קטגוריה: מגזין

צילום תמונה ראשית: בני דויטש

שנה מצוינת הסתיימה עכשיו. השוק הדו-גלגלי בישראלי צמח בכמעט 10%, ולראשונה כמעט 30% מ-17,000 הדו-גלגליים שנמכרו פה הם אופנועים – כאלה עם קלאץ' ותיבת הילוכים. שיא חדש של כל הזמנים. נכון שחלק גדול מהאופנועים הללו הם אופנועים קטנים וחלק גדול נוסף מהם הוא אופנועי אנדורו, אבל עדיין – השוק בעלייה, נכנס אליו דם חדש, וכולם מרוויחים מזה.

כמו בכל סוף שנה, אנחנו בוחרים את האופנועים שעשו לנו את זה יותר מכל בשנה הזו. הכללים מאוד פשוטים – אנחנו בוחרים את האופנועים שעשו לנו את זה יותר מאחרים. שנהנינו לרכב עליהם, שהביאו משהו מיוחד לשוק האופנועים או שסתם הם מגניבים. ולא חסר כאלו. אז בלי הרבה דיבורים, קבלו את רשימת האופנועים הגדולים של 2016.

הונדה CRF1000L אפריקה טווין

האפריקה טווין לא הספיק להיכנס לרשימה של שנה שעברה, פשוט כי עוד לא הגיע ארצה, אבל כשרכבנו עליו בינואר מיד הבנו שהוא הראשון להיכנס לרשימה המכובדת הזו. פשוט כי הוא פרע בגדול את כל הצ'קים שהונדה פיזרה עליו בחודשים שלפני. דו"ש – אדוונצ'ר – ראלי רפליקה אמיתי, כזה שיודע לפנק בכביש אבל לזוז מהר בשטח. מנוע מצוין, מתלים מעולים, תנוחה מצוינת. פאף! הדבר האמיתי. ועוד מהונדה. כמעט 100 יחידות נמכרו ממנו בשנה הראשונה שהוא פה בארץ, חלק מהן עם גיר רובוטי-אוטומטי DCT. כבוד!

MV אגוסטה ברוטאלה 800

"ה-MV אגוסטה ברוטאלה 800 הוא מכונת ריגושים טוטאלית". זה מה שכתבנו בסיכום המבחן שעשינו לדגם החדש של 2016. זה לא רק שהוא אחד הכלים היפים שיש, עם עיצוב שהוא פיסול במתכת ובברזל, אלא שכמו שהוא נראה – ככה הוא נוסע. בלי פשרות. הוא מיועד לרוכבים שרוצים את הכי יפה, הכי סקסי, עם הכי הרבה תשוקה, ומוכנים להקריב בשביל זה מושגים כמו נוחות או שימושיות. אופנוע הארד-קור שגם נראה מיליון דולר. אופנוע שהצליח לרגש אותנו כמו שהרבה זמן לא התרגשנו מאופנוע, ואפשר להמשיך עם תיאורים מיניים, אבל הנקודה ברורה. אז ברור שהוא יהיה ברשימה הזו.

דוקאטי היפרמוטארד 939 SP

נישאר באקזוטיקה איטלקית. הדוקאטי היפרמוטארד 821 / 939 הוא אחלה אופנוע, אבל הוא דו-ממדי. הוא עובד יותר כמו אופנוע כביש ספורטיבי ופחות כמו סופרמוטו. ככה חשבנו עד שרכבנו על גרסת ה-SP, ועוד על מסלול בגודל מלא. גילינו שה-SP לוקח את כל היתרונות של ההיפרמוטארד, אבל עם מערכת בולמים איכותית של אוהלינס הוא עובד תלת-ממדי, כמו שהיפרמוטו צריך להתנהג. המנוע המשוחרר רק מוסיף לחוויה, והסאונד – מהגיהינום. בדיוק ככה צריך להיות היפרמוטו גדול, וה-SP הצליח לשחרר מאיתנו צרחות אמיתיות בקסדה.

ק.ט.מ סופר דיוק 1290GT

הק.ט.מ סופר דיוק 1290GT הוא ספינת הדגל של ק.ט.מ לשנת 2016 – האופנוע שעליו שמה ק.ט.מ את כל מה שהיא יודעת (והיא יודעת!). בשנה שעברה, אגב, זה היה הסופר-אדוונצ'ר 1290. ה-GT בנוי על בסיס הסופר דיוק 1290R המטורלל, אבל במעבר ל-GT הוא הרחיב משמעותית את טווח השימושים שלו. מנוע 1,301 סמ"ק סופר-חזק, מערכת מתלים אלקטרונית משובחת, נוחות ופינוקים, אינסוף אלקטרוניקה – כל אלה הופכים את ה-GT למכונה דו-קוטבית: מצד אחד אופנוע תיור נוח ומפנק, אבל כשמושכים לו בגז הוא הופך למכונת ספורט לכל דבר ועניין, עם יכולות דינמיות גבוהות. מאופנועי הספורט-תיור הוורסטילים יותר שיש ועם כולות של אופנוע-על. אגב, תצוגת התכלית הזו של ק.ט.מ מראה כמה רחוק החברה הגיע בתחום הכביש בתקופה כל כך קצרה.

ימאהה MT-10

על ה-MT-10 כתבנו שהוא האופנוע היפני הכי אירופאי שיש. הסופר נייקד החדש של ימאהה, שבנוי על בסיס ה-R1, הוא בדיוק כמו ה-1290GT – בעל ורסטיליות מרשימה. מצד אחד יש לו יכולות ספורטיביות של R1, בטח ובטח על כביש ציבורי, אבל מצד שני הוא נוח, נעים לרכיבה, ואם לא מושכים אותו חזק אז הוא כמו חתלתול. אה, והוא גם נוח לרכיבות ארוכות. זו הפעם הראשונה שיוצא מיפן סופר נייקד אמיתי, כזה שיושב על פלטפורמת סופרבייק ושמסתכל לסופר נייקדים האירופאים בעיניים, וה-MT-10 עושה את זה ממש טוב.

ימאהה MT-09 החדש

ה-MT-09 המקורי הוא אופנוע מגניב עם מנוע טריפל אדיר, אבל הוא לא חף מביקורת ורחוק מלהיות מושלם. כמה וכמה פעמים התלוננו על הבולמים הפשוטים, שמהווים את צוואר הבקבוק של ביצועי האופנוע המגניב הזה. אפילו לקחנו MT-09 לסדנת בולמים כדי להעמיד את הבולמים ברמה אחת עם שאר מכלולי האופנוע. אז בימאהה הקשיבו לביקורת, ולשנת 2017 שחררו את הדור השני של ה-MT-09, שעליו רכבנו בהשקה העולמית. אז חוץ מהבולמים ששופרו משמעותית, ה-09 קיבל גם מתיחת פנים שעושה אותו הרבה יותר מגניב בעינינו, עם דמיון עיצובי ל-MT-10, וגם עוד כמה תוספות ושינויים קטנים – כולם יחד עושים הבדל גדול. רב-המכר של ימאהה – האופנוע שעשה שינוי גדול באופנוענות המודרנית – השתפר והתעגל, ולכן גם הוא נכנס לרשימה המכובדת הזו.

סוזוקי DR-Z400S

הקאמבק של השנה. 17 שנה הוא מיוצר כמעט ללא שינויים, אבל בגלל תקנות יורו 3 הייבוא שלו לאירופה ולארץ הופסק בסוף 2009. השנה, עם האפשרות לייבא כלי רכב עם תקינה אמריקאית, באבניר הביאו את הגרסה האמריקאית של הדרוזי, שעדיין מיוצרת, והופ – להיט מכירות. כ-100 דרוזים נמכרו פה תוך כ-9 חודשים – כמו בימים הגדולים שלו בארץ, מה שאומר שבהחלט יש ביקוש לדו-שימושי פשוט אבל טוב ויעיל. אין ABS, אין בקרות, אפילו אין הזרקת דלק, אבל יש פשטות, יש המון כיף, ויש מחיר טוב – 46 אלף ש"ח. קהל הרוכבים, כאמור, הצביע ברגליים.

ימאהה WR250F

עוד אחד של ימאהה. מה לעשות, החברה הזו מפציצה בשנים האחרונות ומכתיבה את הטון היפני. ה-WR250F של 2015-2016, שהגיע השנה סוף סוף ארצה, הוא שדרוג אדיר ל-WR250F המיתולוגי שיוצר עם שינויים מועטים שנים רבות מדי. הדגם החדש עושה קפיצת מדרגה עצומה והוא קרוב מתמיד לאופנועי האנדורו האירופאים, שגם אם נאהב את המגמה או לא – מכתיבים היום את רוח האנדורו העולמית. אם אמרנו על ה-MT-10 שהוא היפני הכי אירופאי שיש, אז ה-WR250F הוא אופנוע האנדורו היפני הכי אירופאי שיש.

ק.ט.מ 250EXC / הוסקוורנה TE250

הק.ט.מ 250EXC (ואחיו התאום הלא זהה – ההוסקוורנה TE250) של 2017 הוא אופנוע האנדורו הדו-פעימתי הוורסטילי המושלם, לא פחות. רגע לפני הזרקת הדלק שתגיע בעוד חצי שנה, בק.ט.מ מכינים את התשתית – שלדה חדשה, מתלים חדשים (מעולים!), ארגונומיה חדשה, עיצוב חדש, אבל לא פחות חשוב – מנוע חדש, עם מעט מאוד ויברציות. כבר שנים שאנחנו טוענים שה-250 המודרניים הם הנפח המושלם לאנדורו ורסטילי ושטרנד ה-300 הוא… טרנד. ה-250 מתאים לרוב המכריע של הרוכבים, והשנה הוא הופך למשמעותית יותר טוב.

שרקו SEF-R300

השרקו SEF-R300 מרובע הפעימות הוא לדעתנו אופנוע האנדורו-הובי הטוב ביותר שיש היום בשוק. כן, עד כדי כך. כשרכבנו עליו לפני מספר חודשים הבנו את זה היטב. הוא קטן, הוא קל, ההתנהגות שלו מעולה, מערכת המתלים ברמה גבוהה כבר במקור, הוא זמיש בהתנהגות, ויש לו מנוע אדיר שמשתף פעולה עם הרוכב – כל רוכב. איך שלא תרכב עליו – בהתגלגלות על שבילים, בסינגלים, באנדורו טכני, לאט, מהר, חזק או חלש – הוא לגמרי עם הרוכב ועושה לו חיים קלים. קשה לתאר כמה נהנינו עליו, והכי מפתיע זה שכל הטוב הזה מגיע מחברה קטנה עם תקציב מחקר ופיתוח שרחוק שנות אור משל החברות הגדולות. איזו מכונה!

סוזוקי SV650

למה? כי 50 אלף שקל לנייקד מעולה. זהו!

מטרו-מוטור, יבואנית הדו-גלגלי הגדולה בישראל החוגגת השנה 35 שנות פעילות, קיימה הבוקר (א') את אירוע הסיכום השנתי שלה. גדי אבירם, מנכ"ל מטרו, הציג את סיכום שנת 2016 בשוק המקומי ונתן תחזית ל-2017. עיקרי הדברים: השוק הדו-גלגלי צמח ב-2016 בכ-9%, ובשנת 2017 הוא ימשיך לצמוח בכ-10-12%. סגמנט האופנועים גדל לנתח חסר תקדים של 29% מסך המכירות, ובנוסף, ימאהה מכרה השנה למעלה מ-3,000 אופנועים וקטנועים. בשורה פחות טובה: אם לא יהיו שינויים ברגולציה על אופנועי ספורט מוטורי, מטרו תמשוך ידה מהתעסקות בתחום.

המספרים

את המספרים הללו אנו יודעים, שכן אנחנו מלווים את התחום במשך כל השנה. השוק הדו-גלגלי גדל בשנת 2016 ב-9% ביחס ל-2015 – שגם היא הייתה שנת גידול של יותר מ-7%. מגמת צמיחת השוק נמשכת ומתחזקת, ובסך הכל נמכרו בישראל כ-17,000 אופנועים וקטנועים חדשים – מספר שמתחיל להתקרב לשנות השיא של עד 2008. יחד עם זאת, הצפי השנה היה לצמיחה גדולה יותר, דו-ספרתית, וזה לא קרה. הסיבות לגידול טמונות, גם על-פי אבירם, בזמן המבוזבז של נהגי מכוניות בעומסי תנועה ופקקים, זמן שרק הולך וגדל עם כמות מכירת המכוניות החדשות (יותר מ-300 אלף בשנת 2016!) ועבודות הרכבת הקלה בגוש דן.

מגמה מעניינת, שגם היא החלה בשנה שעברה והתחזקה משמעותית השנה, היא התחזקות פלח האופנועים בעלי המצמד על חשבון הקטנועים האוטומטיים. השנה נמכרו כמעט 5,000 אופנועים שמהווים 29% מסך המכירות (לעומת כ-3,500 כלים בשנת 2015) – מספר חסר תקדים ששם בצל את 20 האחוזים מכלל השוק של שנות השיא – שנות ה-90. הנתון הזה נובע מכניסה של צעירים רבים לתחום, בעיקר בעלי רישיונות נהיגה A1, וגם הרפורמה במס הקנייה שהתבצעה באוגוסט 2015 ושבמסגרתה הוזלו משמעותית אופנועי ביניים – עשתה את שלה. אגב, 22% מאותם 5,000 אופנועים שנמכרו הם אופנועי אנדורו, וחלק עיקרי מהקהל הוא בני 35 ומעלה. השטח פורח, וכמו שכתבנו כבר בעבר – אנדורו זה המילואים החדש.

נקודה מעניינת היא ימאהה, שמכרה השנה בישראל יותר מ-3,000 כלים (יותר מהונדה, קוואסאקי וסוזוקי ביחד), וממשיכה את התחזקותה בשוק הישראלי. רבי המכר של ימאהה בישראל הם הטריסיטי, שמכר למעלה מ-600 כלים, הטימקס 530, שמדגדג את ה-600 כלים מלמטה, האיקסמקסים למיניהם, סדרת ה-MT שמכרה כ-160 כלים מה-09 וכ-135 כלים מה-07, בנוסף ל-40 כלים מה-10, וגם ה-WR250R שמכר השנה כ-90 יחידות. בהחלט מרשים.

אבירם מצביע על בעיה מהותית בכל הקשור לרגולציה – ביטוח ומס קנייה. את בעיית ביטוח החובה, שעוצרת את השוק הדו-גלגלי מלהכפיל את עצמו, לא פחות, כולנו מכירים. יחד עם זאת, אבירם מציג את מס הקנייה, המוגדר כצו שעה לשנה בלבד, כגורם שלא מאפשר לתכנן לטווח ארוך, שכן אין לדעת מה יוליד יום. זהו בעיניו מהלך בזוי.

עוזבים את תחום הספורט המוטורי

בעיה נוספת שעליה מצביע אבירם היא הרגולציה המוגזמת – מוגזמת מדי – של רשות המסים בספורט המוטורי. מטרו, כמו גם יבואנים נוספים, נתנה השנה חסות למגוון אירועי ספורט מוטורי, תחזקה קבוצת מרוצים, ובעיקר תמכה באירועים ופעילויות לילדים ולמשפחות. אולם השנה החברה תיאלץ להפסיק כליל את פעילותה בתחום זה. הסיבה: רשות המסים דורשת מהיבואנים להיות הזרוע המבצעת, ומטילה קשיים והליכים ביורוקרטיים מוגזמים על מכירת אופנועי ספורט מוטורי. הבעיה מחריפה שבעתיים במכירת אופנועי ספורט מוטורי משומשים. אם הרגולציה לא תשוחרר למידה סבירה ואם לא ייקבע מס אחיד, ויותר חשוב – קבוע, על אופנועי ספורט מוטורי, מטרו תיאלץ כאמור להפסיק לחלוטין את פעילותה בתחום.

ומה יהיה ב-2017?

להערכת גדי אבירם, וגם אנחנו שותפים להערכה זו, בשנת 2017 יימשך הגידול בשוק הדו-גלגלי הישראלי, כשהשוק יגדל בכ-10-12% – כלומר המספרים ידגדגו את ה-19,000 אופנועים וקטנועים. בשנה הקרובה גם ימשיך לגדול סגמנט האופנועים ביחס לקטנועים.

סיבות לא חסר: עם הכמות הבלתי-הגיונית של כלי רכב שעולים על הכבישים בישראל, גדלים גם עומסי התנועה, וכבר היום המצב בלתי נסבל. באין תחבורה ציבורית יעילה, הפתרון היחיד הזמין הוא דו-גלגלי – קטנוע או אופנוע. תוסיפו לזה את עבודות הרכבת הקלה בתל-אביב ואת העומסים שהם יוצרים, והנה התשובה.

חסם מרכזי לגדילה משמעותית של השוק הוא עניין ביטוח החובה. כבר היום כמחצית מרוכבי הדו-גלגלי רוכבים ללא ביטוח חובה, כך על-פי דו"ח מבקר המדינה. במידה ומחירי הביטוח ירדו לרמה שפויה, השוק הדו-גלגלי עשוי לגדול למספרים הראויים של 35 ואפילו 40 אלף כלים בשנה, שמהווים כ-10-12% ממצבת כלי הרכב – מספרים הדומים למדינות אירופה. נכון להיום אגב, הדו-גלגלי מהווה פחות מ-4% ממצבת כלי הרכב – נתון עלוב שרחוק ממיצוי הפוטנציאל של השוק, במיוחד לאור תנאי מזג האוויר והתחבורה בישראל.

17 דגמים חדשים ל-2017

מטרו תייבא ארצה בשנת 2017 17 דגמים חדשים של שלושת המותגים שלה – ימאהה, קוואסאקי וסאן-יאנג. חלקם חדשים לחלוטין וחלקם מחודשים.

ימאהה

• דילייט 125 עם מנוע חדש יגיע ב-5.17. המחיר: 13,485 ש"ח
• טריסיטי 125 עם מנוע חדש יגיע ב-2.17. המחיר: 19,985 ש"ח
• טריסיטי 155 יגיע גם הוא ב-2.17. המחיר: 23,985 ש"ח
• האיקסמקס 300 החדש יגיע ב-4.17. המחיר: 34,985 ש"ח
• הטימקס 530 החדש יגיע ב-4.17 ב-3 גרסאות: רגילה – 82,985 ש"ח, גרסת SX ב-86,985 ש"ח, גרסת DX ב-91,985 ש"ח
• MT-09 דגם 2017 יגיע ב-3.17. המחיר: 73,985 ש"ח
• MT-10 בגרסת SP יגיע ב-3.17. המחיר: 109,985 ש"ח
• YZF-R6 החדש יגיע ב-4.17. המחיר: 99,985 ש"ח

קוואסאקי

• ורסיס X300 יגיע ב-4.17. המחיר: 39,985 ש"ח
• Z650 יגיע ב-4.17. המחיר: 49,985 ש"ח
• נינג'ה 650 יגיע ב-4.17. המחיר: 49,985 ש"ח
• Z900 יגיע ב-4.17. המחיר: 71,985 ש"ח
• Z1000R יגיע ב-4.17. המחיר: 86,985 ש"ח
• Z1000SX יגיע ב-4.17. המחיר: 99,985 ש"ח
• ZX10RR יגיע ב-4.17. אין עדיין מחיר רשמי

סאן-יאנג

• הג'וירייד 125 ו-200 החדשים יגיעו ארצה ב-3.17. המחירים: 17,885 ו-20,985 ש"ח בהתאמה
• ה-JET החדש יגיע ב-3.17. המחיר: 13,985 ש"ח
• ה-CRUiSYM 300 החדש יגיע ב-5.17, ותיתכן גם גרסת 250 סמ"ק בהמשך. המחיר טרם נקבע

צילום: שרקו

"רוצה לרכב על שרקו כלשהו בהדרכת אנדורו טכני של ולריו פסטורינו?"

"כן."

איפה? איזה שרקו? מי זה ולריו פסטורינו? כמה טכני? ככה אני, לא שואל שאלות. נותנים לך – קח. אחרי זה כבר נשאל שאלות. אחרי זה גם ניתנו התשובות. ה.מ מוטורס, יבואנית שרקו, ולנטי ו-AJP, הזמינה לארץ את ולריו פסטורינו, בכיר בתחום המתלים בשרקו, להעביר הדרכת אנדורו לרוכבי המותגים שלה.

כפי ששערו הלבן מעיד, ולריו לא ילד. הוא כבר בשנות השישים לחייו ומאחוריו כברת דרך ארוכה בתחום האנדורו והטריאל, עם כל אבק הדרכים הנלווה לכך. הוא נולד באיטליה, התחרה בעברו באליפויות טריאל ואנדורו, והתמחה במתלים בעת שעבד אצל יצרניות הבולמים 'קאיאבה' ו'אוהלינס'. בשנים האחרונות הוא אחראי על השיווק של שרקו בשווקי אמריקה הלטינית.

ולריו הולך עם שרקו עוד מהימים הראשונים, בעקבות ההיכרות שלו עם הבעלים של החברה. הוא גם מספר על הדרך שבה נולד השם שרקו: מייסד החברה, מארק טסייר, היה שותף ומקורב לבעלים של בולטקו בעבר. לאחר שהיחסים בין השניים התקררו ובולטקו נסגרה, טסייר רכש את הזכויות לשם בולטקו. הוא מספר שהשם Sherco נולד מחיבור השמות Bultaco ו-Sherpa, על שם אופנוע הטריאל של בולטקו. בשנה הראשונה האופנועים נקראו Sherco by Bultaco, בשנה שלאחר מכן Bultaco by Sherco, ובשנה השלישית החליטו לרדת לחלוטין מהשם Bultaco. זהו, אתם מוכנים להיות המסמר בערב הטריוויה הבא שלכם.

אוקי, תשובה לשאלה מי זה ולריו פסטורינו יש. את היתר גיליתי כשהגעתי בשבת האחרונה של נובמבר ליער מגידו. למעט העובדה שכל המדינה עלתה בלהבות, היה יום מקסים. לשטח הכינוס החלו לזרום הרוכבים השונים על אופנועי השרקו וה-AJP, וגם כמה נספחים עם מותגים אחרים שהתקבלו בשמחה.

בזמן שהתלבשתי, מקווה לקבל את השרקו SE-R250 שעמד מבריק באוהל, התקרב מנהל ה.מ מוטורס ועדכן אותי שתכף יגיע ה-SE-R300 שעליו ארכב היום. חייכתי חזרה בנימוס וקיוויתי ש"אנדורו טכני" ייפול איפשהו בתרגום לאיטלקית מאחר וברמת כושר הרכיבה שלי אני מתעייף מללחוץ על הסטרטר, וה-250, הערכתי, יפצע אותי פחות חזק כשאתעייף ואעשה טעות מטופשת.

ההדרכה נפתחה בקצת חומר עיוני, כשוולריו נוגע בנקודות שונות שמתייחסות להתאמת האופנוע לרוכב וסוג הרכיבה כמו כיוון המתלים או כיוון כידון האופנוע ביחס למידות הרוכב – נקודות קריטיות שרוכבים רבים בארץ נוטים להזניח. לאחר מכן עבר להדגמה של תנוחה על האופנוע וכיצד להתאים גופנו למכשולים שונים. ולריו מדבר אנגלית שבורה (וגם זה בקושי רב), אז החומר הועבר באמצעות מתורגמן, שלפי המבט בעיניו והצחוק המתגלגל של פסטורינו ככל הנראה סינן כמה בדיחות גסות בתהליך.

תקוותי ביחס ל"כמה טכני" התבדו מהר למדי כשפגשנו לראשונה את המסלול שאנשי ה.מ סימנו ביער. לאורכו היו מספר נקודות שבהן היו מכשולים שהרוכבים תיקלו לאחר שפסטורינו הסביר כיצד יש לגשת אליהם. מרבית המכשולים התחלקו לשניים, כשהמדרגה הקטנה יותר מאתגרת את רוב הרוכבים והגדולה גרמה לרוב המכריע להסתכל עליה תוך כדי גירוד הפדחת. מתוך כבוד לאופנוע ההדגמה ולעצמות העייפות שלי, ויתרתי גם אני על אותם קירות מאיימים והתמקדתי בשאר המסלול.

תוך כדי התקדמות ההדרכה וההבנה של הרוכבים המקומיים ש'אנדורו טכני' באיטלקית זה יותר 'אקסטרים אנדורו' בעברית, הצטמצמה כמות הרוכבים שעברו למעמד צופים, מקשיבים להסברים של ולריו ומביטים בהדגמות של מספר רוכבים מוכשרים ואמיצים.

בשלב מסוים וכאשר נותר מספר קטן יותר של רוכבים, ולריו עלה על האופנוע כדי לרכב במסלול ולהוביל את אלו שעוד נותר בהם כוח לראות כיצד הוא בוחר קווים ומתקל מכשולים באופן חלק ומדויק. מהמעט שיצא לי לרכב אחריו עד שנעלם לי, זה היה מתסכל. בעוד אני נלחם בסלעים ובאופנוע, הוא מדלג בקלילות כשה-SE-R250 שלו נשמע כמו אופנוע חשמלי.

אחד המאפיינים הבולטים ביותר של התפוצצות תחום השטח והאנדורו בפרט בישראל בשנים האחרונות הוא כמות הרוכבים מחו"ל שמגיעים לארץ להעביר הדרכות. כל הדרכה כזו – שמביאה את הרוכב הישראלי להיחשף לשיטות לימוד שונות, טכניקות רכיבה וגישות חדשות – מבורכת ועוזרת באופן ישיר להתפתחות של הרוכבים המקומיים.

לשמחתי, בסופו של יום השרקו לא פגש אף סלע שלא דרך הגלגלים. למרות שלא כל המשתתפים חלקו את אותו גורל, גם כאלו שהשאירו חלקי פלסטיק ופירורי מתכת על סלעי צגידו יצאו מרוצים מיום רכיבה עם אושיית טריאל ואנדורו בינלאומית, עוד סממן בולט לפריחה האדירה של תחום השטח והאנדורו בפרט בארץ בשנים האחרונות.

כל גולש שעוקב בשנים האחרונות אחר אופנועים חדשים שנחשפים ונמכרים בשווקים ודאי נתקל במושגים 'מצערת חשמלית', Ride by Wire', 'RbW, או 'רכב-על-חוט'. אנחנו בפול גז, כמו שאר המגזינים, כתבנו על כל כלי שכזה ואף הדגשנו את המצערות החשמליות. כל המושגים הללו מתייחסים למערכת אחת שהיא חלק מההתקדמות במערכות הזרקת דלק וניהול מנוע בשנים האחרונות, כשהכוונה היא למצערת המופעלת על-ידי מנוע חשמלי ולא באופן מכאני על-ידי ידית המצערת.

זיהום אוויר ושליטה

אם נחזור לרגע להיסטוריה הלא כל כך רחוקה, נראה שמנועי בעירה של אופנועים היו מוזנים כולם על-ידי קרבורטורים. קרבורטור הוא מכשיר מכאני המייצר תערובת של אוויר ודלק ומכניס את התערובת אל תוך סעפת היניקה ומשם אל המנוע. הקרבורטור ידע לשלוט גם על כמות התערובת וגם על יחס התערובת, כלומר כמה תערובת תיכנס אל תוך המנוע, וגם מה יהיה יחס הדלק באוויר בתוך אותה תערובת (תערובת עשירה, תערובת ענייה וכו'). שני הפרמטרים הללו – כמות התערובת ויחס התערובת – נשלטו על-ידי ידית המצערת. בפתיחת גז הרוכב למעשה שלט על כמות האוויר שנכנסת למנוע, והקרבורטור היה מוסיף את כמות הדלק הדרושה כדי לספק את יחס התערובת הנכון לאותו המצב. לדוגמה, ככל שהרוכב פתח יותר את ידית הגז, כך היה נכנס יותר אוויר אל המנוע, והקרבורטור היה מוסיף גם יותר דלק, כלומר לא רק כמות תערובת יותר גדולה אלא שהתערובת הזו הייתה גם יותר עשירה – לתאוצה.

השליטה על כמות האוויר התבצעה על-ידי ידית המצערת, שממנה יצאו שני כבלים – כבל מושך וכבל מחזיר – ואלו היו פותחים וסוגרים את פרפרית המצערת בקרבורטור. זו האחרונה שלטה הלכה למעשה על כמות האוויר שתיכנס דרך הקרבורטור אל תוך המנוע, וכאמור, הקרבורטור היה מוסיף את כמות הדלק הדרושה.

את הקרבורטור הישן והטוב מחליפה ב-20 השנים האחרונות מערכת הזרקת דלק אלקטרונית, כשהסיבה לכך היא יחידה – זיהום אוויר. גם הקרבורטור האיכותי, המדויק והמכוון ביותר לא יכול לספק תערובת מדויקת ב-100%, והתוצאה היא רמת מזהמים גבוהה, במיוחד גז רעיל מסוג CO. לדוגמה, הערך המקסימלי של CO המותר למכוניות בעלות קרבורטורים עומד על 3.5-4% מסך גזי הפליטה, ועם המעבר להזרקות דלק הערך הזה ירד בתחילה ל-0.1%, וכיום הרבה פחות. אז כן, מערכת ההזרקה חיסלה כמעט לחלוטין את גז ה-CO הרעיל.

אבל גם עם המעבר להזרקות דלק, השליטה על כמות האוויר נותרה בידי הרוכב. במערכות הזרקת דלק של דור או שניים אחורנית, ידית המצערת מחוברת מכאנית על-ידי כבלים לפרפרית המצערת שבגוף המצערת, וכך הרוכב שולט באופן מכאני על פתיחה וסגירת המצערת – בדיוק כמו בקרבורטור. אז הרוכב קובע את כמות האוויר שתיכנס למנוע, ומערכת ההזרקה מודדת את כמות האוויר שנכנסת ומוסיפה את הדלק הדרוש, באופן מדויק למדי כמו שראינו.

השליטה עוברת מהרוכב לאלקטרוניקה

בדורות האחרונים של מערכות הזרקת הדלק, השליטה על כמות האוויר עברה מהרוכב אל מערכת ניהול המנוע. קוראים לזה מצערת חשמלית או Ride-by-Wire, כלומר רכב על חוט.

הטרימינולוגיה הזו הגיעה בכלל ממטוסים, שם כבר עשרות שנים שההגאים (גובה, כיוון, מאזנות, מדפים וכו') לא נשלטים באופן מכאני על-ידי הטייס, אלא על-ידי מחשבים. הפקודות מהגאי הטייס הן פקודות אלקטרוניות למחשב ניהול הטיסה, והמחשב נותן פקודה למנועים חשמליים להזיז את המדפים – באלגוריתם שמשלב את רצון הטייס יחד עם נתונים אובייקטיביים ויכולות המטוס. קוראים לזה Fly-by-Wire, או הגאים חשמליים.

וכך במערכות הזרקת דלק מודרניות ומתקדמות, הרוכב כבר אינו שולט על פתיחת המצערת אלא רק 'אומר' למחשב ניהול המנוע כמה גז הוא רוצה לפתוח, ומחשב ניהול המנוע פותח את המצערת על-ידי מנוע חשמלי תוך שהוא מתחשב ברצון הרוכב, אבל גם בנתונים אובייקטיביים כמו מצב המנוע, כמות האוויר שיכולה להיכנס בפועל, וגם מצב ניהול המנוע הנבחר (על כך בהמשך).

איך זה מתבצע?

אם במערכות הזרקת דלק מדורות קודמים ידית המצערת מושכת כבלים שפותחים מכאנית את פרפרית המצערת, הרי שבמערכת הזרקה מודרנית עם מצערת חשמלית ידית המצערת אינה פותחת או סוגרת כלום. היא בסך הכל פוטנציומטר (נגד משתנה – חיישן מצב מצערת), אשר מדווח למחשב ניהול המנוע על רצון הרוכב – כמה גז הרוכב רוצה לפתוח.

בהקשר הזה נציין שמערכות ההזרקה הראשונות שהגיעו עם מצערות חשמליות, למשל באפריליה דורסודורו מהדגמים הראשונים של 2009, הגיעו עם ידית מצערת רגילה לחלוטין הכוללת צמד כבלים – מושך ומחזיר. הכבלים עברו מאחורי הכידון וראש ההיגוי, אחורנית לעבר המצערות, אך לא הגיעו פיזית אל גופי המצערת, אלא אל פוטנציומטר (נגד משתנה – חיישן מצב מצערת) שישב על השלדה, וזה העביר את הנתונים האלקטרוניים למחשב ניהול המנוע. הסיבה לכך היא שהיצרניות רצו לשמור על תחושת החיכוך של צמד כבלים בתפעול ידית המצערת. אולם בשנים האחרונות היצרניות ירדו גם מזה, וכיום במערכות הזרקה עם מצערות חשמליות ידית המצערת עצמה היא הפוטנציומטר – חיישן מצב המצערת, ולא יוצאים ממנה כבלים מכאניים אלא כבל חשמלי שהולך אל מחשב ניהול המנוע. בידית עצמה ישנו קפיץ מחזיר שסוגר את המצערת ונותן התנגדות לפתיחה, אולם התחושה בידית היא הרבה יותר חלקה מאשר מצערת שמפעילה כבלים. נסו לשחק עם ידית מצערת ללא כבלים מכאניים, למשל של דגמי הכביש של ק.ט.מ, הוסקוורנה, דוקאטי או ב.מ.וו, ותבינו מיד על מה מדובר.

ואיך פרפרית המצערת נפתחת ונסגרת בפועל? ובכן, כאמור, על-ידי מנוע חשמלי שיושב על גוף המצערת ופותח וסוגר את פרפרית המצערת בהתאם לפקודה ממחשב ניהול המנוע. המנוע החשמלי, סוג של מנוע סרבו שיושב על גוף המצערת, מחובר למערכת גלגלי שיניים פנימיים להגברת מומנט והקטנת מהירות, והוא פותח וסוגר פיזית את פרפרית המצערת בדיוק רב. לרוב יש התאמה בין רצון הרוכב (כמה גז הרוכב פותח) לבין פתיחת המצערת החשמלית בפועל, אולם ייתכנו מצבים שלא. למשל, ייתכן מצב שבו הרוכב יפתח פול גז, אבל בפועל פרפרית המצערת תיפתח רק רבע או חצי ממהלכה.

שני יתרונות חשובים

העברת השליטה בפרפרית המצערת מהרוכב אל מחשב ניהול המנוע עשויה להטריד לא מעט רוכבים. מספיק להיזכר בתאונה המצערת של רוכב ה-MotoGP דאג'ירו קאטו, אשר נהרג במסלול סוזוקה בסבב הראשון של עונת 2003 על גבי ההונדה שלו. הסיבה הרשמית לתאונה הקטלנית על-פי הונדה הייתה איבוד שליטה כתוצאה מכמעט היי-סייד, אולם תיאוריות כאלו ואחרות טוענות שהמצערות החשמליות באופנוע של קאטו נשארו פתוחות, על אף שסגר את ידית המצערת, וכתוצאה מכך הוא המשיך בגז אל תוך קיר והתנגש בו בכ-200 קמ"ש.

גם אם התיאוריות הללו נכונות, עברו כמעט 14 שנים מאותה תאונה אומללה, ובשנים הללו מערכות המחשוב ובתוכן מערכות ניהול המנוע השתפרו והתחזקו משמעותית. מספיק לחשוב על השיפור במהירות עיבוד הנתונים במחשבים אישיים בעשור וחצי האחרון, וההשלכה למחשבי ניהול מנוע תסביר איפה היינו לפני 15 שנים ואיפה אנחנו היום. בפועל, העולם הולך לכיוון של מצערות חשמליות. אלו מציעות שני יתרונות חשובים.

הראשון הוא, כאמור, שליטה טובה יותר על כמות האוויר. ולמה זה חשוב? ובכן, נסביר זאת בדוגמה. כל מי שרכב על אופנוע אנדורו או מוטוקרוס טרום עידן הזרקות הדלק, ודאי מכיר את תופעת ה'בוג' – בפתיחת מצערת פתאומית המנוע משתנק לרגע לפני שהסל"ד מתחיל לעלות. הסיבה לכך הייתה שפתיחת מצערת פתאומית מפילה רגעית את תת-הלחץ שבקרבורטור, ולכן באופן רגעי דלק לא נשאב אל הקרבורטור והמנוע מקבל כמות גדולה של אוויר עם כמות קטנה של דלק. כדי לפתור את הבעיה הזו בקרבורטורים, אגב, פיתחו את משאבת התאוצה, שמרססת מנת דלק אל תוך לוע הקרבורטור בפתיחת מצערת חזקה ומעלימה חלקית את תופעת ה'בוג'.

במערכת הזרקה עם מצערת מכאנית התופעה הזו עדיין עלולה להתרחש (אם כי משמעותית פחות מאשר בקרבורטור). אולם במערכת ניהול מנוע עם מצערות חשמליות, גם אם הרוכב יפתח את ידית המצערת בפתאומיות, מחשב ניהול המנוע יפתח בפועל את המצערות החשמליות שבגוף המצערת בהדרגתיות, על-מנת לקבל אספקת כוח חלקה ומדויקת יותר. מחשב ניהול המנוע יתחשב לא רק ברצון הרוכב, אלא גם בתנאים האובייקטיביים של המנוע, ויפתח את המצערות בהתאם למגבלות, בכל מצב ולפי מספר רב של פרמטרים.

היתרון השני, החשוב לא פחות, הוא הרחבה משמעותית של טווח השימושים של המנוע. יצא לכם לרכב, או לפחות לקרוא, על אופנועים המציעים מספר רב של מצבי ניהול מנוע? למשל מצב 'מרוץ', מצב 'ספורט', מצב 'תיור', מצב 'גשם' או מצב 'אנדורו'? ובכן, מצבים אלו הם תכניות ניהול מנוע ששולטות על כמה מפעילים במערכת ההזרקה – למשל קידום ההצתה, למשל כמות הדלק שתוזרק למנוע וכפועל יוצא כוח המנוע, אבל לא פחות חשוב – על אופן פתיחת המצערת החשמלית. במצב 'ספורט' למשל, הספק המנוע יהיה מקסימלי על-ידי כמות דלק גדולה בפתיחת מצערת, וגם קידום ההצתה יהיה מקסימלי, בוודאי ביחס למצבי ניהול מנוע 'רכים' יותר, אולם השליטה תהיה גם על מהירות פתיחת המצערת. במצב 'ספורט' למשל, המצערת החשמלית תיפתח מהר יותר מאשר במצב 'תיור' וכך המנוע יגיב מהר ואגרסיבי יותר.

דוגמה נוספת: במצב 'גשם' ניהול המנוע מגביל לא רק את מהירות פתיחת המצערת החשמלית, אלא גם את הפתיחה המקסימלית (במקביל לכמות הדלק ולקידום ההצתה). באופן כזה, גם אם הרוכב יפתח פול גז בפתאומיות, בפועל המצערת החשמלית תיפתח בהדרגתיות כדי לקבל תגובת מנוע מתונה יותר שלא תשבור את אחיזת הצמיג האחורי, אבל גם תוגבל בכמות הפתיחה שלה כדי להגביל את הספק המנוע המקסימלי.

בדוקאטי מולטיסטראדה למשל, המצויד כמובן במצערות חשמליות, במצב 'ספורט' מקבלים את מלוא ההספק – 160 כ"ס, ותגובת המצערת מהירה וחדה. מצב 'תיור' יספק את מלוא ההספק, כאמור 160 כ"ס, אולם פתיחת המצערת תהיה מתונה יותר גם אם הרוכב פתח פול גז בפתאומיות, ואילו מצבי 'אורבן' או 'אנדורו' לא רק שימתנו את מהירות הפתיחה של המצערות החשמליות, אלא גם יגבילו את פתיחתן כך שייכנס פחות אוויר מהמקסימום האפשרי והספק המנוע יוגבל ל-100 כ"ס. וזו רק דוגמה אחת. גם בשאר הכלים האירופאים – ק.ט.מ, ב.מ.וו ואפריליה – העיקרון זהה, והיפנים הולכים גם הם לאותו הכיוון, באיחור האופנתי האופייני להם.

יתרון נוסף – הטמעת מערכות עזר אלקטרוניות

למערכת ניהול מנוע עם מצערות חשמליות יש יתרון מהותי נוסף – היא מאפשרת הטמעה של מערכות עזר אלקטרוניות נלוות בקלות רבה יחסית, ולמערכות מסוימות היא אף הכרח. מערכות בקרת החלקה, מערכות אנטי-ווילי או בקרת זינוק, כולן קלות יותר ליישום עם מצערות חשמליות. גם מערכת בקרת שיוט, שבה הרוכב קובע את מהירות הנסיעה, קלה מאוד ליישום עם מצערות חשמליות, שכן אז מחשב ניהול המנוע שומר על מהירות הנסיעה שנקבעה על-ידי פתיחה או סגירה של המצערות בהתאם לצורך. גם קוויקשיפטר, שמאפשר להעביר הילוכים ללא שימוש במצמד, מרחיב את פעולתו עם מצערות חשמליות. קוויקשיפטר שמאפשר רק העלאה של הילוכים אפשרי כמעט בכל מערכת הזרקת דלק מפני שמספיק ניתוק רגעי של ההצתה וההזרקה כדי להעביר הילוך, אולם בקוויקשיפטר שמאפשר גם הורדת הילוך נדרשות מצערות חשמליות, שכן בהורדת הילוך המחשב פותח את המצערות, בעצם נותן 'גז ביניים', משווה מהירויות בין המנוע לבין ההילוך הנבחר שאליו מורידים, ומאפשר העברת הילוך חלקה.

העתיד – חשמלי

נכון, בעתיד הרחוק גם המנועים עצמם יהיו חשמליים, אבל עד שמנועי הבעירה הפנימית ייעלמו מהעולם נראה התקדמות בתחום ניהול המנוע האלקטרוני, כשהבסיס לכך הוא מצערות חשמליות. אם לפני שנים ספורות רק כלים סופר-טכנולוגיים צוידו במערכות ניהול מנוע עם מצערות חשמליות, הרי שבשנים הנוכחיות התהליך מואץ משמעותית, והרבה מאוד כלים חדשים – גם מיפן – כבר מגיעים עם מצערות חשמליות.

בדיוק כמו מערכות הזרקת דלק, שהחלו להיכנס לאופנועים בסוף שנות ה-90 אל תוך שנות ה-2000, בתחילה רק באופנועים יקרים וטכנולוגיים והיום כבר בכל דו-גלגלי מרובע פעימות – אנו עדים לתהליך זהה גם עם מצערות חשמליות. אם לפני שנים ספורות רק אופנועי קצה זכו למצערות חשמליות, כיום המערכת המתקדמת בדרכה להיות סטנדרט בתחום, ולא רחוק היום שבו גם קטנועים פשוטים יזכו למצערות כאלה.

יאללה, רוכבים על חוטים!

• הטכנולוגיות שזלגו מעולם הרכב לדו-גלגלי

מיד כשהסתיימה תערוכת קלן בחודש שעבר, כתבנו שעולם האופנועים נמצא בתקופת רנסנס. פריחה חסרת תקדים ושפע של דגמים חדשים ומחודשים לכל מטרה, בכל סגמנט ולכל תקציב. סיפרנו גם שהעושר חסר התקדים של קלן מהווה פרומו למה שצפוי במילאנו, וזה בדיוק מה שקרה.

תערוכת EICMA 2016 – תערוכת האופנועים השנתית של מילאנו, הייתה השופעת ביותר שאנו זוכרים, והיא מעידה יותר מכל על התקופה המדהימה שבה עולם האופנועים נמצא. ימי המשבר הכלכלי של 2009 עד 2011 עברו וחלפו, הגלגל התהפך, וכעת אנו בתקופת רנסנס. התהליך הזה התחיל ב-2012, וכעת כאמור הוא מגיע לשיא.

עשרות דגמים חדשים הוצגו במילאנו השנה, של יצרני מיינסטרים לצד יצרני בוטיק איזוטריים. הוצגו קונספטים חדשים שיבשילו בשנים הקרובות לדגמים סדרתיים, הוצגו טרנדים חדשים, הוצגו יציאות של אופנועי-על מהיצרנים החזקים בעולם, ועוד לא דיברנו על שפע הציוד, החלפים והאביזרים. טירוף מוחלט.

עיקרי הדברים

אם לנסות ולסכם את הרלוונטיות של התערוכה לשוק הישראלי בפסקאות בודדות, אי אפשר שלא להתחיל עם הימאהה טימקס 530 החדש. כ-600 יחידות של טימקס מוכרים פה בשנה, במחיר התחלתי של 82 אלף ש"ח – לפני גרסאות מיוחדות ולפני תוספות. אגב, יותר ממחצית מרוכשי טימקס חדש רוכשים גם תוספות בשווי 10 עד 20 אלף ש"ח, כלומר כ-100 אלף ש"ח על קטנוע. משנת 2000 ועד היום – 17 שנים שהטימקס שולט בגזרת המקסי-סקוטרים, ולא נראה שהמצב הולך להשתנות. כעת אנחנו מקבלים את הדור הרביעי של הטימקס. אין שינוי בנפח, אבל בכל השאר כן, ויש גם 3 גרסאות – רגילה, ספורט ותיור, שנבדלות ביניהן באבזור ובצביעה.

מימאהה קיבלנו גם את הקונספט T7 – טנרה 700 שבנוי על בסיס מנוע ה-CP2 של ה-MT-07. בימאהה טוענים שיגיע לייצור בתוך שנתיים. אנחנו מקווים שפחות.

דוקאטי הציגה בתערוכה הביתית שלה מספר רב של דגמים. החשוב ביותר לטעמנו הוא המונסטר 797 מקורר האוויר. דוקאטי חוזרת למקורות עם מונסטר מקרר אוויר שאמור להיות זול ולאפשר לקהל חדש להיכנס לעולם של דוקאטי. החברה הבולונזית גם רוכבת על גלי ההצלחה האדירים של הסקרמבלר, ומשיקה צמד דגמים חדשים – דזרט סלד וקפה רייסר יפהפיים. דגם חשוב נוסף הוא המולטיסטראדה 950 – גרסה מוקטנת וזולה יותר למולטיסטראדה הגדול והיקר.

הונדה הגדולה יוצרת סגמנט חדש – קטנועי אדוונצ'ר, ומציגה את גרסת הייצור של ה-X-ADV – קטנוע אדוונצ'ר קרבי בנפח 750 סמ"ק (מנוע NC750 טווין מקבילי) עם גיר אוטומטי כפול מצמדים בן 6 הילוכים. לפני 20 שנה היו את הטייפונים והטרקרים בנפח 50 סמ"ק, והונדה לוקחת את הסגמנט הזה 20 צעדים קדימה אל תוך 2017. מרתק!

ואם כבר דיברנו על סגמנטים, אז קבלו את הסגמנט החם של עולם האופנועים – בייבי אדוונצ'רים בנפחים של 250 עד 300 סמ"ק. 4 דגמים כאלה הוצגו בתערוכה – ב.מ.וו G310GS, סוזוקי ויסטרום 250, קוואסאקי ורסיס X300 והונדה CRF250 ראלי. הכירו את הכלים האורבאניים החדשים.

ואיך אפשר בלי כוכבי-על? דוקאטי הציגה את הסופרלג'רה 1299 של 2017 שייוצר ב-500 חתיכות. מעבר ל-220 כ"ס על 162 ק"ג, יש פה את עניין הקרבון – השלדה הראשית הקטנטנה עשויה כולה מהחומר הקשה והקל. המחיר – 80 אלף יורו באירופה. ב.מ.וו מצידה מציגה את ה-S1000RR HP4 קרבון – כלי למסלול בלבד שייוצר בשנה הבאה במהדורה מוגבלת, ושבו השלדה, הגלגלים והפיירינגים עשויים כולם מקרבון. גם הוא צפוי לעלול עשרות רבות מאוד של יורואים.

קונספט חשוב נוסף שהוצג הוא הדיוק 790 של ק.ט.מ, שמציע לראשונה מק.ט.מ מנוע טווין מקבילי. בשנה הבאה תוצג הגרסה הסדרתית, ולאחריה גם גרסת אדוונצ'ר על הפלטפורמה וייתכן שגם גרסת תיור.

פרט לכל הכוכבים הללו היו עוד עשרות דגמים, חשובים יותר וחשובים פחות, שעל רובם כתבנו כאן בפול גז ועל חלקם נכתוב בעתיד הקרוב.

קבלו את רשימת הדגמים החשובים ל-2017:

אפריליה

• שיבר ודורסודורו 900 חדשים

ב.מ.וו

• G310GS – אדוונצ'ר בייבי
• R1200GS חדש – כולל גרסאות ראלי ואקסקלוסיב
• R nine T Urban G/S
• S1000RR HP4 קרבון

דוקאטי

• צמד סקרמבלרים חדשים
• מולטיסטראדה 950
• מונסטר 797 מקורר אוויר
• מונסטר 1200 חדש ל-2017
• 220 כ"ס על 162 ק"ג לסופרלג'רה 1299

הונדה

• ה-X-ADV – קטנוע האדוונצ'ר של הונדה
• ה-CBR1000RR פיירבלייד הסדרתי נחשף
• ה-CB650F ו-CBR650F מתעדכנים
• ה-CRF250L מקבל מתיחת פנים
• ה-CRF250 ראלי לייצור סדרתי!
• אפריקה טווין ו-CB1100 קונספט

הוסקוורנה

• רטרו עתידני לכביש על-פי הוסקוורנה

זירו

• זירו משדרגת את האופנועים החשמליים ל-2017

ימאהה

• 3 גרסאות חדשות לימאהה טימקס 530 החדש
• XSR900 אבארת' במהדורה מוגבלת
• הטנרה 700 הוצג כקונספט – T7

מוטוגוצי

• הדור השלישי של ה-V7 משתדרג ומשתפר

סוזוקי

• GSX-S125 – נייקד לצעירים
• הוויסטרום 250 לייצור סדרתי

ק.ט.מ

• נחשף הדיוק 390 החדש
• הסופר דיוק 1290R המפלצתי משתדרג
• נחשף הדיוק 790 – כקונספט בלבד

קוואסאקי

• ה-Z650 מחליף את ה-ER-6n
• Z900 חדש ל-2017
• ורסיס X300 – עוד בייבי אדוונצ'ר

שרקו

• שרקו מציגה את ה-SE-R125 – דו"פ 125 סמ"ק לאנדורו

MV אגוסטה

• הברוטאלה 800 מקבל גרסת RR קרבית

תערוכת מילאנו EICMA 2016, שתיפתח לעיתונות מחר אחה"צ, צפויה להיות עשירה ומעניינת במיוחד. תערוכת קלן, שהייתה עשירה באופן חריג ובישרה על העידן החדש באופנוענות העולמית – ההפך הגמור מהמשבר הכלכלי החמור של 2009 ו-2010, הייתה רק הפרומו לתערוכת מילאנו. זו האחרונה היא הדבר האמיתי, ושם תחשופנה היצרניות את התותחים הכבדים שלהן. מבול של כלים חדשים ומעניינים צפוי לנחות עלינו בימים הקרובים. על חלקם אנחנו יודעים מטיזרים, מתמונות 'ריגול' ומפרסומים מקדימים של היצרניות, אולם חלקם צפוי להפתיע רבים.

אז מה אנחנו יודעים שייחשף במילאנו? ובכן, לא מעט. כמעט כל יצרנית שחררה פרטים מקדימים וטיזרים לקראת מילאנו, כדי להעלות את סף הגירוי והחשק לקראת החשיפה הרשמית וגם כדי לייצר עוד קצת יחסי ציבור.

דוקאטי תהיה הראשונה לחשוף כלים חדשים במילאנו, שהרי זו התערוכה הביתית שלה ובאופן מסורתי מסיבת העיתונאים שלה פותחת את התערוכה. בדוקאטי יציגו מספר דגמים מעניינים. ראשית, המונסטר 939 שיחליף את המונסטר 821, בדומה לתהליך שעבר ההיפרמוטארד בשנה שעברה. על הבסיס הזה של המונסטר גם בנוי ה-939SS שנחשף בקלן. דוקאטי גם תציג סדרת מונסטרים חדשה מקוררי אוויר בנפח 800 סמ"ק מוגבלת ל-70 כ"ס (מנוע הסקרמבלר 800), וכן את הסופרלג'רה היקר, שנפחו יעלה לכ-1,400 סמ"ק. השמועות מדברות גם על מולטיסטראדה 939 – אופנוע שמסתדר לנו היטב עם ההיגיון. מניסיון אנחנו יודעים שדוקאטי תציג במילאנו לפחות 6-7 דגמים חדשים, ואין סיבה שבתקופת פריחה שכזו דוקאטי תחרוג ממנהגה.

הונדה תהיה השנייה לחשוף דגמים חדשים. כרגע ידוע בוודאות על שני דגמים שיוצגו – ה-CBR1000RR פיירבלייד בגרסתו הסדרתית הבסיסית, וקטנוע האדוונצ'ר החדש – ה-X-ADV. קרוב לוודאי שבהונדה יציגו דגמים נוספים שעליהם אנחנו עדיין לא יודעים. אולי גרסה נוספת לאפריקה טווין?

שלישית בתור – ימאהה. זו תחשוף כבר מחר בערב את הטימקס החדש ל-2017 (בתמונה בראש הידיעה), שיגיע ככל הנראה בגרסת ספורט וגרסת תיור. עדיין לא ידוע נפח המנוע או כל פרט אחר, אבל לנו נראה שהטימקסים החדשים יהיו כוכבי התערוכה. פרט לטימקס, בימאהה יחשפו ככל הנראה את הגרסה הסדרתית לתלת-גלגלי שבנוי על בסיס ה-MT-09 – ה-MWT-9, ובטוח שיציגו את ה-R6 החדש ואת האיקסמקס 300 החדש שכבר נחשפו.

הבאה בתור חברה שנמצאת בתנופה אדירה – סוזוקי. זו תחשוף במילאנו את הג'יקסר 250 החדש לצד הוויסטרום 250, כשייתכן שזה האחרון יוצג עדיין בגרסת קונספט. אין לנו ספק שגם מסוזוקי נראה כלים מעניינים נוספים אחרי שבקלן חשפה החברה לא פחות מ-5 דגמים.

ב.מ.וו מצידה כבר הודיעה שתחשוף 9 דגמים חדשים. יש R1200GS חדש (מתיחת פנים), ה-R nine T יקבל גרסת GS סדרתית, וה-G 310 GS יוצג באופן רשמי. פרט לכך יהיו מתיחות פנים למשפחת ה-F800, יהיה K1600GTL חדש לגמרי, ויהיו דגמים תואמי יורו 4.

מיד אחריה קוואסאקי, שכבר הודיעה שתציג את ה-Z900 וה-Z650 החדשים. גם ה-Z1000R החדש יוצג במילאנו, וקרוב לוודאי שקוואסאקי שומרת כמה הפתעות בשרוול.

הלאה. ק.ט.מ צפויה לחשוף את הדיוק 390 החדש שעבר מתיחת פנים ומקצה שיפורים, אבל גולת הכותרת צפויה להיות החשיפה של סדרת ה-890 החדשה, עם מנוע טווין מקבילי. השמועות מדברות על גרסת דיוק עירומה וגרסת אדוונצ'ר קרבית – שני אופנועים שידברו חזק בישראל ובאירופה. גם כאן, סביר להניח שבק.ט.מ שומרים עוד כמה הפתעות בשרוול.

הוסקוורנה, שהיא מותג של ק.ט.מ, צפויה לחשוף את הגרסאות הסדרתיות של ה-VITPILEN בנפחים 401 ו-701 סמ"ק. שמועה עיקשת מדברת על פאוור-קרוזר ענק בסגנון הדוקאטי דיאבל, שישתמש במנוע ה-1,301 סמ"ק של הסופר דיוק 1290 והסופר אדוונצ'ר 1290. הגיוני מאוד לנוכח הכוונות המוצהרות של הוסקוורנה להיכנס חזק לתחום הכביש ועם ההצלחה היחסית של הדיאבל בארה"ב.

*     *     *     *     *

אלו הם הכלים העיקריים שעליהם אנחנו יודעים. יש גם חברות נוספות שאמורת להציג דגמים מחודשים או חדשים לגמרי כמו טריומף, גאס גאס (עם מנוע ה-4 פעימות מהוסקוורנה האדומה בפיתוח של ב.מ.וו) ודגמים מחודשים של זירו, ויוצגו כמובן קסדות, צמיגים, ציוד רכיבה ומה לא.

תערוכת מילאנו תיפתח מחר אחה"צ, ואנחנו נהיה כאן כדי להביא לכם את הדיווחים המקיפים ביותר על כל הדגמים החדשים. הישארו מחוברים.