Fullgaz

קטגוריה: רכיבה ראשונה

  • רכיבה ראשונה: טריומף טייגר ספורט 660

    רכיבה ראשונה: טריומף טייגר ספורט 660

    • יתרונות: מנוע טריפל, נוחות גבוהה, קלות תפעול ורכיבה, עיצוב ספורטיבי
    • חסרונות: בולם אחורי פשוט, מצערת רגיזה
    • שורה תחתונה: מתמודד חזק בקטגוריית האדוונצ'ר-ספורט בנפח בינוני, עם מנוע טריפל ייחודי, חזק וגמיש ועם יכולות ספורטיביות ויותר אלקטרוניקה מהמקובל
    • מחיר: 64,400 ש"ח
    • מתחרים: ימאהה טרייסר 700, קוואסאקי ורסיס 650, הונדה NC750X
    • נתונים טכניים: מנוע טריפל, 660 סמ"ק, 81 כ"ס ב-10,250 סל"ד, 6.5 קג"מ ב-6,250 סל"ד, הזרקת דלק עם מצערות חשמליות ו-2 מצבי רכיבה (כביש וגשם), בקרת אחיזה, 6 הילוכים, קלאץ' מחליק בתפעול מכאני, שלדת צינורות פלדה, בולמים הפוכים בקוטר 41 מ"מ, מהלך 150 מ"מ, זרוע פלדה עם בולם יחיד בעל כיוון עומס קפיץ הידראולי, מהלך גלגל 150 מ"מ, 2 דיסקים קדמיים 310 מ"מ עם קליפרים צפים 2 בוכנות, דיסק אחורי 255 מ"מ עם קליפר צף בוכנה בודדת, מערכת ABS, בסיס גלגלים 1,418 מ"מ, גובה מושב 835 מ"מ, מיכל דלק 17.2 ל', משקל מלא 206 מ"מ, צמיגים 180/55ZR17, 120/70ZR17, לוח שעונים שילוב TFT ו-LCD, פנסי LED היקפיים, תצרוכת דלק במבחן 19.5 ק"מ/ל'
    • לרכיבת מבחן על טריומף טייגר ספורט 660 – לחצו על הקישור

    צפו בווידאו – טריומף טייגר ספורט 660 במבחן:

    עריכה: אביעד אברהמי

    מה זה?

    הטייגר ספורט 660 הוא הנציג החדש של טריומף לקטגוריית האדוונצ'ר-ספורט בנפח בינוני, קטגוריה הכוללת את הימאהה טרייסר 700, הקוואסאקי ורסיס 650 וההונדה NC750X – שלושתם אופנועים טובים שמוכרים לא מעט יחידות בכל שנה. כמו המתחרים שלו, גם הטייגר ספורט 660 בנוי על בסיס פלטפורמה, כשכאן מדובר על הטריידנט 660 הנייקד. על הפלטפורמה הזו הוצג לאחרונה גם הדייטונה 660 הספורטיבי.

    מנוע הטריפל מגיע כאמור מהטרידנט 660, עם אותם הנתונים: שלושה צילינדרים בשורה בנפח 660 סמ"ק, מפיק 81 כ"ס ב-10,250 סל"ד ו-6.5 קג"מ ב-6,250 סל"ד, כש-90% מהם זמינים החל מ-3,000 סל"ד ולאורך כל קשת הסל"ד, כלומר מנוע גמיש במיוחד. יש גם גרסה מוגבלת הספק ל-47.6 כ"ס (35 קילווואט) עבור רוכבים בעלי רישיון נהיגה A1. יש מצמד מחליק חדש עם קוויקשיפטר כפול כאופציה, מערכת ניהול מנוע הכוללת מצב כביש ומצב גשם, המשנים גם את הפרמטרים של בקרת האחיזה, שיכולה גם להתנתק לגמרי.

    השלדה עשויה מצינורות פלדה עם מערכת בולמים המורכבת ממזלג הפוך של שוואה SFF בקוטר 41 מ"מ מלפנים עם מהלך של 150 מ"מ, ובולם יחיד של שוואה מאחור בעל אפשרות לכיוון עומס קפיץ עם ברז הידראולי. מערכת הבלימה של ניסין מציעה צמד דיסקים בקוטר 310 מ"מ וקליפרים מפים בעלי שתי בוכנות, זאת יחד עם חישוקי 17″. גובה המושב עומד על 835 מ"מ, מיכל הדלק גדול בשלושה ליטרים מהטרידנט ומכיל 17.2 ליטרים, כשהמשקל הרטוב עומד על 206 ק"ג.

    מערכות האלקטרוניקה זהות לטרידנט, וכוללת מערכת ניהול מנוע עם מצערות חשמליות, בקרת אחיזה הניתנת לניתוק, לוח מחוונים המשלב תצוגת TFT ו-LCD עם חיבור בלוטות' לסלולר המאפשר גם חיבור של מערכת מוזיקה, ניווט וצילום גופרו, מאותתים המתבטלים אוטומטית ופנסי LED היקפיים.

    הטייגר ספורט 660 מקבל עבודת גוף ספורטיבית עם מסיכה קדמית בעלת צמד פנסי LED ומשקף קדמי מתכוונן, וכן קווים ספורטיביים חדים לאורך האופנוע וזנב מינימליסטי כמו של הטרידנט, כך שמבחינת מראה זהו אופנוע מודרני למראה.

    טריומף טייגר ספורט 660
    טריומף טייגר ספורט 660

    ביצועים

    מנוע הטריפל של הטייגר ספורט 660 הוא גמיש מאוד, בטח ביחס לנפח. כבר מסל"ד נמוך יש כוח זמין, ויש משיכה אחידה וליניארית במעלה הסל"ד עד לשיא הכוח שמתקבל אחרי 10,000 סל"ד. עיון בדף הנתונים מסביר את הגמישות הרבה: שיא המומנט מתקבל ב-6,250 סל"ד, ואילו שיא ההספק ב-10,250 סל"ד. בטריומף טוענים ש-90% מהמומנט זמין כבר ב-3,000 סל"ד, וזה בהחלט מתכתב עם התנהגות המנוע בפועל. מנוע גמיש מאוד, חלק ונעים לשימוש.

    פרט לגמישות המנוע הזה מציע הספק לא רע שמביא את הטייגר ספורט לכ-200 קמ"ש, וכשמושכים את ההילוכים מגיעים לשם מהר למדי כפי שניתן לראות בווידאו. קוויקשיפטר בהחלט נדרש כאן, וניתן לרכוש אותו כתוספת בתשלום. ומעל הכל יש פה את מכלול התחושות של הטריפל, שמשלב חלקות של 4 צילינדרים עם חספוס וסאונד אופייניים לטריפל, וזה החלט אחד המנועים המעניינים לתחושה ולשמע שיש – כמו הטריפל של ה-MT-09 – וזה אחד היתרונות הגדולים של בטייגר ספורט 660.

    הביקורת שלנו על התנהגות המנוע תהיה דווקא על מערכת ההזרקה. יש כאן מצערות חשמליות שברוב הזמן עובדות היטב, אבל המצערת מעט רגיזה – בעיקר בפתיחת גז ראשונית. בטריומף יצטרכו לעשות כיולים אחרונים לניהול המנוע, וקרוב לוודאי שמתישהו ייצא עדכון גרסה שיסדר את רגיזות היתר – על אף שלא מדובר בבעיה אקוטית אלא בעניין פעוט שמורגש בפתיחת מצערת ראשונית ממצב סגור.

    מנוע טריפל חזק, גמיש וסופר מהנה
    מנוע טריפל חזק, גמיש וסופר מהנה

    אז יש פה מנוע חזק, ובעיקר גמיש מאוד ועם מכלול תחושות וסאונד מעניינים של טריפל, וזה בא בתוך חבילת התנהגות טובה למדי בזכות שלדה ומכלולים באיכות טובה ביחס לסגמנט. כך למשל המתלה הקדמי ההפוך, על אף שאינו בעל כיוונים, מציע ביצועים טובים מאוד וסופג כוחות גדולים – כולל כוחות של בלימה חזקה אל תוך פנייה, תוך שהוא שומר על יציבות. זהו מזלג קארטרידג' עם הידראוליקה טובה למדי, והוא גם מבודד לא רע ושומר על נוחות, כך שהוא משלב היטב בין נוחות לבין ספורטיביות. צוואר הבקבוק של היכולות הדינמיות נמצא – כרגיל באופנועי תקציב מסוג זה – בבולם האחורי הפשוט. הוא סופג היטב שומר על נוחות והוא גם עובד טוב על כבישים איכותיים, אבל כשלוחצים אותו מעבר לרמה בינונית או בכבישים גליים או שבורים – האופנוע מתחיל להתנדנד. שוב, טבעי לאופנועים מסוג זה, ומי שירצה להגדיל את טווח היכולות הדינמיות יצטרך להחליף את הבולם האחורי.

    ההיגוי פה זריז, והטייגר ספורט נכנס לפניות מהר ומדויק – גם בזכות תנוחת הרכיבה הזקופה והכידון הרחב. הוא גם יציב מאוד כל עוד האספלט איכותי ומפולס, והשליטה עליו קלה ואינטואיטיבית. מערכת הבלמים לא שותלת את הפרונט באספלט אלא מספקת כוח בלימה טוב והרבה רגש, ואפשר לסכם שההתנהגות הדינמית של הטייגר ספורט 660 היא בהתאם לקטגוריה – עם ערך מוסף של פרונט מצוין, ובעיקר מנוע טריפל איכותי ומהנה.

    עם התנהגות דינמית מרשימה
    עם התנהגות דינמית מרשימה

    איך זה מרגיש?

    הטייגר ספורט 660 אופנוע קטן ממדים, וגובה המושב שעומד על 835 מ"מ מאפשר לכל רוכב להגיע עם רגל לקרקע. רוכבים גבוהים עלולים למצוא אותו אפילו קטן מדי, אבל לא צפוף. למרות מנוע הטריפל, הרחב יותר נניח מטווין מקבילי, אזור מיכל הדלק והברכיים צר מאוד כך שקל להתחבר לאופנוע עם פלג הגוף התחתון.

    המושב נוח, ובאופן כמעט מפתיע הוא נשאר נוח גם אחרי רכיבה ארוכה, וזו נקודה חשובה מאוד כשמדובר באופנוע כולבויניק. גם מיגון הרוח לא רע בסך הכל. המצב הנמוך שימושי בעיר ובמהירויות נמוכות, וכשהמהירות עולה מושכים את המשקף כלפי מעלה ביד שמאל ונהנים ממיגון רוח טוב שמסיט את רוב הרוח מקסדת הרוכב ומאפשר לרכוב מהר. גם תנוחת הרכיבה הזקופה נוחה למדי, ויחד עם מושב נוח ומיגון רוח סביר מתקבל אופנוע נוח יחסית – למרות הממדים הקטנים.

    אותם ממדים קטנים מאפשרים קלות תפעול גבוהה, כך שקל מאוד לרכוב על הטייגר ספורט 660. בכלל, האופנוע ברמת גימור טובה מאוד, והחיבור בין החלקים לכדי מכונה אחת תורם גם הוא לידידותיות הרבה של הטייגר ספורט 660. זהו עניין חשוב ביותר, שכן חלק מקהל היעד של האופנוע הזה, ובכלל של קטגוריית האדוונצ'ר-ספורט בנפח בינוני לכביש, הם רוכבים מתחילים או רוכבים ללא הרבה ניסיון שמחפשים כלי תחבורה יום-יומי עם ערך מוסף של רכיבות ארוכות וטיולים.

    יתרון נוסף של הטייגר ספורט 660 נמצא באלקטרוניקה ובבקרות. יש כאמור מצערות חשמליות, ויש 2 מצבי רכיבה – כביש וגשם – כשלא ממש הרגשנו הבדל ביניהם, אם כי על-פי טריומף יש הבדל בהתערבות בקרת האחיזה. בכבישים האיכותיים שבהם רכבנו, שגם היו נקיים אחרי גשמים, לא ממש השתמשנו בבקרת האחיזה – אבל טוב שהיא שם. יש כמובן מערכת ABS המחויבת בתקנות, ויש פנסי LED ומסך פשוט שמשלב LCD ו-TFT ומספק נתונים בסיסיים בפשטות ונשלט מבית המתגים השמאלי באינטואיטיביות מוחלטת. בתוספת תשלום ניתן לרכוב את החיבור לאפליקציית MyTriumph, המאפשרת יותר אופציות שליה דרך הסלולר, וגם חיבור למצלמת גופרו.

    אפשר לסכם את הפרק ולומר שהטריומף טייגר ספורט 660 הוא אופנוע מודרני וקל לרכיבה, נוח גם למרחקים ארוכים, בעל גימור טוב, וגם מציע קצת יותר מערכות אלקטרוניקה ובקרות מהמקובל בקטגוריה.

    נוח וקל לשליטה
    נוח וקל לשליטה

    סיכום ועלויות

    הטייגר ספורט 660 נכנס לתוך קטגוריה חשובה ביותר של האדוונצ'ר-ספורט לכביש בנפח בינוני, והוא עומד מול מתמודדים ותיקים ואיכותיים עם מספרי מכירות נאים ביותר – בישראל ובאירופה. הוא מביא איתו כמה יתרונות משלו, כמו מנוע הטריפל האיכותי והמהנה, הבקרות האלקטרוניות המתקדמות יותר, וגם המזלג ההפוך הספורטיבי.

    בשאר הפרמטרים הוא מתמודד יפה עם האופוזיציה – אם זה בממדים הפיזיים, בנוחות הרכיבה ובמיגון הרוח, וגם בקלות התפעול והרכיבה. אלו פרמטרים חשובים ביותר בקטגוריה הזו. בנוסף, לטייגר ספורט 660 עיצוב ספורטיבי מודרני, ולעתים נראה כאילו לקחו אופנוע נייקד ספורטיבי והגביהו אותו על המתלים – כלומר הטייגר ספורט 660 נראה מצוין לטעמנו.

    מחירו של הטייגר ספורט 660 עומד על 64,400 ש"ח. זהו מחיר הגבוה במעט מהמתחרים, אבל הוא גם נותן יותר – אם זה מנוע הטריפל הייחודי עם מכלול התחושות שלו, או כאמור הבקרות האלקטרוניות המתקדמות יותר. כך יוצא שהמחיר סביר בסך הכל ומתאים לתמורה שמקבלים. אופנוע טוב של טריומף בסגמנט חשוב מאוד.

  • רכיבה ראשונה: רויאל אנפילד סופר מטאור 650

    רכיבה ראשונה: רויאל אנפילד סופר מטאור 650

    • יתרונות: מחיר, עיצוב וסטייל, מתלים, מועדון רוכבים
    • חסרונות: משקל, היגוי
    • שורה תחתונה: קרוזר פשוט למתחילים ומתקדמים עם עיצוב וסטייל ועם תמורה טובה למחיר
    • מחיר: 46,990 ש"ח
    • מתחרים: הונדה רבל 500, בנלי לאונצ'ינו 500, קוואסקי EN500
    • מפרט טכני: מנוע טווין מקבילי, 649 סמ"ק, 47 כ"ס ב-7,250 סל"ד, 5.3 קג"מ ב-7,250 סל"ד, 4 שסתומים, SOHC, יחס דחיסה 9.5:1, קירור שמן-אוויר, הזרקת דלק, 6 הילוכים, שלדת צינורות פלדה, מתלה קדמי הפוך 43 מ"מ עם מהלך 120 מ"מ, מתלה אחורי צמד בולמים בעלי כיוונון עומס קפיץ, מהלך 101 מ"מ, דיסק קדמי 320 מ"מ עם קליפר דו-בוכנתי, דיסק אחורי 300 מ"מ עם קליפר דו-בוכנתי, מערכת ABS, אורך כולל 2,260, בסיס גלגלים 1,398, גובה מושב 740 מ"מ, מיכל דלק 15.7 ל', משקל מלא 241 ק"ג, צמיגים 100/90R19, 150/80R16

    צפו בווידאו – רויאל אנפילד סופר מטאור 650 במבחן:

    עריכה: אביעד אברהמי

    מה זה?

    נראה לנו שכבר אין צורך להציג מחדש את רויאל אנפילד. לא כי המותג מייצר אופנועים ברצף מאז 1901, אלא כי בשנים האחרונות אנחנו רואים הרבה יותר אופנועים כאלו בארצנו והשם פשוט יותר מוכר. מאז שייבוא המותג נחת אצל ד.ל.ב, ובמקביל לרענון שהחברה עוברת גם בליין הדגמים שלה וגם בפלח השוק, כשהמטרה עוברת מהשוק ההודי המקומי למכירות כלל עולמיות, יש לצרכן הישראלי יותר סוכנויות שמוכרות יותר דגמים של אנפילד. היצע רחב במחירים אטרקטיביים הביא לרויאל אנפילד נתח שוק מכובד של 290 מסירות בשנת 2023, כשאת רוב המכירות מספק המטאור 350 – אופנוע בסיסי ופשוט אך מעוצב יפה ועם תג מחיר אטרקטיבי במיוחד. כשבחנו אותו כתבנו שהוא כלבויניק, אבל בגלל כוחו המוגבל יתאים לרוכבים בעלי סבלנות בלבד. ומה עושים מי שאין להם סבלנות? אל דאגה! רויאל אנפילד לא יתנו לכם ללכת לסוכנות אחרת. החברה הבינה את הפוטנציאל של המטאור וגם את המגבלה שלו, וכעת לאח הקטן נולד אח גדול – הסופר מטאור. באנפילד לקחו את המנוע של הקונטיננטל GT / אינטרספטור, הגבירו בחצי סיבוב את חוגת הקרוזר, והתוצאה אמורה לפנות לכל מי שהמטאור לא מספיק עבורו.

    הרויאל אנפילד סופר מטאור 650 נמכר בשלוש גרסאות עם שמות מתחום האסטרונומיה. גרסאת הסלסטיאל (שמימי) היא גרסת התיור הכוללת תוספת של משקף רוח ומושב מדורג עם משענת למורכב. זו הגרסה אותה בחנו. הסלסטיאל מגיע בצבע כחול-לבן או באדום-לבן כמו אופנוע המבחן. בנוסף נמכרות שתי גרסאות זולות יותר שנבדלות רק בצביעה: גרסת האסטרל (כוכבי) מגיעה בצבעי שחור, ירוק או כחול ובמחיר של 44,990 ש"ח, וגרסת האינטרסטלר (בין-כוכבי) באפור או ירוק ובמחיר של 45,990 ש"ח. לכולן מערכת ABS, תאורת LED והתממשקות לניווט דרך אפליקציית טריפר.

    רויאל אנפילד סופר מטאור 650
    רויאל אנפילד סופר מטאור 650

    ביצועים

    הרעיון המרכזי בסופר מטאור הוא הנפח המוגדל לעומת המטאור 350, ולכן נתחיל מהמנוע. אנחנו מכירים אותו מהקונטיננטל GT והאינטרספטור 650, הוא כבר מנוע ותיק למרות שבמונחי רויאל אנפילד הוא עוד חדש יחסית. שני צילינדרים מקביליים עם קירור אוויר-שמן. אמנם ארבעה שסתומים לצילינדר, אבל עם גל זיזים עילי יחיד זהו עדיין מנוע פשוט. הוא נועד לתת לסופר מטאור יותר כוח, והוא אכן עושה את זה. המנוע לא מאוד חזק ובאף שלב לא מספק כוח מתפרץ, אבל הוא גמיש וחלק, ומושך לאיטו מסל"ד נמוך ללא מחאה. הוא לא יעקור את הידיים ממקומן ולא יבעט בישבן, אבל הוא פשוט מושך ללא מחאה מכל מהירות. אפשר לשייט עם הסופר מטאור בקלות על 120 קמ"ש ויש עוד רזרבות – הוא יעבור את ה-150 קמ"ש ללא בעיה, ורק צריכת הדלק, מעט מעל 17 ק"מ/ל, תיפגע.

    בזמן הרכיבה המנוע חלק ולא מורגשות ויברציות, אפשר לרכב איתו במהירות גבוהה לאורך זמן, אך כשעוצרים יש תחושת נימול קלה בידיים. הוא אינו מנוע מרגש, והצליל שלו מעט אנמי ולא יבלבל אף אחד לחשוב שמדובר בוי-טווין גדול, אבל הוא שימושי גם ברכיבה עירונית וגם בכביש המהיר, וייתן לרוכב את כל מה שהוא צריך – את כל מה שהיה חסר במטאור 350. זהו מנוע שקל לחיות איתו, הוא לא יאיים על רוכבים מתחילים ויענה על הדרישות של רוכבים יותר מנוסים. לקלות התפעול עוזרת תיבת הילוכים חלקה, ורק ידית המצמד מעט קשה למשיכה, דבר שיורגש רק ברכיבה ממושכת בפקקים.

    למטאור 350 נולד אח גדול
    למטאור 350 נולד אח גדול

    המתלים עושים עבודה טובה והרכיבה נוחה בכל דרך. המזלג ההפוך מלפנים וצמד הבולמים מאחור, כולם מתוצרת שוואה, סופגים היטב מהמורות, וגם בכבישים באיכות נמוכה האופנוע הכבד לא מאבד מהיציבות שלו. הסופר מטאור 650 עם מזלג שלוח לפנים, צמיג "19 קדמי ו-"16 מאחור, הוא אופנוע יציב מאוד בקו ישר ודורש הפעלת כוח בכניסה לפניות. בנסיעה איטית בפקקים מורגשת נפילה לתוך הפנייה בגלל זווית ההיגוי, אך שני המאפיינים האחרונים הם פועל יוצא של עיצוב הקרוזר ומתרגלים אליהם מהר.

    הבלמים, דיסק בודד מלפנים ומאחור, אינם אגרסיביים ולא ישתלו את האופנוע במקום, אך הם מספקים כוח עצירה טוב וקלים לשליטה. כמו שאר הרכיבים באופנוע הם פשוטים אך מספקים מעל ומעבר למה שצריך ברכיבה לא-ספורטיבית – ולזה הסופר מטאור פשוט לא מיועד. ברכיבה בין-עירונית, סידורים בעיר או בטיול הארוך של מועדון רוכבי רויאל אנפילד אליו הצטרפנו במהלך המבחן, הסופר מטאור סיפק את כל מה שציפינו ממנו ואף הפתיע לטובה.

    נראה מצוין
    נראה מצוין

    איך זה מרגיש?

    ֹהרויאל אנפילד סופר מטאור הוא אופנוע יפה, שמכוונן הרבה יותר עמוק לז'אנר אופנועי הקרוזר. הרגליות שלוחות לפנים, לא הרחק לפנים אבל מספיק בשביל להיחשב Mid controls, ובוודאי שיותר קדימה מהמטאור 350. הכידון גבוה ורחב, ותנוחת הרכיבה גבוהה ונותנת תחושה הארליסטית, אך עם זאת מספיק מעודנת כדי להיות נוחה גם ברכיבות ארוכות. בעיית הנוחות היחידה בה נתקלנו היא ברכיבה מהירה, אז מופנית יותר רוח לרגל השמאלית ומפסקת אותה מעט, מה שמעייף אותה למי שלא מורגל. אפשר לשנות מעט את תנוחת הרגל, להניח את העקב על הרגלית או לקפל את הרגל על הרגלית האחורית בתנוחה לא טבעית אך משחררת.

    שלא תטעו – הסופר מטאור הוא אופנוע נוח, רק רצינו להדגיש שזה קרוזר על באמת ולא כלבויניק כמו אחיו הבכור / הקטן. ועדיין, גם לאחר יום רכיבה ארוך לא היינו מפורקים כמו באותו טיול על הבובר בו כתבנו "אחרי שמונה שעות הרגליים השלוחות קדימה איבדו תחושה, הישבן כאב והידיים נתפסו", הפעם חזרנו רעננים. המתלים הטובים עוזרים לנוחות הכללית, כמו גם העובדה שגרסת הסלסטיאל אותה בחנו מגיעה עם משקף רוח גבוה ומושב רחב ומדורג עם משענת למורכב. המושב מאוד נוח, ומגן הרוח מפנה את הרוח מגוף הרוכב ומונע עייפות כתוצאה ממלחמה ברוח גם במהירויות גבוהות. יש לגרסת הסלסטיאל גם צביעה יפהפייה ומושכת תשומת לב.

    המון סטייל של רויאל אנפילד
    המון סטייל של רויאל אנפילד

    לוח השעונים של הסופר מטאור מינימליסטי ויעיל (וזהה למטאור). שעון אנלוגי גדול וקריא למהירות, ובאמצעו צג דיגיטלי עם כל הנתונים הנוספים. מימינו עוד שעון קטן עם מערכת הטריפר המצוינת המתחברת לאפליקציה של רויאל אנפילד ומשדרת הוראות ניווט ברורות למחוון העגול. הכל נראה קלאסי ועטוף בניקל, אך בפועל מודרני ואפילו מתקדם. על הכידון אין יותר מידי כפתורים, יש את כל הבסיסיים: מתנע שמשמש גם כמדומם, כפתור איתות, אור גבוה וצופר, ובתוספת גם כפתור למאותתי חרום ולשליטה על סוג התצוגה בצג הדיגיטלי (לא בטריפר).

    מתחת ללוח השעונים נמצא המפתח, וצריך לשלוף אותו משם כדי לפתוח את פתח התדלוק. מיכל הדלק מספק טווח נסיעה מכובד של כ-260 ק"מ. פרט לכך יש לסופר מטאור 650 תאורת LED מלאה, חישוקי אלומיניום, רגלית אמצע ורגלית צד, ו… זהו. בסך הכל האבזור לא בסיסי אך גם לא מתחכם. זה מאפשר לשמור על רמת המחיר אך בכל זאת לתת לרוכב את כל מה שהוא באמת צריך. בעינינו צג הטריפר הרבה יותר שימושי מצגי TFT גדולים שאינם מאפשרים כל קישוריות לטלפון. איכות הגימור הכללית מצוינת כמו שכבר למדנו לצפות מרויאל אנפילד.

    לוח שעונים מינימליסטי אבל מוצלח
    לוח שעונים מינימליסטי אבל מוצלח

    סיכום ועלויות

    זוכרים את הקוואסקי EN500 של שנות ה-90? (ואם לא, אז אסי דאג לכם בטור נוסטלגיה) אופנוע טווין פשוט וזול שלקח את המנוע של ה-KLE ושילב אותו עם מראה שעם קצת דמיון מזכיר את ילדי האנרכיה, והיה להיט מכירות (יחסית) בשנים בהן נמכר בארץ. הסופר מטאור מזכיר לנו אותו. רויאל אנפילד לקחו מנוע מוכר ומוכח ושתלו אותו באופנוע שפונה לכל מי שחולם להיות רינו ריינס. ואנחנו לא יודעים למה בדיוק אבל תנוחת הרכיבה והמראה הזה עושות לנו משהו לתהליך ייצור הטסטוסטרון ומדליקות איזה רגש קמאי גברי שברמה הכי ילדותית מותח לנו חיוך על הפרצוף.

    הרויאל אנפילד סופר מטאור 650 סלסטיאל יכול עדיין להיות אופנוע כלבויניק. בסך הכל הוא נוח, קל לשליטה והיה פרטנר מצוין לרכיבות ארוכות, טיולים איטיים וגם סידורים בתוך העיר. ובכל זאת הוא מעט יותר מתחייב לז'אנר אליו הוא שייך, מעט כבד וארוך בפקקים, פחות ניטרלי בתנוחת הרכיבה בטיולים. הוא יכול לשמש להכל, אפילו טוב למדי, אבל יתאים יותר למי שמחפש קרוזר. אמנם אין לו מנוע וי בנפח ליטר פלוס, אבל הוא קרוזר אמיתי ולא מתחזה כמו, למשל, המטאור 350.

    למי שמחפש קרוזר בטווח המחירים הזה אין יותר מידי אפשרויות. הבנלי לאונצ'ינו 500 הוא בעל מראה קלאסי וההונדה רבל 500 נראה יותר כצ'ופר ספרטני. שניהם אופנועים מצוינים, כמו הסופר מטאור, וכנראה מה שיכריע ביניהם יהיה המראה והחיבור של הרוכב אליו.

    בילינו סוף שבוע ארוך בחברת הרויאל אנפילד סופר מטאור 650 סלסטיאל, והוא לא אכזב. הוא מגוון, נוח, בנוי היטב וקל לרכיבה. אין בו הרבה – וזה הפלוס שלו. ברויאל אנפילד פגעו בול והולידו אח גדול רלבנטי, שנותן אפשרות לרוכבי המטאור להתקדם או לכל רוכב אחר להתמקד לכיוון הקרוזר. הוא מספק תמורה גבוהה למחיר, נראה טוב ובמילה אחת – שמימי!

  • רכיבה ראשונה: ווג 525DSX – אז מה אם הוא מסין

    רכיבה ראשונה: ווג 525DSX – אז מה אם הוא מסין

    צילום: אביעד אברהמי

    • יתרונות: עיצוב, ידידותיות וקלות תפעול ורכיבה, מנוע חלק, היגוי ויציבות, נוחות גבוהה, שימושיות, ממדים וגובה מושב, אלקטרוניקה ואבזור
    • חסרונות: משקל גבוה, לא ממש לשטח, בלמים חלשים
    • שורה תחתונה: אדוונצ'ר-בינוני איכותי ומרשים – מקבלים יותר ממה שמשלמים עבורו
    • מחיר: 49,900 ש"ח
    • מתחרים: הונדה CB500X,  ב.מ.וו G310GS, ק.ט.מ 390 אדוונצ'ר, בנלי TRK502X ו-QJ Motor SRT550X
    • נתונים טכניים: מנוע טווין מקבילי, 494 סמ"ק, 4 שסתומים לצילינדר, 47.6 כ"ס (35 קילוואט) ב-8,500 סל"ד, 5.1 קג"מ ב-7,000 סל"ד, 6 הילוכים עם קלאץ' בתפעול מכאני, מצמד מחליק, שלדת מסבך משולשי פלדה, מזלג הפוך בקוטר 41 מ"מ, מהלך 150 מ"מ, זרוע אחורית מפלדה עם בולם יחיד, כיוון עומס קפיץ, מהלך 145 מ"מ, צמד דיסקים קדמיים בקוטר 298 מ"מ עם קליפרים רדיאליים בעלי 2 בוכנות, דיסק אחורי בקוטר 240 מ"מ עם קליפר צף בוכנה בודדת, מערכת ABS, אורך 2,210 מ"מ, בסיס גלגלים 1,450 מ"מ, גובה מושב 830 מ"מ, מרווח גחון 200 מ"מ, משקל יבש 190 ק"ג, מיכל דלק 18 ל', צמיגים 110/80-19, 150/70-17, תצרוכת דלק מדודה במבחן 23.8 ק"מ/ל'
    • אלקטרוניקה ואבזור: שני מצבי ניהול מנוע (אקו וספורט), בקרת אחיזה מתנתקת, ABS מתנתק, מערכת למדידת לחץ אוויר בגלגלים (TPMS), פנסי LED היקפיים, מסך TFT בגודל 7″ עם קישורית לסלולר, מגני שלדה, סליידרים, מגני ידיים, רגלית אמצע

    צפו בווידאו – ווג 525DSX במבחן:

    עריכה: אביעד אברהמי

    מה זה?

    המותג ווג הוקם כמעט 10 שנים על-מנת לשמש כזרוע האירופאית של קונצרן לונסין מסין הרחוקה. אלו הוקמו בתחילת המאה הנוכחית ועסוקים בייצור של כ-2.5 מיליון אופנועים בשנה, 3 מיליון מנועים לאופנועים ועוד 150 אלף טרקטורונים. חלק מאותם מנועים המניעים את אופנועי ב.מ.וו הגדולים וגם קטנועי ה-C 400 GT וה-C 400 X של הבאוורים יורדים מפס הייצור שם בסין. חשוב לנו להתחיל עם זה כי בעולם הדו-גלגלי עדיין מתייחסים בחשדנות למותג שמגיע מסין, למרות שבעולם הרכב השוק העולמי והישראלי למד לקבל ולחבק את הרכבים הסינים. למעשה, אנחנו בטוחים שחלק מאותם אלו שמפקפקים במותג שמגיע משם נוהגים ביום-יום על רכב סיני חשמלי כזה או אחר ומבסוטים מעצמם.

    הווג 525DSX החדש משמש כנציג בסגמנט האדוונצ'ר הבינוני הפופולרי שמיועד גם ובעיקר לבעלי רישיון A1 מוגבל הספק, כאשר הוא מחליף את גרסת ה-500 הקודמת ומתייצב מול רבי המכר של בנלי והונדה. את המנוע הקודם בנפח 471 סמ"ק, שלפי מקורות זרים הגיע ישירות מהונדה, הגדילו בווג ל-494 סמ"ק עם 47.6 כ"ס – כלומר תקרת ההספק המקסימלית בקטגוריה, כאשר נתון המומנט גדל במעט ועומד על 5 קג"מ. על הווג מתנוססים בגאון בולמים של קאיאבה, כאשר את המזלג הקדמי ההפוך ניתן גם לכייל. יש בלמים של ניסין ומערכת ABS של בוש עם אפשרות לניתוק. לממשק עם הקרקע יש חישוקי שפיצים בקוטר 19″ מלפנים ו-17″ מאחור, כשעליהם צמיגי טיובלס של מצלר מדגם טורנס.

    ווג 525DSX
    ווג 525DSX

    מוקד משיכה חזק מגיע בתחומי האלקטרוניקה והאבזור מקורי: יש בקרת אחיזה הניתנת לניתוק לרכיבה בשטח, מצמד מחליק למניעת נעילת הגלגל האחורי בהורדת הילוכים אגרסיבית, שני מצבי רכיבה במנוע ומסך TFT גדול ומודרני (ששופר בדגמי 2024 עם תצוגה טובה יותר באור יום). האבזור מזכיר את הרכבים היפנים משנות ה-80, שהוסיפו את כל מה שאפשר. תג המחיר כולל מגני ידיים, מגני צד, סליידרים, תאורת LED היקפית, פנסי ערפל, מאותתי מטריקס, משקף מתכוונן, רגלית אמצע, רגליות עם כיסוי גומי ממולא אוויר (מציק וניתן לפירוק) מאריכי ונטיל לניפוח נוח יותר, ואפילו מערכת לניטור לחץ אוויר בצמיגים (TPMS). הרבה אבזור, כשכל זה עוטף עיצוב מרשים ויפה עם פוזה של אופנוע גדול בהרבה מהנפח הזה.

    לקחנו את הווג 525DSX למבחן מקיף בכביש ובשטח בכדי לגלות אם מתחת לרשימת האקססוריז יש אופנוע שעומד בתחרות הקשה בסגמנט הזה, והאם העובדה שהוא מיוצר בסין תשנה לנו משהו.

    ביצועים

    המנוע מוגבל בהספק ל-47.6 כ"ס במסגרת התאמתו לקטגורית רישוי A1, וככזה הוא לא אמור להיות חזק יותר מדי אלא לספק כוח נשלט ובטוח שלא יסכן את הרוכב. אחרי תיאום ציפיות זה גילינו שגם הנתון הזה, שאמור להתגבר על מעל ל-200 ק"ג לפני הרוכב, מאפשר האצות מכובדות, קצב תנועה גבוה בהרבה מכל הרכבים ומנוע חלק מאוד שפשוט עושה את העבודה שלו. קל מאוד להאיץ איתו, כשהוא עולה במעלה הסל"ד בצורה חלקה ומהירה, ולקבע מהירות שיוט נוחה של 140-130 קמ"ש ללא כל בעיה עם האפשרות להאיץ עוד במידת הצורך. נתון משמעותי לזכות הווג הוא צריכת הדלק הטובה מאוד, שבימי המבחן הגיעה לכמעט 24 ק"מ לליטר. עם מיכל דלק בנפח של 18 ליטרים ניתן להגיע, תיאורטית, למעל ל-400 ק"מ בין התדלוקים. מרשים מאוד.

    על הכביש המהיר הווג 525DSX יושב על הקו הישר ולא זז לשום מקום גם במצבים של רוחות צד מאתגרות שהיו בימי המבחן. למרות זה קל מאוד לבצע שינויי כיוון מהירים. כאופנוע שמיועד (גם) לרוכבים מתחילים קל מאוד לרכוב עליו, לשלוט עליו ולתפעל אותו. הוא לא מתרגש מכבישים מפותלים או מרכיבה מהירה, ויושב על הצד בצורה טובה ויציבה. מה שיכול לגרום לקצב לרדת הם הבלמים, שהרגש שהתקבל מהם לא היה איכותי מדי וגם לא העוצמה. כאופנוע אדוונצ'ר ולא ספורט, לא צריך לצפות להתנהגות ספורטיבית או מרגשת, אבל הכל עובד בדיוק כמו שצריך, ללא הפתעות ועם הרבה ביטחון והנאה.

    מנוע חלק, וגם יעיל ביחס לנפח
    מנוע חלק, וגם יעיל ביחס לנפח

    הבולמים מתוצרת קאיאבה, מאפשרים כיוונונים וכיולים מסוימים שמאפשרים להקשיח את הבולמים לטובת רכיבה חזקה או מהירה ולשטח, או לרכך לטובת נוחות וספיגה בתוך העיר. הכיול הסטנדרטי של הבולמים, כפי שהוא אמור להגיע מהמפעל, סיפק לנו בדיוק את מה שרצינו בתנאים המשתנים של המבחן, אך בניסוי ותהייה ניתן להגיע לכיול מדויק יותר.

    באופן חריג יחסית בקטגוריה, הווג מציע סייעי אלקטרוניקה שמגיעים לעזרת הרוכב. פיצ'רים כגון שני מצבי ניהול מנוע המאפשרים להחליף בין מצב חיסכון (אקו) או מצב ספורט, נועדו בעיקר למצבי גשם בהם הרוכב יעדיף למתן את תגובת המנוע למניעת החלקה. אנחנו חייבים לציין שעברנו בין שני המצבים מספר פעמים וממש לא הרגשנו בהבדל ביניהם מבחינת תגובת המצערת או ההאצה. יש בקרת אחיזה שמבטיחה שהצמיג האחורי לא יאבד אחיזה בעת האצה על מצע דל אחיזה. זה בהחלט מבטיח שקט נפשי לרוכבים המתחילים בעיקר, כי אופי העברת הכוח לגלגל האחורי צפוי ומתון ונדרש סיבוב מצערת אגרסיבי מאוד בשביל לגרום למערכת לעבוד בכלל. אחד הדברים הטובים הוא העובדה שהיא ניתנת לניתוק לטובת הירידה לשטח ואז ניתן לשנות כיוון בדריפט נחמד. זה בעיקר נועד לכיף, אבל גם למעלות ארוכים וחלקים בהם הבקרה יכולה לגרום לעצירה מלאה. גם מערכת ה-ABS ניתנת לניתוק לטובת רכיבת השטח. הרוכב המתחיל צריך לקחת בחשבון שהניתוק מתבצע על שני הגלגלים, כשנעילה של הגלגל הקדמי בשטח יכולה להפתיע רוכב לא מנוסה ולגרום לנפילה. יש מערכות שמאפשרות לנתק את ה-ABS מהגלגל האחורי בלבד, ולדעתנו זה היה מתאים יותר לכאן.

    חישוקי השפיצים בגרסת ה-X של ה-DS נועדו לאפשר יכולות מסוימות בשטח, כולל עם מידות של אופנוע אדוונצ'ר-שבילים ("19 מלפנים ו-"17 מאחור). לא מדובר כמובן באדוונצ'ר שטח, אבל בהחלט ניתן לרכוב עמוק לתוך השטח בשבילים ולהגיע לכל מקום. צריך כמובן לקחת בחשבון את מהלך הגלגל המוגבל ואת המשקל הגבוה של ה-DSX אבל גם לנצל את הגובה הנמוך יחסית שמאפשר להגיע עם שתי הרגליים בבטחה לקרקע. ניתוק הבקרות מאפשר גם קצת פעלולי אדרנלין שתמיד טובים לנשמה.

    גם יכולות שטח לא רעות
    גם יכולות שטח לא רעות

    איך זה מרגיש?

    הווג 525DSX נראה טוב, טוב מאוד אפילו. העיצוב מרשים, הצביעה של אופנוע המבחן יפה ואיכותית עם החישוקים ומזלג המוזהבים וזה כבר פלוס אחד גדול. גדול מאוד אפילו. הוא נראה גדול בהרבה מנפחו ומרחוק כמו מקרוב ניתן להתבלבל ולחשוב שמדובר על ב.מ.וו GS ולא בווג DS. פנסי ה-LED היפים מספקים פוזת הגעה מרשימה (וגם תאורה טובה) ופנסי הערפל הסטנדטיים מגבירים את הנראות ואת ממד הרוחב של האופנוע. מי שיוסיף את סט ארגזי האלומיניום שמסופקים על-ידי היבואן בתשלום שתלוי ביכולות המיקוח של הלקוח, יגדיל עוד יותר את אפקט ההגעה של אופנוע, שבסופו של יום הוא רק בנפח של 500 סמ"ק.

    המנוע חלק מאוד, לא עוצמתי ולא מתפרץ וכך כמובן זה אמור להיות, אבל יכול להאיץ מהר כבר מסל"ד נמוך, להגיע למהירויות גבוהות מקצב התנועה ולשייט שם בנוחות. עקיפות מסוימות ידרשו תכנון מקדים ואפילו הורדת הילוכים, אבל זה מובן ומקובל עם מנוע בנפח 500 סמ"ק. המצמד רך ונעים וההילוכים משתלבים ללא כל בעיה. כתבנו שהוא חלק, אבל לא לגמרי, כשיש ויברציה בחלקו הימני של המנוע, וזה מציק בהתחלה בעיקר. היתרון של מנוע בנפח שכזה, להבדיל מהגדולים, זה שהוא לא פולט חום מיותר אל הרוכב. דווקא בימי המבחן הקרים וגשומים היינו שמחים לקצת חימום, אבל זה יהיה יתרון לשאר ימי השנה הלוהטים בישראל.

    מבחינת ההתנהגות הוא סופג ומבצע את כל מה שנדרש באופן צפוי ולא מפתיע את הרוכב באף שלב. בתוך העיר יש ספיגה טובה של הבורות והתחלואות מצד הבולמים, כשהבולם הקדמי יכול להחזיר מכה לרוכב במקרה של מפגש מהיר בפס האטה גבוה לדוגמה, לא משהו שאי אפשר לפתור עם ריכוך מסוים של הבולמים. הבלמים עושים את העבודה, ומגיבים טוב במהירויות הנמוכות של השטח האורבני. מחוץ לעיר, בכביש המפותל ובמהירויות גבוהות יותר היינו מבקשים עוצמה ורגש טובים יותר. אין קושי בשינויי כיוון, אך הוא לא אופנוע זריז. היתרון בכך היא היציבות הכיוונית הטובה שמאפשרת לייצב אותו בפנייה בלי שהוא יתרגש מחריצים או מהמורות ובלי צורך בתיקונים.

    נוחות גבוהה
    נוחות גבוהה

    החיים היום-יומיים עם ה-525DSX נוחים מאוד עם מושב רחב לרוכב ולמורכב. המשקף מתכוונן לשני מצבים בלבד והיינו שמחים לקצת יותר גובה במצבו העליון. הקוקפיט של הרוכב מאפשר נגישות קלה לכל מתג וללוח TFT הברור לצפייה. באור שמש ישיר היה קשה לראות את המספרים, וקיבלנו דיווח כי בדגמי 2024 יש שיפור שמתייחס ספציפית לבעיה הזאת. המנוע מתוכנן באופן א-סימטרי ובולט מעט יותר בצידו הימני. ברוב הרכיבות יצא לנו לשפשף את שוק ימין על הבליטה של המנוע, אבל זה מטרד קטן ולא בעיה בטיחותית. ל-525DSX יש רגליות גומי עם מילוי אוויר שמרגיש כאילו דורכים על בלון. ניתן להוריד אותם או לבקש להחליף לגומי מוצק. יש רגלית אמצע שמתוכננת נכון ומאוד קלה לתפעול.

    כל הקונספט של אדוונצ'ר נועד בכדי לרדת גם לשטח. נדגיש את זה בכל מבחן שכזה – לא מדובר על אופנוע שטח כמובן, אלא ניתן להתגלגל בכל שביל שתבחרו ולהגיע כמעט לכל מקום דרך השטח. צריך לקחת בחשבון את מהלך הבולמים המוגבל, את מרווח הגחון הנמוך ואת המשקל היחסית גבוה. יש יתרון לאפשרות ניתוק מערכות העזר, כשבקרת אחיזה יכולה לחתוך את כוח המנוע בדיוק בנקודה הקריטית של עלייה חדה לדוגמה. עם משקל גבוה ורק 47 כוחות סוס לא תמצאו את עצמכם מאבדים אחיזה בכל פתיחת מצערת, אבל עדיין כיף וקל לשחק עם הזנב של הווג בפניות בעזרת הגז. גם ABS בשטח יכול לפגוע יותר מלעזור, והאפשרות לנתק אותו עוזרת כאן. שתי הבקרות מתנתקות בלחיצת כפתור פשוטה ולא דורשים ניווט מסובך בתפריטי מסך כמו באדוונצ'רים הגדולים. שינויי התנוחה מישיבה לעמידה קלים ונוחים, רק נעיר שוב על הרגליות אוויר שלא הכי יציבות במצב של עמידה.

    אופנוע רב-שימושי באיכות טובה - תמורה טובה לכסף
    אופנוע רב-שימושי באיכות טובה – תמורה טובה לכסף

    סיכום ועלויות

    התחלנו עם החשדנות שיש בשוק הדו-גלגלי ממותגים שמגיעים מסין, ונסיים עם כך שלא חשבנו על זה פעם אחת במהלך המבחן – וזה ייאמר לזכות ולא לשלילה. אין שום דבר ששונה בתחושה או באיכות של הווג לעומת היפנים או אירופאים שהיו אצלנו במבחן בשנה האחרונה. אופנוע המבחן הספציפי גם עבר יותר מ-10,000 ק"מ, שבטוח שלא היו קלים או מדמים באיזושהי צורה חיים של אופנוע רגיל. לא שמענו ציוץ או חריקה ולא הבחנו בשום דבר שיכול להעיד על שחיקה לא הגיונית.

    ה-525DSX נראה טוב, טוב מאוד אפילו. אהבנו את העיצוב ואת הצביעה ואת העובדה שהוא גדול בהרבה מהנפח המוצהר שלו. המעצבים כאן השקיעו במחשבה ועשייה למרות המיצוב שלו כאופנוע מתחילים במחיר נמוך. בווג לא חסכו במכלולים וסיפקו בולמים, בלמים וצמיגים איכותיים מיצרנים טובים ולא עלומי שם. היד הנדיבה המשיכה עם עזרי האלקטרוניקה ורשימת המכולת הארוכה של האבזור שמגיע ללא כל תוספת מחיר.

    בניגוד לרכבים היפנים של שנות ה-80 וה-90 שחיפו על חבילה בינונית עם רשימת אבזור גבוהה, הווג 525DSX בבסיסו הוא אופנוע טוב שלא מתחבא מאחורי כל האקססוריז. המנוע טוב, השלדה והבולמים טובים, הכל נוח, על העיצוב דיברנו ומה שחשוב – בטח כשקהל היעד ברובו מורכב מרוכבים מתחילים – זה שהרכיבה קלה ובטוחה. הוא לא יפתיע ולא יסכן ויעשה את כל מה שהרוכב מבקש ממנו. במחיר של 50 אלף שקלים מקבלים, לדעתנו, יותר ממה שמשלמים עבורו, כשמדובר באופנוע אדוונצ'ר איכותי וטוב.

    עלויות תחזוקה

    • 1,000 (הרצה) – 450 ש"ח
    • 6,000 (קטן) – 450 ש"ח
    • 12,000 (קטן) – 450 ש"ח
    • 18,000 (קטן) – 450 ש"ח
    • 24,000 (גדול) – 1,299 ש"ח
    • סה"כ ל-24,000 ק"מ – 3,099 ש"ח

  • רכיבה ראשונה: ק.ט.מ 890SMT – היפרמוטו

    רכיבה ראשונה: ק.ט.מ 890SMT – היפרמוטו

    • יתרונות: מנוע מודרני מהנה, נוחות גבוהה, התנהגות דינמית כיפית במיוחד, אלקטרוניקה ובקרות
    • חסרונות: מיגון רוח לא באמת קיים, חום מהמנוע לרגליים, ק.ט.מ חסכו פה על מכלולים, צריך לשלם על אלקטרוניקה קיימת
    • שורה תחתונה: השם SMT עושה קאמבק באופנוע היפרמוטו מהנה וביצועיסט, עם טכנולוגיה מתקדמת ועם נוחות גבוהה
    • מחיר: 99,990 ש"ח (105,000 ש"ח עם Tech Pack)
    • מתחרים: דוקאטי היפרמוטארד 950
    • נתונים טכניים: מנוע טווין מקבילי, 899 סמ"ק, הספק 104.7 כ"ס ב-8,000 סל"ד, מומנט 10.2 קג"מ ב-6,500 סל"ד, הזרקת דלק, מצערות חשמליות, 3 מפות ניהול מנוע עם אופציה לרביעית, 6 הילוכים, קלאץ' מחליק בתפעול מכאני, שלדת צינורות פלדת כרומולי עם מנוע גורם נושא עמוס, מתלה קדמי טלסקופי הפוך של WP בקוטר 43 מ"מ בעל כיווני שיכוך כיווץ ושיכוך החזרה, מהלך 180 מ"מ, מתלה אחורי זרוע אלומיניום עם בולם יחיד בעל כיוון עומס קפיץ ושיכוך החזרה, מהלך 180 מ"מ, 2 דיסקים קדמיים 320 מ"מ, קליפרים רדיאליים 4 בוכנות, דיסק אחורי 260 מ"מ, מערכת ABS להטיה, בסיס גלגלים 1,502 מ"מ, גובה מושב 860 מ"מ, מרווח גחון 227 מ"מ, מיכל דלק 15.8 ל', משקל מלא ללא דלק 194 ק"ג, צמיגי מישלין POWER GP במידות 180/55ZR17, 120/70ZR17, תצרוכת דלק במבחן 17 ק"מ/ל'
    • אלקטרוניקה ובקרות: מצערות חשמליות עם 3 מצבי רכיבה (ספורט, כביש, גשם), בקרת אחיזה להטיה, מערכת ABS להטיה כולל מצב סופרמוטו (ביטול ABS על הגלגל האחורי), בקרת החלקה בבלימה, בקרת יציבות, פנסי LED היקפיים, מסך TFT צבעוני בגודל 5″ עם חיבור לסלולר, שקע טעינה USB-C. אופציה ב-4,900 ש"ח: חבילת 'Tech Pack' הכוללת קוויקשיפטר דו-כיווני, מצב מסלול בניהול המנוע, בקרת שיוט

    צפו בווידאו – ק.ט.מ 890SMT במבחן:

    עריכה: אביעד אברהמי

    מה זה?

    בק.ט.מ עושים קאמבק לשם SMT. ה-SM-T ׁׁ(ר"ת סופרמוטו טורינג) המקורי הוצג בשנת 2008 כהיפרמוטו-תיור מגודל. היה לו מנוע וי-טווין בנפח 990 סמ"ק, והפלטפורמה הייתה של ה-990SM שקיבל פיירינג קדמי. הוא נמכר גם בישראל במספרים קטנים יחסית וייצורו הופסק בשנת 2013.

    ה-890SMT החדש נחשף באפריל 2023, כגרסת היפרמוטו הבנויה סביב פלטפורמת ה-890 המוכרת, כך שלק.ט.מ היה קל יחסית לבצע את השינויים הנדרשים באדוונצ'ר ולקבל גרסת היפרמוטו. המנוע הוא הטווין מקבילי LC8c שנמצא גם בגרסאות ה-890 אדוונצ'ר עם הספק של 105 כ"ס (אדוונצ'ר) ועד 121 כ"ס (דיוק). פה נבחר קצה הסקאלה התחתון של ההספק, עם 105 כ"ס ב-8,000 סל"ד ו-10 קג"מ. בולמי ה-WP מדגם APEX מספקים מהלך של 180 מ"מ, וזאת באמצעות מזלג הפוך בקוטר 43 מ"מ ובולם WP APEX יחיד מאחור, שניהם עם יכולות כיוונון. הזרוע האחורית חדשה וארוכה יותר, ונועדה גם להעביר משקל לחלקו הקדמי של ה-890SMT. לטובת נושא זה גם מגיע מיכל הדלק החדש, בנפח 15.8 ליטר, שממקם את הרוכב קדימה יותר מה-890 אדוונצ'ר, וגם מושב שטוח.

    יש כמובן חישוקי "17 לטובת יכולות הכביש, עם צמיגי מישלין PowerGP במידות 120/70 מלפנים ו-180/55 מאחור. הבלמים בנויים מצמד דיסקים בקוטר 320 מ"מ וקליפרים בעלי 4 בוכנות מפנים, עם מערכת ABS מודרנית מדגם 9.1 של בוש, מיועדת גם להטיות, ויש מצב סופרמוטו שנועד לאפשר להיכנס לפנייה בהחלקה. המשקל המלא ללא דלק עומד על 194 ק"ג.

    ק.ט.מ 890SMT
    ק.ט.מ 890SMT

    חבילת האלקטרוניקה כוללת מצערות חשמליות עם 3 מצבים, ומצב מסלול נוסף אופציונלי (בתשלום) המאפשר לכוון את תגובת המצערת, את בקרת האחיזה ב-10 שלבים, ואת בקרת ההחלקה לפנייה. יש גם מסך TFT צבעוני בגודל 5″ המתממשק לסלולר ופנסי LED היקפיים. בתוספת תשלום של 5,000 ש"ח ניתן להוסיף את חבילת ה-Tech Pack הכוללת כאמור את מצב Track, בקרת יציבות (MSR), קוויקשיפטר דו-כיווני ובקרת שיוט.

    העיצוב ממשיך את השפה העיצובית השנויה במחלוקת של ק.ט.מ בכלל ושל משפחת דגמי ה-890 בפרט, עם קריצה לעיצוב מיכל הדלק שלה-990SMT, כשה-890SMT מקבל כנף קדמית גבוהה וחצי נמוכה, ויש גם משקף קטן וכהה.

    ביצועים

    את מנוע ה-LC8c אנחנו מכירים היטב. הטווין המקבילי המודרני של ק.ט.מ הוא מנוע חזק וגמיש, ואף זריז למדי בשל ממדיו הקומפקטיים, והוא מנוהל על-ידי מערכת ניהול מנוע מודרנית ואיכותית. כאן בגרסת ההיפרמוטו הוא מספק ביצועים מצוינים שמותאמים היטב לקונספט. כאן הוא מציע כאמור 105 כ"ס כמו באדוונצ'ר ולא 121 כ"ס כמו בדיוק, אבל בתמורה מקבלים מנוע גמיש שמספק כוח כבר מסל"ד רצפה. מתוך ארבעת מצבי הניהול, רכבנו במהלך המבחן רב הזמן במצב Track עם תגובת מצערת מקסימלית, כדי לקבל את מקסימום התגובה מהמנוע.

    המנוע הזה גם חלק, למרות תזמון ההצתה שעומד על 270 מעלות ומספק חספוס עדין, והוא מאיץ מהא מאוד עד 170-160 קמ"ש. משם המנוע ימשיך לאסוף מהירות אבל בקצב איטי יותר, כשהמהירות המקסימלית תדגדג את ה-230 מלמטה. בסך הכל מדובר במנוע טוב ומודרני, כשהממדים הקטנים שלו מורגשים היטב גם בתפעול.

    מכונת ביצועים מרשימה
    מכונת ביצועים מרשימה

    נקודה שאהבנו מאוד היא תיבת ההילוכים, שכרגיל אצל ק.ט.מ היא מדויקת ובעלת מהלך רגלית קצר במיוחד, מה שעוזר לרכיבה ספורטיבית. הקלאץ', אף על פי היותו בתפעול מכאני, עובד היטב, ובעיקר אהבנו את הקלאץ' המחליק המקורי, שיחד עם בקרת החלקה לפנייה מאפשר לבצע החלקות זנב ארוכות ונשלטות על-ידי הורדה של שלושה הילוכים וזריקה של הקלאץ'. את השאר האופנוע עושה – גם מכאנית וגם אלקטרונית. בעבר היינו צריכים לשלוט שליטה מדויקת על עוצמת הבלם האחורי ובנקודה המדויקת של הקלאץ' כדי לשלוט בהחלקה. היום האופנוע עושה זאת בעצמו. קסם.

    ההתנהגות הדינמית מצוינת, וזה אפילו מעט מפתיע. ראשית, ההיגוי זריז במיוחד – גם בגלל הכידון הרחב, גם בגלל גלגלי ה-"17, גם בגלל הבולמים הקשים, גם בגלל המשקל הנמוך (כשבפועל התחושה של מקשל נמוך יותר מהנתון המוצהר) וגם בגלל הגאומטרייה. זה אומר ששינויי כיוון מתבצעים בקלות רבה בנגיעה בכידון, וזו מעלה גדולה להיפרמוטו. ה-890SMT גם יציב מאוד, כך שהזריזות לא באה עם נדנודי ראש או חוסר יציבות, אלא פשוט פקודת היגוי, הטיה מיידית וחזרה לגז כשהאופנוע יציב. כאמור, מעלה גדולה.

    מערכת המתלים אמנם מודרנית ואף ניתנת לכיוון חלקי (שיכוך כיווץ ושיכוך החזרה מלפנים, עומס קפיץ ושיכוך החזרה מאחור), כשהכיוונים בהחלט מורגשים, אבל זו מערכת בולמים מדרג ב' של ק.ט.מ, וניכר שחסכו פה. יחד עם זאת, היא מספקת את צורכי האופנוע – בעיקר ברכיבה ספורטיבית. כאמור, מערכת המתלים מכוונת לצד הקשיח של המשוואה – כלומר יותר יכולות ספורטיביות על חשבון ספיגה ונוחות. גם הבלמים חזקים מאוד, כשלמרות ה-ABS ה-SMT עולה לסטופי בקלות (גם בהרכבה. ניסינו), ועם 2 אצבעות. יחד עם זאת, הבלם הקדמי מאוד 'עצי', והיה חסר לנו קצת רגש בידית הבלם. חלק מהביצועים האלה מתקבלים גם בזכות צמיגי המישלין POWER GP הספורטיביים והמצוינים שאיתם מגיע ה-SMT.

    ובסוף, ה-890SMT הוא אופנוע ספורטיבי בעל יכולות גבוהות, ואפילו גבוהות מאוד. המנוע יאפשר להאיץ מהר או לעלות לווילי בהילוכים שני ושלישי בלי מאמץ, ההיגוי זריז, היציבות גבוהה, מערכת המתלים תתמוך ברכיבה ספורטיבית בכבישים מפותלים, וכך גם שאר המערכות. גם המשקל נמוך, וזה בהחלט מורגש וחלק מעניין הזריזות. כהיפרמוטו אפשר לתקוף איתו כבישים מפותלים או לרכוב בימי מסלול, ואפשר גם להשתעשע בביצועי סופרמוטו כמו ווילי'ז, סטופי'ז והחלקות זנב. את כל אלה ה-SMT נותן באופן טבעי כחלק מהד.נ.א שלו.

    מאפשרת שעשועי סופרמוטו
    מאפשרת שעשועי סופרמוטו

    איך זה מרגיש

    ה-890SMT הוא אופנוע נוח. מצד אחד אתה לא מצפה לנוחות גבוהה מאופנוע ספורטיבי, אבל מצד שני הפלטפורמה היא של ה-890 אדוונצ'ר, וכאמור ה-T ב-SMT מציין טורינג (תיור), כך שנוחות היא חלק מובנה בקונספט ה-SMT. תנוחת הרכיבה ניטרלית מאוד ומאפשרת רכיבה ארוכה, עם גב זקוף, ידיים שלוחות קדימה וכידון רחב אבל לא רחב מדי, ויש גם הרבה מרחב לרגליים – גם לגבוהים. גובה המושב סביר ועומד על 860 מ"מ כך שניתן להגיע לקרקע עם רגל בטוחה. גם המושב החדש נוח מאוד – גם לרוכב וגם למורכב – ומאפשר רכיבה רצופה ארוכה. הביקורת על הנוחות מתמקדת במיגון הרוח, שלמעשה אינו קיים. המשקף השחור הקצר הוא בעיקר פריט עיצובי, והוא לא באמת מסיט רוח כך שבמהירויות גבוהות הרוח תגיע ישירות לגוף ולקסדת הרוכב.

    ביקורת נוספת שקשורה לנוחות היא פליטת החום מהמנוע לרגליים – במיוחד בתנועה עירונית. אם הרגשנו את זה היטב בחודש ינואר הקר, אנחנו לא רוצים לחשוב מה קורה באוגוסט בתל-אביב.

    היתרון הגדול של ה-SMT הוא הרב-שימושיות שלו. אופנוע נוח וקל לרכיבה שמשמש ככלי תחבורה יום-יומי לצד אופנוע לטיולים ארוכים כולל בהרכבה, וכמובן אופנוע בעל יכולות ספורטיביות גבוהות. בנוסף, כמו הרבה אופנועים מודרניים, ה-SMT הוא אופנוע קל לתפעול וידידותי לרוכב, כלומר קל לרכיבה.

    קל לרכיבה ולשליטה
    קל לרכיבה ולשליטה

    לקלות הרכיבה תורמות הבקרות האלקטרוניות. ניהול המנוע, למשל, איכותי מאוד ונשלט – גם בתגובת המצערת האגרסיבית שעליה רכבנו במהלך המבחן. יש גם בקרת אחיזה להטיה (שגם היא הייתה מנותקת ברוב שלבי המבחן, ואם לא מנותקת אז על רמת ההתערבות הנמוכה ביותר), ויש ABS להטיה הכולל מצב סופרמוטו שמבטל את התערבות ה-ABS על הגלגל האחורי – שזה המצב עליו רכבנו במהלך המבחן. בקרה כיפית במיוחד היא בקרת ההחלקה של הגלגל האחורי תחת בלימה, שדרכה אפשר לבחור כמה החלקה הצידה תתאפשר לגלגל האחורי במהלך סלייד, וליהנות מהחלקות זנב הנשלטות על-ידי האלקטרוניקה.

    השליטה על בקרת ההחלקה לפנייה, כמו גם על תגובת המצערת ועל רמת ההתערבות של בקרת האחיזה, מגיעות רק במצב Track שהוא חלק מה-Tech Pack – כמו גם תוספות כמו קוויקשיפטר ובקרת שיוט. עבור ה-Tech Pack תשלמו 5,000 ש"ח ותקבלו קוד שפותח את המערכות. השיטה הזו קיימת בק.ט.מ כבר כמה שנים, ואנחנו חייבים לומר שאנחנו לא אוהבים את השיטה הזו. זה כמו לקבל עם האופנוע ארגז אחורי, אבל כדי להשתמש בו תצטרכו לשלם 5,000 ש"ח על מפתח. פיתחתם אלקטרוניקה ובקרות? הם מוטמעים באופנוע? יופי. תאפשרו אותם לכולם, גם אם מחיר הבסיס של האופנוע יעלה במעט. אנחנו לא רואים רוכב שרוכש את ה-SMT בלי ה-Tech Pack, שכן יש בו שליטה על בקרות חשובות, כך שבפועל מחיר האופנוע גבוה ב-5,000 ש"ח ממחיר המחירון.

    ה-890SMT הוא אופנוע טוב עם טווח שימושים רחב, אבל בק.ט.מ כמו בק.ט.מ של השנים האחרונות חסכו פה כסף בכמה מקומות – אם זה הבלמים הלא ממותגים לעומת הברמבו של פעם, אם זה מערכת הבולמים הזולה יותר מאלו של העבר, אם זה הקלאץ' המכאני במקום ההידראולי בעבר, ועוד קטנות כאלה כמו המראות הלא איכותיות. יחד עם זאת, לעומת כמעט 140 אלף השקלים שה-990SM-T עלה ב-2009, ה-890SMT עולה 105 אלף ש"ח (כולל Tech Pack), כך שהמטרה לחסוך איפה שאפשר בהחלט מובנת.

    בשורה התחתונה, ה-890SMT הוא אופנוע טוב ובאיכות טובה, עם גימור איכותי ועם טווח שימושים רחב והרבה ביצועים.

    כיף של אופנוע!
    כיף של אופנוע!

    סיכום ועלויות

    ה-890SMT הוא אופנוע עם טווח שימושים רחב. הוא אופנוע נוח וקל לרכיבה שמשמש ככלי תחבורה יום-יומי, הוא אופנוע נוח שמאפשר רכיבות טיול ארוכות, והוא אופנוע ספורטיבי שמאפשר תקיפת כבישים מפותלים וביקור בימי מסלול – עם הערך המוסף של פעלולי היפרמוטו שמתבצעים בקלות. ה-890SMT הוא גם אופנוע מודרני מאוד שמספק מעטפת אלקטרונית איכותית וחבילת בקרות מתקדמת מאוד המתאימה לאופי האופנוע (רק שכדי לקבל את הכל תצטרכו לשלם 5,000 ש"ח נוספים).

    מחירו של ה-890SMT עומד על 100 אלף ש"ח, ועוד 5,000 ש"ל לחבילת ה-Tech Pack – כלומר 105 אלף ש"ח. במחיר הזה מקבלים אופנוע ביצועים רב-שימושי עם פאן פקטור גבוה מאוד, ושעדיין נעים לשימוש ביום-יום או בטיולים ארוכים ורגועים יותר. אבסולוטית זה הרבה כסף, אבל זה עדיין פחות מהמחיר של ה-990SM-T מלפני 15 שנים, וזה חלק מתהליך הוזלת העלויות שעושים בק.ט.מ בשנים האחרונות.

    באופן אישי אנחנו אוהבים מאוד את קונספט ה-SMT, למרות העיצוב השנוי במחלוקת, בעיקר בגלל הביצועים הגבוהים שמגיעים לצד נוחות גבוהה. ה-890SMT שומר על המאפיינים האלה, וגם מוסיף אלקטרוניקה ובקרות שעושים את הרכיבה קלה יותר. כיף של אופנוע!

  • רכיבה ראשונה: סוזוקי ויסטרום 800DE – התעוררות

    רכיבה ראשונה: סוזוקי ויסטרום 800DE – התעוררות

    • יתרונות: יכולות כביש, מנוע חזק חלק ומרשים, נוחות גבוהה
    • חסרונות: משקף קדמי, צריכת דלק, ויברציות בסל"ד שיוט, צמיגים שפוגעים ביכולות השטח
    • שורה תחתונה: אחרי עשור של תרדמת – סוזוקי חוזרת לחיים עם אדוונצ'ר מרשים ואיכותי
    • מחיר: 75,970 ש"ח
    • מתחרים: אפריליה טוארג 660, הונדה XL750 טרנסאלפ, ימאהה טנרה 700, ק.ט.מ 790 אדוונצ'ר, CFMOTO 800MT
    • נתונים טכניים: מנוע טווין מקבילי, 776 סמ"ק, 84.3 כ"ס (62KW) ב-8,500 סל"ד, 7.9 קג"מ ב-6,800 סל"ד, קירור נוזל, 6 הילוכים, מזלג הפוך של שוואה בקוטר 43 מ"מ בעל כיווני שיכוך כיווץ ושיכוך החזרה, מהלך 220 מ"מ, זרוע אלומיניום עם בולם יחיד של שוואה בעל כיוון עומס קפיץ ושיכוך החזרה, מהלך גלגל 220 מ"מ, צמד דיסקים של ניסין בקוטר 310 מ"מ עם קליפרים 4 בוכנות, דיסק אחורי ניסין בקוטר 260 מ"מ עם קליפר צף בוכנה בודדת, בסיס גלגלים 1,570 מ"מ, גובה מושב 855 מ"מ, מרווח גחון 220 מ"מ, משקל מלא 230 ק"ג, מיכל דלק 20 ל', צמיגים דאנלופ טריילמקס במידות 150/70R17, 90/90-21, צריכת דלק במבחן 17.3 ק"מ/ל'
    • אלקטרוניקה ובקרות: מצערות חשמליות, שלושה מצבי רכיבה, בקרת אחיזה מתכווננת עם מצב שטח, ABS להטיה עם מצב שטח, קוויקשיפטר, מסך TFT בגודל 5″, פנסי LED, שקע USB לטעינה

    צפו בווידאו – סוזוקי ויסטרום 800DE במבחן:

    עריכה: אביעד אברהמי

    מה זה?

    מכירים סוזוקי? אז מתי בפעם האחרונה היה משהו באמת רלוונטי, חדשני או יוצא דופן מסוזוקי? בסגמנט הכביש יש את הגרסה העדכנית ביותר של ה-GSX-R1000R מ-2018, שהיא אבולוציה ארוכה-ארוכה מהמקור של 1985. באופנועי הספורט יש את ה-GSX1300RR היאבוסה ה'חדש', שלא כזה שונה מהמקורי של 1999. קטנועים ואנדורו נאדה, ואת המוטוקרוס של סוזוקי עדיין מניעים עם רגלית. בסגמנט הפורח והמרוויח של האדוונצ'ר בסוזוקי תקועים במקום עם הוויסטרום 1050 מ-2020, שחוץ מעיצוב לא באמת חידש לעומת קודמיו, ולא יכול לדגדג מבחינת יכולות, מכלולים ואלקטרוניקה את המתחרים המודרניים. בישראל סוזוקי עדיין מציעים את ה-DR650, שלא ממש השתנה מאז שנת 1996.

    זה משתנה עכשיו, או יותר נכון בסוף שנת 2022, כאשר בתערוכת מילאנו של סוף שנת 2022 הציגו בסוזוקי מחליף מודרני לוויסטרום 650 הוותיק (יחד עם גרסת הנייקד GSX-8S שהחליפה את ה-SV650, וגרסת R ספורטיבית יותר) שפותח פלטפורמת 800 חדשה, שמקדימה במקצת את התחייה בסגמנט ה-1,000 סמ"ק. כמה מודרני? ובכן מדובר למעשה באופנוע חדש לגמרי, שרק במקרה יש לו את השם ויסטרום.

    אבל בשביל שלא נתבלבל, בסוזוקי עושים קישור מיידי למשפחה שנוסדה בשנת 1903 כיצרנית של מכונות אריגה והוסיפה בשנות ה-50 את חטיבות האופנועים והמכוניות. מעצבי סוזוקי מחברים אותנו ל-DR BIG של שנות ה-80 וה-90, לוויסטרום המקורי של תחילת שנות האלפיים, ואפילו לקרוסים של שנות ה-80 וה-90 בעזרת הצבעים של אופנוע המבחן הצהוב-כחול. לכותב שורות אלו היה את כל האמור, וזה כבר בהתחלה יצר העדפה מתקנת לסוזוקי החדש.

    סוזוקי ויסטרום 800DE
    סוזוקי ויסטרום 800DE

    הדף החלק מתבטא בהשלכת מנוע הווי-טווין הוותיק לפח והחלפתו במנוע טווין מקבילי חדש בנפח 776 סמ"ק עם סידור א-סימטרי מוכר של 270° בין פיני הארכובה, שנותן תחושה של אותו וי-טווין מפעם בגלל תזמון ההצתה. שלדת צינורות הפלדה חדשה, ביחד עם שלדת זנב פריקה המאפשרת להחליף רק את החלק הזה במקרה של נפילה או תאונה. מערכת הבולמים של שוואה בעלת כיוונונים כמעט מלאים, ומספקת מהלכי גלגלים של 220 מ"מ – וזה כחלק מאג'נדת השטח של סוזוקי, שכן זה נתון שגדול יותר מההונדה טראנסאלפ או הק.ט.מ 790 לדוגמה. כמובן שזה מגובה בחישוק קדמי במידת 21″ (ו-"17 מאחור). מיכל הדלק בנפח 20 הליטרים חדש גם הוא.

    לא מובן מאליו בסוזוקי, אבל יש כאן יישור קו אלקטרוני עם שאר המתחרות (למעט ימאהה והטנרה שמתגאים בחוסר בבקרות), והרשימה כוללת מצערות חשמליות, שלושה מצבי רכיבה שמסומנים ב-B, A ו-C בשפה של סוזוקי וקובעים את אופי העברת הכוח, בקרת אחיזה להטיה, ABS להטיה עם מצב שטח שמנתק את האחורי או ניתוק מלא, קוויקשיפטר שעובד מעולה, מסך TFT ברור בגודל "5, פנסי LED, ושקע USB לטעינה שנמצא בצד המסיכה הקדמית.

    בסוזוקי באים לדבר עכשיו בשפה אחרת, של הגדולים, ומציעים אופנוע אדוונצ'ר מודרני שצריך גם להתמודד עם שוק תחרותי וגם להראות לכולם שבסוזוקי חוזרים למשחק בכל התחומים ולא רק כאן. יש על ה-800DE החדש הרבה על הכתפיים, אז בואו ניתן גז ונראה אם זה עבד לסוזוקי.

    פלטפורמה חדשה אחרי עשור של תרדמת
    פלטפורמה חדשה אחרי עשור של תרדמת

    ביצועים

    ואם אנחנו כבר נותנים גז, צריך להצדיע כאן לסוזוקי. המנוע החדש מספק 84 כ"ס וכמעט 8 קג"מ – לא מספרים גבוהים, אבל יש כאן סוסים צעירים ובריאים. המנוע הזה חזק מאוד בסל"ד בינוני וגבוה, ועף קדימה עד למהירות של 160 קמ"ש – שם הקצב טיפה מואט. הריצה למעלה במהירות מתאפשרת גם בזכות הקוויקשיפטר המעולה של סוזוקי, שפשוט עושה את העבודה שלו, וגם משתף פעולה כשרוצים להוריד הילוכים. צריך לציין שהמנוע לא גמיש בצורה יוצאת דופן וכן יש מצבים בהם צריך להוריד הילוך אחד או שניים בשביל להתגבר על התנועה הנגדית ברגעים של עקיפה, אבל בתוך העיר זה לא הפריע. מעבר לכוח, המנוע חלק מאוד ונתייחס לכך בהמשך. הצד השני של כך מתבטא בצריכת דלק גבוהה מהצפוי, שהגיעה במבחן לכ-17 ק"מ לכל ליטר דלק.

    כמו בכל האדוונצ'רים המודרניים, גודל החישוק מלפנים כבר אינו מפריע כבעבר לשינויי כיוון או לרכיבה ספורטיבית. השלדה מכויילת ומאוזנת, כמו-גם הבולמים, והוויסטרום החדש מאפשר לזרום בין הפניות בכבישי הרים. זה לא אופנוע ספורט כמובן, אבל קל לשנות כיוון, לייצב קו בפנייה ולא לזוז משם ולהנות מהעשייה והרכיבה. הדרך לאותם הכבישים מתאפיינת באותה ההרגשה, כאשר קל מאוד לנווט איתו בין הרכבים שעומדים לפני הרמזור או בין הרכבים שנוסעים לאיטם בכביש המהיר.

    מנוע טווין מקבילי מצוין
    מנוע טווין מקבילי מצוין

    הבולמים עשו את עבודתם כראוי על הכבישים השבורים, כאשר כן יש איזושהי הרגשה של קשיחות יתר כאשר נכנסים לסדקים השכיחים במהירות איטית, כאילו הספיגה בחלק הראשון של הבולם לא כוילה עד הסוף, אבל זה בכלל לא מפריע במהירויות גבוהות. הבולם האחורי מעט רך כאשר מרכיבים, גם כשמכיילים את ברז שיכוך העומס למצב הקשה ביותר. זה גורם לתחושת ריחוף קלה של החלק הקדמי, לא משהו שאי אפשר להתרגל אליו. כצפוי, גם עם הבלמים לא היו שום בעיות עם ציון גבוה בתחושתיות ובעוצמה.

    התחושה מהבולמים מפריעה מעט יותר בשטח, שם החריצים הקטנים יכולים לעייף יותר את הרוכב בגלל הנוקשות היחסית שמועברת לידיים דרך הכידון. ניתן לרכך אותם במעט, אבל אז זה יפריע כשהקצב יעלה. כמובן שעם 230 ק"ג אין כאן שום כוונה לכבוש סינגלים, סלעים ודרופים, כאשר איזור הנוחות של הסוזוקי נמצא בשבילים, כמו עם רוב המתחרים שלו. נקודת התורפה העיקרית שלו באה לידי ביטוי בצמיגי הכביש איתם הוא מגיע שמגבילים אותו בשטח.

    איך זה מרגיש?

    תחושה מתחילה במראה עיניים, ולדעתנו הוויסטרום החדש נראה טוב מאוד, כאשר הצבעים השמחים והבולטים באופנוע המבחן פשוט עשו לנו טוב. אבל מעבר למראה, גם התחושה של המתגים והפלסטיקים השונים נותנת הרגשה שיחזיקו לעוד הרבה שנים, וכך גם מסך ה-TFT הקריא והנוח.

    המנוע של הסוזוקי הוא פשוט פנינה. מה שמרשים בו זה הקלילות והניחוחות שבהם ניתן להאיץ, הכל חלק. גם הוויסטרום 650 היה חלק, אבל כאן מרגישים את השרירים. אמרנו כבר ש-84 כוחות סוס לא נשמעים הרבה, בטח לעומת 92 הסוסים של ההונדה או 95 הסוסים של הק.ט.מ 790, אבל, לפחות בתחושה הסובייקטיבית, הוא לא מפגר אחריהם בכלל. מנגנון הקוויקשיפטר של סוזוקי מאוד איכותי ומאפשר, בקורלציה מלאה עם המנוע, לרוץ במעלה הסל"ד. זה ממש ממכר להאיץ חזק ולבעוט בהילוכים כלפי מעלה. גם ההורדה מאוד אינטואיטיבית ומדויקת.

    התנהגות מאוזנת בכביש עם יכולות שטח טובות
    התנהגות מאוזנת בכביש עם יכולות שטח טובות

    הביקורת שלנו היא על כמה נקודות. הראשונה היא זמזום ברגלית ימין שמופיעה בדיוק ב-130 קמ"ש, וברגע ששמים לב לוויברציה זה פשוט נתקע ומפריע. גם בהשקה העולמית הקולגות שלנו התלוננו על זה. התלונה השנייה נוגעת לתצרוכת הדלק. יכול להיות שהמנוע חובב הסל"ד אחראי לכך (ולא הרוכב כמובן), אבל מיכל הדלק מתרוקן מהר יותר מהמצופה. אמרנו שיוט ואמרנו ביקורת, אז משקף הרוח קטן מדי, ובתכל'ס לא עושה כלום. ניתן למקם אותו בשני מצבים, אבל זה דורש כלים מיוחדים. אנחנו משערים שמשקף אפטרמרקט ימצא את מקומו מהר מאוד אצל רוב הרוכשים.

    אין לנו משהו מיוחד לומר על הבולמים של שוואה. הם עושים את העבודה על הצד הטוב בכביש אבל לא מתעלים על עצמם. במהירות נמוכה מרגישים קשיחות מסוימת, שאולי ניתן לתקן עם כיוונון מדויק יותר, אבל מעבר לכך הם סיפקו את הסחורה בתנאים המשתנים שהעמסנו עליהם במבחן. החלק האחורי דרש הקשחה משמעותית של עומס הקפיץ כשהרכבנו. אם בכביש הסתדרנו, אז בשטח הספיגה של הבולמים דרשה או להוריד את הקצב ולשייט במוד טיול או לעמוד על הרגליות ולפוצץ את הגז בשביל לפתוח אותם עד הסוף. רכיבה בקצב בינוני לא סיפקה ביטחון רב לרוכב, לא בגלל בעיה בטיחותית או סכנה ליציאה מהקו, אלא שהמזלג העביר את כל מה שהגלגל פגש ישירות לידיים של הרוכב.

    צמיגי הדאנלופ עשו עבודה מעולה בכביש, אבל המחיר לכך הוא פגיעה ביכולות השטח. ניסיון לעלות עלייה ארוכה ולחה נעצרה בגלל חוסר אחיזה של הצמיג האחורי, ולא משנה באיזה מצב מנוע בחרנו. מי שיבחר לרכוב יותר בשטח יידרש לצמיגים אחרים. במערכת ניהול המנוע ניתן להיכנס למצב 'G', כלומר GRAVEL או עפר, שמעדן את תגובות המנוע ואת בקרת האחיזה לטובת השליטה על מצע חלק. אנחנו כהרגלנו העדפנו להשאיר את המנוע על המצב החזק ולנתק את כל הבקרות. כמובן שצריך לתאם ציפיות מראש (כמו עם רוב האדוונצ'רים) ולהבין שלא מדובר על אופנועי שטח טהורים. ניתן לטוס על שבילים וליהנות מיכולות השלדה והמנוע, אבל שטח מאתגר יותר כבר לא יתאים לסוזוקי. כך או כך, הוא הרבה יותר טוב מהוויסטרום 650 בכל מקום בו תרכבו.

    מיישר קו גם באלקטרוניקה
    מיישר קו גם באלקטרוניקה

    סיכום ועלויות

    סוזוקי נעלמה לנו בעשור האחרון ונתקעה במקומה. זה מבאס יותר לדור שזוכר את סוזוקי כיצרנית היפנית היחידה שהסכימה לפרוץ את החרם הערבי ולהגיע לישראל. רוכבים רבים גדלו על מסעות חוצי ישראל על-גבי אופנועי סוזוקי. הרוכבים החדשים יותר לא בהכרח התייחסו לוויסטרום DL650 כאל אופציה מבחינתם אם מרכיב השטח היה ברשימת הדרישות.

    התחייה המחודשת של סוזוקי באה לנו טוב ומוסיפה הרבה צבע ואופציה נוספת לקטגוריה שהולכת ומשתכללת והולכת ומתפתחת. הוויסטרום 800DE מציע חבילה שלמה שמורכבת ממנוע מעולה, מכלולים טובים מאוד, אלקטרוניקה מתקדמת ונוחות גבוהה מאוד לרוכב ולמורכב. כל זה עטוף בעיצוב שנראה טוב (בטח בצבעים של אופנוע המבחן) ומביאים את סוזוקי אל אותה השורה כמו המתחרים.

    המחיר הנדרש בישראל גם שם אותו שם, כאשר המחיר המבוקש הוא 76 אלף ש"ח (עם עודף של 30 שקלים על הסכום הזה), שזה נהיה הסטנדרט החדש בקטגוריה הזו. הבחירה בין סוזוקי לשאר המתחרים ברשימה יכולה לרדת לרמת המה עושה לכם יותר טוב על הלב, כי כולם טובים וכולם איכותיים – וגם הוויסטרום החדש.

    הסוזוקי ויסטרום 800DE הוא אחד מהסוזוקים הטובים ביותר שיש במבחר כיום, ואחד מהאדוונצ'רים הטובים ביותר בשוק. בסוזוקי הצליחו להגיע למסיבה באיחור משמעותי, אבל להגיע עם אופנוע אפוי שעושה את כל מה שהוא צריך על הצד הטוב. כיף לראות שהחברה הוותיקה מתעוררת, וכיף לגלות שבסוזוקי הצליחו לייצר אופנוע מוצלח תוך כדי. ברוכה השבה סוזוקי!

  • רכיבה ראשונה: פיג'ו PM-01 בהשקה עולמית

    רכיבה ראשונה: פיג'ו PM-01 בהשקה עולמית

    • יתרונות: עיצוב מודרני ייחודי, קלות רכיבה, גימור טוב
    • חסרונות: מעט ספרטני, גרסת ה-125 סמ"ק לא תגיע ארצה
    • שורה תחתונה: אופנוע מתחילים פשוט אך יפה ומעוצב שמרמז על גרסת ה-300 שתגיע בעתיד
    • מחיר: אין. לא יגיע ארצה
    • מתחרים: הונדה CB125R, ימאהה MT125, ק.ט.מ 125 דיוק, הוסקוורנה סווארטפילן 125, קוואסאקי Z125
    • נתונים טכניים: מנוע צילינדר יחיד, 124.8 סמ"ק, 13.7 כ"ס ב-9,500 סל"ד, 1.12 קג"מ ב-7,500 סל"ד, 4 שסתומים, SOHC, קירור נוזל, הזרקת דלק, 6 הילוכים, שלדת צינורות פלדה, מזלג קדמי הפוך בקוטר 41 מ"מ עם מהלך 125 מ"מ, בולם אחורי יחיד עם כיוון עומס קפיץ ומהלך גלגל 166 מ"מ, דיסק קדמי 280 מ"מ עם קליפר 4 בוכנות, דיסק אחורי 240 מ"מ עם קליפר צף, מערכת ABS, בסיס גלגלים 1,370 מ"מ, גובה מושב 810 מ"מ, מיכל דלק 12.5 ל', משקל מלא 150 ק"ג, צמיגי מצלר 110/70R17, 150/60R17

    צפו בווידאו – פיג'ו PM-01 בהשקה עולמית:

    עריכה: אביעד אברהמי

    מה זה?

    חברת פיג'ו החלה לייצר אופנועים לפני כמעט 126 שנים, בשנת 1898, אך מאז שנות החמישים של המאה העשרים עברה להתמקד בייצור קטנועים. כעת חטיבת האופנועים של פיג'ו, בבעלות החדשה של תאגיד מהינדרה ההודית, חוזרת למקורות ומציגה את האופנוע הראשון שלה מזה עשרות שנים.

    הפיג'ו PM-01 125 מהווה כרטיס כניסה לעולם האופנועים עבור החברה שמקווה שיהווה גם כרטיס כניסה לרוכבים חדשים – צעירים בני 16 ונהגי מכונית שעברו מבחן שליטה ומחפשים אופנוע A2 ראשון. האופנוע בעל מנוע 125 סמ"ק מקורר נוזל, והוא פשוט למדי ומכוון להיות זול מרבים ממתחריו, אך עם זאת בפיג'ו דאגו להוסיף מספר 'אקסטרות' בתחום האבזור והעיצוב. ה-PM-01 מגיע עם מסך TFT, תאורת LED מלאה בעיצוב מיוחד, שישה הילוכים ועיצוב צעיר. בכך מקווים בפיג'ו שה-PM-01 יפנה לקהל בגלל המחיר, אך בכל זאת יצית בהם תשוקה לעולם האופנועים.

    ה-PM-01 מגיע בצבע שחור, כחול ולבן, ובעתיד הקרוב תצטרף אליו גם גרסת 300 סמ"ק. גרסת ה-125, שעליה רכבנו בהשקה העולמית והיא זו שנבחנת כאן, לא תגיע לישראל, אך היא פותחת צוהר לגישה החדשה של פיג'ו, וגם יותר ממעידה על גרסת ה-300 סמ"ק שעתידה להיחשף בקרוב.

    פיג'ו PM-01 - האופנוע הראשון של פיג'ו תחת מהינדרה ההודית
    פיג'ו PM-01 – האופנוע הראשון של פיג'ו תחת מהינדרה ההודית

    ביצועים

    הפיג'ו PM-01 הוא אופנוע קטן וקל. קל לעלות עליו ולהרים אותו מרגלית הצד כראוי לאופנוע 125 למתחילים. תיבת ההילוכים נותנת תחושה מעט ספוגית או מעורפלת אך מתפקדת היטב. כשמתחילים לרכב ההיגוי קל אך לא תזזיתי. המנוע קצת חלש בתחילה ממה שציפינו, אך מושך בצורה אחידה במעלה הסל"ד – שם הוא חזק יותר, והוא מאיץ בהדרגה עד למהירות הסופית.

    המתלים איכותיים למדי, בעיקר המזלג הקדמי – מזלג הפוך בקוטר 41 מ"מ. לא רע לאופנוע שאמור להיות כלי תקציב בסיסי. המהמורות בכביש נספגות היטב והגלגלים נשארים צמודים לכביש. גם הבלמים טובים ונותנים מספיק כוח לעצור את האופנוע הקטן.

    בתוך העיר זהו כלי קל לשליטה, נמוך, קל משקל וזריז. אמנם במשקל 150 ק"ג הוא כבד על הנייר מרוב מתחריו, אך עדיין זהו משקל נוצה. מחוץ לעיר הוא מתפקד בצורה נאותה, בכביש המהיר כוחו ומהירותו מוגבלים מן הסתם אך הוא יציב ונוח. אין מיגון רוח, אך במהירויות אליו ה-PM-01 מגיע, עד כ-120 קמ"ש על השעון, גם אין צורך בכך. ברכיבה בכבישים מפותלים הוא מהנה מאוד, קל להשכיב אותו מצד לצד, קל לבלום ורק התאוצה לוקחת מעט זמן. בשורה התחתונה, כמצופה, הכל בו ידידותי למשתמש והביצועים עומדים בסטנדרט של הקטגוריה.

    ביצועים בהתאם לסטנדרט הקטגוריה
    ביצועים בהתאם לסטנדרט הקטגוריה

    איך זה מרגיש?

    הפיג'ו PM-01 נועד להיות ידידותי למשתמש המתחיל אך עם עיצוב מסעיר. אולי הוא לא מסעיר, אך הוא בהחלט אופנוע נאה ומודרני. תאורת ה-LED מעוצבת בצורה מיוחדת כשמתחת לפנס הראשי יש מעין שלושה ניבים, התאורה האחורית מחולקת לשישה פסים והמאותתים צמודים לגוף האופנוע, וכמו שאר התאורה – נראים מצוין. מתחת למיכל הדלק יש חיפויי פלסטיק, ותחתיהם המנוע בתוך שלדת הצינורות השחורה. המושב המדורג קצר, והפלסטיקה שמתחתיו מסתיימת מיד בסופו. ובקצה האופנוע, המחרשה עם לוחית הרישוי תלויה על הזרוע האחורית. גם דיסקי הבלימה זוכים לגימור גלי אסתטי. בסך הכל הרושם הנוצר הוא של אופנוע קטן אך נאה, כשמסיכת החזית נותנת אפקט מעט עתידני, יש שיאמרו חייזרי – אך בטוח מיוחד.

    תנוחת הרכיבה ניטרלית, עם רכינה קלה לפנים ורגליים המוסטות מעט אחורנית. נוח גם לאחר רכיבה של כשעתיים. גם המושב הקטן אולי נראה מינימליסטי, אבל עושה עבודה טובה. המושב לא נמוך במיוחד והאופנוע כל כך צר שאין כל בעיה להגיע עם שתי רגליים לקרקע.

    הזכרנו כמה קל להוריד את ה-PM-01 מהרגלית, אבל יותר קשה לפתוח אותה בסיום הנסיעה. רגלית הצד מסתתרת מתחת לרגליות הרכיבה ומעט קשה למצוא אותה.

    פרט לעיצוב יש בו עוד מספר אביזרים לא סטנדרטיים לכלי תקציב. ראשית לוח השעונים – מסך TFT גדול וקריא. הוא אמנם לא מאפשר קישוריות לנייד, אבל הוא נראה מודרני והוא אינפורמטיבי ומאוד יעיל. התצוגה במסך נשלטת מצמד כפתורים מסיבי בצידו השמאלי של הכידון. במרכז הכידון, במיקום מעולה, נמצא שקע טעינה USB. המראות בצידי הכידון אמנם פשוטות, אבל איכותיות ומספקות שדה ראייה מצוין. רמת הגימור טובה, וחלקי הפלסטיקה והמתגים מוצקים ופועלים ללא דופי.

    עיצוב מודרני ייחודי ואבזור רב
    עיצוב מודרני ייחודי ואבזור רב

    סיכום ועלויות

    הפיג'ו PM-01 125 הוא אופנוע בסיסי ופשוט, אבל הוא מיושם היטב. הוא ניטרלי וידידותי כראוי לכלי מתחילים. לא נותר לנו אלא להסכים עם פיג'ו שקהל היעד יהיה החל מנערים ונערות בני 16 שקונים אופנוע ראשון או רוכבים יותר מבוגרים שמחפשים תחליף לרכב ומוציאים רישיון A2 בהליך מקוצר. לאלו וגם לאלו ה-PM-01 ייתן מענה הולם.

    יש לו מספר מתחרים מבוססים בשוק הישראלי בטווח מחיר שבין 25 עד 28 אלף ש"ח, ופיג׳ו מכוונת לחלק התחתון של טווח המחירים אך בכל מקרה ההבדלים קטנים.

    ה-PM-01 אינו אופנוע פרימיום. הוא אופנוע תקציב, אך יש בו איכות גימור מעולה, עיצוב מיוחד ומספר פינוקים נוספים. הוא יספק את כל צרכיו של כל אופנוען מתחיל, ילמד אותו את רזי הרכיבה, וייראה לא רע בחניה של בית הספר.

    הפיג'ו PM-01 בנפח 125 סמ"ק לא יגיע ארצה בשלב זה – בעיקר בשל חוסר כדאיות, שכן שוק אופנועי ה-125 סמ"ק הוא זעום, והוא כבר רווי בכלים ותיקים יותר – אולם הוא מאפשר להבין את הלך הרוח בפיג'ו המתחדשת בבעלות מהינדרה, וגם יותר ממרמז על גרסת ה-300 סמ"ק שאמורה להיחשף בקרוב וסביר להניח שכן תגיע ארצה.

  • רכיבה ראשונה: ק.ט.מ 790 אדוונצ'ר 2024 – האוסטרי מסין

    רכיבה ראשונה: ק.ט.מ 790 אדוונצ'ר 2024 – האוסטרי מסין

    צילום: אביעד אברהמי

    • יתרונות: המנוע עדיין גמיש ומהנה, מתלים משמעותית טובים יותר מבעבר, נוח בכביש ובשטח, יכולות בכביש ובשטח, מחיר
    • חסרונות: פליטת חום מהמנוע, משקל גבוה, שקט מדי
    • שורה תחתונה: ה-790 אדוונצ'ר טוב וזול יותר מקודמו ומהווה אלטרנטיבה מעניינת למתחרים עם יכולות אדוונצ'ר טובות מאוד בכביש ובשטח, ואף מילה על סין
    • מחיר: 73,990 ש"ח
    • מתחרים: ימאהה טנרה 700, הונדה XL750 טרנסאלפ, אפריליה טוארג 660, CFMOTO 800MT, סוזוקי ויסטרום 800DE
    • נתונים טכניים: מנוע טווין מקבילי, 799 סמ"ק, הספק 95 כ"ס ב-8,000 סל"ד (יש אופציה להספק מוגבל ל-A1), מומנט 8.87 קג"מ ב-6,600 סל"ד, הזרקת דלק, מצערות חשמליות, 3 מפות ניהול מנוע, בקרת אחיזה 3 מצבים, 6 הילוכים, קלאץ' מחליק, שלדת צינורות פלדת כרומולי, מתלה קדמי טלסקופי הפוך של WP בקוטר 43 מ"מ, מהלך 200 מ"מ, מתלה אחורי זרוע אלומיניום עם בולם יחיד, מהלך 200 מ"מ, 2 דיסקים קדמיים 320 מ"מ, קליפרים רדיאליים 4 בוכנות, דיסק אחורי 260 מ"מ, מערכת ABS להטיה, בסיס גלגלים 1,509 מ"מ, גובה מושב 860 / 840 מ"מ, מרווח גחון 233 מ"מ, מיכל דלק 20 ל', משקל יבש 199 ק"ג, צמיגי פירלי סקורפיון ראלי STR במידות 150/70-18, 90/90-21, תצרוכת דלק במבחן 20 ק"מ/ל'
    • אלקטרוניקה ובקרות: מצערות חשמליות עם 3 מצבי רכיבה (כביש, גשם, שטח), בקרת אחיזה להטיה, מערכת ABS להטיה, פנסי LED היקפיים, מסך TFT צבעוני בגודל 5″ עם חיבור לסלולר, שקע טעינה USB-C. אופציה ב-4,900 ש"ח: חבילת 'Tech Pack' הכוללת קוויקשיפטר דו-כיווני, מצב ראלי בניהול המנוע, בקרת שיוט

    צפו בווידאו – מסביב לק.ט.מ 890 אדוונצ'ר:

    עריכה: אביעד אברהמי

    מה זה?

    בואו ננסה לעשות רגע סדר בכל המספרים והנפחים של ק.ט.מ. ה-790 אדוונצ'ר המקורי הוצג בשנת 2019 ביחד עם הגרסה הקרבית יותר, ה-790 אדוונצ'ר R. את הראשון הם הגדירו כאופנוע הטיולים עם יכולות השטח הגבוהות ביותר, ואת השני כאופנוע השטח עם יכולות התיור הגבוהות ביותר. המחיר של גרסת הבסיס בזמנו היה 86 אלף ש"ח (96 אלף לגרסת ה-R), ולטעמנו התוצאה לא הצדיקה את המחיר הגבוה עם אכזבה בתחום הבולמים הפשוטים שפגעו ביכולות בכביש ובשטח, וזה לצד בעיות גימור ואמינות שהתגלו בארץ ובעולם. שנתיים לאחר מכן הוצג הק.ט.מ 890 אדוונצ'ר, כשהסיבה העיקרית להגדלת הנפח הייתה תקנות זיהום האוויר המחמירות והחונקות שהוסיפו למשקל (מפלט ענק) ופגעו בהספק. הפלטפורמה נשארה זהה, אולם בוצעו מספר שינויים ביחס ל-790, על-מנת לשפר את האופנוע ולהפוך אותו למכונה טובה יותר, ואכן כך הרגשנו. בשנה שעברה הוצגו גרסאות משופרות ומעודכנות של ה-890 עם עדכוני עיצוב, אלקטרוניקה וכיול מחודש לבולמים.

    רגע שנסביר איך הגענו בחזרה ל-790 סמ"ק נציין שבשנתיים הקרובות בכוונת ק.ט.מ להמשיך עם הגדלת הנפחים ולעלות ל-990 סמ"ק (כאשר ה-990 דיוק כבר הוצג) ול-1,390 סמ"ק עם המפלץ הבכיר שבחבורה. הגדלת הנפח תשפיע בהכרח על המחיר ועל הפער הגדול שקיים בין ה-390 אדוונצ'ר, שגורם לבוגר שמיצה אותו לחפש את האופנוע הבא בשדות זרים וזולים יותר. למעשה ענינו על השאלה של תקומת ה-790, כאשר דרך נוספת להוזילו והנגישו היא להעתיק את היצור ממפעל האם באוסטריה ולהעבירו לפס היצור שבמפעלי CFMOTO בסין, תחת הפיקוח ההדוק של ק.ט.מ.

    מה עוד שונה ממה שלמעשה בחנו לפני חמש שנים? ובכן, מרבית העדכונים חופפים ל-890 של 2023, כאשר העדכון הנראה ביותר לעין הוא העיצוב עם פלסטיקה חדשה לחלקו הקדמי ביחד עם צביעה, גרפיקה ומדבקות שאמורות להיות עמידות יותר. יש את המשקף החדש והאווירודינמי יותר של ק.ט.מ, מגן מנוע חדש, ומושב חדש עם מגרעת (נוחה) לגב התחתון, שמתכוונן בגובה מ-840 ל-860 מ"מ.

    ק.ט.ץמ 790 אדוונצ'ר - חוזר מעודכן ל-2023/4
    ק.ט.מ 790 אדוונצ'ר – חוזר מעודכן ל-2023/4

    מערכות האלקטרוניקה מקבלות את מסך ה-TFT החדש בגודל 5″ עם גרפיקה מעודכנת ועם חיבור לשקע USB. ה-790 אדוונצ'ר מגיע עם מצב 'דמו' (DEMO MODE) שנוי במחלוקת אשר מאפשר את כל מבחר אופציות ניהול המנוע (מצב ראלי) ב-1,500 ק"מ הראשונים, ויתן טעימה לרוכב שיחליט אם ברצונו לרכוש את האופציה שבתשלום. היבואן המקומי מוכר את חבילת האקטרוניקה המשודרגת כיחידה אחת, ומחיר נוסף של 4,900 ש"ח יתן את מצב הראלי האמור, את הקוויקשיפטר הדו-כיווני ואת בקרת השיוט (כאשר המתג שלו כבר קיים על הכידון). בנוסף, מערכת ה-ABS להטיה מקבלת מודולטור חדש (9.3MP) של בוש, כשמצב ABS לשטח ייכנס בצורה אוטומטית במעבר למצב שטח במערכת ניהול המנוע ויתבטא בהחלשת הפעולה על הגלגל הקדמי וביטולו לגמרי על הגלגל האחורי.

    מנוע הטווין המקבילי המוכר של פעם בנפח 799 סמ"ק נשאר ללא שינוי, והוא מציע 95 כ"ס (ויש גם גרסת A1 מוגבלת ל-47.6 כ"ס) ומומנט מעט נמוך יותר מקודמו של 8.9 קג"מ. אחד השינויים החשובים לדעתנו הוא של בולמי ה-WP מסוג APEX אשר קיבלו כיול מחודש, כאשר מהלך הגלגל נשאר על 200 מ"מ בשני הצדדים. החישוקים כמובן במידות 21″ מלפנים (צמיג 90/90) ו-18″ מאחור (150/70), כאשר הצמיגים חדשים מסוג פירלי סקורפיון ראלי STR, כמו ב-890. המשקל המוצהר נמדד על 199 ק"ג, וזה לפני 20 הליטרים שנכנסים למיכל הדלק הרחב והנמוך (שממשיך לשגע עם מד הדלק בלוח השעונים, שמציג רק את החצי השני של המיכל).

    הק.ט.מ 790 אדוונצ'ר העדכני ממשיך לרצות להיות אופנוע אדוונצ'ר תיור עם יכולות שטח גבוהות, והפעם עם תג מחיר שווה למתחרים. יצאנו בימי החורף הרטובים לרכיבת ניקוי ראש משלושה חודשי מילואים בעזה ולראות האם לאח המשונמך במשפחה יש מה להציע מול אחיו הגדול ומול רבי המכר בקטגוריה.

    מיוצר במפעלי CFMOTO בסין
    מיוצר במפעלי CFMOTO בסין

    ביצועים

    את מנוע הטווין המקבילי, ה-LC8c, אנחנו זוכרים לטובה עוד מה-790 דיוק ומה-790 אדוונצ'ר 'של פעם'. זהו מנוע חזק, חלק גמיש ויעיל. נציין בעיה אחת קטנה ונשים אותה בצד – הוא פחות טוב ממה שהתרגלנו מה-890 אדוונצ'ר, שמציע עוד 10 כ"ס ועוד קג"מ וחצי משמעותיים. אם נתעלם מהנתון האחרון עדיין אפשר להתרשם ולהנות מהמנוע הטוב הזה. כוח יש כבר מסל"ד נמוך והוא עולה במהירות במעלה הסל"ד ומאפשר האצות שמשאירות את כל התנועה מאחור. לאורך כל קשת הסל"ד המנוע ליניארי לחלוטין, לא מפתיע במכות כוח ומעביר את התנועה אל הגלגל האחורי בצורה צפויה ונשלטת – גם בכביש וגם בשטח. ניתן להאיץ מהר מאוד לכיוון ה-200 קמ"ש על השעון, אך שיוט רגוע עם עודף כוח יתבצע במחוזות ה-150 קמ"ש.

    השכנים ישמחו ומצלמות הרעש יישארו מובטלות, כי האגזוז הענק הזה של היורו 5+ מחריש את הכל ובטוח גם משפיע על הביצועים.

    למען האמת, מבחינת התנהגות הכביש לא הופתענו – לא בעיר ולא מחוץ לעיר. נתחיל בסביבה האורבנית בה קל מאוד לרכוב עליו ולזרום בין הרכבים העומדים, הרמזורים העוצרים והצמתים החלקים. קל מאוד לעלות ולרדת ממדרכות, והבולמים סופגים בקלות את החריצים והבורות (כל זאת במהירות איטית). הבלמים חזקים וטובים והרוכב יושב מעל לכולם ורואה הרחק קדימה. הביקורת העיקרית שלנו ממשיכה לשים דגש על פליטת החום לרוכב, שהורגשה גם בימים הקרים (כששם זה נחמד, אבל בימי אוגוסט הלוהטים פחות). למעשה התחושה היא שזה יותר ממה שזכור לנו מדגמי ה-890, אבל אנחנו לא יכולים לשים את האצבע על הסיבה. עוד ביקורת היא על העברת ההילוכים, בדגש על הורדת ההילוכים. הקוויקשיפטר מאפשר להעביר בצורה חלקה (ומגניבה) כלפי מעלה אבל לעתים קשה להוריד את ההילוכים בלי גז ביניים בריא ומצמד במהירויות של עיר. סיבה מקלה היא העובדה שאופנוע המבחן היה חדש לגמרי, וסביר להניח שזה ישתפר בהמשך, אבל כבר נתקלנו באופנועי אדוונצ'ר ותיקים של ק.ט.מ-הוסקוורנה עם התופעה הזאת.

    מנוע גמיש ויעיל
    מנוע גמיש ויעיל

    רוח האדוונצ'ר באה לידי ביטוי עוד יותר מחוץ לעיר כאשר המושב החדש נוח מאוד ברכיבות ארוכות, בטח עם המשענת גב-תחתון הקטנה והכל-כך נעימה, ביחד עם המשקף החדש (והלא מתכוונן) שבסך הכל עושה עבודה טובה ואף מזרים אוויר לרוכב דרך הפתח הקטן שבחלקו העליון. המנוע החלק והחזק עושה כצפוי את העבודה בכביש הפתוח והוא חסכוני למדי, כאשר צריכת הדלק הממוצעת במהלך ימי המבחן עמדה על 20 ק"מ לליטר. גם ימי מבחן רטובים לא הרחיקו אותנו מכבישים מפותלים, ועם ההיכרות של התנהגות הכביש הטובה מאוד של ה-790 וה-890, ולא ציפינו כאן למשהו אחר כאן. לא אופנוע ספורט, בגלל המשקל וכמובן חישוק 21″ מלפנים, אבל בהחלט אופנוע מגיב, מהנה ובטוח לרכיבה בכביש המתפתל. מילה טובה על הצמיגים, טוב לגלות שכאן לא ניסו לחסוך את הכסף, והסקורפיון ראלי STR של פירלי עושים עבודה טובה בשילוב של הכביש והשטח.

    נקודת הביקורת העיקרית שלנו בדור של 2019 הייתה על הבולמים הפשוטים – בעיקר האחורי – שפגעו ביכולות השטח. לשנת 2024 הבולמים עברו כיול מחודש ומהפך מבחינתנו. חווינו אותם לטובה עם ה-890 אדוונצ'ר, וגם כאן מערכת המתלים הגיעה להיות בדיוק כמו שהיא צריכה להיות – מערכת מתלים שמספקת הידראוליקה טובה המאפשרת לאורך מהלך הבולם יכולות כביש ראויות כמו ספיגה ונוחות לצד קשיחות ויציבות, וכן יכולות שטח ראויות על שבילים מהירים. הפער לעומת גרסת ה-R המשודרגת (של ה-890 אדוונצ'ר) באה לידי ביטוי בעיקר במהירות גבוהה, שגורמת בכביש לנדנוד של החלק האחורי וניתוק של הגלגל האחורי מהקרקע ברכיבת שטח. במקרה הזה צריך לעשות תיאום ציפיות מצד הרוכב: אם הוא רוצה אופנוע כביש מהיר וספורטיבי – שיקנה דיוק, ואם הוא רוצה אופנוע אדוונצ'ר קרבי לשטח – שיקנה 890 R.

    האלקטרוניקה באופנועים המודרניים ממשיכה לשרת את הרוכב ולספק מעטפת בטיחות ש(גם)מספקת שקט נפשי בעת רכיבת חורף רטובה, בין אם זה בבקרת האחיזה בהטיה שמאפשרת לפתוח גז ללא חשש וה-ABS בהטיה, שמגובה עם בלמים איכותיים. יש כמובן מצב 'גשם', אבל אנחנו תמיד מעדיפים את מלוא תגובת המנוע. העברה בשטח למצב 'אנדורו' מעדנת את תגובת המצערת וגם מבטלת באופן אוטומטי את ה-ABS על הגלגל האחורי, וזה יעיל מאוד ברכיבה על שבילים שהשכבה העליונה בהם היא בוצית. בתוספת מחיר ניתן גם להוסיף את מצב 'ראלי', שבכלל משחרר את מלוא 95 כוחות הסוס אל האדמה וגם מספק תשעה מצבי התערבות, או כפי שאנחנו מתייחסים אליהם – תשעה מצבי דריפט, שמאפשרים לווסת את רמת ההחלקה בכל פתיחת מצערת. מצב הראלי הוא תמיד המועדף עלינו באופנועי האדוונצ'ר של ק.ט.מ, אך כאמור, הרוכש נדרש להוסיף עוד חמישייה למחיר הרכישה. כל הפונקציות נשלטות דרך הדור החדש של מסך ה-TFT, שפשוט עושה עבודה מעולה וברורה בהצגת הנתונים.

    הבולמים השתפרו, ואיתם יכולות השטח
    הבולמים השתפרו, ואיתם יכולות השטח

    איך זה מרגיש?

    צברנו הרבה קילומטרים במשך השנים על גרסאות ה-790 וה-890 של ק.ט.מ ותמיד אהבנו את השורה התחתונה – אופנוע אדוונצ'ר שעושה עבודה טובה מאוד בכביש ומספק את הערך המוסף בשטח, כאשר מי שרוצה יותר אתגרים שם יכול לבחור בגרסת ה-R הקרבית יותר. זה מתחיל בעיצוב שנראה הרבה יותר טוב מהדור הקודם, וגם מגיע עם שילוב צבעים שמאפשר לרוכש לא להתבייש להיראות איתו. המושב יחסית לא גבוה ומאפשר להגיע בקלות לרצפה לרוכבים הנמוכים, ולא במחיר של אי-נוחות לרוכבים הגבוהים יותר. בק.ט.מ תמיד היו טובים בהבנת הרוכב, וגם כאן נמצא סביבת רוכב שגם מאפשרת נוחות גבוהה וגם שליטה מיטבית על האופנוע – החל ממיקום הרגליות, זוית הברכיים על מיכל הדלק, מיקום הכידון וזוית הידיות. הכל טבעי ומאפשר שליטה ונוחות ברכיבת כביש אורבנית ורכיבת טיול ארוכה ביחיד ובזוג, גם בשטח.

    מנוע ה-LC8c תמיד הפתיע אותנו ביכולות שלו לספק גם רכיבה נינוחה וחלקה מצד אחד וגם לספק מנות אדרנלין כשהקצב עולה. ברכיבה יום-יומית שגרתית, כזאת שלוקחת את את הרוכב לעבודה ולסידורים, תמיד יהיו רזרבות כוח זמין ונשלט שיאפשרו לרכוב בכל קצב בו יבחר הרוכב, תחושה שממשיכה לתוך השטח, שם ניתן להתגבר על מכשולים בעזרת המנוע, להניף גלגל קדמי (בעיקר כשהבקרות מנותקות) ולהחליק את האחורי מתי שרוצים. הבעיה היחידה שלו תהיה אם הרוכש מכיר את מנוע ה-890, כי יהיה את השלב בו הוא ירגיש שיש מעט פחות כוח או מהירות לעומת האח הגדול.

    ההפתעה הגדולה ביותר מגיעה מצד הבולמים. אמנם אהבנו אותם בגרסת ה-'S' החדשה של ה-890, אבל לחוות אותם על ק.ט.מ עם מדבקת '790' על מיכל הדלק, זה משהו שלא ציפינו לו, בטח לאחר האכזבה מהדור הקודם. הכיול המחודש של הבולמים פשוט הופך את כל השלילי מהעבר לחיובי ומספק אופנוע שלם שלא מגביל את הרוכב, כל עוד הוא מודע למגבלות האופנוע ולא מנסה להפוך את ה-790 אדוונצ'ר לאופנוע ספורט או אופנוע אנדורו.

    קל מאוד לרכוב על הק.ט.מ 790 אדוונצ'ר ולהרגיש בנוח בכל מצב. הנוחות הזאת היא בדיוק מה שהרוכב מחפש בטיול הכביש לצד השני של ישראל ופק"ל הקפה שיתבשל בנקודה הכי רחוקה בשטח. הנוחות הזאת לא מתנגשת עם מנת הכיף שניתן להפיק בכביש ובשטח כשנחה רוח הגז על הרוכב.

    אופנוע טוב במחיר נמוך ב-21 אלף ש"ח מה-890 אדוונצ'ר
    אופנוע טוב במחיר נמוך ב-21 אלף ש"ח מה-890 אדוונצ'ר

    סיכום ועלויות

    בק.ט.מ הכניסו את עצמם לבעיה כשרף המחיר של אופנועי האדוונצ'ר מהבית המשיכו לעלות ולעלות בזמן שהמתחרים יישרו קו בתחום האלקטרוניקה (למעט ימאהה, שזה הקטע שלהם) וייצבו קו על 70 עד 75 אלף ש"ח. הפתרון היה לחזור אל הנפח שהתחיל את המשפחה ולהעתיק את קו הייצור אל סין הזולה יותר, ובכך לגלגל את ההוזלה אל הלקוח.

    בשום מקום ובשום שלב לא הרגשנו פשרה או חסכון על האופנוע עליו רכבנו. למעשה ה-790 נתן מכלול תחושות של ק.ט.מ-אדוונצ'ר מא' ועד ת', והעובדה שהוא מיוצר בסין לא שינתה דבר לעומת הגרסאות האוסטריות הטהורות שהכרנו לפני כן. מדובר על אופנוע אדוונצ'ר איכותי וטוב, שיכול לעשות הכל על הצד הטוב ולספק הרבה הנאה וסיפוק תוך כדי.

    למעשה הוא כל-כך טוב שהוא מייתר לחלוטין את גרסת ה-890, שמשמעותית יקרה יותר ולא מתבלטת בשום מקום לעומת אופנוע המבחן של היום. בק.ט.מ מצהירים שלא יציעו גרסת R קרבית, כך שמי שירצה יותר יכולות שטח ויבחר ב-890 אדוונצ'ר R יצטרך להוסיף מעל ל-30 אלף ש"ח, מחיר של אופנוע אנדורו קרבי משומש בן 4.

    בק.ט.מ מציעים את ה-790 אדוונצ'ר במחיר של 74 אלף ש"ח, כשזה המחיר הסופי בלי שטיקים של הנחות מזומן או המצאות שיווקיות כאלו ואחרות. גם אם הרוכב יבחר להוסיף את חבילת האלקטרוניקה בעוד 5,000 ש"ח עדיין יהיה חיסכון כלכלי משמעותי לעומת 95 אלף השקלים המתבקשים עבור ה-890 אדוונצ'ר ה'רגיל'. המתחרים מיפן (ואיטליה – אפריליה) נעים על טווחי המחירים האלו, כשעד עכשיו היו קטגוריה בפני עצמם, כאשר הק.ט.מ היה יקר מדי ונחשב למקצועי מדי בשביל להכניס לאותה הרשימה. עכשיו בק.ט.מ מאפשרים לרוכב המתלבט גם את האופציה הזאת, כאשר מדובר על אחד האופנועים הטובים בקטגוריה.

  • ב.מ.וו R nineT בגרסת 100 שנים במבחן וידאו

    ב.מ.וו R nineT בגרסת 100 שנים במבחן וידאו

    • יתרונות: עיצוב, ייחודיות, איכות מכלולים ואיכות רכיבה, מנוע בוקסר, טכנולוגיה ובקרות, אפשרויות קאסטומיזציה
    • חסרונות: מחיר
    • שורה תחתונה: ה-R nineT הוא אופנוע רטרו-מודרני עם איכויות מכלולים ורכיבה גבוהות, ובגרסת 100 השנים לב.מ.וו הוא מקבל רשימת תוספות שהופכות אותו ליותר מיוחד
    • מחיר: 165,328 ש"ח (127,828 ש"ח ל-R nineT הרגיל)
    • מתחרים: טריומף בונוויל T120, דוקאטי סקרמבלר, הארלי דיווידסון ספורטסטר S, אינדיאן FTR
    • נתונים טכניים: מנוע בוקסר, 1,170 סמ"ק, 109 כ"ס ב-7,750 סל"ד, 11.8 קג"מ ב-6,000 סל"ד, קירור אוויר-שמן, 4 שסתומים לצילינדר, DOHC, שישה הילוכים עם קלאץ' חד-דיסקי יבש בתפעול הידראולי, שלדת צינורות פלדה עם מנוע גורם נושא עומס מרכזי, בולמים קדמיים הפוכים של בקוטר 46 מ"מ, מהלך 120 מ"מ, מתלה אחורי ב.מ.וו פרהלבר עם בולם יחיד, מהלך 120 מ"מ, צמד דיסקים קדמיים בקוטר 320 מ"מ עם קליפרים רדיאליים 2 בוכנות, דיסק אחורי בקוטר 265 מ"מ עם קליפר צף כפול בוכנות, צמיגים 180/55ZR17 ו-120/70ZR17, אורך 2,175 מ"מ, בסיס גלגלים 1,487 מ"מ, גובה מושב 803 מ"מ, משקל מלא 222 ק"ג, מיכל דלק 18 ל'

    צפו בווידאו – ב.מ.וו R nineT ברכיבת מבחן בברלין:

    עריכה: אביעד אברהמי

  • רכיבה ראשונה: סאן-יאנג ADX 125 קרוסאובר

    רכיבה ראשונה: סאן-יאנג ADX 125 קרוסאובר

    • יתרונות: עיצוב, התנהגות דינמית, אבזור
    • חסרונות: גובה
    • שורה תחתונה: ה-ADX 125 הוא קטנוע קליל, כיפי ומאוד פרקטי, עם ערך מוסף עיצובי ועם אבזור מכובד
    • מחיר: 22,985 ש"ח
    • מתחרים: אפריליה SR GT 125
    • מפרט טכני: מנוע צילינדר יחיד, 125 סמ"ק, 12.24 כ"ס, 4 שסתומים, קירור נוזל, הזרקת דלק, תמסורת וריאטור, מתלה קדמי טלסקופי מהלך 88 מ"מ, מתלה אחורי עם בולם יחיד חד-צדדי, מהלך גלגל 89 מ"מ, דיסק קדמי 260 מ"מ, דיסק אחורי 230 מ"מ, מערכת ABS, אורך כולל 1,980 מ"מ, בסיס גלגלים 1,390 מ"מ, גובה מושב 810 מ"מ, מיכל דלק 15.2 ל', משקל מלא 179 ק"ג, צמיגים 120/70R13 ,130/70R13

    צפו בווידאו – מסביב לסאן-יאנג ADX 125:

    עריכה: אביעד אברהמי

    מה זה?

    את סאן-יאנג אין צורך להציג בפניכם. המותג הטייוואני הוותיק ממשיך לעמוד בראש טבלת המכירות של ישראל גם ב-2023. הסאן-יאנג ADX125 שהוצג ב-2023 הוא לכאורה עוד קטנוע 125 מקורר נוזל עם אותו מנוע, אותה שלדה ואותם נתונים כמו קטנועים אחרים מתוצרת SYM. אך יש שני תחומים בהם הוא מתבלט: העיצוב והאבזור. העיצוב הוא של קרוסאובר אופנתי. טרנד קטנועי האדוונצ'ר מגיע גם לסאן-יאנג, כשהעיקר פה הוא העיצוב הזוויתי והקרבי, אך יש גם צמיגים עם חתך מעט יותר אגרסיבי ודו"שי, ומתלים ארוכי מהלך כולל בולם יחיד שוכב במתלה האחורי.

    בתחום האיבזור הרשימה ארוכה: בנוסף למערכת למניעת נעילת הגלגלים בבלימה ABS יש גם בקרת משיכה TCS, תאורת LED היקפית, מפתח קרבה, לוח שעונים עם מסך TFT בגודל "5, מערכת דימום מנוע Stop & Go, שקע USB, ומגן רוח 'מרחף' – אך קבוע.

    יש בשוק מבחר גדול של קטנועי קרוסאובר, אבל פרט לאפריליה SR GT 125 כולם בנפח יותר גדול. כעת יש לסאן-יאנג קטנוע קרוסאובר עם מנוע מקורר נוזל ואבזור מרשים, שמתאים גם לדרגת רשיון A2.

    סאן-יאנג ADX 125 - קרוסאובר חדש של SYM
    סאן-יאנג ADX 125 – קרוסאובר חדש של SYM

    ביצועים

    המנוע של ה-ADX 125 מספק רצועת כוח מכובדת יחסית לנפח, ובעיקר רחבה. הוא גמיש, מאיץ יפה ומלווה בצליל בשרני שגורם לו להישמע עוד יותר שרירי. בכבישים מהירים הוא מאיץ עד לכמאה קמ"ש אמיתיים (110 על הצג) ומספק רכיבה נטולת ויברציות, יציבה ובטוחה – אם כי ברור שאין זה שטח המחייה הטבעי שלו.

    בתוך העיר המנוע גמיש והקטנוע זריז ומאיץ היטב למרות הגודל הפיזי והמשקל שלו. השילוב של בסיס גלגלים לא ארוך מדי אך גם לא קצר וגלגלי "13 לא גדולים מאוד אך גם לא קטנים, מאפשר לו לשמור על ממוצע טוב בין זריזות ליציבות. הוא קל לשליטה ברכיבה עירונית, ויחד עם זאת שומר על יציבות טובה גם בפניות ובמהירויות גבוהות.

    צמד בלמי הדיסק מספקים המון כוח עצירה ורגש, וכמובן שישנה מערכת ABS. יש גם מערכת בקרת אחיזה TCS שאולי לא מאוד הכרחית בקטנוע קטן נפח אבל בוודאי לא מזיקה ויכולה להועיל בפתיחות על כביש רטוב, ואף עוזרת להוזיל מעט את ביטוח החובה.

    המתלים בולעים היטב מהמורות, פסי האטה וירידה ממדרכות – כאן גם עוזר מרווח הגחון המצויין. ל-ADX צמיגים עם חתך מעט דו-שימושי שתיפקדו מצוין במגרש חניה מרוצף באבנים קטנות, וגם בשביל עפר כבוש לא נתקלנו בבעיה לפתוח גז. אף כי ה-ADX אינו קטנוע שטח יש לו עבירות טובה יותר מלקטנוע כביש. בסך הכל הסאן-יאנג ADX 125 מהנה לרכיבה, נוח, זריז וסיפק את כל מה שדרשנו ממנו בעיר ונתן ערך מוסף קל כשהכביש נגמר. 

    ביצועים סטנדרטיים עם ערך מוסף קל של שבילים כבושים
    ביצועים סטנדרטיים עם ערך מוסף קל של שבילים כבושים

    איך זה מרגיש?

    בעלייה על הסאן-יאנג ADX 125 הוא נותן תחושה של קטנוע גדול. השדרה המרכזית בין רגלי הרוכב גבוהה וצריך להניף רגל מעליה. המושב גבוה ורחב אמנם מאפשר לבעלי גובה ממוצע להניח שתי רגליים על הקרקע אבל לא בצורה מלאה. הכידון החשוף רחב, ומדרסי הרגליים ארוכים ומאפשרים שפע של מקום. גם כשמתחילים לרכב עדיין נשמר הרושם של קטנוע מרווח: המושב רחב ונוח, אפשר למקם את הרגליים על המדרס השטוח בזווית מלפנים, מאחור או מתחת לישבן, וגם רוכבים גבוהי קומה לא יתקלו בבעיית מרווח לברכיים. המתלים סופגים היטב מהמורות ופסי האטה כמו בקטנוע מנהלים מפנק. אך מצד שני ה-ADX זריז כמו קטנוע קטן. שינויי הכיוון מהירים, התאוצה טובה, והוא מספק חוויית רכיבה ספורטיבית, לפחות בתוך העיר. הוא קל שליטה ונוח לרכיבה. 

    המשקף הקטן אינו ניתן לכיוון אך מספק מיגון רוח נאות. המראות פשוטות ומספקות שדה ראיה מצוין. לוח השעונים, מסך TFT גדול עם בהירות אדפטיבית המשתנה לפי תאורת הסביבה, קריא בכל מצב. את התצוגה של הלוח אפשר להחליף בעזרת שני כפתורים פיזיים משני צידי המסך ולא על הכידון (וחבל). הכפתור השמאלי מחליף בין תצוגת מדי האוץ השונים והכפתור הימני מחליף את גרפיקת התצוגה – אך בקטנוע המבחן לא הצלחנו לבצע את ההחלפה. התצוגה איתה רכבנו הציגה בצורה ברורה את המהירות והסל"ד, אבל שאר הנתונים היו מוצגים בגופן מעט קטן והיינו זקוקים למבט מעט יותר מרוכז בכדי לקרוא אותם. 

    אבזור רב - כולל מסך TFT
    אבזור רב – כולל מסך TFT

    משני צדי הכידון נמצאים המתגים הרגילים ובנוסף מתג המאפשר את ביטול מערכת דימום המנוע ברמזורים. כאשר המערכת בשימוש ההשתהות בזינוק מינימלית והקטנוע מתעורר לחיים ומזנק כמעט ללא השהיה. מתחת לכידון, מצד שמאל נמצא תא כפפות עמוק אך ללא נעילה. מימין נמצא מתג ההתנעה שפותח גם את פתח התדלוק (למיכל בנפח מכובד של 15 ליטרים) ואת תא המטען שמתחת למושב. תא המטען גדול אך צר ולא יכיל קסדה מלאה. המצבר ממוקם באחוריו, וסאן-יאנג השאירו חריץ בבקליט שמאפשר העברת חוטים אם תרצו לחבר משהו למצבר. את המפתח, שלט קטן עם שלושה כפתורים, אפשר להשאיר בכיס. בתוך השלט גם מסתתר מפתח פיזי איתו אפשר לפתוח את הקטנוע במקרה שהסוללה נגמרה. ליד מתג ההתנעה ישנו שקע USB עם טעינה מהירה וכיסוי גומי, אך אנחנו היינו מעדיפים לראות אותו בתוך תא הכפפות כדי לאפשר חיבור יותר קצר ופחות חשוף לטלפון הנייד. עוד בתחום האבזור נמצא תאורת LED מלאה ומצוינת, רגליות אמצע וצד, וידיות למורכב.

    ואת העיקר השארנו לסוף – העיצוב. העיצוב של ה-ADX 125 קרבי ויפה, עיצוב זוויתי שמיישר קו עם יתר קטנועי הקרוסאובר. פנסים זוויתיים מלפנים וביניהם 'מקור' קטן ונאה. פנס אחורי מעוצב ומושקע הבנוי ממספר גופי תאורה אנכיים אדומים עטופים בבקליט שקופה. כמה אלמנטים עיצוביים ממתכת בצדי מסכת החזית, מצדי המושב ועל רגליות המורכב, מעוצבים כמו מגני מתכת ונותנים מראה קרבי כנדרש. את המתלה הקדמי הסטנדרטי עוטפות גרמושקות כמו באופנוע שטח אמיתי, והמתלה האחורי מצויד בבולם אופקי יחיד נאה ואפקטיבי. בשורה התחתונה הסאן-יאנג ADX 125 נראה קרבי ויחד עם זאת שומר על שימושיות.

    עיצוב מחודד ומודרני
    עיצוב מחודד ומודרני

    סיכום ועלויות

    כבר כתבנו בעבר שאנחנו אוהבים את טרנד קטנועי הקרוסאובר. בניגוד לעולם הרכב בו המחיר של המשקל והגובה פוגעים תמיד ביכולות הדינמיות ובצריכת הדלק, בקטנועים אין ויתור על כלום בעיצוב הקרוסאובר, רק יתרונות – פרט למחיר. הניסיון הראשון של סאן-יאנג ממשיך את הקו הזה והתוצאה היא קטנוע 125 נהדר – עם תוספת של מראה קרבי ומעט יותר עבירות. הסאן-יאנג ADX 125 הוא קטנוע מאוזן עם שילוב טוב בין נוחות לקלות רכיבה, זריזות ויציבות, פינוק וקשיחות. 

    מעצם היותו קטנוע 125, קהל היעד הוא בעיקר בעלי רשין A2, צעירים בני 16 ורוכבים חדשים. אך כל מי שמחפש קטנוע 125 מקורר נוזל ומעוניין באבזור ובעיצוב – ימצא בו עניין. המתחרה העיקרי שלו הוא האפריליה SR GT – קטנוע הקרוסאובר היחיד בנפח זה. ה-ADX מעט יותר יקרו מעט פחות חזק, אבל הוא מפצה על זה בהמון אבזור ונוחות. אפשר להכניס לרשימת המתחרים קטנועי 125 נוספים במחיר דומה כמו ה-CRUiSYM 125i וה-JOYRIDE 125 S מבית סאן-יאנג, ההונדה PCX 125 והימאהה Nmax 125. ה-ADX יכול לתת (תיאורטית) את כל מה שהם נותנים, בתוספת היתרונות של קטנוע קרוסאובר. 

    נסכם ונאמר שהסאן-יאנג ADX 125 הוא כניסה מוצלחת של היצרנית הטייוואנית הוותיקה לתחום הקרוסאובר. הוא מאוד מאוזן, מצטיין בכל, מעוצב ומאובזר, ומספק חוויית רכיבה נעימה ומודרנית.

  • רכיבה ראשונה: זונטס 350V – דיאבליטו

    רכיבה ראשונה: זונטס 350V – דיאבליטו

    • יתרונות: עיצוב, התנהגות דינמית, גימור, אבזור
    • חסרונות: בולם אחורי, נוחות
    • שורה תחתונה: אופנוע מתחילים מאובזר ומעוצב באיכות גבוהה ובמחיר מצוין
    • מחיר: 32,662 ש"ח
    • מתחרים: רויאל אנפילד מטאור 350, בנלי 502C
    • מפרט טכני: מנוע צילינדר יחיד, 348 סמ"ק, 39.4 כ"ס ב-9,500 סל"ד, 3.34 קג"מ ב-7,500 סל"ד, יחס דחיסה 12.3:1, 4 שסתומים, DOHC, קירור נוזל, הזרקת דלק בוש, 6 הילוכים עם מצמד מחליק, שלדת מסבך צינורות פלדה, מזלג טלסקופי הפוך בקוטר 43 מ"מ, זרוע אחורית חד-צדית עם בולם יחיד, דיסק קדמי בקוטר 320 מ"מ עם קליפר רדיאלי 4 בוכנות Juan, דיסק אחורי בקוטר 265 מ"מ, מערכת ABS, אורך כולל 2,080 מ"מ, בסיס גלגלים 1,430 מ"מ, גובה מושב 765 מ"מ, מיכל דלק 14 ל', משקל מלא 188 ק"ג, צמיגים 120/70R17 ו-180/55ZR17
    • אביזרים: מפתח קרבה (KEYLESS), לוח מחוונים TFT עם קישוריות לטלפון הנייד ואפליקציה ייעודית, סוללת ג'ל עמידה, חיישני לחץ אוויר בצמיגים, שני שקעי USB לטעינה מהירה, מתגים מוארים בכידון, תאורת LED, שני מצבי רכיבה (ספורט וחסכוני), משענת למורכב, חישוקי אלומיניום קלים, זרוע אחורית חד-צדית מאלומיניום, מצמד מחליק, סליידרים
    • לרכיבת מבחן על זונטס 350V – לחצו על הקישור

    צפו בווידאו – זונטס 350V במבחן:

    עריכה: אביעד אברהמי

    מה זה?

    חברת זונטסט עדיין לא מוכרת כל כך לרוכב הישראלי, אך גרף המכירות שלה בעלייה: מ-11 כלים בשנת 2021, לשלושים בשנה שעברה ומעל 40 השנה – כשאנחנו בחודש אוגוסט. ואם יש משהו שיכול לעזור לה להיקלט בשוק המקומי אלו הכלים החדשים שהגיעו השנה. פרט לקטנוע חדש, הזונטס 350D, הוחלף ליין אופנועי ה-310 בליין חדש בנפח 350 סמ"ק. על בסיס אותם מנוע ושלדה מייצרת זונטס חמישה דגמים:  ה-350R סטריטפייטר, ה-350GK נייקד, ה-350X תיור עם פיירינג מלא, 350T אדוונצ׳ר עם גלגל קדמי "19, וה-350V – הקרוזר שמזכיר בעיצובו את הדוקאטי דיאבל, ואפשר להתרשם מהדמיון בין שניהם באותו אולם תצוגה מכיוון שאת זונטס מייבאת לישראל ליגל – יבואנית דוקאטי.

    זונטס (Zontes) היא חטיבה בתוך חברת הענק טאיו (Guangdong Tayo Motorcycle Technology Co. Ltd), אשר נוסדה ב-2003 בהשקעה אדירה של 2.6 מיליארד ין (סכום ששווה לכחצי מיליארד דולר היום) ומנסה לעשות Disrupt (שינוי מהיסוד) לתעשיית האופנועים הסינית, כשהיא מכניסה מושגים מעולם ההייטק האמריקאי כמו בונוסים לעובדים, שכר המבוסס על יכולת ולא על ותק, ושימוש במונחים מרשימים כמו Disrupt. חטיבת זונטס, אחראית על ייצור אופנועים בינוניים עד גדולים וגם מכוניות מיני. ומחזיקה בהיצע אופנועים וקטנועים רחב – כולם מציעים טכנולוגיה מתקדמת ואבזור עשיר, ומבטיחים עמידות גבוהה ועלויות תחזוקה נמוכות.

    זונטס 350V - קרוזר בעיצוב דיאבלי
    זונטס 350V – קרוזר בעיצוב דיאבלי

    הזונטס 350V בנוי – כמו שאר האופנועים בסדרה – על בסיס מנוע מקורר נוזל בנפח 348 סמ"ק בעל ארבעה שסתומים, עם שלדת צינורות פלדה, מזלג קדמי הפוך ובולם אחורי יחיד. לזונטס 350V גלגלי "17 עם חישוקי אלומיניו (כמו לכל אחיו פרט לדגם האדוונצ'ר), זרוע אחורית חד-צדית עם 'מחרשה' צפה, ודיסקים קדמי ואחורי מתוצרת J.Juan (חברה ספרדית שנרכשה על-ידי ברמבו ב-2021). בנוסף מצויד הזונטס 350V בחבילת אבזור מרשימה הכוללת מפתח קרבה, לוח מחוונים TFT עם קישוריות לטלפון, סוללת ג'ל, חיישני לחץ אוויר בצמיגים, שני שקעי USB לטעינה מהירה, מתגים מוארים בכידון, משענת למורכב, שני מצבי רכיבה (ספורט וחסכוני), תאורת LED, וכן סליידרים מקוריים – אבזור מפנק בכל קנה מידה ובוודאי לאופנוע קטן במחיר כזה.

    ביצועים

    ביציאה מעמידה הזונטס 350V יכול לזנק במהירות מפתיעה. המנוע חזק אבל לא גמיש, ולטובת זינוק מהיר דרושה החלפת הילוכים מהירה ויש למשוך את ההילוכים עד לקצה מד הסל"ד. אז זו לא פתיחה של דיאבל, או קרוזר באופן כללי, אבל בשביל מנוע 350 סמ"ק יש לזונטס יכולת. המושב הנמוך והמשקל הקל עושים את הרכיבה בתוך העיר ליעילה, וסידורים בתוך העיר עברו בקלות ובהנאה – גם אם הכידון הרחב קיפל מראה או שתיים – והעברת ההילוכים התכופה חשפה תיבה שדורשת תנועה מדויקת אחרת ההילוך לא משתלב ויש לחזור על התנועה. מדרסי הרגליים השטוחים נוחים אך רק מקשים בתחילה על העברת ההילוכים – אבל התרגלנו אליהם במהלך המבחן. החיסרון העיקרי של הזונטס 350V בעיר הוא המתלה האחורי. גם כאן, העיצוב מכתיב מהלך מתלה קצר והבולם המותקן בתחתית האופנוע נוקשה מאוד בשביל אופנוע עירוני – אך בשביל קרוזר המתלה האחורי סטנדרטי. מלפנים המזלג ההפוך מתפקד בצורה נאותה.

    מנוע חזק אבל לא גמיש - מצריך למשוך הילוכים
    מנוע חזק אבל לא גמיש – מצריך למשוך הילוכים

    בכבישים בין-עירוניים הזונטס 350V משתלב היטב בתנועה. המנוע דורש משיכת סל"ד אבל משייט בקלות על 120 קמ"ש, ואם הכביש מספיק פתוח מתקרב ל-140 קמ"ש אמיתיים ב-GPS. יש למנוע שני מצבי ניהול, אקו וספורט, שניתנים להחלפה מכפתור ייעודי בצידו הימני של הכידון. במצב אקו מוגש מיתון קל של הכוח בקצה העליון של הסל"ד, אבל ההבדלים זניחים. השימוש במצב אקו בשילוב עם נסיעה רגועה אולי יעזור להגיע לתצרוכת הדלק המוצהרת של 31 ק"מ/ל' – אנחנו רכבנו במצב ספורט ובלי רחמים ולא הגענו גם ל-20 ק"מ/ל'.

    ה-350V יציב ובעל נוכחות, ולא נותן תחושה של אופנוע קטן. המתלים מצמידים היטב את הצמיגים לכביש, וכל עוד הכביש חלק אפשר לשכוח שהמתלה האחורי בעל מהלך קצר כל כך. בכביש ריק ומהיר כמו כביש 6 מצאנו את עצמנו נעקפים די הרבה, אך כשהתנועה מצטופפת הזונטס 350V מפלח אותה ביעלות עם מנוע חי ושינויי נתיב קלים ומהירים. ההיגוי הקל של הזונטס 350V מתגלה שוב בכבישים הרריים, קל להשכיב אותו מצד לצד ויש לו זווית הטיה טובה. גם בכבישים המפותלים של נס הרים הרכיבה עליו הייתה מהנה ומהירה יחסית לקרוזר בנפח 350 סמ"ק.

    נקודה אחת בה הזונטס 350V מצטיין היא הבלמים. צמד הדיסקים, ובעיקר הדיסק הקידמי, הם אוברקיל לאופנוע כזה. הבלמים נותנים פידבק טוב ועוצרים את האופנוע בעוצמה מרשימה.

    התנהגות דינמית טובה, בלם קדמי מצוין!
    התנהגות דינמית טובה, בלם קדמי מצוין!

    איך זה מרגיש?

    הישיבה על הזונטס 350V מזכירה תנוחה של כל קרוזר או קאסטום. הגב זקוף והרגליים שלוחות לפנים, אם כי לא הרחק לפנים. תנוחה זו גורמת לקושי בתמיכת הגב ורצון להיתלות על הכידון, אבל זה כמובן לא מומלץ. המושב צר וקשיח, ומושב המורכב סמלי – אך עם משענת קטנה. רוכבי קרוזרים ותיקים טוענים שזו התנוחה הנוחה ביותר, אבל לנו היה לא נוח אחרי פחות משעה וממש קשה אחרי כשעתיים. מצאנו את עצמנו מחפשים לשנות את תנוחת הרגליים. אפשר להניח את הרגליים על הרגליות האחוריות, ממש מתחת לישבן, אך בקיפול קיצוני. אפשר גם להניח את הרגליים על הסליידרים מלפנים. שתי האלטרנטיבות מעט מוזרות ולא טבעיות, אבל עוזרות לשחרר לחץ לכמה דקות, ולעומת קרוזרים בהם אין את האפשרויות האלו – זה ממש עוזר. לפחות, בניגוד לקרוזרים אחרים, הרגליים לא מפושקות מידי ולא צריך להצמיד אותן כנגד רוחות מפשקות במהירות גבוהה.

    הזונטס 350V מייצר ויברציות בכידון שגורמות לתחושת נימלול בידיים. נציין לטובה את מדרסי הרגליים הרחבים. נדרשת מעט התרגלות להעברת הילוכים, אבל המדרסים נוחים ונאים. גם הרגליות האחוריות מעוצבות בקפידה, וכשהן מקופלות הן משתלבות בתוך הפלסטיקה.

    כל עניין הנוחות אינו ספציפי לזונטס 350V אלא פשוט נגזרת של ז'אנר הקרוזרים, ומי שלא נוח לו יכול לבחור את אחד מארבעת הדגמים האחרים של זונטס בנפח הזה. מי שרוצה ספורט-קרוזר או להיראות כמו דיאבל קטן ייאלץ לתרגל שרירים חדשים.

    נוחות סבירה לזמן מוגבל
    נוחות סבירה לזמן מוגבל

    הקוקפיט של הזונטס 350V מרשים ביותר. המתגים איכותיים ומוקפים בתאורת LED אדומה. מעבר למתגים הרגילים יש גם מתגים לפתיחת המושב ולפתיחת מכסה הדלק, ושני מתגים לשליטה על תצוגת מסך ה-TFT. אפשר להעביר בין ארבעת מצבי התצוגה המובנים, כולם עם שפע של נתונים, ואפילו מצב לחץ האוויר בגלגלים מוצג. אפשר להתחבר עם בלוטות' לאפליקציה ייעודית ולראות הודעות או לשלוט בקבלת שיחות. ואפשר גם להתחבר עם WiFi ולשקף את המסך של הטלפון הסלולרי על מסך ה-TFT – דבר בו לא נתקלנו באופנועים אחרים. זה אומר שתוכלו לראות את מה שמוקרן על מסך הטלפון שלכם, בין אם זו תוכנת הניווט המועדפת עליכם או נטפליקס (אבל תעשו טובה, אל תצפו בנטפליקס בזמן רכיבה). מתחת לשיקוף נשארים הנתונים ההכרחיים – מהירות, סל"ד, מד דלק וכו'. המסך קריא בכל תאורה, גם תחת שמש ישירה, והוא אחד הברורים והמשוכללים בהם נתקלנו.

    בקדמת מיכל הדלק, במיקום מעט לא רגיל אך יעיל, נמצא שני מתגי טעינה מהירים לטעינת הטלפון ומכשיר נוסף. עוד ברשימת האבזור נזכיר את תאורת ה-LED ההיקפית והמעולה, את המראות המעוצבות, היפות והברורות אבל קצת קטנות, כמו בדיאבל. מנופי הבלם הקדמי והמצמד ניתנים לכיוון, וכמובן ישנו מפתח קרבה. קצת קשה לכתוב על כלי סיני זול את המילה פרימיום, אבל אם לא היינו יודעים איזה כלי זה ורק מתרשמים מהעושר והאיכות של הקוקפיט – המילה 'פרימיום' הייתה עפה פה לכל עבר. בזונטס מצעידים את האופנוענות הסינית צעד גדול בכיוון.

    אבזור עשיר - מעל למקובל בקטגוריה
    אבזור עשיר – מעל למקובל בקטגוריה

    סיכום ועלויות

    הזונטס 350V סובל מפיצול אישיות, אבל הוא גם נהנה ממנה. מצד אחד הוא חתיך כמו דיאבל קטן, נראה ומתנהג כמו קרוזר לחובבי הז'אנר, ומצד שני הוא אופנוע מתחילים קל לרכיבה ומאוד מהנה. הוא איכותי, מאובזר בנדיבות, עם מנוע כיפי והתנהגות כביש טובה. אם יש כלי שיכול לגרום לצירוף המילים 'אופנוע סיני' להישמע כמחמאה – זה הוא.

    ה-350V מיועד לפני הכל למי שמחפש אופנוע שנראה ככה, כמו דיאבל. מכאן קהל היעד יכול להתפצל לשניים: מי שמחפש תואם דיאבל אך ב-85% פחות ממחירו של האיטלקי, ולמי שמחפש אופנוע מתחילים מפנק, כיפי וקל לרכיבה, וזה לא משנה אם הוא רוכב מתחיל או רוכב ותיק.

    אין לו ממש מתחרים ישירים. האנפילד מטאור פחות חזק, פחות מאובזר וגם עולה פחות, והוא בעל מראה קלאסי ולא קרוזר. הבנלי 502C בעל מראה דומה אך הרבה יותר יקר ועם מנוע שני צילינדרים. לשילוב המראה והמחיר של הזונטס 350V אין מתחרה ישיר כרגע.

    הזונטס 350V השאיר עלינו רושם מצוין, ואם משקללים לעניין את המחיר – פחות מ-33 אלף ש"ח – התמורה למחיר מרקיעת שחקים. רוב הביקורת שהייתה לנו כלפיו אינה באשמתו אלא באשמת תצורת הקרוזר אליה הוא שייך. הוא לא נוח לרכיבות ארוכות כי הוא לא אמור להיות – הוא אמור להיראות מצוין, ובעינינו הוא אכן נראה כך. הוא כן קל לרכיבה, מהנה מאוד, בעל התנהגות כביש טובה, בלמים מעולים ואבזור מרשים. הדיאבליטו הקטן הוא אופנוע מצוין, והוא עשוי לגרום לכם לשנות את דעתכם על תעשיית האופנועים הסינית.

    עלויות תחזוקה

    • 1,000 ק"מ – 559 ש"ח
    • 6,000 ק"מ – 559 ש"ח
    • 12,000 ק"מ – 1,098 ש"ח
    • 18,000 ק"מ – 559 ש"ח
    • 24,000 ק"מ – 1,098 ש"ח
    • סה"כ ל-24 אלף ק"מ – 3,873 ש"ח

    המחירים כוללים חלפים, עבודה ומע"מ, והם נכונים ליום פרסום המבחן בלבד.