ראש חטיבת האופנועים בב.מ.וו שופך מים קרים על הכותרות האחרונות ומצהיר שייתכן שלא נראה אופנוע חשמלי של ב.מ.וו בחמש שנים הקרובות.
לאחרונה רבו הכותרות אצלנו ובעולם על התקדמות רבה של ב.מ.וו בתחום האופנועים החשמליים והפטנטים הנלווים אליהם. כל הכותרות, למען הסר ספק, מגיעות ישירות מהיח"צ של ב.מ.וו עצמם, כולל הרצון למכור יותר ויותר כלים חשמליים בשנים הקרובות ופטנט הטעינה האלחוטית שנחשפה לאחרונה.
בראיון למגזין האופנועים האמריקאי CYCLE WORLD מצהיר ראש חטיבת האופנועים בב.מ.וו, ד"ר מרקוס שרם, שלא נראה אופנועים חשמליים מב.מ.וו בחמש שנים הקרובות. ההתמקדות של החברה תהיה ככל הנראה בתחום האורבני בעיקר ולא בתחום התיור, שטח וספורט.
ההצהרה מעט מפתיעה, משום שכאמור התרבו הידיעות החשמליות מהצד של ב.מ.וו שנתנו את הרושם שהנה אוטוטו נזכה לראות אופנוע חשמלי טהור מצדם. ככל הנראה בב.מ.וו לא רוצים להיכנס להרפתקאות יקרות ושאפתניות, בטח כל עוד האופנועים החשמליים שנמכרים כיום זוכים יותר לכותרות מאשר למכירות.
היום יזנקו מאות רוכבים למהדורת 2020 של ראלי דקאר המפורסם, שתתקיים השנה לראשונה בערב הסעודית. הפרק השלישי בתולדות התחרות, שנקרא ממלכת החולות (THE KINGDOM OF SAND) יוזנק מהעיר ג'דה הנושקת לחוף הים האדום, ויסתיים ב-17 בינואר באל קידיה (Qiddiya), דרומית לעיר הבירה ריאד. ב-11 ימי המרוץ יכסו המתחרים כ-7,900 ק"מ, מתוכם מעל 5,000 ק"מ של קטעי ספיישל מדודים. הרוכבים יתמודדו עם קטעי ניווט מאתגרים והרבה דיונות אינסופיות.
כיסינו את כל קבוצות המפעל הגדולות שהשקיעו משאבים רבים בכלים וברוכבים על-מנת להביא את הניצחון היוקרתי ואולי גם להיות הראשונים, לאחר 18 שנות שלטון, להדיח את ק.ט.מ מראש הפודיום. זירת הקרב החמה כוללת כאמור קבוצות מפעל משומנות ומתוקצבות בדמות ק.ט.מ, הוסקוורנה, גאס גאס, הונדה, ימאהה, הירו ההודים, ושרקו הצרפתים-הודים.
משפחת דגמי ה-XR הדו-שימושיים של הונדה היא משפחה מפוארת הכוללת בתוכה כמה אופנועים אייקוניים. חלק מדגמי ה-XR החלו להגיע לישראל בתחילת שנות ה-90 – עם תחילת הייבוא של הונדה לישראל. המשפחה מכילה מנעד נפחים גדול שנע בין 50 סמ"ק ועד 650 סמ"ק – כולם על טהרת ה-4 פעימות – ובהם דגמי ה-L הדו-שימושיים עם רישוי לכביש ודגמי ה-R הטהורים לשטח.
משפחת ה-XR מכילה כאמור דגמי ילדים ופליי בייק שמתחילים מ-50 סמ"ק (XR50) ו-100 סמ"ק (XR100R). אנו מכירים בישראל את ה-XR125L הפשוט שהגיע ארצה בעשור הקודם, ובעולם אף מוצעים דגמי 200 בתצורת L עם רישוי כביש ו-R לשטח בלבד. אנחנו נתרכז בדגמים הפופלריים שהיו בישראל – דגמי ה-250, 400, 600 ו-650.
הונדה XL250S
אבל לפני כן, לא נפסח על הדגם שהקדים את המשפחה: ה-XL. ה-XL250 הוצג בשנת 1972 כאופנוע אנדורו עם מנוע סינגל ארבע פעימות ו-4 שסתומים. המנוע הצנוע הפיק 24 כ"ס, אך עם משקל רטוב של כ-140 ק"ג וגלגל קדמי בקוטר 23″ (שבהמשך קטן לקוטר המקובל כיום של 21″) לא התקבלו ביצועי אנדורו כפי שנהוג לקבל כמובן מאליו כיום. הדגם היה פשוט ועם רישוי כביש, אך שם גם היה סוד הקסם והסיבה להצלחה.
בשנת 1979 הוצג ה-XL500S, עם מנוע צילינדר יחיד בנפח 497 סמ"ק, קירור אוויר, 32 כ"ס, בולם אחורי כפול, בלמי תוף, גלגל קדמי 23″ ומשקל יבש של 135 ק"ג. בוחני האופנועים והלקוחות אהבו את היכולת הדו-שימושית, כל עוד ידעו להכניס אותו לשטח מתאים. אופנוע אמין, פשוט ומוצלח. הונדה.
הונדה XL500S
XR500 / XR500R
בשנת 1979 הוצג דגם ה-XR הראשון, שנועד להחליף את דגמי ה-XL המוזכרים לעיל. הנציג הראשון היה עם מנוע בנפח 497 סמ"ק, מקורר אוויר, עם 36 כ"ס. בהונדה קראו למנוע בשם Pentroof עם ארבעת השסתומים (בניגוד ל-2 שהיו מקובלים אז) לנשימה טובה יותר ומומנט מסל"ד נמוך. מידות הגלגלים המשיכו להיות לא שגרתיות עם 18″ מאחור ו-23″ מלפנים – לספיגה טובה יותר על-פי הונדה – וספגו את מרבית הביקורת, בטח לאור היצע הצמיגים הנמוך במידה הקדמית.
בשנת 1981 שודרג הדגם בקרבורטור והומר לבולם יחיד מאחור עם מערכת לינקים Pro-Link. בנוסף, היו שינויי שלדה ומידות גלגלים ל-21″ מקדימה אך 17″ מאחור.
הונדה XR500R
שנת 1983 הציגה דגם חדש שהוסיף את ה-R לשם (XR500R) וחשפה אופנוע כמעט חדש לגמרי. המנוע סיפק 41 כ"ס ונשם דרך שני קרבורטורים – אחד לסל"ד נמוך והשני שנכנס לפעולה אחרי רבע סיבוב של המצערת. בנוסף, ארבעת השסתומים סודרו בצורה רדיאלית – RFVC כפי שהונדה קראו לזה – והתצורה רצה עם הונדה בכל דגמי ה-XR העתידיים. שלדה חדשה, מזלג קדמי בקוטר 43 מ"מ עם כוונון אוויר, ובלמים משופרים. הדגם שרד שנה נוספת עד שהוחלף על-ידי גרסת ה-600R.
XR250L
הדגם הוצג בשנת 1991 ומשך עד 2007. עם מנוע מקורר אוויר בנפח 249 סמ"ק שהפיק 30 כ"ס, משקל יבש של 118 ק"ג, מערכת בולמים פשוטה אך יעילה של שוואה והנעה רגלית, התקבל דגם מתחילים בסיסי אך עם יכולת דו-שימושית ראויה לשטח ולכביש.
הונדה XR250R מהדגמים הראשונים – על בסיסו נבנה ה-250L
XR250R
דגם ה-R הקרבי, כאמור ללא רישוי כביש, כבר חסך 18 ק"ג מהמשקל, הציע קרבורטור קרבי יותר ומערכת פליטה משוחררת. בהונדה גם הוציאו לתקופה את גרסת הבאחה, שהקשיחה מתלים, הגדילה את מיכל הדלק ל-14 ליטר ובעיקר העניקה זוג פנסים ענקיים מקדימה. ללוחמי המדבר. ה-XR250R היה אופנוע שטח / פליי בייק עם יכולות גבוהות ומשקל נמוך.
הונדה XR250R דור 2
XR400R
הדגם יוצר בין השנים 1996 ל-2004. על פניו הוא היה גרסה מוגדלת של ה-XR250R, אך עם בסיס גלגלים ארוך יותר ומהלך מתלים ארוך יותר הוא היה פלטפורמה מעולה לשיפורים ולמרוצים. המנוע מקורר האוויר, שהיה טוב בבסיסו עם 34 כ"ס, יכול היה לירוק אש עם השיפורים המתאימים, והוא סחב במרוצי מדבר מהירים ובאנדורו קלאסי צפוף. הדגם לא נמכר בישראל בגלל היעדר רישוי כביש, אך כמובן מספר יחידות מצאו את דרכם לארץ בדרכים לא דרכים, ואחת מהן – מדגם 98 – שימשה את עורך פול גז למשך 5 שנים תמימות.
הונדה XR400R – כאן בצביעה האדומה של שנת 2000
XR600R
הדגם גדול הנפח של הונדה, וגם החשוב ביותר במשפחה, יוצר בין השנים 1985 ל-2000. עדיין עם מנוע מקורר אוויר אמין ועמיד, קרבורטור של 39 מ"מ ועוקה יבשה, התנעה רגלית ו-5 הילוכים. מערכת בולמים טובה ופשוטה, בלם אחורי תוף בתחילה שבהמשך הפך לדיסק. מדהים לחשוב איך עם הנתונים האלה, כשהוא הגיע לישראל הוא נחשב לדגם מקצועי. אבל בישראל גילו את מה שהעולם ידע ממזמן – זהו אופנוע שעושה הכל, ועם השיפורים המתאימים הוא מפגין יכולות שטח מרשימות בהחלט.
ה-XR600R של שנת 1985
ה-XR600R כיכב עם חמישה ניצחונות בבאחה 1000, וזכה לניצחונות במרוצי מדבר נוספים עם ג'וני קמפבל (Johnny Campbell), אבל לא רק. מי שעקב אחר סצינת המירוצים בארה"ב בשנות ה-90 לא יכול היה שלא להיתקל בסקוט סאמרס (Scott Summers), שהיה כותש את המתחרים במרוצי האנדורו (GNCC) עם לא פחות מאשר ה-XR600R.
כאן גרסת 1988
יבואני הונדה לישראל השכילו לייבא לישראל בשנים 1997 ו-1998 את הדגם האוסטרלי, שהכיל את כל מה שצריך לעבור תקינה – כולל רגליות מורכב מאולתרות, שאותן כל הרוכשים הסירו מיידית. סיפור מעניין לגבי הדגם וישראל: במבצע תפיסת האונייה 'קארין A' בשנת 2002 נתפסו גם שבע יחידות של XR600R שהיו מיועדות לרשות הפלסטינית והיו מצוידות במתקנים לנשיאת נשק. המדינה השמישה את האופנועים לאחר מספר שנים, ומכרה אותם במכרז (אחד מהם עמד למכירה לא מזמן – כאן).
וכאן 1991
XR650L
בשנת 1993 הציגו הונדה לעולם את גרסת הדו"ש ל-XR600R – ה-XR650L. המנוע הוגדל ל-644 סמ"ק ונשאר מקורר אוויר, התווספה התנעה חשמלית, אביזרי כביש גדולים יותר, מיכל דלק מפלדה (פלסטיק ב-600), והמשקל הרטוב טיפס ל-157 ק"ג. הדגם, שנמכר בישראל משנת 1994, זכה להצלחה גדולה – ובצדק. יכולות כביש מרשימות, נוחות גבוהה יחסית לדו"ש, מנוע אמין ופשוט, וכמובן היכולת להסתדר בשטח בצורה מרשימה. האופנוע היווה כר נרחב לשיפורים, ואף הסבות לסופרמוטו, והעורך של פול גז מספר שגם XR650 היה ברפרטואר הדגמים שלו – 3 שנים בתור דו-שימושי לשטח ועוד 3 שנים בתור סופרמוטו בתחרויות אליפות ישראל. אגב, ה-XR650L נמכר עד היום, כמו שהוא, בארה"ב. מחירו עומד על 7,000$ בלבד.
ה-XR650L גרסת 2020 כפי שנמכר כיום בארה"ב
XR650R
דגם ה-R מקבל התייחסות נפרדת משום שכאן לא רק חיזקו מתלים וחיזקו מספרים, אלא הציגו מנוע חדש לגמרי ומקורר נוזל – לראשונה בסדרת ה-XR-ים. הדגם הוצג בשנת 2000 כמחליפו של ה-XR600R, והמשיך את שרשרת ההצלחות במרוצים בארה"ב עם הרייסרים שהזכרנו מקודם. המנוע הפיק 61 כ"ס (לעומת 41 כ"ס בדגם ה-L) וסחב 133 ק"ג בלבד, שהושגו בין היתר על-ידי ויתור על המתנע החשמלי של דגם הדו"ש. הייצור הופסק בשנת 2008, והדגם – בגלל ייעוד השטח בלבד והיעדר תקינת הכביש – מעולם לא הגיע לישראל. אבל כמו עם כל דגם שלא הגיע ארצה – כמה יחידות של XR650R מצאו את דרכן לישראל.
מארק מרקז משלים שעות חליפה בתקופת הפגרה ומשתתף במתיחת עוברים ושבים ברחובות ספרד. מרקז הוצב כבובה בחלון ראווה במרכז קניות, בלבוש מרוצים מלא, והפחיד את מי שבא להסתכל עליו.
פטנט של ב.מ.וו, שנחשף לאחרונה, מראה עוד שלב באבולוציית פיתוח האופנועים החשמליים – טעינה אלחוטית דרך רגלית הצד.
בב.מ.וו מאמינים שההשקעה העכשווית של החברה בנושא החשמלי ייתן לה עמדת יתרון גדולה כשהנושא יהפוך לברירת המחדל העיקרית או היחידה. אחרי חצי מיליון כלים חשמליים שב.מ.וו מכרה עד כה, היא שואפת לכך שמחצית ממכירותיה – בחטיבות המכוניות והדו-גלגלי – יהיו על-בסיס חשמל עד סוף העשור. הפטנט האחרון שנחשף מראה שלב נוסף בפיתוח.
נהג או רוכב שמבקש להטעין את הסוללה, מחבר כבל שיוצא מעמדת טעינה לרכבו או אופנועו. הרעיון המוצג, בדומה למשטחי טעינה לטלפונים ניידים, מראה את דרך ההטענה האל-חוטית, בה הרוכב מניח את רגלית הצד שלו על משטח טעינה ייחודי ובכך מתבצעת ההטענה לסוללת האופנוע.
אין כרגע שום אינדיקציה לגבי טיב המטען מבחינת מהירות הטעינה. כיום אנו מכירים את שלב 1 הסטנדרטי שלוקח שעות רבות עד לטעינה מלאה ומיועד לטעינת לילה, ושלב 2 בו יש מטען מהיר שיכול למלא את הסוללה בשעה-שעתיים של טעינה, כשלרוב מטען מהיר מגיע בתוספת מחיר נכבדת לעלות האופנוע. נמשיך לעקוב.
יצרנית אופנועי הבוטיק האיטלקית VINS מציגה אופנוע ספורט חשמלי ראשון עבורה – ה-EV-01.
בווינס דוגלים במשקל נמוך לאופנועים שלהם – Powerlight כהגדרתם – ומשתמשים בסיבי פחמן בכל מקום שאפשר, כולל בשלדת המונוקוק העשויה קרבון, בחיפויים השונים ובמכלולים. כך הם יכולים להצהיר על משקל יבש של 170 ק"ג בלבד לאופנוע החשמלי החדש – ה-EV-01, (ר"ת Electric Vins מספר 1).
וינס EV-01
המנוע הוא מדגם ZF75-5 של זירו האמריקאית המספק 70 כ"ס וכ-15 קג"מ, ומהירות המרבית עומדת על כ-200 קמ"ש. אין נתונים לגבי טווח רכיבה. זמן הטעינה מוגדר כרגע על 10 שעות במטען ביתי רגיל ועד 2.5 שעות למטען מהיר. האופנוע יגיע עם אפליקציית ניהול מנוע הניתנת לכיוון דרך הסלולר. יהיו שלושה מצבי רכיבה: ספורט למקסימום, אקו לחיסכון, ואפשרות שלישית להתאמה אישית.
וינס היא חברה איטלקית שנוסדה על-ידי שני יוצאי פרארי. סיקרנו אותם עם שני דגמים דו-פעימתיים מיוחדים – Duecinquanta, שזה 250 באיטלקית, הנושא מנוע וי-טווין דו-פעימתי (שמבוסס כנראה על זה של האפריליה RS250 GP), מוזרק דלק. צמד הצילינדרים בזווית של 90º ביניהם ומקוררים בעזרת מערכת קירור כפולה. למנוע גל ארכובה בשיטת סיבוב נגד (Contra-Rotating) – שהיא טכניקה בה החלקים של גל הארכובה מסתובבים בכיוונים מנוגדים סביב הציר המשותף, בדרך כלל כדי למזער את השפעת הג'יירו. ההערכות מדברות על כ-80-70 כ"ס ומשקל של פחות מ-100 ק"ג (אין עדיין נתונים רשמיים לגרסה זו). השלדה בתצורת מונוקוק מקרבון, כמו גם המזלג הקדמי הייחודי. המחיר הנקוב: 40,000 אירו. לגרסה המיועדת רק למסלול – Duecinquanta Competizione– יש מנוע מוגדל בנפח 288 סמ"ק המפיק 75 כ"ס על 99 ק"ג. המהירות המרבית המוצהרת היא 230 קמ"ש. מחירו קופץ לעומת אחיו ל-50,000 אירו. גרסה זו נצפתה לאחרונה במבחנים במסלול אלמריה בספרד.
סרטון חדש שקוואסאקי שחררו משחזר את ימיו של הנינג'ה המקורי משנות ה-80 – ה-GPZ900R – שגם יככב בסרט 'אהבה בשחקים' החדש.
לקוואסאקי היה בשנות ה-80 אס ביד – אחד מדגמי הנינג'ה המוקדמים – גרסת ספורט מתקדמת שהציגה לראשונה לעולם שילוב של מנוע ארבע בשורה עם 4 שסתומים לצילינדר וקירור נוזל. ה-GPZ900R, שהוצג ב-1984, הציג נתונים מרשימים ממנוע 908 הסמ"ק שלו, כמו 115 כ"ס ומעל 240 קמ"ש. שילוב קוטר הגלגלים נשמע לא הגיוני כיום, אך גלגל קדמי בקוטר "16 עם אחורי בקוטר "18 היה שילוב מקובל בזמנו. אלו, יחד עם שילוב המנוע הקומפקטי והנמוך ובולמי אוויר, אפשרו התנהגות מרשימה וספורטיבית לזמנים ההם.
אם האופנוע נראה ונשמע לכם מוכר, זה כי הוא כיכב בסרט 'טופ גאן' (אהבה בשחקים) המיתולוגי, יחד עם טום קרוז. סרט ההמשך של טופ גאן צפוי לצאת לאקרנים בקרוב – והגרסה המקורית של ה-GPZ900R כבר מופיעה בטריילרים (יחד עם ה-H2). בקוואסאקי, כאמור, משחררים סרטון שמחזיר לתודעה את הדגם – ככל הנראה לקראת הסרט וברוח הימים האלה (קטאנה, מישהו?) כקדימון לגרסה מודרנית שאולי תצא ותתבסס על ה-Z900 RS.
הפלטפורמה המכאנית של ה-Z900 RS נלקחה כאמור מה-Z900, אם כי בוצעו בה כמה שינויים כמו גלגל תנופה כבד יותר כך שיתאים לקונספט החדש. המנוע – 4 צילינדרים בנפח 948 סמ"ק – עבר מספר שינויים, וכעת הוא מספק 111 כ"ס במקום 125 כ"ס בגרסת המקור, אולם שיא המומנט מתקבל בסל"ד נמוך יותר. מערכת הפליטה ייעודית לדגם ה-RS, עוצבה בהשראת ה-Z1, אך כמובן עומדת בתקנות יורו 4. גם השלדה והמתלים לקוחים מה-Z900, אם כי כאן ב-RS הבולמים כוילו מחדש להתאמה לדגם. גרסת ה-GPZ900R, אנו מאמינים, תתבסס על אותו המנוע ומכלולים.
לקראת עונת 2020 בסופרקרוס האמריקאי ולציון כתר אליפות 2019 המרשים של קופר ווב, ק.ט.מ משחררת גרסה מיוחדת למוטוקרוס הגדול: 450SX-F FACTORY EDITION.
בק.ט.מ אוהבים לכבד ולציין את רוכביהם המוצלחים. בדומה לגרסת קאירולי ופרדו של דגמי המוטוקרוס באירופה, בק.ט.מ נותנים כבוד לקופר ווב, שזכה באליפות הסופרקרוס בארה"ב בעונה החולפת.
על-מנת שלא נפספס את הדגם בווינגייט מבחינה ויזואלית – גרסת הפקטורי תציע סכימת גרפיקה של רד-בול, משולשי היגוי פקטורי באנודייז כתום, מגן מנוע, מושב של Selle Dalla Valle, שלדה צבועה בכתום, ודיסק קדמי צף שמגיע מגרסת המרוצים. בנוסף, מגן דיסק, גלגל שיניים אחורי בצבע כתום ומגן מצמד של Hinson. המשתיק של אקרפוביץ', יורכבו חישוקי פקטורי של D.I.D DirtStar העמידים יותר לנחיתות מטריפלים, ויש מנגנון הולשוט לזינוקים.
גרסת הפקטורי של הק.ט.מ 450SX-F תהיה זמינה ברחבי העולם החל מחודש ינואר 2020, אצלנו ברישוי אפור.
קבוצה TVS ההודית, המריצה ארבעה אופנועי שרקו RTR450 בראלי דקאר הקרוב, תנסה 'לגנוב' ניצחונות בסטייג'ים הארוכים כנגד התחרות החזקה.
בזירת קרב חמה הכוללת קבוצות מפעל משומנות ומתוקצבות בדמות ק.ט.מ, הוסקוורנה, גאס גאס, הונדה, ימאהה, ואפילו הירו ההודים, שרקו היא שחקנית משנה, חדשה יחסית, שמורצת על-ידי קבוצת מרוצים הודית ותיקה (TVS). אין להם שאיפות לניצחון הכללי, אלא 'לגנוב' פה ושם ניצחונות מכובדים בסטייג'ים, ולהציע קצב שאינו נופל מקבוצות המפעל הגדולות.
בשרקו יעמידו על קו הזינוק השנה ארבעה רוכבים: מייקל מטג' (Michael Metge) הצרפתי, אלוף האנדורו לורנזו סנטולינו (Lorenzo Santolino) מספרד, ג'וני אובר (Johnny Aubert) הצרפתי המנוסה, והרית' נואה (Harith Noah) הרוקי מהודו, שזהו הדקאר הראשון שלו.
השרקו RTR450 FX נושא את מנוע ה-450 של שרקו בנפח 449.4 סמ"ק (95 מ"מ על 63.5 מ"מ), 4 שסתומים עם צמד גלי זיזים, הזרקת דלק של סינרג'קט וקירור נוזל. הגיר בן 6 הילוכים ויש מתנע חשמלי. השלדה עשויה מפלדת כרומולי, והבולמים – WP פקטורי מלפנים בקוטר 52 מ"מ (שסתום קוני) עם מהלך של 300 מ"מ, ומאחור זרוע אלומיניום עם מערכת לינקים ובולם WP פקטורי מסוג TRAX, עם מהלך גלגל של 300 מ"מ. הדיסק הקדמי הוא של ברמבו בקוטר 300 מ"מ, בסיס הגלגלים באורך 1,505 מ"מ, גובה המושב 970 מ"מ, מרווח הגחון 355 מ"מ, מיכלי הדלק בנפח כולל של 32 ליטר, והמשקל עומד על 135 ק"ג.
מהדורת 2020 של ראלי דקאר המפורסם תתקיים השנה לראשונה בערב הסעודית. הפרק השלישי בתולדות התחרות, שנקרא ממלכת החולות (THE KINGDOM OF SAND) יוזנק ב-5 בינואר מהעיר ג'דה הנושקת לחוף הים האדום, ויסתיים ב-17 בינואר באל קידיה (Qiddiya), דרומית לעיר הבירה ריאד. ב-11 ימי המרוץ יכסו המתחרים כ-7,900 ק"מ, מתוכם מעל 5,000 ק"מ של קטעי ספיישל מדודים. המארגנים הבטיחו שהחלק הראשון יכלול קטעי ניווט מאתגרים, ואילו חציו השני של המרוץ יורכב מחול, חול ועוד חול. על קו הזינוק יעמדו, נכון לעכשיו, 158 רוכבים.
לאחר ש-6 פעמים אלוף העולם בפורמולה 1, לואיס המילטון, ו-9 פעמים אלוף MotoGP, ולנטינו רוסי האגדי, ערכו מפגש החלפת כלים במסלול ולנסיה, אנו יכולים לראות איך המילטון, מאסטר בתחומו, יודע גם לתת גז על אופנוע.
בחסות יצרנית משקאות האנרגיה מונסטר, נפגשו שתי אגדות חיות – כל אחד בתחומו – על-מנת לארוך מפגש החלפה: ולנטינו רוסי נהג במרצדס W08 מעונת 2017 של לואיס המילטון, ואילו הבריטי רכב על הימאהה YZF-M1 של רוסי, אותו אופנוע עליו התחרה האיטלקי בסבב האחרון של העונה החולפת. קוריוז קטן: המילטון ספק החליק ספק התרסק עם הימאהה במהלך היום, אך זה לא מנע ממנו להמשיך את היום.
