תגית: אופנוע חשמלי

בקאן-אם חושפים בטיזר וידאו את כוונתם להתרחב לתחום הדו-גלגלי ולייצר ארבעה אופנועים חשמליים בעתיד הקרוב.

חברת קאן-אם הקנדית אינה זרה לתחום הדו-גלגלי. בשנות ה-70 המוקדמות המותג היה הזרוע הדו-גלגלית של BRP, עם דגמי מוטוקרוס ואנדורו שאף זכו לניצחונות יחד עם רוכביהם באליפויות השונות. במשך השנים המיקוד עבר לטרקטורונים, דגמי צד לצד (SBS) כמו המאבריק X3 שאנחנו מכירים בארץ, Sea-Doo, סקי-דו ועוד. בשנת 2019 רכשה החברה את הזכויות לאופנועי אלטה (Alta Motors), שעד לסגירתה הייתה הבשורה בתחום אופנועי השטח החשמליים.

בקאן-אם לא משחררים פרטים בשלב זה, אך לפי הטיזר שפורסם אנו יכולים לצפות לארבעה אופנועים חשמליים בסגמנטים של נייקד, קרוזר, ספורט תיור ואדוונצ'ר. ההערכות בשלב זה הם שהדגמים הראשונים ייחשפו לקראת סוף שנת 2023 או תחילת שנת 2024, כאשר מדובר בבשורה בהחלט מעניינת שיכולה להקפיץ את תחום ההנעה החשמלית בעולם הדו-גלגלי שלב נוסף.

בימאהה מציגים את ה-TY-E 2.0 – אבולוציה של קונספט טריאל חשמלי שהוצג בשנת 2018 וכולל לעומתו שלדה משופרת וסוללה חזקה יותר; ישתתף בסבבים של אליפות העולם בטריאל כחלק מהמשך הפיתוח, עד להצגת הגרסה הסדרתית.

בשנת 2018 חשפו בימאהה את ה-TY-E – אופנוע טריאל חשמלי שהוצג כקונספט. במשך ארבע שנים נוספות עבדו בימאהה על הדגם, וכעת חושפים בתערוכת טוקיו את ה-TY-E 2.0. היתרון של המנוע החשמלי, על-פי ימאהה, הוא העוצמה ואספקת מומנט גבוה כבר בסל"ד אפס – יתרון משמעותי כשמדובר ברכיבת טריאל. בימאהה חוסכים בנתונים טכניים ולא מציינים את הספק המנוע. אל המנוע החשמלי מתווסף מצמד מכאני רב-דיסקי רטוב לשליטה טובה יותר על הורדת הכוח. המצבר מסוג ליתיום-יון, כשגם כאן בימאהה לא מציינים נתונים טכניים כמו קיבול, משך טעינה וזמן עבודה. המשקל הכללי עומד על סביב 70 ק"ג, בסיס הגלגלים על 1,310 מ"מ, ומרווח גחון המינימלי על 340 מ"מ.

החידוש בדגם 2.0 הוא שלדה חדשה לעומת הקונספט, כאשר מדובר על שלדת מונוקוק קלת משקל העשויה מחומרים מרוכבים, ועם סידור מחודש של המנוע החשמלי והסוללה להורדת מרכז הכובד. הסוללה החדשה קלה יותר ואמורה להיות עם קיבול הגדול פי 2.5 לעומת הקונספט. הימאהה TY-E 2.0 ישתתף בסבבים נבחרים של אליפות העולם בטריאל בעונה הקרובה, כשבמקביל יימשך תהליך הפיתוח עד להצגת הגרסה הסדרתית.

ה-CRF-E2 הוא למעשה הונדה קטן עם מנוע חשמלי וסוללה מתחלפת. הוא מיועד לילדים, והוא מיוצר ומשווק בארצות הברית.

חברה אמריקאית בשם Greenger Powersports רכשה את הזיכיון לשם CRF, ומייצרת לא רק מה שנראה כמו הונדה CRF, אלא שגם תמכור את האופנוע דרך סוכנויות הונדה בארצות הברית. על אף שזה לא הונדה אותנטי, אנחנו נתייחס אליו ככזה. ההונדה CRF-E2 הוא למעשה אופנוע מיניקרוס, מקביל ל-50 סמ"ק, על טהרת חשמל, המיועד לילדים בתחילת דרכם המוטורית.

המנוע החשמלי מספק עד 3.4 כוחות סוס (2.5 קילוואט), ויש לו שני מצבי רכיבה. הסוללה שוקלת 6 ק"ג ויכולה להספיק לעד שעתיים רכיבה. זמן הטעינה של הסוללה עומד על 4 שעות עם מטען רגיל או שעתיים וחצי עם מטען מהיר שמוצע בתוספת תשלום. ניתן גם להחליף את הסוללה ולהמשיך ברכיבה.

ה-CRF-E2 מגיע עם שלדת קורה כפולה מאלומיניום, מזלג טלסקופי בקוטר 33 מ"מ, בולם אחורי של DNM עם כיווני עומס קפיץ ושיכוך החזרה, ויש חישוקי 12″ מלפנים ומאחור, גובה המושב מתכוונן ונע בין 630 ל-650 מ"מ, והמשקל הכולל עומד על 48 ק"ג.

ה-'הונדה' CRF-E2 יימכר בארצות הברית בלבד במחיר של $2,950

ענף הרכבים החשמליים נמצא בתנופה אדירה, אבל זה הדו-גלגלי עדיין מחפש את  דרכו לא מצליח להתרומם. הסיבות העיקריות לכך הן טווח הרכיבה המוגבל של דו-גלגלי חשמלי, וכן זמני הטעינה הארוכים. כשהטכנולוגיה תפתור את שתי הבעיות האלו, אז תהיה הפריצה של דו-גלגלי חשמלי – וכך חושבים גם שני רוכבים שעימם שוחחנו.

הגבלת התעשיות המזהמות החלה כבר לפני שנים בכל העולם. החשש מפגיעה כלכלית העמידה אותן עם הגב אל הקיר, ואלו נאלצו לצמצם את רמת הזיהום שכולל תהליך הייצור ולהתאימו לתקנות החדשות. גם המודעות הסביבתית שעלתה גם היא לאור משבר האקלים והפמפום התקשורתי המסיבי הביאו לשינוי תרבות הצריכה של כולנו. אנחנו קונים פחות מוצרים מזהמים, ורגישים יותר לבעיה שהחלה להשתרש עמוק. השינוי הזה כמובן לא פסח גם על אחת התעשיות המזהמות ביותר – תעשיית התחבורה.

בניגוד לזו של הרכבים, תעשיית הדו-גלגלי החשמליים עוד בחיתוליה, אבל מתקדמת עקב בצד אגודל. כמות היצרניות רק הולכת וגדלה, וגם המותגים החזקים והוותיקים ביותר כבר החלו לדרוס רגל בענף עם השקת דגמים משלהם, בדרך להצטרף למהפכה הירוקה. הקטנועים החשמליים הם שחקנים ותיקים בשוק המקומי, אבל קונספטים שיתופיים חדשנים, כמו אלו שעתידים לפעול יחד עם הגעת קטנועי גוגורו, עשויים לבסס את מעמדם ככלים נוחים להתניידות עירונית.

אז בין אם זה לאור אותה המודעות שעלתה, עלויות התפעול הנמוכות, או כי לא מעט רוכבים הם גם פריקים של טכנולוגיה, יש כבר לא מעט שזנחו את האופנועים עם מנועי הבעירה ועברו לרכוב על כלים חשמליים. אבל רוב הרוכבים כמובן עדיין עוד לא שם. הם לא מוכנים לוותר על הביצועים של מנוע בעירה פנימית, ועם כל החשיבות להתחממות הגלובלית ולמודעות שעלתה, התנאים למעבר מבחינתם עוד לא הבשילו, כשמגבלת הטווח היא לא תמיד הסיבה העיקרית.

"אני לא מבין איך יש כאלו שעדיין לא נוסעים על כלים חשמליים, לא מבין מה עובר עליהם". כך פותח את השיחה אייל שטרנברג (49), תושב הרצליה ועורך דין במקצועו. 23 שנים הוא רכב על אופנועים עם מנוע בעירה עד שעבר בשנת 2015 לרכוב על אופנוע חשמלי של זירו מדגם DS – עליו הוא רוכב עד היום.

אייל הוא איש של חשמל, כך הוא מעיד על עצמו, תומך מלא במהפכה שקורמת עור וגידים, וחיכה שהדבר האמיתי יגיע לארץ. "הייתי מבין ה-20 או ה-30 הרוכשים הראשונים של הכלי בישראל. מיד כשהבנתי שהגיע מוצר אמיתי, איכותי, שהוא לא קטנוע ברמה נמוכה, אופנוע עם מכלולים איכותיים כמו בלמים ובולמים, מערכת ABS, וכמובן כלי שאפשר לקחת אותו לשטח ולהנות גם שם – לא חשבתי פעמיים".

הדילמה שניצבת בלב השיקולים של כל רוכב נוגעת כמובן לחיבור, אבל גם לצרכים של כל אחד מהם, ולפי התשובה של אייל זה ברור למי הכלי יכול להתאים. "אני מתנייד בעיקר בסביבה עירונית ובמעטפת הקרובה, ובשבילי מדובר בכלי שעונה על כל הצרכים. השקט בנסיעה, זינוקים מהירים, הנוחות, והעובדה שבערים כמעט בכל מקום ניתן למצוא שקע חשמלי שאפשר לחבר אליו את המטען – אלו יתרונות גדול".

אבל היתרונות שבאמת בולטים לטענתו נוגעים לדברים שמטרידים אותנו יותר מכל – כשהכוונה היא כמובן לכיס ולעצבים שלנו: "ההוצאות הכלכליות הן כרבע ביחס להוצאות על אופנוע עם מנוע בנזין. במשך ארבע שנים לא הזדקקתי לטיפול ולא ביקרתי אפילו במוסך שירות, זה באמת מדהים".

כמו לכל הכלים, גם לאלו החשמליים יש חסרונות, והם נוגעים בעיקר למגבלה הקיימת עבור מי שיוצא לטיולים ולנסיעות ארוכות. "יש שני חסרונות עיקריים לאופנוע חשמלי – טווח הנסיעה הבין-עירוני הוא מוגבל לאור מיעוט עמדות הטעינה הקיים עדיין כאן בארץ, למרות שיש שיפור משמעותי מאוד בשנים האחרונות ומהמגמה היא חיובית לגמרי. החיסרון השני הוא זמן טעינה ארוך. למרות שעם מטען מהיר ייעודי המגיע עם הכלי ניתן להטעין אותו בחצי שעה, מה גם שבנסיעה עירונית הסוללה כמעט ולא נגמרת לגמרי, אני מגיע לבית וטוען את הכלי לפעמים גם ב-50% סוללה".

כאמור, המודעות לנושא האקלים עלתה משמעותית לאחרונה, אבל השאלה היא איזה משקל יש לנושא בשיקולים לעבור לרכוב על כלי חשמלי. אצל אייל לפחות לדבר הייתה חשיבות לא מעטה. "בשנים האחרונות עלתה גם אצלי המודעות לנושא. יש מגמה כלל-עולמית שלא ניתן להתעלם ממנה, וכמובן שהיה לכך חלק משמעותי בשיקול. אמנם זאת רק תרומה קטנה, אבל עדיין גם זה משהו. זה עניין של זמן אבל בסוף כולם יעברו לרכוב על כלים חשמליים", הוא אומר בביטחון.

הדרך להשלמת המהפכה הירוקה בה כמות הכלים החשמליים שנראה על הכבישים תעלה על אלו עם מנועי הבעירה היא עוד ארוכה, ומבחינת רבים מהרוכבים במציאות הנוכחית מדובר באפשרות שהיא כלל לא על הפרק. מבין השיקולים שלהם יש גם כאלו שהכלי החשמלי לא יוכל לספק מענה גם בעתיד, ככל כנראה.

"חלק מהאהבה לאופנוע זה סאונד המנוע והאגזוז, הכיף בהעברת ההילוכים והמאמץ הנדרש בעליות. לזה אין תחליף חשמלי וכנראה גם לא יהיה". כך מספר עו"ד אריה טולדנו (55), תושב צורן. הוא רוכב על אופנועים מזה 30 שנה, וכיום בחניה שלו יש ימאהה טרייסר 700 ממנו הוא מאוד מרוצה. הוא מעיד כי הוא משמש אותו בעיקר לעבודה, אבל גם ולא פחות חשוב לטיולים ברחבי הארץ – מה שכאמור מסביר את המניעה שלו לעבור לחשמלי.

"אני מסכים שלמטרות נסיעה עירוניות אופנוע חשמלי יכול להוות פתרון מעולה. הוא יכול גם לשמש היטב חברות שליחויות ועסקים אחרים שמתניידים בתוך העיר. אבל עבור אלו העושים נסיעות בין-עירוניות או יוצאים לטיולים ארוכים זאת כלל לא אופציה כרגע. כאשר טווח הרכיבה יעלה לכיוון 350-300 קילומטרים, ובקביל יהיו מספיק עמדות טעינה, רק אז אולי יהיה על מה לדבר".

אבל בנוסף למניעים המדוברים והמוכרים, אריה מציין סיבה נוספת שמונעת ממנו לעשות את המהלך ולעבור לרכב על חשמלי, והיא נוגעת ליתרון הבטיחותי: "מעבר למגבלת הטווח ולמיעוט בעמדות הטעינה בכבישים הבין-עירוניים, המהווים את השיקולים העיקריים במניעה למעבר לכלי חשמלי, ישנו שיקול בטיחותי חשוב מאוד שכלי חשמלי לא יוכל לספק לו מענה – הרעש הבוקע מהאגזוז שמתריע בפני שאר משתמשי הדרך שמאחוריהם רוכב אופנוע, ובהרבה מהמקרים הם פשוט מפנים את הדרך ובכך גם שומרים על הבטיחות שלנו".

ומה עם העלויות? שכן ידוע כי מדובר באחד השיקולים החשובים עבור רוכבים שעברו לרכוב על חשמלי הן עלויות התפעול הנמוכות. אצל אריה לפחות זה לא מהווה משקל רב: "הפערים בעלויות לדעתי הם מינוריים, במיוחד ביחס לסכום ההשקעה שאנשים משקיעים על הכלים שלהם. עבורי אין לדבר חשיבות רבה".

אבל המודעות לאקלים לאור השיח הער הגיעה גם אליו, וגם הוא מודה בכך שמדובר בעניין של זמן עד שהכבישים יוצפו בכלים חשמליים, ואת הסחף הזה לא ניתן יהיה לעצור. "אני ער ומודע לנושא בעיית האקלים והזיהום הסביבתי, והיא חלק מהסיבות שאני נוהג ברכב חשמלי כבר היום. אבל בניגוד ליכולות של כלי הרכב החשמליים, אלו של הדו-גלגלי כאמור עדיין לוקים בחסר. ביום שהתנאים יאפשרו זאת אז מעבר לאופנוע חשמלי תהיה אופציה ריאלית, וכמו כן למשבר האקלים יהיה משקל משמעותי בקבלת ההחלטה", הוא מסכם.

שני הרוכבים האלה הם מייצגים היטב את הדעות הרווחות בקרב רוכבי דו-גלגלי נכון להיום. מצד אחד פריק של כלים חשמליים ושל טכנולוגיה, כשחלק מהסיבות שבגינן הוא רוכב על אופנוע חשמלי הן אידיאולוגיה ירוקה, וזה יכול להתממש רק אם טווחי הרכיבה קצרים. מהצד השני הרוכב הממוצע שמשתמש באופנוע לנסיעות בין-עירוניות ולטיולי סוף-שבוע. אלו, המייצגים כמובן את הרוב המכריע של הרוכבים, לא יוכלו לעבור לדו-גלגלי עד שתיפתר בעיית טווח הרכיבה, וגם כמובן זמני הטעינה. אבל שלא יהיה ספק – אנחנו בדרך לשם.

הסטארק וארג, האופנוע הספרדי אשר מתיימר לתת מענה חשמלי לעולם השטח עם הבטחה לביצועים טובים יותר מדגמי ה-450 סמ"ק החזקים, מתקבל בהתלהבות בספרי ההזמנות.

לאחרונה פרסמנו ידיעה על חברה ספרדית חדשה אשר מציעה אופנוע שטח חשמלי מסקרן שמבטיח ביצועים טובים יותר מדגמי המוטוקרוס המובילים בשוק. כעת מודיעים בסטארק שנרשמו כבר יותר מ-1,000 הזמנות – ציון דרך ראשון עבור החברה מברצלונה. מרבית המזמינים שילמו דמי רצינות של 100 אירו ואמורים להעביר את מלוא הסכום עד למעמד קבלת האופנוע במחצית השנייה של שנה זו.

המנוע, ששוקל 9 ק"ג ועטוף בכיסוי קרבון, מבטיח לספק 80 כוחות סוס בגלגל האחורי ומומנט מוצהר של 95.6 קג"מ. למעשה, נתון ההספק הגבוה מגיע כתוספת מחיר של 1,000$, כשנתון ההספק הסטנדרטי הוא 60 כ"ס. את המנוע ניתן לכוון ב-100 פרמטרים שונים, החל מעקומת הכוח, דרך בלימת המנוע, בקרת האחיזה, ועד אפקט גלגל התנופה. החברה מצהירה שניתן לכוון את המנוע לקבלת ביצועים דומים לשל מנוע 125 סמ"ק דו-פעימתי, וכלה ב-650 סמ"ק ארבע פעימות – כל זה דרך אפליקציה בסלולר. הבולמים של קאיאבה מספקים מהלכי גלגלים של 310 מ"מ, ויש בלמים של ברמבו. בסטארק מציעים אפשרות בחירה של גלגל אחורי בקוטר 19″ לרכיבת מוטוקרוס או 18″ לרכיבת אנדורו, ואף מכיילים את הבולמים במפעל לפי הצהרת המשקל וסגנון הרכיבה של הרוכש.

הסוללה, עם משקל כולל של 32 ק"ג וקיבול של 6 קילוואט-שעה, יכולה להספיק ל-35 דקות של רכיבת מוטוקרוס אינטנסיבית או עד שש שעות של אנדורו קל ושקט. זמן הטעינה הוא בין שעה לשעתיים – תלוי במטען. המחיר ההתחלתי בארצות הברית עומד על 12,000$ – כ-2,500$ יותר מדגמי ה-450 סמ"ק הנפוצים.

אופנוע-על חשמלי נוסף של דיימון הקנדית – סטריטפייטר עם נתונים של 200 כ"ס מהמנוע, 274 קמ"ש מהירות מרבים, וטווח נסיעה משוער של 235 ק"מ.

חברת הסטארט-אפ הדו-גלגלית מקנדה דיימון חושפת את ההיפרפייטר קולוסוס (HYPERFIGHTER COLOSSUS; קולוסוס – ענק), דגם סטריטפייטר חשמלי. המנוע מספק הספק 200 כוחות סוס ומומנט של 20 קג"מ, והסוללה בעלת הקיבול של 20 קילוואט-שעה יכולה להספיק לכ-235 ק"מ בנסיעה משולבת. הטעינה עשויה לקחת 45 דקות במטען DC מהיר. המהירות המרבית היא 274 קמ"ש.

להיפרפייטר שלדת מונוקוק, בולמים של אוהלינס, בלמים של ברמבו, זרוע אחורית חד-צידית, חישוקי 17″ במידות 120/70 ו-200/55, בסיס גלגלים של 1,448 מ"מ ומשקל משוער של סביב 200 ק"ג. מבחינת אלקטרוניקה יש את כל הבקרות לניהוג ולמנוע, שמקבלים עדכונים דרך האפליקציה הייעודית.

כמו בהיפרספורט פרו, נמצא כאן את מערכת ה-CoPilot (טייס משנה), המשלבת ארבע מערכות רדאר משולבי מצלמות וחיישנים באופנוע – אחד מכל צד, מלפנים ומאחור – במטרה לתת כיסוי של 360° סביב האופנוע והרוכב. המידע משודר לענן שמנתח את מיקום האופנוע ומהירותו לעומת סכנות המתקרבות, ומסוגל לנטר עד ל-64 אובייקטים במקביל. התרעה על גורמי סכנה תגיע דרך רטט בידיות הרוכב, הבהוב במראות הצד (שיסונכרנו עם המצלמה האחורית) ומידע ויזואלי במשקף הקדמי. בלוח השעונים תשודר גם התמונה מהמצלמה האחורית. המידע מהרכיבה, אגב, יישלח וינותח תמידית בענן, על מנת ליצור מערכת לומדת שיודעת להתפתח ולהתקדם כל הזמן. גם כאן – אפשרות התאמת האופנוע לרוכב עצמו דרך ארגונומיה מותאמת אישית. בעזרת תפעול חשמלי ניתן יהיה לכוון את המשקף הקדמי, הכידון, המושב ורגליות הרוכב.

ההיפרפייטר קולוסוס יוצע ב-100 יחידות בלבד, כאשר כל אחת תעלה 35,000$. במקביל יהיו שתי גרסאות נוספות – האחת עם סוללה קטנה יותר וחישוקים פשוטים יותר (Unlimited 20) והשנייה עם מנוע המספק 150 כוחות סוס (Unlimited 15) במחירים של 25,000$ ו-19,000$ בהתאמה.

הסטארק וארג מתיימר לתת מענה חשמלי לעולם השטח – בין אם זה במסלול המוטוקרוס או באנדורו – עם הבטחה לביצועים טובים יותר מדגמי ה-450 סמ"ק החזקים.

חברת סטארק הספרדית מציגה את הווארג (VARG – שועל חזק בשבדית) – מוטוקרוס חשמלי שנועד להקדים את העתיד ומבטיח ביצועים טובים יותר מדגמי המוטוקרוס המובילים בשוק. סטארק פיתחו את הדגם בשיתוף פעולה עם סבסטיאן טורטלי הצרפתי וג'וש היל האמריקאי – שני רוכבי מוטוקרוס ותיקים ומעוטרים.

המנוע, ששוקל 9 ק"ג ועטוף בכיסוי קרבון, מבטיח לספק 80 כוחות סוס בגלגל האחורי ומומנט מוצהר של 95.6 קג"מ. למעשה, נתון ההספק הגבוה מגיע כתוספת מחיר של 1,000$, כשנתון ההספק הסטנדרטי הוא 60 כ"ס. את המנוע ניתן לכוון ב-100 פרמטרים שונים, החל מעקומת הכוח, דרך בלימת מנוע, בקרת אחיזה, ועד אפקט גלגל התנופה. החברה מצהירה שניתן לכוון את המנוע לקבלת ביצועים כמו 125 סמ"ק שתי פעימות וכלה ב-650 סמ"ק ארבע פעימות – כל זה דרך אפליקציה בסלולר. הבולמים של קאיאבה מספקים מהלך גלגל של 310 מ"מ, ויש בלמים של ברמבו. בסטארק מציעים אפשרות בחירה של גלגל 19″ לטובת מוטוקרוס או 18″ לטובת אנדורו, ואף מכיילים את הבולמים במפעל לפי הצהרת המשקל וסגנון הרכיבה של הרוכש.

החלק המעניין כאן הוא הסוללה, עם משקל כולל של 32 ק"ג וקיבול של 6 קילוואט-שעה. הסוללה יכולה להספיק ל-35 דקות של רכיבת מוטוקרוס אינטנסיבית או עד שש שעות של אנדורו קל ושקט. זמן הטעינה הוא בין שעה לשעתיים – תלוי במטען.

בסטארק מבטיחים שזמן האספקה יהיה במחצית השנייה של שנת 2022, כאשר המחיר ההתחלתי בארצות הברית עומד על 12,000$ – כ-2,500$ יותר מדגמי ה-450 הנפוצים. הווארג מתיימר לספק התנהגות זהה לדגמים המובילים, עם ביצועים ורסטיליים וטובים יותר והנעה שקטה ונקייה. שאר היצרנים גם עובדים פתרונות חשמל לדגמי השטח, אך נראה שסטארק יקדימו אותם עם הווארג המסקרן. הזמנות ניתן לבצע באתר של סטארק.

צפו בווידאו:

מהוולוג של ג'וש היל – רכיבה לא ערוכה:

משטרת ישראל מתחשמלת ורוכשת בשלב ראשון 70 ניידות חשמליות ו-20 אופנועי זירו מדגמי FX ו-DS-R.

משטרת ישראל נכנסת לעידן הרכבים החשמליים בתחום השיטור העירוני, ומתחילה בתהליך הצטיידות ראשוני של רכבים ואופנועים חשמליים. במסגרת הסכם שנחתם עם חברת מטרו מוטור, יבואנית זירו לישראל, משטרת ישראל תצטייד ב-20 אופנועי זירו מדגמי FX הדו-שימושיים ו-DS-R לכביש שייכנסו לשירות פעיל במשטרה בקרוב.

ה-FX (בתמונה בראש הידיעה) מהווה את גרסת הדו-שימושי של אופנועי זירו עם חישוק 21″ מלפנים ו-18″ מאחור, מנוע עם הספק של 20.4 כ"ס, מהירות מקסימלית של 137 קמ"ש, משקל של 131 ק"ג וטווח נסיעה עירוני של כ-164 ק"מ ובין-עירוני של כ-63 ק"מ. ה-DS-R הוא גרסת כביש עם מנוע בעל הספק של 30 כ"ס, טווח נסיעה עירוני של כ-262 ק"מ ובין-עירוני של כ-126 ק"מ.

לצד מכרזי ההצטיידות ברכבים חשמליים ובאופנועים חשמליים, יצאה משטרת ישראל גם במכרז להתקנה של עמדות טעינה בתחנות משטרה שונות ובודקת עדיפות לרכבים ואופנועים חשמליים בעמדות הציבוריות במקרי חירום.

מהמשטרה נמסר: "אגף התמיכה הלוגיסטית נערך להכניס לצי הרכב של משטרת ישראל כלי רכב חשמליים בהתאם למדיניות של מפכ"ל המשטרה למשטרה ירוקה, חדשנית, יעילה וטכנולוגית. המשטרה תהיה הגוף הממשלתי והציבורי הראשון בהתנסות רחבה של רכב חשמלי. ההליך יתבצע בהליך מכרזי סדור, בליווי כלל הגופים הרלוונטיים, ובהתאם לתכנית מפורטת כאשר בשלב הראשון ייערך פיילוט רכב במסגרתו ישולבו הרכבים בצי המשטרתי. במסגרת הפיילוט תבדוק המשטרה את ההתאמה הפוטנציאלית של הדגמים החשמליים בהיבטי טווח נסיעה וזמני טעינה. מדובר במהלך שיוביל לחיסכון משמעותי בהוצאות הרכב של הארגון".