בגלל הקורונה, בימאהה אירופה מאריכים את תקופת האחריות לכל כלי מנועי שאחריותו פגה בעת האחרונה.
מגיפת הקורונה גרמה לעצירת כל הכלכלה בארץ ובעולם, ובתוכם סגירת מרכזי שירות מורשים של כלל היצרנים, וימאהה בתוכם. בימאהה אירופה הודיעו שלאור הנסיבות החברה תאריך את תקופת האחריות בשלושה חודשים לכל כלי שהאחריות עליו אמורה הייתה להסתיים בין התאריכים 1 במרץ 2020 ועד 31 במאי 2020. ההארכה תקפה לכלל הכלים המנועיים של ימאהה – כולל אופנועי ים.
ימאהה ישראל היא חלק מימאהה אירופה, ולכן הכלל תקף גם ללקוחות המקומיים. בימאהה ממליצים לפנות למפיצים המקומיים, מטרו מוטור במקרה של ישראל, ולבדוק את העניין.
בשנות ה-90, כשאופנועי אנדורו עדיין לא היו פה ואופנועי שטח היו מפלצות גדולות נפח, הגיע אלינו הימאהה TT600, שהתפתח ל-TT600 בלגרדה וסיים את הקדנציה אצלנו כ-TT600R – שלושה דגמים דומים-אבל-שונים שהשאירו מספיק געגועים נוסטלגיים.
ימאהה TT600
ימאהה TT600 – הגיע ארצה בשנת 1993
בשנות ה-70 של המאה הקודמת ימאהה הציעה שני דגמים רלוונטיים לשטח המדברי והאורבני: TT500 אנדורו ו-XT500 דו-שימושי. שניהם עם מנועי 500 סמ"ק 4 פעימות ומקוררי אוויר – פשוטים ומוצלחים. ה-TT600, הדגם המקורי שזכינו לראות אותו בישראל לקראת סוף חייו, הוצג בשנת 1983 כמחליף של אותו TT500.
מנוע הסינגל החדש היה בנפח 595 סמ"ק, מקורר אוויר, בעל גל-זיזים עילי יחיד וארבעה שסתומים. המנוע סיפק כ-40 כ"ס ב-6,500 סל"ד, כשתערובת האוויר ודלק הגיעה דרך קרבורטור, כנהוג אז. מידות הגלגלים היו כמובן 21″ מלפנים ו-18″ מאחור, עם בלם דיסק צנוע מלפנים ותוף מאחור. מערכת המתלים, שנשאה 132 ק"ג יבשים של האופנוע, הורכבה ממזלג טלסקופי (לא הפוך) מלפנים ובולם יחיד מאחור. אל ישראל הגיע הדגם בשנת 1993, שהייתה שנתו האחרונה בצורה הזאת. במונחים של אז הוא נחשב לאופנוע אנדורו קרבי, בטח כשעמד מול הסוזוקי DR650R או מול אחיו למשפחה, ה-XT600.
ה-TT600 של 1993 הפגין ביצועים מכובדים בשטח ובמרוצי האנדורו המקומיים, אך במבט לאחור ברור שעיקר היכולת שלו הייתה בתוואי שטח קל יחסית ובטח לא בשטח צפוף וטכני או אנדורו מודרני של ימינו. ההילה שלו נבעה מכך שבאותה התקופה היינו דלים בהיצע אופנועי השטח האמיתיים, ורוב אופנועי השטח היו על-בסיס הסוזוקי DR350 ברמות שיפור כאלו ואחרות.
ימאהה TT600 בלגרדה (1997-1994)
ימאהה TT600 בלגרדה – פרויקט של ימאהה-איטליה
הדגם הזה כבר היה שונה לחלוטין מקודמו. הרעיון הגיע מהמפיצים באיטליה, שרצו להכניס קצת קלאס לאופנועי הדו"ש דאז. המנוע היה אבולוציה של קודמו והוסיף עוד שני כוחות סוס להספק המרבי. מערכת המתלים כבר שודרגה לגמרי לנזלג קאיאבה הפוך מלפנים ובולם אוהלינס יחיד מאחור, מערכת בלמים נאותה של ברמבו וזרוע אחורית מאלומיניום שנלקחה מה-YZ – דגם המוטוקרוס של ימאהה. האיטלקים השקיעו בעיצוב ויצרו את אחד מהאופנועים היותר יפים שהיו דאז. מיכל הדלק שינה תרכובת לפלסטיק על-מנת לחסוך במשקל, אבל עם כל זה הוא עדיין שקל יותר מקודמו ושם את המאזניים על 145 ק"ג. כבר לא בעולם האנדורו כמו קודמו, אלא דו-שימושי קרבי. המתנע הרגלי (כמו קודמו) חסך את משקל המצבר, זאת עד שהוצג דגם ה-TT600E בלגרדה, שסיפק מתנע חשמלי, משקל גבוה יותר וגם מתלים מונמכים – דגם דו-שימושי מובהק שהגיע גם לישראל.
ימאהה TT600E בלגרדה
בישראל הבלגרדה התמודד מול הק.ט.מ 620EGS (ואחיו מהיחידה המובחרת, ה-620SC), הקוואסאקי KLX650R וההונדה XR600. מולם הוא פחות התבלט בשטח, כשהמנוע היה פחות חזק מהצפוי בסל"ד הגבוה, אך סיפק אופי של טרקטור שיכול למשוך יפה מסל"ד נמוך. המנוע הורכב עם נטייה לפנים, כלומר העמיס יותר משקל על הגלגל הקדמי, והקשה על הרמות גלגל מחד, אך סיפק יציבות מעולה מנגד. בישראל נמכרו כמה עשרות יחידות, אך ההארד-קור של הרוכבים הלך עם המתחרים.
ימאהה TT600R
ה-TT600R של 1998
הדגם האחרון של משפחת ה-TT שנמכר בישראל. הוא יוצר בשנים 2002-1998 (והוחלף ל-TT600RE שיוצר עד לשנת 2007, אז ימאהה הורידו אותו מפס הייצור). העיצוב חזר לדסק היפני של ימאהה, אך שאר המכלולים לא שונו בצורה מהותית. למעשה, ה-TT600 הפך להיות גרסת השטח של ה-XT600, וזה בעיקר בגלל משקל נמוך במעט ויחסי העברה של חמשת ההילוכים קצרים יותר. המנוע המשיך להיות אותם 595 סמ"ק מקוררי אוויר ומוזני קרבורטור בשיטת YDIS של ימאהה. המזלג הפך להיות טלסקופי של פאיולי עם אפשרויות לכוונון, ומאחור נותר בולם של אוהלינס.
ה-TT600R לא זכה להצלחה גדולה. מי שרצה ימאהה לשטח בחר ב-WR400F המהפכני שהוצג ב-1998, ומי ששאף לדו-שימושי אמיתי הלך לצד של ה-XT600 הפשוט יותר או גרסאות הטנרה. כאמור, בימאהה עוד ניסו להשאיר את הדגם בחיים עם גרסת ה-TT600RE, שקיבלה מתנע חשמלי ומתלים קצרי מהלך ובלי יכולת כיוון, אך גם ממנה נמכרו מעט מאוד יחידות ברחבי העולם.
בהיסטוריה הדו-גלגלית בישראל יש לימאהה TT600 מקום מכובד, שכן מבחינתנו הוא היה אופנוע שטח מקצועי שנמכר באותם שנות ה-90 התמימות. בסטנדרטים של היום לא היינו מוצאים לו מקום, משום שהוא לא ירגיש בנוח בכביש או בשטח, למעט טיולים כאלו ואחרים – בעיקר בסביבה מדברית. עדיין, אנחנו נשמח להישאר עם הזיכרונות הטובים ממנו.
נתונים טכניים: מנוע 2 צילינדרים במקביל, 689 סמ"ק, 75 כ"ס, 6.83 קג"מ, הזרקת דלק, 6 הילוכים, הינע סופי שרשרת, מתלה קדמי טלסקופי 41 מ"מ, מהלך 130 מ"מ, מתלה אחורי זרוע אלומיניום עם בולם יחיד, מהלך 142 מ"מ, 2 דיסקים קדמיים 282 מ"מ, אחורי 245 מ"מ, מערכת ABS, אורך 2,140 מ"מ, בסיס גלגלים 1,460 מ"מ, גובה מושב 835 מ"מ, מיכל דלק 17 ל', משקל מלא 196 ק"ג, צמיגים 180/55R17, 120/70R17
צילום: ימאהה; עריכת וידאו: אביעד אברהמי
מה זה?
ימאהה טרייסר 700 הוא אופנוע ספורט-תיור ששורשיו במשפחת ה-MT של ימאהה. הוא עושה שימוש במנוע ה-CP2 של ימאהה בנפח 689 סמ"ק, בעל 2 צילינדרים במקביל, אותו מנוע שנמצא גם בדגמים נוספים של ימאהה כמו ה-MT-07והטנרה 700 החדש. לישראל הוא עשה עלייה זמן קצר לאחר שהוצג לראשונה בשנת 2016, ומאז נמכרו ממנו בארץ מאות יחידות והוא הפך לאחד מרבי-המכר בטבלת המכירות בישראל.
כעת לשנת 2020 מוציאה ימאהה דגם חדש ומעודכן עם מספר שינויים חשובים. הבולט מכולם הוא העיצוב החדש של הטרייסר 700, שמקבל עבודת גוף ופלסטיקה חדשה כמעט לגמרי, עם מסיכה ופנסי חזית חדשים ופיירינג צד חדש גם כן, כשכל האופנוע מקבל תאורת LED היקפית. בנוסף, הטרייסר הוא הראשון מבין דגמי ימאהה שעושה שימוש במנוע ה-CP2 שעומד בתקנות יורו 5, ואת זה משיגים בימאהה על-ידי שינויים במערכת הפליטה, הזרקת הדלק, התמסורת, וכמובן במנוע עצמו.
שינוי משמעותי נוסף לשנת 2020 נמצא במערכת המתלים. צמד הבולמים מלפנים, בקוטר 41 מ"מ, מקבלים הידראוליקה חדשה לגמרי, ולא פחות חשוב – גם את היכולת לכוון בהם את עומס הקפיץ ואת שיכוך ההחזרה, מה שלא היה קיים בדגם הקודם. הבולם האחורי מקבל גם הוא אפשרות לכיוון שיכוך ההחזרה, בנוסף לעומס הקפיץ שהיה גם בדגם היוצא.
הכידון בדגם החדש מתרחב ב-34 מ"מ נוספים לטובת היגוי ותנוחת רכיבה טובים יותר, ומתחתיו מסך LCD רחב וחדש. עוד בעדכונים ניתן למצוא את משקף הרוח, שמאפשר מעתה לשנות את גובהו באמצעות יד אחת בעזרת מנגנון חדש, גלגל שיניים אחורי מוגדל (45 שיניים במקום 43) ואת יחידת המושב שמתעדכנת קלות.
ימאהה טרייסר 700 – דור שני ל-2020
ביצועים
נתחיל מהחידוש המשמעותי ביותר בדגם החדש בסעיף הביצועים – הבולמים. בתחילת יום הרכיבה לא הרגשנו שיש כאן בשורה מרעישה, כשהתחושה הראשונית הייתה שמדובר בבולמים כמעט זהים לדגם הקודם. הרכיבה הייתה חלקה רוב הזמן, עד שהתחלנו ללחוץ מאוד בקטעי הכביש הטכניים – והיו לא מעט כאלו.
אז אמנם נעשו בבולמים הקדמיים שינויים מכאניים והידראוליים, אבל אלו מספרים רק חלק קטן מהסיפור. את השינוי האמיתי התחלנו להרגיש באמצע היום, כשבאחת מהעצירות החלטנו לשנות את הסט-אפ שאיתו קיבלנו את אופנוע המבחן. ככה עשינו עוד פעמיים-שלוש בעצירות הבאות, עד שהתרצינו. אמנם לא יכולנו לשלוט בכל הפרמטרים, אבל כיווני שיכוך ההחזרה בכל הבולמים (ועומס הקפיץ מאחור) עשו את ההבדל.
אם קודם ההיגוי היה מהיר, בין היתר הודות לכידון החדש והרחב, אך לא מאוד מדויק – הרי שעכשיו התחושה הייתה שפקודת ההיגוי מתבצעת בצורה הרבה יותר טובה ומדויקת, ומאפשרת להזיז את האופנוע מצד לצד יותר מהר וההתנהגות הדינמית כולה השתפרה. כך או כך, היציבות המרשימה של הטרייסר 700 בתוך הפנייה נותרה טובה כשהייתה, ונוספה אליה יכולת השיכוך המשופרת. מצוין.
מנוע ה- CP2 של הטרייסר, על אף תקנות היורו 5, עדיין מספק בקירוב טוב מאוד את אותם המספרים שאנחנו מכירים, ושומר על התכונות של הדור הקודם – קרי גמיש מאוד ומספק שפע מומנט לאורך כמעט כל קשת הסל"ד. השידוך בינו לבין גלגל השיניים האחורי המוגדל מייצר דרייב חזק ומדויק יותר בסיבוב המצערת, ומורגש בעיקר ביציאה מהמקום, מה שהופך את הטרייסר לטיפה יותר שובב – במובן החיובי של המילה כמובן.
הדבר היחידי שקצת קלקל את החגיגה היה הבלם הקדמי שהיה מעט חלש לאורך כל המבחן, על אף שסיפק רגש בידית. הדבר משונה בהתחשב בכך שהבלמים של הדגם הקודם היו לא רעים בכלל, ובעיקר משום שבשיחה עם עיתונאים נוספים לא היו עוד שותפים לתחושה זו, מה שמעלה את הסבירות שהבעיה הייתה באופנוע המבחן הספציפי שעליו רכבנו.
משתדרג משמעותית בהתנהגות בזכות הבולמים
איך זה מרגיש?
התחושה הכללית ברגע הראשון, כשעולים עליו ויוצאים לדרך – קצת כמו הטרייסר 700 הקודם שהחליט להירשם לקורס בסטודיו לעיצוב וחיטוב. הכל מרגיש דומה, ויחד עם זאת – לא אותו הדבר. בכל מקום שמסתכלים יש משהו קצת שונה: מהצד זה העיצוב החדש, כשעולים עליו זה הצג החדש וכפתורי השליטה בו מהצד השמאלי של הכידון, החלק העליון של הבולמים עם ציפוי האנודייז והברגות הכוונון, והידית החדשה לכיוון המשקף.
כמה מילימטרים נוספים בכידון, כמה מילימטרים פחות בפיירינג ובצדי המושב, ותנוחת הרכיבה השתפרה בדיוק במקומות הנחוצים כדי להפוך אותה מטובה לטובה מאוד. הרכיבה לאורך זמן על הטרייסר 700 נותרה נוחה כבעבר, כשחביקת המיכל עם הברכיים הפכה לנוחה יותר, ולאחר יום רכיבה שלם ירדנו ממנו מבלי שכאב לנו או הציק לנו בשום מקום בגוף.
לשמחתנו המהנדסים של ימאהה התייחסו לביקורת שלנו על הכידון הצר בדגם הקודם והרחיבו אותו, רק חבל שהם לא עשו את אותו הדבר בעניין מיגון הרוח הסטנדרטי שנשאר לא אפקטיבי במיוחד אם לא רוכנים תחתיו.
למרות טענות ימאהה על כך שהמנוע נשמע כעת טוב יותר, לדעתנו משהו בצליל קצת התעמעם הודות ליורו 5, אבל שמחנו לגלות שב'וייב' שלו הוא נשאר דומה מאוד – שמח ונמרץ ובעיקר גמיש. לשמחנו – משום שבאופנוע כמו הטרייסר 700, ללא בקרות ומערכות אלקטרוניות משוכללות במיוחד, המנוע הוא פקטור משמעותי. החיבור בין המנוע לרוכב בטרייסר 700 החדש הוא חיבור טוב מאוד, שעובר דרך ידית המצערת בצורה כמעט ישירה, ללא השתהות בתגובה וללא בורות ושיהוקים בפתיחה או בסגירה של המצערת.
מיכל הדלק נותר בנפח 17 ליטרים, ולפי ימאהה יכול להספיק לרכיבה של 400 ק"מ בקירוב בין תדלוק לתדלוק, אם כי במהלך המבחן היינו רוב היום על צריכה ממוצעת של 16 ק"מ/ליטר בקירוב, מה שמוריד את הטווח לאזור ה-300 ק"מ למיכל. מאידך, רכבנו כל היום בהרים בקצב גבוה למדי, וסביר להניח שברכיבה רגועה יותר בהחלט אפשר להגיע למספרים דומים לשל היצרן.
גם הנוחות והארגונומיה שופרו
סיכום ועלויות
הטרייסר 700 החדש הוא חידוש מרענן לדגם הקודם. הוא לא מביא עימו שינויים מרחיקי לכת משום שהדגם שלפניו היה אופנוע מוצלח בפני עצמו, ולכן בימאהה השאירו את הבסיס כדי ליצור אופנוע שנותן תחושה דומה, אך מביא חבילה משופרת שמגיעה במארז חדש ונוצץ. איכות החומרים וההרכבה – ימאהה.
הוא מציע חבילה מאוזנת של התנהגות דינמית מצוינת ומשופרת ביחס לדגם הקודם, יחד עם נוחות רכיבה לאורך זמן ומנוע גמיש שמשתלב מצוין עם שאר המכלולים, מה שהופך את טווח השימושיות שלו לרחב מאוד, ומבלי שזה יבוא על חשבון ההנאה שהוא מספק ברכיבה.
בהיבט הטכנולוגי, הטרייסר 700 נשאר עדיין אופנוע פשוט, מה שהופך אותו בעינינו להיות פשוט אופנוע, כזה שפשוט עולים עליו ורוכבים, בלי יותר מדי טריקים ושטיקים. ולמרות הפשטות, הוא מגיע במראה חדש ו'הייטקי' למדי, שלדעתנו נראה מעולה.
במחיר של כ-60 אלף שקלים חדשים לאופנוע חדש מהניילונים, הטרייסר 700 החדש נשאר עסקה אטרקטיבית ושווה כמעט לכל כיס, ואין לנו ספק שהוא ימשיך להיות אחד הכלים הבולטים בשוק הישראלי בשנים הקרובות, שצמא לכלים מסוגו.
משבר הקורונה הנותן את אותותיו הסוציאליים והכלכליים בישראל ובעולם משפיע באופן ישיר גם על התחום הדו-גלגלי.
בהמשך לידיעות אותן העלינו כבר (תגית וירוס קורונה) עוד ועוד ידיעות מגיעות מעולם הדו-גלגלי העולמי:
בימאהה משביתים את מפעליהם באיטליה ובצרפת עד להודעה חדשה, זאת בדומה לשאר יצרניות האופנועים האירופאיות.
מרוץ האופנועים המפורסם ה-TT של האי מאן, שגם כך היה בסכנת ביטול לשנה זו, ואמור היה להתקיים בסוף חודש מאי – בוטל. ההחלטה נובעת מהרצון של אנשי האי המקומי למנוע כניסה של אנשי חוץ לאזורים וכן איסורי התקהלות מחמירים.
עד כה דיווחנו על ביטולי מרוצים מרכזיים בעולם, החלטה שהתקבלה שגם במרוצי האנדורו ומוטוקרוס המקומיים בישראל. בנוסף, ובהמשך להחלטות ההגבלות על כלל התעשייה בעולם, מפעלים מרכזיים רבים נסגרים לתקופה מוגדרת או עד להודעה חדשה. אין ספק שהחלטות אלו, של התעשייה, יפגעו גם בהזמנות עומדות של רוכבים ישראליים ובאספקת חלקי חילוף הנדרשים.
כמובן, הכל מתגמד לנוכח האיום הבריאותי. אך אנו רואים את חובתנו להמשיך ולהביא ידיעות אלו מעולם הדו-גלגלי שלנו.
מטרו מוטור, יבואנית ימאהה לישראל, מודיעה על קריאת תיקון (ריקול) לבעלי ימאהה בדגמי טימקס 530 (שם רשמי XP530) מהשנים 2017, 2018 ו-2019 בעקבות קריאה שפורסמה על-ידי ימאהה העולמית. הקריאה לתיקון מתייחסת ל-1,570 כלים מסוג זה בישראל.
במסגרת קריאת התיקון תתבצע החלפת רגלית האמצע לרגלית חדשה, עקב אפשרות לשבר כתוצאה מריתוך לא תקין בין צינורות הפלדה. התיקון יתבצע ללא תשלום וייארך כחצי שעה. חברת מטרו מוטור נערכה לביצוע הקריאה לתיקון, ולבעלי הרכבים הרלוונטיים לצורך התיקון תישלח הודעה בדואר.
לקוח המעוניין לבדוק אם רכבו נכלל בקריאת השירות, מוזמן להזין את מספר הרישוי והשלדה של הכלי בקישור המצורף, או לחייג ל-*9697.
חורחה לורנזו, שזכה בחמש אליפויות עולם – שלוש מהן עם ימאהה בקטגורייה הבכירה – פרש בעונה האחרונה ומשמש כרוכב מבחן בקבוצת ימאהה, ישתתף לפחות באחד מהסבבים העונה, בקטלוניה.
החדשות האלה לא צריכות לבוא בהפתעה – רייסר זה רייסר. לורנזו הוחתם כרוכב פיתוח ומבחן בימאהה וכבר צבר שעות מרובות על אוכף ה-YZR-M1. החוזה מאפשר לו את האופציה להשתתף גם במרוצים, והסבב הביתי בקטלוניה (ברצלונה), שאמור להיערך בחודש יוני (בהנחה שווירוס הקורונה לא ישפיע גם על הסבב הזה), הוא פלטפורמה מעולה לכך. זה יהיה המרוץ הראשון שלו עבור ימאהה מאז ניצח עבורם בוולנסיה בעונת 2016.
חורחה לורנזו, מספר 99 האגדי, ייכנס השנה להיכל התהילה של הרוכבים. לורנזו זכה ב-5 אליפויות עולם במסלול הישגים שהחל בניצחון הראשון שלו ב-2003 והאחרון ב-2018, וסך של 68 ניצחונות. ב-2006 זכה באליפות בקטגוריית ה-250 סמ"ק, הישג אותו שכפל בעונת 2007. במרוצו הראשון בקטגוריה הבכירה זכה בפול פוזישן, והוא גרף את ניצחונו הראשון כבר במרוצו השלישי. את שלוש האליפויות בקטגוריה הבכירה סימן בשנים 2010, 2012 ו-2015 – שלושתן על-גבי ימאהה, איתה זכה ב-44 מרוצים. ב-2017 ביצע מעבר לדוקאטי וזכה איתם ב-3 ניצחונות נוספים, כשאת הקריירה הוא מסיים עם הונדה, לאחר תקופה רוויה בפציעות ובכישלונות.
ימאהה טימקס 560 הוא הכלי הדו-גלגלי הנמכר ביותר בישראל בחודשיים הראשונים של שנת 2020 עם 362 יחידות – כך עולה מדו"ח התוצרים של איגוד לשכות המסחר.
לא היינו טורחים לפרסם את הנתון הזה אלמלא הוא היה כל כך חריג וקיצוני. בסיכום מכירות האופנועים והקטנועים בשוק הדו-גלגלי הישראלי בחודשיים הראשונים של שנת 2020 עולה כי הימאהה טימקס 560 החדש הוא הכלי הנמכר ביותר, כשהוא עוקף כלים שבאופן מסורתי נמצאים בראשות הטבלה כמו קימקו דאונטאון 350i, סאן-יאנג ג'וירייד 125, קימקו מובי 125 וסאן-יאנג קרוזים 250. בסך הכל נמכרו בחודשיים הראשונים של השנה 362 טימקסים, מהם 277 בחודש ינואר – החודש שבו הטימקס 560 החל להימכר בישראל – ו-85 יחידות בחודש פברואר. לשם ההשוואה, קימקו דאונאון 350i, רב המכר של קימקו, מכר בתקופה זו 143 כלים, סאן-יאנג ג'וירייד 125 מכר 140 כלים, והקימקו מובי 125 מכר בתקופה זו 132 כלים.
כמובן שמדובר בבאז של החודשים הראשונים, והנתון יתאזן בחודשים הקרובים, אולם עדיין מדובר בנתון קיצוני שכמותו אנחנו לא מכירים. נזכיר שמחירו של הימאהה טימקס עומד על 84 אלף ש"ח לגרסה הרגילה ו-92 אלף ש"ח ל-TECH MAX. במטרו, יבואני ימאהה לישראל, מכוונים לשיא חדש של 700 יחידות בשנת 2020, ובקצב הזה הם בהחלט בדרך לשם. לשם ההשואה, בשנת 2019 נמכרו בישראל 425 יחידות של הדגם היוצא – טימקס 530.
בסך הכל נמכרו בחודשיים הראשונים של 2020 קצת יותר מ-3,400 אופנועים וקטנועים, וזאת לעומת 2,850 אופנועים וקטנועים שנמכרו בתקופה המקבילה אשתקד, כך ששנת 2020 נפתחה בצורה טובה ומעודדת. את הסיכומים המפורטים יותר ניתן, כרגיל, אחת לרבעון.
הימאהה טנרה 700, שהגיע ארצה לפני כחצי שנה, הצליח לעשות לא מעט רעש – בארץ ובעולם. בארץ נמכרו כבר יותר מ-100 יחידות מהאדוונצ'ר-ראלי החדש של ימאהה, וגם בעולם הוא מככב בטבלאות המכירות. אז אחרי חצי שנה ויותר מ-5,000 ק"מ שבהם הוא משרת אותנו במערכת, אנחנו רוצים לעשות סיכום ביניים של הדברים שאנחנו יותר אוהבים בו.
1. המנוע
ה-CP2 של ימאהה – מנוע אדיר, אחת היציאות הטובות של החברה
מנוע ה-CP2, הטווין המקבילי של ימאהה בנפח 689 סמ"ק, הוא אחת היציאות החזקות של ימאהה בשנים האחרונות, וכבר כתבנו את זה בעבר. עם זווית של 270 מעלות בין שני פיני הארכובה, הטווין המקבילי הזה לא משעמם לרגע, ויותר מזה – הוא מנוע מלא שמחת חיים שמספק כוח בכל סל"ד, ובמיוחד בטווחי הביניים. התוצאה היא מנוע מהנה מאוד ושופע מומנט, ששמח להרים גלגל קדמי בכל הזדמנות ועוזר לעבודה תלת-ממדית של האופנוע כולו. הכרנו אותו לראשונה ב-MT-07 והתאהבנו, התלהבנו ממנו ב-XSR700, התפעלנו מטווח השימושים שלו בטרייסר 700, ומסתבר שהוא מתאים לא רק לאופנועי כביש – אלא גם לאדוונצ'רים. איזה מנוע משובח!
2. המתלים וההתנהגות
מערכת מתלים איכותית
בימאהה הבינו שאדוונצ'ר-ראלי אמיתי חייב מערכת מתלים ראויה לשמה, ולכן הרכיבו על הטנרה 700 מערכת בולמים איכותית למדי – מזלג הפוך בקוטר 43 מ"מ מטיפוס קארטרידג' עם כיוונים מלאים מלפנים, ומאחור זרוע אלומיניום עם בולם יחיד איכותי בעל מיכל גז וכיוונים מלאים, כולל כיוון שיכוך כיווץ מהיר ואיטי. הבולמים הללו – ובמיוחד האחורי – מגיעים בטכנולוגיה של סדרת ה-WR-F של ימאהה, כלומר בולמים של קאיאבה שהגיעו מעולם האנדורו. והם עובדים נפלא. יש לנו מעט ביקורת עליהם, בעיקר שהיינו רוצים אותם עם קפיצים במידה או שתיים יותר קשיחים, אבל אלו דברים שניתנים לכיוון, וכשהבסיס טוב – התוצאה טובה. ואכן, מערכת המתלים של הטנרה 700 מאפשרת טווח שימושים רחב מאוד – מרכיבת כביש רגועה, דרך ספורטיבית יותר, ועד רכיבת שטח מהירה וקשוחה. בכל המצבים האלה המתלים יספגו והאופנוע יישאר יציב על הקו. מעולה!
3. העיצוב
אדוונצ'ר-ראלי מודרני
הימאהה טנרה 700 הוא אחד הכלים המרעננים על כבישי ישראל כשמדובר על עיצוב. הוא מביא איתו מראה קשוח של אופנוע ראלי – במיוחד כשמסתכלים מלפנים ורואים את משקף הרוח, ארבעת פנסי ה-LED הקדמיים, לוח השעונים הגבוה והמוארך וה'באר' לנשיאת מתקן GPS או טלפון שמעליו. גם הזנב המינימליסטי ומרכז האופנוע הגדול נותנים תחושה של אופנוע קרבי. לדעתנו הצליח לימאהה בגדול בקטע הזה.
4. הקונספט
הקונספט – פחות זה יותר
בימים שבהם אופנועי אדוונצ'ר הולכים ומתרחקים מהשטח, והולכים ונהיים גדולים יותר, כבדים יותר, חזקים יותר (לעתים מדי…), טכנולוגיים יותר, וכמובן גם יקרים יותר – בא הימאהה טנרה 700 ומחזיר את השפיות ואת הנגישות למשחק. מצד אחד זהו אופנוע אדוונצ'ר קרבי, עם עיצוב מודרני, עם יכולות דינמיות מעולות, עם טווח שימושים רחב ועם נוחות טובה יחסית, אבל מצד שני יש בו רק את מה שצריך לצורך רכיבת אדוונצ'ר. זה אומר שמערכות האלקטרוניקה והבקרות שלו מסתכמות במערכת ABS עם מצב כביש ומצב אנדורו, וזהו. אין בקרת אחיזה (וגם לא צריך עם המנוע הנהדר והנשלט הזה), אין קוויקשיפטר, בקרת שיוט, חיישני לחץ אוויר בגלגלים או מסך TFT. מה כן יש? שלדה טובה, בתוכה מנוע משובח, מערכת מתלים ראויה, גלגלי שפיצים בקוטר "21 ו-"18, בלמים פשוטים אך טובים למדי, והכל עטוף במודרניות ובפונקציונליות עם מחשבה על הפרטים הקטנים. זה כל מה שצריך כדי לצאת לרכיבת אדוונצ'ר בכביש ובשטח – ולכן המחיר הנגיש.
5. הביצועים
יכולת שטח אמיתית
ואחרי כל אלו, הימאהה טנרה 700 לא רק יפה, אלא גם אופה. השילוב של מנוע מעולה עם שלדה מאוזנת, מערכת מתלים ראויה, גלגלים במידות שטח עם צמיגי אדוונצ'ר קרביים (פירלי סקורפיון ראלי STR) ומשקל סביר של קצת יותר מ-200 ק"ג – יוצרים מכונה עולה, שעובדת טוב למדי בכביש, ובעיקר מצטיינת ברכיבת שטח – החל משבילים ועד שטחים טכניים ותובעניים יותר. כלומר כן – לטנרה 700 יש יכולות שטח אמיתיות, ומי כמו רוכב האדוונצ'ר הישראלי יודע להעריך אופנועי אדוונצ'ר עם יכולת שטח אמיתית וגבוהה.
אז אחרי חצי שנה איתו, אפשר לסכם ולהגיד שהימאהה טנרה 700 פורע את כל הצ'קים שימאהה פיזרו בשנתיים של טיזרים, של קונספטים ושל אבי-טיפוס. אופנוע אדוונצ'ר-ראלי מעולה שמתאים מאוד לקהל האדוונצ'ר הישראלי, שבאמת לוקח את האופנועים שלו לשטח. עבודה יפה של ימאהה.
חורחה לורנזו, שזכה בחמש אליפויות עולם – שלוש מהן עם ימאהה בקטגורייה הבכירה – ופרש בעונה האחרונה, ישמש כרוכב מבחן בקבוצת ימאהה.
קבוצת ימאהה מכוונת גבוה בעונות הקרובות. לאחר הארכת החוזה עם מאבריק ויניאלס, החתמת פאביו קואטררו לעונת 21 ו-22 והשארת דלת פתוחה לולנטינו רוסי בקבוצה לאחר עונת 2020, הודיעה קבוצת מונסטר-ימאהה על החתמת חורחה לורנזו כרוכב פיתוח ומבחן. בניין הכוח של ימאהה לשנים הבאות מראה את רצונם לחזור ולכבוש את ראש הרשימה מידיהם של הונדה ומארק מרקז.
על חורחה לורנזו, מספר 99 האגדי, הוכרז שייכנס השנה להיכל התהילה של הרוכבים. לורנזו זכה ב-5 אליפויות עולם במסלול הישגים שהחל בניצחון הראשון שלו ב-2003 והאחרון ב-2018, לסך של 68 ניצחונות. ב-2006 זכה באליפות בקטגוריית ה-250 סמ"ק, הישג אותו שכפל בעונת 2007. במרוצו הראשון בקטגוריה הבכירה זכה בפול פוזישן, והוא גרף את ניצחונו הראשון כבר במרוצו השלישי. את שלוש האליפויות בקטגוריה הבכירה סימן בשנים 2010, 2012 ו-2015 – שלושתן על-גבי ימאהה, איתה זכה ב-44 מרוצים. ב-2017 ביצע מעבר לדוקאטי וזכה איתם ב-3 ניצחונות נוספים, כשאת הקריירה הוא מסיים עם הונדה, לאחר תקופה רוויה בפציעות ובכישלונות.
קבוצת המפעל של ימאהה ב-MotoGP הודיעה על סגל הרוכבים שלה לעונות 2021 ו-2022: פאביו קואטררו ומאבריק ויניאלס. ומה עם רוסי? הוא שוקל את צעדיו.
פאביו קוארטררו – יעבור לקבוצת המפעל בשנה הבאה
פאביו קואטררו סיים כרוקי השנה בעונת 2019. הצרפתי בן ה-20, שרכב בעונה הקודמת בקבוצת פטרונס-ימאהה, קבוצת לוויין של ימאהה, קבע תוצאות מעולות, השיג שבעה פודיומים (5 פעמים מקום שני, פעמיים מקום שלישי), והגיע למקום חמישי הכללי בסוף העונה. הרוכב הצעיר חתם בקבוצת המפעל ימאהה לעונות 2021 ו-2022. את העונה הקרובה, שתתחיל בחודש מרץ בקטאר, הוא יבלה שוב עם פטרונס ובגיבוי של YZR-M1 במפרט מפעל ותמיכה מלאה של ימאהה. לאחר מכן הוא יצטרף בעונות 21 ו-22 למאבריק ויניאלס, שסיים את עונת 2019 במקום השלישי, הרחק מאחורי מארק מרקז האלוף, אך בעליל הרוכב המהיר ביותר על ימאהה בעונה החולפת.
מה יהיה עם ולנטינו רוסי?
לא להאמין, אך עונת 2020 תהיה עונתו ה-25 בזירה העולמית, מתוכן 21 עונות בקטגוריה הבכירה ו-15 מהן על ימאהה. רוסי הודיע שיקבל את החלטתו לעתיד באמצע עונת 2020, כשתמונת המצב שלו מול שאר הרוכבים תתבהר. אם רוסי יחליט להמשיך לעונה נוספת לאחר מכן, קבוצת ימאהה תעמיד לרשותו את כל המשאבים והוא יהיה למעשה הרוכב השלישי בקבוצה.
