קטגוריה: חדשות

רוכב אופנוע שרכב ללא ביטוח חובה נפגע קשה בתאונת דרכים, ולמרות זאת יפוצה בכ־3.5 מיליון שקל.

זה לא חדש שגובהה של פרמיית החובה גורמת ליותר ויותר רוכבים לעלות על הכביש ללא ביטוח חובה – בניגוד לחוק ותוך נטילת סיכון גדול. בעבר פרסמנו שנהג רכב שפנה שמאלה וחסם את דרכו של רוכב אופנוע חויב לשלם לרוכב פיצויים – על אף שהרוכב נסע ללא ביטוח חובה. כעת מתפרסם מקרה נוסף עם מאפיינים דומים.

גם במקרה הזה, שהתרחש בשנת 2017, נפגע הרוכב מרכב שפנה שמאלה בדרך שבה הייתה זכות קדימה לרוכב. לאחרון נקבעה נכות רפואית משמעותית. בגלל שלא היה ברשותו ביטוח חובה בתוקף, התביעה נגד הנהג הפוגע וחברת הביטוח של הרכב שלו הוגשה לפי פקודת הנזיקין. לאור העובדה כי הרוכב היה מחוסר ביטוח חובה, עליו היה לשכנע את בית המשפט כי האחריות לתאונה מוטלת על נהג הרכב. מנגד, לו היה מבוטח, כלל לא היה צורך בכך, שכן החוק בישראל קובע 'אחריות מוחלטת' בתיקי פלת"ד. במילים אחרות – המבטחת נדרשת לשאת בחובת הפיצוי, ללא קשר לשאלה מי אחראי או אשם בתאונה.במקרה זה התביעה שהגיש רוכב האופנוע לא הייתה מכוח חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים (הפלת"ד), אלא מכוח פקודת הנזיקין, המאפשרת לתבוע פיצויים בגין רשלנות.

אי לכך הרוכב הגיש תביעה כנגד נהג הרכב, שהיה ברשותו ביטוח חובה תקף, ובמקרה הנוכחי הורשע באי מתן זכות קדימה בפנייה שמאלה ובנהיגה בחוסר זהירות. השופטת מרב בן־ארי מבית המשפט המחוזי קבעה כי לא היה אשם תורם מצד רוכב האופנוע. לשיטתה, נהיגה ללא ביטוח אינו יוצרת 'אשם נזיקי', שכן לצורך קביעת אשם או אשם תורם בנזיקין נדרש קשר סיבתי עובדתי ומשפטי בין ההתנהגות העוולתית לבין הנזק. היעדרו של הביטוח לא השפיע מבחינה עובדתית על אופן התרחשות התאונה.

בפסק הדין נקבע שהתובע יפוצה בכ־3.5 מיליון שקל, מהם ינוכו 785 אלף ש"ח שכבר שולמו לו על־ידי הביטוח הלאומי. בין השאר נפסקו לתובע פיצויים בגין הפסדי שכר לעבר ולעתיד, הפסדי פנסיה, הוצאות רפואיות, עזרה מצד שלישי, פיצוי עבור כאב וסבל ועוד. בנוסף נקבע שעל חברת הביטוח של הנהג הפוגע לכסות את הוצאותיו המשפטיות של רוכב האופנוע ואת שכר טרחת עורכי דינו בסכום של 657 אלף שקל.

הסיפור לא נגמר כאן, משום שחברת הביטוח הגישה ערעור לבית המשפט העליון על כך שלא נקבע אשם תורם כלשהו על רוכב האופנוע, כלומר האם התאונה הייתה נמנעת אם התובע היה רוכב יותר בזהירות. בנוסף טענו כי רוכב האופנוע קיבל פיצוי גבוה מדי במספר ראשי נזק וכי בית משפט המחוזי התייחס לסתירות שעלו בעדותו של רוכב האופנוע לגבי מעורבותו בתאונה.

יש כאן עוד מקרה שבו דבריו של עו"ד אסף ורשה, מומחה בדיני נזיקין וביטוח ויו"ר ועדת שיבוב ובתי משפט בלשכת עורכי הדין, רלוונטיים, כמו בדיוק במקרה הקודם אותו פרסמנו: "מדובר בפסק דין נוסף שמוכיח כי הדלת לקבלת פיצוי לנפגע שרכב ללא ביטוח חובה – פתוחה, אך כל מקרה לגופו, ואין בו משום להוות אור ירוק לרכיבה ללא ביטוח. ראשית, אם מדובר על נזק עצמי, שלא נגרם בשל מפגע בכביש, הרוכב ייוותר ללא פיצוי, אלא אם רכש פוליסת תאונות אישיות וכו'. שנית, אף אם התאונה נגרמה ברשלנות נהג רכב מעורב, בית המשפט רשאי לשלול מהמבוטח את הזכות לקבלת פיצוי".

בשום מקום אנחנו לא מעודדים רכיבה ללא ביטוח חובה, אלא מתריעים הלוך ונשנה כי תחום ביטוחי החובה לרוכבי דו־גלגלי הגיע למצב קיצוני ומסוכן, והמדינה צריכה למצוא פתרונות ראויים ומידיים אחרי שהזניחה את התחום למשך כל כך הרבה זמן עד שהגיע לאנומליה הזו. מלחמת 'חרבות ברזל' עיכבה וממשיכה לעכב כמובן את ההתעסקות בנושא ביטוחי החובה לדו־גלגלי, וכתוצאה מכך יותר ויותר רוכבים לא רוכשים פוליסת ביטוח חובה.

חברת אנרג'יקה מאיטליה מוכרת כחלוצת יצרניות האופנועים החשמליים. לאחר ניסיונות לכבוש את הנישה החשמלית, שלא מתרוממת בעולם האופנועים, הכריזו בחברה בשנה שעברה על פשיטת רגל ומכירת כל הנכסים על־מנת לכסות את החובות לנושים. לאחר מאמצים למצוא משקיעים שירכשו את החברה והחובות – ככל הנראה נמצא הפתרון.

בשנת 2024 הכריזו בחברה האיטלקית הבוטיקית והמעניינת אנרג'יקה על פשיטת רגל ומכירת כל הנכסים על־מנת לכסות את החובות לנושים. זה קרה משום שבעולם חשדני ולא משתף פעולה בתחום הדו־גלגלי החשמלי – לא היה לאנרג'יקה משהו אחר להציע. בהודעה שהוציאה החברה השבוע נמסר כי קבוצת משקיעים מסינגפור תיכנס כשותפה לחברת האופנועים החשמליים ממודנה ותנסה להצעיד את החברה קדימה לעתיד רווחי יותר ממה שהיה בעבר.

החזון לייצר אופנועים חשמליים עלה בעשור הראשון של המאה הנוכחית, וב-2009 החברה כבר קמה והחלה בפיתוח הפלטפורמה הראשונה – של ה-EGO הספורטיבי. המטרה של אנרג'יקה הייתה להיות חברה מובילה בייצור אופנועים ספורטיביים חשמליים.

שלושה אירועים משמעותיים קרו בהיסטוריה של החברה: הראשון היה הבחירה של דורנה, מפיקת ה-MotoGP, באנרג'יקה אגו כאופנוע הרשמי של ה-MotoE – אליפות העולם באופנועים חשמליים. מעונת 2019 ועד לסיום עונת 2022, האנרג'יקה אגו הוא האופנוע שבו השתמשו כל הקבוצות ב-MotoE. אגב, כיום הם מתבססים על דוקאטי.

האירוע השני קרה גם הוא ב-2019, וגם הוא ב-MotoE, כששריפה שפרצה בפאדוק כילתה לחלוטין את כל הציוד של אנרג'יקה – כולל את האופנועים, את המטענים, את המחשבים (כולל כל הנתונים שנאגרו), ואת הציוד של הקבוצות, והלכה למעשה מחקה את כל קטגוריית האופנועים החשמליים באליפות העולם. באנרג'יקה נאלצו לבנות את כל מערך האופנועים החשמליים – כולל התוכנות והנתונים – מאפס. מכה כלכלית ומוראלית קשה ביותר לחברה בעלת המשאבים המוגבלים.

האירוע השלישי הוא אולי המשמח ביותר לבחרה הקטנה, והוא המשך ישיר של האירוע הראשון: בתחילת העשור הנוכחי נמכרו חלק מאחזקות החברה לחברת Ideanomics – חברה אמריקאית הנסחרת בנסדאק ומשקיעה בטכנולוגיות חשמליות. השותפות הכניסה מזומנים רבים לאנרג'יקה, אפשרה יציבות כלכלית הנדרשת למחקר ולפיתוח ולעבודה סדירה. האיטלקים הכפילו את מספר העובדים ליותר מ-100, והחלו בפיתוח של הפלטפורמה החדשה דאז של האקספיריה.

אנרג'יקה היו בכיוון הנכון בזכות ניסיונות מוצלחים כמו גרסת האדוונצ'ר – האקספיריה, או ה-EGO הספורטיבי. הם גם הגיעו לישראל עם 'ליגל', שמוכרת יותר כיבואנית אופנועי דוקאטי. בעולם הרכבים נושא הנעת החשמל כבר הפך לעניין שבשגרה, אך באופנועים, לעומת זאת, המצב שונה. אלו מתמודדים עם שתי בעיות עיקריות: הראשונה היא טווחי רכיבה קצרים, שנובעים מהקיבול הלא גבוה של הסוללות בשל היעדר המקום באופנוע, והשנייה היא זמני טעינה ארוכים, שעשויים להגיע בטעינה ביתית לשעות ארוכות – לעתים 5 ו-6 שעות לטעינה כמעט מלאה. שתי הבעיות הללו הפכו את האופנועים החשמליים – טובים ואיכותיים ככל שיהיו – לכלים המיועדים למרחקים קצרים בלבד, ואת הרוכשים ל'משוגעים לדבר', שקונים אופנוע חשמלי בעיקר מתוך אג'נדה כזו או אחרת. כך או כך, רכיבה של 150 ק"מ לא ממש הייתה אפשרית.

מעניין האם הסינגפורים יצליחו במקום בו נכשלו בעבר או שישקיעו בהנעה קונבציונאלית, שמזינה את שוק המכירות העיקרי בעולם? ימים יגידו.

צפו בווידאו: אנרג'יקה אקספיריה בהשקה עולמית כשהכל נראה אופטימי יותר

עוד סיפור מקומם ומתסכל על פשע חמור שבוצע כנגד רוכב אופנוע, עם עלילה שלמה של הפקרת הפצוע, שקר והעלמת ראיות, ועם עונש מגוחך שנגזר בבית־המשפט.

בתחילת חודש אוקטובר 2024 רכב משה דן (61) על האפריליה שלו לקראת שעת ערב בכביש 66 לכיוון יוקנעם. הכביש היה תקין ויבש, הראות הייתה טובה והיה אור יום. באותו הזמן נסעו על שביל עפר לצד הכביש שני הנאשמים – חאלד חוסייני ועיסא חוארי, יחד עם אדם שלישי שעד היום לא זוהה – ברכב הסקודה שברשותם. הנהג פנה שמאלה משביל העפר אל הכביש, כשהוא חוצה קו הפרדה רצוף כפול וחוסם הלכה למעשה את הדרך לרוכב האופנוע אשר הגיע משמאלו. זה הוביל לכך שהאופנוע פגע בדופן השמאלית של הרכב, הרוכב הועף לשול הכביש והאופנוע נתקע על גג הרכב.

הכביש ככל הנראה היה שומם ולא היו עוברי אורח שעצרו לעזור, ובכתב האישום נקבע כי מיד לאחר מכן הורידו והזיזו שני הנאשמים את האופנוע ואת הקורבן לצד כדי לאפשר לאדם שלישי, שהיה עימם, ושכאמור לא זוהה, להימלט מהזירה ברכב הפוגע. שני החשודים לא הגישו עזרה לפצוע, לא דיווחו למשטרה על התאונה ולמעשה הפקירו אותו בזירה. 

הסיפור עוד לא מסתיים, שכן מספר דקות לאחר מכן מגיעה נהגת מהאזור, הנהג הפוגע פונה אליה ומבקש ממנה שתיקח אותו לטיפול רפואי בתואנה שהנפגע הרכיב אותו על האופנוע וכי גם הוא נפצע בתאונה. היא לוקחת את שניהם לטיפול ודהן נשאר עם פגיעה רב־מערכתית, שלאחריה הורדם והונשם לצורך טיפול רפואי. לאחר מכן, בבית־החולים הוא נותח ואושפז לזמן ממושך. הרוכב, אגב, נמצא בשיקום עד כתיבת שורות אלה, ולפניו עוד תהליך ארוך.

כשעה וחצי לאחר האירוע התקשר הנאשם למשטרת ישראל ודיווח כי רכב הסקודה נגנב, כאשר יום לאחר מכן נמצא רכבו שרוף. המשטרה עשתה את מה שעשתה ואיתרה את שני הנאשמים, אספה ראיות והעבירה לפרקליטות שהאשימה את הנהג, תושב אום אל־פאחם בן 48, נשוי ואב לארבעה ילדים, בהפקרה אחרי פגיעה, נהיגה בקלות ראש וברשלנות שגרמה לתאונה בה נחבל אדם וניזוק רכוש, פנייה שמאלה שלא כדין תוך חציית קו הפרדה רצוף, מסירת ידיעה כוזבת ושיבוש הליכי משפט. חברו, שנסע עימו, הואשם רק בשיבוש הליכי חקירה. האדם השלישי, שברח ושרף את הרכב, לא אותר והוא מסתובב חופשי

נחסוך מכם את פרוטוקול המשפט, את התסקיר, את העובדה שלנאשם הראשון 39 עבירות קודמות ושהוא נתפס נוהג בשלילה במהלך התקופה שאחרי התאונה ועד גזר־הדין, וכן שהנאשם השני (הנוסע) שהופנה לעבודות שירות לא התייצב אליהם פעמיים. השורה התחתונה היא, שאחר הסדר־טיעון, בית־המשפט המחוזי בנוף־הגליל גזר את דינם של שני הנאשמים בשבוע שעבר: הנהג, ש"לא ביטא חרטה על מעשיו" בשום שלב, קיבל בגזר הדין 10 חודשי מאסר בפועל, 9 חודשי מאסר על תנאי, 4 שנות פסילת נהיגה, 2,000 ש"ח קנס למדינה ועוד 10,000 ש"ח פיצוי לקורבן. הנאשם השני קיבל 6 חודשי מאסר על תנאי, 1,500 ש"ח קנס ודרישה לפיצוי הקורבן בסך של 3,000 ש"ח.

זהו עוד סיפור מקומם ומטריד, עם עונש מגוחך שאינו משקף כלל את המסוכנות והזילות של הנאשמים כלפי בני־אדם באופן כללי ורוכבי אופנועים בפרט. עם עונשים כאלו מגוחכים שבתי־המשפט גוזרים על עברייני תנועה כבדים – שפוגעים, מפקירים, בורחים, משקרים ומשבשים מהלכי חקירה – אין פלא שההרתעה שואפת לאפס ושהכבישים הם ג'ונגל אחד גדול שבו כל נהג עושה דין לעצמו.

שיא הקפת כדור הארץ ברכיבה נקבע בשנת 2002 ועומד על 19 ימים, 8 שעות ו-25 דקות; האם סאם סאנדרלנד, רד־בול וטריומף יצליחו לשבור את השיא?

לשם שבירת שיא הקפת כדור הארץ ברכיבה על אופנוע, הרוכב הבריטי סאם סאנדרלנד, שניצח את ראלי דקאר פעמיים, יצטרך לרכב בכל יום יותר מ-1,600 ק"מ על כבישי העולם במטרה להגיע למרחק המוגדר להקפת כדור הארץ. לצורך העניין, הקפת כדור הארץ שקולה ל-31,319 ק"מ, כשהשיא הנוכחי נקבע על־גבי ב.מ.וו R 1200 GS.

המסלול יתחיל באנגליה, יחצה את אירופה לכיוון טורקיה, ערב הסעודית ואיחוד האמירויות. סאנדרלנד וטריומף יעברו משם דרך האוויר לאוסטרליה, ניו־זילנד, ארצות הברית וקנדה. לאחר מכן מרוקו, אפריקה, ספרד, ובחזרה לנקודת המוצא באנגליה. בסך הכל סאנדרלנד ירכב דרך 15 מדינות ב־5 יבשות ו־13 אזורי זמן שונים.

השותף שלו למסע הוא טריומף טייגר 1200 ראלי אקספלורר, שמדווח שיהיה ללא שיפורים משמעותיים. את כל זה הוא יצטרך לעשות עם מינימום תקלות, תאונות, שוטרי ומצלמות תנועה ופקקים מעצבים, שכן רוב המסע יהיה על כבישים ציבוריים. מעניין אם שליח וולט ממוצע היה מצליח מהר יותר.

חדש ל-2026: צבעים חדשים, אבזור נוסף כסטנדרט או כאופציה, ואפשרות נעילה אלקטרונית לצג הניווט.

החידוש העיקרי בב.מ.וו לשנת 2026 הוא אפשרות לנעילה אלקטרונית, ולא דרך מפתח – לצג מערכת הניווט. מעבר לכך 7 דגמים, שכולם נמכרים בישראל, מקבלים עדכונים קלים.

ה-M 1000 XR מקבל אופציה לצבע נוסף בגוון ירוק מטאלי, ה-F 800 GS גם יכול להגיע בעוד גרסת צבע, וכן פרט חשוב בדמות משקף גבוה ומתכוונן, ל-F 900 GS יש רק שינויי גרפיקה מינוריים, כאשר אופציית ה-Ride Pro בגרסת האדוונצ'ר מאבדת את אופציית ה- Dynamic ESA – כיוון הבולמים הדינמי למערכת המתלים האלקטרונית הסמי־אקטיבית של ב.מ.וו – ואת רגלית האמצע, שעוברים לשורת האופציות בתשלום ולא כחלק מהסטנדרט. ה-R 1300 GS מקבל גם הוא אופציות נוספות לצבעים, וכן את הפנסים האדפטיביים גם בגרסת 'Innovation'. ל-R 12 nineT ו-R 12 יש כעת אופציה למצבר 'M' קל משקל, וכן צבעים נוספים.

הדגמים המרכזיים של ב.מ.וו חדשים יחסית ולכן מקבלים עדכונים קלים מאוד לשנת 2026, מה שלא אמור להשפיע על מחיריהם בצורה משמעותית.

ד.ל.ב מוטוספורט, יבואנית אופנועי רויאל אנפילד לישראל, מודיעה על הגעתו ארצה של הקלאסיק 650 – דגם הרטרו בפלטפורמת ה-650 והאח הגדול של ה-350 המוכר.

ברויאל אנפילד ממשיכים להרחיב עוד ועוד את פלטפורמת אופנועי ה-650, כשהפעם הקלאסיק מצטרף. גרסת ה-350 נבנתה בהשראת ההיסטוריה של היצרן ההודי, כאשר העיצוב לוקח אחורה ל-G2 משנת 1948 – הדגם הראשון של אנפילד עם בולם אחורי.

כאן נמצא את המנוע המוכר מהסופר מטאור 650 (ומשאר הגרסאות) – טווין מקבילי בנפח 650 סמ"ק המפיק 47 כ"ס (מתאים לרישיון נהיגה A1) ב-7,150 סל"ד ומומנט גבוה יותר של 5.7 קג"מ ב-5,150 סל"ד נמוכים יותר בזכות מערכת הפליטה. הכוח עובר דרך תיבת הילוכים בת 6 מהירויות. הבולמים של שוואה בקוטר 43 מ"מ מלפנים עם מהלך גלגל של 120 מ"מ, ומתלה אחורי בעל צמד בולמים המאפשרים כיוונון עומס קפיץ ומהלך גלגל של 90 מ"מ. מערכת הבלימה עם דיסק קדמי בקוטר 320 מ"מ עם קליפר דו-בוכנתי ודיסק אחורי 300 מ"מ עם קליפר דו-בוכנתי עם מערכת ABS דו-ערוצית כמתחייב בתקן יורו.

החישוקים במידות 19″ מלפנים ו-18″ מאחור. גובה המושב 800 מ"מ, מיכל הדלק מכיל 14.8 ליטר וכשהוא מלא המשקל נעמד על 243 ק"ג. יש לוח שעונים LCD ויציאת USB להטענה. רויאל אנפילד קלאסיק 650 יגיע בשלוש אופציות צביעה – טורקיז, כרום-שחור ולבן-בורדו.

המחיר נקבע על 47,990 ש"ח (לא כולל אגרת רישוי).

ב־20 בספטמבר 2022 אליהו שריקי (71) ביצע עקיפה מסוכנת של שיירה ארוכה בכביש חד־נתיבי בנגב, וכתוצאה מכך פגע חזיתית ברוכב האופנוע ירון הנובר בן ה־58 והרג אותו. לאחר שהואשם בגרימת מוות ברשלנות, בית המשפט גזר עליו 32 חודשי מאסר, רישיונו נשלל ל־18 שנה, ובנוסף חויב בתשלום פיצוי למשפחת ההרוג.

בית המשפט לתעבורה בבארשבע גזר השבוע 32 חודשי מאסר בפועל על אליהו שריקי, נהג מיניבוס שפגע ברוכב האופנוע ירון הנובר ז"ל בספטמבר 2022 וגרם למותו כתוצאה מכך. על־פי כתב האישום, שריקי נהג במיניבוס ובו 13 נוסעים באזור צומת אשלים שבנגב. במהלך נסיעה בכביש חד־נתיבי יצא לעקיפה מסוכנת של שיירה ארוכה, שכללה שתי משאיות ואוטובוס, ובמהלכה פגע חזיתית בהנובר שרכב מולו וגרם למותו. בנוסף, גם אחד מנוסעי המיניבוס נפצע באורח קשה ועוד נפצעו בדרגות חומרה שונות. תיעוד מזירת התאונה המחיש את חומרתה, ובית המשפט ציין כי האורך החריג של שיירת הרכבים, בצירוף תנאי הכביש הצר, היוו תמרור אזהרה מובהק שעל הנהג היה להתחשב בו.

במסגרת הניתוח השיפוטי קבע בית המשפט כי אין מדובר בטעות רגעית אלא ברצף של שיקול דעת פגום, התעלמות מהסיכון והפרת כללי הזהירות החמורים ביותר שנדרשים מנהג הנושא באחריות לחיי נוסעים ולהולכי דרך אחרים. הודגש כי הנהיגה בוצעה בקלות דעת, ללא הצדקה, ותוך הפגנת זלזול בכללי הבטיחות הבסיסיים ביותר. לאור הדברים השופט אלון אופיר הרשיע את שריקי בעבירות של גרימת מוות ברשלנות, נהיגה ברשלנות וגרימת חבלה של ממש.

בגזירת הדין קיבל השופט את עמדת המדינה במלואה, והטיל על שריקי 32 חודשי מאסר בפועל, מאסר על תנאי, פיצוי למשפחת ההרוג בסך 30,000 ש"ח, ושלילת רישיון הנהיגה לתקופה של 18 שנה. בית המשפט ציין כי העונש מבטא את הצורך בהרתעה ברורה נוכח הקלות שבה נעשה שימוש מסוכן ברכב פרטי בכביש ציבורי. פסק הדין שימש תזכורת לכך שלעיתים שיקול דעת רגעי של נהג עשוי להוביל לאובדן חיי אדם ולפגיעה רב־מערכתית בלתי הפיכה.

ירון הנובר היה אמן אמנויות לחימה מוכר בבאר־שבע, אלוף ישראל במשקל של עד 75 ק"ג בין השנים 1985–1998, מייסד שיטת 'אולטימייט קרב מגע', ובנו של דניס, אבי שיטת 'דניס הישרדות'. בית המשפט ציין כי תרומתו לחברה הייתה גדולה ומשמעותית, שהוא היה איש חינוך ומטפל, וסייע לשקם ילדים במצוקה דרך הספורט.

בתמונה: זירת התאונה והאופנוע שעליו רכב ירון הנובר ז"ל