ביום שישי האחרון הצטרפנו – יחד עם כ-70 רוכבים נוספים – ליום מסלול של חברת 'מאיר' – יבואנית אופנועי הונדה לישראל. ההרשמה לאירוע פורסמה מבעוד מועד בעמוד הפייסבוק של החברה עבור לקוחות ורוכבי המותג של הכנף האדומה בישראל, והוא התקיים במסלול מוטורסיטי הסמוך לעיר באר שבע, כשעל החלק המקצועי וההדרכתי במסלול היו אמונים המדריכים של 'פרו-ריידינג', ובראשם כפיר לוין.
יום מסלול לרוכבי הונדה
מי שנרשם והגיע באותו היום ודאי נהנה לא רק מהארגון המקצועי של מתחם הישיבה וההדרכה, אלא גם ממזג אוויר מושלם לרכיבה – לא חם מדי ולא קר מדי. הרוכבים חולקו תחילה ל-3 קבוצות בכדי לאפשר למדריכים לעבוד בכל פעם עם מספר קטן של רוכבים, ובכל מקצה רכיבה התמקדו באלמנט אחד שאותו התבקשו הרוכבים לתרגל.
עד ארוחת הצהריים עלתה כל קבוצה לשלושה מקצים של תרגול על-פי תכני ההדרכה, ואילו ביתר המקצים שנותרו עד אחר הצהריים עלו הרוכבים בחלוקה שונה לקבוצות – מהירה, בינונית ואיטית, כשכל אחד יכול לבחור באיזו קבוצה לרכוב לפי רצונו ותחושתו.
כאמור, גם אנחנו הצטרפנו לאירוע, ובכל מקצה עלינו לתרגל יחד עם אחת הקבוצות, מנצלים את ההזדמנות לעבוד על הטכניקה, המבט, הקווים וכל מה שבונה רכיבה חלקה יותר, שבתורה הופכת לרכיבה מהירה יותר. באירוע עצמו, אגב, פגשנו אורח מכובד בשם ליאון בנישו – רוכב ברמה בינלאומית (אליפות הסופרבייק הצרפתית, אליפות העולם במרוצי סיבולת) שבא לבקר.
בכך הונדה מצטרפת ליבואנים נוספים במה שתוך פחות משנתיים הפך כבר למראה נפוץ בארצנו הקטנה – ימי מסלול מודרכים במסלול אמיתי בגודל (כמעט) מלא, עם צוות הדרכה מקצועי, שלא רק מקנים לרוכבים כלים בסיסיים לרכיבת כביש, אלא גם מספקים להם את החוויה של לרכוב במסלול, על כל המשתמע מכך. כן ירבו.
מספר הרוכב של ניקי היידן – 69 – יצא ממאגר מספרי הרוכבים ב-MotoGP.
בטקס מרגש, בגבעת היידן במסלול COTA בטקסס שבו מתקיים הסופ"ש הסבב השלישי בעונת 2019 של ה-MotoGP, הוציאו ה-FIM את מספר המתחרה של ניקי היידן ממאגר מספרי הרוכבים – זאת לזכרו של אלוף 2006, שנהרג בזמן שרכב התנגש באופניו במהלך אימון בחודש מאי לפני שנתיים.
המספר הזה – 69 – שליווה את היידן לאורך כל הקריירה (למעט #1 בעונת 2007 ב-MotoGP) היה לכבוד אביו, שהתחרה עם המספר הזה בעבר. אביו טען שזה מספר שהוא יכול לקרוא גם שהוא מתהפך עם האופנוע במרוצי הפלאט טראק.
בדרכנו הצנועה לכבד את זכרו של ניקי היידן, נציין 10 נקודות שראוי לזכור בהן את ה'קאנטאקי קיד' הכישרוני.
1. בגיל 18, בשנת 1999, הוא זכה באליפות הסופרספורט האמריקאית על-גבי הונדה פרטית. שנתיים לאחר מכן הוא עבר לקטגוריית הסופרבייק הבכירה וסיים את העונה במקום השלישי.
2. באותה העונה הוא הוכתר כרוקי השנה ואתלט השנה של ה-AMA באליפות הפלאט טראק הלאומית.
3. בעונת 2002 הוא הוכתר כאלוף הסופרבייק האמריקאי הצעיר ביותר.
4. באותה העונה הוא ניצח ארבעה מרוצי פלאט טראק, שבהם התחרה במקביל לסופרבייק האמריקאי. באחד מניצחונותיו עלו איתו לפודיום שני אחיו – טומי ורוג'ר לי – שסיימו שני ושלישי. לימים הוא אמר שזה היה אחד הרגעים הכי מרגשים בחייו המקצועיים.
5. בעונת 2002 הוא גם השתתף בסבב של הסופרבייק העולמי, שהתארח בלגונה סקה. במרוץ הראשון הוא סיים במקום הרביעי המרשים. בשני התרסק.
6. ניצחון הבכורה שלו ב-MotoGP היה במסלול לגונה סקה בעונת 2005. על-גבי הונדה כמובן.
7. בעונת 2006 הוא הוביל את טבלת האליפות מהסבב השלישי ועד לאליפות הבכורה שלו.
8. בעונת 2009 הוא עבר להתחרות על דוקאטי, לאחר 10 שנים פוריות עם הונדה.
במסגרת סוללת תותחי האנדורו שמגיעים לישראל לסדרות של פעילויות, הגיע לכאן בחודש שעבר אחד הרוכבים היותר מעניינים בעולם האנדורו – קודי ווב, גם הוא במסגרת הפעילות של קבוצת Riders For Riders.
קודי ווב – טריאליסט אמריקאי
קודי ווב, בן 30, הוא רוכב אמריקאי מקליפורניה, שבאופן לא שגרתי למקום שבו גדל – הלך דווקא לכיוון של טריאל. כבר בגיל 15 הוא זכה באליפות הטריאל הראשונה שלו, ומאז זכה בכמה אליפויות טריאל בארה"ב. בשנים האחרונות עבר ווב להתחרות באנדורוקרוס, ובשנים 2014, 2015 ו-2017 גם זכה באליפויות ארה"ב באנדורוקרוס. הרקע העשיר בטריאל הופך את ווב לרוכב אקסטרים-אנדורו מצטיין, ובנוסף הוא גם מאוד נהנה מזה. שילוב מנצח.
ווב התארח בישראל, כאמור כחלק מפעילויות Riders For Riders. הפעם הקונספט היה ימי הדרכת אנדורו באזורים שונים בארץ, כשכול יום מוקדש לסוכנות אחרת של ק.ט.מ. בנוסף, התקיים יום רכיבה חופשית – אנדורו-טור – בדרום הארץ, בקונספט המהנה שכבר למדנו להכיר בעבר. על הפעילויות לוקחות חסות דל"ב מוטוספורט, יבואנית ק.ט.מ, וכן אבזריון, יבואנית צמיגי מיטאס.
אנחנו הצטרפנו ליום ההדרכה ביער אשתאול עם סוכנות מוטוריקה, ואחד הדברים המעניינים יותר שלמדנו במהלך יום ההדרכה הזה היה שקודי ווב – בניגוד לחלק גדול מרוכבי החוד – הוא מדריך. יש לו שיטת הדרכה, מתודה, והוא יודע להעביר את החומר שהכין בצורה מעולה. יום ההדרכה בנוי בצורה כזו שהחניך עובר מסלול הדרכה ולא רק אלתורי טכניקה כאלה ואחרים (שזה כיף ומלמד כשלעצמו), וכאמור זה נדיר למדי כשמדברים על רוכבי-על. כך או כך, יכולת ההדרכה של ווב הגיעה מהרקע העשיר שיש לו בהתעסקות בטריאל, שכן בדוקטרינה זו יכולת הניתוח לדקויות היא סופר-חשובה להתקדמות.
שיטת הדרכה מתודית ויעילה
אבל חוץ מהיותו מדריך מצוין, קודי ווב הוא גם אדם חברותי מאוד שנהנה לפתח שיחות עם כל רוכב אנדורו באשר הוא, ותמיד עם חיוך על הפנים. זה, אגב, דווקא כן אופייני לרוכבי אנדורו.
ישראל הופכת בעשור האחרון למעצמת אנדורו. כמויות אופנועי האנדורו שנמכרים פה, כמות רוכבי האנדורו הפעילים – בעיקר כתחביב לפנאי, כמות ההתעסקות סביב האנדורו, וגם דור העתיד שגדל פה – שחלקם יגיע לטופ העולמי. זה לא מפתיע, שכן יש לנו פה את התנאים המושלמים לרכיבת אנדורו. הגעה ארצה של רוכבי בסדרי גודל של קודי ווב, העברת חומר לרוכבים ושיפורם, הם נדבך נוסף בהתמקצעות התחום בישראל, ויוזמה מבורכת של אנשי Riders For Riders.
בשבוע הבא יגיע ארצה מנואל לטנביכלר הצעיר הכישרוני, דור שני לרכיבת אקסטרים-אנדורו תחרותית והבן של אנדראס לטנביכלר שניצח בעבר בארצברג-רודאו. יחד עם אנשי Riders For Riders, לטנביכלר יעביר סדרת הדרכות אקסטרים-אנדורו ברחבי הארץ אנחנו נהיה גם שם.
יש רגעים שאנחנו, כישראלים חובבי מוטוריקה, יכולים לחוש גאווה, אפילו שמדינתנו לא התברכה בתרבות מוטורית ענפה ומפותחת. רגע אחד כזה, או יותר נכון סוף שבוע שלם, היה בסופ"ש האחרון – אמנם לא בישראל אלא במסלול סרס שביוון, אבל ההפקה הייתה על טהרת הישראלים: חברת רייסטראק, אשר מקיימת זה מספר שנים הדרכות ופעילויות מסלול ביוון ובישראל, אירחה את צמד האחים ג'אן ודניז אונצ'ו (Can & Deniz Oncu).
ג'אן (משמאל) ודניז אונצ'ו עם שי לב בסרס
האחים הטורקים ג'אן ודניז אונצ'ו הם תאומים (למרות שלא נראים כך), בני 15 בלבד, שחתומים בקבוצת המפעל של ק.ט.מ ב-Moto3 – קבוצת רד-בול ק.ט.מ איו. ג'אן סיים את עונת 2018 בתור אלוף הרד-בול רוקי'ז קאפ – אליפות הג'וניורים אשר מתקיימת במקביל לגרנד-פרי העולמי וידועה בתור מקפצה גדולה וישירה ביותר ל-Moto3. דניז אחיו סיים את הרד-בול רוקי'ז קאפ במקום השני.
כפרס על ההישג המוצלח, ג'אן קיבל כרטיס וויילד-קארד לסבב האחרון בעונת 2018 של ה-Moto3 שהתקיים בוולנסיה, וניצח במרוץ הבכורה שלו בקטגוריה. בכך ג'אן שובר שיא כמנצח הצעיר ביותר אי-פעם במרוץ ברמת GP – וזאת לפני הגיל החוקי להתחרות ב-Moto3.
שי לב, הבעלים והמדריך הראשי ב-Racetrack.co.il, הכיר את האחים אונצ'ו לפני מספר שנים, כשהגיעו למסלול סרס שביוון לסדרת אימונים. החיבור איתם ועם אביו היה כמעט מיידי. בחורף 2017 החבורה נפגשה שוב – הפעם במחנה אימונים במסלול אלמריה שבספרד, ומאז שמרו על קשר טוב.
מתאמנים יחד
בשבוע שעבר ג'אן יצר קשר עם שי לב והודיע שהמשפחה מגיעה למסלול סרס לסוף-שבוע של אימונים לקראת תחילת עונת ה-Moto3 ומחנות האימונים שיקדימו אותה, ושאל אם ניתן לשאול מרייסטראק אופנועים, צמיגים וצוות טכני. נציין שרייסטראק מחזיקה בסרס כ-10 אופנועי ימאהה YZF-R6 מוכנים למסלול, חלקם משופרים ברמה של סופרספורט 600, ובמקביל לאופנועים ישנו בוקס קבוע לחברה במסלול, וכן צוות טכני אכותי וקבוע. התנאים הללו התאימו בדיוק לצמד האחים ולאביהם.
אז משפחת אונצ'ו – צמד האחים הצעירים יחד עם אביהם שמנהל אותם – הגיעו לסרס, התארחו אצל רייסטראק בבוקס הפרטי, רכבו על ה-R6 שלהם והתאמנו יחד עם שי לב. זה האחרון מספר שבמשך יומיים שלמים של רכיבה הוא למד כמה טריקים טובים, שיפר זמנים, וגם שמע סיפורים מעניינים מעולם ה-GP. עוד הוא מספר שרמת הרכיבה של שני הילדים הללו כל-כך טובה, שרק כשעולים לרוכב איתם על המסלול מבינים כמה הם מהירים, כיצד הם נכנסים לפניות, מה רמת השליטה שלהם באופנוע, ואיך נראים על המסלול רוכבים ברמה העולמית.
וכאן צמד האחים
ביום הראשון השיג ג'אן אונצ'ו זמן של 1:20.8 דק' (כאמור, על 600 סמ"ק), כששיא המסלול בסרס עומד על 1:18.1 דק' על אופנוע 1,000 סמ"ק. ביום השני מזג האוויר כלל רוחות רבות שהקשו על הרכיבה, והשניים ישבו על הקפות קבועות של 1:21 דק'.
ג'אן ודניז ירכבו בעונה הקרובה בקבוצת ק.ט.מ ב-Moto3 – כשג'אן ירכב עונה שלמה ודניז ירכב כוויילד-קארד ב-7 סבבים. סמכו עלינו בעניין הזה – אתם עוד תשמעו עליהם. התחזית של אביהם, אגב, היא שג'אן ירכב ב-Moto2 כבר בעונת 2020, ואחרי שנתיים, בעונת 2022, הוא יעלה לקטגוריה הבכירה – ה-MotoGP – כשהוא בן 18 בלבד.
עופר-אבניר, יבואנית סוזוקי, קימקו, פיאג'ו, אפריליה, מוטוגוצי, וספה והוסקוורנה, משיקה סניף נוסף בתל-אביב, ברחוב המסגר – במטרה לתת מענה לביקוש הגדל בעיר. הסניף החדש מתווסף לסניפים הקיימים ברחוב הסדנה וברחוב בגין בתל אביב, לסניף מודיעין שנפתח לאחרונה ולסניף חיפה. הסניף החדש הושק רשמית ביום חמישי שעבר.
עופר אבניר סניף המסגר
אולם התצוגה החדש, הנמצא ברחוב המסגר 54 ומשתרע על-פני שטח של 250 מ"ר, נבנה במשך חודשיים ועוצב במראה אורבני מתקדם. הסניף יציע חוויה ייחודית עם עמדות ה-VR החדשות שמציעות חוויית רכישה דיגיטלית מתקדמת על דגמים עירוניים כמו ה-קימקו AK550 ופיאג'ו MP3, עם עמדות קפה הפונות לרחוב, Wifi זמין ללקוחות וחנייה קרובה לרכב בתיאום מראש. אולם התצוגה החדש יציג את מגוון דגמי המותגים קימקו, פיאג'ו, וספה וסוזוקי.
סניף המסגר הוא אורבני ביסודו, ומתמקד בקטנועים של מותגי עופר-אבניר – סוזוקי, קימקו, פיאג'ו ווספה. במקום ישנו גם סניף אבזריון, כשגם הוא מתמקד בקטנועים וברכיבה אורבנית, אם כי ניתן למצוא בו גם ציוד כביש כללי.
נתוני מכירות אופנועים וקטנועים מתפרסמים אצלנו בפול גז בכול סיום שנה, ואפילו בסיום כל רבעון. אולם הנתונים הללו לא כוללים את האופנועים שנמכרים בישראל ברישוי אפור – רישוי ספורט מוטורי, שכן אלו נרשמים בכלל במשרד הספורט, ולא במשרד התחבורה כמו הכלים הצהובים בעלי רישוי הכביש.
לראשונה אנחנו מפרסמים נתוני מכירות של אופנועים אפורים בשנת 2018, מתוך סיכום המכירות של משרד הספורט. מהדו"ח עולה כי בשנת 2018 נמכרו בישראל כ-750 אופנועים ברישוי אפור – מוטוקרוס, שטח וכביש, גם לבוגרים וגם לילדים. הנתון הזה מצטרף לקצת יותר מ-18 אלף כלים שנמכרו בישראל ברישוי צהוב, מהם כ-1,300 אופנועי אנדורו.
שיאנית המכירות של כלים אפורים בישראל בשנת 2018 היא ימאהה, שמכרה בישראל 310 כלים ברישוי אפור – רובם אופנועי מוטוקרוס ושטח, אולם ראוי לציין 10 אופנועי ספורט מדגם YZF-R6 שנמכרו השנה ברישוי אפור, בנוסף ל-2 יחידות YZF-R1 ו-2 יחידות YZF-R3 – עדות מצוינת לרנסנס העובר על תחום האספלט מאז נפתחו המסלולים בפצאל ובשדה-תימן.
ימאהה YZF-R6 – לא פחות מ-10 יחידות ברישוי אפור, למסלול בלבד!
במקום השני ובפער גדול נמצאת קוואסאקי – גם כן מותג של מטרו מוטור – שמכרה 90 אופנועי מוטוקרוס. הונדה עם 83 מסירות – גם כן עם אופנועי מוטוקרוס בנפחים שונים, וק.ט.מ עם 77 אופנועי מוטוקרוס ברישוי אפור – יותר ממחציתם אופנועי ילדים.
מאופנועי הילדים והנערים של BSE נמכרו 54 יחידות, מהמקבילים שלהם של חברת סטומפ נמכרו 48 יחידות, וממותג YCF נמכרו 8 יחידות. אם מוסיפים להם את אופנועי המוטוקרוס והשטח לילדים של המותגים הגדולים כמו ימאהה (כ-60 יחידות YZ85 ו-YZ65, כ-50 יחידות PW50 וכ-30 יחידות TTR110E), קוואסאקי (כ-50 יחידות KX65 ו-KX85), ק.ט.מ (כ-40 יחידות 50SX, 65SX ו-85SX) והוסקוורנה (כ-30 יחידות TC50, TC65 ו-TC85) – אז בסך הכול נמכרו כ-400 אופנועי שטח לילדים בשנת 2018 – נתון יפה מאוד שמעיד על הפריחה העצומה בתחום רכיבת הילדים בישראל. כלומר – יותר ממחצית מהאופנועים האפורים שנמכרו בישראל ב-2018 הם אופנועי ילדים.
בשנת 2018 עלו על כבישי ישראל 18,017 אופנועים וקטנועים חדשים (מספר לא סופי שצפוי להתעדכן כלפי מעלה בכמה מאות בודדות בשבועות הקרובים). זוהי ירידה קלה של כ-2% ביחס לשנת 2017, וזו הפעם הראשונה מאז שנת 2014 שבה השוק הדו-גלגלי הישראלי שומר על סטטוס-קוו ואפילו יורד מעט, לעומת עליות רצופות בכול שנה – כאמור מ-2014. נזכיר שב-2014 – שנת השפל – נמכרו בישראל 14,100 אופנועים וקטנועים.
את שנת 2018 אפשר להגדיר במילה אחת – יציבה. המספרים דומים מאוד לאלו של השנה שעברה – אם זה מבחינת מותגים, יבואנים, ואפילו סגמנטים. כך למשל, גם השנה החלוקה בין אופנועים לקטנועים עומדת על כ-35% אופנועים ו-65% קטנועים, וגם השנה מתוך כ-6,300 אופנועים שנמכרו – כ-1,300 מהם הם אופנועי אנדורו מקצועיים.
קימקו מובי 125 – הכי נמכר, אבל שנה אחרונה שלו
הכלי הדו-גלגלי הנמכר ביותר בישראל גם ב-2018 הוא הקימקו מובי 125, שממנו נמכרו 933 יחידות (לעומת 1,438 יחידות ב-2017). אולם זוהי שנתו האחרונה של המובי, ובסוף 2018 הוא כבר הפסיק להימכר. בעופר-אבניר יצטרכו למצוא מחליף ראוי לרב-המכר של השנים האחרונות, וגם לפיאג'ו איקסאבו 250 – רב מכר של העשור האחרון שהשנה הפסיק להימכר ונמכרו ממנו 61 יחידות בסך הכול.. במקום השני, צמוד למובי, הסאן-יאנג ג'וירייד 125 שממנו נמכרו 921 יחידות השנה. במקום השלישי הקימקו דאונטאון 350i שממנו נמכרו השנה לא פחות מ-680 יחידות. טבלה מלאה של הקטנועים תמצאו בתחתית הכתבה.
בשנת 2018 ראינו עלייה דרמטית במכירת תלת-גלגליים: 463 יחידות של MP3 300, עוד 176 יחידות של גרסת ה-500 סמ"ק, ועל זה תוסיפו 337 יחידות ימאהה טריסיטי 125 ו-85 יחידות טריסיטי 155 – בסך הכול 1,061 קטנועים תלת-גלגליים שעלו השנה על הכבישים. אגב, הימאהה נייקן מכר 10 יחידות במחצית השנייה של 2018 – מאז הגיע ארצה.
באופנועים, ההונדה CB500X שומר על מעמדו כאופנוע הכביש הנמכר בישראל, מיד אחרי הק.ט.מ 250EXC – אופנוע האנדורו המקצועי שהוא האופנוע הנמכר ביותר בישראל. ה-CB500X מכר השנה כ-200 יחידות, לעומת 230 יחידות בשנה שעברה. אל המקום השני מטפס הסוזוקי DL650 ויסטרום, שממנו נמכרו השנה 166 יחידות, ואעלו הק.ט.מ 390 דיוק יורד למקום השלישי עם 144 יחידות לעומת 167 יחידות בשנה שעברה. המספרים של סדרת ה-MT של ימאהה עדיין יפים ומרשימים, כשהטרייסר 700 הוא הנמכר ביותר במשפחה, עם 140 כלים, ומיד אחריו MT-09 ו-MT-07.
מכירות דו-גלגלי בישראל בשנת 2018 לפי מותגים
סאן-יאנג – 4,054
ימאהה – 3,007
קימקו – 2,989
הונדה – 1,496
ק.ט.מ – 1,027
פיאג'ו – 916
קוואסאקי – 736
סוזוקי – 651
דיאלים – 518
בנלי / קיוואי – 433
ב.מ.וו – 363
הוסקוורנה – 349
הארלי-דיווידסון – 306
בטא – 220
קאיוין (חשמלי) – 208
בליץ (חשמלי) – 119
דוקאטי – 110
אינדיאן – 66
שרקו – 65
נאנגינג (חשמלי) – 60
גאס גאס – 55
זירו – 28
אפריליה – 26
רויאל-אנפילד – 24
TM רייסינג – 21
מוטוגוצי – 20
יוסאנג – 17
פנטיק – 10
סקורפה – 10
גולדן מוטורסייקל – 9
SWM אנדורו – 8
אלטה (אנדורו חשמלי) – 8
בולטקו – 7
MV אגוסטה – 5
אנרג'יקה – (ספורט חשמלי) – 1
אחר – 65
האופנועים הנמכרים בישראל ב-2018 (בלי אופנועי אנדורו)
אנחנו ממשיכים במעקב הצמוד שלנו אחרי שוק האנדורו הישראלי – שוק מרתק שחווה גדילה עצומה בעשור האחרון, גדילה שבאה לידי ביטוי בהתפוצצות של רוכבי אנדורו שרוכבים כחלק מתרבות פנאי וכתחביב.
כבר כתבנו את זה בעבר וחשוב לחזור על זה שוב: אם ב-2005 נמכרו בישראל כ-80 אופנועי אנדורו – רובם ככולם למתחרים באליפות ישראל באנדורו, הרי שב-2017 נמכרו בישראל כ-1,300 אופנועי אנדורו מקצועיים – רובם המכריע לרוכבי פנאי של סוף שבוע בגילים שמתחילים ב-20 ומגיעים ליותר מ-60. על הסיבות לגידול הדרמטי הזה כבר כתבנו בעבר בטור 'השטח פורח', והטור הזה אקטואלי מתמיד גם בשנת 2018 אל תוך 2019.
אז אחרי עשור רצוף של גידול במכירות ובשוק האנדורו, במיוחד ב-5 השנים האחרונות – אז חווה שוק האנדורו את ה'אנדורו-בום', שנת 2018 היא השנה שבה השוק התייצב. אם בשנה שעברה נמכרו בישראל כ-1,260 אופנועי אנדורו מקצועיים ברישוי צהוב, הרי שב-2018 המספר הכללי עומד על 1,326 כלים (נתון לא סופי – ייתכן שיתווספו עוד כמה כלים שלא הספיקו להירשם) – גידול של כ-5%, שכאמור מסמן התייצבות מסוימת. כזכור, בשנת 2017 הגידול עמד על כ-15%, ובשנת 2016 עמד הגידול על לא פחות מ-50% דרמטיים.
הוסקוורנה – גידול של 18%
מתוך 1,326 הכלים שנמכרו ב-2018, לא פחות מ-600 כלים (45%) שייכים למותג הכתום ק.ט.מ. תוסיפו עוד 281 יחידות (21%) של הוסקוורנה, ותקבלו שבדיוק 2/3 משוק האנדורו הישראלי נשלט על-ידי היצרנית האוסטרית (הוסקוורנה הוא מותג של ק.ט.מ החל מ-2013). ק.ט.מ, אגב, חווה גידול של כ-4% במכירות אופנועי אנדורו ברישוי צהוב, ואילו הוסקוורנה גדלה בכ-18% ביחס ל-2017, ועולה מ-238 ל-281 כלים.
את הגידול המשמעותי ביותר ב-2018 חווה בטא האיטלקית. בשנת 2017 עבר הייבוא של המותג ממוטוטראק (סמל"ת) למטרו, ובחצי שנה מכרה החברה 109 אופנועים. בשנת 2018 מוכרת מטרו לא פחות מ-218 אופנועים, שהם כ-16.5% משוק האנדורו הישראלי וגידול של 100%. קאמבק מצוין לבטא בישראל. ואם כבר קאמבק, אז גאס גאס מוכרת בישראל 55 אופנועי אנדורו וטריאל ב-2018, כשגם המותג הזה בייבוא של מטרו.
לעומת העליות היפות, דווקא בימאהה חווים ב-2018 ירידה דרמטית במכירות WR250F ו-WR450F. אם בשנה שעברה נמכרו מצמד הדגמים 133 כלים, הרי שהשנה נמכרו 30 כלים בלבד – אם כי חשוב לציין שעם דגמי ימאהה יש בעיה בתקינה ברישוי צהוב.
בטא – קאמבק מצוין לשוק הישראלי (צילום: בני דויטש)
בחלוקה בין מנועי 2 פעימות למנועי 4 פעימות, הרי שחלקם של הדו"פים גדל השנה מקצת פחות מ-50% ב-2017 למספר חסר תקדים של כמעט 64% מכלל אופנועי האנדורו והטריאל. המשמעות היא שכ-2 מכול 3 אופנועי אנדורו וטריאל שנמכרים בישראל הם בעלי מנוע דו-פעימתי. מדהים, לא פחות. אגב, 8 מבין 1,326 האופנועים הם בעלי מנוע חשמלי – של אלטא.
מגמה נוספת שאחריה אנחנו עוקבים בשנים האחרונות היא התחזקות נפח ה-250 סמ"ק דו-פעימתי לעומת ה-300 סמ"ק. ובכן, בשנת 2018 המגמה הזו ממשיכה: השנה נמכרו 433 אופנועי אנדורו דו-פעימתיים בנפח 250 סמ"ק, לעומת 306 אופנועי 300 סמ"ק.
אופנוע האנדורו הנמכר בישראל בשנת 2018 הוא הק.ט.מ 250EXC הדו-פעימתי, שממנו נמכרו השנה 237 יחידות. במקום השני לדגם בודד – ק.ט.מ 300EXC עם 119 יחידות, ובמקום השלישי הוסקוורנה TE250i עם 108 יחידות. נציין שמהק.ט.מ 350EXC-F וה450EXC-F נמכרו יחד 125 יחידות, כשלהערכתנו כ-15 יחידות הן של ה-450 וכ-110 יחידות הן 350 – אולם אין נתון מדויק מפני שצמד הדגמים נרשמים בישראל תחת קוד דגם אחד.
טבלת מכירות מלאה אופנועי אנדורו לשנת 2018 – לפי דגם
שנת 2018 מסתיימת היום, ולצערנו הרב זו השנה הראשונה מאז 2014 שבה השוק הדו-גלגלי לא עולה במכירות אלא נשאר יציב. יחד עם זאת, גם ב-2018 רכבנו על עשרות אופנועים (וקטנועים) מלהיבים, מהנים וטכנולוגיים.
ועכשיו, כמו בסיום של כל שנה, אנחנו במערכת פול גז בוחרים את האופנועים (והקטנועים) שעשו לנו את זה השנה יותר מאחרים. הכללים פשוטים: בחרנו את האופנועים שנגעו בנו יותר מאחרים, שהביאו משהו מיוחד לשוק הדו-גלגלי, או שסתם הם מגניבים ונהנינו לרכב עליהם. אז קבלו את רשימת האופנועים והקטנועים שלנו לשנת 2018.
דוקאטי פניגאלה V4S
דוקאטי פניגאלה V4S – איזו פתיחת שנה!
המהפך של דוקאטי – שזנחה את מנוע ה-L2 המסורתי ועברה ל-V4. נכון, זה בגלל תקנות הסופרבייק העולמיות, אבל התוצאה היא אופנוע ספורט שהוא לא רק סקסי ומושך את העין ברמה של פסל לסלון, אלא גם עובד באופן מדהים, קל לרכיבה ברמות דימיוניות ומפוצץ באלקטרוניקה של חללית. כל כך נהנינו לרכוב עליו במסלול ולנסיה בתחילת השנה, ורשמנו לעצמנו שאנחנו חייבים רכיבה גם על גרסת ה-R החדשה. טירוף מוחלט.
ק.ט.מ 790 דיוק
790 דיוק – ק.ט.מ ניו-אייג'
איזו יציאה של ק.ט.מ! מנוע טווין מקבילי חדש וקומפקטי בשם LC8c בתוך שלדה מינימליסטית, אופנוע קל, דינמי, זמיש ותלת-ממדי, ועם עבודת גוף ועיצוב של משפחת הדיוק המודרנית. ה-790 דיוק לקח את קטגוריית הנייקדים קליק למעלה מבחינת ביצועים ואלקטרוניקה, ועל הבסיס הזה ייבנו כלים נוספים כמו 790 אדוונצ'ר. מעולה!
ימאהה נייקן
ימאהה נייקן – תצוגת תכלית (שעובדת נפלא!)
נו, ברור שהוא יהיה כאן ברשימה. הנייקן של ימאהה הוא בעיקר תצוגת תכלית של ימאהה, שנמצאת בתקופה הטובה שלה מאז ומעולם. אופנוע תלת-גלגלי שבנוי סביב מנוע ה-MT-09 עם 115 כ"ס, ועם מערכת מתלה קדמי מיוחדת – וגם יעילה יש לומר. בימאהה לא הולכים למכור ערימות של נייקנים, אבל הוא בהחלט כלי מיוחד, לרוכבים מיוחדים, וגם קידום מכירות לא רע לימאהה – גם לתלת-גלגליים אבל גם לשאר דגמי החברה.
הונדה CB1000R
הונדה מתעוררת – CB1000R (צילום: רונן טופלברג)
הונדה מתעוררת מהתרדמת שאפפה אותה ומשחררת לשווקים אופנועים מגניבים, מעוצבים וביצועיסטיים. ה-CB1000R החדש הוא בדיוק כזה – האח הגדול במשפחת ה'נאו ספורט קפה', מעוצב בסגנון רטרו-מודרני, חזק מאוד ובעל ביצועים מעולים, ובעצם כל מה שצריך כדי להתאהב בנייקד גדול.
הוסקוורנה סווארטפילן 401
סווארטפילן 401 – מגניב מה שקורה בהוסקוורנה! (צילום: רונן טופלברג)
מגניב לגמרי מה שקורה בתחום אופנועי הכביש של הוסקוורנה: קחו אופנוע כביש של ק.ט.מ, תנו אותו לחבורת מעצבים מטורללים שמביאים עיצובים סופר-מיוחדים ומושכים את העין, וקיבלתם מכונות עם חבילות ביצועים מעולות שנראות מדהים ושונות לחלוטין מכל מה שקורה בנוף הדו-גלגלי. מתוך סדרות ה-401 וה-701, הסווארטפילן 401 – בסגנון סקרמבלר עם כידון שטוח וגבוה – הכי עשה לנו את זה. בתכלס זה ק.ט.מ 390 דיוק, אבל עם עיצוב מסובב ראשים. יופי הוסקוורנה. יופי!
בנלי לאונצ'ינו 500
בנלי לאונצ'ינו 500 – בנוי טוב (צילום: בני דויטש)
נישאר רגע ברטרו ונזכיר את הלאונצ'ינו של בנלי. החברה האיטלקית הזו נרכשה על-ידי חברה סינית שהזרימה כסף רב, והתוצאה היא אופנועים איכותיים למדי עם מכלולים טובים, התנהגות טובה וגם עיצובים מרשימים. הלאונצ'ינו הפתיע אותנו גם במנוע המגניב והייחודי, גם בהתנהגות והביצועים, וגם באיכות הבנייה וההרכבה. יש לו קטע לאופנוע הזה, ונראה שבנלי הופכת לשחקן חשוב גם בשוק הישראלי.
ב.מ.וו K1600B 'באגר'
ב.מ.וו K1600B – כשאיכות וסטייל נפגשים (צילום: בני דויטש)
ב.מ.וו לקחה את ספינת התיור שלה – ה-K1600GT – לכיוון אמריקאי מינימליסטי שהוסיף לבסיס המשובח הזה ערימות של סטייל ואופי. ה-K1600 באגר הוא אופנוע מגניב וטכנולוגי שגרם לנו להסתובב סביב המדינה ביום אחד מאוד מהנה.
קוואסאקי נינג'ה 400
קוואסאקי נינג'ה 400 – פשוט אבל חשוב (צילום: בני דויטש)
קוואסאקי שדרגה את הנינג'ה 300 הוותיק, הגדילה את נפח המנוע ל-400 סמ"ק, שיפרה מעט את הבולמים, יצרה עטיפה מרהיבה ברוח משפחת הנינג'ה היפהפייה, והתוצאה היא להיט מכירות. יש אופנועים טובים ואיכותיים ממנו, אבל החבילה הזו של הנינג'ה 400 טובה מאוד, מנצחת מרוצים בסופרספורט 300, והכי חשוב – נראית מעולה.
אפריליה דורסודורו 900
אפריליה דורסודורו 900 – הרבה אופנוע במעט כסף (צילום: בני דויטש)
לכבוד יורו 4, באפריליה הגדילו את נפח המנוע של הדורסודורו 750 הוותיק ל-900 סמ"ק, ועל הדרך הוסיפו אלקטרוניקה. יש לו חסרונות כמו בולמים עם הידראוליקה בינונית, אבל הדורסודורו 900 הוא הרבה מאוד אופנוע במעט כסף יחסית, והוא מספק מכלול תחושות מיוחד ומהנה. כבר כתבנו עליו – אופנוע לאופנוענים. חצי שנה היה לנו כדי להבין את זה.
דוקאטי מולטיסטראדה 1260 אנדורו
דוקאטי מולטיסטראדה 1260 אנדורו – מדהים!
התחלנו עם דוקאטי ואנחנו כמעט מסיימים עם דוקאטי. המולטיסטראדה בגרסת האנדורו – עם חישוקי ה-"19 מלפנים ו-"17 מאחור וצמיגים בחתך אדוונצ'ר – הוא המולטיסטראדה המועדף עלינו. כך למשל כתבנו על גרסת ה-950 סמ"ק. אולם גרסת ה-1260 אנדורו היא לא רק אופנוע מדהים עם ביצועים עוצרי נשימה, אלא גם תצוגת תכלית של דוקאטי לשילוב בין יכולות גבוהות, נוחות, איכות ייצור, וגם אלקטרוניקה מרובה בעובדת בשירות הרוכב. האופנוע הזה הצליח להדהים אותנו לגמרי בשילוב בין היכולות הללו ולאן האופנוענות בכלל ודוקאטי בפרט הגיעו. איזו מכונה!
קימקו AK550
קימקו AK550 – הפתעה (צילום: בני דויטש)
הקימקו AK550 הצליח להיכנס לרשימה של שנה שעברה, על אף שבדיוק הגיע ארצה, והוא נכנס גם לרשימה של השנה. הסיבה היא שהמקסי-סקוטר החדש של קימקו הצליח לתפוס נתח שוק גדול למדי של יותר מ-250 כלים ב-2018, והוא הפך לחלק מהנוף הדו-גלגלי בישראל, במקביל לימאהה טימקס שממשיך להימכר היטב. את המבחן ההשוואתי שערכנו בין השניים בתחילת השנה אתם חייבים לקרוא.
זה לגמרי אחד הכלים שיותר נהנינו לרכוב עליהם השנה, ועשינו את זה לא מעט. פרויקט הימאהה YZF-R3 שבנינו למסלול התחיל כמעט במקרה, והוא הלך והתגלגל עד לרמה של אופנוע שעומד בתקנות ה-SSP300, כלומר אופנוע מרוצים טהור שמיועד למסלול בלבד, לא עולה על כביש, ומותקנים בו המכלולים האיכותיים ביותר שמטרתם אחת ויחידה – קיזוז זמני הקפה. בשבילנו הפרויקט הזה היה הגשמת חלום, ואנחנו נהנים ממנו כמעט בכל סופ"ש. תוכלו לקרוא על הפרויקט כאן, וגם כאן.
על-פי נתונים שפורסמו לאחרונה בטלגראס, במהלך שנת 2018 בוצעו כחצי מיליון עסקאות של קנאביס, שבמסגרתם מכרו סוחרים שעובדים באמצעות המערכת למעלה מ-4 טון קנאביס (יותר מ-8 גרם בממוצע לעסקה) בסכום כולל של יותר מ-300 מיליון שקל.
כיצד מגיע הקנאביס ללקוחות? באמצעות שליחי הטלגראס. נכון להיום רשומים במערכת הטלגראס למעלה מ-4,000 סוחרים, כאשר לכל אחד ואחת מהם יש לכל הפחות שליח אחד שמשנע את הקנאביס ללקוחות. משמעות הדבר היא כי על כבישי ישראל רוכבים מדי יום אלפים רבים של שליחי הטלגראס.
פגשנו את אחד השליחים, בחור בן 22 מתל-אביב, וישבנו איתו לראיון כדי להבין מה גורם לבחור צעיר לעבוד בעבודה שכזו, שלכל הפחות לא חוקית ואף מפוקפקת. את פרטיו האישיים של השליח אנחנו מסתירים, מטעמים ברורים, אולם השליח והראיון אמיתיים לחלוטין.
בוא נתחיל במה שהכי חשוב – איזה סכום מופיע בתלוש משכורת ממוצע של שליח שעובד עבור הטלגראס?
זה לגמרי תלוי עבור איזה סוחר אתה עובד ועד כמה הוא מתפקד חזק. שליח מרוויח סכום שנע בין 50 ל-100 שקל עבור כל נקודה אליה הוא מגיע. אם מדובר על משלוח מחוץ לעיר, אז כבר משלמים לך סכומים גבוהים יותר שיכולים גם להגיע ל-200 שקל. יש סוחרים שמתחייבים על 4 נקודות מינימום ויש כאלו שמתחייבים על 8. אני מכיר גם כאלו שעובדים חזק מאוד שמתחייבים גם על 10. אני ברוך השם לוקח כל יום בממוצע בין 800 ל-1,000 שקל הביתה, נקי לכיס.
אז כמה זה יוצא בחודש?
אני שומר שבת, אז לא עובד בסופ"ש, אבל עובד עד כניסת השבת וגם במוצאי שבת. אני מרוויח כל חודש משהו כמו 20 אלף שקל. יש חודשים שזה יותר ומגיע ל-25 אלף ויש חודשים שאני לוקח רק 20 אלף.
איך הגעת לעבוד כשליח בטלגראס?
אני חוסך כסף לטיול אחרי צבא וגם ללימודים – רוצה ללמוד הנדסת תוכנה. חיפשתי עבודה שאפשר להרוויח בה סכומים גבוהים תוך זמן קצר. עבדתי כמה חודשים כמלצר אבל אין לי כוח לבלבולי ביצים של הלקוחות הישראליים, וגם אין מה להשוות בסכומים שמרוויחים.
עוד מעט נדבר על העניין הקטן שקוראים לו חוק אבל לפני זה, צריך לקרוא לילד בשמו – אתה סוחר בסמים. אין לך בעיה מוסרית עם זה?
אין לי שום בעיה עם זה. קודם כל כי מבחינתי קנאביס זה לא סם. המשטרה רואה בזה סמים, אבל דחיל רבאק, זה תרופה. אני מביא אותה גם לכאלו שהמדינה לא אישרה להם להשתמש בתרופה, לחולים שצריכים אותה אבל המדינה עושה להם את המוות. כשאני חושב על זה אתה חי בסרט ואני אגיד לך למה – אם הייתי עובד בחברה שמביאה תרופות לבתי מרקחת כמו פנטניל או טרגין וכל הזבל של האוקסיקודון, אז היית צריך לשאול אותי את השאלה. אתה יודע מה? אני שליח של מצוות, וואלה של מצוות.
ואתה לא מפחד? מצוות או לא מצוות, הרי אתה מסתובב כל היום עם קנאביס, וזה לא חוקי. ולא מדובר על אישום של שימוש עצמי אלא על סחר!
ברור שמפחד, אבל נזהר. אני רוכב על הקטנוע הכי בסדר שיש, לא מבצע עבירות ואין לי שלט של קנאביס על הקטנוע, אז גם אין סיבה שיעצרו אותי. וגם אם יעצרו – זה לא שפותחים לי את הארגז ומוצאים שם את החומר, אני לא מפגר.
ועל מודיעין בטח שמעת. ומה אם יושבים לך על הזנב? אתה מבין שאתה יכול לשבת על זה בכלא?
מבין אחי, תאמין לי שמבין, אבל מתי שמעת שתפסו שליח? זה כמעט לא קורה, וגם אם קרה אני בטוח שזה בגלל שהוא עבד לא חכם. צריך לדעת לעבוד חכם. אני לא יכול להסביר לך מה הכוונה, אבל אפשר. תאמין לי שאפשר.
ואיך זה עובד, אתה מקבל סוף החודש את כל הכסף?
מה פתאום סוף החודש. למה אני עובד בסלקום? נראה לך? אני לוקח כל סוף משמרת מה שמגיע לי וזה הכי נכון לעבוד ככה. מזומן ביד.
איך נראה יום עבודה שלך? מתי מתחיל? מתי נגמר?
אני מתחיל לעבוד בערך ב-12:00 בצהריים ומסיים בערך ב-22:00, אבל זה לא תמיד עובד ככה. זה תלוי עם איזה סוחר אתה עובד וכמה עבודה יש באותו יום. יצא לי כבר לעבוד מ-09:00 בבוקר ועד 12:00 בלילה, ולפעמים יצא לי לעבוד גם בלילות.
ומי משלם על הדלק? והאם אתה רוכב על קטנוע שלך?
אצלי אני מקבל יומית של 50 שקל להוצאות של דלק ורוכב על הקטנוע שלי. אבל זה לא קבוע. יש סוחרים שנותנים קטנוע לשליחים.
ואיפה אתה שם את כל הכסף? הרי אתה לא יכול להפקיד אותו בחשבון בנק.
תגיד אתה אמיתי? כולה 1,000 שקל ביום. הבוס שלי מגלגל מאות אלפי שקלים כל חודש – אותו היית צריך לשאול את זה, אני כולה שליח. אני שם בצד כל חודש משהו כמו 13 אלף שקל ובשאר חי ממנו. אומרים שהוא קנה כבר שתי דירות מהכסף שהוא עשה. אני כולה דג קטן במערכת. למה מי אני? כולה שליח.
כמה קנאביס אתה מוביל כל יום במצטבר?
זה משתנה. יש יום שאני יכול לקחת בכולל גם 300 גרם, אבל ברור שלא את כל הכמות בבת אחת. אני מאוד משתדל לא לקחת איתי יותר מ-20 גרם, אבל אני לא כזה דוגמה. יש שליחים שמתחילים לעשות פרצוף אם מבקשים מהם לקחת יותר מ-10 כל פעם.
ומה עם עסקאות של למשל חצי קילו? מי עושה את השליחות?
מה שבטוח שלא אני, וממה שאני יודע בכמויות כאלו הסוחר שקונה את החומר בא לקחת אותו בעצמו.
אבל בטוח עצר אותך שוטר לביקורת. לא השתנת במכנסיים מרוב פחד?
אחי, אם תראה אותי בחיים לא תחשוב שאני שליח של טלגראס. נראה הכי ילד טוב מצהלה. אני לא נלחץ בקלות, ואז כשהוא מבקש רישיונות אני מוריד את הקסדה, אומר לו בבקשה ומה שלומך אדוני, כאילו לא יותר מדי מתחנף אבל הכי ברגוע. הקטנוע עם טסט וביטוח, לי יש רישיון בתוקף, והכול סבבה. וגם אם יחשוד שמשהו לא בסדר, אז זה לא שהקנאביס נמצא בתיק או בתא של הקסדה, אז הכול בסדר גמור.
אז מה השלב הבא? לעשות משלוחים של קוק? הרואין? שמעתי שעל משלוח של נשק מקבלים 1,000 שקל ואפילו הרבה יותר.
איך אתה לא מתבייש לדבר על קנאביס ועל קוק או הרואין באותו המשפט? קוקאין זה אשכרה סם. אני לא מאחל לך אבל אם חלילה מישהו מהמשפחה שלך יהיה חולה וצריך לקבל קנאביס ומשרד הבריאות היה עושה לו את המוות ושליח כמוני היה מביא לו את החומר – היית מנשק לי את הרגליים. כולם צריכים להגיד אלף פעם תודה לעמוס סילבר מהטלגראס שבזכותו כל אחד יכול להתארגן היום על קנאביס בחצי שעה.
עדכון מטלגראס: "בפייסבוק החליטו שהתכנים והעמוד שלנו לא מתאימים להם, אולם כמו הצמח הזה – שבמשך שנים ניסו לרמוס, לעקור ולהשמיד אותו, ובסופו של דבר אנשים תמיד מצאו את הדרך להצמיח ולהפריח אותו – אז כך גם אנחנו. תמתינו למחר בבוקר, 1.1.19".
