Fullgaz

קטגוריה: רכיבה ראשונה

  • השקה מקומית: CFMOTO 450MT – הפתעת השנה?

    השקה מקומית: CFMOTO 450MT – הפתעת השנה?

    • יתרונות: עיצוב, מנוע, מכלולים, פשטות יחסית, תפיסה, מחיר
    • חסרונות: צמיגים פשוטים, פחות לשיוטי כביש למרחקים ארוכים
    • שורה תחתונה: אדוונצ'ר-שטח מעולה שגם נראה טוב ופורע את הצ'ק בשטח – וכל זה במחיר מנצח
    • מחיר: 39,980 ש"ח
    • מתחרים: ק.ט.מ 390 אדוונצ'ר, רויאל אנפילד הימליאן 450, הונדה NX500
    • נתונים טכניים: מנוע טווין מקבילי, 449 סמ"ק, הספק 44 כ"ס ב-8,500 סל"ד, מומנט 4.4 קג"מ ב-6,250 סל"ד, יחס דחיסה 11.5:1, 8 שסתומים, DOHC, קירור נוזל, הזרקת דלק, 6 הילוכים עם קלאץ' מחליק בתפעול מכאני, שלדת צינורות פלדה, בולמים קדמיים הפוכים של קאיאבה בקוטר 41 מ"מ עם כיוון עומס קפיץ ושיכוך כיווץ, מהלך גלגל 200 מ"מ, זרוע אלומיניום עם בולם יחיד של קאיאבה בעל כיוון עומס קפיץ ושיכוך החזרה, מהלך גלגל 200 מ"מ, דיסק יחיד של J.Juan בקוטר 320 מ"מ עם קליפר רדיאלי 4 בוכנות, דיסק אחורי בקוטר 240 מ"מ עם קליפר צף כפול בוכנות, אורך 2,210 מ"מ, בסיס גלגלים 1,505 מ"מ, גובה מושב 820 מ"מ, מרווח גחון 220 מ"מ, מיכל דלק 17.5 ל', משקל 175 ק"ג, צמיגי CST Ambro טיובלס, 140/70R18 (אופציה ל-140/80-18), 90/90-21
    • בקרות ואלקטרוניקה: מסך TFT בגודל "5, פנסי LED היקפיים, בקרת אחיזה מתנתקת, ABS מתנתק, CFMOTO Ride App Connectivity, שקע USB לטעינה

    עופר-אבניר, יבואנית אופנועי CFMOTO לישראל, השיקה במהלך יומיים אינטנסיביים בשטח את ה-450MT החדש כשהוא נכנס לסגמנט האדוונצ'ר-שטח הפופולרי בישראל ובעולם ומנסה להחזיר את השפיות לסגמנט שהולך ומשתכלל וכתוצאה מכך גם הולך ומתייקר. גילינו אופנוע מעולה, במחיר טוב מאוד שהופך אותו להיות מועמד להפתעת השנה בעולם האופנועים.

    צפו בווידאו – CFMOTO 450MT בהשקה מקומית:

    צילום: אסף רחמים; עריכה: אביעד אברהמי

    מה זה?

    בחברת CFMOTO הציגו בתערוכת מילאנו האחרונה גרסת 450 סמ"ק שלישית, שמעבה את הספורטיבי (SR) ונייקד (NK) ונכנסת אל משפחת ה-MT שבסגמנט האדוונצ'ר. מלכתחילה מדובר כאן על אדוונצ'ר עם נתונים שמכוונים לרדת גם לשטח – וזה כולל עיצוב סטייל ראלי, חישוקי 21″ ו-18″ ובולמים ארוכי מהלך.

    האופנועים בסגמנט האדוונצ'ר בשנים האחרונות הלכו וגדלו, השמינו, התחזקו ובעיקר השתכללו ובעיקר התייקרו. טווחי המחירים הגיעו לרמה כזאת, שרק המחשבה על לרדת איתם לשטח מתחילה להלחיץ. לך תתקן אחר כך. במידה כזאת, שזו התפיסה שב-Cfmoto רוצים לשנות. אם תרצו – בדיוק כמו שעשו ימאהה עם הטנרה 700 לפני חמש שנים. ולא סתם אנחנו מזכירים אותו פה.

    ה-450MT הושק בעולם בחודש אפריל השנה, הקונספט דיבר מאוד אלינו במערכת והייתה לנו תחושה שהוא מביא איתו בשורה שתהיה רלוונטית וחשובה לשוק הישראלי. לשם כך היה לנו חשוב מאוד להביא את הרשמים של עמיתינו, שבחנו אותו עבורנו בהשקה העולמית בפיליפינים.

    CFMOTO 450MT
    CFMOTO 450MT

    בעוד שהמתחרים הקרובים יחסית בוחרים במנועי סינגל (ק.ט.מ 390 אדוונצ'ר, רויאל אנפילד הימליאן 450) או טווין מקבילי 'פשוט' (הונדה NX500), ב-CFMOTO הלכו על תצורת טווין מקבילי בנפח 450 סמ"ק, רק שפה עם השיטה שמפרידה את פיני גל הארכובה ב-270° לטובת החספוס הנחמד ותחושת הווי-טווין. זהו הנפח הקטן ביותר שמציע את זה, והבא אחריו הוא אותו טנרה 700 שהוזכר. ההספק עומד על כ-44 כ"ס ב־8,500 סל"ד והמומנט על 4.4 קג"מ ב-6,250 סל"ד.

    לטובת יכולות השטח הורכבו חישוקי 21″ מלפנים עם צמיג במידת 90/90, ו-18″ מאחור עם 140/70. המזלג ההפוך של קאיאבה בקוטר 41 מ"מ, כאשר הבולמים הקדמיים והאחוריים ניתנים לכיוונון מלא ומספקים מהלכי גלגל של 200 מ"מ בשני הצדדים. הבלמים של J.Juan מורכבים מדיסק יחיד בקוטר 320 מ"מ מלפנים ודיסק אחורי בקוטר 240 מ"מ, עם ABS של בוש, הניתן לניתוק בלחיצת כפתור פשוטה שגם מנתקת את בקרת האחיזה האחורית. המושב בגובה 820 מ"מ נמוכים (עם אופציה למושב מונמך של 800 מ"מ), מרווח הגחון עומד על 220 מ"מ גבוהים , מיכל הדלק מכיל 17.5 ליטר והמשקל היבש עומד על 175 ק"ג.

    מבחינת אבזור יש צג TFT בגודל 5″ עם קישורית לסלולר, שקע USB לטעינה ופנסי LED היקפיים. בנוסף יש משקף מתכוונן שהמכניזם לכך נמצא בשתי גלגלות פשוטות ונוחות, כך שאפשר לכוון גם ביד ימין וגם ביד שמאל. המראות מתקפלות פנימה במספר שלבים לטובת השתחלות בין רכבים ולשמירה עליהם ברכיבת שטח. במפרט הישראלי יש גם מיגונים מלאים הכלולים במחיר. כמובן שיש קטלוג שיפורים מלא עם מושב גבוה יותר, מערכת פליטה חליפית, מיגונים כיד הדמיון והכי חשוב לאדוונצ'ר: סט ארגזים ופנסי ערפל.

    אחד הכלים החשובים והמבטיחים של השנה בשוק הישראלי
    אחד הכלים החשובים והמבטיחים של השנה בשוק הישראלי

    התרשמות רכיבה

    ההשקה המקומית של עופר-אבניר נמשכה על פני יומיים, כשרובם התמקדו ברכיבת שטח באזור הרי ירושלים. המפרט כלל שבילים מהירים, עליות, ירידות מאתגרות והרבה משחקים. כבר דיברנו על הרצינות והשתכללות של אופנועי האדוונצ'ר, ול-CFMOTO חשוב להחזיר את הכיף לתחום, לנטוע בחזרה את המושג 'פלייבייק'. אופנוע שאתה מחפש את האבן הקרובה בכדי להקפיץ את הגלגלים, את הפנייה הרחוקה בכדי להיכנס בנעילה מלאה של הגלגל האחורי ולצאת בדריפט. אופנוע שאתה חוזר לימי הווילי בהילוך ראשון ו'צלחות' במקום בשביל לחנוק את כולם עם אבק. לא ממזמן בחנו את הווג 300 ראלי, שבמידה מסוימת מדבר את אותה השפה. ההבדל הוא שה-450MT יודע גם ללבוש את הפנים הרציניות ולספק אופנוע לטיולים ולימים הסיזיפיים שצריך גם לרכוב בכביש בכדי להגיע לעבודה או ללימודים.

    במבט ראשון ושני ה-450MT נראה טוב, טוב מאוד אפילו. ב-CFMOTO הלכו על מאפייני ראלי, שמתבטאים במסיכת חזית גבוה עם מיכל דלק (ממתכת) מעובה וזנב צר. שקע המושב נראה מעט מוזר מהצד ושובר את קו העיצוב, אך זה המחיר של הנגשת האופנוע לרוכבים מתחילים. לישראל הוא מגיע בשני צבעים: הלבן עם כנף קדמית גבוהה והשחור עם כנף נמוכה. מעבר לכך אין שום הבדל והיבואן המקומי הביא כנפיים לכל צבע, כך שבתוספת מחיר ניתן להתאים לכל אחד את מה שירצה.

    העלייה על האופנוע מגלה מושב נמוך, נמוך מאוד למי שמעל לגובה 1.80 מ'. זה גורם לכיפוף מעט מוגזם של הברכיים ודורש הסתגלות. החשש הראשוני היה שפקטור המשקל ישחק כאן, אבל מרכז כובד נמצא נמוך מאוד ואין שום תחושה של אופנוע כבד. הכל יושב במקום והמתגים הפשוטים עושים את עבודתם, עם ח"ח לכפתור ביטול ה-ABS ובקרת האחיזה הפשוט, שמונע שיטוט בפונקציות המסך. ה-TFT ברור ופשוט ובסך הכל אין יותר מדי מסיחי דעת. פטנט המשקף חמוד, אבל עם הגובה שלנו השארנו את המשקף על המצב הגבוה לאורך כל המבחן.

    יכולות שטח טובות מאוד!
    יכולות שטח טובות מאוד!

    היציאה לכביש מאששת את נתון ההספק, וצריך לזכור שבכל זאת מדובר על מנוע מוגבל הספק לטובת רישיון A1. חלש הוא לא, רחוק מכך, ובתוך העיר ניתן לתפור קצב מעולה עם גמישות וחלקות מרשימים מהמנוע. הצליל קצת חנוק, אבל הרכות של מערכת ההילוכים והקלאץ' מחפה על כך. זהו המצמד הראשון שתפעלנו לאורך כל הזמן – ובעיקר בשטח – עם אצבע אחת. רך ומדויק. ביציאה מהעיר אל תוך הכביש המהיר תגיעו למגבלות המנוע מהר מאוד. מהירות השיוט הנוחה נעה על 130-120 קמ"ש, כשאין עוד הרבה רזרבות מעבר לכך. המהירות המרבית עומדת על כמעט 160 קמ"ש. על הקצה המנוע ממשיך להיות מנומס וחלק ולא מרגיש שהוא הולך להתפוצץ. למי שיישאר בעיקר בכביש שווה לשקול גלגל שיניים אחורי במידה אחרת.

    הכל נוח. המושב, מערכות תפעול האופנוע והבולמים, שסופגים את הכל. הבלמים החדים מספקים את מה שהם נועדו לו ופרק הכביש מסתיים עם אופנוע מרשים שמתאים בעיקר לטווחים הקצרים יותר ביום-יום, אבל בהחלט יכול להגיע לכל נקודה בישראל בקצב המתאים. נקודה אחרונה להתייחס אליה היא ההרכבה, שבהקפצה זריזה של הצלם על ציודו הוציאה את האופנוע מאיזון. אבל לא התעסקנו עם כיוונון בכלל של עומס הקפיץ, מה שישפר את המצב.

    אין טעם לקנות אופנוע אדוונצ'ר עם חישוק 21″ מלפנים אם לא יורדים לשטח, וה-CFMOTO 450MT פותח את הארץ בפני רוכבים רבים עם יכולות השטח שלו. כבר דיברנו על המצב בישיבה, אבל המעבר לעמידה מתגלה כנוח ומאפשר לראות הרבה אל מעבר לגלגל הקדמי, וכך תוכלו לראות מבעוד מועד את כל מה שמגיע אליכם. המנוע יכול להיות טיפה חזק יותר, אבל בתכלס מספק את כל מה שתצרכו ברכיבת שבילים, גם כשהשיפוע עולה ועולה. בלימת המנוע בהילוך הראשון מאפשרת לא לגעת בכלל בבלמים בירידות, וטוב שכך, שכן האחורי, בביטול ה-ABS עליו, התגלה כרגיש יתר על המידה ונעל את הגלגל מוקדם מדי. ואם כבר גלגלים, אז הצמיג האחורי במידה הלא נפוצה של 140/70R18, מה שאומר שקשה מאוד למצוא צמיגים אחוריים כי המבחר מצומצם מאוד, אולם היצרן מאשר שימוש גם ב-140/80-18, שם מבחר הצמיגים הוא עצום.

    הבולמים סופגים וסופגים ומספקים גם הרבה פידבק. האופנוע לא מגהץ את השטח, אבל כן משתף את הרוכב בכל מה שהגלגלים פוגשים ועושה זאת כשהוא שומר על יציבות מעולה ועל הרגשת שליטה וביטחון של הרוכב. רכיבת ההשקה לקחה אותנו למקומות ולקצבים קצת יותר מאתגרים עבור אופנוע שמוגדר בכלל למתחילים, והוכיחה את הפוטנציאל שנמצא שם. המשקל לא היווה פקטור בשום מצב, והיתרון הגדול של גובה מושב נמוך הוא היכולת להשתמש ברגליים במצבים של עליות עם מדרגות סלע לדוגמה. במהלך הרכיבה לא שמענו ציוצים וקרקושים, ובסיכומו של יום התרשמנו מרמת הגימור של ה-CFMOTO. עוד נקודה להתייחס אליה היא צמד הרדיאטורים ששמרו על המנוע בימי השרב הלוהטים שהיו במהלך המבחן, ובשום שלב לא גרמו למנוע ללהוט ולהגיע לרגלי הרוכב.

    נוח ויעיל, עם מתלים טובים ומנוע מהנה
    נוח ויעיל, עם מתלים טובים ומנוע מהנה

    סיכום ועלויות

    מחירו של ה-CFMOTO 450MT נקבע על 39,980 ש"ח, שזה מחיר מעולה לאופנוע אדוונצ'ר-ראלי טוב מאוד. כל החבילה הזאת נראית טוב, מתנהגת בכביש ובשטח בצורה בוגרת, צפויה ובטוחה, ומספקת הרבה מאוד יכולות וכיף. ההתעללות שהעברנו את אופנועי המבחן בשטח לא השפיעו עליהם ומהווים סימן חיובי לעמידות שצפויה מהם.

    ה-450MT מתאים בראש ובראשונה לרוכבים שעושים את צעדיהם הראשונים בעולם האופנועים, כשהוא פותח עולם אפשרויות רחב בכביש ובשטח. אבל לא רק אליהם, שכן אם נהיה כנים יש לנו ארץ קטנה מאוד. כל תחום האדוונצ'ר שלנו מסתכם בכמה שעות רכיבה לצפון או לדרום, ולשם כך לא צריך מנוע של 700 סמ"ק, 890 או 1300. מנוע ה-450 סמ"ק ה'קטן' הראה שאפשר להגיע לכל מקום. לעומת אותם נפחים 'מפחידים' אין פה את החשש בירידה אל השטח והיכולות לצד המחיר מאפשרות ליהנות מהדרך ולא מההשלכות של מה יקרה אם.

    אחרי היומיים של המבחן לקחנו את ה-450MT אלינו לעוד מספר ימים, כשכל יום שעבר גרם לנו להתרשם עוד ועוד מהחזרת הפשטות לתחום הרכיבה. לטבעיות של לעלות על האופנוע, לסיים את מטלות היום בעיר ולרדת לשטח עם או בלי ציוד מלא, רק בשביל החוויה. בעולם שהולך ומשתכלל, פשטות יחסית (שכן בשום מקום לא מורגש שחסכו על הרוכב) יכולה להעמיד את האדוונצ'ר הקטן הזה להיות מועמד לאופנוע השנה בישראל או רק להפתעת השנה. אנחנו בהחלט נהנינו והתרשמנו ממנו.

    עלויות תחזוקה

    • 1,000 ק"מ – 715 ש"ח
    • 5,000 ק"מ – 715 ש"ח
    • 10,000 ק"מ – 1,284 ש"ח
    • 15,000 ק"מ – 715 ש"ח
    • 20,000 ק"מ – 1,392 ש"ח
    • סה"כ ל-20 אלף ק"מ – 4,821 ש"ח
    • המחירים כוללים חלקים, עבודה ומע"מ, והם נכונים ליום פרסום המבחן בלבד

  • רכיבה ראשונה: ווג DS900X אדוונצ'ר

    רכיבה ראשונה: ווג DS900X אדוונצ'ר

    • יתרונות: יכולות כביש ושטח קל, רשימת אלקטרוניקה מרשימה, אבזור, עיצוב, נוחות
    • חסרונות: מצערת לא חלקה, קוויקשיפטר לא עקבי, ה-ABS לא להטיה
    • שורה תחתונה: הגרסה הבכירה של ווג עומדת בצורה מלאה בפני עצמה וממש לא צריכה שיתייחסו אליה כאל ב.מ.וו סיני; אופנוע אדוונצ'ר מאובזר ששווה להכניס לרשימת המועמדים למי שרוצה כלי תחבורה שגם יכול לטייל בכל מקום בישראל
    • מחיר: 84,900 ש"ח
    • מתחרים: CFMOTO 800MT, QJMOTOR SRT800X, סוזוקי ויסטרום 800DE והכי משמעותי: ב.מ.וו F 800 GS
    • נתונים טכניים: מנוע טווין מקבילי, 895 סמ"ק, 95 כ"ס ב-8,250 סל"ד, 9.68 קג"מ ב-6,250 סל"ד, יחס דחיסה 13.1:1, 4 שסתומים לצילינדר, DOHC, קירור נוזל, הזרקת דלק עם מצערות חשמליות ו-4 מצבי ניהול מנוע, בקרת אחיזה, 6 הילוכים עם קלאץ' מחליק, שלדת פלדה, מזלג הפוך בקוטר 43 מ"מ, מהלך 194 מ"מ, זרוע אלומיניום עם בולם יחיד, כיווני עומס קפיץ ושיכוך החזרה, מהלך 198 מ"מ, צמד דיסקים קדמיים בקוטר 305 מ"מ עם קליפרים צפים כפולי בוכנות, דיסק אחורי בקוטר 265 מ"מ, מערכת ABS, אורך 2,325 מ"מ, בסיס גלגלים 1,580 מ"מ, גובה מושב 835 מ"מ, מיכל דלק 17 ל', משקל יבש 220 ק"ג, צמיגים 90/90-21, 150/70R17, צריכת דלק במבחן 19 ק"מ/ל'
    • אלקטרוניקה, בקרות ואבזור: מצערות חשמליות עם 4 מצבי רכיבה (כביש, גשם, ספורט, אנדורו), ABS עם אפשרות לניתוק, בקרת אחיזה ניתנת לניתוק, קוויקשיפטר דו-כיווני, בקרת שיוט, מסך TFT בגודל "7, חיבור לטלפון ולמדיה, פנסי LED, ידיות מחוממות, מושב רוכב ומורכב מחומם, מפתח קרבה KEYLESS, חיישני לחץ אוויר בגלגלים, שקע USB, רדאר אחורי עם התראה על תנועה המתקרבת מאחור, מצלמת דרך קדמית, רגלית אמצע, מיגונים מקוריים

    צפו בווידאו – ווג DS900X במבחן:

    עריכה: אביעד אברהמי

    מה זה?

    ממש לאחרונה בחנו את הב.מ.וו F 900 GS החדש, שהגיע לישראל לצד ה-F 800 GS מופחת ההספק. מה הקשר בין מותג היוקרה מגרמניה לבין ווג? ובכן, המותג ווג שייך לקונצרן הסיני לונסין, אשר בין היתר מייצר עבור ב.מ.וו את המנועים עבור אותו F-GS אדוונצ'ר המוזכר (ולאופנועים נוספים של ב.מ.וו). כאשר הוצג ה-DS900X החדש בתערוכת מילאנו האחרונה, נראה כי הוא למעשה משמש כגרסה הסינית של אותו ב.מ.וו, כאשר לא מדובר רק על מנוע שסופק לווג, כי אם למעשה רוב המכלולים.

    אז כמו בב.מ.וו, אותו מנוע טווין מקבילי בנפח של 895 סמ"ק מוזרקים ומקוררי נוזל נמצא גם כאן. הווג DS900X מספק 95 כ"ס ב־8,250 סל"ד ו-9.7 קג"מ ב־6,250 סל"ד. ההספק כאן נמוך ב-10 כ"ס לעומת הבווארי וזאת בכדי לאפשר הגבלת הספק המנוע לקטגוריית הרישיון A1 מופחתת ההספק, וגם, אולי, על-מנת שהרוכב על המותג הסיני לא יעקוף ברמזור את עמיתו הרוכב על הבווארי. המנוע מגיע עם קלאץ' מחליק (סליפר קלאץ') למניעת נעילת גלגל אחורי בהורדת הילוכים אגרסיבית.

    השלדה אמורה להיות זהה, הבולמים של קאיאבה (KYB) עם מהלכי גלגל של 194 מ"מ מלפנים ו-198 מ"מ מאחור, וגם עם כיוונים מלאים. בלמי הברמבו זהים לב.מ.וו, וגם מידות חישוקי הטיובלס – 21″ מלפנים ו-17″ מאחור – שנועדו לטובת רכיבת שבילים. גובה המושב עומד על 835 מ"מ ידידותיים, מיכל הדלק מכיל 17 ליטרים, והמשקל היבש עומד על 220 ק"ג.

    ווג DS900X
    ווג DS900X

    הווג מגיע עם רשימת אלקטרוניקה ואבזור מכובדת מאוד: 4 מצבי רכיבה מובנים המשפיעים על תגובת המנוע, בלימת המנוע, בקרת האחיזה ומערכת ה־ABS. יש מצב כביש, ספורט – עם הבדל מובחן בתגובת המנוע, גשם ואנדורו שמנתק את כל הבקרות. יש קוויקשיפטר דו-כיווני, מסך TFT גדול בגודל "7 כולל חיבור בלוטות' לטלפון הנייד, מפתח קרבה KEYLESS (אבל לא למיכל הדלק, שנפתח עם מפתח), בקרת שיוט, חימום למושב הרוכב והמורכב בנפרד וגם לידיות, חיישני לחץ אוויר בגלגלים, מצלמת דרך קדמית, שקעי טעינה USB ו-USB-C. מבחינת אבזור יש משקף מתכוונן, משכך היגוי, מגני ידיים, מגן גחון, מגן רדיאטור, מגני שלדה, אורות ערפל ורגלית אמצע.

    תוספת מעניינת, בטח בקבוצת המחיר הזאת, היא מערכת רדאר אחורי המאפשרת חיווי של תנועה שמתקרבת מאחור, וזאת דרך נורה הנדלקת במראת הצד הרלוונטית. המערכת בווג גם מדליקה את מאותתי החירום כאשר התנועה מאחור מגיעה מהר מדי, וזאת על-מנת לספק התראה ולהגדיל את הנראות. בהחלט תוספת מרשימה לבטיחות האקטיבית.

    למרות שב.מ.וו מתעקשים ודורשים שזה לא יוזכר באותה הנשימה – האם באמת יש כאן ב.מ.וו סיני או ווג אדוונצ'ר בכיר שעומד בפני עצמו? הגיע הזמן לגלות.

    רשימת אבזור ואלקטרוניקה מכובדת
    רשימת אבזור ואלקטרוניקה מכובדת

    ביצועים

    מנוע הווג (של לונסין) מוכר לנו כבר משנת 2020, כאשר הוצג במשפחת ה-900 של ב.מ.וו. מאוד אהבנו אותו בזמנו על ה-F 900 XR ועל ה-F 900 R, וגם כשרכבנו עליו ממש לאחרונה על ה-F 900 GS. פה, כאמור, יש לו 10 כ"ס פחות מה-GS ומעט יותר קג"מ – ולמען האמת זה מורגש. בשום מקום זהו לא מנוע עצל או חלש, הוא בהחלט חזק, חלק וגמיש. קל ונעים להשתמש בו בתוך העיר, לשייט איתו על האוטוסטרדה ולטייל איתו בשטח. אבל אם תשימו אותו ראש בראש מול הב.מ.וו יורגש הבדל קטן וקטנוני. סיבוב המצערת הראשוני מרגיש לא מכויל עד הסוף, קשה לדייק איתו את הפעלת המנוע וזה מורגש במהירויות נמוכות כמו בפקקים או בשטח. הקוויקשיפטר, שמאפשר העלאת והורדת הילוכים ללא סגירת מצערת וללא שימוש במצמד, לא עבד חלק לגמרי. במצערת חלקית בסל"ד נמוך ובינוני לא הייתה בעיה, אבל עם מצערת מלאה הוא פשוט לא עבד – לא למעלה ולא למטה. יכול להיות שזו בעיה נקודתית באופנוע המבחן, אבל בב.מ.וו לא נתקלנו בזה.

    כיול השלדה והבולמים מאפשר נוחות ויציבות גם במהירויות עיר וגם מחוצה לה. הנוחות לא מתבטאת בספוגיות שגורמת לרוכב להאט את הקצב, אלא מגיעה בזכות הבולמים האיכותיים שמספקים הידראוליקה טובה מאוד וספיגה מעולה של תחלואות האספלט וגם על שבילי עפר. כלומר גם נוח וגם סופג וגם מאפשר לכייל לפי דרישות הרוכב. בתוך העיר ניתן לרמוס כל בור ביוב ולעלות כל מדרכה, כאשר מחוץ לעיר אפשר לשייט במשך שעות ארוכות ולא להתעייף ממה שהצמיגים פוגשים.

    בכביש המפותל הווג יכול לאפשר קצב מהיר, במגבלות מידת החישוק הקדמי שמאט את יכולות שינויי הכיוון. הווג לא יכול להיות מוגדר כזריז, אבל קל לזרום איתו בפניות ולהנות מהדרך. הבלמים מספקים תחושה ועוצמה טובים. בניגוד למה שהתרגלנו בעת האחרונה, גם ה-ABS וגם בקרת האחיזה אינם מכוילים לשימוש בהטיה. העניין הזה התברר לנו רק לאחר המבחן, ולמען האמת לא נתקלנו בשום סיטואציה בעייתית מהבחינה הזאת.

    מנוע גמיש וחלק
    מנוע גמיש וחלק

    חישוק 21″, בולמים ארוכי מהלך ומצב 'אנדורו' במערכת ניהול המנוע נמצאים שם למטרה אחת, והיא לרדת לשטח. צריך לקחת בחשבון את המשקל הכבד שמרגיש שמרוכז יותר בחלקו הקדמי ותנוחת הרכיבה בעמידה וישיבה, אליה נתייחס בהמשך, שלא תורמת לרכיבה בשטח. אם מסכמים את כל זה מקבלים אופנוע אדוונצ'ר שמאפשר רכיבת שבילים, ואפילו משובשים, בצורה טובה ונינוחה – כל עוד מקפידים על קצב טיול ולא מחפשים הרפתקאות מיותרות.

    איך זה מרגיש?

    הווג DS900X נראה מרשים וטוב, ופה הוא מקבל את הנקודות הראשונות. יש כאלה שיעירו שהוא נראה קצת כמו הב.מ.וו F 850 GS הקודם וקצת כמו ה-F 900 GS בגרסת אדוונצ'ר החדש, אבל בעינינו הוא עומד בפני עצמו ומתחבר מאוד לשפת העיצוב של ווג שראינו ב-525DSX.

    גובה המושב וצורתו מאפשרים להניח שתי רגליים בטוחות על הקרקע ומאפשרים את תחושת הביטחון והשליטה באופנוע בתוך העיר. המנוע חלק וזורם במהירויות פקק ומצב ניהול המנוע 'כביש' ממתן את תגובת המצערת לטובת הרוכב. באופנוע המבחן נתקלנו בבעיה של מצערת לא מדויקת, כאילו היא לא מכוילת עד הסוף בחלקה הראשון, וזה דרש יותר תשומת לב בסיבוב המצערת. מעבר לכך – נוח, גבוה, סופג ובטוח. כמו שמצופה מאדוונצ'ר גדול. כל החבילה הזאת ממשיכה אל הכביש הפתוח ומאפשרת כיסוי קילומטרים בנוחות ובקלות, גם בצמד. הקוויקשיפטר שפעל יפה בתוך העיר עם מצערת חלקית וסל"ד נמוך, סירב לשתף פעולה כשהעניינים התחממו ואז היה צריך להחליף הילוכים 'כמו פעם', עם סגירת מצערת ולחיצה על הקלאץ'. לא סוף העולם, אבל זה לא אמור להיות כך.

    סביר בשטח - מתגלגל על שבילים
    סביר בשטח – מתגלגל על שבילים

    לחיצת כפתור אחת (כל הכבוד ווג!) מעבירה את ניהול המנוע והבקרות למצב 'אנדורו' ומורידה אותנו לשטח. בעיה אחת מיד צצה והיא תנוחת הרכיבה. כשעוברים למצב עמידה מגלים שהכידון נמוך מדי וצורת מיכל הדלק והמושב לא מאפשרים לחבק אותם עם הברכיים בכדי ליצור נקודת אחיזה נוספת. חזרה לישיבה מגלה שהמושב השקוע לא מאפשר להעביר משקל קדימה או אחורה. העניין הזה משנה במעט את המיינד-סט של המוח ומוריד מנטלית קליק אחד בקצב המצופה. אז מגלים שהבולמים המעולים סופגים יפה מאוד את השבילים, את התכסית ואת הבורות הקטנים. תישארו בקצב הנכון ובתוואי שטח המתאים – וניתן להגיע לכל מקום שרק רוצים ולעשות סלפי על פק"ל קפה.

    סביבת הרוכב איכותית ומהונדסת נכון, כשמול הרוכב יש מסך TFT גדול וברור שמוכר לנו מב.מ.וו. המתגים נותנים תחושה איכותית וטובה והכל מרגיש במקום. לא מובן מאליו בכלל בקטגורית המחיר הזאת, אבל ברשימת האלקטרוניקה יש רדאר אחורי שמשקף לרוכב את התנועה שמגיעה מאחור. החיווי במראות יכול להיות לדעתנו יותר חזק, אבל הוא עדיין עושה את העבודה אליה נועד ומאפשר להגביר את הזהירות והמודעות לתנועה ההיקפית. מצלמת הדרך האינטגרלית מלפנים מסתנכרנת עם האפליקציה הייעודית, ויש כרטיס זיכרון שיושב מתחת למושב.

    סיכום ועלויות

    ה-DS900X הוא הניסיון הראשון של ווג בסגמנט האדוונצ'ר הבכיר, והחברה מגיעה לשם עם מכלולים שהוכיחו את עצמם באופנוע המקביל של ב.מ.וו, לא פחות. ההתייחסות אליו כאל ב.מ.וו סיני עושה עוול לדעתנו לווג ולא לב.מ.וו. הווג בהחלט עומד בפני עצמו ולא צריך את החיבור או החיזוק של היצרן הבווארי. המתחרה העיקרי שלו הוא בעיקר גרסת ה-800 של ה-F-GS, שנמצאת באותה רמת מחיר אבל מציעה חישוקי 19″ ו-17″, מלפנים ומאחור בהתאמה, אותו המנוע אבל עם 87 כ"ס ובולמים משונמכים הכוללים מזלג קדמי קונבנציונאלי בקוטר 41 מ"מ ופחות מהלך ואפשרות לכיוון עומס קפיץ בלבד מאחור. גרסת ה-900 עולה 40 אלף שקל יותר, ולדעתנו לא תהיה באותה רשימת מתמודדים של רוכש פוטנציאלי.

    אדוונצ'ר כביש-שטח מצוין
    אדוונצ'ר כביש-שטח מצוין

    מקבלים כאן אופנוע אדוונצ'ר קלאסי שמספק איכות יום-יום טובה מאוד בכל מה שקשור לכביש. מרכיבה שגרתית לעבודה, לסידורים, לניקוי ראש בנס-הרים ולרכיבה מהירה לנקודת קצה גיאוגרפית במדינת ישראל. את כל זה הוא עושה על הצד הטוב ומאפשר גם לחתוך לנקודת מים אלמונית שנמצאת עמוק בתוך השטח. אנחנו נעדיף אותו עם חישוק 19″ שיחדד יותר את יכולות הכביש ולא יפגע בצורה משמעותית ביכולות השטח, שגם כך מתמקדות בשבילים. לא נופתע אם גרסה כזאת תוצע בעתיד הקרוב.

    מחיר של 85 אלף ש"ח שם אותו בעמדה לא פשוטה בשוק הישראלי, שכן יש לא מעט מתחרים בסגמנט האדוונצ'ר. אבל לעומתם המחיר משקף בכל זאת את הקשרים ושיתופי הפעולה עם ב.מ.וו, את רשימת האבזור המקורי הארוכה ששווה בפני עצמה אלפים רבים של שקלים, וכן את רשימת האלקטרוניקה, שמקובל למצוא באופנועים שעולים עשרות רבות של אלפי שקלים יותר. אז אם מסתכלים על זה ככה, למעשה מקבלים לא מעט במחיר הזה.

    בסיכומו של מבחן הווג DS900X הוא אופנוע אדוונצ'ר מצויד וטוב שמאפשר לרוכב הישראלי לטייל ולהגיע לכל נקודה ובכל עת במדינת ישראל, לבד ובזוג עם ציוד. אנחנו בהחלט ממליצים להכניס אותו לרשימת המועמדים הסופית לכל מי שמחפש אופנוע שיכול לעשות הכל ועל הדרך נותן לרוכב את ההרגשה שחשבו עליו והשקיעו גם בו.

    עלויות תחזוקה

    • 1,000 ק"מ (הרצה) – 700 ש"ח
    • 10,000 ק"מ (קטן) – 700 ש"ח
    • 20,000 ק"מ (גדול) – 1,700 ש"ח
    • סה"כ ל-20,000 ק"מ – 3,100 ש"ח
    • * המחירים כוללים חלפים, עבודה ומע"מ, לפי מחירון יבואן, והם נכונים ליום פרסום המבחן בלבד

  • רכיבה ראשונה: ימאהה RayZR 125

    רכיבה ראשונה: ימאהה RayZR 125

    • יתרונות: עיצוב, מחיר ביחס למותג, איכות ייצור, תוספת היברידית בתאוצה, מרווח טיפולים, שנתיים אחריות ללא הגבלת ק"מ, תצרוכת דלק נמוכה
    • חסרונות: בלמים, כוח, אבזור
    • שורה תחתונה: קטנוע עבודה בסיסי ומעוצב, עם מנוע עזר חשמלי לתאוצות, מהמותג האופנתי ימאהה – אלטרנטיבה לקטנוע שליחים
    • מחיר: 15,485 ש"ח
    • מתחרים: קימקו מובי 125, סאן יאנג ג'ט 14, הונדה ויז'ן 110
    • נתונים טכניים: מנוע צילינדר יחיד, 125 סמ"ק, 8.16 כ"ס ב-6,500 סל"ד, 1.05 קג"מ ב-5,000 סל"ד, יחס דחיסה 10.2:1, 2 שסתומים, SOHC, קירור אוויר, הזרקת דלק, תוספת מנוע חשמלי לתאוצות, תמסורת וריאטור, מתלה קדמי טלסקופי מהלך 90 מ"מ, מתלה אחורי בולם קפיץ מהלך 80 מ"מ, בלם דיסק קדמי, בלם תוף אחורי, מערכת בלמים משולבת CBS, אורך כולל 1,880 מ"מ, בסיס גלגלים 1,280 מ"מ, גובה מושב 785 מ"מ, מיכל דלק 5.2 ל', משקל מלא 99 ק"ג, צמיגים 90/90-12, 110/90-10

    צפו בווידאו – מסביב לימאהה RayZR 125

    עריכה: אביעד אברהמי

    מה זה?

    הימאהה Ray ZR 125 (או בקיצור 'רייזר'), נמכר כבר מספר שנים, בגרסאות שונות, בעיקר במזרח הרחוק. הוא עבר מתחת לרדאר באירופה אבל כעת הוא מגיע גם אלינו. עם מנוע Blue Core העומד בדרישות יורו 5, כולל תוספת 'היברידית' שרותמת את הסוללה לעזרת תאוצות, עם מערכת דימום מנוע בעצירה Stop & Go, תאורת LED ועיצוב מודרני ונאה בשני צבעים.

    אבל מתחת למראה הנאה מסתתר קטנוע בסיסי, עם מנוע מקורר אוויר, בלם תוף אחורי, ללא ABS וללא אבזור כמעט לחלוטין. וזהו בעצם הסיפור של הרייזר: קטנוע שנראה טוב אבל בתכל'ס הוא כלי עבודה פרקטי, חסכוני וזול עם רצפה שטוחה. וכן, אנחנו מודעים לזה שיש קטנועים זולים יותר, אבל על אף אחד מהם לא כתוב 'ימאהה'. הרייזר לא רק נראה טוב במחיר בסיסי, הוא גם כרטיס הכניסה למותג הפופולרי, ובזמן שחוסכים לטנרה, MT או טימקס, אפשר להתחיל עם הרייזר.

    ימאהה RayZR 125
    ימאהה RayZR 125

    ביצועים

    נתחיל דווקא מהכביש המהיר – לא תחום המחייה הטבעי של הרייזר. המנוע הבתולי (קיבלנו למבחן כלי עם 2 ק"מ בלבד על השעון) מתקשה להגיע לתשעים קמ"ש ללא עזרה של ירידה קלה. למרות הגלגלים הקטנים והמשקל הנמוך הוא נותן תחושה יציבה גם במהירות זו. ובתכל'ס, רוב הזמן ברכיבה על איילון או על כביש 4 זה מספיק. כשהתנועה הופכת ליותר צפופה לא מרגישים שום רגשי נחיתות. לפחות לא מול מכוניות, אופנועים וקטנועים עקפו אותנו על ימין ועל שמאל (תרתי משמע).

    ככל שמעמיקים לתוך הכרך, כשהתנועה צפופה עד פקוקה, מתחיל הימאהה רייזר להיות יותר ויותר דומיננטי. הוא קטן וזריז, והוא מצליח להשתחל לכל סדק בתנועה. רק מילת הבהרה: כשכתבנו 'זריז' התכוונו להתנהגות הכביש, שינויי כיוון וכו', לא לביצועים.

    המנוע בעל ההספק הבסיסי של 8.2 כ"ס מספיק אך לא מעבר לזה. בהתחלה הוא נתן תחושה שממש חסר לו כוח, אבל לאחר יום רכיבה התרגלנו, או שהמנוע נפתח. התאוצה של המנוע ההיברידי לא מורגשת פרט סיבוב הגלגל הראשון ביציאה מרמזור שנותנת דחיפה קלה לרוכב אך מיד מתאזנת, ומשם התאוצה, ותאוצות ביניים בכלל, נותנות תחושה רגילה לחלוטין ככל קטנוע 125 מקורר אוויר. ניכר שהוא קטנוע תקציב והמנוע שלו מתוכנן לחסכון ולא לביצועים, מנוע פשוט לתחזוקה ועם צריכת דלק מוצהרת של 55 ק"מ לליטר דלק. פרט לכך המנוע נעים, חלק, לינארי ושקט.

    המתלים עושים את עבודתם, אינם מפנקים אך גם לא מענישים. הבלימה המשולבת מעט ספוגית, ודרושה לחיצה החלטית על ידית הבלם ליצירת כוח עצירה מספק. יש מקום לשיפור אבל מספיק בשביל לעצור את 99 הקילוגרמים הקלילים של הרייזר.

    מנוע 125 בסיסי עם תוספת תאוצה של מנוע חשמלי
    מנוע 125 בסיסי עם תוספת תאוצה של מנוע חשמלי

    איך זה מרגיש?

    הימאהה רייזר 125 הוא קטנוע קטן בכל קנה מידה. תנוחה הישיבה היא מעל לקטנוע, בזמן רכיבה לא רואים אותו אם לא מביטים למטה אל לוח השעונים. לוח השעונים הדיגיטלי בסיסי אך קריא, ויש בו את כל המידע הנחוץ לרוכב. משני צידי הכידון נמצאות צמד מראות מעוצבות אך בעלות שדה ראייה מוגבל.

    עוד על הכידון כל כפתורי ההפעלה הבסיסיים בתוספת מתג לברירת מצב הפעלה או כיבוי למערכת דימום המנוע ברמזור. המערכת עצמה עובדת היטב, אולי בזכות העזרה ביציאה מהמקום של המנוע ההיברידי, ומצאנו את עצמינו משאירים אותה פועלת לאורך כל המבחן – נדיר. מתחת ללוח השעונים נמצא וו מתקפל לנשיאת מטען ולצידו מפתח ההתנעה, ומתחת לזה – כלום. אין לרייזר תא כפפות (או שקע USB). אך הרחק למטה נמצאת הרצפה השטוחה הכל כך פופולרית בקטנועי עבודה, רצפה שמאפשרת מרחב מחייה לרוכב ויותר מזה – מקום לגיטימי להעמסת מטען.

    עוד בתחום המטען, מתחת למושב יש תא גדול שיכול להכיל תיק או קסדה אחת – אך לא כל קסדה תצליח להיכנס אליו. מתחת למושב נמצא גם פתח התדלוק. המושב עצמו, כמו הבולמים, אינו מפנק אבל בהחלט מספק: הוא רחב ומאפשר תנועה, יש מספיק מקום גם בשניים, וגם אחרי יום רכיבה ארוך לא חשנו בחוסר נוחות.

    קטן, קל וזריז
    קטן, קל וזריז

    בתחום האבזור הרשימה קצרה. יש תאורת LED כולל מעין קישוט מואר ונאה על מסכת הכידון, יש רגלית אמצע, רגלית צד, רגליות וידיות למורכב – כן אנחנו כבר מחפשים אבזור בכוח. דבר אחד שיש לרייזר ולא תמצאו כמעט באף קטנוע זו רגלית ההתנעה. כן, יש לרייזר קיקסטרט ואפשר להתניע אותו (בקלות) בבעיטה. אנחנו לא זוכרים מתי הייתה הפעם האחרונה שנתקענו ללא מצבר, אבל אנחנו כן זוכרים שזה היה ממש מבאס. רגלית התנעה יכולה למנוע אי-נעימויות שכאלו.

    הרכיבה על קטנוע כל כך קטן וקל היא חוויה כיפית. יצאנו איתו לסידורים, פיזור ילדים לחוגים, וכמובן נסיעה למשרד בשעות העומס. את מה שאין לו בכוחות סוס הוא מפצה בתפעול קל, נוחות סבירה וקלילות שממזכירה אופניים יותר מאשר אופנוע. קטנוע נעים שקל לחיות איתו.

    סיכום ועלויות

    הימאהה Ray ZR 125 הוא קטנוע בסיסי, וכזה הוא אמור להיות. קטנוע פשוט, קליל וזמיש (אג'ילי) ועם איכות גימור טובה. המינימום של המינימום – אבל עם עיצוב נאה, ומעל לכל – השם ימאהה. אפשר לזלזל בזה, לומר שהשם לא משנה וממילא הוא מיוצר בהודו ולא ביפן, אבל המון אופנועים יפניים לא מיוצרים ביפן ועל כל מי שמזלזל במותג יש אחר שלא פחות ממעריץ את השם הזה שהפך למותג מוביל בקרב רוכבים רבים.

    הימאהה הכי זול שיש
    הימאהה הכי זול שיש

    אבל מה יש לרייזר להציע פרט לשם ביחס למתחרים שלו? זה אינו מבחן השוואתי, אך מההתרשמות הראשונה הוא בהחלט יכול להסתכל להם ישר בעיניים. לקימקו מובי ולסאן-יאנג ג'ט 14 יש אמנם תא כפפות, אך הם יותר כבדים ויקרים מהרייזר. למובי יש בלם דיסק אחורי ולג'ט עוד כוח סוס וחצי, אבל בשורה התחתונה שלושתם קטנועים דומים, לפחות על הנייר. אז למי מיועד הימאהה רייזר? לכל מי שמחפש קטנוע 125 בסיסי. הוא מספיק נאה לשמש כתחבורה עירונית לסטודנט ומספיק יעיל בשביל להיות כלי עבודה לשליח. יש לו יתרונות ויש לו חסרונות, כמו למתחריו, אבל יש לו דבר אחד שאין להם – את השם ימאהה.

    במחיר של 15,485 ש"ח הוא אינו הקטנוע הכי זול בשוק, אבל הוא כן הימאהה הכי זול ומהווה כרטיס כניסה, פשוט ונאה למותג.

    עלויות טיפולים

    • 1,000 ק"מ – 553 ש"ח
    • 6,000 ק"מ – 1,018 ש"ח
    • 12,000 ק"מ – 1,187 ש"ח
    • 18,000 ק"מ – 1,582 ש"ח
    • 24,000 ק"מ – 1,635 ש"ח
    • סך הכל ל-24,000 ק"מ – 5,975 ש"ח
    • * המחירים כוללים חלפים, עבודה ומע"מ, והם נכונים ליום פרסום המבחן בלבד.

  • רכיבה ראשונה: ב.מ.וו F 900 GS – הקשוח

    רכיבה ראשונה: ב.מ.וו F 900 GS – הקשוח

    • יתרונות: מנוע, עיצוב, יציבות, איכות וגימור, יכולות בכביש ובשטח, קשוח
    • חסרונות: קשוח, טווח נסיעה, מיגון רוח, מידת חישוק אחורי
    • שורה תחתונה: ה-F900GS מיועד למי שרוצה יותר מהב.מ.וו שלו בשטח וביכולות הספורטיביות בכביש, ומוכן לוותר על החיים המפנקים שהתרגל אליהם
    • מחיר: 118,000 ש"ח
    • מתחרים: דוקאטי דזרט X, ק.ט.מ 890 אדוונצ'ר R, טריומף טייגר 900 ראלי
    • נתונים טכניים: מנוע טווין מקבילי, נפח 895 סמ"ק, 105 כ"ס ב-8,500 סל"ד, 9.48 קג"מ ב-6,750 סל"ד, יחס דחיסה 13.1:1, 4 שסתומים לצילינדר, DOHC, קירור נוזל, הזרקת דלק עם מצערות חשמליות ו-4 מצבי ניהול מנוע, בקרת אחיזה, 6 הילוכים עם קלאץ' מחליק, שלדת מונוקוק מפלדה, מזלג הפוך בקוטר 43 מ"מ, מהלך 230 מ"מ, זרוע אלומיניום עם בולם יחיד, כיווני עומס קפיץ ושיכוך החזרה, מהלך 215 מ"מ, צמד דיסקים קדמיים בקוטר 305 מ"מ עם קליפרים צפים כפולי בוכנות, דיסק אחורי בקוטר 265 מ"מ, מערכת ABS, אורך 2,270 מ"מ, בסיס גלגלים 1,590 מ"מ, גובה מושב 870 מ"מ (אופציה ל-815, 835, 870 ו-890 מ"מ), מיכל דלק 14.5 ל', משקל 219 ק"ג, צמיגים 90/90-21, 150/70R17, צריכת דלק במבחן: 17.2 ק"מ/ל'
    • אלקטרוניקה ובקרות: מצערות חשמליות עם 4 מצבי רכיבה (כביש, גשם, דינמיק, אנדורו פרו), ABS להטיה עם ניתוק אחורי, בקרת אחיזה להטיה ניתנת לניתוק, קוויקשיפטר דו-כיווני, מסך TFT בגודל "6.5, חיבור לטלפון ולמדיה, פנסי LED, ידיות מחוממות, מפתח קרבה KEYLESS, חיישני לחץ אוויר בגלגלים, שקע USB

    צפו בווידאו – ב.מ.וו F 900 GS במבחן:


    עריכה: אביעד אברהמי

    מה זה?

    ה-F 800 GS הוצג בשנת 2008 והיה חלופה זולה וקלה יותר לעיכול של ה-GS הגדול, שהיה אז בנפח של 1,200 סמ"ק יקרים וכבדים. במקום מנוע בוקסר בולט היה טווין מקבילי עם 85 כ"ס. עשור לאחר מכן, בשנת 2018, הוצג ה-F 850 GS (גם בגרסת אדוונצ'ר) ששדרג אותו לגמרי, עלה בעוד 10 כ"ס והפגין – יחד עם קודמו – נוכחות גדולה במדי כוחות הביטחון של מדינת ישראל. בשנת 2020 פוצלה משפחת דגמי ה-850, כאשר הוצג הב.מ.וו F 900 XR – אדוונצ'ר-ספורט לכביש, עם גלגלי "17 ספורטיביים יחד עם אחיו לפלטפורמה – ה-F 900 R הנייקד. רק ה-GS נשאר בודד בנפח עד ליישור קו העכשווי, כאשר מנוע הטווין המקבילי של אחיו הגיע לכאן עם 895 סמ"ק, 9.4 קג"מ ו-105 כ"ס – שהם 10 כ"ס יותר מאשר של ה-F 850 GS הקודם.

    בב.מ.וו לא רק התמקדו בחדר הכושר, אלא גם עשו עבודה עם דיאטנית קלינית שטיפלה במסה הכללית. המשקל ירד ב-14 ק"ג משמעותיים שירדו בעיקר ממערכת הפליטה החדשה של אקרפוביץ' הקלה ב-1.7 ק"ג, ממיכל הדלק החדש מפלסטיק (קל בלא פחות מ-4.5 ק"ג) ומהשלדה והזרוע האחורית (2.4 ק"ג פחות), מה שמביא את משקלו ל-219 ק"ג.

    הדור החדש של ה-F-GS קיבל מזלג קדמי חדש של שוואה בקוטר 43 מ"מ עם מהלך גלגל של 230 מ"מ ואפשרויות כיוון מלאות. הארגונומיה שונה עם רגליות רחבות ונמוכות ב-20 מ"מ, כידון גבוה יותר ב-15 מ"מ ומיכל דלק צר. כל אלו נועדו למקד ולשפר את היכולות בשטח.

    ב.מ.וו F 900 GS - מכוון חזק לשטח
    ב.מ.וו F 900 GS – מכוון חזק לשטח

    כמו בעבר יש שלושה דגמים החולקים את הפלטפורמה (עם רמות אבזור שונות לכל דגם), כאשר השנה הבידול הרבה יותר משמעותי – כולל בעיצוב שונה לכל אחד מהם. גרסת האדוונצ'ר של ה-F 900 GS מגיעה עם מיכל דלק מוגדל בנפח 23 ליטרים ואבזור רב, כמו מגן גחון מקורי, מגני מנוע ושלדה לצדדים, מגני ידיים, תושבות לסט ארגזים, וכן פנסי ערפל LED. כמו ה-F 750 GS אשר השתמש באותו המנוע של ה-F 850 GS אך עם הספק מופחת, יש את גרסת ה-F 800 GS. בניגוד לחישוק ה-21″ הקדמי בגרסאות ה-900, כאן יש חישוקי 19″ ו-17″ מלפנים ומאחור בהתאמה. המנוע כאן (כאמור, בנפח 895 סמ"ק) מתחזק גם באותם 10 כ"ס ומציע 87 כ"ס ואופציה לגרסה מוגבלת הספק המתאימה לרישיון A1. הבולמים משונמכים עם מזלג קדמי קונבנציונאלי בקוטר 41 מ"מ ופחות מהלך ואפשרות לכיוון עומס קפיץ בלבד מאחור. השנה נוסף כאן מסך TFT חדש בגודל 6.5″, כמו אחיו הגדולים.

    ביצועים

    כבר חמש שנים שאנחנו מכירים את המנוע שכאן, והוא מתייצב לעבודה עם התכונות שגרמו לנו להעריך אותו בעבר – וזה הרבה כוח זמין בכל סל"ד ומנוע סופר-גמיש, כזה שמאפשר לשים בהילוך שישי ולשכוח מהחלפות הילוכים. לעומת מנוע ה-850 של ה-GS (ובוודאי מנוע ה-800 הישן) יש כאן שיפור משמעותי. ברוב הרכיבות ניתן לעבוד בשורט שיפטינג ולהחליף הילוכים הרבה מתחת ל-5,000 סל"ד. הקוויקשיפטר מתפקד נפלא במהירויות האלה. כשרוצים או צריכים לנצל את כל 105 הסוסים ומושכים את המנוע לסל"ד גבוה מקבלים תאוצה טובה מאוד שמסתיימת מעל 200 קמ"ש. בכדי לרדת משם יש מערכת בלמים מצוינת, שמציעה רגש ועוצמה טובים מאוד.

    המנוע הוא מרכיב אחד שמספר את הסיפור של ההתנהגות הדינמית, וברוח הדגמים האחרונים של ב.מ.וו יש כאן דגש על התנהגות ספורטיבית. ה-F 900 GS הוא אופנוע זריז שיודע לשנות כיוון בזריזות ובקלות, חרף מידת החישוק הקדמי. זה לא משפיע על היכולת לשמור על יציבות מרשימה ומשרה ביטחון בקו ישר, ולמעשה בכל מהירות. במעבר הצר בין רכבים בפקק, בסמטאות העיר או בכביש המהיר הוא נטוע, יציב ובטוח.

    מנוע גמיש, חזק בקצה
    מנוע גמיש, חזק בקצה

    מערכת המתלים טובה ויודעת לספוג את הזעזועים והמכשולים בכביש, אבל כחלק מהמיתוג החדש של ב.מ.וו היא גם קשיחה, קשיחה יותר ממה שמורגלים באדוונצ'רים של היצרן הבווארי. הפרונט מספק סיפור דרך מפורט של כל מה שקורה בכביש ובשטח, שזה בדיוק התכונה שאנחנו מחפשים ברכיבה ספורטיבית, כאשר המחיר של דיווח מפורט שכזה הוא התעייפות בשלב מסוים. שלא תבינו אותנו לא נכון, האופנוע נוח, אין תלונות כאן, אבל למי שמורגל בב.מ.וו מפנק יש כאן שינוי תפיסה. הוא בהכרח יהיה פחות נוח מקודמו, אבל זה מחיר שאנחנו מוכנים לשלם בתמורה ליכולת הכוללת. נדגיש שמדובר כאן על גרסה שמראש מכוונת לשם, ואם תרצו יותר רכות אז אפשר לבחור בגרסאות האחרות.

    לאן בדיוק היא מכוונת? אז לשטח. ושם יש הפתעה גדולה. יכולות המנוע ומערכת ההילוכים מספקות חווית רכיבה מהנה על המצע הרך. כמו בכביש, אפשר להתגלגל ולטייל על גל המומנט עם הילוך אחד גבוה ממה שתכננתם או לדחוף קדימה וחזק ולשלוט על הפרונט או על הגלגל האחורי עם המצערת המדויקת. הבולם האחורי מצמיד את הגלגל לקרקע ועוזר ביצירת האחיזה החשובה, אבל כשהקצב יעלה הוא יבעט קצת בישבן האופנוע ויזכיר שבכל זאת מדובר על אדוונצ'ר גדול וכבד.

    מחיר כל הכיף הזה יבוא לידי ביטוי בטווח רכיבה יחסית מוגבל שהכניס אותנו לתחנת הדלק בערך בכל 250 ק"מ של רכיבה. הסיבה לכך היא שילוב של קצב רכיבה ונפח מיכל דלק, נסבל, אבל עדיין זה יכול להציק.

    מכוון חזק לשטח
    מכוון חזק לשטח

    איך זה מרגיש?

    לקבלת רושם ראשוני צריך לתפוס את החושים הרלוונטיים, כאשר העיצוב – ובטח הצביעה מאירת העיניים של גרסת המבחן – בהחלט עושה לנו את זה עם ממד רוחב צר, שלדת הזנב החשופה, מושב האנדורו השטוח, תאורת ה-LED האיכותית ואיכות הגימור הגבוהה. לסעיף השמיעה יש את אגזוז האקרפוביץ' הנובח, ולסעיף התחושה יש את המנוע, שמבחינה מספרית אובייקטיבית אינו חזק יותר ממתחריו, אבל הוא יודע למתוח כל שריר מ-105 כוחות הסוס שלו ולהטיס את הרוכב קדימה. המנוע גמיש ועדין בתנועה הצפופה בכביש וביער הצפוף, וחזק ובועט כשמבקשים ממנו.

    ועכשיו נתייחס לכל מה שחורג במידה מסוימת מגבולות הגזרה של ב.מ.וו-אדוונצ'ר:

    תנוחת הרכיבה ב-F 900 GS נוחה למדי ומחלקת את העומס בצורה טובה בין הידיים, הישבן והרגליים. אבל המבנה הצר והקשיח של המושב מתחיל לעייף לאחר כמה שעות של רכיבה, והוא גם מגביל ביכולות ההרכבה, כאשר למורכב אין הרבה מקום ואין איפה לאחוז. האופנוע מגיע במקור עם מיגון רוח לא מתכוונן, ובאופן מובן זה תמיד יהיה פשרה, כאשר המשקף עושה עבודה סבירה בלהסיט את הרוח, שמגיעה בסוף לקסדה ולגוף הרוכב. היעדר מיגון הרוח מגביל את המהירות הנוחה לאורך זמן לסביב 150-140 קמ"ש, כאשר המנוע יכול הרבה יותר. יתרון שמצאנו בתנוחת הרכיבה הוא האפשרויות לזוז על האופנוע – גם קדימה אחורה וגם לצדדים – מה שמאפשר לרוכב להיות שותף פעיל ברכיבה ספורטיבית.

    משנה גישה והופך לקשוח
    משנה גישה והופך לקשוח

    כשהקצב עולה כל המכלולים התומכים נמצאים שם לעזור. בין אם זה הבולמים שלא מתעוותים בעומס ומאפשרים לבלום חזק אל תוך הפנייה, להטות במהירות ונחישות, להיצמד בדיוק אל הקו הנדרש ולצאת החוצה בביטחון מלא. לבימר שאיתנו יש יכולות גבוהות בכבישים מפותלים, שקצת הופרעו בגלל צמיגי השטח שהורכבו על אופנועי המבחן. כל מה שכתבנו עד כה הוא מה שגרם ל-GS לפרוח בשטח. תנוחת הרכיבה, המוביליות של הרוכב על האוכף, המנוע, הבולמים, הבלמים. ב.מ.וו רוצים שתרדו לשטח ועשו כמעט הכל כדי לאפשר את זה. למה כמעט? כי הם עדיין דבקים בחישוק 17″ מאחור שמעט מגביל את יכולות הספיגה ומעבר המכשולים. גם בשטח הוא קשוח, ובגלל זה דווקא מי שירכב מהר וחזק ירגיש יותר בשליטה מאשר מי שרק יתגלגל ויהנה מהנוף. הוא פחות לטיולים, למרות שכמובן שאין בעיה לעשות את זה, ויותר לרכיבות כיף מלאות אדרנלין.

    סביבת הרוכב איכותית ומבהירה בדיוק על מה יושבים, ומובלת עם מסך TFT חד וברור, ביחד עם בתי המתגים המוכרים משאר דגמי ב.מ.וו, הגריפים והידיות האיכותיות. זה אופנוע פרימיום וזה בא לידי ביטוי במה שנוגעים ובאיך שמרגישים. לא התייחסנו עד כה לאלקטרוניקה ולבקרות שיש על ה-F 900 GS וטוב שכך. כי זה רק אומר עד כמה המערכות איכותיות, כשהן עובדות ולא מפריעות. תכלס אין הרבה מצבים שניתן לכוון ואי אפשר לשלוט על כל פרמטר בנפרד, מה שלפעמים יותר מבלבל ממועיל.

    איכות של ב.מ.וו, והצביעה מרשימה
    איכות של ב.מ.וו, והצביעה מרשימה

    סיכום ועלויות

    משפחת ה-900 חשובה מאוד עבור ב.מ.וו משום שמדובר על סגמנט פופולרי. ה-F 900 GS נכנס לשם כשהוא מחליף אופנוע שלא פחות חשוב עבור ב.מ.וו. כלומר יש כאן הרבה על המאזניים. הגרסה שכאן שונה משום שלא מדובר על אבולוציית דגם כפי שקורה בגרסת האדוונצ'ר או ה-800 החדשים. כאן זה דגם חדש לגמרי שרוצה למשוך מצד אחד את הרוכבים שרוצים יותר יכולות שטח מהאדוונצ'ר שלהם ופוזלים לכיוון דוקאטי, ק.ט.מ-הוסקוורנה או טריומף. מצד שני הם גם רוצים להיות נאמנים ללקוחות הבית ומספקים כאן משהו שלא היה לפני כן – ב.מ.וו-אדוונצ'ר איכותי וקשוח, מאד קשוח.

    אבל חוץ מהקשוח יש פה גם אופנוע מצוין, בעל מנוע חזק, גמיש, יעיל ושימושי, ועם התנהגות דינמית מעולה ומהנה על האספלט או מחוצה לו. ב.מ.וו קלאסי שנותן תחושה מוצקה ומהודקת של איכות ושלמות, ושבו כל המכלולים מדברים באותה השפה עם האלקטרוניקה וכל אלו משתפים ותומכים ברוכב.

    מנעד המחירים מתחיל ב-86 אלף ש"ח לגרסת ה-800 ומטפס עד 130 אלף ש"ח ל-ADV הגדול. אנחנו בחנו, כאמור, את ה-F 900 GS המרכזי, שהגיע ברמת גימור 'PASSION' הכוללת את הצביעה מאירת העיניים שכאן ועולה 118 אלף ש"ח, כשיש גרסה מעט פחות מאובזרת ב-2,000 ש"ח פחות. בעתיד צפויה להיחשף גם גרסת אנדורו קרבית יותר.

    מי שיבחר ב-F 900 GS כדאי שיעשה זאת בשביל לרדת לשטח, כי על הכביש יש טובים יותר, בעיקר בתוך הבית. מחוץ לאספלט יש ל-900 יכולות גבוהות ופוטנציאל גדול מאוד לכיף. המחיר הוא הנוחות היחסית, טווח הנסיעה ואיכות החיים הנמוכה יותר על הכביש וביום יום (שוב, יחסית). אנחנו אוהבים את הגישה הזאת של ב.מ.וו וחייבים לומר שהתרשמנו עמוקות מה-F 900 GS בזכות השילוב של השטח-שטח-שטח-כביש.

  • רכיבה ראשונה: הונדה סופר קאב C125

    רכיבה ראשונה: הונדה סופר קאב C125

    • יתרונות: עיצוב, היסטוריה, פשטות מכאנית, עלויות תחזוקה
    • חסרונות: כוח, מחיר
    • שורה תחתונה: קטנוע איכותי, יפה, ומאוד מיוחד – לטוב ולרע
    • מחיר: 25,013 ש"ח
    • מתחרים: אין ממש
    • מפרט טכני: מנוע צילינדר יחיד, 124 סמ"ק, 9.8 כ"ס ב-7,500 סל"ד, 1.06 קג"מ ב-6,250 סל"ד, שני שסתומים, SOHC, קירור אוויר, הזרקת דלק PGM-FI, ארבעה הילוכים עם קלאץ' רב-דיסקי רטוב אוטומט צנטריפוגלי, מזלג קדמי טלסקופי בקוטר 26 מ"מ, מתלה אחורי זרוע עם צמד בולמים, דיסק קדמי 220 מ"מ, תוף אחורי 110 מ"מ, מערכת ABS חד-ערוצית, אורך כולל 1,915 מ"מ, בסיס גלגלים 1,245 מ"מ, גובה מושב 780 מ"מ, מיכל דלק 3.7 ל', משקל מלא 108 ק"ג, מרווח גחון 125 מ"מ, צמיגים 70/90-17, 80/90-17
    • אבזור ואלקטרוניקה: מערכת הזרקת דלק PGM-FI, מערכת ABS חד-ערוצית, פנסי LED היקפיים, מפתח קרבה KEYLESS

    צפו בווידאו – הונדה סופר קאב C125 במבחן:

    עריכה: אביעד אברהמי

    מה זה?

    ההונדה סופר קאב C125 הוא ספק קטנוע ספק אופניים עם מנוע עזר (בהונדה מכנים אותו מיני-אופנוע), אבל הוא ללא ספק תופעה יוצאת דופן בעולם הרכב, הרכב הדו-גלגלי, ובכלל. ניתן לכם כמה מספרים כדי שתיכנסו לפרופורציה: פיאג'ו וספה, כלי הרכב הדו-גלגלי השני הכי נמכר מאז ומעולם, מיוצרת מאז 1948 ומעל ל-19 מיליון וספות נמכרו מאז; החיפושית המפורסמת של פולקסווגן, שיוצרה במשך 65 שנים, נמכרה במעט יותר מ-21 מיליון יחידות; המכונית הנמכרת בכל הזמנים, הטויוטה קורולה, יוצרה משנת 66 ביותר מ-50 מיליון יחידות – יותר מהווספה ומהחיפושית יחד; וההונדה סופר קאב? ובכן, כבר בשנת 2017 נמכר הסופר קאב המאה מיליון – יותר משלושת כלי הרכב הנ"ל יחד!

    הסופר קאב הראשון ירד מפס הייצור ב-1958 והחליף את ההונדה קאב (בלי הסופר) שהיה אופניים עם מנוע עזר – באופן מילולי. בגלל המיתון ביפן ומספר מחלות ילדות הסופר קאב לא נמכר היטב בתחילה, אך דגמים משופרים, C70 ו-C90, שהוצגו ב-1960, עם התנעה חשמלית, גל זיזים עילי מונע בשרשרת, מצבר ועוד פינוקים רבים יחסית לתקופה – ייצבו את המכירות. לאחר מכן הגיעו ה-C50 וה-C100 ששברו את שיאי המכירות בארה"ב עם הסיסמה "אתה פוגש את האנשים הנחמדים ביותר על הונדה", סיפקו כלי פשוט, זול וכיפי, ופתחו את השער ליצרניות היפניות שסבלו מתדמית נחותה עד אז. מאז, האמריקאים – כמו גם שאר העולם – המשיכו הלאה לדגמים יקרים יותר, ועיקר המכירות של הסופר קאב הם בשווקי אסיה – שם העמידות, האמינות ועלות התחזוקה הן הקלף המנצח.

    הונדה סופר קאב C125 שנת 2024 ולצידו הונדה סופר קאב C50 שנת 1994
    הונדה סופר קאב C125 שנת 2024 ולצידו הונדה סופר קאב C50 שנת 1994

    בארץ ההונדה סופר קאב לא נחל הצלחה. בשנות ה-90 יובאו ההונדה סופר קאב C50 GLX וה-C90 GLX בנפחים 50 ו-90 סמ"ק, שאף נרכשו לשמש כאופנועי השליחים של דומינוס פיצה. דוגמה אחת מדגם זה נמצאת בידי עורך פול גז וממתינה לחידוש נעוריה כרכב אספנות. בין השנים 2008 ל-2014 יובא ההונדה אינובה 125, שהוא בעצם סופר קאב עם שם שונה. גם האינובה לא הצליח לשבות את לב הקהל הישראלי אך המעטים שקנו אותו אהבו אותו בלהט כה עז עד שהפכו לתופעה כאן בפורום פול גז.

    ב-2018 בהונדה הוציאה את הבסיס לדגם הנבחן כאן, וב-2022 נחשף הסופר קאב C125 שכאן, עם גישה יותר מהודרת, כמוצר פרימיום לשווקים האירופאים, הכולל צביעה יפהפייה, מושב מפוצל, תאורת LED ומפתח קרבה. מתחת לעיצוב המרענן נמצא אותו קטנוע פשוט עם מנוע מקורר אוויר ועם תיבת הילוכים חצי אוטומטית, אבל עם הזרקת דלק ו-ABS הסופר קאב כעת עומד בתקנות יורו 5. מאז הושק מפעילים אוהדי המותג לחץ על היבואן לייבא את הסופר קאב לניסיון נוסף. וכעת הוא מגיע – אולי הפעם זה יצליח? פעם שלישית סופר קאב?

    ביצועים

    מדובר באופנוע סופר פשוט. מנוע מקורר אוויר בנפח 124 סמ"ק, עם גל זיזים עילי יחד ושני שסתומים, שמפיק 9.8 כ"ס צנועים וקצת יותר מקג"מ בודד. התאוצה שלו, מעמידה ובנסיעה, אינה מרשימה – למרות האפשרות לבחירת הילוך. המהירות הסופית שנמדדה ב-GPS הייתה 95 קמ"ש בלבד, אבל לא היא שהפריעה לנו בנסיעה בין-עירונית. שלא תטעו, הסופר קאב יכול להסתדר בנסיעה בין-עירונית ארוכה, ולמרות המהירות המוגבלת עקפנו לא מעט מכוניות, אך התחושה על הקטנוע הקטן היא כשל עלה נידף ברוח.

    מנוע לא חזק, גיר חצי אוטומטי מעגלי
    מנוע לא חזק, גיר חצי אוטומטי מעגלי

    עם תצורת השלדה המסורתית על גלגלי "17 דקיקים, ההיגוי של הסופר קאב קליל, אפילו תזזיתי, ולוקח זמן להתרגל אליו. המתלים איכותיים אבל נוקשים. תחלואות הכביש מועברות לרוכב, מרגישים כל מהמורה, אך לא בצורה כואבת או כזו שמוציאה את הכלי הקליל משיווי משקל. במעבר מעל פסי האטה אין באמת צורך להאט, רק להרים מעט את הישבן מהמושב. הבלמים עוצרים היטב למרות התוף האחורי.

    לסופר קאב 125 יש תיבת הילוכים חצי אוטומטית עם מצמד צנטריפוגלי. מה שזה אומר, בעצם, שבלחיצה על החלק הקדמי של דוושת ההילוכים הקלאץ' יפריד וההילוך יעלה (כן, לחיצה למטה מעלה הילוך – הפוך ממה שאנחנו רגילים). בשחרור הרגלית הקלאץ' ישתלב מחדש. בפועל רצוי לשחרר מעט את הגז להעלאת הילוכים חלקה. הורדת הילוכים, בלחיצה על חלקה האחורי של הדוושה ושילוב גז ביניים, דורשת מעט יותר היכרות עם הקטנוע, אך לאחר יום-יומיים רכיבה גם לזה התרגלנו. כשמגיעים לרמזור בהילוך רביעי אין צורך להוריד 4 הילוכים מכיוון שהתיבה של הסופר קאב היא מעגלית: מעל להילוך הרביעי נמצא שוב את הניוטרל ומעליו את ההילוך הראשון וחוזר חלילה. ישנו מנגנון שמונע מעבר מהילוך רביעי לניוטרל כשהגלגל מסתובב.

    תיבת הילוכים מוזרה, שונה מכל מה שאנחנו מכירים, וחשבנו לא נתרגל אליה לעולם, אך ככל שהתקדם המבחן התרגלנו ואף נהנינו מהשליטה בבחירת ההילוך. קטנוע עם וראיטור כנראה יאיץ טוב יותר בכל מצב, אבל ההילוכים של הסופר קאב – מלבד היתרון הגדול בעלות התחזוקה – מהנים למדי.

    מתלים קשיחים והיגוי סופר זריז כמו של אופניים
    מתלים קשיחים והיגוי סופר זריז כמו של אופניים

    איך זה מרגיש?

    סופר קאב נותן תחושה של אופניים. קטן, קל ועם שינויי כיוון מהירים עד תזזיתיים. בנוסף לזה תיבת ההילוכים הייחודית גורמת לסופר קאב לתת תחושה שונה מאוד. אנחנו בדרך כלל אוהבים קטנועים שונים, ומעדיפים תצורה שנובעת מצורך יותר מכזו שנובעת מאופנה, אבל הסופר קאב 125 כל כך שונה שחשבנו שלעולם לא נתרגל אליו. בהתחלה זה היה מוזר. ההיגוי, תנוחת הרכיבה, המתלים והמושב הכל כך לא מפנקים – לא מצאנו שוב דבר שאפשר לאהוב בסופר קאב. אבל אחרי כמה ימי נסיעה, בפקקים האינסופיים של גוש דן, ההיגוי כבר לא מפחיד, המושב והמתלים אמנם לא מפנקים אבל גם לא מענישים, והקלות בשליטה ויכולת ההשתחלות לכל חור מעוררת התפעלות. כשמתרגלים לתיבת ההילוכים ולא צריך להשקיע מחשבה בכל מעבר הילוך, גם העיסוק בהילוכים הופך לכיף בפני עצמו.

    ועדיין, התחושה הכללית היא של כלי עבודה, פונקציונלי ללא מותרות, שבא לצלוח את הפקקים ולא לפנק את הרוכב. הסופר קאב צולח פקקים נהדר ועדיין קטנוע עם גיר אוטומטי רציף יעשה זאת ביתר קלות, וברור שהשיקול בבחירת הגיר הוא אמינות והוצאות תחזוקה – בתחומים אלו הגיר הרציף לא יכול להתחרות בו, ובוודאי שלא להגיע לתצרוכת הדלק המוצהרת של הסופר קאב – 66 ק"מ לליטר.

    הישיבה עליו, או מעליו, שונה מקטנוע רגיל, כאשר הרגליות נמצאות מתחת לרוכב. תנוחה זו מקלה על הרמת הישבן במעבר מעל מהמורות ופסי האטה, אבל גובה את מחירה בנוחות לאורך זמן. ובכלל, הרכיבה על הסופר קאב דורשת מעט מאמץ, הכלי כל כך מינימלי ולא יעשה כלום בשביל הרוכב מבלי שזה יגרום לו לעשות זאת – אפילו ברכיבה בקו ישר, אם הכביש לא חלק לגמרי.

    לא דומה לשום דבר שרכבתם עליו
    לא דומה לשום דבר שרכבתם עליו

    הכידון החשוף עם המתגים המינימליים בסידור הונדאי – מתג הצופר מעל למאותתים. בצידו הימני ידית הבלם הקדמי, ומשמאל אין ידית. הקלאץ' כאמור אוטומטי והבלם האחורי מופעל מהרגלית הימנית. צמד מראות פשוטות למראה מספקות שדה ראייה מאכזב. לוח שעונים אנלוגי מינימלי במרכזו צג LCD קטן המציג את הנתונים הבסיסיים שרוכב מודרני צריך לדעת. מימין ללוח השעונים נמצא מתג ההתנעה ונעילת הכידון שפועל עם מפתח קרבה. אין הרבה פינוקים בסופר קאב הספרטני, אבל אנחנו שמחים שיש מנגנון KEYLESS – זה לא פינוק אלא ממש הכרח. מיכל הדלק נמצא מתחת למושב שנפתח בלחיצת כפתור לצד המושב. מתחתיו נחשף כפתור נוסף שפותח תא בצידו הימני של הכלי ובו נמצאים כלי העבודה. מעבר לזה אין שום אפשרות להעמסת מטען.

    איכות הגימור של הסופר קאב ראויה לציון לשבח. כיסוי העור האדום על המושבים יוצר ניגודיות לצביעה בגוון אפור מט עמוק, והסמלים הבולטים של הונדה וסופר קאב משני צידי הכלי מעוצבים להפליא. הכל נותן תחושה יוקרתית למרות הפשטות הבסיסית.

    סיכום ועלויות

    לקח לנו זמן להתרגל למוזרויות של ההונדה סופר קאב 125, ובסוף התרגלנו ואף התחלנו לחבב אותו – אבל הוא עדיין עוף מאוד מוזר. קשה להשוות אותו לקטנועים אחרים, אפילו כאלו עם גלגלים גדולים.

    הסופר קאב הוא קטנוע איכותי, ואנחנו יכולים להבין מאיפה נובע תג המחיר שלו – 25 אלף ש"ח, אבל עדיין יהיה קשה לרוב הקונים להצדיק את המחיר הזה כשההונדה ויז'ן 125, למשל, עולה כעשרת אלפי שקלים פחות ממנו. מנגד, המתחרה היחיד שאפשר להביא בחשבון, כקטנוע רטרו מקורר אוויר בנפח 125 סמ"ק, הווספה מבית פיאג'ו – עולה עוד יותר.

    Honda-Super-Cub-C125-Test-006

    אז מי קהל היעד של הסופר קאב C125? אנחנו יכולים לחשוב על שני סוגים של קהלי יעד: הסוג הראשון הוא המחושב. עם יוקר המחייה העולה הוצאות תחזוקה מטפסות, והסיבה העיקרית שהסופר קאב מכר מאה מיליון חתיכות, רובן במזרח הרחוק, היא הוצאות תחזוקה נמוכות על תחזוקה ודלק. אין וראיטור שדורש תחזוקה, המנוע פשוט, עמיד ואמין, הצמיגים זולים, תצרוכת הדלק מעולה, ואם בעל הקטנוע ישמור אותו ברשותו מספיק שנים – הוא יוכל להחזיר את ההפרש במחיר. ואם מדובר במי שקונה יותר מקטנוע אחד לטובת מערך שליחויות הרי שהחיסכון מוכפל במספר הקטנועים, שיהיו יותר זולים לתחזוקה, ויחזיקו, להערכתנו, מספר שנים כפול לפחות מקטנועים מקבילים. מחיר הקנייה הראשוני עלול להרתיע חסכנים רבים, אז בואו נדייק: הסוג החסכן לטווח הארוך.

    הסוג השני הם הקונים שרוצים את זה בדיוק – הונדה סופר קאב. אולי הם ראו אותו והתאהבו במראה הייחודי, אולי קראו על ההיסטוריה שלו ונדלקו – אולי שניהם. כמו מעשני מקטרת, חובבי שעונים מכאניים, אוהדי רכבות קיטור, ובאופן כללי אנשים שמעריצים את העבר ואוהבים מכניקה עדינה ועבודת אומן – כך גם הקונה הפוטנציאלי של הסופר קאב מוכן לשאת בעלות ולוותר על מהירות ונוחות בשביל חתיכת היסטוריה יוצאת דופן שכזו. ולא נראה לי שאותו קונה יתאכזב. זה בכל זאת קטנוע סופר איכותי, יפהפה ועם עיצוב ששרד וישרוד את מבחן הזמן, קטנוע שמושך תשומת לב ושאלות בכל מקום, ולבעלים שלו יהיה הרבה מה לענות לשואלים. נכון, גם הווספה של פיאג'ו היא קטנוע רטרו, אבל הרבה יותר קרובה לקטנוע מודרני. אנשים שלא מבינים בקטנועים עלולים שלא להבחין בייחוד של הווספה במבט ראשון ולחשוב שהווספה הוא סתם קטנוע יפה. עם ההונדה סופר קאב זה לא יקרה. הווספה היא קטנוע רטרו, הסופר קאב הוא קטנוע סטימפאנק.

    אם אתם מחפשים קטנוע ויש לכם טבלת אקסל עם נתונים ומחירים – ההונדה סופר קאב כנראה אינו עבורכם. אבל אם אתם מנהלים את תקציב ההוצאות שלכם 10-5 שנים קדימה, או סתם נמשכים לעבר ורוצים להיות שונים, כאילו הגעתם במנהרת הזמן – ההונדה סופר קאב C125 תפור עליכם בול.

  • רכיבה ראשונה: ווג 300 ראלי

    רכיבה ראשונה: ווג 300 ראלי

    צילום: אביעד אברהמי

    • יתרונות: מראה קרבי, יכולות עירוניות, יכולות טובות בשטח, מחיר
    • חסרונות: יכולות בין-עירונית, לא מיועד לרכיבה אגרסיבית, מידות צמיגים בעייתיות
    • שורה תחתונה: דו-שימושי / בייבי אדוונצ'ר עם מכלולים המיועדים לשטח ועם מעט אלקטרוניקה שמספק יכולות כביש בסיסיות לצד יכולות שטח טובות, ובמחיר תחרותי
    • מחיר: 28,900 ש"ח
    • מתחרים: ק.ט.מ 390 אדוונצ'ר, רויאל אנפילד הימליאן, הונדה CRF300L
    • נתונים טכניים: מנוע צילינדר יחיד, 292 סמ"ק, 29 כ"ס ב-9,000 סל"ד, 2.5 קג"מ ב-6,500 סל"ד, הזרקת דלק, 6 הילוכים, שלדת פלדה, מזלג הפוך 41 מ"מ, מהלך 205 מ"מ, זרוע אלומיניום עם בולם יחיד, בלמי דיסק עם מערכת ABS (אחורי ניתן לניתוק), אורך 2,107 מ"מ, בסיס גלגלים 1,430 מ"מ, גובה מושב 915 מ"מ, מרווח גחון 310 מ"מ, מיכל דלק 11 ל', משקל מלא 158 ק"ג, צמיגי TIMSUN במידות 3.00-21, 5.10-18, תצרוכת דלק במבחן 19 ק"מ/ל' משולב

    צפו בווידאו – ווג 300 ראלי במבחן:

    צילום ועריכה: אביעד אברהמי

    מה זה?

    קטגוריית הבייבי-אדוונצ'רים, שקמה מכלום במחצית השנייה של העשור הקודם, הפכה עם השנים לקטגוריה לוהטת במיוחד. רק שבעוד רוב המתחרות בחרו בתצורת אדוונצ'ר-כביש עם גלגל קדמי בקוטר "19, בווג בוחרים ללכת עד הסוף עם ה-300 ראלי החדש, שהוצג בשנת 2023, ונותנים לו מאפייני ראלי-שטח אמיתיים. זה בא לידי ביטוי במידות הגלגלים ("21 ו-"18 – מידות של אופנועי שטח), במרווח הגחון ובמהלך המתלים, אבל גם במבנה הכללי, שמדמה כמעט אחד לאחר אופנועי ראלי אמיתיים, כאלה שאנחנו רואים במדבריות ראלי הדקאר.

    למעשה זו קטגוריה שהיא יחסית נטולת אלקטרוניקה ויחסית אולד-סקול מבחינת התחושות, ומאוד מזכירה אופנועים רב-תכליתיים – או יותר נכון דו-שימושיים – של פעם. אם נלך על זמנים יותר מודרניים, אז ההתייחסות הנכונה לקטגוריה צריכה להיות 'Play Bike'.

    את ווג פגשנו לאחרונה עם ה-525DSX, שהרשים אותנו עם הבשלות והיכולות שלו, כאשר המותג עצמו חדש יחסית והוקם לפני כעשור על-מנת לשמש כזרוע האירופאית של קונצרן לונסין מסין. זו הוקמה בתחילת המאה הנוכחית ועוסקת בייצור של כ-2.5 מיליון אופנועים בשנה, 3 מיליון מנועים לאופנועים, ועוד 150 אלף טרקטורונים. חלק מאותם מנועים המניעים את אופנועי ב.מ.וו הגדולים, וגם קטנועי ה-C 400 GT וה-C 400 X של הבווארים יורדים מפס הייצור שם בסין.

    ווג 300 ראלי
    ווג 300 ראלי

    סיפור מעניין הוא שאת ה-300 ראלי ראינו בראלי הלאס האחרון שהתקיים ביוון, שם ליוונו את דדי התותח, וראינו אחד כזה מקורי לגמרי שמתחרה. מתוך ידיעה שהוא לא נמכר בישראל הרמנו טלפון ליבואן המקומי לשאול למה הכלי לא בארץ, ומהר מאוד הוא הגיע לכאן.

    המנוע נלקח מפלטפורמת ה-300 של ווג, שזה סינגל (צילינדר יחיד) בנפח 292 סמ"ק עם גל-זיזים כפול וקירור נוזל, המספק 29 כ"ס ו-2.5 קג"מ צנועים. ה-300 ראלי נועד לרדת לשטח קל ואף יותר, ולכן חישוקי השפיצים בקוטר "21 מלפנים ו-18″ מאחור. הצמיגים הגיעו במידות רישיון 3.00-21 ו-5.10-18, כאשר מי שירצה להחליף את הצמיגים למידות המוכרות יותר של 90/90 מלפנים ו-140/80 מאחור ייתקל בבעיה במבחן הרישוי השנתי. היבואן מוסר שבעתיד הקרוב היצרן ישנה את המידות ברישיון ויתאים אותם לישראל.

    מבחינה קרובה ברשימת המכלולים נמצא מלפנים מזלג הפוך נטול שם בקוטר 41 מ"מ עם מהלך גלגל של 205 מ"מ, ומאחור בולם יחיד בעל מנגנון לינקים לפרוגרסיביות. מערכת הבלמים כוללת דיסק יחיד מלפנים בקוטר 265 מ"מ ודיסק בקוטר 220 מ"מ מאחור, כשיש גם מערכת ABS של בוש הניתנת לניתוק מהגלגל האחורי. גובה המושב 915 מ"מ, מרווח הגחון עומד על 310 מ"מ, מיכל הדלק בנפח 11 ליטרים, והמשקל המלא עומד על 158 ק"ג.

    בייבי-אדוונצ'ר לשטח
    בייבי-אדוונצ'ר לשטח

    ביצועים

    צילינדר יחיד עם 29 כ"ס וכמעט 160 ק"ג הם לא מתכון לביצועים חזקים, אבל היכולות בתוך התנועה הצפופה בעיר הן מעל ומעבר. המנוע יאיץ יחסית מהר (ורועש) אל ה-100 קמ"ש וירגיש בנוח שם. הדרך למאייה נוחה עם מצמד רך והילוכים חלקים ומדויקים. הבולמים יספגו את כל מה שנזרק לעברם, והכידון הרחב, יחד עם הממדים הצרים, יאפשרו שינויי כיוון זריזים ומהנים. נקודת התורפה, שהכי מפריעה בעיר, הם הבלמים, ובמיוחד הקדמי, אשר לא מספק עוצמה ורגש כלל ופוגע בחוויית הרכיבה.

    מחוץ לעיר התמונה כבר הפוכה, עם מנוע שלא יצליח לעבור את ה-120 קמ"ש, עם רעש מנוע נוכח ולא נעים, ונענועי ראש שנובעים מהחישוק הגדול והכנף הגבוהה. מה שכן, נוח עליו ומיגון הרוח מפתיע לטובה ומסיט את הרוח מהקסדה והגוף. מי שישמור את גבולות הגזרה ברדיוס של כמה עשרות בודדות של ק"מ מתחומי העיר ידע להסתדר. מאפיין נוסף של רכיבה ארוכה על קצה גבול סקאלת המהירות היא תצרוכת דלק גבוהה, שברכיבה אחת מהירה מתל-אביב לירושלים סחטה 14 ליטר לק"מ. הצריכה מתאזנת אחר כך בתוך העיר והשטח.

    מי שירכוש את הווג 300 ראלי רק לכביש יפסיד את כל הקטע שלו, שכן היכולות שלו מחוץ לאספלט פשוט מפתיעות. שכחו מהמילה 'ראלי', הוא לא ירד לדיונות ולא ינצח שום שעון במקצה תחרותי. אבל רכיבה על שבילים, אפילו רכיבה מהירה, היא מהנה מאוד. המתלים הרכים סופגים הכל ויכולות שינוי הכיוון המהירות באות לעזרת הרוכב גם כאן, וכל הסיפור ממש כיף. חשוב לנתק את ה-ABS לפני כן, העניין הוא שהמתג על הכידון באופנוע המבחן לא היה עקבי ולא תמיד הצליח במשימה. המגבלות מגיעות כשמתחילים ללחוץ את הראלי, ואז הוא יוצא מהאיזון שלו ומתחיל לשדר שעדיף לחזור לאזור הנוחות. כך למשל, הוא לא יצטיין בספיגה של מכשולים רבים על הדרך תחת גז, כמו שאופנוע אנדורו עושה בלי למצמץ, וזה יגרום לגלגל הקדמי להיזרק הצידה. בשביל מהיר זה לא הדבר שאתה רוצה לחוות.

    המנוע הפשוט, המכלולים הטובים ואיזון הכללי של ה-300 ראלי מאפשרים להרגיש מאוד בנוח בשטח. דוגמה קטנה ליכולות האופנוע היתה בעלייה לא פשוטה, ארוכה מאוד ומלאה במדרגות, שעם אדוונצ'ר קרבי אירופאי – כזה שנולד לשטח – חשבנו פעמיים ושלוש אם לעלות את אותה העלייה, בעיקר בגלל שיקולי משקל, מחיר, והצורך להחזיר את האופנוע שלם ליבואן. פה לא חשבנו פעמיים ועלינו בלי בעיה, כשהטכניקה כאן היא כמו בשתי-פעימות ומצריכה שימוש תכוף בקלאץ'. בשורה התחתונה, זהו אופנוע שיכול לבלות יום שלם בשטח, להביא את הרוכב לכל מקום, ליהנות מהדרך ולא רק מהרכיבה ולא לעייף כלל. תענוג.

    יכולות שטח טובות
    יכולות שטח טובות

    איך זה מרגיש?

    כשמסתכלים על ה-300 ראלי מרחוק הוא נראה מאוד מרשים, ממש כמו אופנוע ראלי אמיתי, וזה בעיקר בזכות החיפוי הקדמי והכנף הגבוהה. כשמתקרבים ומסתכלים יותר לעומק, מגלים שבסך הכל מדובר באופנוע פשוט עם כיסויי פלסטיקה נרחבים שנותנים לו את המראה הכל כך קרבי והכל כך מגניב. איכות הבנייה והגימור טובים בסך הכל במקומות מסוימים, סבירים במקומות אחרים, ומזכירים שמדובר באופנוע תקציב. הגובה והרזון הכללי נותנים את התחושה שיש כאן אופנוע גדול ומקצועי יותר מאשר 'רק' 300 סמ"ק.

    תנוחת הרכיבה מהנה ונוחה. מהלך המתלים וגובה המושב מספרים סיפור של אופנוע לגבוהים וזה אמנם נשמע המון, אבל הבולמים הרכים גורמים לאופנוע לשקוע תחת משקל הרוכב, בטח בהרכבה, ואז מגיעים לקרקע עם שתי רגליים מלאות. מיגון הרוח משחק אותה ועושה עבודה סופר-יעילה בכבישים המהירים.

    הכידון שטוח ורחב מאוד, פורש את הידיים לפנים ולצדדים, הגב זקוף, והתחושה הכללית היא באמת של אופנוע שטח-ראלי קרבי. וזה כיף, מאוד כיף. צליל המנוע יכול להגניב עם רעש נוכח ופצפוצים בעת סגירת המצערת, אבל באיזשהו שלב הוא התחיל לעייף ולהציק, בטח למורכבים שישבו על האגזוז.

    פלייבייק מגניב לשטח
    פלייבייק מגניב לשטח

    בכביש ההרגשה נחלקת לשניים: בעיר הוא סבבה לגמרי עם יכולות טובות, נוחות גבוהה ושדה-ראייה מעל כולם. הרוחב הכללי הצר נותן הרגשה שאפשר לעבור בכל מקום, והאיזון הכללי המרשים מאפשר להישאר עם שתי הרגליים על הרגליות גם בעצירה ברמזור וגם בפניות של 90° בין רכבים מפוקקים. עקב האכילס הם הבלמים והצמיגים הפשוטים. מחוץ לעיר זה סיפור אחר עם מנוע מוגבל, נענועי ראש לא בריאים, ויברציה נוכחת ברגליות ופליטת חום מהמנוע בגלל שהוא כבר על הקצה. על צריכת הדלק מחוץ לעיר דיברנו, וזה מאוד משמעותי עם מיכל הדלק הקטן של 11 הליטרים. גם אין שעון דלק למעט נורת אזהרה כשמגיעים לקצה. חשוב לציין כי צריכת הדלק מתאזנת כשיורדים מהכביש המהיר ועולה לכיוון ה-19 ק"מ לליטר. הקיצר, זה לא אופנוע לניוד קבוע למרחקים ארוכים, אבל אם אין ברירה אז אפשר להסתדר.

    מי שיקנה אותו כדאי מאוד שזה יהיה בשביל לרדת לשטח, כי כבר הבנתם, הוא כיפי מאוד לרכיבת שבילים ומעבר לכך. הוא אדיר כפלייבייק שמאפשר סליידים על הבלם האחורי אל תוך פנייה ודריפטים החוצה עם העזרה של הקלאץ'. קל מאוד להרים איתו גלגל קדמי בהילוך ראשון, ושוב הרבה קלאץ', אבל צריך לזכור שהוא ממש לא אופנוע ראלי. למרות זאת, אנחנו מאוד אוהבים את פוזת הראלי הקשוחה והקרבית, שמושכת המון מבטים ותגובות ושוברת שגרה בכבישים ואפילו בשטח. ביקורת קטנה היא על רגלית ההילוכים הפשוטה שקצת טריקית לתפעול עם מגף שטח ומחייבת להשחיל את הרגל בצורה די אקרובטית.

    טוב לטיולים, פחות לכבישים מהירים
    טוב לטיולים, פחות לכבישים מהירים

    סיכום ועלויות

    אנחנו חייבים לציין שניסינו להנמיך את הציפיות לפני שלקחנו אותו לשבוע של מבחן. מצד אחד אנחנו מאוד מתחברים אל הפוזה של הראלי ואוהבים אותה, אבל מה כבר אפשר לקבל במחיר של פחות מ-30 אלף שקלים. היום הראשון אישש את התחושות שלנו, כשהיה מורכב בעיקר מרכיבת כביש ארוכה. מי שירכוש את האופנוע רק בשביל זה יתאכזב מאוד.

    מהיום השני ואילך רכבנו בעיקר בשטח, ואיזה כיף זה! הווג 300 ראלי הוא אופנוע זול ופשוט, שלא מחייב לחשוב פעמיים לפני שאתה עובר בין הקוצים והשיחים שמפריעים בסינגל. על אדוונצ'ר אמיתי היינו פוחדים על המדבקות או הצבע, פה – ממש לא. היכולות שלו לא בשמיים, אבל אפשר להגיע למקומות רחוקים ומאתגרים בהרבה פחות דרמה וחשש מהחברים לקבוצת הרכיבה. תכירו את המגבלות, בעיקר אל מול סלעים שתקועים בשביל או דרופים שיבלעו את כל מהלך המתלה, ושם הוא פורח. וגם הרוכב. קל, כיף ובעיקר לא מעייף פשוט לטייל ולגלות איתו מקומות חדשים.

    אם נפרק את הווג 300 ראלי לגורמים נמצא הרבה חלקי No-Name, שלא יעשו הרבה רושם. האיכות הכללית לא מדהימה עם חוטי חשמל בולטים, מדבקות שמתקלפות בנקודות המגע הברכיים, כפתור ניתוק ABS לא החלטי ויכולות אמביוולנטיות על הכביש. אבל הכל מתחבר ומסתדר כשנכנסים לשטח. מקרה קלאסי של השלם העולה על סך חלקיו. הוא יאפשר לרוכב לתרגל את כל טכניקות הבסיס בשטח ויותר, ויעשה אותו טוב יותר.

    מלראות את היכולות שלו בראלי ארוך ביוון ולחוות אותו בארץ למדנו להעריך אותו ואפילו לאהוב. הרבה אופנועים עוברים אצלנו כאן בפול גז, אבל אפשר להודות שדווקא לווג 300 ראלי קצת נתגעגע. החיים קלים כשאפשר להניע בבית, להגיע לעבודה בסטייל ואז להמשיך לשטח בלי צורך בעגלה או בטובות של חברים. כל זה עולה בסך הכל 28,900 אלף ש"ח, והמחיר הזה גם משחרר מנטאלית מדאגות של נפילות או שריטות. במחיר הזה היבואן מספק את האופנוע עם סט מיגונים למנוע, לשלדה (שקצת הפריע בברכיים לרוכבים גבוהים) ולידיים, יחד עם סבל מקורי.

    פלייבייק אמיתי ומהנה, ועסקה טובה מאוד.

    עלויות תחזוקה

    • 1,000 ק"מ (הרצה) – 390 ש"ח
    • 4,000 ק"מ (קטן) – 390 ש"ח
    • 8,000 ק"מ (קטן) – 390 ש"ח
    • 12,000 ק"מ (גדול) – 890 ש"ח
    • סה"כ ל-12,000 ק"מ – 2,060 ש"ח

  • רכיבה ראשונה: סאן-יאנג ממבה 160

    רכיבה ראשונה: סאן-יאנג ממבה 160

    • יתרונות: עיצוב, מרווח, קל לשליטה
    • חסרונות: גובה, אבזור
    • שורה תחתונה: קטנוע עירוני מיוחד ומהנה בעל עיצוב מיוחד והתנהגות דינמית טובה, וכן אקסטרה כוח ביחס לקטנועי 125 סמ"ק
    • מחיר: 22,985 ש"ח
    • מתחרים: סאן יאנג ADX, אפריליה SR GT 200
    • מפרט טכני: מנוע צילינדר יחיד, 158 סמ"ק, 15.6 כ"ס ב-8,000 סל"ד, 1.5 קג"מ ב-6,000 סל"ד, SOHC, קירור נוזל, הזרקת דלק, תמסורת וריאטור, שלדת פלדה, מתלה קדמי טלסקופי, מתלה אחורי מונושוק, דיסק קדמי 260 מ"מ, דיסק אחורי 230 מ"מ, מערכת ABS, מערכת TCS, אורך כולל 1,990 מ"מ, בסיס גלגלים 1,380 מ"מ, גובה מושב 803 מ"מ, מיכל דלק 7.4 ל', משקל מלא 136 ק"ג, צמיגים 120/70-13, 130/70-13
    • לנסיעת מבחן על סאן-יאנג ממבה 160 – לחצו על הקישור

     צפו בווידאו – מסביב לסאן-יאנג ממבה 160:

    עריכה: אביעד אברהמי

    מה זה?

    נחש הממבה האפריקאי הוא נחש מהארסיים, הארוכים והמהירים ביותר בעולם. קטנוע הממבה הטיוואני הוא בעצם דרקון שעבר מייק-אובר. בסאן-יאנג לקחו את הדרגון DRG160 ועשו לו מתיחת פנים, מוצלחת למדי, אך כל השאר נשאר זהה למקור. מדובר עדיין בקטנוע ספרטני למדי עם גלגלי "13, מנוע מקורר נוזל, רצפת מטען שטוחה, תא מטען קדמי פתוח, בולם מונושוק אופקי מאחור, תאורת LED היקפית, מטען USB מהיר ומערכת ABS ו-TCS.

    העיצוב החדש נאה ואגרסיבי, והממבה מגיע בארבעה צבעים – כולם בצביעה דו-גונית ייחודית שמחליפה צבעים לפי זווית הראייה והתאורה. בנוסף, חלקים מהפיירינג הם בעלי מרקם של קשקשים להשלמת המראה הנחשי. הסאן-יאנג ממבה 160 משווק כקטנוע לצעירים, עירוני עם יכולות בין-עירוניות, ובעל אופי ספורטיבי. ואולי מטרו לא רוצים לפגוע בתדמית הספורטיבית ולציין זאת, אבל אנחנו רואים בו גם פוטנציאל לכלי עבודה פרקטי.

    סאן-יאנג ממבה 160
    סאן-יאנג ממבה 160

    ביצועים

    המנוע מקורר הנוזל מפיק 15.5 כוחות סוס, ובתוך העיר מספק שפע של כוח, בעל תגובה מהירה בכל מצב ותאוצה מצוינת ביציאה מרמזור – אפילו עם מערכת דימום המנוע בעמידה. למעשה, המערכת מגיבה מספיק מהר שלא ניתקנו אותה במהלך המבחן. הממבה יזנק ממצב עמידה בזריזות גם כשהמנוע מדומם, ורק לשקט המוזר ברמזור עוד לא התרגלנו.

    הממבה קטן וקליל, והוא נותן תחושת רכיבה על קטנוע 125, ומפתיע כל פעם מחדש כשהוא מספק יותר כוח. יחד עם ההספק, המשקל הנמוך (אפילו ביחס לרוב קטנועי ה-125 של סאן-יאנג) וגלגלי ה-"13 עוזרים לקטנוע להשתחל כמו נחש ממבה בתנועה עירונית צפופה. המתלים תורמים את שלהם, והממבה 160 עובר מעל למהמורות, בורות ופסי האטה ללא דרמה. ברכיבה בכביש מהיר הוא פחות דומיננטי אבל מסתדר יפה מאוד, ונשאר יציב ובטוח גם במהירות המרבית אליה הגענו – 120 קמ"ש. את החגיגה מפסיקים צמד בלמי דיסק, אחד מלפנים ואחד מאחור, שלא מתקשים להתמודד עם המשקל הנמוך.

    הממבה מגיע עם מערכת בקרת אחיזה TCS ומערכת למניעת נעילת הגלגלים ABS אך למרות מזג האוויר הגשום בו בחנו את הקטנוע, שתיהן לא נקראו לפעולה. את חשיבות ה-ABS אנחנו יכולים להבין, אבל בקרת אחיזה בקטנוע כזה אינה הכרחית  – אך לא נשכח שכל מערכת כזו מקנה 3% הנחה נוספים בביטוח החובה.

    ביצועים טובים יותר משל 125
    ביצועים טובים יותר משל 125

    איך זה מרגיש?

    ההבדל העיקרי (ואולי היחיד) בין הסאן-יאנג ממבה 160 לדרגון קודמו – הוא העיצוב. והעיצוב אכן מוצלח. הצביעה והטקסטורה מושכים את העין, בעיקר בתאורה הנכונה, ומסכת החזית גבוה וזוויתית ומקנה לממבה מראה מודרני, אולי אפילו עתידני. ובעיקר מצליח העיצוב להקנות לממבה מראה של קטנוע ספורטיבי או קטנוע מנהלים או סתם קטנוע אופנתי ומעוצב, ומשכיח את זה שהממבה הוא למעשה קטנוע ספרטני.

    העיצוב מתעתע – אם הוא לא היה כה מסוגנן היינו מיד מסווגים אותו כקטנוע לשליחים, יש לו כל כך הרבה מאפיינים משותפים לקימקו מובי: הכידון החשוף, תא הכפפות הפתוח מלפנים, הרצפה השטוחה והגודל הכללי שלו – או ליתר דיוק היעדר הגודל. אבל כאן שוב מתעתע הממבה. הוא אכן קטנוע קטן וספרטני, אבל מרווח, וגם רוכבים גבוהי קומה לא ייאלצו להצטופף. ואמנם הרצפה ותא הכפפות מזכירים קטנוע שליחויות, אבל המדרסים הם של קטנוע מנהלים ומאפשרים את שליחת הרגליים לפנים. המושב גבוה יחסית והרושם הראשוני הוא של קטנוע קטן אך מרווח.

    גם האבזור מתעתע, מעט מינימליסטי ומעט מפנק. לוח השעונים הוא מסך LCD פשוט אך מאוד ברור וקריא. פתח התדלוק ממוקם משמאל לכידון, ומימינו, ליד מתג ההצתה ומעל לתא הכפפות הפתוח – נמצע שקע USB. מתחת למושב יש תא מטען בנפח 38 ליטרים – גדול, אך לא כל קסדה תיכנס בו. יש ידיות אחיזה למורכב, תאורת LED מלאה וחישוקי אלומיניום נאים.

    הדבר המתעתע ביותר בסאן-יאנג ממבה 160 הוא סידור המתגים, שכמו בהונדה ממקם את המאותתים בתחתית ומעליהם את הצופר, וגרם לנו לצפור בכל פנייה. כשמתרגלים לסידור הזה הוא עובד מצוין, אבל קצת הופתענו למצוא אותו בכלי שאינו מתוצרת הונדה.

    קטן פיזית אבל נוח ומרווח
    קטן פיזית אבל נוח ומרווח

    סיכום ועלויות

    הכינוי המפוקפק 'נחש' ניתן למי שמנסה ליצור רושם חביב אך להכיש ברגע הנכון. והכינוי 'נחש' מתאים לממבה – אבל כמחמאה. הוא קטנוע קטן וזריז אך מרווח וחזק. הוא ספרטני וקל עם מאפיינים של קטנוע שליחים אבל מעוצב ומושך ועם כל מה שצריך רוכב קטנוע שאינו שליח. וכל הערבובייה הזו מאד קלה לשליטה, מיד מרגישים על הממבה כמו בבית. קליל כמו קטנוע 125 ספרטני אך עם אקסטה כוח שימושי.

    קהל היעד של הממבה מגוון. הוא יוכל לשמש ככלי שליחויות באותה טבעיות בה ינייד סטודנט ללימודים או הייטקיסט לעבודה. יותר קל לומר למי הוא לא מיועד – למחזיקי רישיון A2. הנפח המוגדל של 160 סמ"ק מונע מבני נוער ובעלי רישיון מוגבל לרכב עליו, אך לכל השאר זוהי תוספת מבורכת שכמעט לא משפיעה על מחיר הביטוח.

    הסאן-יאנג ממבה הוא קטנוע ייחודי, לטוב ולרע. הוא שונה מרוב הקטנועים שנמכרים בארץ, בין אם הם בנפח 125 או 250 סמ"ק, ועם מראה ותכונות ייחודיים הוא כמו כפפה – יתאים בול או בכלל לא. למי שמחפש ספרטניות מחד ומראה ייחודי מאידך – ויכול לשלם את המחיר המבוקש של 22,985 ש"ח – הסאן-יאנג ממבה 160 ייתן מענה לדרישותיו, סותרות ככל שיהיו.

  • רכיבה ראשונה: הוסקוורנה ויטפילן וסווארטפילן 401

    רכיבה ראשונה: הוסקוורנה ויטפילן וסווארטפילן 401

    • יתרונות: קונספט ועיצוב, חבילת אלקטרוניקה, גמישות מנוע, קלות רכיבה וידידותיות למשתמש
    • חסרונות: בולם אחורי בינוני
    • שורה תחתונה: בהוסקוורנה משפרים את צמד ה-401 בכל מקום אפשרי, ועושים אותם קלים יותר לרכיבה ועם אלקטרוניקה מובילה בסגמנט
    • מחיר: הערכה – סביב 40 אלף ש"ח
    • מתחרים: ק.ט.מ 390 דיוק, ימאהה MT-03, בנלי לאונצ'ינו 500
    • נתונים טכניים: מנוע צילינדר יחיד, 399 סמ"ק, 45 כ"ס ב-8,500 סל"ד, 4 קג"מ ב-7,000 סל"ד, DOHC עם 4 שסתומים, הזרקת דלק עם מצערת חשמלית, קירור נוזל, 6 הילוכים, קלאץ' מחליק, שלדת פלדת כרומולי, מזלג הפוך WP בקוטר 43 מ"מ, כיווני שיכוך כיווץ והחזרה, מהלך 150 מ"מ, זרוע אלומיניום עם בולם יחיד WP, כיוון עומס קפיץ ושיכוך החזרה, מהלך 150 מ"מ, דיסק קדמי 320 מ"מ, קליפר רדיאלי BYBRE, דיסק אחורי 240 מ"מ, בסיס גלגלים 1,368 מ"מ, גובה מושב 820 מ"מ, מיכל דלק 13 ל', משקל 159 ק"ג, צמיגים 110/70R17, 150/60R17
    • אלקטרוניקה ובקרות: מצערת חשמלית עם 2 מצבי רכיבה – כביש וגשם, חיישן הטיה, מערכת ABS להטיה כולל מצב סופרמוטו, מערכת בקרת אחיזה להטיה עם אופציית ניתוק, קוויקשיפטר, מסך TFT בגודל "5, פנסי LED היקפיים

    צפו בווידאו – הוסקוורנה ויטפילן 401 וסווארטפילן 401 דגם 2024 במבחן מההשקה העולמית:

    עריכה: אביעד אברהמי

    מה זה?

    צמד ההוסקוורנה 401 – הוויטפילן והסווארטפילן (חץ לבן וחץ שחור בשוודית) – הוצגו בשנת 2018 והיו הסנוניות הראשונות של המותג השוודי שבבעלות ק.ט.מ בייצור אופנועי כביש (יחד עם הוויטפילן 701). הפלטפורמה המכאנית נלקחה כמעט בשלמותה מה-390 דיוק של חברת האם ק.ט.מ, אולם בהוסקוורנה בנו עבודת גוף חדשה לחלוטין שמרמזת על הרוח החדשה של החברה בכל הנוגע לאופנועי כביש.

    לשנת 2024 הציגו בק.ט.מ 390 דיוק ו-125 דיוק חדשים, ומיד לאחר מכן כם הוסקוורנה הציגה את משפחת ה-401 המבוססת על אותה הפלטפורמה. גרסת ה-401 מקבלת מנוע הגדל בנפחו מ-373 סמ"ק ל-399 סמ"ק על-ידי הגדלת מהלך הבוכנה היחידה ב-4 מ"מ ל-64 מ"מ. תוספת הנפח מגדילה את ההספק ל-45 כ"ס (ב-1 כ"ס) ב-8,500 סל"ד (500 סל"ד מוקדם יותר), ואת המומנט לכמעט 4 קג"מ ב-7,000 סל"ד.

    שלדת הפלדה חדשה ומחוזקת, והיא אמורה לשפר את הרגש לרוכב ואת היציבות הכיוונית גם בזכות המשולשים החדשים מאלומיניום. הזרוע האחורית מאלומיניום חדשה ומעוקלת, מה שמאפשר מיקום חדש לבולם האחורי, שנמצא בצידו הימני של האופנוע. הבולמים הקדמיים חדשים, ארוכים במעט, והם כוללים כיווני שיכוך כיווץ והחזרה – כשכל 'קליק' משפיע פי 6 ושווה ל-6 קליקים בעבר. מצד לצד יש 5 קליקים בסך הכל, כשכל אחד מהם משפיע הרבה יותר. גם שיכוך ההחזרה בבולם האחורי כולל כעת 5 קליקים משמעותיים.

    הוסקוורנה סווארטפילן 401 דגם 2024
    הוסקוורנה סווארטפילן 401 דגם 2024

    בסיס הגלגלים הוארך ב-15 מ"מ וגובה המושב ירד מ-835 מ"מ ל-820 מ"מ. כל הדגמים מגיעים עם חישוקי 17″, כאשר הוויטפילן נועל צמיגי מישלין פאוור 6 על-גבי חישוקים יצוקים המתאימים לשימוש על אספלט, בעוד אחיו החץ שחור (סווארטפילן) עם פירלי סקורפיון ראלי STR על חישוקי שפיצים, שאפשריים לשימוש גם על שבילי עפר.

    מבחינת האלקטרוניקה, ההוסקוורנה-נייקד מגיע עם ABS להטיה הכולל מצב 'סופרמוטו' המנתק את ה-ABS מהגלגל האחורי, ובקרת אחיזה עם אפשרות לניתוק. דרך מסך ה-TFT החדש בגודל 5″ עם קישורית לסלולר ניתן גם לשלוט על מערכת ניהול המנוע הכוללת מצב 'כביש' ומצב 'גשם'. יש מערכת תאורת LED היקפית וקוויקשיפטר דו-כיווני – כלומר בקרות ומערכות אלקטרוניקה ברמה גבוהה יותר מהמקובל בסגמנט.

    העיצוב מטופל גם הוא כמובן, כשבהוסקוורנה שומרים על קווי המתאר של צמד הדגמים, אולם מעצבים את הכלים מחדש והופכים אותם למודרניים יותר ולנקיים יותר, כשהסווארטפילן הוא יותר סקרמבלרי, ואילו הוויטפילן יותר לכיוון קונספט של קפה-אייסר לכביש – רטרו מודרני ברוח של הוסקוורנה החדשה.

    הוסקוורנה ויטפילן 401 דגם 2024
    הוסקוורנה ויטפילן 401 דגם 2024

    ביצועים

    צמד ה-401 של הוסקוורנה יושבים כאמור על הפלטפורמה המכאנית של הק.ט.מ 390 דיוק, ולכן ביצועים תמיד הלכו איתם יד ביד, בטח ביחס לסגמנט. לשנת 2024 בהוסקוורנה מדברים על 90% מהחלקים חדשים, וחלק מהחלקים החדשים קשורים ישירות למכלולי מנוע ושלדה. כך למשל נפח המנוע שגדל ל-399 סמ"ק מעלה את ההספק בכוח סוס בודד ל-45 כוחות סוס שמתקבלים 500 סל"ד נמוך יותר בגלל הגדלת מהלך הבוכנה, אבל בעיקר יותר מומנט – ואם להיות ספציפיים יותר אז בעיקר טווח שימושי רחב יותר. למנוע החדש יש כוח שימושי כבר מסל"ד נמוך (ביחס לנפח, כן?), והוא גמיש יותר מהמנוע הקודם, אפילו באופן משמעותי.

    המנוע גם חלק יותר, והוא מפיק פחות ויברציות מהעבר. השילוב של מהלך בוכנה ארוך יותר, מצערת חשמלית חדשה וגל איזון חדש יוצרים מחד מנוע חלק יותר באופן משמעותי, אבל גם תגובת המצערת עדינה יותר כעת. המשמעות היא רכיבה חלקה יותר, אבל גם מנוע פחות אגרסיבי ויותר חלק. אז מצד אחד המנוע הזה מאפשר תאוצה מהירה יותר של האופנוע בפול גז, אבל מצד שני קשה יותר להרים גלגל לשמיים. האופי החלק הזה נובע מהשאיפה לייצר אופנוע קל יותר לרכיבה, ואת המטרה הזו בהחלט השיגו בהוסקוורנה, שכן צמד ה-401 קלים יותר לרכיבה וידידותיים מאוד למשתמש. שורה התחתונה היא שהמנוע הזה חזק יותר, חלק יותר וידידותי יותר.

    מבחינת התנהגות דינמית, גם כאן השינויים המכאניים הופכים את צמד ה-401 למכונות טובות יותר ורב-שימושיות יותר. קשה לומר מה ההשפעה של השלדה הקשיחה יותר, אבל השיפור בבולמים בהחלט מורגש לטובה – ובעיקר בפרונט. ניכר שההידראוליקה טובה יותר, וזה בא לידי ביטוי ביציבות גבוהה יותר ובטווח השימושים הרחב יותר של צמד ה-401 – בדגש על יכולות ספורטיביות. הפרונט הזה סופג בקלות בלימות חזקות אל תוך הפנייה בכבישים מפותלים, והוא נוסך הרבה מאוד ביטחון ברוכב. הבולם האחורי גם הוא שופר, אבל כצפוי בסוג זה של אופנועים זולים הוא בינוני בלבד, והוא צוואר הבקבוק של היכולות הדינמיות. כשהאספלט מפולס הוא יתנהג טוב מאוד וישמור על יציבות, אבל כשהאספלט מתחיל להשתבש הבולם האחורי הוא הראשון שייצא מאיזון ויגרום לנדנודים של האופנוע. כאמור, לא יוצא דופן בקטגוריה.

    כך או כך, ההתנהגות הטובה של צמד ה-401 היא טובה, ואפילו טובה מאוד ביחס לסגמנט. יש מנוע חזק וגמיש, ויש שלדה טובה ומערכת מתלים טובה מאוד שמאפשרת עבודה חזקה על האופנוע בכבישים מפותלים יחד עם ספיגה ונוחות טובים, וכאמור יציבות טובה. ההיגוי כצפוי קליל וסופר-זריז, גם בזכות הכידון הרחב, שהשנה מגיע גם לוויטפילן, וגם בזכות המשקל הנמוך והגאומטרייה המאוזנת, כך שמתקבל פה אופנוע ביצועים לא רע בכלל. גם הבלמים טובים מאוד, ובמיוחד הקדמי שכולל דיסק בודד בקוטר 320 מ"מ עם קליפר רדיאלי של BYBRE. אנחנו אוהבים את הקטע הזה של ביצועים טובים עם סטייל רטרו-מודרני, ובקטע הזה בהוסקוורנה פוגעים בול בפוני עם צמד ה-401.

    התנהגות דינמית טובה ומנוע חזק יותר
    התנהגות דינמית טובה ומנוע חזק יותר

    איך זה מרגיש?

    בהוסקוורנה עבדו על הארגונומיה בצמד ה-401 החדשים כדי להנגיש את צמד הכלים ליותר רוכבים. גובה המושב ירד במעט, ל-820 מ"מ, כדי לאפשר שתי רגליים בטוחות על הקרקע לכל רוכב. עכשיו, אמנם 15 או 20 מ"מ נשמעים מעט, אבל גובה המושב הנמוך יותר בהחלט תורם להגעה לקרקע – ויש לא מעט רוכבים מתחילים שהנושא הזה חשוב להם מאוד.

    משולש הכידון-מושב-רגליות נשמר פחות או יותר דומה לדור היוצא, אם כי הכידון בסווארטפילן נמוך במעט, וגם אין לו את באר החיזוק. הוויטפילן, לעומת זאת, זנח את הקליפ-אונים המיותרים והלא נוחים וקיבל גם הוא כידון שטוח וגבוה – מעט נמוך יותר משל הסווארטפילן, אבל עדיין גבוהה משמעותית מהקליפ-אונים של הדגם היוצא. כבר אמרנו בעבר שהקליפ-אונים של הוויטפילן 401 מיותרים ושאנחנו מעדיפים את הכידון הגבוה של הסווארטפילן 401 – גם בגלל הנוחות וגם בגלל השליטה, ואנחנו שמחים לראות שהוויטפילן מקבל כידון שטוח שמשפר משמעותית את הנוחות ואת השליטה. תנוחת הרכיבה בו מעט נמוכה יותר מאשר הסווארטפילן, אבל היא משמעותית נוחה יותר מאשר בעבר. שינוי מבורך.

    הסווארטפילן מגיע עם חישוקי שפיצים וצמיגי פירלי סקורפיון STR קוביתיים, לעומת הוויטפילן שמגיע עם חישוקים יצוקים וצמיגי מישלין רואד 6 המיועדים נטו לכביש. למרות ההבדלים הלכאורה גדולים, בפועל אין הרבה הבדל ברכיבת כביש, כשהסווארטפילן מספק אחיזה מעולה בכביש הציבורי וצד הערך המוסף ברכיבת שבילים קלילה ביותר (כשבתכלס גם הוויטפילן יכול לנסוע באותם המקומות), כך שבסופו של יום ההבדלים בין הסקרמבלר לבין הקפה רייסר הם בעיקר עיצוביים, ומאפשרים ללקוח לבחור את האופנוע על העיצוב שיותר מדבר אליו.

    נוחות גבוהה יותר
    נוחות גבוהה יותר

    הערך המוסף של צמד ה-401 נמצא במערכות האלקטרוניקה – שמציבות סטנדרט חדש וגבוה בסגמנט. יש כאמור חיישן הטיה תלת-ממדי, כשעליו יש מערכת ABS להטיה כולל מצב סופרמוטו שמנתק את ה-ABS על הגלגל האחורי, ויש בקרת אחיזה להטיה עם אופציה לניתוק. שני אלו בלבד הם סטנדרט חדש בסגמנט, ופרט אליהם יש קוויקשיפטר דו-כיווני שמתאפשר בזכות המצערת החשמלית, וכן מסך TFT גדול, יפה וקל לשליטה, שגם מתממשק לטלפון הסלולרי.

    המערכות המכאניות בשילוב של האלקטרוניקה המודרנית לוקחות את צמד ה-401 שני צעדים קדימה מבחינת קלות תפעול וידידותיות למשתמש. אנחנו כותבים על זה הרבה לאחרונה כי זו מגמה שאליה הולכים כל היצרנים, ואנחנו רואים את השיפור מדגם לדגם. ובכן, צמד ה-401 מבצעים קפיצה משמעותית מהבחינה הזו – הם קלים יותר לתפעול וידידותיים יותר למשתמש בכל פרמטר – תפעול מנוע, גובה מושב וארגונומיה, התנהגות ומתלים, וגם בקרות אלקטרוניות תומכות כמו ניהול המנוע ובקרת האחיזה. השורה התחתונה היא שקל יותר לרכוב על ההוסקוורנה 401, והם מתאימים לטווח רחב יותר של רוכבים, והעיקר לאלו שבאים מלמטה, כלומר למתחילים יותר.

    היתרונות הגדולים: עיצוב מיוחד ואלקטרוניקה מתקדמת
    היתרונות הגדולים: עיצוב מיוחד ואלקטרוניקה מתקדמת

    סיכום ועלויות

    בהוסקוורנה עושים עבודה משמעותית על צמד הסווארטפילן 401 ו-ויטפילן 401 – כרטיסי הכניסה של המותג לרישיון נהיגה A1. על בסיס הק.ט.מ 390 דיוק החדש בהוסקוורנה בונים צמד אופנועים בעיצוב רטרו-מודרני מיוחד, ולטעמנו יפהפה, שנראים שונה מאוד בנוף הדו-גלגלי הגנרי, אבל עם הביצועים והיכולות של הדיוק.

    המנוע משתפר והוא חזק וחלק יותר, השלדה והמתלים משתפרים כך שהאופנועים יציבים וביצועיסטיים יותר, ובעיקר מערכות האלקטרוניקה משתדרגות ומציבות סטנדרט חדש וגבוה לאופנועי A1 – עם ABS להטיה, בקרת אחיזה להטיה, וקוויקשיפטר דו-כיווני היושב על מצערת חשמלית. כל זה פרט למסך TFT מודרני ולפנסי LED יפהפיים שמתאימים לעיצוב הכללי של הסווארטפילן האפור-שחור והוויטפילן הלבן.

    אין עדיין מחיר מדויק בישראל, אולם הוא צפוי לעמוד על סביב 40 אלף ש"ח. במחיר הזה מקבלים אופנועי A1 מצוינים, שמאפשרים שימוש אורבני יום-יומי לצד רכיבות בין-עירוניות לטיולים ולכבישים מפותלים בסופי שבוע, כשהערך המוסף, מעבר לעיצוב המיוחד של הוסקוורנה, נמצא בבקרות ובמערכות האלקטרוניות. אופנועים חשובים ביותר למותג הוסקוורנה, ובמקביל מהנים מאוד למשתמש. עבודה יפה.

  • השקה עולמית: הונדה CBR600RR במבחן מסלול

    השקה עולמית: הונדה CBR600RR במבחן מסלול

    • יתרונות: התנהגות דינמית, קלות רכיבה, עיצוב מודרני, האלקטרוניקה המתקדמת בסגמנט ובפער, מחיר
    • חסרונות: זה עדיין סופרספורט 600 סמ"ק תובעני לרכיבה (זה לא חיסרון אלא תמונת מצב)
    • שורה תחתונה: ה-CBR600RR חוזר בגישה הידועה והמוכרת, עם עיצוב חדש ומודרני ועם אלקטרוניקה שמגיעה מליטרים מתקדמים – כל זה במחיר תחרותי מאוד
    • מחיר: 89,257 ש"ח
    • מתחרים: קוואסאקי ZX-6R, סוזוקי GSX-R600, למסלול בלבד – ימאהה YZF-R6
    • נתונים טכניים: מנוע 4 צילינדרים בשורה, 599 סמ"ק, 121 כ"ס, 6.5 קג"מ, 6.4 קג"מ ב-11,500 סל"ד, מצערות חשמליות בקוטר 44 מ"מ, 6 הילוכים עם קלאץ' מחליק בתפעול מכאני, שלדת אלומיניום, מזלג הפוך של שוואה מסוג BPF בקוטר 41 מ"מ, כיוונים מלאים, מהלך 120 מ"מ, זרוע אלומיניום עם בולם יחיד של שוואה ומערכת לינקים, כיוונים מלאים, מהלך 128 מ"מ, 2 דיסקים קדמיים בקוטר 310 מ"מ, קליפרים רדיאליים 4 בוכנות, דיסק אחורי בקוטר 220 מ"מ, בסיס גלגלים 1,370 מ"מ, גובה מושב 820 מ"מ, מיכל דלק 18 ל', משקל מלא 193 ק"ג, צמיגים 120/70ZR17, 180/55ZR17
    • אלקטרוניקה ובקרות: מצערות חשמליות, 3 מצבי ניהול מנוע קבועים ועוד שניים לבחירת הרוכב, חיישן IMU ב-6 צירים, בקרת אחיזה להטיה ב-9 מצבים, מערכת ABS להטיה ב-3 מצבים, בקרת ווילי, בקרת סטופי, קוויקשיפטר דו-כיווני, משכך היגוי אלקטרוני, מסך TFT בגודל "5, פנסי LED היקפיים

    צפו בווידאו: הונדה CBR600RR במבחן במסלול פורטימאו:

    עריכה: אביעד אברהמי

    מה זה?

    עם גוויעת קטגוריית הסופרספורט 600 סמ"ק והדעיכה במכירות, בהונדה הפסיקו לייצר את ה-CBR600RR כבר ב-2016. ב-2020 הוא חזר בגרסה חדשה, אבל לשוק האמריקאי בלבד, ללא תקינה אירופאית, ול-2024 בהונדה עושים את המהלך ומחזירים לאירופה את ה-CBR600RR האייקוני – בגרסה חדשה, משודרגת ואלקטרונית.

    למעשה, זהו ה-CBR600RR שהוצג כבר בשנת 2020, רק שהוא כאמור מקבל תקינה אירופאית יורו 5 פלוס. המנוע בגרסה הנוכחית מספק 121 כ"ס ב-14,250 סל"ד, שהם 250 סל"ד יותר מהגרסה האמריקאית. העלייה בהספק ובסל"ד התקבלה על-ידי שינויים רבים במנוע, הכוללים ראש מנוע חדש עם מעברי יניקה ופליטה גדולים יותר, גלי-זיזים חדשים עם תזמון שסתומים חדש, קפיצי שסתומים קלים יותר, גל ארכובה חדש וקל יותר, ועוד כמה שינויים ביחס ל-CBR600RR של העבר. בנוסף, בהונדה שיפרו את מערכת הקירור על-מנת להתמודד עם תוספת ההספק.

    השלדה היא שלדת האלומיניום המוכרת, והבולמים כמובן של שוואה, כשמלפנים מותקן מזלג הפוך בקוטר 41 מ"מ מטיפוס BPF, מתכוונן באופן מלא ובעל מהלך של 120 מ"מ, ומאחור זרוע אלומיניום עם בולם יחיד ומנגנון לינקים, כשהבולם מתכוונן באופן מלא ומציע מהלך גלגל של 128 מ"מ. הבלמים הקדמיים עם דיסקים בקוטר 310 מ"מ וקליפרים רדיאליים.

    הונדה CBR600RR
    הונדה CBR600RR

    בהונדה ביצעו גם מספר שינויים בשלדה ובגאומטריה, הכוללים שינוי בזווית ההיגוי ובמפסע. בסיס הגלגלים עומד על 1,370, והמשקל המלא ירד ב-1 ק"ג לעומת הדגם האמריקאי ועומד על 193 ק"ג.

    בגזרת האלקטרוניקה התווסף IMU למדידת אינרציה ב-6 צירים, כאשר מעכשיו גם ה-ABS וגם בקרת האחיזה הם מהדור האחרון ועובדים גם על סמך זווית ההטיה. יש 9 מצבי בקרת אחיזה ו-3 מצבי ABS. יש כמובן מצערות חשמליות, ויש 3 מצבי ניהול מנוע מובנים ועוד 2 לבחירת הרוכב, שבהם יכול הרוכב לכוון את תגובת המנוע, את עוצמת בלימת המנוע, את התערבות בקרת האחיזה, את רמת ה-ABS ואת בקרת הווילי. בנוסף, התווספו בקרת ווילי ובקרת בלימת מנוע, המתאפשרים עם IMU ועם מצערות חשמליות בהתאמה. יש גם מסך TFT צבעוני לשליטה על המערכות, פנסי LED היקפיים, וגם קוויקשיפטר דו-כיווני, כך שה-CBR600RR  מיישר קו עם חזית הטכנולוגיה בתחום אופנועי הספורט – בדומה ל-CBR1000RR-R.

    העיצוב נשאר זהה לדגם האמריקאי, כשבהונדה שמו דגש על אווירודינמיות, ומעטפת הפיירינג כוללת גם כנפונים להצמדת הפרונט במהירויות גבוהות.

    הקאמבק החשוב של 2024
    הקאמבק החשוב של 2024

    ביצועים

    מבין ארבעת הסופרספורט היפנים, ה-CBR600RR תמיד סיפק חבילת ביצועים מאוזנת וידידותית לרוכב, והדגם החדש שומר היטב על התכונות האלה.

    המנוע ליניארי וחלק לחלוטין, בונה את הכוח בהדרגה עד לשיא ההספק – 121 כ"ס. בדגם 2024 של ה-CBR600RR כבר יש מצערות חשמליות לעומת המצערות המכאניות של דגם 2016, ופרט ליתרון הגדול של מצבי ניהול מנוע שונים עם תגובת מצערת שונה, המצערות החשמליות גם מתוכנתות היטב ועובדות חלק לחלוטין. בתחילת יום הרכיבה על מסלול פורטימאו שבפורטוגל רכבנו על צמיגי גשם על אספלט רטוב לגמרי, ובחרנו במצב רגוע יותר. בהמשך היום, עם ההתייבשות של האספלט, העברנו למצב הספורטיבי ביותר שמספק תגובת מנוע מקסימלית. בכל המצבים השליטה כאמור מושלמת.

    יחסית למנוע 600 סמ"ק ספורטיבי יש מומנט לא רע בטווח הביניים של הסל"ד, כוח שמאפשר דרייב סביר ביציאה מהפנייה. אם כי ב-600 כמו ב-600, תמיד עדיף להיות על הקצה העליון של הסקאלה כדי למצות את מלוא הפוטנציאל של המנוע ושל האופנוע. ואם יש יתרון למנוע 600 סמ"ק, זה שניתן ורצוי להיות בפול גז ופול סל"ד למשך זמן רב, תוך כדי צרחה של מנוע ה-4 צילינדרים ב-15 אלף סיבובים לדקה. מערכת הפליטה המקורית חנוקה כמובן מכל הכיוונים, שכן היא צריכה לעמוד בתקנות זיהום אוויר מחמירות, ואין לנו ספק שמערכת פליטה משוחררת תעשה למנוע הזה רק טוב ואף תוסיף כמה סוסים.

    מנוע חזק וחלק, עם ניהול מנוע מתקדם
    מנוע חזק וחלק, עם ניהול מנוע מתקדם

    אחד היתרונות הגדולים של ה-CBR600RR היה מאז ומתמיד ההתנהגות הדינמית המאוזנת והאינטואיטיבית, וגרסת 2024 שומרת על המאפיין החשוב הזה, כשה-CBR החדש הוא אופנוע ספורט ידידותי וקל לרכיבה. המשקל נמוך, ועם חלקים מסתובבים קלים מבעבר ההיגוי ושינויי כיוון מתבצעים במהירות הבזק. קשה להפריז בחשיבות של התכונה הזו באופנוע – ובוודאי על מסלול מרוצים, כשה-CBR600RR הוא סוג של חוסך באנרגיה לרוכב מרוב קלות התפעול שלו.

    מערכת המתלים והבולמים טובה מאוד ומאוזנת מאוד. היא לא קשיחה מדי, אלא משלבת היטב יכולות ספורטיביות עם ספיגת מהמורות – כמו למשל בקטעים הבאמפיים במסלול פורטימאו. את אלו המערכת עושה היטב גם בקו ישר וגם בהטיה, כשניכרת ההידראוליקה הטובה של הבולמים. אלו גם שומרים היטב על היציבות, כך של-CBR יש שילוב מצוין בין זריזות היגוי מעולה לבין יציבות בקו ישר ובעיקר על הצד.

    גם מערכת הבלמים טובה למדי, כשהבלמים הקדמיים מספקים נשיכה סבירה וכוח עצירה טוב עם הרבה רגש. על המסלול רכבנו עם מערכת ה-ABS על המצב הראשון, שמספק התערבות מינימלית לגלגל הקדמי ומבוטל לגמרי על האחורי. לא נרשמו איבודי אחיזה – גם לא על רטוב עם צמיגי גשם. חשוב לציין גם את ידית הקלאץ' הרכה מבעבר – בזכות הסליפר קלאץ' מאפשר שימוש בקפיצים חלשים יותר.

    בסך הכל אפשר לומר שה-CBR600RR לוקח את ההתנהגות הדינמית המעולה והאינטואיטיבית של דגמי העבר, ומביא אותה ל-2024. זה כמו שהיה, רק קצת יותר טוב. חבילת ביצועים טובה מאוד ומאוזנת.

    התנהגות דינמית מעולה - קלה ואינטואיטיבית
    התנהגות דינמית מעולה – קלה ואינטואיטיבית

    איך זה מרגיש?

    תנוחת הרכיבה על ה-CBR600RR תמיד הייתה מהפחות קיצוניות ברביעיית הספורטיביים היפנים. אל תטעו, זה אופנוע סופרספורט קטן ומקפל, אבל ביחס לשלושת היפנים האחרים הוא הכי פחות מקפל והתנוחה הכי נוחה לאורך זמן. גם זה היה אחד היתרונות של ההונדה לאורך השנים, וגם על זה שמרו בהונדה ל-2024 – עם שינויים מינימליים בארגונומיה ובמשולש כידון-מושב-רגליות. עניין חשוב הוא החיבור לאזור מיכל הדלק הם הברכיים, כשבעיצוב החדש האזור צר יותר מבעבר והתחושה היא של אופנוע קטן יותר.

    כאמור, הרכיבה על ה-CBR600RR אינטואיטיבית, והיא צורכת יחסית מעט אנרגיה מהרוכב – אופייני מאוד להונדה בכלל ול-CBR בפרט. התחושה היא של אופנוע קל משקל, וזה יחד עם הסינרגיה שבין המכלולים השונים ומערכות האופנוע יוצרים מכונה קלה ואינטואיטיבית.

    אחד היתרונות הגדולים של ה-CBR600RR הוא הטכנולוגיה המתקדמת שבה ציידו בהונדה את האופנוע. זוהי קפיצת מדרגה משמעותית מאוד ביחס למתחרים בקטגוריית הסופרספורט 600 סמ"ק, וההונדה מציב סטנדרט חדש ורף גבוה. יש כאמור מצערות חשמליות (ללא כבלים מכאניים) שעובדות חלק בכל אחד ממצבי הרכיבה, ויש קוויקשיפטר דו-כיווני שעבד היטב במהלך המבחן.

    בהונדה ציידו את ה-CBR600RR בחיישן IMU למדידת אינרציה ב-6 צירים, מהדור האחרון, מה שאפשר להטמיע מערכת ABS להטיה, כאמור בעלת 3 מצבים, וכן בקרת אחיזה ב-9 מצבים, גם היא להטיה. פרט לכך יש בקרת ווילי ובקרת בלימת מנוע. כל אחד משלושת מצבי הרכיבה כולל כיוון שונה לכל אחת מהבקרות הללו, כשיש שני מצבי לבחירת הרוכב שבהם הוא יכול לכוון באופן אישי את כל הפרמטרים.

    התפעול כולו מתבצע מבית המתגים השמאלי דרך מסך ה-TFT, כשהממשק הוא המוכר מהונדה, והוא קל לתפעול ואינטואיטיבי, כך שניתן בקלות לבחור את המצב או לכוון מצב אישי. פשוט וטוב.

    הסופרספורט הקל ביותר לרכיבה, וכעת גם האלקטרוני ביותר
    הסופרספורט הקל ביותר לרכיבה, וכעת גם האלקטרוני ביותר

    סיכום ועלויות

    בהונדה עושים קאמבק אדיר לקטגוריית הסופרספורט 600 סמ"ק: לוקחים את הפלטפורמה הישנה והטובה של ה-CBR600RR המוכר והטוב, משפרים את המנוע ואת המכלולים המכאניים, מעצבים מחדש ברוח התקופה בעיצוב מודרני ואווירודינמי הכולל גם כנפונים – ברוח האח הגדול CBR1000RR-R, ובעיקר מקפיצים את האלקטרוניקה והבקרות לסטנדרט חדש וגבוה במיוחד הנושק למובילים שבין הליטרים.

    התוצאה היא סופרספורט איכותי וטוב, קל מאוד לרכיבה וידידותי לרוכב – גם בזכות המכאניקה המושחזת וגם בזכות האלקטרוניקה המתקדמת – כשכל המערכות והמכלולים עובדים יחד בסינרגיה מוחלטת כך שמתקבל אופנוע שלם ועגול, על-אף היותו סופרספורט שתפקידו להקיף את המסלול בזמן הקצר ביותר האפשרי.

    ואחרי כל זה, יש פצצה נוספת: המחיר. בהונדה-אירופה תמחרו את ה-CBR600RR באופן אגרסיבי ביותר, והמחיר הזה נשמר גם כאן בישראל. מחירו של ה-CBR600RR נקבע על 89,257 ש"ח על הכביש כולל אגרות. זהו מחיר הנמוך בכ-15 אלף ש"ח מהקוואסאקי ZX-6R, וקצת נמוך יותר מהסוזוקי GSX-R600 שמגיע בתקינה אמריקאית ללא בקרות בכלל. הימאהה YZF-R6 מגיע רק ברישוי אפור, ללא תקינת כביש. כל זה, כזכור, כשההונדה מביא את חבילת הטכנולוגיה והאלקטרוניקה המתקדמת היותר – ובפער. זהו מחיר מצוין לאופנוע מצוין. למעשה זהו המחיר הנמוך ביותר לאופנוע המתקדם ביותר, וזה כבר חתיכת עניין של הונדה.

    ברוכה השבה הונדה לקטגוריית הסופרספורט 600 סמ"ק המלהיבה. היית חסרה בשנים האחרונות, אבל ה-CBR600RR החדש והמצוין הוא פיצוי הולם בהחלט. איזה אופנוע!

  • רכיבה ראשונה: בנלי TRK702X – יחסי סין-איטליה

    רכיבה ראשונה: בנלי TRK702X – יחסי סין-איטליה

    צילום: אביעד אברהמי

    • יתרונות: עיצוב רובוטריקי, קלות רכיבה, היגוי ויציבות, עיצוב, נוחות גבוהה בכל מצב, שימושיות, ושוב – עיצוב
    • חסרונות: משקל גבוה, מנוע אנמי, אין בקרות ואלקטרוניקה, תפעול רגלית אמצע, משקף לא מתכוונן
    • שורה תחתונה: אדוונצ'ר איכותי שנראה מעולה ויכול לעשות הרבה, רק צריך קצת יותר פלפל במנוע
    • מחיר: 64,986 ש"ח
    • מתחרים: CFMOTO 800MT ,QJMOTOR SRT800X ובמידה מסוימת גם ה-ק.ט.מ 790 אדוונצ'ר
    • נתונים טכניים: מנוע טווין מקבילי, 698 סמ"ק, 4 שסתומים לצילינדר, 70 כ"ס (51.5 קילוואט) ב-8,000 סל"ד, 7.1 קג"מ ב-6,000 סל"ד, הזרקת דלק עם גוף מצערת בקוטר 41 מ"מ, 6 הילוכים עם קלאץ' בתפעול מכאני, שלדת מסבך משולשי פלדה, מזלג מרזוקי הפוך בקוטר 50 מ"מ, מהלך 140 מ"מ, זרוע אחורית מפלדה עם בולם יחיד בעל כיוון עומס קפיץ, מהלך 174 מ"מ, צמד דיסקים קדמיים חצי צפים בקוטר 320 מ"מ עם קליפרים צפים בעלי 2 בוכנות, דיסק אחורי בקוטר 260 מ"מ עם קליפר צף בוכנה בודדת, מערכת ABS, אורך 2,220 מ"מ, בסיס גלגלים 1,505 מ"מ, גובה מושב 835 מ"מ, מרווח גחון 205 מ"מ, משקל יבש 218 ק"ג, מיכל דלק 20 ל', צמיגים 110/80R19, 150/70R17, פירלי סקורפיון ראלי STR, תצרוכת דלק מדודה במבחן 21 ק"מ/ל'

    צפו בווידאו – בנלי TRK702X במבחן:

    עריכה: אביעד אברהמי

    מה זה?

    המותג בנלי הולך אחורה לשנת 1911 כעסק משפחתי ותיק שהתחיל בפזארו שבאיטליה, עבר תלאות רבות במהלך השנים עם הרבה מפחי נפש, ונקנה בשנת 2005 בידי קבוצת QJ (או Qianjiang Motorcycle) – קבוצה בתוך קונצרן ג'ילי מסין, שמחזיקה בין השאר גם את וולוו ולוטוס מעולם הרכב. מותג סיני, אבל כל התכנון נעשה במטה שבאיטליה.

    אנחנו מכירים את ה-TRK502X, שמרכז את תחום האדוונצ'ר-כביש במשפחת בנלי וזוכה להצלחה מכירתית גדולה בארץ ובעולם. בשנים האחרונות דיווחנו על התוכניות של הסינים מאיטליה להרחיב את הדגם למחוזות 800 הסמ"ק לייצג את המותג בנפחים הפופולריים עם מנוע הלאונצ'ינו 800, ובמקביל גרסת 700 סמ"ק שבזמנו שיערנו שתישאר רק בשוק הסיני. השנים עברו וגרסת 800 טרם הוצגה, כאשר ה-TRK702X הוצג לאחרונה והגיע לכל העולם.

    כנהוג, ה-TRK702 מגיע בשתי גרסאות: גרסת X לשבילים עם חישוקי שפיצים בקוטר "19 וצמיג במידה 110/80 מלפנים, ו-17″ מאחור עם צמיג במידה 150/70, וגרסת TRK702 ה'רגילה' שמגיעה עם חישוקים יצוקים – שניהם בקוטר "17 עם צמיגי כביש במידות 120/70 מלפנים ו-160/60 מאחור. את הראשונה לקחנו למבחן, ואילו השנייה אמורה להגיע לישראל בהמשך השנה.

    בנלי TRK702X
    בנלי TRK702X

    במרכז העניינים נמצא מנוע טווין מקבילי מקורר נוזל בנפח של 698 סמ"ק, שמפיק 70 כ"ס וכ-7 קג"מ. בהיקפו נמצאת שלדת צינורות, עם מזלג קדמי הפוך ובשרני בקוטר 50 מ"מ שאותו פגשנו גם ב-502 וגם ברשימת המכלולים של רוב דגמי בנלי. הנתונים הטכניים דומים כאן ל-TRK502X עם מהלך גלגל של 140 מ"מ, עם צמד דיסקים קדמיים בקוטר 320 מ"מ, קליפרים צפים עם צמד בוכנות ומערכת ABS שלא מתנתקת. בסיס הגלגלים קצר כאן ב-20 מ"מ לעומת אחיו הקטן, גובה המושב נמוך ב-25 מ"מ, מרווח הגחון נמוך ב-15 מ"מ והמשקל היבש גבוה ב-5 ק"ג.

    לעומת אחיו הקטן וצנוע האלקטרוניקה, לבנלי 702 מסך TFT קל לקריאה בגודל 5″ ופנסי LED חזקים (ה-TRK552 החדש שיוצג השנה יישר קו בעניין הזה). על ה-ABS הלא מתנתק כתבנו, וחוץ מזה כלום. אין בקרת אחיזה, אין מצבי רכיבה ואין קוויקשיפטר, מה שיש זה תאורת המתגים הכחולה שאנחנו מאוד אוהבים. ג'ט סטאר, היבואנית הישראלית של בנלי, מוסיפה כחלק אינטגלי במחיר סט ארגזי אלומיניום, הכולל צמד ארגזי צד וארגז אחורי (בשווי 8,500 ש"ח). פרט לכך יש מגני ידיים מאלומיניום, סבל מחוזק להעמסת מטען ורגלית אמצע.

    מחלקת העיצוב של בנלי יושבת באיטליה ומצדיקה כל יואן או אירו שהיא מקבלת בתקציב. ה-TRK702 נראה מעולה ומודרני, עם עיצוב שזכה לשם 'רובוטריק' על-ידי בני הנוער שראו אותו, במיוחד עם שילוב הצבעים של אופנוע המבחן. ברגע שרואים אותו רוצים לעלות עליו ולצאת לחקור את הכבישים והשבילים במדינה. וזה בדיוק מה שעשינו.

    רובוטריק עם עיצוב מיוחד ומוקפד
    רובוטריק עם עיצוב מיוחד ומוקפד

    ביצועים

    ברשותכם נתחיל במשפט שכתבנו במבחן של ה-TRK502X: "מי שמכיר את סגמנט האדוונצ'ר הבינוני יבין מלכתחילה שלא לצפות לכלי ביצועים. ובאמת, אין כאן אופנוע שיגרום לחושים שלכם לצעוק מהתלהבות. אבל מה שיש זה אופנוע מאוזן, נעים וקל מאוד לרכיבה". למרות תוספת של 200 סמ"ק ומעט מעל ל-20 כ"ס – המילים נשארות זהות. בשלב ההתנעה המנוע חלק, עדין ושקט כשהוא עולה במעלה סיבובי המנוע באותה הצורה. הכוח נוכח וזמין מסל"ד נמוך, אבל צריך לדחוק במנוע בשביל להוציא ביצועים שנדרשים להשתלבות בתנועה או לעקיפה, וגם שם הוא מאבד אוויר בחלק העליון של מד הסל"ד. אין קוויקשיפטר או אופציה לכזה, אבל החלפות ההילוכים חלקות וקלות בזכות המצמד הרך. מהירות השיוט הנוחה היא עמוק בתוך התחום הפלילי, ואין שום בעיה לקבע את יד ימין ולהתיישב בנתיב השמאלי של כביש 6 ולחלוף על פני כולם.

    ה-TRK702X יציב מאוד בקו ישר וממש לא מתרגש מרוחות צד ומהגשם שחווינו במהלך ימי המבחן. תחושת ההיגוי מעט כבדה ואיטית יותר ממה שזכרנו ב-502, אבל גם כאן מקבלים יכולת טובה גם בפניות מהירות וגם באיטיות בכבישי ההרים המפותלים שסובבים את ירושלים. כמו כל אופנוע מודרני, קל מאוד לרכוב עליו וקל מאוד לשלוט על הקצב, גם בכניסה לפניות תחת בלימה וגם במהלכן כשהוא על הצד, כאשר הוא לא מתרגש ממהמורות או בורות שאופייניים באספלט של החורף. לא נמצא כאן התנהגות מרגשת וזריזות ספורטיבית, אבל הכל עובד בדיוק כמו שצריך, ללא הפתעות ועם הרבה בטחון ואיזון.

    התנהגות טובה ומנוע יעיל ולא מרגש
    התנהגות טובה ומנוע יעיל ולא מרגש

    הבולמים מלפנים נטולי יכולת כיול והכיוונון המקורי מכויל מעט קשיח לטעמנו בקצב האיטי יחסית שבתוך העיר, כאשר מפגש עם פסי האטה אופייניים שנבנו ללא התחשבות בתקן או בבורות של אזורי תעשייה החזירו מעט מלחמה בחזרה לידי הרוכב. לא משהו מסוכן או יותר מדי מפריע כמובן, אבל כן יש הבדל בספיגה ונוחות שסיפקו אדוונצ'רים אחרים שעולים עשירייה או יותר. הבלמים עושים את עבודתם על הצד החיובי ומספקים רגש וכוח עצירה טובים.

    מי שבוחר את גרסת ה-'X' עושה זאת בשביל חישוקי השפיצים במידות של אופנוע אדוונצ'ר – "19 מלפנים ו-"17 מאחור – שנועדו לאפשר ירידה לשבילים ומעבר להם. כרגיל בעולמות האדוונצ'רים המודרניים, לא מדובר כמובן באופנוע שטח שיכול לחצות נחלים ולשחק בסלעים, אבל הוא בהחלט מאפשר רכיבת שבילים ארוכה ומלאת חוויות עם מספיק יכולת לעלות לקצבי אדרנלין וכיף.

    איך זה מרגיש?

    אספנו את האופנוע בתל-אביב ביום גשום וחלק במיוחד שיצר הצפות על הכבישים, כאשר המחשבה הראשונה הייתה על היעדרן של בקרות האחיזה או מצב גשם בסיסי שמעדן את תגובת המנוע. מיד כשהתנענו את המנוע הבנו שכנראה פה לא תהיה בעיה. המנוע שקט וממש לא מאיים, כשהסיבה לכך מתחלקת שווה בשווה עם כיול המנוע והמפלט הענקי שלדעתנו פשוט חונק לו את הצורה. אמנם יש כאן 70 כ"ס, אבל בשום צורה הסוסים האלה לא מאיימים או אגרסיביים. יש כאן מנוע פשוט יחסית שעושה את העבודה, עבודה טובה אפילו, אבל לא יגרום לרוכב להתלהב או להתרגש ממנו. נגדיר את זה כך, גם בשלוליות החלקות של דרום תל-אביב לא איבדנו אחיזה אפילו פעם אחת בעת האצה, וזה כשעדרי הוולט המסכנים והרטובים שסביבנו רכבו עם רגליים על הכביש בכדי לא להחליק בצמתים. ממש בקרת אחיזה טבעית. בעיר הוא נעים ושקט ומאפשר לנוע בקלות סביב הרכבים האיטיים, וביחד עם המצמד הרך, הבלמים הטובים והצפויים והמושב הנמוך – יש כאן כלי עירוני מוצלח.

    נוח, יעיל ותפוח
    נוח, איכותי ויעיל

    ההרגשה ממשיכה על הכביש המהיר עם המנוע הצפוי, המושב הנוח, המשקף הקדמי שאמנם לא מתכוונן אבל מספק הגנת רוח טובה וסביבת הרוכב הנעימה. בבנלי יודעים לפנק את הרוכב עם מתגים שמוארים באור כחול, ומעבר לפונקציונליות מעניקים גם תחושה נעימה. לוח ה-TFT מספק את כל הנתונים הנדרשים בצורה ברורה ולא מעמיס ביותר מדי פונקציות. מה שכן היה חסר לנו במידע זה נתון צריכת הדלק המשוערת. אין משהו מיוחד לכתוב על היכולות בכבישים המפותלים כי הוא בא לעבודה ולא בא לעבוד בהקשר הזה. אפשר לצלוח את הפניות, הירידות והעליות בקצב מהיר ובטוח אבל כשתגיעו לקצה השני לא בהכרח תחפשו לחזור מאותו הכביש, אלא אפילו תסתפקו בדרך חזרה בציר הארוך והישר.

    הימים הגשומים נתנו לנו טבע נקי ופורח עם אתגרי בוץ כאלו ואחרים. נזכיר שוב שלא מדובר על אדוונצ'ר-שטח עם חישוק 21″ מלפנים, כאשר יש כאן מהלך גלגל מוגבל, משקל גבוה ובולמים שמכוילים לעבודת כביש. למרות זאת, אין שום בעיה להיכנס עמוק אל תוך השטח ולהסתמך על רשת השבילים שמכסה את הארץ לאורך ולרוחב. אין נקודה שרצינו להגיע אליה ולא הצלחנו, אבל חשוב מאוד לעשות תיאום ציפיות ברור ולא לחשוב לרגע שהעובדה שיש לימאהה טנרה גם 700 סמ"ק מאפשרת לשניכם להגיע לאותו המקום ובאותו קצב. זה לא אותו האופנוע ולא אותה היכולת בשטח.

    ביקורת קטנה ניתן לתפעול של רגלית האמצע. כמו ב-TRK502, רגליות המורכב מפריעות להכניס את הרגל ולדרוך על הצ'ופציק שמוריד את הרגלית. זה מעצבן ברמה כזאת שכבר תבחרו לא להתשמש ברגלית ואז סתם חבל על המשקל והכסף שזה מוסיף. יש פתרונות טובים יותר וחבל שבבנלי לא מקדישים לזה תשומת לב.

    נסיים עם מראה העיניים ונסכם שהבנלי TRK702X נראה פשוט מעולה, עם שילוב צבעים מרשים, גרפיקה יפה ואיכות הרכבה כוללת שיהיה קשה למצוא באופנועים שעולים יותר.

    אופנוע טוב ללא יומרות
    אופנוע טוב ללא יומרות

    סיכום ועלויות

    העולם המוטורי נע על ספקטרום הסטיגמות, כאשר יש דעה ברורה לכל אחד כשהוא שומע שהאופנוע מגיע מאיטליה וכנ"ל כשארץ המוצא היא מסין. האם הבנלי הוא יותר איטלקי, יותר סיני, והאם זה משנה בכלל? טבעי לכתוב שהשוק הגלובלי של היום מטשטש את הגבולות האלה ומאפשר לשים בצד את כל המחשבות והדעות, אבל במהלך המבחן נתקלנו בהרבה בלבול של רוכבים ששאלו על האופנוע הספציפי ועל היצרנית, וגיבשו דעה מוצקה כששמעו על איטליה וסין באותו המשפט.

    כמו אחיו הקטן, גם הבנלי TRK702X הרשים אותנו מאוד, וסביר להניח שהוא ימשיך עם באותו קו הצלחה ויהיה פופולרי בעולם הגדול וגם בישראל הקטנה לא פחות מאשר ה-TRK502. מצד אחד הוא בסיסי ולא מפוצץ אלקטרוניקה שיכולה לבלבל רוכבים מתחילים ומתקדמים יחדיו, וזה נאמר במובן החיובי של המילה. מה שרואים זה מה שמקבלים. אין בקרות סמויות שדורשות התאמה מיוחדת ואין אלקטרוניקה מיוחדת. כשתרדו מהכביש לשטח תוכלו להמשיך את הרכיבה ולא תעצרו בשביל לגלול במסך ולהחליף מצבים. הוא נראה מעולה לטעמנו, עם אפקט הגעה מרשים ושילוב צבעים יפה.

    בבנלי יצרו גם כאן את אחד מהאופנועים הקלים, הידידותיים והיעילים ביותר לרכיבה שיש בסגמנט או בכלל. הוא מתאים לרוכבים שהתחילו בתחילת דרכם עם ה-TRK502 ומחפשים אופנוע ורסטילי שיאפשר להם יותר יכולות בכביש ובשטח, והוא גם מתאים לרוכבים ותיקים שמחפשים אופנוע חדש נוח ויעיל לכבישים ושבילים הישראליים.

    מי שיעשה בחוכמה ויתעלם מארצות המוצא, שכבר שנים רבות מנסות למחוק את סטיגמות העבר, ימצא בבנלי TRK702X אופנוע מודרני, חתיך ועם יכולות טובות מאוד בחיי היום-יום. המחיר של 65 אלף ש"ח שם אותו מעל למתחרים מסוימים בסגמנט, אבל בתמורה מקבלים זיווד מזוודות איכותי ויקר, אחריות יבואן של 5 שנים או 50 אלף ק"מ, ומועדון לקוחות חי ופעיל. הביקורת שלנו על המנוע יכולה להיות דווקא בסעיף היתרונות של חלק מהלקוחות שלא מחפשים הרפתקאות אדרנלין מסכנות חיים, ואלו ימצאו רק דברים טובים כאן.

    סיכמנו את המבחן של ה-502 במשפט שבנלי עשו עבודה טובה בהחלט, ושאנחנו מחכים לראות איך יצאו האחים הגדולים יותר שצפויים להגיע בקרוב לישראל. אז הנה ראינו וחווינו, ואין ספק שיש כאן אופנוע טוב מאוד.

    עלות תחזוקה

    • 1,000 ק"מ – 747 ש"ח
    • 6,000 ק"מ – 747 ש"ח
    • 12,000 ק"מ – 747 ש"ח
    • 18,000 ק"מ – 1,812 ש"ח
    • סה"כ ל-18,000 ק"מ – 4,053 ש"ח