והתיישבות עליו מגלה ארגונומיה וסביבת רוכב שמזכירות לנו את התחושה הכללית של הדגם הקודם, אולם ניכר מיד שהמושב צר יותר מלפנים, מה שמקל את ההגעה לרצפה בנוחות.
לחיצה על מתג ההתנעה מלווה בגרגור נעים מכיוון המנוע, שגם הוא זכור לנו לטובה מהדגם הקודם, אולם כעת הוא עומד בתקנות יורו 5. אליו משודך אגזוז חדש עם שסתום (חשמלי) שתפקידו לשפר את פליטת הגזים בטווחי סל"ד נמוכים וגבוהים.
האופנוע היפני הטכנולוגי ביותר בעולם
אנחנו יוצאים לדרך אל עבר הכבישים ההרריים, והתחושה היא שהמנוע גמיש מאוד ויכול לסחוב כמעט בכל הילוך ובכל סל"ד טוב יותר מבעבר – נקודה משמעותית להמשך היום, שם נרכב בשטח. בשלב הזה אנחנו מנסים לעשות שימוש במחשב ניהול האופנוע כדי להתרשם מהשינויים בין המצבים השונים, ומגלים שמה שנראה היה פשוט וברור בחניה, דורש קצת יותר ריכוז תוך כדי הרכיבה. לא בכדי שמו בהונדה הודעה שמופיעה על המסך בכל פתיחת סוויץ' שמזכירה לרוכב לשים לב לדרך ולא להתעסק עם המסך במהלך הרכיבה. אוקיי, אז שינויי הגדרות עושים לפני היציאה לדרך. מתבקש בסך הכל.
המעבר בין המצבים מגלה שלא מדובר בגימיק, והתנהגות האופנוע משתנה בצורה מורגשת מאוד בכל פרמטר ופרמטר לפי הגדרתו. בין אם זה בכוח המנוע שמועבר לתמסורת, עצמת בלימת המנוע, בקרת האחיזה ובקרת הרמת הגלגל (ווילי). בדגם עם המתלים האלקטרוניים ניתן לחוש בבירור בהבדלים בין המצבים השונים של מתלי האופנוע, כפי שהוגדרו, והתוצאה היא אופנוע שניתן לשנות את אופי הרכיבה שלו מקצה לקצה בלחיצת כפתור.
ההתנהגות הדינמית של האפריקה בכביש – על אף הגלגלים במידות השטח – טובה מאוד. אפילו מעט יותר מזו שזכרנו מהדגם הקודם, עם דגש על הפידבק מהגלגל הקדמי שבעבר היה עמום וכעת השתפר. העברת המשקל מצד לצד מתבצעת בקלות הודות לכידון הרחב, ומאפשרת רכיבה בקצב גבוה גם בכבישים הטכניים.
הגרסה הקרבית לשטח – משקף קצר וזנב מחודד
בהמשך אנחנו יורדים לטעום קצת שטח, והאפריקה מגלה שגם כאן הוא שומר על יכולות גבוהות, ובקלות ניתן לשכוח שמדובר על אופנוע בנפח של קרוב ל-1,100 סמ"ק. הוא מתנועע בקלות רבה בשבילים ובשדות, וכמעט משכיח את נתון המשקל שלו – לפחות עד לעצירה הבאה. אבל יותר מזה, למרות שאינני מרבה לרכוב בשטח, גיליתי שהאפריקה טווין 1100 הפך עבורי את הרכיבה בתנאים הללו לנוחה ומלאת ביטחון, כמעט קלה מדי, כשגם דגם ה-DCT נטול ידית המצמד לא גורע מתחושת השליטה המתבקשת במצבים הללו. עבודה יפה מאוד של הונדה.
כצפוי, מחיר הכניסה של האפריקה טווין 1100 החדש הוא 105,900 ש"ח לדגם הקרבי, ואילו דגם האדוונצ'ר ספורט מתחיל ב-122,900 ש"ח, כשעבור הדגם עם הבולמים האלקטרוניים המחיר הוא 135,900 ש"ח. עבור גיר DCT יש להוסיף 10,000 ש"ח לכל אחד מהדגמים.
בהונדה שמו להם למטרה להתמקם חזק בצמרת הקטגוריה שבה שולטים ביד רמה המתחרים מאירופה, ועם האפריקה טווין 1100 החדש נראה שיש להם גם את הכלים הדרושים לשם כך, כשהם מלבישים אותו במיטב הטכנולוגיה היפנית ומוציאים את מה שנראה כאופנוע היפני המתקדם ביותר מבחינת אלקטרוניקה נכון להיום.
כמו שזה נראה, הולכת להיות תחרות קשה – במובן הכי חיובי שיכול להיות.
לרגל פתיחת שנת הלימודים האקדמית יצאנו לבדוק את מצב השוק של אחד מעזרי הלימוד החשובים ביותר בקלמרו של הסטודנט העברי – הקטנוע
בישראל נמכרים מעל לעשרים קטנועי 125 סמ"ק, החל מהסאן-יאנג מאסק והקיוואי זהרה שיחזירו קצת עודף מ-10,000 ש"ח, ועד לימאהה איקסמקס 125 שמחירו כמעט 27,000 ש"ח. אנחנו בטוחים שיהיו סטודנטים ברי מזל להם לא תהיה מגבלת תקציב, אבל לרוב הסטודנטים התקציב יהיה קריטי, ולכן בחרנו חמישה קטנועי 125 בטווח מחיר הנמוך. לכולם מנוע מוזרק ומקורר אוויר, לכולם משטח רגליים שטוח ותא מטען מתחת למושב.
חמישה קטנועים בסיסיים שיעזרו לסטודנט להימנע מאיחורים, להגיע לקבוצות לימוד, לצאת לבילוי לבד או בהרכבה, ומדי פעם לנסוע הביתה לעיר מגוריו לביקור הורים וארוחת שישי.
חמשת הלוחמים שלנו
בחרנו חמישה מועמדים וחרשנו עם כולם את אתר הבנייה המכונה מרכז תל-אביב. בדקנו אותם בהרכבה, ואף יצאנו אל ערי הלוויין לבדוק אם הם יתאימו גם למשימות בין-עירוניות מזדמנות. אין זה מבחן השוואתי רגיל כי חשבנו שזה לא יהיה הוגן להשוות בין קטנועים עם הפרש מחיר של כמעט 40%, ולכן זו יותר סקירת שוק. אנחנו נסקור את חמשת הקטנועים כל אחד בפני עצמו, ואתם מוזמנים לעשות את ההשוואה ביניהם, ולהחליט בהתאם לטעמכם האישי ושיקולי התקציב שלכם. בואו נצא לדרך.
הפקולטה למדעי הים – סאן-יאנג קרוקס 125 (10,985 ש"ח)
הקרוקס מבית סאן-יאנג הוא הצעיר שבחבורה. גם כי זהו דגם חדש שנחת בארץ לאחרונה, גם כי הוא הזול ביותר מבין הקטנועים הנבחנים כאן (יחזיר עודף מ-11,000 ש"ח), ובעיקר – בגלל העיצוב הצעיר והמיוחד שלו עם גלגלי בלון בקוטר "12, מגני ידיים על הכידון החשוף ומראה בהשראת אופנועי שטח. הקטנוע העירוני הקטן אינו מיועד כמובן למסלול המוטוקרוס, אבל המראה פוגע בול והוא נראה מהיר ועצבני.
סאן-יאנג קרוקס 125
מתחת לפלסטיקים מסתתר מנוע מוזרק ומקורר אוויר פשוט ויעיל, המספק תאוצה נאותה לקטנוע הקליל כשהקרוקס מאיץ בעקביות עד למהירות המרבית של 91 קמ"ש. מערכת הבלימה המשולבת עוצרת את הקטנוע היטב, אם כי לא היינו מתנגדים לעוד קצת עוצמה. יש לקרוקס איזון טוב בין קלילות ליציבות, הוא כיפי לרכיבה, והתנהגות הכביש שלו מפתיעה לטובה. המתלים מעט קשיחים, אך הם משככים לא רע את תחלואי האספלט. כל זה מאפשר לקטנוע להרגיש כמו בבית בתנועה העירונית הצפופה, ורק הכידון הרחב, בגלל מגני הידיים, מפריע לו להשתחל לכל סדק והורס מעט מהחגיגה. למרות זאת אהבנו את מגני הידיים ואנו חושבים שיש בהם יותר תועלת מנזק.
בנסיעה בין-עירונית שומר הקרוקס על יציבות עד למהירות המרבית. אין לו מיגון רוח בכלל, אבל במהירות כזו זה לא ממש מפריע. כמו לכל קטנוע 125 אין לקרוקס רזרבות כוח, ועקיפות בכביש המהיר דורשות תכנון – אבל הן בהחלט אפשריות. בבדיקת הרכבה הקרוקס היה נוח הן למורכב והן לרוכב. משטחי הרגליים של המורכב הם חלק ממשטח הרגליים, ולכן רגלי המורכב מגבילות מעט את חופש התנועה אך המשטח גדול מספיק לשניהם.
האבזור בקרוקס בסיסי כמו המחיר. משטח הרגלים השטוח מרווח ואפשר אף להעמיס עליו קניות, יש וו-תלייה מתחת לכידון ותא מטען עמוק מתחת למושב, אך הוא מעט צר ולא קל קסדה תיכנס אליו. בנקודות החובה נזכיר את רגלית הצד שאינה מדוממת את המנוע ומתקפלת מהר מדי, אך לא נורא – יש גם רגלית אמצע. מעט מעבר לאבזור הבסיסי נמצא תאורת LED מלפנים ולוח שעונים בעל תצוגה דיגיטלית הפוכה שמאפשר בחירה מבין 16 צבעים – גימיק נחמד שנראה טוב בלילה אך מעט מקשה לקרוא את התצוגה באור יום.
בסך הכל הסאן יאנג קרוקס 125 הוא קטנוע מהנה לרכיבה, יעיל ונוח, עם מראה קרבי, והוא נותן תמורה טובה מאוד למחיר. הוא מצוין בתוך העיר, ואפשר גם להרחיק איתו אל מחוץ לכרך. אם אהבתם את הצורה, שווה לבדוק אותו גם אם התקציב מאפשר יותר.
10,985 ש"ח
הפקולטה למדעי הרוח – קימקו אג'יליטי 125 (12,890 ש"ח)
הבא בתור, הן מבחינת מחיר והן בוותק על הכביש, הוא הקימקו אג'יליטי. האג'יליטי הוא דגם ותיק, אך קיבל רענון מקיף לפני כשנתיים. המאפיין הבולט באג'יליטי הוא הגלגלים הגדולים שלו – דבר התורם לרוב להתנהגות כביש טובה.
האג'יליטי אכן יציב ובטוח, ולכך גם תורמת העובדה שהוא בעל בסיס הגלגלים הארוך מכל הנבחנים. גם בשיכוך מהמורות תורמים הגלגלים הגדולים, ואליהם מצטרף המושב הרך – אף שלטעמינו הוא פחות נוח בנסיעות ארוכות. האג'ליטי אף הוא מגיע ל-90 קמ"ש, אך הוא מאיץ בעצלתיים ולוקח לו זמן רב להגיע לשם. על הבלימה אחראים צמד בלמי דיסק – חריגה לטובה בטווח המחיר הזה – ואכן הבלימה שלו טובה.
קימקו אג'יליטי 125
הקימקו אג'יליטי 125 צר וגבוה, הוא בעל רדיוס סיבוב קטן, ונוח מאוד להשתחל איתו בתנועה צפופה. בנסיעה בין-עירונית מיגון הרוח בסיסי מאוד, אך האג'יליטי שומר על יציבות ורק המנוע העצל פוגע מעט בחוויה המפוקפקת של נסיעה בין-עירונית על קטנוע 125. ההרכבה עליו מעט צפופה, אולי בגלל הארגז – אך זה משמש גם כמשענת למורכב. למרות שרגליות המורכב נשלפות הן מאוד קרובות לרגלי הרוכב, ונרשמו מספר התנגשויות נעליים.
האג'יליטי נמצא ברמת מחיר גבוהה בכ-2,000 ש"ח מהקרוקס, ורשימת האבזור גדולה בהתאם. בנוסף לתא המטען ומשטח הרגליים השטוח ישנו גם תא כפפות עם שקע 12V' אך הוא קטן כל כך שאפילו כפפה אחת לא תיכנס בו. פתח התדלוק ממוקם בצורה נוחה מתחת לכידון ליד וו-התלייה, אך חבל שכמו תא המטען – הוא אינו נפתח ממתג ההצתה. מאידך, המפתח יפתח גם את הארגז האחורי המקורי שכלול במחיר הקטנוע. אנחנו מאמינים שרוב הקונים של קטנועים אלו ירצו לקנות ארגז אחורי, והעובדה שהקימקו אג'יליטי מגיע עם אחד מהסוכנות, גם אם אינו גדול מאוד, היא פלוס גדול לטובתו. לוח השעונים האנלוגי מעט מיושן אך קריא וברור מהרבה לוחות דיגיטליים.
האג'ליטי קטנוע נוח, עם התנהגות כביש טובה וגימור מצוין. חבל שהוא מאיץ בעצלתיים, אך בכל זאת הוא עמד בכבוד בכל האתגרים שהצבנו בפניו. הוא מהווה אופציה טובה למי שמחפש ליהנות מיתרונות הגלגלים הגדולים, והארגז המקורי הוא בונוס חשוב. בנוסף אליו אפשר למצוא בקטגוריה זו ובטווח המחירים הזה גם את הסאן-יאנג סימפוני ואת ההונדה ויז'ן – שנמצא אף הוא במבחן זה.
12,890 ש"ח
הפקולטה לאומניות – סאן-יאנג ג'ט 14 (12,985 ש"ח)
רק מאה שקלים יותר מהאג'יליטי נמצא הדוגמן שבחבורה – הסאן יאנג ג'ט 14. אי אפשר שלא להבחין בו, בעיקר בצבע האדום מושך תשומת הלב. מי שחשוב לו להיראות טוב על הקטנוע שלו ייתן לג'ט 14 נקודת חוזק חשובה. הסאן-יאנג ג'ט 14 הוא האח הצעיר למשפחת הג'ט הוותיקה (הג'ט 2 יצא כבר ב-2002), והצטרף למשפחה ב-2017 כקטנוע חדש מהיסוד. המנוע מקורר האוויר הפשוט והזול הותאם לתקנות יורו 4 עם מערכת הזרקת דלק חסכונית, מערכת בלימה משולבת וגלגלי "14.
מתחת לפלסטיקה היפה נמצא מנוע מקורר אוויר המפיק, כמו הקרוקס, 10 כוח סוס – אך נותן תחושה שהוא יותר חזק. המנוע רועש ומחוספס, והוא מאיץ מצוין ומגיע למהירות של כמאה קמ"ש, למרות שהג'ט 14, על 136 הקילוגרמים שלו, הוא הקטנוע הכבד בחבורה הנבחנת כאן. הבלמים עוצרים אותו היטב, אך דורשים משיכה חזקה במנוף הבלמים.
סאן-יאנג ג'ט 14
לסאן-יאנג ג'ט 14 התנהגות כביש סבירה – הוא סופג מהמורות מצוין, אך ההיגוי שלו מעט מנותק, דבר המורגש בעיקר בנסיעות בין-עירוניות. משקף הרוח שלו הוא יותר אלמנט עיצובי, אך שוב – במהירויות של עד 100 קמ"ש אין בו צורך אמיתי. יש בו שפע מקום להרכבה, והמורכבים במבחן טוענים שהכי נוח להיות מורכב עליו – נקודה חשובה כי עם קטנוע כזה סקסי לא תישארו רווקים.
האבזור בג'ט 14 בסיסי: תא מטען מתחת למושב, תא כפפות קטן שאינו ננעל, וו-תלייה, משקף רוח קצר, צמד פנסי חזית ותאורת LED בפנס האחורי. רמת הגימור טובה, ונציין לזכות את המראות שנותנות שדה ראיה מצוין ואת מיכל הדלק הנדיב המכיל 7.5 ליטרים – יותר מכל האחרים.
הג'ט 14 הוא קטנוע חזק ונוח, ואף כי אינו ספורטיבי בהתנהגותו הוא בהחלט נראה כזה ויקרוץ למי שהאסתטיקה חשובה לו כמו התוכן לפחות. הוא מזכיר במראהו את ה-N-MAX של ימאהה וה-PCX של הונדה, אך אלו יקרים ב-40%-50% ממנו.
כדי לרכוש את הקימקו מובי האגדי תצטרכו להוסיף עוד אלפיים שקלים חדשים למחירו של הג'ט 14. זהו בעצם דגם חדש לגמרי שכמעט ואין לו קשר ללהיט המכירות של קימקו בעשור האחרון. אך הקימקו מובי 125 החדש נותן תחושה של קטנוע שלם ובשל, וניכר שה-DNA שלו מגיע מאותו המובי. הרבה מהמאפיינים שלו – גלגלי "12, מדרס רגליים שטוח ותא כפפות פתוח – זהים למובי הוותיק.
ראשית המנוע: המנוע של המובי מהיר תגובה ומשוחרר, והמובי הוא מצטיין המבחן בתאוצה ובעל המהירות הסופית הגבוהה ביותר מבין החמישה – מעט מעל ל-100 קמ"ש. המובי מציע גם התנהגות כביש מאוזנת. ההיגוי שלו חד ומדויק והוא משנה כיוון במהירות שיא כיאה לקטנוע קטן גלגלים, אך עם זאת הוא יציב גם בפניות ושומר יפה על קו הפנייה. למובי יכולת דינאמית עירונית מצוינת, וגם במהירות גבוהה הקטנוע שומר על יציבות. המתלים במובי נוטים לצד הרך, אך מתפקדים מצוין. הוא גם הבולם המצטיין, כשגם לו, כמו לאג'יליטי, צמד בלמי דיסק – אחורי וקדמי – ומערכת בלימה משולבת.
קימקו מובי 125 S
המובי החדש נוח ומרווח – היחיד המאפשר שליחת רגליים לפנים כמו בקטנועי המנהלים. המובי גם נראה לא רע, בעיקר בצביעה השחורה עם הפסים הירוקים, ואם הג'ט 14 לא בסביבה הוא זה שמסובב את הראשים. רשימת האבזור כוללת שקע USB ליד מפתח ההצתה ובדיוק מעל לתא הכפפות הפתוח – אידאלי להטענת הטלפון בזמן נסיעה, המושב מתרומם על זרוע הידראולית ונפתח ממתג ההצתה, כמו גם פתח התדלוק. לוח השעונים מורכב משעון סל"ד אנלוגי וצג דיגיטלי גדול וקריא המכיל את כל שאר הנתונים – וגם את הסל"ד.
המובי אינו קטנוע זול, ומחירו מתקרב לאמצע טבלת המחירים של כל קטנועי ה-125 בשוק הישראלי, אך הוא נותן תמורה טובה למחיר ומצטיין בכל. זה אינו מבחן השוואתי ואין זה הוגן להשוות את המובי לכלים זולים ממנו בהרבה – אך אם זה היה מבחן השוואתי הוא היה המנצח הברור. אנחנו חושבים שיש תמורה מלאה לתוספת המחיר, והמובי החדש הוא קטנוע מודרני, יעיל ושלם.
14,900 ש"ח
הפקולטה למשפטים – הונדה ויז'ן 125 (14,993 ש"ח)
בראש טבלת המחיר מבין הנבחנים נמצא ההונדה ויז'ן 125, שיחזיר מ-15,000 ש"ח עודף לאספרסו קצר. הויז'ן נראה החנון שבחבורה. אף שיש לו גלגלים גדולים כמו לאג'יליטי הוא קטן ממנו בכל ממד ונראה מאכזב מבחינה חיצונית. אך הוא לא מאכזב כלל. הויז'ן הוא קטנוע איכותי, שלם וכמעט ללא חסרונות. הוא אמנם לא מצטיין באף סעיף, אך התחושה הכללית שהוא נותן היא של מוצר פרימיום איכותי.
הונדה ויז'ן 125
הויז'ן הוא הקטנוע הקל מכולם ושוקל 102 ק"ג בלבד. המנוע שלו הכי חלש מבין החמישה, רק 8.7 כ"ס, אך הוא גם המנוע הכי חלק, והוא מאיץ – לאט אבל בטוח – עד למהירות מרבית של כ-90 קמ"ש. הוא בעל מערכת בלימה משולבת כמו לצמד הקימקואים, אך בלם דיסק נמצא בקדמי בלבד. המושב של הויז'ן שטוח, קשה וכמעט לא מרופד, אבל הוא נוח באופן מפתיע גם לאורך זמן. הוא מציע התנהגות כביש טובה והוא יציב גם בפניות וגם במהירויות גבוהות. הבולמים בוויז'ן מעט קשיחים, אך לא בצורה מטלטלת. הוא מרווח מספיק כדי להרכיב בנוחות, אך המורכבים התלוננו על איכות הנסיעה.
תא המטען בוויז'ן קטן משל האחרים, אך הוא עדיין יכיל קסדה ממוצעת. יש גם תא כפפות פתוח מתחת לכידון – כמו זה של המובי אך פחות עמוק. יש לוויז'ן גם וו-תלייה. לוח השעונים האנלוגי הוא הפשוט מבין כל הנבחנים, אך הוא קריא וברור. לוויז'ן יש מערכת הדממת מנוע בעצירה Stop & Go המכבה את המנוע בכל רמזור ומתניעה אותו כשהרוכב מסובב את המצערת. הישיבה על קטנוע דומם ברמזור נותנת תחושה מעט מוזרה אך המערכת עובדת ללא רבב ותורמת לצריכת הדלק הנמוכה ומקטינה את זיהום האוויר, שימושי עם מיכל דלק קטנטן של 5.2 ליטרים בלבד – קטן מכל השאר.
ההונדה ויז'ן הוא קטנוע טוב ואיכותי, אך לא כל אחד יתחבר למראה והאופי הייחודיים שלו. מי שמחפש קטנוע פרקטי ואיכותי ללא שום התרגשות ופוזה, כזה שיעבור תמיד מתחת לרדאר, יוכל למצוא את מבוקשו בקטנוע הקטן של הונדה.
14,993 ש"ח
מבחן בחירה מרובה
כל חמשת הקטנועים שנבחנו כאן יכולים להיות לסטודנט לעזר רב. לכל אחד יש חוזקות ונקודות לשיפור, אבל כולם יענו על הצרכים שפירטנו בתחילת המבחן. אז איך נבחר?
מי שמעוניין בקטנוע עם גלגלים גדולים יוכל לבחור בין הקימקו אג'יליטי וההונדה ויז'ן בהתאם להעדפה אישית ושיקולי מחיר. מי שמחפש כלבויניק שגם נראה טוב יבחר בין הסאן יאנג ג'ט 14 לבין הקימקו מובי, וגם כאן – טווח המחירים שונה והטעם האישי משפיע. ומי שמחפש כלי מעט שונה ושובב יבחר בקרוקס וייהנה מהמחיר הזול מבין כולם.
כל הקטנועים שבחנו טובים בפני עצמם, והמנצח העיקרי הוא הלקוח שנהנה משפע ההיצע – מעל לעשרים קטנועי שונים 125 נמכרים היום בישראל. הסטודנט שיבחר להתנייד בקטנוע כזה יימנע מבעיות חניה ופקקים בעיר, ואף יוכל להתנייד איתם אל מחוץ לגבולות הכרך – גם אם לא לשם כך נועדו. תהא הבחירה אשר תהא – נאחל לכולנו שנת לימודים פורייה ובטוחה.
מפרטים טכניים
הונדה ויז׳ן 125
קימקו מובי 125 S
סאן יאנג ג'ט 14 125
קימקו אג'ילטי סיטי 125 L
סאן-יאנג קרוקס 125
מנוע
108 סמ"ק, 8.7 כ"ס, קירור אוויר, הזרקת דלק
124.8 סמ"ק, ~9 כ"ס, קירור אוויר, הזרקת דלק
124.6 סמ"ק, 10 כ"ס, קרור אוויר, הזרקת דלק
125 סמ"ק, 8.9 כ"ס, קירור אוויר, הזרקת דלק
124.6 סמ"ק, 10 כ"ס, קירור אוויר, הזרקת דלק
בלמים
דיסק קדמי 220 מ"מ, תוף אחורי 130 מ"מ, CBS
דיסק קדמי 220 מ"מ, דיסק אחורי 220 מ"מ, CBS
דיסק קדמי 260 מ"מ, תוף אחורי
דיסק קדמי 260 מ"מ, דיסק אחורי 240 מ"מ, CBS
דיסק קדמי 226 מ"מ, תוף אחורי 130 מ"מ, CBS
צמיגים
80/90-1690/90-14
110/70-12110/70-12
100/90-14110/80-14
100/80-16120/80-14
120/70-12130/70-12
ממדים
בסיס גלגלים 1,290 מ"מ, גובה מושב 770 מ"מ
אורך 1,800 מ"מ, בסיס גלגלים 1,230 מ"מ
אורך 1,986 מ"מ, בסיס גלגלים 1,330 מ"מ, גובה מושב 771 מ"מ
אורך 2,050 מ"מ, בסיס גלגלים 1,334 מ"מ, גובה מושב 840 מ"מ
אורך 1,905 מ"מ, בסיס גלגלים 1,325 מ"מ
מיכל דלק
5.2 ל'
6 ל'
7.5 ל'
7 ל'
6.5 ל'
משקל
102 ק"ג
114 ק"ג
136 ק"ג
126 ק"ג
113 ק"ג
אבזור
מערכת הדממת מנוע Stop & Go
שקע USB, פנסי LED אחוריים
תאורת LED בפנס האחורי
ארגז אחורי, שקע 12V
מגני ידיים, פנס LED קדמי, לוח שעונים עם תאורה צבעונית לבחירה
שנה לאחר שדרוג סדרת ה-CB500 של הונדה, מקבל ה-REBEL – היושב על אותה הפלטפורמה – את אותם העדכונים שמכניסים אותו לשנת 2020.
הונדה REBEL 500 גרסת 2020
הרבל 500 של הונדה לקח את מנוע הטווין של סדרת ה-CB500, וסביבו בנו בהונדה אופנוע עם מראה וסגנון של קרוזר. לגישתה של הונדה, הדבר נועד להרחיב את היצע הדגמים ולפנות לרוכבים שזה המראה שמדבר אליהם, וגם לצאת מהקו שבו הולכות רוב החברות בשנים האחרונות כשזה מגיע לאופנועים בנפחים קטנים עד בינוניים. בהונדה הציגו את הרבל בגרסאות 500 סמ"ק (למבחן עליו – כאן) ו-300 סמ"ק, שלא יובא לארץ.
בשנה שעברה סדרת ה-CB500, שעימה חולק הרבל 500 את הפלטפורמה, עברה שדרוג במנוע ובבולמים ושינויים במערכת הפליטה. השנה הגיע תורו של הרבל לקבל את אותם השדרוגים.
בראש הרשימה יש את המנוע אשר עבר מספר שינויים, וכעת הוא חזק יותר בין בטווח הביניים בו הרוכב מבלה את רוב זמנו, כלומר בין 3,000 ל-7,000 סל"ד, ויש גם קלאץ' מחליק. בנוסף, הרבל קיבל בולם אחורי חדש ושדרוג והקשחה למזלג, וכן אפשרויות כיוון. יש גם לוח שעונים LCD חדש, צבעוני וברור יותר, הכולל גם תצוגת הילוך ומד דלק, וכן פנסי LED היקפיים חדשים – כולל פנס ראשי חדש וייחודי עם 4 פנסי LED. התווספה גם מערכת פליטה חדשה עם דוד חדש כנדרש בשנת 2020 עם תקנות יורו 5.
הרבל יגיע ב-2020 גם בגרסת 'S' חדשה, אשר מוסיפה פרטי קוסמטיקה ביחידת התאורה, המזלג והמושב. אנו מניחים שגרסת ה-500 סמ"ק תגיע לישראל בתחילת שנת 2020 ותשמור על מחירה הנוכחי – סביב 46 אלף ש"ח.
מארק מארקז לוקח סיבוב על הפיירבלייד החדש על 217 כ"ס שלו – צפו בווידאו.
אז נכון, מרקז מושך את המשכורת שלו מהונדה, אבל זה עדיין מרשים לראות אותו על הפיירבלייד החדש והמרשים שהוצג בתערוכת מילאנו. צפו:
נזכיר שהמנוע בפיירבלייד חדש לגמרי, וכדי לסחוט ממנו הספקים כאלו ולהגיע לסל"ד כזה היה צורך במהלך בוכנה קצרצר של 48.5 מ"מ – כמו של ה-RC213V-S, אופנוע ה-MotoGP של הונדה. גם ראש המנוע חדש, והוא מקבל שינויים כמו נדנדים ישירים מצופים DLC להורדת חיכוך, וכן מערכת תזמון חדשה ויעילה יותר. גם המתכות במנוע התחתון אקזוטיות למדי עם תהליכי ייצור מעניינים. מסביב למנוע יש מערכת קירור חדשה ויעילה יותר, וכן מערכת יניקה חדשה שתספק כמות אסטרונומית של אוויר בסל"ד גבוה. מערכת הפליטה המקורית היא של אקרפוביץ', והיא כמובן עומדת בתקנות יורו 5 וכוללת בתוכה ממיר קטליטי.
השלדה מבוססת על זו של הדגם היוצא, אולם ישנם שינויים היקפיים כמו זרוע אחורית ארוכה יותר. מערכת המתלים של שוואה כוללת מזלג הפוך בקוטר 43 מ"מ מסוג BPF (ר"ת Big Piston Fork) המתכוונן באופן מלא ומציע מהלך של 120 מ"מ, ומאחור בולם של שוואה עם מערכת לינקים ומהלך של 137 מ"מ, גם הוא מתכוונן באופן מלא. גרסת ה-SP הקרבית – אותה רואים בסרטון – מגיעה עם מערכת המתלים האלקטרונית הסמי-אקטיבית של אוהלינס, הכוללת בולם אחורי מדגם TTX36 ומזלג מדגם NPX.
בגזרת הבלמים יש צמד דיסקים קדמיים בקוטר 330 מ"מ, והפיירבלייד RR-R מקבל קליפרים רדיאליים של ניסין. גרסת ה-SP מקבלת את הקליפרים מונובלוק של ברמבו מדגם Stylema. הצמיג האחורי גדל מהמידה המיושנת 190/50 למידה החדשה 200/55.
מערכות האלקטרוניקה כוללות יחידת מדידת אינרציה של בוש IMU ב-6 צירים, ועליה הלבישו בהונדה את כל המערכות האפשריות כמו בקרת זינוק, ABS להטיה – כולל מצב ספורט ומצב מרוץ, בקרת אחיזה מתקדמת הכוללת בקרת החלקה של הצמיג האחורי בהטיה (בקרת דריפט), וכמובן מצבי ניהול מנוע ואופנוע וקוויקשיפטר. יש כמובן פנסי LED היקפיים, מסך TFT צבעוני בגודל "5, ויש מפתח קרבה מקורי.
העיצוב גם הוא חדש לחלוטין, קרבי ורדיקלי, כשבהונדה שיפרו את הארגונומיה ואת האווירודינמיות. כך למשל יש כנפונים אווירודינמיים לניתוב אוויר, יש משקף חדש, אווירודינמי יותר, ומיכל הדלק נמוך ב-45 מ"מ. מעברי אוויר בפלסטיקה מיועדים לקרר את המנוע וכן את הצמיג האחורי, ובהונדה טוענים למקדם הגרר הנמוך ביותר בקטגוריה – 0.270 בלבד. המשקל, אם תהיתם, עומד על 201 ק"ג, כשעם מערכת פליטה משוחררת למסלול ניתן להוריד את המשקל ל-195 ק"ג מוכנים לקרב כולל כל הנוזלים.
בשנת 2016 הונדה החזירה שם אייקוני מהעבר – אפריקה טווין – והיא עשתה את זה בדרך הכי טובה שאפשר כשיצרה את ה-CRF1000L – אדוונצ'ר גדול ואיכותי בעל יכולות שטח אמיתיות וטובות, כשבמקביל לגרסה הרגילה שחררו בהונדה גם גרסת DCT אוטומטית.
שנתיים מוצלחות עברו, האפריקה טווין תפס מקום חשוב בשוק האדוונצ'רים הפופולרי, ולשנת 2018 בהונדה עדכנו את האפריקה טווין, ביצעו מתיחת פנים וגם כמה שדרוגים טכנולוגיים כמו מצערות חשמליות. במקביל, שחררו בהונדה גרסה נוספת – אדוונצ'ר-ספורט, שמציעה את האפריקה טווין גדול יותר ומאובזר יותר – בעיקר למי שאוהב את האפריקה שלו למרחקים ארוכים. גם האדוונצ'ר ספורט קיבל גרסת DCT, ובסך-הכל היו להונדה 4 גרסאות.
שנתיים נוספות עברו, ולשנת 2020 בהונדה חושפים אפריקה טווין חדש לחלוטין בנפח 1,100 סמ"ק, או CRF1100L אפריקה טווין בשמו הרשמי, שמשפר את גרסת ה-1000 הקודמת בכל מקום אפשרי.
קל לחשוב שמדובר במתיחת פנים כזו או אחרת, שכן העיצוב של האפריקה טווין 1100 החדש נשען על זה של ה-1000 ושומר על קווי המתאר המוכרים, אולם בחינה של האפריקה טווין החדש ליד אחד מהדור הקודם מגלה שגם בעיצוב מדובר באופנוע חדש לחלוטין.
אגב, כמה מוצלחת סדרת האפריקה טווין? ובכן, בהונדה מציינים שמאז השקת דגם 2016 ועד היום נמכרו ברחבי העולם כ-90 אלף יחידות, מהם כ-50 אלף באירופה. מרשים ביותר.
6 גרסאות לאפריקה טווין 1100
האופנוע היפני הטכנולוגי ביותר שיש
לפני שניגע בשינויים המכאניים של האפריקה טווין 1100 החדש, בואו נדבר על האלקטרוניקה, שכן זו קפיצת המדרגה המשמעותית ביותר. למעשה, האפריקה טווין דגם 2020 הוא האופנוע היפני הטכנולוגי ביותר שיש, והוא מיישר קו עם חזית הטכנולוגיה האירופאית. רק הנתון הזה מלמד עד כמה נחושים בהונדה לכבוש את השוקים האירופאיים.
בראש ובראשונה ה-CRF1100L מקבל יחידת מדידת אינרציה IMU ב-6 צירים. היחידה הזו מודדת כוחות וקטוריים ב-3 כיוונים (קדימה-אחורה, למעלה-למטה, ימינה-שמאלה) ומומנטים ותנועות סיבוביות ב-3 צירים (גלגול, סבסוב ועלרוד), ומספקת נתונים מדויקים על מצב האופנוע והתנהגותו בכל אחד מששת הצירים.
כעת, על המערכת הזו, ניתן להלביש מערכות מתקדמות. כך למשל יש בקרת אחיזה ב-7 מצבים שמושפעת מזווית האופנוע ומהתאוצות עליו, יש מערכת ABS מתקדמת להטיה, כולל מצב שטח, יש בקרת ווילי ב-3 מצבים ובקרת הרמת גלגל אחורי (סטופי), יש ביטול איתותים אוטומטי ויש מאותתי חירום שמופעלים בבלימה חזקה.
בנוסף, בעזרת ה-IMU ניתן לשלוט טוב יותר על העברת ההילוכים בגיר האוטומט DCT, וזאת בשל העובדה שהמערכת יודעת באיזו זווית נמצא האופנוע ואילו כוחות פועלים עליו. המכאניקה והחומרה של ה-DCT זהים פה לדגמים אחרים של הונדה, אולם התוכנה והאלגוריתמים מתקדמים בהרבה.
מיישרים קו עם חזית הטכנולוגיה – ויותר
מה עוד יש באפריקה טווין 1100? ובכן, יש מצערות חשמליות (ללא כבלים), ויש 6 מצבי רכיבה – מהם 4 מתוכנתים מראש – תיור, אורבן, עפר ושטח – ו-2 נוספים ניתנים לתכנות אישי של הרוכב למצבים שונים. כל אחד מהמצבים שולט על כוח המנוע (3 מצבים), בלימת המנוע (3 מצבים), ה-ABS, ובגיר האוטומטי DCT גם על ה-G-Switch (רגישות חיבור הקלאץ'), כשהשליטה על בקרת האחיזה ובקרת הווילי הן נפרדות ולא תלויות במצב הרכיבה.
כל השליטה בכל המצבים מבצעים על-ידי בית מתגים בצד שמאל של הכידון, והמידע כולו מופיע במסך TFT צבעוני חדש בגודל "6.5, שהוא, לראשונה בהונדה, גם מסך מגע – מה שאומר שניתן לבחור ולשנות מצבים גם בלחיצה על המסך עצמו. מסך המגע, אגב, רגיש ללחיצה ולא למגע עור אדם, מה שאומר שהוא עובד גם עם כפפות רכיבה מכל סוג ועובי. למסך החדש 3 מצבי תצוגה מובנים שמהם ניתן לבחור. בנוסף, יש מסך LCD קטן מתחתיו, לנתונים ונורות נוספים. מסך ה-TFT אגב, מתממשק לטלפון הנייד ול-Apple CarPlay הכולל את שירותי אפל (מוזיקה, ניווט וכו'), כשבעתיד הקרוב יינתן שירות דומה גם לטלפונים אנדרואיד.
מה עוד יש? ובכן, פנסי LED היקפיים, כול תאורת יום, וכן בקרת שיוט מתקדמת וקוויקשיפטר לשני הכיוונים כאופציה. כל האלקטרוניקה שהונדה יכולה הייתה לזרוק על הכלים שלה, וכאמור היא מיישרת קו עם חזית הטכנולוגיה האירופאית. הפיצ'ר היחיד שלא תמצאו כאן הוא מפתח קרבה, למרות שלהונדה יש את הטכנולוגיה והיא משתמשת בה גם בקטנועים קטנים. לשאלתנו, ענו מהנדסי הונדה שהסיבה היא שרצו לשמור על המפתח אל מול ארגזי הצד והארגז האחורי.
מתיחת פנים ועיצוב מודרני יותר
CRF1100L אפריקה טווין
אז מה חדש מכאנית באפריקה טווין 1100 של 2020 חוץ מהאלקטרוניקה החדשה והמתקדמת? ובכן, כאמור כמעט הכל. בראש ובראשונה יש שלדה חדשה, חזקה וקלה יותר מקודמתה, ועם זרוע אחורית מאלומיניום בהשראה שנלקחה מה-CRF450R – אופנוע המוטוקרוס של הונדה. בהונדה השקיעו רבות בארגונומיה, בניסיון להצר את האפריקה טווין באזורי החיבור של הגוף למכונה, וכן לאפשר תנועה טובה יותר של הגוף לאורך האופנוע. כך יוצא שעבודת הגוף כולה צרה יותר, ובמיוחד באזור המושב – שצר יותר ב-40 מ"מ. גם מיכל הדלק חדש, ונפחו בגרסה הרגילה 18.8 ליטרים.
המנוע גדל בנפחו, וכעת הנפח עומד על 1,084 סמ"ק, כשמהלך הבוכנה עלה מ-75 ל-81.5 מ"מ, מה שאומר גל ארכובה חדש. זה האחרון, אגב, עם זווית של 270 מעלות בין פיני הארכובה, מה שאומר שהתנהגות שיותר קרובה לווי-טווין מאשר לטווין מקבילי. במקביל לנפח המנוע, גם השסתומים גדלו בקוטרם, וכך גם גופי המצערת (46 מ"מ במקום 44 מ"מ). הבוכנות והצילינדרים עוצבו מחדש, למעשה כ-70% מחלקי המנוע הם חדשים, ובנוסף להגדלת הנפח יש גם הורדת משקל של 2.5 ק"ג במנוע לבדו.
הגרסה הבסיסית CRF1100L – אוריינטציית שטח
התוצאה היא עלייה 7 כ"ס מ-95 ל-102 כ"ס ב-7,500 סל"ד ועלייה של 6% בשיא המומנט, שעומד כרגע על 10.7 קג"מ ב-6,250 סל"ד, אבל הנתונים הללו לא מספרים את כל הסיפור, שכן המנוע כעת גמיש הרבה יותר מהקודם, ויותר מזה – בשל הורדת המשקל יש עלייה של כ-10% ביחס ההספק למשקל.
המנוע המחודש עומד כמובן בתקנות יורו 5, כשיש מערכת פליטה חדשה עם צמד ממירים קטליטיים ושסתום חשמלי לשליטה על הפליטה בסל"ד נמוך וגבוה.
את הגרסה הרגילה מייעדים השנה בהונדה לרכיבת שטח קרבית יותר, ולכן למשל המשקף הקדמי נמוך וקצוץ, וגם יחידת הזנב חדה וקומפקטית מבעבר. הוא מגיע עם מגני ידיים סגורים ודקים, חישוקים עם פנימיות, והמשקל המלא עומד על 226 ק"ג.
יכולות שטח גבוהות מאוד ביחס לגודל ולנפח
CRF1100L אפריקה טווין אדוונצ'ר ספורט
גרסת האדוונצ'ר ספורט לוקחת את פלטפורמת האפריקה טווין ומאבזרת אותה לטובת רכיבות למרחקים ארוכים אדוונצ'ר סטייל. האדוונצ'ר ספורט מקבל מיכל דלק ענק בנפח 24.8 ליטרים, המספיק לטווח של כ-500 ק"מ, משקף גבוה המתכוונן ידנית ל-5 מצבי גובה, פיירינג קדמי יוקרתי יותר הכולל פאנלים מאלומיניום ופנסי LED המתכווננים לפנייה, חישוקי טיובלס מקוריים, ידיות מחוממות, מגני ידיים רחבים, שקע אביזרים, סבל אחורי ותושבות לארגזי צד, וכן מגן מנוע גדול יותר.
אגב, ב-CRF1100L האדוונצ'ר ספורט השתווה בגובה המושב לאפריקה טווין הרגיל, וכעת גובה המושב הסטנדרטי עומד על 850 / 870 מ"מ (ניתן לכיוון), כשעם מושב תחליפי ניתן להנמיך עד 825 מ"מ או להגביה עד 895 מ"מ.
עם משקל מלא של 240 ק"ג וממדים גדולים יותר, האדוונצ'ר ספורט מיועד כאמור דווקא לטיולי אדוונצ'ר ארוכים, כולל בזוג וכולל עם ציוד. כך למשל ניתן להוסיף ארגזים בנפח כולל של 128 ליטרים. אם תרצו, זהו המתחרה של הונדה בסגמנט האדוונצ'רים הגדולים לגרסאות המאובזרות של המתחרים, ובראשן ה-R1250GS אדוונצ'ר של ב.מ.וו.
CRF1100L אדוונצ'ר ספורט – מאובזר למרחקים ארוכים
מתלים אלקטרוניים של שוואה
את האדוונצ'ר ספורט ניתן לקבל עם מערכת הבולמים החשמלית הסמי-אקטיבית החדשה של שוואה – לראשונה באופנוע של הונדה. המערכת מקבלת מידע מ-3 מקומות – ממהלך המתלים על-ידי חיישנים ייעודיים, מיחידת ה-IMU וממחשב ניהול המנוע – משקללת אותם תוך 15 אלפיות השנייה, ומגיבה בכיוון של השיכוך מלפנים ומאחור תוך כדי תנועה. למשל, ככל שמהירות הנסיעה עולה, כך גם מתקשחים השיכוכים בבולמים והאופנוע מתייצב.
ישנם 4 מצבים מובנים לעומס הקפיץ מאחור – רוכב, רוכב עם ציוד, 2 רוכבים ו-2 רוכבים עם ציוד – ויש 4 מצבי שיכוך מובנים – קשה, בינוני, רך ושטח, בנוסף למצב חמישי לבחירה אישית הרוכב. את כל הפרמטרים מכוונים כמובן דרך מסך ה-TFT. גם כאן, בהונדה מיישרים קו עם חזית הטכנולוגיה של האדוונצ'רים.
מערכת המתלים החשמלית – חזית הטכנולוגיה
DCT
את שלוש הגרסאות של האפריקה טווין 1100 ניתן לקבל גם עם הגיר האוטומטי הרובוטי של הונדה – ה-DCT. בהונדה מציינים בגאווה כי מאז שהושק הגיר בשנת 2009 נמכרו יותר מ-100 אלף כלים עם הגיר הזה. יותר מזה – בשנת 2018 כ-43% מהאפריקה טווין שנמכרו היו מצוידים ב-DCT.
כאמור, ה-DCT באפריקה טווין 1100 הוא המתקדם ביותר באלגוריתם שלו משאר דגמי הונדה, וזאת בשל הנתונים שמגיעים מה-IMU שמשתקללים גם הם לאלגוריתם, והתוצאה היא פעולה מדויקת יותר והעברת הילוכים נכונה יותר.
ה-DCT כולל 4 מצבים מובנים – רגיל ו-3 מצבי ספורט, וכן אפשרות להעברה ידנית (ניתן להעביר ידנית גם בכל אחד מארבעת המצבים האוטומטיים). בנוסף, מתג G-Sensor יאפשר חיבור קלאץ' נקודתי יותר לתגובות מהירות יותר, למי שמתחבר לזה יותר.
DCT
אז שלוש גרסאות של אפריקה טווין 1100 כפול 2 גירים (רגיל ו-DCT), מה שאומר שיש 6 גרסאות של אפריקה טווין 1100 לבחירת הלקוחות.
עכשיו קחו את גרסת הקצה של האפריקה טווין 1100, הכוללת אלקטרוניקה מתקדמת, מערכת בולמים חשמלית סמי-אקטיבית וגיר אוטומטי DCT – שכולם עובדים אחד עם השני בסינרגיה מוחלטת – ותבינו למה האפריקה טווין 1100 הוא האופנוע היפני הטכנולוגי ביותר, ואחד הכלים הטכנולוגיים ביותר בעולם האופנועים נכון ל-2020.
מעולה – גם בשטח
איך זה נוסע?
אחרי כל הפירוט הטכני הזה, הגיע הזמן גם להתרשמות רכיבה. את ההשקה העולמית לאפריקה טווין החדש ביצעו אנשי הונדה בסרדיניה, וכדי שהעיתונאים יספיקו לרכוב על כל ששת הדגמים – ההשקה התקיימה על-פני יומיים וכ-500 ק"מ של רכיבה – חלקם בכבישים הרריים מפותלים וחלקם בשבילים המדהימים של האי האיטלקי.
עלייה על אוכף האפריקה טווין מגלה את הארגונומיה המוכרת מהדגם הקודם, וגם מכלול התחושות דומה למדי עם הכידון הרחב והתנוחה הזקופה אך הקרבית. מסך ה-TFT נותן תחושה יוקרתית ומודרנית יותר, וכאמור ניתן לשלוט בו על פרמטרים רבים.
המושב נוח מאוד, ובהחלט מורגש שהוא צר יותר בחלקו הקדמי, שכן קל מאוד להגיע אל הקרקע – גם עם גרסת האדוונצ'ר ספורט הגדולה פיזית בעלת מיכל הדלק הענק. בשני הדגמים המושב נוח מאוד וניתן לשבת עליו שעות ארוכות ללא שמץ של אי-נוחות – כפי שחייב להיות באדוונצ'ר גדול.
ההבדל המשמעותי הראשון מורגש במנוע. באופן אישי לא היה חסר לנו כלום במנוע ה-1,000 סמ"ק הקודם על 95 כוחות הסוס שלו. נכון שלעומת 136 עד 160 כ"ס של המתחרים הגדולים והחזקים מאירופה מדובר במנוע קטן וחלש, אולם הטרייד-אוף היה יכולות שטח אמיתיות וטובות מאוד. כך או כך, ההבדל הגדול במנוע ה-1,100 החדש לא נמצא בקצה הסקאלה, בהספק הסופי, אלא בעיקר בגמישות שלו. יש המון כוח זמין כבר מסל"ד רצפה, כשמ-3,000 ועד 5,000 סל"ד מצאנו טווח שימושים סופר-יעיל שמאפשר לנו את כל השימושים וכמעט כל המהירויות שרצינו. לאופנוע אדוונצ'ר רב-שימושי, ובעיקר כזה שמציע יכולות שטח גבוהות – זה בדיוק מה שצריך.
המנוע הזה, אגב, מעניין מאוד בסאונד ובמכלול התחושות שלו בשל העובדה שמדובר בגל-ארכובה 270 מעלות, ואין לנו ספק שמערכת פליטה מעט משוחררת יותר ופחות עומדת ביורו 5 תעשה למנוע (ולרוכב) הרבה שמחה. כך או כך, השילוב של מנוע סופר-גמיש עם תגובות מעולות וסאונד וחספוס קלים יוצר לדעתנו את אחד המנועים המוצלחים.
הגרסה ה'רגילה' של האפריקה טווין 1100 מיועדת לרוכבים אשר השטח מהווה חלק חשוב מתפריט האדוונצ'ר שלהם. זו הסיבה שהוא מגיע עם משקף קדמי קצוץ, עם מיכל דלק צר יחסית, עם מושב צר ועם זנב מינימליסטי, וכאמור עם משקל מלא של 226 ק"ג.
עם גלגלי "21 ו-"18, עם מערכת מתלים איכותית בעלת מהלכי גלגל של 230 מ"מ מלפנים ו-220 מ"מ מאחור, וגם עם מרווח גחון של 250 מ"מ, יכולות השטח של האפריקה טווין בהחלט גבוהות ביחס לגודל ולנפח. הוא יציב מאוד, הוא נשלט, והמנוע הגמיש עושה לרוכב חיים קלים. השנה, כאמור, הגרסה הרגילה הלכה יותר לכיוון השטח הקרבי.
על השבילים של סרדיניה גילינו אופנוע דינמי מאוד, בעל ארגונומיה טובה ובעיקר בעל מערכת מתלים מעולה שסופגת הכל ושומרת על היציבות הגבוהה. קל להזיז אותו מצד לצד, למרות המשקל, והוא מספק המון ביטחון לרכב מהר, ואפילו מהר מאוד. אבל אחרי הכל צריך לזכור שמדובר באופנוע בנפח 1,100 סמ"ק ששוקל 226 ק"ג, ולא להתפתות לרכב מהר מדי, שכן צריך גם לעצור את המאסה הזו.
האדוונצ'ר ספורט הוא האפריקה הרב-שימושי האמיתי. זה לא רק המיכל הגדול שמספיק לטווח של כ-500 ק"מ, אלא גם, ובעיקר, האבזור מסביב, אם זה המשקף הגבוה או הסבל הרחב וסט הארגזים שניתן להתקין עליו. המושב כאמור נוח מאוד, השליטה מעולה בעזרת הכידון הרחב, ורק מיגון הרוח יכול היה להיות יותר יעיל ולהעביר פחות מערבולות אל קסדת הרוכב.
למרות גלגלים במידות "21 ו-"18, יכולות הכביש של האפריקה טווין גבוהות מאוד, וזה בא לידי ביטוי בכבישים מפותלים. ההיגוי זריז ביחס למשקל ולגאומטריה, ובעיקר היציבות גבוהה מאוד ומספקת המון ביטחון לרוכב – בשטח וגם בכביש. בכלל, אחד המאפיינים העיקריים שגילינו באפריקה טווין החדש הוא היציבות הגבוהה והתחושה הכללית של האיזון – אין פה פינות חדות, והכל תוכנן כדי לעשות לרוכב חיים קלים ככל האפשר. כן, עד כדי כך הוא קל לרכיבה וידידותי.
האדוונצ'ר ספורט עם מערכת המתלים החשמלית הסמי-אקטיבית כבר לוקח את האפריקה טווין כמה צעדים קדימה, שכן הוא הלכה למעשה מאפשר כמה אופנועים באופנוע אחד. בכמה לחיצות כפתור ניתן לשנות את מצב הרכיבה ואת מערכת המתלים, ולקבל אופנוע רך או קשה, אגרסיבי או נעים הליכות, ולהתאים את האופנוע אל סוג הרכיבה – אם זה בכביש המפותל, בכביש המהיר, על השביל או בשטח קשה יותר. הפרמטרים כולם משתנים, אבל גם מערכת המתלים, ועל-ידי כך טווח השימושים של האופנוע מתרחב משמעותית. הכל כדי להפוך את הרכיבה לקלה יותר.
לפני שנסיים, מילה על ה-DCT. אנחנו, כחולי שליטה שצריכים את ידית הקלאץ', הופתענו בפעם המי-יודע-כמה מהגיר האוטומטי הזה. גילינו שאם בוחרים במצב הנכון של הגיר (לרוב בחרנו במצב הספורטיבי האמצעי) – הגיר מנחש ב-95 אחוזים מהמקרים בדיוק את הזמן שבו היינו מעבירים הילוך – כלפי מעלה או מטה – והוא מעביר את ההילוך בדיוק ובחלקות.
האלגוריתם של ה-DCT הולך ומשתכלל, ועם המשך תהליך הפיתוח הגיר הזה הופך להיות יותר ויותר יעיל. כאן באפריקה טווין, כאדוונצ'ר גדול, הוא עושה עבודה מעולה, והנה אנחנו אומרים את זה בפירוש: הגיר האוטומטי DCT של הונדה מתאים מאוד גם לקונספט האדווונצ'ר, ואם היינו רוכשים לעצמנו אפריקה טווין – סיכוי גבוה מאוד שהוא היה עם גיר DCT.
סיכום ועלויות
אחרי 4 שנים מוצלחות מאוד של האפריקה טווין בגרסתו החדשה, בהונדה מעלים להילוך הגבוה ביותר ותוקפים את קטגוריית האדוונצ'רים הגדולים עם אחד האופנועים הטכנולוגיים בעולם.
האפריקה טווין שומר על התכונות הדינמיות שלו, למשל יכולות שטח גבוהות, מערכת מתלים מעולה, וגם על הנראות והעיצוב הייחודיים, ומשפר את הקונספט על-ידי מנוע חזק יותר ובעיקר גמיש ויעיל יותר. אבל השיפור העיקרי באפריקה טווין 1100 נמצא כאמור במערכות האלקטרוניקה, כשהאפריקה טווין הופך להיות האופנוע היפני הטכנולוגי ביותר ואחד הכלים הטכנולוגיים ביותר בעולם. עם מערכת ניהול מנוע ואופנוע מהמתקדמות בעולם, עם מערכת מתלים חשמלית סמי-אקטיבית ועם הגיר האוטומטי DCT, כשכאמור כולם עובדים בסינרגיה, ובאופן מופלא ומאוזן.
בכלל, איזון וקלות שימוש – זה שם המשחק באפריקה טווין החדש. אלו תכונות שהולכות עם הונדה מאז ומתמיד, אבל כאן באפריקה טווין הן מקבלות משנה תוקף בזכות מכאניקה איכותית ומערכות אלקטרוניקה מהשורה הראשונה שמהונדסות היטב.
6 גרסאות יש לאפריקה טווין 1100 של 2020: גרסה רגילה עם אוריינטציית שטח, גרסת אדוונצ'ר ספורט מאובזרת למרחקים ארוכים, וגרסת אדוונצ'ר ספורט עם מערכת מתלים חשמלית סמי-אקטיבית של שוואה, כשכל אחת מהגרסאות מגיעה עם גיר גריל או עם גיר DCT. כך יכול כל לקוח לרכוש את האופנוע המתאים לו ביותר. בנוסף, יש קטלוג חלקים ותוספות מקוריים הכולל כל מה שרוכב אדוונצ'ר צריך – מארגזים, דרך מושבים, רגליות, משקפים, מגנים, פנסים וכו'.
האפריקה גדל, השתכלל, והמגוון התרחב, והמחירים עלו גם הם. הגרסה הרגילה של האפריקה טווין – CRF1100L – תעלה כ-105 אלף ש"ח (הערכה), והגרסה היקרה ביותר – אדוונצ'ר ספורט עם מערכת המתלים החשמלית וגיר DCT – תעלה כ-140 אלף ש"ח (מחירים מדויקים יימסרו בקרוב). יחסית לטכנולוגיה של האפריקה טווין זוהי עלייה קלה והגיונית במחיר, בטח בהשוואה למתחרים הישירים. אגב, קרוב לוודאי שבקרוב גם תגיע גרסה מוקטנת וזולה בנפח 850 סמ"ק, עם פחות טכנולוגיה וגם פחות מחיר.
כך או כך, הונדה תוקפת את קטגוריית האדוונצ'רים הגדולים בשיא הכוח, זורקת על האפריקה טווין את כל הטכנולוגיה שלה, והאפריקה גם משפר את יכולות הכביש והשטח שלו. אנחנו לחלוטין בעד. איזו מכונה!
ההונדה SH125i, קטנוע גדול הגלגלים של הונדה ורב מכר אדיר באירופה, מקבל גרסה חדשה לשנת 2020.
הונדה SH125i חדש ל-2020
משפחת ה-SH של הונדה התחילה את מחזור החיים שלה עוד בשנת 1984 עם ה-SH50. גיבור הכתבה שלנו עם מנוע הארבע פעימות ונפח של 125 סמ"ק התחיל להימכר בשנת 2001. בהונדה מדווחים על מעל מיליון קטנועי SH שנמכרו מאז, מתוכם 19,000 יחידות שנמכרו באירופה עצמה בשנת 2018 לבדה. האירופאים מאוד בתוך האופנה של הגלגלים הגדולים, אבל הטרנד הזה פחות תפס בישראל.
לשנת 2020 מקבל ה-SH125i, שמיוצר באיטליה עיצוב מחודש, שיחד עם שילדה חדשה מאפשר 50% יותר נפח אחסון, מתוכם 28 ליטרים מתחת למושב – 10 ליטרים יותר מדגמי העבר. בהונדה מציינים שהתווסף שקע USB לקטנוע. התאורה כולה מורכבת מפנסי LED, והמסך הוא מסוג LCD.
פנסי LED
מנוע הארבע פעימות בעל ארבעה שסתומים וקירור נוזל חדש לגמרי לשנת 2020, והוא אמור לספק יותר תאוצה ויותר ביצועים לצד חסכון בדלק. הוא כמובן נכנס לקטגוריית היורו 5 מבחינת התקנים, ומספק 12.5 כ"ס ב-8,250 סל"ד. בהונדה מציעים כסטנדרט בקרת אחיזה הניתנת לניתוק HSTC (ר"ת Honda Selectable Torque Control).
מעבר לכך, בהונדה מציינים עדכונים למתלים ולגלגלי ה-16″, שנועדו לתרום להתנהגות, יציבות ונוחות. המשקל נושק ל-134 ק"ג (קל ב-700 גרם…) וגם התווסף מפתח קרבה.
לצד ה-SH125i מציגים בהונדה גם את ה-SH150i – אח גדול היושב על אותה הפלטפורמה, מקבל את אותם השינויים, רק מציע מנוע הנפח 156.9 סמ"ק המפיק 16.2 כ"ס.
ההונדה SH125i החדש צפוי להגיע לישראל בתחילת שנת 2020. נעדכן במועד מדויק ומחירים ברגע שיתפרסמו, ונקווה שטרנד הקטנועים הגדולים יתפוס קצת יותר בישראל, מפני שהיתרונות הדינמיים שלהם גדולים וברורים.
מפתח קרבהלוח מחוונים LCDנפח האחסון גדל ב-10 ליטריםשקע טעינהמאובזר2020 HONDA SH125i2020 HONDA SH125 Torque and Power
הונדה מציגה במילאנו קונספט מעניין ומעוצב: אדוונצ'ר-ספורט בעל מנוע 4 צילינדרים ספורטיבי בנפח 400 סמ"ק – הונדה CB4X קונספט.
הונדה CB4X קונספט
ה-CB4X הוא בראש ובראשונה תרגיל בעיצוב של ולריו איילו וצוות המעצבים שלו, אולם הוא עשוי לרמז על כיוון חדש של הונדה – סדרת אופנועים בעלי מנוע 4 צילינדרים ונפח של 400 סמ"ק, אחים קטנים למשפחת ה-CB650.
כך או כך, ה-CB4X הוא קרוסאובר המשלב אלמנטים של אופנוע ספורט עם כאלו המגיעים מעולם התיור והאדוונצ'ר, והוא מיועד לשמש ככלי תחבורה יום-יומי יחד עם היכולת לתקוף כבישים מפותלים בסופי שבוע או לבצע נסיעות ארוכות, או כמו שהונדה מגדירים את זה – "כיף 7 ימים בשבוע". הגלגלים בקוטר "17 עם צמיגי כביש ספורטיביים, מערכת המתלים בקונספט היא מהשורה הראשונה, עם מזלג הפוך בשרני ובולם אחורי איכותי – שניהם מתכווננים, וגם מערכת הבלמים נראית נשכנית במיוחד. השלדה הראשית עשויה מאלומיניום, והזרוע האחורית החד-צדית פשוט יפהפייה.
העניין המרכזי ב-CB4X הוא כאמור העיצוב. סדנת העיצוב ניסתה (והצליחה) לשוות ל-CB4X מראה קרבי, כמו של נחש קוברה מסתער, כשהמשקף משתלב עם מיכל הדלק וכיסוייו, והוא גם מתכוונן לגובה. הפנס הקדמי משתלב גם הוא בחזות הקרבית, והוא מגיע עם פנסי LED ותאורת יום אוטומטית.
כאמור, לא ברור אם ה-CB4X יגיע לייצור, אולם הוא עשוי לרמז על הכיוון של הונדה, ובהחלט ייתכן שבזמן הקרוב נראה סדרת CB400 הכוללת CB400F נייקד, CBR400R ספורטיבי, וגם CB400X קרוסאובר. ימים יגידו.
