בזירו מציגים את ה-DSR/X – אדוונצ'ר חשמלי חדש הבנוי על פלטפורמת ה-SR/F, עם מנוע חשמלי חדש המספק 102 כוחות סוס, עם טכנולוגיה חדשה ומתקדמת, עם מכלולי אדוונצ'ר כמו חישוקי "19 ו-"17 ומתלים ייעודיים, ועם טווח רכיבה שנע בין 137 ק"מ בכביש בין-עירוני מהיר ועד 290 ק"מ בעיר; רכבנו עליו בהשקה העולמית בסיציליה.
בחודש מאי האחרון חשפו באנרג'יקה את האקספיריה – אדוונצ'ר חשמלי שקופץ למים העמוקים של קטגוריית האדוונצ'ר הפופולרית. מספר ימים לאחר מכן רכבנו עליו, התרשמנו עמוקות והגדרנו אותו כאופנוע החשמלי הראשון שיעיל מבחינת טווחי רכיבה וזמני טעינה. כעת חושפים בזירו את ה-DSR/X, שיתמודד מול האנרג'יקה ראש בראש. רכבנו עליו ונספר הכל במבחן שיתפרסם בימים הקרובים.
המנוע החשמלי מסדרת Z-Force 75-10X נשען על זה של ה-SR/F, אולם הוא חדש לגמרי. הנתונים הם 102 כ"ס (75KW) ב-3,650 סל"ד ומומנט של כ-23 קג"מ. נתון ההספק זהה לאנרג'יקה, כשהמומנט כפול ממנו (11.7 באקספיריה). סוללה בקיבול של 20.9 קוט"ש (17.3 קוט"ש סוללה מקורית וסוללה נוספת של 3.6 קוט"ש) מאפשרת, לפי זירו, טווח רכיבה עירוני של 290 ק"מ, 185 ק"מ של רכיבה משולבת ו-137 ק"מ בכביש בין-עירוני מהיר. על-פי זירו, אגב, ברכיבת שבילים ניתן לסחוט טווח של עד 321 ק"מ. זמן טעינת הסוללה עומד על 10 שעות עד ל-95% בשקע ביתי ועד ל-60 דקות במטען מהיר LEVEL 2. המהירות המרבית עומדת על 180 קמ"ש, ויש גם מצב חניה שבו ניתן לנסוע לאחור במהירות של עד 5 קמ"ש.
שלדת מסבך משולשי הפלדה של ה-DSR/X לקוחה מה-SR/F, וכך גם הזרוע האחורית, כאשר נתון מהלך הבולמים הקדמיים של שוואה עומד על 200 מ"מ, כמו גם מהלך הגלגל האחורי, כשהבולמים מלפנים ומאחור מתכווננים באופן מלא. החישוקים היצוקים במידות אדוונצ'ר של "19 מלפנים ו-"17 מאחור, כשעליהם צמיגי פירלי סקורפיון טרייל במידות 120/70 ו-170/60 בהתאמה. ניתן לרכוש חישוקי שפיצים מקוריים עם אוריינטציית שטח, כשעליהם צמיגי פירלי סקורפיון ראלי STR. גובה המושב המקורי עומד על 828 מ"מ, כשיש אפשרות למושב נמוך יותר או גבוה יותר. המשקל המלא עומד על 247 ק"ג, ויש משקף מתכוונן ל-5 מצבים.
זירו DSR/X – אדוונצ'ר ראשון לזירו החשמלית
מערכות האלקטרוניקה המתקדמות מגיעות מבוש, בשילוב עם יחידת השליטה שלזירו, ה-Cypher III, שעברה מהחלק התחתון של האופנוע אל הזנב כך שלא תיפגע בעת רכיבת שטח. יש חיישן מדידת אינרציה IMU ב-6 צירים, כשעל בסיסו מוטמעים ABS להטיה, בקרת אחיזה להטיה, וכן בקרת יציבות – כולם מתכווננים לכמה מצבים. יש גם בקרת שיוט, פנסי LED, ויש מסך TFT מתקדם שדרגו ניתן לשלוח על ניהול האופנוע – הכולל 5 מצבי רכיבה, כשכל אחד מהם ניתן לכוון גם למצב שטח. את כל הפרמטרים ניתן לכוון גם דרך האפליקציה הייעודית של זירו, המתממשקת באופן מלא למסך ה-TFT.
בזירו מציעים אבזור מקורי רב – לרכיבות אדוונצ'ר ארוכות או לרכיבת שטח – החל מחישוקים וצמיגים, עבור בפנסים ובמיגונים, ועד לסט ארגזים ובחימום לידיות.
הזירו DSR/X הוא אופנוע חשמלי נוסף שנכנס לקטגוריית האדוונצ'ר הפופולרית, והוא צפוי כמובן להגיע ארצה. מבחן מלא מההשקה העולמית יתפרסם כאן בפול גז בקרוב.
מתקרבים לייצור: בקוואסאקי חושפים את אבות הטיפוס של האופנועים ההיברדיים והחשמליים אשר צפויים להגיע לייצור בשנים הקרובות.
בקוואסאקי לוקחים עוד צעד קדימה להנעה ירוקה באופנועים. כבר פרסמנו שבקוואסאקי מתכוונים להעביר את כלל דגמי החברה להנעה חליפית שאינה בעירה פנימית עד לשנת 2035. המשמעות היא שב-13 השנים הקרובות נראה הצגה שיטתית של דגמים חדשים אשר לא יונעו באמצעות מנועי בנזין כפי שאנו מכירים. בשלוש שנים הקרובות בכוונת קוואסאקי להציג 10 דגמים עם הנעה היברידית או חשמלית, כאשר אנחנו מכירים על ה-EV Endeavor – נינג'ה חשמלי המגיע עם ארבעה הילוכים לחידוד החוויה הספורטיבית והמוכרת.
קוואסאקי HEV היברידי
בנוסף על כך, בקוואסאקי עובדים על דרך לשלב את היכולת החשמלית דרך טכנולוגיה היברידית. כאן מדובר על מנוע חשמלי קטן שיכול להניע את האופנוע בכוחות עצמו במהירויות נמוכות בלבד ולמרחק מוגבל. במהירויות גבוהות יותר מנוע הבעירה הפנימית תופס פיקוד וגם מטעין את המצבר. עוד על הפרק גם ניסיון להצגת דגם המונע על-ידי מימן. לזה נחשפנו גם בסרטון ששוחרר בסוף שנת 2020.
בקוואסאקי הביאו למרוץ 8 השעות של סוזוקה שני אופנועים חדשים עם הטכנולוגיות החדשות. הראשון הוא ה-HEV היבריד, שנראה שנושא את מנוע הטווין המקבילי בנפח 400 סמ"ק (מהנינג'ה 400) או ה-650 סמ"ק (מהנינג'ה 650) המוכרים מהאופנועים הקיימים. גם המכלולים נראים סטנדרטיים לחלוטין. מה שלא רואים זה מצבר של 48 וולט, שמיועד להניע את המנוע החשמלי הקטן. עוד רואים שאין רגלית הילוכים או ידית מצמד, ולפי ההשערות יש תיבת הילוכים חצי-אוטומטית בת שש מהירויות אשר תופעל על-ידי כפתורים בכידון.
עוד אופנוע שהוצג הוא חשמלי מלא (עם מדבקות ה-EV), בממדים קטנים. הגודל הוא כשל ה-Z250, ובמקום מנוע הבעירה הפנימית יש מנוע חשמלי טהור. מתחת ל'מיכל הדלק' מסתתרות הסוללות, ומאוד יכול להיות שמדובר על סוללות מתחלפות. קוואסאקי שותפים – יחד עם הונדה, ימאהה וסוזוקי – לפלטפורמה של סוללות מתחלפות אשר יתאימו לכל אחד מקטנועי ואופנועי העתיד של היצרניות. המטרה המשותפת היא לקדם את העתיד החשמלי דרך פלטפורמה משותפת שאמורה להוזיל עלויות פיתוח וייצור, לפשט את בניית תחנות ההחלפה, ולהנגיש עבור רוכבי העתיד את הפתרון החשמלי.
בשלב זה כאמור אין עוד פרטים נוספים, אך נראה שבקוואסאקי בשלים להציג בחודשים הקרובים לפחות את גרסה ההיברידית. נמשיך לעדכן.
בקאן-אם משחררים תמונות של שני האופנועים החשמליים הראשונים שעתידים להגיע לייצור כבר בשנה הבאה – האוריג'ין (Origin) והפולס (Pulse).
לאחר שהודיעו על כוונתם לפני מספר חודשים, בחברת קאן-אם מסמנים את שנת 2024 להצגת אופנועים חשמליים בייצור סדרתי. החברה הקנדית אינה זרה לתחום הדו-גלגלי, כאשר בשנות ה-70 המוקדמות המותג היה הזרוע הדו-גלגלית של BRP, עם דגמי מוטוקרוס ואנדורו שזכו להצלחות גם במרוצים. לאחר מכן המיקוד עבר לטרקטורונים, דגמי צד לצד (SBS) כמו המאבריק X3 שאנחנו מכירים בארץ, Sea-Doo, סקי-דו ועוד. בשנת 2019 רכשה החברה את הזכויות לאופנועי אלטה (Alta Motors), שעד לסגירתה הייתה הבשורה בתחום אופנועי השטח החשמליים.
קאן אם אוריג'ין – אדוונצ'ר
כעת משחררים בקאן-אם תמונות של האופנועים הראשונים, שיגיעו כבר בקיץ 2024. אין פרטים מלאים – כאשר אלו ייחשפו בעוד שנה מהיום – למעט השמות ותמונות של גרסאות אבטיפוס. הגרסה הראשונה נקראת פולס (Pulse – דופק) והיא שילוב של נייקד-רודסטר, כאשר הגרסה השנייה נקראת אוריג'ין (Origin – המקור), אדוונצ'ר עם חישוק שפיצים קדמי בקוטר 21″ ועיצוב שמזכיר אדוונצ'רים של הוסקוורנה ודוקאטי.
האופנועים יגיעו עם מנוע חשמלי של רוטקס שנקרא E-Power, ובשלב זה אין נתונים לגבי המנועים עצמם או הסוללות. לאופנועים זרוע אחורית חד-צידית וככל הנראה רצועת הינע ולא שרשרת. כאמור, פרטים נוספים ייחשפו בקיץ 2023, כאשר החשיפה הרשמית של שני האופנועים החשמליים של קאן-אם צפויה להיות רק בקיץ 2024.
פרויקט הטריומף TE-1 החשמלי הספורטיבי עם 177 כוחות הסוס מגיע לסיומו – אך לא כמו שציפינו.
לפני כשלוש שנים חשפנו את פרויקט החשמל של טריומף. שם הפרויקט הוא TE-1, ומטרתו הייתה לקדם את פיתוח האופנוע החשמלי הראשון של החברה ופלטפורמה שעליה ישבו כלים אחרים של היצרנית. לטריומף חברו שותפים נוספים, ביניהם קבוצת וויליאמס מהפורמולה 1 שאחראים על פיתוח הסוללה ויחידת הפיקוד למנוע. שותפה נוספת היא חברה טכנולוגית בשם Integral Powertrain Ltd, אשר מפתחת את המנוע עצמו ושנאי הכוח. כמו כן, חוקרים מאוניברסיטת וורוויק היושבת בקובנטרי מסייעים בכל נושא ההדמיות וסקרי השוק, וסיוע ממשלתי נרחב מחבר את כל הגופים מאנגליה.
טריומף TE-1 – מוכן, והולך לגניזה
בתחילת השנה הנוכחית פורסמו תמונות ראשונות ופרטים טכניים. העיצוב דומה לסטריט טריפל על טהרת החשמל. הטכנולוגיה מגיעה ממרוצי הפורמולה E, כאשר יחידת המנוע שוקלת כ-10 ק"ג (מנוע בעירה פנימית יכול לשקול יותר מ-60 ק"ג, לשם להשוואה) ומפיק 130 קילוואט, שהם כ-177 כ"ס. לפי טריומף, מהירות המנוע מגיעה ל-18,000 סל"ד, והמומנט עומד על 11 קג"מ מסל"ד אפס. הסוללה מובנית בתוך יחידת המנוע, כאשר ניתן יהיה להטעין אותה ממצב ריק עד ל-80% מהקיבול בתוך 20 דקות – נתון משמעותי ביותר לקראת פיתוח הכלים הבאים. טווח הרכיבה המשוער עומד על 160 ק"מ, והכלי שוקל 220 ק"ג – חמישה ק"ג פחות מהדוקאטי V21L החדש והייעודי למסלול. עוד במפרט: שלדת אלומיניום, בולמי אוהלינס, בלמי ברמבו M4 מונובלוק, רצועת הינע מקבלר, וכן כל הבקרות רכיבי האלקטרוניקה העדכניים ביותר.
כעת מודיעים בטריומף על סיום הפרויקט, אך באותה הבשורה מודיעים כי ה-TE-1 לא יגיע לייצור. הידע שנצבר בשנים האחרונות, יחד עם אנשי הפיתוח שעבדו על הפרויקט, ישמשו לפיתוח דגמים חשמליים מסגמנטים אחרים, ולאו דווקא ספורטיביים. בטריומף לא מתכוונים לפתח קטנועים, אך לדעתנו ילכו לכיוון האדוונצ'ר החשמלי, בסגנון האנרג'יקה אקספיריה עליו רכבנו לאחרונה.
כלי רכב חשמליים כבר הפכו לעניין שבשגרה, ואחוז המכירות שלהם מסך כלי הרכב שנמכרים בישראל הולך וגדל. עם טווח נסיעה של 300, 400 ואפילו 500 ק"מ, ועם טעינה מהירה מאוד, מכוניות חשמליות עשויות למלא את הצורך התחבורתי של הרוב המכריע של המשימות – בטח במדינה קטנה כמו ישראל.
באופנועים, לעומת זאת, המצב שונה. זה כבר עשור שיש בעולם ובישראל אופנועים חשמליים, למשל של זירו האמריקאית או של אנרג'יקה האיטלקית, אולם עד עתה האופנועים החשמליים סבלו משתי בעיות עיקריות: הראשונה היא טווחי רכיבה קצרים, שנובעים מהקיבול הלא גבוה של הסוללות בשל היעדר המקום באופנוע, והשנייה היא זמני טעינה ארוכים, שעשויים להגיע בטעינה ביתית לשעות ארוכות – לעתים 5 ו-6 שעות לטעינה כמעט מלאה. שתי הבעיות הללו הפכו את האופנועים החשמליים – טובים ואיכותיים ככל שיהיו – לכלים המיועדים למרחקים קצרים בלבד, ואת הרוכשים ל'משוגעים לדבר', שקונים אופנוע חשמלי בעיקר מתוך אג'נדה כזו או אחרת. כך או כך, רכיבה של 150 ק"מ לא ממש הייתה אפשרית.
היה ברור שמתישהו, עם התקדמות הטכנולוגיה עקב בצד אגודל, שתי הבעיות האלו תיפתרנה, ואז אופנועים חשמליים יכולים יהיו לשמש ככלי תחבורה שמאפשר גם רכיבות ארוכות. כעת נראה שהיום הזה הגיע, ושהאנרג'יקה אקספיריה החדש מהווה את קו פרשת המים – הנקודה שממנה אופנועים חשמליים יהיו מסוגלים לבצע גם רכיבות ארוכות, עם הפסקות לטעינה מהירה.
נתחיל במה שחשוב, כלומר במה שהופך את האקספיריה מאופנוע חשמלי שימושי ולא רק כלי תחבורה למרחקים קצרים או קוריוז למשוגעים לדבר: ראשית, האנרג'יקה אקספיריה מציע טווח רכיבה בין-עירוני של יותר מ-200 ק"מ, וברכיבה עירונית הטווח עשוי להגיע אפילו לעד 450 ק"מ.
אנרג'יקה אקספיריה – האדוונצ'ר החשמלי הראשון
אם הרכיבה הבין-עירונית היא ב'גז' קבוע ובמהירויות שהן מעל מהירות ה'שיוט' הסטרילית של 90 קמ"ש, הרי שהטווח אמור להיות סביב 180 ק"מ – שגם זו התקדמות משמעותית. בכבישים המפותלים של הדולומיטים – שבהם מצד אחד יש חגיגה של גז, אבל מצד שני גם ירידות וגם בלימות מנוע רבות, המהוות טעינה של המנוע את המצברים – רכבנו כ-100 ק"מ, שבהם טעינת הסוללה ירדה מ-100% לקצת יותר מ-60%, כלומר השתמשנו בפחות מ-40% סוללה לכ-100 ק"מ של כבישים מפותלים. בהחלט מכובד.
העניין השני הוא זמן הטעינה. לאקספיריה אפשרות לטעינה מהירה בפרוטוקול זהה לזה של רכבים. גם כאן המשמעות היא כפולה: ראשית ניתן לטעון את הסוללות בהספק של עד 24 קילוואט (כשטמפרטורת הסביבה עולה, הספק הטעינה המקסימלי יורד במעט), מה שמאפשר טעינה של 0 ל-80% בכ-40 דקות. בהחלט מכובד. שנית, טעינה בפרוטוקול של רכבים חשמליים מאפשרת לאופנוע טעינה בעמדות טעינה מהירה שמתחילות לצוץ כפטריות אחרי הגשם – למשל בתחנות דלק. באופן הזה אפשר לרכוב כ-150 ק"מ רצופים, לעצור ל-40 דקות טעינה מהירה בזמן ששותים קפה, ולהמשיך ל-150 ק"מ נוספים. לזה אנחנו מתכוונים כשאנחנו אומרים 'קו פרשת המים' באופנועים חשמליים, מפני שעד כה זה לא היה אפשרי, וכעת עם התקדמות הטכנולוגיה אנחנו כבר מתחילים להיות שם.
מחלוצות האופנועים החשמליים
חברת אנרג'יקה היא מחלוצות יצרניות האופנועים החשמליים – יחד עם זירו האמריקאית. החברה ממוקמת במודנה – לב-ליבו של העמק המוטורי (Motor Valley) האיטלקי, והיא שייכת למשפחה מוטורית שעוסקת במרוצים כבר עשרות שנים – מכוניות ואופנועים.
החזון לייצר אופנועים חשמליים עלה כבר ב-2008, וב-2009 החברה כבר קמה והחלה בפיתוח הפלטפורמה הראשונה – של ה-EGO הספורטיבי. המטרה של אנרג'יקה הייתה להיות חברה מובילה בייצור אופנועים ספורטיביים חשמליים.
טעינה מהירה בפרוטוקול של רכבים
שלושה אירועים משמעותיים קרו בהיסטוריה של החברה: הראשון היה הבחירה של דורנה, מפיקת ה-MotoGP, באנרג'יקה אגו כאופנוע הרשמי של ה-MotoE – אליפות העולם באופנועים חשמליים. מעונת 2019 ועד לסיום העונה הנוכחית, 2022, האנרג'יקה אגו הוא האופנוע שבו משתמשות כל הקבוצות ב-MotoE.
האירוע השני קרה גם הוא ב-2019, וגם הוא ב-MotoE, כששריפה שפרצה בפאדוק כילתה לחלוטין את כל הציוד של אנרג'יקה – כולל את האופנועים, את המטענים, את המחשבים (כולל כל הנתונים שנאגרו), ואת הציוד של הקבוצות, והלכה למעשה מחקה את כל קטגוריית האופנועים החשמליים באליפות העולם. באנרג'יקה נאלצו לבנות את כל מערך האופנועים החשמליים – כולל התוכנות והנתונים – מאפס. מכה קשה ביותר לחברה בעלת המשאבים המוגבלים.
האירוע השלישי הוא אולי המשמח ביותר לבחרה הקטנה, והוא המשך ישיר של האירוע הראשון: לפני כשנתיים נמכרו חלק מאחזקות החברה לחברת Ideanomics – חברה אמריקאית הנסחרת בנסדאק ומשקיעה בטכנולוגיות חשמליות. השותפות עם Ideanomics הכניסה מזומנים רבים לאנרג'יקה, אפשרה יציבות כלכלית הנדרשת למחקר ולפיתוח ולעבודה סדירה. כך למשל, לאחר מכירת האחזקות ל- Ideanomics התאפשר להגדיל את החברה ולהכפיל את מספר העובדים ליותר מ-100. בנוסף, לאחר מכירת האחזקות החלו באנרג'יקה בפיתוח של הפלטפורמה החדשה של האקספיריה, בשיתוף עם הטכנולוגיות ש- Ideanomicsהביאה איתה.
פלטפורמה שנייה לאנרג'יקה
פלטפורמת האקספיריה היא חדשה לחלוטין, והיא השנייה של אנרג'יקה אחרי האגו הספורטיבי והאווה הסטריטפייטר. בעתיד הקרוב יחשפו באנרג'יקה כלים נוספים בסגמנטים שונים על בסיס הפלטפורמה הזו.
הפלטפורמה כולל מנוע חדש לחלוטין, בטכנולוגיית EMCE המודרנית, כשהנצילות עומדת על 96.5%. ההספק המוצהר עומד על 102 כ"ס, והמומנט השטוח עומד על 11.6 קג"מ מרשימים. אחד השינויים המשמעותיים של המנוע החדש ביחס לזה הישן הוא מהירות המנוע המקסימלית, שעומדת כאן על 13,000 סל"ד לעומת כ-10,000 סל"ד בפלטפורמת האגו. גם יחס ההעברה שונה, והוא קצר יותר כאן.
התנהגות דינמית טובה
יחידת הסוללות בקיבול של 22.5kWh, והיא תופסת את רוב המקום בשלדה. תמיד משעשע לראות את היחס העצום שבין גודל הסוללות לבין המנוע הקטן באופנועים חשמליים, כפי שניתן לראות בווידאו, וצריך לזכור שברכב הסוללות משמעותית גדולות יותר – כשלרוב הן מכסות את כל רצפת המכונית. בכל אופן, גם הסוללות הן מהדור האחרון, וכאמור מאפשרות טעינה מהירה של 24 קילוואט. באנרג'יקה בחרו שלא להרכיב מערכת קירור נוזל לסוללות בשל מגבלת המקום והמשקל, וזו הסיבה שהטעינה עומדת על עד 24 קילוואט, שכן עם מערכת קירור נוזל ניתן כמעט להכפיל את מהירות הטעינה.
השלדה היברידית – עשויה ממסבך משולשי פלדה בשילוב של פלטות אלומיניום, ושלדת הזנב עשוי גם היא מצינורות פלדה. מערכת הבולמים של ZF, מתכווננת באופן מלא, ומאפשרת מהלכי גלגל של 150 מ"מ מלפנים ומאחור. החישוקים יצוקים בקוטר "17, עם צמיגי פירלי סקורפיון טרייל במידות כביש קונבנציונליות – כשכל הנתונים האחרונים מעידים שמדובר אמנם באדוונצ'ר, אבל הוא מיועד לכביש בלבד ולא אמור לרדת לשטח כלל וכלל. כך או כך, האקספיריה זוכה בתואר האדוונצ'ר החשמלי הראשון אי-פעם. כבוד!
מערכת הבלמים מורכבת מצמד דיסקים קדמיים בקוטר 330 מ"מ עם קליפרים רדיאליים של ברמבו ומדיסק אחורי בקוטר 240 מ"מ. יש כמובן יחידת ABS מודרנית של בוש מדגם 9.3MP, המיועדת גם להטיה – עם חיישן למדידת אינרציה IMU – ויש בקרת אחיזה ב-6 מצבים. אגב בלימה, ניתן לכוון את 'בלימת המנוע', שהיא למעשה רמת הטעינה בעת סגירת המצערת. יש 3 מצביי 'בלימת מנוע' ומצב רביעי שבו הבלימה / טעינה מנותקת לגמרי. אנחנו מצאנו שהמצב השני והשלישי הם היעילים ביותר לרכיבה בכבישים מפותלים, ובהם יש גם מינימום שימוש בבלמים ומקסימום טעינה ברכיבה.
עוד באלקטרוניקה: ארבעה מצבי רכיבה מובנים, שלושה נוספים לתכנות של הרוכב, ארבעה מצבי כוח מנוע (ספורט, גשם, אורבן ואקו), בקרת שיוט, מסך TFT מודרני בגודל "5 עם ממשק נוח ואינטואיטיבי, ופנסי LED היקפיים. יודעים מה אין כאן? ובכן, קוויקשיפטר – פשוט כי אין פה הילוכים ולא רגלית הילוכים, אלא הילוך אחד מ-0 ועד 180 קמ"ש – המהירות המקסימלית המוגבלת אלקטרונית. מבחינת אבזור, האקספיריה מגיע לצרכן עם סט ארגזים הכולל צמד ארגזי צד וארגז אחורי, משקף רוח מתכוונן וחימום לידיות.
התנהגות איטלקית
האקספיריה הוא אופנוע נוח בכל סטנדרט. תנוחת הרכיבה זקופה, המושב ארגונומי ונוח, וגם מיגון הרוח לא רע – במיוחד במצב הגבוה. גם ההתנהגות הדינמית טובה מאוד – ולא ציפינו למשהו אחר מאופנוע איטלקי עם מכלולים טובים למדי. בכבישים המפותלים של הדולומיטים, שבהם רכבנו במסגרת ההשקה העולמית, האקספיריה זז מצד לצד בקלות – וזאת בזכות המאסה הממורכזת והיחסית נמוכה, הנובעת ממצברי הענק. המשקל – 260 ק"ג – אינו מורגש בדיוק בגלל הסיבה הזו של מרכוז מאסה ומיקומה הנמוך. כך או כך, ההיגוי זריז מאוד – כצפוי מאדוונצ'ר – וגם היציבות גבוהה ומאפשרת כיף גדול על הכבישים הללו.
מערכת הבולמים טובה למדי, בעיקר הבולמים הקדמיים המעולים, ומאפשרת שילובי כוחות בכניסה לפנייה. הבולם האחורי, לעומת זאת, מתנהג היטב כשהאספלט איכותי, ובינוני על כבישים שבורים יותר. הבלמים חזקים ומלאי רגש – ולא שציפינו למשהו אחר מדיסקים בקוטר 330 מ"מ עם קליפרים רדיאליים של ברמבו – אבל לרוב העדפנו להימנע משימוש בבלמים המסורתיים ולהשתמש בבלימת המנוע – שכאמור טוענת את הסוללות, כולל חיווי במסך ה-TFT.
אבל העיקר כאן זה המנוע החשמלי, הסוללות, טווח הרכיבה וזמני הטעינה
אז ההתנהגות הדינמית טובה מאוד, וזה הזמן לדבר על המנוע. ובכן, בסופו של דבר, אחרי כל השמרנות והרומנטיקה שגורמים לנו להיאחז במנועי בעירה פנימית – מנועים חשמליים מספקים ביצועים עוצרי נשימה. זה לא ההספק בן 102 כוחות הסוס, אלא דווקא המומנט השטוח שמאפשר תאוצות חזקות מאוד, למשל 3.5 שניות מעמידה ל-100 קמ"ש, או תאוצות ביניים חזקות מאוד שמטיסות את האקספיריה קדימה. המהירות המקסימלית מוגבלת ל-180 קמ"ש, והאקספיריה יגיע אליה מהר מאוד – אם כי חשוב לזכור שתאוצות חזקות ומהירויות גבוהות הן הגורמים העיקריים לזלילת סוללה.
וכן, יש את עניין השקט. זה לא שקט מוחלט אלא אוושה חרישית בתדר שהולך ועולה ככל שהמהירות עולה (הקשיבו לסאונד המנוע בווידאו), וזה בעיקר החוסר בוויברציות שאליהן אנחנו רגילים במנועי בעירה פנימית. עכשיו, אפשר לאהוב את זה ואפשר שלא, אבל אי אפשר להתעלם משתי עובדות: הראשונה היא היעילות המדהימה של מנועים חשמליים ביחס למנועי בעירה, והשנייה היא שזה העתיד, וכך ייראו ויתנהגו האופנועים שלנו בעתיד הלא רחוק. תיהנו ממנועי הבעירה כל עוד יש אותם וכל עוד אפשר.
קו פרשת המים
לא בכדי אנחנו חוזרים על המושג הזה – 'קו פרשת המים', שכן האנרג'יקה אקספיריה, מעבר להיותו האדוונצ'ר החשמלי הראשון, מביא בשורה חשובה: הוא האופנוע החשמלי הראשון שמאפשר טווח רכיבה סביר, ובעיקר זמן טעינה קצר בטעינה מהירה. נכון, צריך להקטין את הסוללות ולהגדיל את קיבולן כך שטווח הרכיבה יגדל משמעותית, והטכנולוגיה שמתקדמת עקב בצג אגודל בוודאי תאפשר את זה בשנים הקרובות, אבל הבשורה של האקספיריה היא שהוא מאפשר שימוש שמעבר לקוריוז חשמלי, אלא ממש כלי תחבורה – כולל למרחקים. נכון, ברכיבות ארוכות צריך לתכנן את המסלול, ובעיקר לתכנן את נקודות העצירה בתחנות טעינה מהירה, אבל זה בהחלט אפשרי, וכאמור עם הזמן נפתחות עוד תחנות טעינה שכאלה.
אז האקספיריה הוא האופנוע החשמלי הראשון שמאפשר שימושיות כוללת, ואחריו תחום האופנועים החשמליים הולך להשתנות ולאפשר שימוש באופנוע חשמלי גם למרחקים ארוכים וגם לשימוש יום-יומי.
המחיר בישראל נקבע על 128,000 ש"ח (לעומת כ-32 אלף אירו באירופה, וזאת בשל 0 %מס קנייה על כלים חשמליים), כשבמחיר הזה מקבלים את גרסת ההשקה הכוללת אבזור מלא – סט ארגזים, בקרת שיוט וחימום לידיות. נציין שעלויות החשמל זולות משמעותית מעלויות הבנזין, וכן שעלות ביטוח החובה לאופנוע חשמלי עומדת בישראל על סביב 2,000 ש"ח שנה – כמו של קטנוע 50 סמ"ק.
זהו מחיר טוב לאופנוע טכנולוגי מאוד ואף איכותי, שכאמור מאפשר גם רכיבה אמיתית ולא רק קוריוז למרחקים קצרים. ובעיקר, זה קו פרשת המים החשמלי. העתיד כבר כאן, אצלנו בתחום האופנועים, וזו לא קלישאה.
דוקאטי תספק את האופנועים ל-MotoE – אליפות העולם למרוצי אופנועים חשמליים – החל מעונת 2023, וכעת חושפים בחברה את המספרים, הפרטים והסיפור מאחורי ה-V21L.
בדוקאטי יחליפו בעונת 2023 של ה-MotoE (אליפות העולם למרוצי אופנועים חשמליים) את אנרג'יקה כספק בלעדי של האופנועים לכל הקבוצות והרוכבים, כאשר אלו נמצאים שם מראשית הסדרה בשנת 2019. הידיעה כי דוקאטי נבחרה לספק את אופנועי המרוץ החשמליים באליפות ה-MotoE התפרסמה בחודש אוקטובר של שנה שעברה, כאשר לקראת סוף השנה פורסמו תמונות ראשונות מהמבחנים.
כעת בדוקאטי חושפים את הנתונים הרשמיים של ה-V21L: מנוע חשמלי המספק 150 כוחות סוס (110 קילווואט) ו-14.2 קג"מ. סוללה בעלת קיבול של 18kWh, שוקלת 110 ק"ג ומשמשת כגורם נושא עומס, כאשר ראש ההיגוי והשלדה האחורית מחוברים אליה. בטעינה מהירה ניתן להטעין את הסוללה ל-80% ב-45 דקות. בדוקאטי מציינים כי שני המצננים של האופנוע מאפשרים להטעין את הסוללה בצורה מיידית, ואין צורך לחכות לקירור המערכות. כלומר, יש כאן חסכון בזמן ההמתנה בפיטס. המשקל של ה-V21L עומד על 225 ק"ג (האנרג'יקה הנוכחי שוקל 260 ק"ג, אבל מגיע עם סוללה גדולה וכבדה יותר), והמהירות המרבית שנמדדה במסלול מוג'לו היא 275 קמ"ש.
שלדת הזנב והפיירינג עשויים מקרבון קל משקל. מערכת המתלים כוללת בולמים של אוהלינס במפרט דומה לזה שמורכב בסופרלג'רה V4 האקזוטי – מזלג NPX 25/30 בקוטר 43 מ"מ ובולם אחורי TTX36. מערכת הבלמים של ברמבו היא מסוג GP4, היא מגיעה מדגמי המרוץ של דוקאטי, וכוללת קליפרים מסוג GP4RR M4 32/36 ומשאבה ראשית מסוג PR19/18. האלקטרוניקה מכילה מערכת בקרת אחיזה, בקרת החלקה ובקרת ווילי. יש מפות שונות למצערת ולבלימת המנוע.
אם תרצו קצת מספרים, אז מ-225 הק"ג של ה-V21L רק 89 ק"ג שייכים לאופנוע עצמו. הסוללה שוקלת 110 ק"ג, ממיר המתח שוקל 5 ק"ג והמנוע שוקל 21 ק"ג. ראש ההיגוי שוקל 3.7 ק"ג, הזרוע האחורית מאלומיניום שוקלת 4.8 ק"ג. 18 רוכבים יתייצבו על הגריד בתחילת עונת 2023 על-גבי הדוקאטי V21L.
בטריומף מודיעים על רכישת מותג האופנועים החשמליים הבריטי אוסט (Oset) – במטרה להרחיב את סגמנט האנדורו והמוטוקרוס שאליו טריומף מתקרבת בצעדים גדולים.
בטריומף מודיעים על רכישת חברת אוסט (Oset), המתמחה באופנועי ילדים ונוער חשמליים. אוסט נוסדה באנגליה בשנת 2004, כאשר מייסד החברה איאן סמית ביקש לבנות אופנוע שטח חשמלי לבנו. מאז ועד היום מכרו בחברה מעל 40 אלף יחידות. אוסט מייצרים בעצמם את המנועים החשמליים של קשת הכלים.
למרות שאוסט ימשיכו לייצר תחת שמם, וסביר להניח שישתמשו בכיסים העמוקים יותר של טריומף על-מנת לפתח עוד דגמים, את טריומף הרכישה תשמש בסגמנט האנדורו והמוטוקרוס – אליו הם נכנסים בקרוב מאוד, כאשר בזכות המהלך הם יוכלו להציג גם כלים חשמליים לילדים ולנוער. סכום העסקה, אגב, טרם פורסם.
כידוע, בטריומף משתמשים ברוכבי פיתוח בעלי שם כדוגמת ריקי קרמייקל האמריקאי (12 אליפויות סופרקרוס ומוטוקרוס אמריקאיות), שסיים את החוזה שלו עם סוזוקי לפני מספר שנים ועבר לפרסם את אופנועי האדוונצ'ר של טריומף בארצות הברית. בתחום האנדורו נמצא את איוון סרבנטס הספרדי (4 אליפויות עולם באנדורו, כולל 3 רצופות בתחילת שנות האלפיים). שני אלופי העבר אמונים על פיתוח ובחינת האופנועים החדשים, ופיתוח קבוצות מרוצים של המותג.
באנרג'יקה מציגים את האקספיריה (EXPERIA) – אדוונצ'ר חשמלי שמספק 102 כוחות סוס, עם שלדה חדשה, טכנולוגיה חדשה, ועם טווח רכיבה שנע בין 208 ק"מ עד 420 ק"מ.
חברת אנרג'יקה מייצרת אופנועים חשמליים במודנה, איטליה, ובין היתר דגמי ה-Ego הם אלה המשמשים את קבוצות המרוצים המתחרות ב-MotoE עד לסוף שנת 2022 – אליפות העולם לכלים חשמליים כחלק מסדרת ה-MotoGP. כעת מציגים בחברה את האקספיריה (EXPERIA) – אדוונצ'ר-כביש עם חישוקי 17″ המונע על טהרת החשמל.
אנרג'יקה אקספיריה
המנוע חשמלי חדש לגמרי, הוצג בשנה שעברה בשיתוף פעולה עם חברת מייבל, ונקרא EMCE (ר"ת Energica Mavel Co-Engineering). המנוע מפיק הספק של 75 קילוואט (102 כ"ס) ב-7,500 סל"ד ומומנט של 11.7 קג"מ. ניתן גם לרכוב במצב של 60 קילוואט (81 כ"ס) כדי לקבל טווח רכיבה טוב יותר. סוללות ליתיום בקיבול של 22.5 קוט"ש מאפשרת, לפי אנרג'יקה, טווח רכיבה עירוני של 420 ק"מ, 256 ק"מ של רכיבה משולבת ו-208 ק"מ בכביש בין-עירוני. זמן טעינת הסוללה עומד על 7 שעות בשקע ביתי ו-40 דקות במטען מהיר עד ל-80%, כאשר נדרשים עוד 30 דקות לטעינה מלאה. ניתן לתכנת את הסוללה להפסיק את הטעינה בכל שלב שנדרש.
שלדת הצינורות חדשה גם היא, כאשר חלקה המרכזי עשוי מפלדה ושלדת הזנב מאלומיניום. מזלג הזקס ההפוך מלפנים מגיע בקוטר 43 מ"מ ומתכוונן באופן מלא, בעוד בולם הזקס מאחור מאפשר כיוון עומס קפיץ ושיכוך החזרה (ריבאונד). מהלכי הגלגלים בשני הצדדים עומדים על 150 מ"מ. החישוקים בקוטר 17″ עם צמיגים במידות 120/70 ו-180/55, שניהם נעולים בצמיגי פירלי סקורפיון טרייל 2. הבלמים של ברמבו עם צמד דיסקים בקוטר 300 מ"מ וקליפרים רדיאליים בעלי 4 בוכנות, ומאחור דיסק יחיד בקוטר 240 מ"מ. גובה המושב עומד על 847 מ"מ, והמשקל על 268 ק"ג.
לאקספיריה מערכת אלקטרוניקה מלאה המציעה בקרת אחיזה בשישה מצבים (כולל ניתוק מלא), ABS להטיה של בוש, בקרת שיוט, ידיות מחוממות, הילוך אחורי לסיוע בחניה וצג TFT בגודל 5″. יש שבעה מצבי רכיבה (4 מתוכנתים מראש ו-3 בהתאמה אישית), ארבעה מצבי כוח מנוע (עיר, אקו, גשם וספורט), וארבעה מצבי בלימה רגנטיבית שעוזרת לטעינת הסוללה בזמן בלימה, כולל אפשרות לניתוק מלא.
האנרג'יקה אקספיריה הוא אופנוע חשמלי שנכנס לאחת מהקטגוריות הפופולריות – האדוונצ'ר. הוא צפוי להגיע לייצור סדרתי לקראת סוף השנה הנוכחית עם מחיר משוער של כ-32 אלף אירו באירופה. הוא צפוי להגיע ארצה בתחילת שנת 2023.
ה-LiveWire S2 Del Mar הוא האופנוע החשמלי החדש של הארלי דיווידסון – בקונספט פלאט טראק, עם מנוע שמספק 80 כוחות סוס ועם טווח רכיבה של 160 ק"מ.
האופנוע החשמלי הראשון של הארלי דיווידסון – ה-LiveWire – הוצג בשנת 2019, בתקופה שבה בהארלי האמינו שנכון עבורם לצאת מגבולות הגזרה של אופנועי הקאסטום והקרוזר המוכרים. הדגם הציג טכנולוגיה, אלקטרוניקה ומכניקה מתקדמות, והוא זכה לביקורות טובות, אך לא שיפר את המאזנים הכספיים של הארלי דיווידסון. בשנה שעבר הוקמה תחת שם הדגם חטיבה חשמלית חדשה, שלא תהיה ממותגת יותר בראשי התיבות של הארלי דיווידסון. הסנונית הראשונה הייתה ה-One, שהוא אותו ה-LiveWire, רק עם שם שונה ונתונים של 105 כ"ס, טווח רכיבה של 235 ק"מ בתוך העיר וכ-150 ק"מ ברכיבה משולבת, ותג מחיר של 22 אלף דולר.
כעת מציגים ב-LiveWire את ה-S2 דל מאר בגרסת השקה (Launch Edition), שתוגבל ל-100 יחידות אשר נמכרו כבר כולן. סגנון העיצוב לוקח את ההשראה מאופנועי פלאט טראק, והנתונים המעטים שנמסרו מדברים על 84 כוחות סוס, שמביאים את 195 הק"ג של הדל מאר ל-100 קמ"ש בכ-3 שניות. טווח הרכיבה המשוער בעיר עומד על כ-160 ק"מ בין טעינה לטעינה. הדל מאר מגיע עם חישוקי 19″ עם צמיגי דאנלופ DT1, ויש בלמים של ברמבו עם קליפרים רדיאליים בעלי ארבע בוכנות. אין נתונים לגבי הבולמים והאלקטרוניקה, אם כי אנחנו מצפים למערכות אלקטרוניקה מלאות, בדומה ל-One.
גרסת ההשקה, אשר כאמור תוצע ב-100 יחידות, מגיעה עם צביעת יד מיוחדת, אשר השלמתה לוקחת חמישה ימי עבודה מלאים. גרסה זו נמכרת ב-17,699$, כאשר הגרסה הסדרתית תעלה 15,000$. ה-S2 דל מאר צפוי להגיע לשווקים במחצית הראשונה של שנת 2023, כאשר אין מידע בשלב זה אם הוא יגיע גם לישראל.
ה-Flux Primo הוא פלטפורמת שטח עם מכלולי איכות ועם מנוע חשמלי בהספק של 85 כ"ס ועם סוללה מתחלפת הנטענת בבלימה.
לפני מספר חודשים נחשפנו לסטארק וארג הספרדי – מוטוקרוס חשמלי שמשך התעניינות רבה בעולם השטח ושמבטיח ביצועים טובים יותר מדגמי המוטוקרוס המובילים בשוק, ביצועים שווי ערך ל-80 כ"ס וטווח מוצהר שנע בין 35 דקות של רכיבת מוטוקרוס אינטנסיבית או עד שש שעות של אנדורו קל ושקט.
פלוקס פרימו
חברה חדשה מסלובניה בשם פלוקס פרפורמנס (Flux Performance) נכנסת אל אותו הסגמנט ולוקחת מהמדף שלדת אלומיניום מ-HM Moto (חברה שעשתה הומליגציה לאופנועי אנדורו של הונדה עבור השוק האירופאי ונקראת כיום Vent Moto), מזלג קאיאבה בקוטר 48 מ"מ ובולם אוהלינס TTX מאחור. גולת הכותרת הוא המנוע החשמלי, ששוקל 7.7 ק"ג ומספק על הנייר 85 כוחות סוס ו-76.5 קג"מ (בסטארק – המתחרה העיקרי בשלב זה – מדובר על 80 כ"ס ו-95.6 קג"מ). לסוללה קיבול של 6.7 קילוואט שעה, ולפינוי החום ממנה מתווספת מערכת קירור נוזל על-מנת למנוע התחממות וכתוצאה מכך בלאי ואיבוד כוח. למנוע יש גם בלימה רגנרטיבית, שבדומה לרכבים חשמליים מטעינה את הסוללה בזמן בלימה. יש כאן גם אופציה להיפוך הזרם ולהילוך אחורי בלחיצת כפתור, מה שיכול להיות לעזר ברכיבת אנדורו. אם תתבוננו בתמונות תראו שיש גם ידית מצמד. בפלוקס קוראים לזה מצמד וירטואלי, והוא נועד למיתון אספקת הכוח ברגעים שצריך להיות יותר חלקים מאגרסיביים.
בפלוקס לא מדברים על טווח רכיבה, וגם עוקצים את המתחרים מסארק על טווח הרכיבה המוצהר שהזכרנו מעלה. לטענתם, מבחני אמת עם לקוחות יגדירו את הטווח האמיתי ולא המשוער. טענה קצת מוזרה לדעתנו. הסוללה של הפרימו – השוקלת 34 ק"ג – מתחלפת, כאשר אחת נוספת תגיע, כמובן, בתוספת תשלום, ותאפשר להחליף בקלות ליד הרכב ולהמשיך ברכיבה.
בפלוקס פרפורמנס מתכננים את תחילת הייצור לקראת שנת 2024 עם מחיר משוער של 12 אלף אירו באירופה. בעתיד הקרוב אנו מצפים שיצרני מיינסטרים נוספים יציגו פתרונות דומים לשטח ויחשמלו את השטח ואת מסלולי המוטוקרוס.