בשנות ה-80 נמכר אצלנו ה-V65 TT של מוטוגוצי – דגם דו-שימושי בנפח בינוני שנולד למעשה מאופנוע מרוצים מאולתר שהשתתף בראלי דקאר התובעני.
בשנת 1979 נוסד ראלי פריז-דאקר המפרך. יבואן צרפתי של מוטוגוצי נכנס למרוץ עם חמש יחידות של V50 מוסב. על אופנוע הכביש הוא הלביש גלגל 21″ מלפנים ומיכל דלק גדול. אחד מהם אף סיים, במקום ה-48. לקח לגוצי עוד מספר שנים, אך הדגם אותו הם פיתחו קיבל את השראתו מאותו יבואן אמיץ. בשנת 1984 הוצג הV65TT, כאשר ה-TT היה קיצור של Tutto Terreno, שזה All terrain – לכל שטח. הוא נולד כדי להתחרות במוביל הקטגוריה – הב.מ.וו R 80 GS.
מנוע הווי טווין בנפח 643 סמ"ק היה מקורר אוויר ועם שני שסתומים לצילינדר. 48 כ"ס ב-7,400 סל"ד דחפו דרך גל הינע וחמישה הילוכים למהירות מרבית של כ-170 קמ"ש. המשקל היבש עמד על 165 ק"ג. צמד קרבורטורים בקוטר 30 מ"מ הזינו את המנוע, כאשר השלדה התבססה על ה-V65 לאריו של מחלקת הכביש. מזלג מרזוקי קונבנציונאלי בקוטר 42 מ"מ שיכך מלפנים וצמד בולמים היו אחראים מאחור. ברמבו יחיד מלפנים דאג לבלימה.
המוטוגוצי V65 TT נמכר בישראל בין השנים 1988-1985 על-ידי ג.א.ל, ובמחיר נמוך יותר מיריבו המקומי, הסוזוקי DR600. מחירו הנמוך ועיצובו הקרבי-מדברי פיתה לא מעט לקוחות ישראלים שרכשו אופנוע עם צילינדרים בולטים שיודעים לתקוף רגליים, בולמים לא מוצלחים, מנוע סביר אך לא אמין כמו יריבו היפני, בעיות של שבר בגל ההינע ובחישוקים לרוכבים שניסו לרדת לשבילים, הילוכים שלא אהבו רוכבים אגרסיביים, ומערכת חשמל בעייתית. מיכל הדלק היה בנפח של כ-13 ליטרים בלבד – נתון נוסף שהיה לרעתו.
במוטוגוצי הפסיקו לייצר את ה-V65 TT בשנת 1987 והחליפו אותו ב-NTX650, עם עיצוב שונה יחד עם עוד שיפורים הכרחיים. האיטלקים שמרו לדגם חסד, כאשר יצרו את ה-V85 TT המודרני עם אזכורים לאותו דו-שימושי משנות ה-80. הוותיקים שביניכם גם יזכרו את ה-V65 TT כאופנוע שעליו רכב האופנובנק, שלימים התברר שבכלל ברח ברגל ונכנס לרכב מסחרי, למרות שחבש קסדה בכל מעשי השוד שלו.
להגיב על קול-בי קריינות ודיבוב לבטל