קטגוריה: חדשות

ימאהה תחזיר השבוע את מפעליה בצרפת ואיטליה לפעילות בשגרת הקורונה החדשה.

ימאהה, כמו מרבית המפעלים הגדולים, סגרה את מפעליה במוקדי ההתפרצות הגדולים באיטליה וצרפת. ההשבתה המוחלטת נכנסה לתוקף ב-16 במרץ, ועד היום המפעלים היו סגורים לחלוטין. מספר יצרניות המשיכו לעבוד בעצימות נמוכה מאוד, אך ביניהם מודיעה ימאהה על החזרה מלאה לפעילות, שתיכנס לתוקף מיום שני הקרוב ותפעל בהתאם להנחיות שגרת הקורונה החדשות הכוללות ריחוק חברתי, היגיינה, חיטוי ובדיקות יומיות של עובדים.

ענף האופנועים הוא רק אחד הענפים שנעצר לגמרי בארץ ובעולם, עם הפסקת פיתוח, ייצור ושינוע. חלק מהיצרניות כבר הודיעו שיקדישו את המשך שנת 2020 לייצוב המאזנים ויישור קו עם הגברת הייצור לצורך עמידה בהזמנות קיימות ובמקביל שחרור מלאים קיימים שיושבים במחסנים בגלל עצירת המסחר. פעילות הזרמת חמצן תבוא על חשבון פעילויות קצה, כמו תערוכות גדולות לדוגמה, כפי שכבר הודיעו ק.ט.מ וב.מ.וו שלא ישתתפו השנה בתערוכות הגדולות. החזרת המפעלים לפעילות היא בהחלט חדשות טובות בתעשיית האופנועים.

מאת: אסי ארנסון ואביעד אברהמי

לאחר יום העצמאות צפויה הממשלה לאשר את ביטול מגבלת 500 המטרים על פעילות ספורט, כך שניתן יהיה לקיימה בכל מרחק מהבית. יחד עם זאת, עדיין אסור לצאת לרכוב כפנאי, בטח שלא בקבוצות.

על פי פרסומי משרד הבריאות והממשלה, מיד לאחר יום העצמאות (יום ה') יתאפשר לקיים פעילות גופנית ספורטיבית ללא הגבלת מרחק, כפי שהיה נהוג עד היום. הנוסח הקרוב לאופנועים מתייחס לרכיבת אופניים, והוא מגדיר שרכיבה תתבצע לא בסמוך לריכוזי אוכלוסייה. אופני שטח מותרים אימונים בשטחים פתוחים, עם שמירה על מרחק של 2 מטרים בין הרוכבים. לאופני כביש מותרת רכיבה בכבישים, עם שמירה על מרחק בין הרוכבים. כמובן שיש הנחיות לכלל הפעילות העממית וכן אגודות, אך התייחסנו לעניין הקרוב ביותר לעולם האופנועים.

אז האם מותר לרכוב על אופנוע ולצאת לטייל בכבישי ישראל? ומה עם אופנוע אנדורו במסלולי השטח? ובכן, אלו שאלות מכשילות. רכיבה בקבוצה לכבישים המפותלים האהובים עליכם בטיול של סוף שבוע עדיין אסורה, ואנחנו לא ממליצים לעשות את זה, שכן מעבר להפרת ההנחיות אתם גם עלולים לחטוף קנס של 500 ש"ח על הפרת צו משרד הבריאות. יחד עם זאת, הנחיות משרד הבריאות מאפשרות נסיעה או רכיבה לצורך פעילות חיונית, ואם הנסיעה לפעילות החיונית עוברת דרך הכביש המפותל – אין מניעה לרכוב בו לבד, או אפילו בצמד.

ומה עם אנדורו? ובכן, מצד אחד אנחנו הראשונים להודות שרכיבת אנדורו היא פעילות גופנית-ספורטיבית, ויכולים גם להביא מחקרים שיגבו אותנו. אך לדעתנו המחוקק לא חשב על-כך, ובהתאם רוכבים שייצאו לרכוב במסלולי השטח השונים עדיין עלולים לפגוש בשוטר או בפקח נלהב. אופנועי אנדורו נחשבים לכלי תחבורה על-פי חוק (בניגוד למשל לאופניים), ולא ככלי ספורט או כלי המשמש לפעילות ספורטיבית. אנדורו (ובטח מוטוקרוס) ייחשב ככלי ספורט רק אם ברשות הרוכב כלי עם רישוי אפור והוא נמצא במסלול מאושר, ובמקרה כזה כבר יש אישור לחזור לפעילות ספורטיבית, בהתאם להנחיות שפורסמו לפני מספר ימים ואושרו אתמול (א') על-ידי משרד הספורט. שוב נחדד: אופנוע אנדורו עם רישוי צהוב ביער ייחשב ככלי תחבורה, וככזה – בדומה לטיולי רכבי שטח, ג'יפים ו-SBS-ים האסורים כיום – הרכיבה עליו, שלא למטרות חיוניות, אסורה.

אם כן תבחרו לפרש את ההקלות החדשות לטובתכם, קחו בחשבון את פרק הזמן שעבר מאז הרכיבה האחרונה ובדקו את האופנוע מכל הכיוונים, את הנגרר המשנע את האופנוע, וגם את עצמכם. זהו עדיין לא זמן טוב לשבת במיון ולחכות לרנטגן שיתפנה.

עופר-אבניר, יבואנית הוסקוורנה לישראל, מודיעה על הארכת אחריות לדגמי הכביש של הוסקוורנה – וזאת בשל משבר הקורונה שגרם לרוכבים להישאר בבתיהם.

הארכת אחריות היצרן היא ל-3 חודשים נוספים, ונכון לעכשיו מדובר על כלים מסדרות ה-401 וה-701 – ויטפילן וסווארטפילן – שתקופת האחריות שלהם אמורה הייתה להסתיים מ-1 במרץ ועד 30 באפריל 2020.

הארכת תקופת האחריות של היצרן נולדה מתוך רצון להקל על לקוחות הסקוורנה בתקופה זו, לאור העובדה שרבים מהלקוחות אינם רוכבים בימי ההסגר, וגם לאור הקושי בהגעה אל מרכזי השירות. לקוחות הוסקוורנה המעוניינים בטיפול מוזמנים להגיע למוסך המרכזי של החברה, הפועל בימים אלו בכפוף להנחיות משרד הבריאות.

מהינדרה – החברה ההודית המייצרת בין השאר את אופנועי ג'אווה, קטנועי פיג'ו, אופנועי BSA ועוד – הודיעה על תחילת שיווק אופנועי ג'אווה באירופה כבר במהלך שנת 2020.

ג'אווה (JAWA בלועזית, ובתכל'ס צריך לבטא 'יאווה', רק שאנחנו מתעקשים להיות ישראלים אותנטיים), יצרנית צ'כית במקור, הציגה את דגמה הראשון ב-23 באוקטובר 1929, עם מנוע שתי פעימות כפול צילינדרים בנפח 500 סמ"ק שהפיק 18 כ"ס. קפיצה קדימה לשנות ה-70 הביאה לארץ את דגם ה-350/634, ולאחר מכן את דגמי ה-350/639 ו-350/640 עם בלם דיסק קדמי ופיירינג קדמי. הדגם, שברובו הגיע בצבע אדום, היה נפוץ כאופנוע פשוט, מעשן, מווברץ ועם רגלית התנעה ('קיק' בשפה של פעם) בצד שמאל, שלמעשה פעלה גם כרגלית ההילוכים. הכלי היה נפוץ בבתי ספר לנהיגה, אבל גם אצל רוכבים פרטיים. גל העלייה מברית המועצות בשלהי שנות ה-80 הביא בייבוא אישי הרבה אקזמפלרים שהסתובבו בארץ. בשנה שעברה יצאה אף גרסה מיוחדת לציון 90 שנים לחברה.

בשנת 2016 חברת מהינדרה ההודית רכשה את הזכויות לשם הנאבק על חייו והמשיכה את ייצור הג'אווה, שלמרות שנראה דומה למדי לדגמים המקוריים הדו-פעימתיים, נושא מנוע סינגל ארבע פעימות מודרני יחסית בנפח 293 סמ"ק עם גל זיזים עילי כפול ועם קירור נוזל, המספק 27 כ"ס. האופנוע שוקל 170 ק"ג ומגיע עם בלם תוף מאחור. דגם נוסף שלהם הוא ה-Perak (ראו סרטון מצורף), קרוזרי למראה, עם מנוע טווין בנפח 334 סמ"ק ו-30 כ"ס.

עכשיו שנסללה הדרך חזרה לאירופה – האם נראה קאמבק של ג'אווה חזרה לישראל? ייתכן מאוד שכן.

משרד הבריאות, בשיתוף משרד הספורט, קבעו מתווה הקלות לחזרה לאימונים של הספורטאים האולימפיים לאימונים, ובכללם נהגי ורוכבי הספורט המוטורי – במסלול בלבד. עיון בקריטריונים מראה עד כמה בדיוק נושא הספורט המוטורי בישראל הוא שולי.

בשבוע שעבר כתבנו בתמיהה מדוע קולם של המסלולים המורשים בישראל לא נשמע בימים האלה. הרי לא מדובר על רכיבה בשטח ציבורי אלא בשטח סגור ומאובטח, היכול לקיים את כללי הריחוק החברתי בקלות. מיידית קיבלנו מסר שהנושא בטיפול ובימים הקרובים יתקבלו ההקלות המתבקשות.

ביום שישי פורסם המתווה החדש של החזרת ספורטאי ההישג של מדינת ישראל: סגלים אולימפיים, פראלימפיים, איילת ומוטורי (למכתב הרשמי – כאן). במסגרת ההנחיות הכלליות הוגדרו כך:

הנחיות כלליות:

1. הגעה למקומות האימון תעשה ברכבים פרטיים בלבד.
2. "קפסולה" – יש להגדיר קפסולות קבועות של עד עשרה אנשים כולל מאמן וצוות מקצועי. יחד עם זאת, חשוב מאוד לשמור על גודל קפסולה מינימלי ככל שניתן.
3. על אחריות הקבוצות לספק את ציוד המיגון למתאמנים.
4. שמירה על היגיינה אישית, שטיפת ידיים ושימוש במסכת אף פה.
5. הקפדה על מרחק של שני מטרים אחד מהשני בכל האימונים.
6. אין להשתמש במלתחות ו/או מקלחות משותפות.
7. בכל פעילות שמתבצעת בזוגות, יש לשמור על זוג קבוע.
8. במידה ואחד מחברי הקפסולה לא מרגיש טוב, מפתח חום מעל 38 מעלות או שיעול, קושי בנשימה או כל תסמין נשימתי אחר) למעט שיעול או קושי בנשימה הנובעים ממצב כרוני כגון אסתמה או אלרגיה אחרת עליו להיבדק לקורונה באופן מיידי. במידה ומתקבלת תשובה חיובית, כל הקפסולה נכנסת מיד לבידוד של 14 יום ואימוניה מופסקים.
9. חל איסור על קיום מגע בין הקפסולות הקבוצתיות בכל עת.
10. יש למנות ממונה לקורונה לכל מתקן אימון ואחראי קורונה בכל איגוד.
11. האימונים יתבצעו במתקני האימון הייעודיים אשר עומדים בתנאים המפורטים בנספח המצורף.

עכשיו שימו לב מה הוגדר לספורט המוטורי, הכולל מספר מצומצם של מסלולים בישראל המתפרשים על תא שטח גדול יחסית: יש להקפיד על עד עשרה אנשים בו זמנית במסלול ובמתקן כולו (גם נהגים / רוכבים וגם אנשי צוות ואנשים שנמצאים מחוץ למסלול). 

למה זו בדיחה? משום שתפעול מסלול גדול דורש אנשי אופרציה. למנות עשרה אנשים איתם ועם הרוכבים אינו כלכלי בעליל מצד אחד ומראה עד כמה לא נעשתה חשיבה או התייעצות עם אנשי הספורט המוטורי בישראל או בעלי המסלולים מצד שני. מסלול ורחבת הטיפולים בישראל יכולים להכיל כמות רבה פי כמה ועדיין לאפשר שמירה על כל כללי הבריאות ובטיחות. עדיין מוזר בעינינו למה זה נחשב כניצחון בקרב אנשים המעורים בתחום.

נקודה לחידוד: המתווה החדש מגדיר אך ורק רכיבת מסלול ואינו מדבר על רוכבי האנדורו העממי או רוכבי הכביש הציבורי – לכל אלו עדיין אסור לצאת לרכוב, אלא אם זה לעבודה או לפעילויות חיוניות.

בשנת 2000 הציגה ב.מ.וו קטנוע עם גג, שאינו מחייב חבישת קסדה ומתיימר להיות הכלי דו-גלגלי הבטיחותי ביותר; הניסיון לא צלח, והכלי המקורי לא נחל הצלחה ונגנז במהרה.

הב.מ.וו C1 הוצג בתחילת המילניום כאלטרנטיבה דו-גלגלית לתחבורה עירונית בטוחה וכתחליף למכונית מחד ולקטנוע קלאסי מנגד. ה-C1 נבחן במבחני ריסוק – הליך אובייקטיבי שדו-גלגלי אינו מחויב לו – על מנת להוכיח יכולות בטיחות פסיבית כמו-של רכב. בב.מ.וו הצהירו שהוא מספק הגנה שוות ערך לרכב קומפקטי בהתנגשות חזיתית. הרוכב חגור בחגורת בטיחות בעלת ארבע נקודות ומוגן בקשת התהפכות המשמשת גם כגג – המכיל גם חלון שמש כאופציה. ה-C1 גם סיפק מעין סליידרים גדולים בצדדים, האמורים להגן על הרוכב מהכביש במקרה החלקה. רכיבה עליו גם סיפקה את המותרות לוותר על הקסדה, גם מבחינה תפעולית – חבישת קסדה לא הייתה נוחה לנוכח זווית הישיבה כנגד משענת הגב – וגם מבחינה בטיחותית, שכן הקסדה הייתה מעצימה את טלטולי הראש במקרה של תאונה, בגלל קיבועו של הרוכב.

ה-C1 הגיע עם מנוע חד-צילינדרי, 4 פעימות ומקורר נוזל. מנוע הרוטקס היה בעל מערכת הזרקת דלק וגיר רציף. ה-C1 הגיע בשני נפחים: 125 סמ"ק עם 15 כ"ס ו-176 סמ"ק (דגם 200 – בתמונה בראש הידיעה) עם 18 כ"ס. שני הכלים שקלו סביב 200 ק"ג. החישוקים במידות 13″ מלפנים ו-12″ מאחור ומרכז כובד גבוה לא תרמו להתנהגות וליציבות, מה שגם ה-C1 היה רחב יותר מקטנוע ממוצע. כצפוי – לאור המשקל העצמי הגבוה – הביצועים היו ממוצעים ומטה. רוכבים דיווחו שה-C1 מספק נוחות טובה והרגשה מיוחדת, אך הוא נתן תחושה נוחה רק בסביבה עירונית איטית ולא מעבר. הפלטפורמה סיפקה תאי אכסון למכביר, וברשימת האופציות ניתן היה למצוא ABS (לא פריט מקובל באופנועים בתקופה ההיא), מושב וידיות מחוממים, גג שמש ומגב קדמי.

נושא רתימת הרוכב לאופנוע ואי-חבישת הקסדה יצר בעיות רגולציה בלא מעט מדינות באירופה. גרמניה, שווייץ, צרפת, ספרד, איטליה ו… ישראל הן המדינות הבודדות שאישרו את מכירת הקטנוע. ב.מ.וו מכרו פחות מ-13 אלף יחידות בשנתיים הראשונות. מספר מכובד, אך לא כזה שיכול להצדיק כלכלית את ההשקעה בפיתוח הקטנוע. בשנת 2002, רק שנתיים לאחר תחילת שיווקו, הפסיקו הבווארים את פיתוחו, אך שאריות אצל ספקים נמכרו כדגמי 03 ו-04.

בשנת 2009 הציגה ב.מ.וו קונספט חשמלי על-בסיס ה-C1. מערכת ההנעה של ה-C1-E התבססה על טכנולוגיית ההנעה של יצרנית האופנועים החשמלית דאז וקטריקס, עם הספק של 6 כ"ס ממנוע חשמלי בעל סוללות ליתיום. מפרט הביצועים הגדיר מהירות מרבית מוגבלת של 110 קמ"ש וטווח הנסיעה של כ-90 ק"מ בין טעינות. הקונספט לא זכה לראות אור יום.

בישראל נמכרו בזמנו כמה עשרות יחידות, שזכו לחיים ארוכים. עד היום ניתן לראות מספר יחידות שמסתובבות ברחבי העיר. המחירים דאז היו כמובן בתחום העליון של מחירי הקטנועים. כיום מחירון לוי יצחק נוקב במחיר של 6,600 ש"ח למודל 2001 בנפח 125 סמ"ק, אך אם תצליחו לשכנע בעלים של אחד מהם, אנו מניחים שהמחיר הריאלי יהיה גבוה יותר.