מחבר: אסי ארנסון

בשנים האחרונות המנועים בעולם הרכב קטנו משמעותית בנפחי המנוע. הדבר מאפשר לעמוד בתקנות זיהום האוויר המחמירות ולספק תצרוכת דלק עדיפה, שכן בטווחי הסל"ד בהם נמצא הנהג במרבית הזמן – וגם במהירויות המנוע בהן מודדים את פליטות המזהמים והרעש – נפח המנוע הקטן מספק את הסחורה.

על מנת לפצות על הגרעון בסמ"קים, מתקינים היצרנים מגדשי טורבו. הטורבו המודרני, בעזרת אלקטרוניקה עדכנית, כבר אינו מספק את השהיית הטורבו הידועה לשמצה מפעם, והוא יעיל ואיכותי. כך לדוגמה, סקודה אוקטביה נפוצה סוחטת ממנוע 1.0 ליטר יותר כוח וביצועים מאשר מנוע ה-1.6 ליטר האטמוספרי שהוצע עד לפני כמה שנים.

בעולם האופנועים הסדרתיים טרם ראינו את הפתרון הזה (למעט הסופר-צ'רג'ר שמותקן בקוואסאקי H2), עד שמסמכי פטנט שהוגשו על-ידי ימאהה מראים שהיא מפתחת מנוע טווין עם מגדש טורבו. למעשה זהו מנוע הטריפל בנפח 847 סמ"ק של ה-MT-09, שהוסר ממנו צילינדר. הנפח החדש – 565 סמ"ק – יחד עם מגדש הטורבו, אמור לפי ההשערות לספק פחות זיהום אוויר ותצרוכת דלק עדיפה משמעותית מאשר הטריפל, ללא איבוד של הביצועים. תרשימי האופנוע והמנוע שהוגשו יותר ממרמזים שמדובר על אופנוע ממשפחת ה-MT של ימאהה, כלומר חיזוק דגמי הנייקד ה'עממיים' של החברה.

אם אכן בימאהה יציגו מנוע טווין חדש עם מגדש טורבו, זו תהיה נקודה משמעותית ביותר באבולוציה של מנועי בעירה פנימית לדו-גלגלי. נמשיך כמובן לעקוב מקרוב ולעדכן.

רישומים שדלפו לרשת מראים שחברת האופנועים היפנית קוואסאקי הגישה מסמכי פטנט עבור אופנוע חשמלי, שהוא לא פחות ממשפחת אופנועי הספורט שלהם – הנינג'ה. מהתבוננות בתרשימים ניתן להבחין בכיסוי צד נשלף, שמחפה על תא סוללה. הדבר מרמז על טכנולוגיה של החלפת סוללה, בדומה למה שנוסה בארץ על-ידי חברת 'בטר פלייס'.

כתבנו שקוואסאקי היא אחת מארבע היפניות, שעובדות יחדיו על פיתוח ויישום הטכנולוגיה של ההחלפה. ההיגיון מאחורי זה לחסוך את הזמן הנדרש להטענה. כיום יש מטענים שמאפשרים הטענה מהירה של 35-20 דקות – בדומה למה שלייטנינג מציעים בסטרייק החדש שלהם, אבל החלפת סוללה תדרוש כחמש דקות מזמנו של הרוכב, בדומה לתדלוק רגיל. יתרון גדול בעולם הממהר המודרני.

אין לנו ספק בכך שנזכה לראות נינג'ה שנאמן לדמות המקורית מאומנויות הלחימה – חרישי וחמקן. עולם אופנועי הספורט צועד בכיוון החשמלי גם בכביש וגם בשטח. שיתוף הפעולה המדובר עם שאר החברות היפניות יביא במהרה מבחנים השוואתיים של נינג'ה מול ג'יקסר, פיירבלייד ו-R1 במסלולי ארצנו.

בתמונה: נינג'ה 400.

ב-25 במאי יזנקו מאות רוכבים לגרסת 2019 של המרוץ הכי מטורף שקיים: 60 ק"מ של טרור- ה-TT של האי מאן.

אנו בהחלט נעודד ונקנא במי שירכוש כרטיסים ויחווה את האווירה המיוחדת, שבה כל האי – התושבים, הבתים, העסקים והכבישים – משמש כמסלול המרוצים. תבדקו באתר המרוץ, אולי תוכלו לפנות שבוע לכך.

לבינתיים נזיל ריר על הטריילר למהדורת 2019:

המגזין Car and Bike מפרסם תמונת 'ריגול' של גרסת מבחן למה שנראה כמו מחליף לסוזוקי ויסרום הוותיק, שמיועד ככל הנראה לצאת בשנת 2020. התמונה צולמה בעת מבחנים באיטליה.

האדוונצ'ר הגדול של סוזוקי הוצג בשנת 2002 עם מנוע וי-טווין בנפח 1,000 סמ"ק בתחילה, ולאחר עם דגם 650 סמ"ק מוצלח ופופולרי. דגם מחודש ועדכני הוצג בשנת 2014 והוסיף לסל גם גרסת 250 סמ"ק. מהתבוננות בתמונות ניתן להבחין שמדובר על גרסה מוטת כביש עם גלגלי 19″ מקדימה ו-17″ מאחור, וכן כנף קדמית נמוכה וחישוקים יצוקים. ניתן להניח שברוח התקופה הויסטרום יצויד בטכנולוגיה ואלקטרוניקה עדכנית.

השמועות בענף טוענות בתוקף שבסוזוקי מתכוונים להציג גרסה מוכוונת שטח יותר, בסגנון ההונדה אפריקה טווין, ואף להחיות את השם DR BIG האייקוני. השם מתחבר לאופנוע דו-שימושי עם מנוע הסינגל הגדול ביותר שהיה בשנות ה-90 – בנפח 800 סמ"ק. בסוזוקי יצרו אז דגם דו-שימושי (האדוונצ'ר של פעם) ברוח מרוצי הפריז-דקאר, שבהחלט היה עם יכולות מעבר לכביש. הגרסה החדשה – אם אכן תצא – סביר להניח שתונע עם מנוע הוי-טווין 1,000 (בניגוד כאמור למנוע סינגל בנפח 800 סמ"ק במקור) ועם גלגלי שפיצים בקוטר 21″ קדמי ו-"18 אחורי. אם כי ייתכן בהחלט שהדגם שבתמונת הריגול הוא אכן DR BIG, אשר יושב על פלטפורמת הוויסטרום 1000 ומקבל עיצוב חדש ברוח ה-BIG של פעם.

נמשיך לעדכן.

בקוואסאקי הגישו בקשה לרישום פטנט על מערכות התרעה מבוססות רדאר. מערכות אלו – אשר מחויבות בתחום הרכבים – מכילות חיישנים, בקדמת האופנוע, שמזהים את המרחק והפרשי מהירויות בין האופנוע לבין כלי הרכב מלפנים ומפעילים התרעה או מפעילים את מערכות הבלימה. הטכנולוגיה הנוכחית של מצערת אלקטרונית ו-ABS מנוהל מחשב תאפשר, יחד עם החיישנים, גם את האופציה לבקרת שיוט אדפטיבית, בה המחשב יאיץ או יאט את האופנוע בהתאם לתנועה מקדימה – ללא התערבות הרוכב.

הפטנט שהוגש גם מציין חיישנים אחוריים. לדעתנו מדובר על מערכת התראה גרידא, שאינה מחוברת למערכות המצערת או בלמים, ותפקידה להתריע או לתת חיווי במידה ויש כלי רכב מאחור אשר מתקרב במהירות גבוהה מדי או שיש עצם שנכנס למרחב של האופנוע.

מערכות אלו כשלעצמן אינם ידיעה מרעישה. כבר כתבנו על דוקאטי שיציעו מערכת דומה בדגמי המוטיסטרדה החל משנת 2020, אנו יודעים שק.ט.מ יציגו מערכת משל עצמם בתקופה הקרובה במטרה להתקין על דגמי הכביש לשנה הבאה, רכבנו על מערכת בסיסית שכזו על הקטנועים הגדולים של ב.מ.וו, ויש גם את Ride Vision – חברה ישראלית שמפתחת מערכת שכזו, כולל מצלמת דרך (התמונה בראש הידיעה)

הכוונה של קוואסאקי – ואנחנו בטוחים ששאר היצרניות היפניות יציעו מהר מאוד מערכות משלהן – היא להנגיש את הטכנולוגיה לאופנועים הזולים יותר בשוק ולא רק לדגמי הפירמיום של היצרניות האירופאיות. בדומה למכוניות, אנו בטוחים שתוך מספר שנים ספורות תיכנס רגולציה שתחייב את היצרנים להתקין מערכות בטיחות כאלה באופנועיהן – לפחות באירופה.

בתערוכת טוקיו האחרונה הציגה הונדה גרסה חשמלית לאופנוע המוטוקרוס המוצלח שלה – ה-CR. דגם התצוגה עורר הרבה תגובות בעולם לאור העובדה שהוא נראה… ובכן… בדיוק כמו אופנוע מוטוקרוס. המנוע, שפותח יחד עם חברת מיוגן המתמחה בתחום החשמלי, הורכב בשלדת האלומיניום ומתלי השוואה של דגמי 2019 הסטנדרטיים.

בסוף שבוע האחרון הציגה הונדה את הדגם והדגימה איתו מספר הקפות שקטות בסיבוב הראשון של אליפות יפן הפתוחה. היצרניות היפניות נוהגות להשתמש באליפות האמורה על מנת להציג את הדגמים העתידיים לצאת. אין הרבה מה ללמוד מהסרטון, חוץ להכיר בעובדה שהאופנוע כבר כאן וסביר להניח שייצא לשוק העולמי כבר השנה. אין לנו ספק ששאר היצרניות היפניות ימהרו להציג דגמים מקבילים, שישנו את פני מסלולי המוטוקרוס בעולם.

בהודעה לעיתונות שהוציאה אתמול חברת ASO, המפיקה את מרוץ המדבר הקשה בעולם, נכתב שבשנת 2020 ראלי הדקאר משנה חזית ויתקיים במדבריות ערב הסעודית.

הנושא היה באוויר בתקופה האחרונה, ובימים לפני מתן ההודעה הרשמית יצאה ידיעה קצרה בה נכתב: "לאחר 30 שנים באפריקה ו-11 שנים בדרום אמריקה ייפתח הפרק השלישי בתולדות הדקאר". תאריך ההכרזה הרשמית נקבע ל-25 באפריל, ובו יפרטו את מיקום ומשך הראלי החל מהשנה הבאה. מה שבטוח הוא שנחזור לחזות באדם ומכונה נלחמים בים של חול ודיונות אין סופיות – כמו החזון המקורי של הדקאר.

כזכור, עד שנת 2008 ראלי דקאר עבר במדבריות אפריקה, אולם בשנה זו – המהדורה ה-30 החגיגית של הראלי הקשה בעולם – המארגנים ביטלו את הראלי עבר לפני הזינוק, וזאת בשל איומים ממשיים של גורמי טרור ובראשם אל-קעידה לפגוע בראלי. המהדורה ה-31 בשנת 2009 כבר התקיימה בדרום אמריקה, ומאז הראלי נתקיים בארגנטינה, פרו וצ'ילה, כשתוואי המסלול משתנה משנה לשנה.

ראלי דקאר מפורסם בשל אלפי הקילומטרים אותם עוברים המתחרים – מעל 9,000 ק"מ במהדורות האחרונות – ומעל שבועיים רכיבה ונהיגה. עד למסיבת העיתונאים הרשמית, שווה לתת כבוד לכמה מאגדות הראלי האייקוני.