תגית: השקה עולמית

  • השקה עולמית: דגמי הסופטייל החדשים של הארלי-דיווידסון

    השקה עולמית: דגמי הסופטייל החדשים של הארלי-דיווידסון

    כתב: Takis Maniatis, bikeit.gr

    בהארלי-דיווידסון משיקים את ליין דגמי הסופטייל של 2018. סדרת האופנועים הללו הם הרבה יותר מאופנועים חדשים – הם חידוש פורץ דרך, הגדול ביותר בהיסטוריה של החברה ממילווקי. יש שלדות חדשות, יש מנועים חדשים (מילווקי 8), יש מתלים חדשים עם כיוון עומס קפיץ לבולמים האחוריים, ויש גם חידושים כמו פנסי LED קדמיים – כולל אורות יום, יש אלקטרוניקה חדשה ועוד שינויים רבים. המטרה המרכזית של הארלי – להפוך את האופנועים לקלים ונעימים יותר לרכיבה, כפי שצו השעה מחייב.

    מנוע חדש - מילווקי 8 - בנפח 107 אינצ'ים מעוקבים (1,750 סמ"ק)
    מנוע חדש – מילווקי 8 – בנפח 107 אינצ'ים מעוקבים (1,750 סמ"ק)

    נסענו לברצלונה לרכב על דגמי הסופטייל החדשים – הפאט-בוב, הסטריט-בוב, ההריטאג' קלאסיק והברייקאאוט. מנועים חדשים בנפח 107 אינצ'ים מעוקבים בעלי מומנט של 14.5 קג"מ משתלבים היטב עם כבישים הרריים מפותלים ועם פניות אינסופיות. במשך יומיים רכבנו על ארבעת האופנועים – 180 ק"מ ליום, ואנחנו מסכימים שבחירת המסלולים הייתה מצוינת והתאימה מאוד לרוח האופנועים. בואו נדבר על הדגמים החדשים בפירוט.

    הארלי-דיווידסון פאט-בוב

    הארלי-דיווידסון פאט-בוב
    הארלי-דיווידסון פאט-בוב

    הייתי בר מזל, שכן האופנוע הראשון שעליו רכבתי היה הפאט-בוב – היפה ביותר מבין הארבעה הטמפרטורה בבוקר הייתה קרירה למדי – עם 10 עד 12 מעלות בלבד, וזה התאים לרוח של הפאט-בוב עם תנוחת הרכיבה הנמוכה ופלג הגוף העליון שמוטה קדימה. תנוחה שבאופן כמעט מפתיע לא מעייפת את הרוכב. בהארלי מצהירים על 306 ק"ג, אבל התחושה שמתקבלת היא שהמשקל יותר קרוב לסף הפסיכולוגי של 200 ק"ג. כן, בהארלי עשו עבודה טובה בחלוקת המשקל של הפאט-בוב.

    מערכת האלקטרוניקה כוללת מפתח קרבה KEYLESS, אז אני מתקרב לאופנוע ולוחץ על מתג ההתנעה, ומקבל פעולה חלקה ורציפה כבר מההתחלה. יש לו מומנט גבוה למנוע המילווקי 8, והוא מתקבל כבר משחרור הקלאץ', ובצורה חלקה ונעימה. האחיזה מעולה, המנוע מפמפם לאיטו על 1,300 סל"ד, ו-1,753 הסמ"ק דוחפים את הפאט-בוב קדימה. במצב הזה מגלים שהמשקל הגבוה של הכלי עוזר במירה על יציבות, וגם המתלים החדשים עוזרים בכך ועל הדרך מציעים יכולת ספיגה מרשימה ונוחות מקסימלית.

    הפאט-בוב עובד יפה על הכבישים המפותלים צפונית לברצלונה. העבודה חלקה, גם של המנוע, וקל מאוד לתקוף איתו פניות. למעשה, זה מעולם לא היה קל יותר עם הארלי. הקלות שבה הוא רוקד על כבישים מפותלים, כאמור למרות משקלו, גורמת לי לרכב על סל"ד נמוך ועל גלי המומנט, וליהנות מהדרך הפתלתלה. אחרי ההתרשמות הראשונה הזו הבתלנו להבין את הכיוון החדש של הארלי – אופנועים קלים ונעימים לרכיבה. רק תבחר את המראה שמתאים לך.

    הארלי-דיווידסון הריטאג' קלאסיק

    הארלי-דיווידסון הריטאג' קלאסיק
    הארלי-דיווידסון הריטאג' קלאסיק

    באמצע יום הרכיבה הראשון, אחרי 90 ק"מ במהירות ממוצעת של 60 קמ"ש, אני עולה על ההריטאג' קלאסיק ופותח גז ל-120 קמ"ש. הגיע הזמן לקצת יותר אקשן, למרות שההריטאג' קלאסיק הוא אופנוע רגוע יותר. הרושם הראשוני מזכיר אופנוע בן 50, ובהקשר הזה הצליח להארלי עם עניין התדמית. אבל האופנוע הקלאסי בן 50 הזה מתנהג כמו אופנוע 2018, והוא קל לרכיבה מהרגע הראשון על האוכף. תנוחת הרכיבה נוחה, הכידון גבוה למדי, אם כי לא גורם לשרירים להיתפס, והתחושה שמתקבלת מהרגליים היא שהן נמצאות ממש על האספלט. בטח ביחס לפאט-בוב. כמו תחושה שמתקבלת ממכונית, ורצוי אמריקאית וגדולה. אבל זה לא מונע מההריטאג' קלאסיק מלתת בראש על הכבישים המפותלים הקטלונים. רק מרווח ההטיה מגביל את החגיגה, ומדרסי הרגליים שמשתפשפים באספלט המשובח במהלך הפניות מזכירים לנו באיזה אופנוע מדובר. לזכותם ייאמר שהם מתקפלים כלפי מעלה במגע עם האספלט. יופי של גששים.

    מיגון הרוח פה טוב, ואפשר לרכב עם קסדה פתוחה גם הרוכב בגובה 1.80 מ'. אנחנו רכבנו עם קסדה סגורה, ולמעט רעשי רוח הכל היה בסדר.

    המומנט הגבוה שמתקבל ממנוע המילווקי 8 מתאים באופן מושלם ל-330 הק"ג של ההריטאג' קלאסיק ומאפשר לרוכב להתרכז בניהוג המכונה על הכביש ולא בתפעול שלה, וגם ליהנות מהנוף שמסביב. מיכל הדלק בנפח 19 ליטרים יחד עם תצרוכת דלק שנושקת ל-20 ק"מ/ל' בקצב הנוח הזה, מבטיחים לכם שתוכלו לעשות את זה לאורך זמן רב.

    עם פנסי LED קדמיים, מזוודות צד קשיחות וננעלות, צבעים בכל מקום, הכנף הקדמית הגדולה וחישוקי החישורים עם המסגרת השחורה, ההריטאג' קלאסיק משיג את מטרתו. הוא גם נראה טוב והוא גם נוסע טוב. קלאסי-מודרני.

    הארלי-דיווידסון ברייקאאוט

    הארלי-דיווידסון ברייקאאוט
    הארלי-דיווידסון ברייקאאוט

    היום השני של המבחן התחיל שוב עם טמפרטורות נמוכות וכבישים יבשים, אבל הפעם עם אופנוע אגרסיבי יותר: הברייקאאוט. הוא הנמוך מכולם, עם גובה מושב של 665 מ"מ, והמשקל עומד על 305 ק"ג. על אלו יש צמיג אחורי ספורטיבי ברוחב 240 מ"מ שמספק כמובן אחיזה מעולה.

    הברייקאאוט נראה איטי וארוך, מגושם וחסר מנוחה. למרות הצמיג האחורי הרחב, הוא מצליח לנוע בנוחות. הגלגל הקדמי בקוטר 21 אינץ' שמבדיל ויזואלית בין האופנועים ונותן לברייקאאוט את הזהות המיוחדת שלו, דווקא מאפשר לשנות כיוון, כמעט בהפתעה. יותר מזה, עם הברייקאאוט זה מפתיע כמה קל בכבישים מפותלים ובפניות, כשרוב העיתונרים שרכבו איתנו בהשקה השוו אותו לדראגסטר. נכון, הוא מעדיף כבישים ישרים, שם הוא יציב יותר, אבל הוא לגמרי לא מתנגד לפיתולים. גם אנחנו למען האמת.

    אם לא רוצים לשפשף את המגף על האספלט, מומלץ לקחת את הרגליים קדימה על הרגליות. כשעושים את זה מגלים שהמגן של צינור הפליטה יפגוש את האספלט ראשון. בסוף התהליך המגן יישאר על האספלט הספרדי.

    השלדה החדשה אמנם מרחיבה את טווח השימושים של האופנוע, אבל העיצוב המוקפד מגביל את כללי המשחק. רק שמור על הקצב שנוח לברייקאאוט, ותהנה מהמראה הייחודי ומהווייב של האופנוע המיוחד הזה, שמגיע עם מנוע ה-114 אינצ'ים מעוקבים ו-15.5 קג"מ של מומנט. ושוב – קלות רכיבה זה שם המשחק.

    הארלי-דיווידסון סטריט-בוב

    הארלי-דיווידסון סטריט-בוב
    הארלי-דיווידסון סטריט-בוב

    אם אתה רוצה להרגיש כאילו אתה בלב המרחבים האמריקאים, ממש כאילו אתה על כביש 66 המיתולוגי, יש אופנוע אחד של הארלי שייתן לך את החוויה הזו במלואה – הסטריט-בוב. פלטפורמת השלדה-מנוע פה זהה לשאר דגמי הסופטייל החדשים, אולם עבודת הגוף היא ברוח הסטריט-בוב. יש כידון APE גבוה יחסית, לא מעייף מדי, וגובה המושב עומד על 680 מ"מ נמוכים – כמו בהריטאג' קלאסיק, כך שקל להגיע לקרקע, בלי קשר לגובה הרוכב, והכידון ידאג להציב אותך בתנוחה זקופה.

    הגלגל הקדמי פה בקוטר "19, ויש משטחים בשחור-מט מסוגננים שנותנים לסטריט-בוב את המראה המיוחד שלו. המשקל עומד על 297 ק"ג, והוא בהחלט נותן את התחושה הקלה ביותר מבין הרביעייה.

    באופן מפתיע, הכידון לא מגביל את הרכיבה החזקה והספורטיבית, אבל למרות זאת נעים יותר לשייט איתו בנינוחות. לזה עוזר, שוב, מנוע ה-107 אינצ'ים מעוקבים והמומנט שהוא מייצר כבר מסל"ד כלום. הוויברציות העדינות שהמנוע הזה מייצר רק יוסיפו לתחושה המענגת.

    הסטריט-בוב מציע הרבה אופנה ולייף-סטייל, הרבה נוחות, וגם סוג של אישיות כפולה, בהתאם לסטייל שהרוכב בוחר – אם תבחר תוכל לרכב עליו חזק, אבל מאידך מספיק ללבוש את הבגד המתאים כדי שאופי הרכיבה יתאים עצמו לרוכב.

    לא רק המנוע, אלא כל הגישה השתנתה
    לא רק המנוע, אלא כל הגישה השתנתה

    עם הפנים לעתיד

    ארבעת דגמי הסופטייל החדשים אמנם שומרים על השם Dyna, אבל אלו כלים חדשים לחלוטין שלוקחים את הארלי-דיווידסון קדימה ומתאימים את החברה למודרניות של עולם האופנועים. לאופנוענות ניו-אייג'. הם שומרים על המראה הייחודי של כל דגם, אבל הם קלים ונעימים לרכיבה, לא רק בזכות מנוע המילווקי 8 שאפילו עומד בתקנות יורו 4, אלא גם בזכות השלדה והמתלים, התפעול, והחבילה הכוללת.

    בהארלי הבינו שאתה לא צריך להיות הארליסט הארד-קור כדי לרכב עליהם, וכאמור הפכו אותם לידידותיים למשתמש כך שכל אחד יהיה מסוגל לרכב על הארלי – לפי הדגם שאל המראה שלו הוא מתחבר, וזו הבשורה הגדולה של הארלי ל-2018.

    ארבעת הדגמים שפה יושבים אמנם על פלטפורמה זהה של שלדה ומנוע, אבל לכל אחד מהם עבודת גוף שונה שמשנה לחלוטין את הסגנון שלו – החל מתנוחת הרכיבה, דרך מידות הגלגלים ועד לסטייל. אבל בין כולם עובר מכנה משותף אחד – הם כולם קלים לרכיבה וידידותיים משמעותית מבעבר.

    על ההארלי החדשים תוכלו לרכב כמו שרוכבים על אופנוע רגיל, לשלוט בהם בקלות, לרכב בתוך העיר בלי בעיות מיוחדות, ועם כל מכלול התחושות שהארלי יכולה להציע. למעשה, אתה יכול לרכב על הארלי בלי להיות הארליסט. אמנם הארליסטים הארד-קור פחות יאהבו את המהלך הדרמטי הזה של הארלי, אבל המהלך הזה יאפשר לחברה – הענקית ממילא – להתפתח לקהלי יעד חדשים שעד היום חששו ממפלצות הברזל האמריקאיות הגדולות והמאיימות. הדור החדש של הרוכבים צריך את זה, והכל למען החופש – כמו שהמוטו החדש של הארלי אומר.

    מחירי הכלים החדשים של 2018 טרם פורסמו.

    כתבת ההשקה נכתבה לפול גז על-ידי טאקיס מניאטיס, עורך המגזין היווני bikeit.gr, במסגרת שת"פ תוכן בין שני המגזינים להעשרת הקוראים בתוכן מקצועי, מקורי וייחודי.

  • רכיבה ראשונה: ימאהה איקסמקס 400 החדש

    רכיבה ראשונה: ימאהה איקסמקס 400 החדש

    • יתרונות: עיצוב, התנהגות דינמית, נפח אחסון, מערכות בטיחות
    • חסרונות: מנוע, משקל
    • שורה תחתונה: קטנוע ספורטיבי טוב עם כושר נשיאה גבוה ומנוע מדור קודם
    • מחיר: כ-40 אלף ש"ח
    • מתחרים: סוזוקי בורגמן 400, סאן-יאנג מקסים 400, קימקו אקסייטינג 400i, קטנועי 300-350 סמ"ק
    • נתונים טכניים: מנוע צילינדר יחיד, 395 סמ"ק, 32.85 כ"ס, 3.67 קג"מ, הזרקת דלק עם בקרת החלקה, גיר וריאטור, מתלה קדמי טלסקופי 33 מ"מ, מהלך 110 מ"מ, מתלה אחורי צמד בולמים, מהלך 107 מ"מ, 2 דיסקים קדמיים 267 מ"מ, אחורי 267 מ"מ, מערכת ABS, אורך 2,185 מ"מ, בסיס גלגלים 1,567 מ"מ, גובה מושב 800 מ"מ, מיכל דלק 13 ל', משקל מלא 210 ק"ג, צמיגים 150/70-13, 120/70-15.

     

    ימאהה איקסמקס 400 החדש
    ימאהה איקסמקס 400 החדש

    מה זה?

    הימאהה איקסמקס 400 הוא האח הגדול במשפחת קטנועי האיקסמקס הכוללת שני דגמים נוספים בנפחים 125 ו-300 סמ"ק, כשזה האחרון הוצג רק לפני מספר חודשים והביא עימו עיצוב חדש וחידושים טכנולוגיים למשפחת האיקסמקס – ברוח הטימקס 530 הגדול. החל מהמחצית השנייה של שנת 2017 האיקסמקס 400 החדש מקבל את אותו העיצוב של אחיו הקטן, יחד עם מרבית המאפיינים הפיזיים והפונקציונליים של ה-300.

    הוא הוצג לראשונה בשנת 2013 עם מטרה ברורה – למלא את החלל הקיים בליין הקטנועים הספורטיביים של ימאהה בין האיקסמקס 250 לבין הטימקס 530, כשהוא עושה שימוש ביחידת ההנעה והתמסורת של המג'סטי 400 הוותיק מ-2009 שעמד בפני פרישה, עם אי-אילו שינויים והתאמות כדי להתאימו לגוף החדש ולתקנות זיהום האוויר באותה התקופה. השנה הוא מקבל עדכון נוסף בכדי לעמוד בתקנות יורו 4 המחמירות, ועל הנייר ההספק שלו גדל בכמעט 2 כ"ס לכדי קרוב ל-33 כ"ס.

    הדגם החדש מקבל כאמור את העיצוב החדש של משפחת האיקסמקס (דגם ה-125 צפוי להתעדכן גם הוא בזמן הקרוב), עם פנסי ה-LED מלפנים ומאחור, תא אחסון גדול מתחת למושב, מפתח קרבה (KEYLESS), מערכת בקרת החלקה ומערכת ABS כסטנדרט, וגם פה מיקומם של מגן הרוח והכידון ניתנים לבחירה בין 2 גבהים שונים. בנוסף לאלו, הקיימים גם בדגם ה-300, הוא מקבל גם בלם יד המשמש בעיקר לחניה במדרון – משימה בעייתית עבור קטנועים לאור העובדה שהם תמיד חונים 'בניוטרל'.

    מקבל את העיצוב והעדכונים של גרסת ה-300
    מקבל את העיצוב והעדכונים של גרסת ה-300

    ביצועים

    המעבר למזלג בעל 2 משולשים הוא אחד הדברים היותר טובים שקרו לאיקסמקס 400 החדש לעומת הדגם היוצא. כתוצאה מכך פעולת ההיגוי הופכת למדויקת ויציבה הרבה יותר, והמתלה הקדמי עובד טוב יותר בספיגת מהמורות ואף בבלימה תחת עומס. הבולמים האחוריים לעומת זאת, נותרו ללא שינוי ניכר, ומהמורות על הכביש המהיר תורגמו לתנודות זנב.

    גם מערכת בקרת ההחלקה עושה טוב לקטנוע הזה, שמוריד לגלגל האחורי יותר כוח ומומנט מאשר קטנועים קטנים יותר, וזו התגלתה כיעילה במיוחד כשבמהלך ההשקה ניסינו לאתגר אותה לא אחת על משטחים בעייתיים בפתיחות מצערת אגרסיביות למדי. אגב פתיחות גז וסיבוב המצערת, באלו הורגשה לרוב השתהות קלה בין הפעולה בפרק כף היד לבין התגובה המתבקשת במד הסל"ד.

    האיקסמקס 400 החדש כמעט זהה בממדיו לאלו של של ה-300, מה שהופך את ההתניידות איתו בתוך העיר לקלה כמעט באותה מידה, למעט זריזותו שנפגמת מעט בשל הפרש של 31 ק"ג לחובתו של ה-400. אולם גם מרווח הגחון שלו קטן יותר, מה שמחייב תשומת לב בעלייה ובירידה ממדרכות.

    התנהגות מעולה, מנוע קצת עצל
    התנהגות מעולה, מנוע קצת עצל

    איך זה מרגיש?

    האיקסמקס 400 מרגיש בדיוק כמו שקטנוע ספורטיבי מהסגמנט שלו צריך להרגיש – בעל מושב רחב ונוח שמאפשר להעביר עליו גם נסיעות אל מחוץ לעיר בנוחות, מרווח לרגליים של רוכב אירופאי ממוצע וכוח זמין לעקיפות גם במהירות שבה נעה התנועה על הכביש המהיר. המזלג החדש מלפנים, כפי שהזכרנו מקודם, משפר מאוד את ההתנהגות הדינמית שלו שבדגם היוצא הרגישה רכה מדי ואילו כעת נותנת תחושה של סינרגיה טובה יותר – בין המראה והסגנון שהקטנוע משדר לבין איך שהוא מתנהג בפועל על הכביש, והוא מתפקד היטב גם בתוך העיר וגם מחוצה לה.

    הוא נראה מצוין, והזיקה במראה לטימקס בולטת יותר מתמיד עם פנסי ה-LED המחודדים מלפנים, כשגם הגימור ואיכות החומרים נראים ומרגישים איכותיים – כמצופה מבן למשפחת האיקסמקס. לוח השעונים הדיגיטלי במרכז קיבל רקע שחור וליטוש שמשדר יותר ספורטיביות במעבר לדגם ה-400.

    מה שמרגיש קצת פחות שייך הוא המנוע, שכאמור הגיע במקור מסוף העשור הקודם ועבר כעת גלגול נוסף במסכת השינויים הנדרשים כחלק מתקנות יורו 4. הנתונים היבשים מראים כי ההספק עלה מעט ומתקרב כעת ל-33 כ"ס, אך התחושה בפועל היא שהמנוע של האיקסמקס החדש לא מציע שום דבר חדש מהכיוון הזה. מאידך, הוא מרגיש מעט חלק יותר ופחות גס מקודמו, אם כי לא בפער ניכר.

    40 אלף ש"ח; בחודש הבא בישראל
    40 אלף ש"ח; בחודש הבא בישראל

    סיכום ועלויות

    הימאהה איקסמקס 400 החדש הוא יותר מאשר מתיחת פנים לדגם הקודם; ההתנהגות שלו שופרה משמעותית והוא מביא עימו עדכונים טכנולוגיים המתבקשים מקטנוע בסטטוס כמו שלו, הן לצורכי נוחות כגון המפתח האלחוטי ובלם היד, והן במערכות הבטיחות דוגמת מערכת בקרת ההחלקה. רק חבל שבימאהה לא ניצלו את ההזדמנות כדי לתת לו גם מנוע ומערכת פליטה מודרניים להתחדש בהם, כאלו שישלימו את החבילה לטובה ומתאימה יותר לרוכב, וגם לקטנוע – שישמח להיפטר מכמה קילוגרמים מיותרים.

    האיקסמקס 400 הוא קטנוע שמתאים למי שצריך קטנוע בינעירוני עם נפח אחסון גדול ויכולת להתנייד לבד או בזוג עם מספיק כוח רזרבי לעקיפה גם על כביש 6. במובן מסוים הוא מהווה גרסה משודרגת לאחיו הקטן, האיקסמקס 300 המצליח, עם קצת יותר כוח ומומנט ועם איכות חומרים וגימור ברמה מעט גבוהה יותר.

    משלוח ראשון של האיקסמקס 400 החדש צפוי להגיע כבר בחודש ספטמבר. מחירו הרשמי טרם פורסם על ידי היבואנית, אך לאור מחירו באירופה אנו משערים כי יישאר ללא שינוי ביחס לזה שבו נמכר הדגם הקודם, כלומר 40 אלף שקלים בקירוב.

    במילים אחרות – בעבור פחות ממחצית המחיר של גרסת הטימקס ה'רגיל' ניתן לרכוש קטנוע 400 ספורטיבי בעל שורשים דומים, שם דומה ומראה שלדעתנו הוא לא פחות מרשים.

    הכותב היה אורח של חברת ימאהה בהשקה העולמית

  • השקה עולמית: הוסקוורנה TE250i / TE300i הזרקת דלק

    השקה עולמית: הוסקוורנה TE250i / TE300i הזרקת דלק

    צילום: M. Campelli, A. Cervetti

    • יתרונות: התנהגות מנוע והורדת כוח לקרקע, אין ג'טינג, אין פרה-מיקס, תצרוכת דלק, תפעול, התנהגות ומתלים, משקל
    • חסרונות: לא עובד טוב מתחת לטמפרטורת עבודה
    • שורה תחתונה: הזרקת הדלק לוקחת את המנועים הדו-פעימתיים 2 שלבים קדימה; 'מנועי 3 פעימות'
    • מחיר: טרם נקבע; סביב 60 אלף ש"ח
    • מתחרים: ק.ט.מ 250/300EXC TPI, בטא 250/300RR, שרקו SE-R250/300, גאס גאס EC250/300 ו-TM EN250/300
    הוסקוורנה TE300i הזרקת דלק 2018
    הוסקוורנה TE300i הזרקת דלק 2018

    תחום האנדורו חווה בשנים האחרונות פריחה חסרת תקדים – לא רק אצלנו בארץ אלא בכל העולם, ובתוך התחום הזה, מנועי ה-2 פעימות עושים סוג של קאמבק. נכון, הם תמיד היו שם ותמיד נמכרו יפה, אבל כשק.ט.מ מוכרת 100 אלף אופנועי אנדורו בשנה שמתוכם כ-60 אלף דו-פעימתיים בנפחים 250 ו-300 סמ"ק זה אומר שאנחנו נמצאים במקום אחר.

    יחד עם זאת, תקנות זיהום האוויר יורו 4 שנכנסו לתוקף בתחילת השנה, ויורו 5 ויורו 6 שיגיעו בשנים הקרובות, לא ממש מאפשרות ליצרניות האירופאיות להמשיך לייצר מנועים דו-פעימתיים מזהמים בלי למצוא פתרונות יצירתיים ולחנוק את המנועים באלף ואחת הגבלות.

    הפתרון היעיל ביותר, שיחזיק לא רק את יורו 4 אלא גם את התקנות שיגיעו אחריו, הוא כמובן מערכת הזרקת דלק אלקטרונית – כזו שמודדת במדויק את כמות האוויר שנכנסת למנוע ומזריקה את כמות הדלק המדויקת הדרושה כדי להגיע לשריפה אידיאלית עם זיהום אוויר מינימלי.

    ק.ט.מ הייתה הראשונה להציג מערכת שכזו, על דגמי ה-TPI החדשים שלה עליהם רכבנו בחודש שעבר. הוסקוורנה – שהיא בעצם מותג של קבוצת ק.ט.מ – היא הבאה בתור להשתמש בטכנולוגיה. שני המותגים האלה מהווים את הרוב המכריע של אופנועי האנדורו הדו-פעימתיים שנמכרים בעולם (וגם בארץ), כך שתוך זמן קצר הזרקת דלק למנועי 2 פעימות תהיה מחזה נפוץ למדי בשטח.

    בהקשר הזה נציין כי יצרניות אחרות – שרקו למשל – מפתחות גם הן מערכות הזרקת דלק למנועי 2 פעימות, אולם כדי להכניס מערכת שכזו אל השוק, דבר הדורש שינוי תפיסתי, נדרש מהלך של חברה גדולה בסדר גודל של ק.ט.מ / הוסקוורנה כדי שהקהל יוכל לבלוע את השינוי בקלות יחסית. אז הנה אנחנו כאן, בהשקת דגמי האנדורו 2018 של הוסקוורנה.

    הוסקוורנה TE250i
    הוסקוורנה TE250i

    מה זה?

    דגמי האנדורו של הוסקוורנה ל-2018 מבוססים על אלו של 2017, שכזכור מדובר בדור חדש לחלוטין של אופנועים מהמסד ועד הטפחות. במעבר ל-2018 נעשו מספר שינויים: למשל הכידון החדש של Pro Taper או מערכות הבלימה החדשות של מגורה שהחליפו את הברמבו. אגב, בהקשר הזה נספר שיש תאימות מלאה בין המערכות, כך שניתן להרכיב את הקליפרים של מגורה, למשל, על דגמי הוסקוורנה קודמים, או להפך – להתקין את הברמבו על הוסקוורנה 2018.

    בנוסף, הסט-אפ בפרונט הוקשח במעט. בהוסקוורנה הבינו שהפרונט של 2017 היה רך מדי, ולכן מעבר להחלפת צינור חיצוני לאחד קשיח יותר ובעל חיכוך נמוך יותר, גם האטו את ההידראוליקה בשסתום. אחלה.

    אבל השינוי העיקרי נמצא כאמור בצמד ה-TE250 / TE300, שמקבלים השנה את האות i בסיום שמם. ה-i מסמלת Injection, כלומר הזרקת דלק אלקטרונית.

    מערכת ההזרקה של ההוסקוורנה זהה לזו של דגמי ה-TPI של ק.ט.מ. בקצרה נספר שיש צמד מזרקי דלק שמזריקים דלק נקי אל פתח המעבר (Transfer Port) שבין בית גל הארכובה לבין חלל הצילינדר. גוף המצערת של דל'אורטו פותח מעבר אוויר, אליו מוזרק שמן המגיע בעזרת משאבה חשמלית ממיכל חיצוני בנפח 700 סמ"ק, ויש 5 חיישנים – מצב מצערת, מהירות מנוע, טמפ' נוזל קירור, טמפ' אוויר, וחיישן לחץ בבית גל הארכובה – שמודדים את כמות האוויר ומעבירים את המידע למחשב ניהול המנוע. זה האחרון שולט על ההזרקה, על קידום ההצתה ועל כמות השמן שתוזרק לגוף המצערת.

    מערכת הזרקת דלק אלקטרונית לפתח המעבר
    מערכת הזרקת דלק אלקטרונית לפתח המעבר

    בדגמי ההזרקה של הוסקוורנה מגיע כסטנדרט וכחלק ממשאבת הבלם הקדמית מתג בחירת מפות ניהול מנוע. אפשר לבחור מפה סטנדרטית אגרסיבית יותר ומפה רגועה יותר לתנאי אחיזה קשים.

    למערכת ההזרקה החדשה יש כמה יתרונות: ראשית, אין יותר צורך לערבב שמן בדלק. יש מיכל שמן חיצוני שנמצא בשלדה מתחת למושב, כשפתח מילוי השמן נמצא בחלקה הקדמי העליון של השלדה, והמיכל מספיק ל-5-8 תדלוקים. אין צורך בג'טינג להפרשי טמפרטורה או הפרשי גובה, שכן המערכת יודעת למדוד את הנתונים הסביבתיים ולספק את כמות הדלק המדויקת בהתאם. בנוסף, אין צורך 'לנקות' את המנוע, למשל אחרי ירידות ארוכות ולפני שחוזרים לגז, ובהקשר הזה נציין שכשיורדים ירידות ארוכות עם גז סגור – המנוע שקט לחלוטין, ללא פעימות כוח ספונטניות ו'דינג-דינג' המגיעים בדרך כלל במנועים דו-פעימתיים.

    פרט לכך, גם תצרוכת הדלק ירדה, ובאופן משמעותי, וכעת היא מקבילה לזו של מרובעי פעימות בהספק דומה, וגם תצרוכת השמן ירדה. כעת יחס השמן בדלק עומד על בין 1% לבין 1.4% – תלוי במצב המצערת. כך או כך, ערבוב השמן בדלק מתבצע באופן אוטומטי לחלוטין, וכל מה שנותר לרוכב לעשות זה למלא שמן במיכל הייעודי אחת לכמה רכיבות. מצוין!

    פתח מילוי השמן
    פתח מילוי השמן

    איך זה מרגיש?

    את ההשקה העולמית של דגמי ה-TE250i / TE300i קיימו אנשי הוסקוורנה בהרי הרוקי שבקנדה. למה להביא את העיתונות, שהיא אירופאית ברובה, עד לקנדה? מה רע במיקומים האירופאים המסורתיים? ובכן, בהוסקוורנה רצו להראות לנו, העיתונאים, שמערכת ההזרקה יודעת לעבוד היטב גם בגובה רב, ויותר מזה – שהיא עומדת בכבוד בשינויי גובה משמעותיים. באירופה יש אמנם שרשראות הרים מכובדות, אבל לא ניתן לרכב בהן.

    אז רכבנו באתר הסקי Panorama Resort שבמחוז בריטיש קולומביה, על רכסי הרים תלולים שמגיעים עד לרום של 2,500 מ'. רכבנו בגז פתוח לרווחה בעליות סקי אינסופיות עם שינויי גובה משמעותיים, אבל גם בסינגלים טכניים של אופני דאונהיל שמשמשים את האתר בתקופת הקיץ – כשהשלגים נמסים והקרקע מתייבשת. רכבנו בהפרשי טמפרטורה שנעו בין 32 מעלות צלסיוס למטה, ברום של 1,000 מ', ועד 20 מעלות ופחות בקצה ההר, ברום של 2,500 מ' מעל לפני הים. בסל הכל רכבנו קצת יותר מ-100 ק"מ במהלך היום – 2 הקפות בנות כ-25 ק"מ עם ה-250 ו-2 הקפות עם ה-300.

    הבסיס לדגמי 2018 הוא כאמור דגמי 2017, ובהקשר הזה לא מרגישים שינוי. זוהי אותה הארגונומיה, למרות הכידון החדש והמצוין, והתחושה הכללית היא זהה, כולל משקל האופנועים. ההבדל היחיד טמון בפרונט, שבשנה שעברה היה רך מדי ונטה לסגור מהלך בקלות, כשהשנה הוא יציב יותר. האופנועים עדיין רכים על המתלים – כמו שאופנועי אנדורו מודרניים המכוונים לרוכבי הובי ולאקסטרים-אנדורו אמורים להיות. רייסרים יצטרכו לשפר את הבולמים – כמו בכל אופנוע מודרני – גם בקפיצים קשיחים יותר וגם בהידראוליקה איטית יותר. כך או כך, על המשקל שלי – 64 ק"ג, ובתוואי השטח הזה – מערכת המתלים עבדה מושלם.

    אהבנו במיוחד את המתלה האחורי הכולל מערכת לינקג', שמספק עקיבה ואחיזה גבוהות במיוחד, לצד נוחות וספיגה לרוכב. לרוכבי הובי מדובר ביתרון חשוב, שנותן להוסקוורנה ערך מוסף חשוב על-פני המתחרה מבית.

    מערכת מתלים מעולה - לאקסטרים-אנדורו ולרכיבת הובי
    מערכת מתלים מעולה – לאקסטרים-אנדורו ולרכיבת הובי

    אבל אנחנו פה כדי לדבר בעיקר על המנועים מוזרקי הדלק, ובשביל זה נסענו עד לקנדה. ובכן, השורה התחתונה היא שצמד המנועים הדו-פעימתיים האלה – בנפחים 250 ו-300 סמ"ק – הם הדבר הקרוב ביותר למנועי 4 פעימות. השתמשנו במושג הזה לפני כעשור, כשרכבנו על הק.ט.מ 250EXC, אבל עכשיו הוא מקבל משנה תוקף: המנועים הללו הם מנועי 3 פעימות. נכון, מבחינה טכנית אין מחזור עבודה כזה, והמנועים הללו הם עדיין דו-פעימתיים, אבל אופי העבודה שלהם והורדת הכוח לקרקע קרובה יותר מתמיד למנועי 4 פעימות.

    קודם נציין שהמהלך של להגיע לרמה הזו של המנועים נמשך שנתיים. ב-2017 קיבלנו מנועים חדשים הכוללים גל איזון, ואז נעלמו הוויברציות ותגובת המנוע אפשרה לייצר יותר אחיזה מבעבר לצד רכיבה קלה יותר, והשנה עם הזרקת הדלק הגיע השלב השני בהפיכת הדו-פעימתיים הגדולים לכל כך קלים לרכיבה.

    זה מתחיל בתגובת המצערת. היא כל כך רכה, כל כך מדויקת וכל כך נשלטת, שהיא הופכת את המנועים הללו לצמד חתלתולים. התיאור הטוב ביותר יהיה של מנוע 300 סמ"ק מרובע פעימות מודרני, כזה בעל תגובות מסטיק ושפע גמישות. כאלה בדיוק צמד המנועים החדשים עם ההזרקה, במיוחד ה-300, שהוא כל כך קל לרכיבה ולא מאיים.

    הכוח נבנה באופן לינארי לחלוטין, ואין שום התפרצות כוח בשום שלב. חובבי מנועים דו-פעימתיים עצבניים עלולים להתבאס, שכן המנועים האלה לא מתפוצצים על הרוכב בשום שלב. חלק יקראו להם משעממים. לעומת זאת, מי שמחפש פחות חיוכי אטרף בקסדה ויותר יעילות, ייצור אחיזה והתקדמות – ימצא את המנועים האלה כאדירים, לא פחות!

    היכולת שלהם לייצר אחיזה, גם במצבי קיצון כמו עליות עם קרקע טחונה ומדורדרת, וכולל ממצב עמידה, לא תיאמן. השליטה של הרוכב במנוע קלה מאוד, וצמד המנועים הללו סופר-ידידותיים ומאפשרים לרוכב להתרכז ברכיבה ולהתקדם. אותי זה קנה לגמרי.

    מנועים קלים לשליטה - מאפשרים לרוכב להתרכז ברכיבה
    מנועים קלים לשליטה – מאפשרים לרוכב להתרכז ברכיבה

    אם בעבר, בערך מ-2011 – אז התחיל טרנד ה-300 סמ"ק, כתבנו כאן בפול גז בעקביות שה-300 חזק מדי לרוכבי הובי ומיועד בעיקר לרוכבי אקסטרים-אנדורו, הרי שה-300 המוזרק הוא פשוט פנינה של מנוע. סופר-קל לשליטה, לא מאיים, לא מעייף, ויש לו את האקסטרה-כוח שצריך כדי לסיים עליות תלולות וארוכות כמו בהרי הרוקי. לכן אנחנו מאוד אוהבים אותו, וחושבים שכן – הוא מתאים לקהל רוכבים גדול מאוד – הרבה יותר גדול מבעבר.

    ה-250 לעומתו דורש מהרוכב יותר מעורבות ברכיבה, וגם הוא סופר-קל לשליטה ולינארי מאוד – בלי שום התפוצצות של כוח בשום שלב. בקצה הסקאלה הוא מרגיש חלש יותר מה-250 הקודמים של 2016 ומטה, אבל בתמורה יש גרף מומנט לינארי והרבה מאוד שליטה. כבר אמרנו – 3 פעימות, ואנחנו מאוד אוהבים את הדרך שבה הוא מוריד כוח לקרקע.

    אם לסכם את צמד המנועים האלה, אז לדעתנו ק.ט.מ / הוסקוורנה הקפיצה את הדו-פעימתיים שתי רמות מעל למתחרים עם גל האיזון ומערכת הזרקת הדלק, ואלו פשוט מנועים אדירים ויעילים, גם אם פחות מרגשים מבעבר.

    אבל הם לא מושלמים, עדיין. כבר סיפרנו על הק.ט.מ-ים שמתחת לטמפרטורת עבודה הם קצת מגמגמים. כאן בהוסקוורנה, כשירדנו מגובה 2,500 מטרים לכיוון המחנה, לעתים ירדנו ירידות ארוכות – אינסופיות – בלי גז. בקצה ירידה שכזו, כשהמנוע ירד אל מתחת לטמפרטורת עבודה וחזרנו לגז, לקח לו 2-3 דקות לחזור לטמפרטורת עבודה ולהיות חלק ונעים שוב. בנקודה הזו יצטרכו לטפל בהוסקוורנה. בכל אופן, תהיו רגועים – אין אצלנו ירידות ארוכות כאלה. פרט לכך נספר שהזרקת הדלק הרגישה מעט יותר עשירה וחיה מהק.ט.מ-ים שעליהם רכבנו בחודש שעבר, אבל ייתכן שזה קשור לגובה הרב שבו רכבנו.

    ואם כבר, אז עוד כמה דברים שגילינו במהלך הרכיבה: ראשית, אין עשן כמעט בכלל, וכשרוכבים מאחורי חבורת דו-פעימתיים גם אין ריח של עשן 2 פעימות. קצת חבל, כי אני מספיק משוגע כדי לאהוב את הריח הזה – במיוחד של שמנים איכותיים. שנית, אין צורך 'לנקות' את המנוע במכות גז, פשוט כי הוא תמיד נקי ועובד חלק. נקודה נוספת מעניינת – כשיורדים ירידה בלי גז, אין את פעימות הכוח הספונטניות של הדו-פעימתיים ('דינג-דינג'), אלא פשוט שקט של מנוע שלא מקבל דלק. דבר אחרון – תצרוכת הדלק אכן נמוכה, וב-2 הקפות אינטנסיביות באורך כולל של יותר מ-50 ק"מ ועם הרבה גז – ירד בערך שליש ממפלס הדלק. מצוין!

    אופנועי אנדורו משובחים!
    אופנועי אנדורו משובחים!

    ערך מוסף להוסקוורנה

    ועוד כמה מילים על הוסקוורנה. נכון שמדובר במותג של ק.ט.מ החל משנת הדגם 2014, ונכון שהבסיס הטכנולוגי של שני המותגים דומה עד זהה. אבל בכל זאת, לדעתנו אופנועי האנדורו של הוסקוורנה הצליחו לבדל את עצמם מק.ט.מ, והם לא 'ק.ט.מ לבן'. זה לא רק מערכת הלינקים במתלה האחורי שמשנה את אופי האופנוע. זו גם שלדת הזנב השונה, הכידון והבלמים השונים, ולמרות הגודל והמשקל הדומים – יש גם הבדלים בארגונומיה. הם דומים, אבל לחלוטין לא זהים. אנחנו, אגב, אוהבים מאוד את הייחודיות של הוסקוורנה.

    יש עתיד ל-2 פעימות

    אם לסכם, אז צמד ה-TE250i ו-TE300i לוקחים את הוסקוורנה 2 צעדים קדימה ונותנים לה – כמו לק.ט.מ – יתרון אדיר על דו-פעימתיים של יצרניות אחרות, טובים ככל שיהיו. זה גם האין-ויברציות, אבל זה בעיקר אופי הורדת הכוח לקרקע והשליטה הקלה של הרוכב במנועים האלה. תרכיבו את המנועים האלו על אופנוע אנדורו משובח עם התנהגות מעולה כמו הוסקוורנה – ותקבלו אופנוע אנדורו מהטובים שיש – גם ה-250, ומהשנה גם ה-300 – שמתאימים לכל רוכב, גם רוכבים שעד עכשיו רכבו על 4 פעימות.

    אז המנועים האלה עומדים בתקנות יורו 4 בקלות, ומביאים לרוכב כמה וכמה יתרונות שעד עכשיו לא היו ב-2 פעימות, לצד יתרונות מסורתיים של 2 פעימות כמו משקל נמוך, תחזוקה זולה ביחס ל-4 פעימות, ועכשיו – כאמור – גם אופי עבודה של מנוע 3 פעימות. פנטסטי.

    מחיריהם של צמד ה-TE250i וה-TE300i טרם נקבעו בישראל, אולם באירופה מערכת הזרקת הדלק תייקר אותם בכמה מאות יורו. אם עד עכשיו מחיריהם עמדו על 58 ו-63 אלף ש"ח, לדעתנו הם יתייקרו בכ-4,000 ש"ח כל אחד, אולם זו רק הערכה לא מבוססת.

    כך או כך, צמד הכלים הללו צפויים להגדיל את נתח השוק של הדו-פעימתיים בסגמנט האנדורו, ואפילו להכניס רוכבים נוספים ישירות ל-2 פעימות. כך, חברים, נראה אנדורו מודרני.

    הכותב היה אורח של חברת הוסקוורנה בהשקה העולמית.

    ברום של 2,500 מ' בהרי הרוקי הקנדיים
    ברום של 2,500 מ' בהרי הרוקי הקנדיים

    מפרט טכני

    [table id=93 /]

  • השקה עולמית: דגמי האנדורו של שרקו ל-2018

    השקה עולמית: דגמי האנדורו של שרקו ל-2018

    צילום: Jean-Marie Pouget

    שרקו, החברה הצרפתית הקטנה מהעיירה נים שבדרום צרפת, עשתה תוך 15 שנים מיום הקמתה את הלא ייאמן והגיעה לחזית של אופנועי האנדורו והטריאל האירופאים. כשיש לך תחרות קשוחה כמו ק.ט.מ / הוסקוורנה, בטא וגאס גאס, ושלא לדבר על הכלים היפנים כמו סדרת ה-WR-F של ימאהה, זה לא ממש פשוט. אבל שרקו נמצאת נכון להיום – כאמור 15 שנה אחרי הקמתה – בקו אחד עם גדולות יצרניות אופנועי האנדורו והטריאל האירופאיות, והיא ממשיכה לפתח, להתרחב ולעוף קדימה בקצב מסחרר.

    ב-7 השנים האחרונות שרקו נמצאת בצמיחה רצופה. ב-2016 למשל, מחזור המכירות גדל ב-15%. הגדילה הזו חייבה את שרקו לעבור למפעל חדש, מודרני יותר, אבל בעיקר בעל נפח ייצור גדול יותר, שמשתרע על-פני שטח כולל של כ-12,000 מ"ר, מהם שטח ייצור של כ-10,000 מ"ר. המפעל החדש, שאליו עברו בשרקו ממש בשבוע שעבר, מסוגל לייצר כ-100 אופנועים ביום לעומת 25 במפעל הקודם. זה אומר קצב ייצור של כ-22,000 אופנועים בשנה לעומת קצב מקסימלי של כ-5,500 כלים בשנה עד עכשיו. לפי הרושם שלנו מאנשי שרקו – הם בהחלט בדרך להגיע לתפוקה מלאה מהמפעל החדש.

    המפעל החדש כולל, אגב, 2 פסי ייצור למנועים, 2 חדרי דינמומטר למנועים – שבהם כל מנוע מבקר טרם הרכבתו על האופנוע, 2 פסי הרכבה לאופנועים, 2 חדרי בדיקה לאופנועים אחרי ייצור וטרם אריזה, ולסיום 3 חדרי CNC לייצור חלקי מנועים.

    אחת הסיבות ששרקו פרצה לתודעה העולמית באנדורו ובטריאל, מעבר לעובדה שהיא מייצרת אופנועים מצוינים, היא הנוכחות שלה בספורט מוטורי – ובדוקטרינות רבות. כך למשל מת'יו פיליפס ולורנזו סנטולינו מתחרים באליפות העולם באנדורו (פיליפס אלוף קטגוריה E2 בעונת 2016), ווייד יאנג ומריו רומן מתחרים בהצלחה באקסטרים-אנדורו ובסופר-אנדורו, חואן פדררו ואדריאן מטג' מתחרים בראלי-רייד, כולל ראלי דקאר, ויש רוכבים באליפויות טריאל וכן באליפויות אנדורו מקומיות כמו אליפות צרפת באנדורו.

    דגמי האנדורו של שרקו ל-2018
    דגמי האנדורו של שרקו ל-2018

    מה חדש ב-2018?

    במסגרת השיפור והדחיפה קדימה, בשרקו מציגים את ליין האנדורו של 2018, שעובר שלב נוסף באבולוציה שלו.

    ראשית, יש אופנוע חדש וחשוב – SE-R125 – דו-פעימתי בנפח 125 סמ"ק שממלא את הוואקום שהשאירה ק.ט.מ עם הפסקת ייצורו של ה-125EXC. רכיבה ראשונה על ה-SE-R125 תוכלו לקרוא כאן.

    שאר דגמי האנדורו מקבלים כמה שינויים קטנים. אין פה איזו מהפכה, אלא כאמור – שלב נוסף באבולוציה של הכלים המצוינים של שרקו.

    כך למשל יש בולם אחורי חדש של WP מדגם 46. כל הכלים מקבלים אותו למעט ה-SEF-R450. יש פקק רדיאטור חדש, נוח יותר לתפעול, ויש שיפורים בסלקטור והמזלגות של תיבת ההילוכים. כיסוי המושב חדש, עם יותר אחיזה, הפנס הקדמי חדש עם נורה חדשה, הפלסטיקה חדשה – 20% אלסטית יותר מבעבר, והגרפיקה מוטמעת בה. יש גם מגני ידיים חדשים עם תושבות גומי אלסטיות, וגם שיפורים במגן הבוץ מאחור. מה עוד? יש נועלי צמיגים חדשים ועמידים יותר.

    ה-SE-R250/300 הדו-פעימתיים מקבלים השנה בנדיקס חדש למתנע החשמלי שמשמש גם כמגביל מומנט התנעה לשמירה על אורך חיים גבוה. הקלאץ' חוזק, וגלגלי השיניים של יחס ההפחתה הראשוני שלפניו, וכן של משאבת המים, עוצבו מחדש וכעת הם מדויקים יותר ומרעישים פחות. יש גם אטמים חדשים למשאבת המים ולראש המנוע.

    הדו-פעימתיים ומרובעי הפעימות - אבולוציה
    הדו-פעימתיים ומרובעי הפעימות – אבולוציה

    ה-SEF-R250/300 מרובעי הפעימות מקבלים השנה מערכת פליטה חדשה לגמרי – כולל צינור סעפת חדש שמגביר את המומנט בסל"ד נמוך ועל הדרך מעוצב כך שפחות יפריע למגף הרוכב. בנוסף, יש משתיק חדש מאלומיניום, קל יותר ב-300 גרם מקודמו. יש גם מפת ניהול מנוע מעודכנת לתגובת מנוע טובה יותר. שיפורים נוספים יש בצינורות המים ובמשאבת הדלק.

    שינוי חשוב מקבל ה-SEF-R300 – בוכנה חדשה, בעלת יחס דחיסה גבוה יותר, ולטענת שרקו גם בעלת אורך חיים גבוה יותר. גם גל הארכובה והטלטל חדשים לגמרי בדגם הזה, והם הותאמו לבוכנה החדשה.

    לסיום הפרק נספר על ה-SEF-R450 שמקבל השנה משתיק חדש מאלומיניום, קל יותר ב-500 גרם מקודמו ומספק יותר הספק. יש שיפורים במערכת השימון, שיפורים בקלאץ', ויש שיפורים בראש המנוע כמו מותחן שרשרת התזמון, מובילי השסתומים ותושבות השסתומים חדשים, והברגות חזקות יותר.

    חדש ל-2018 - SE-R125 דו-פעימתי
    חדש ל-2018 – SE-R125 דו-פעימתי

    אז בתכל'ס, איך זה מרגיש?

    מסלול הרכיבה שלנו, בסמוך למסלול האספלט פול-מקאניק, היה רובו ככולו בתוך יער, על צלע הר, והוא היה טכני למדי – צפוף יחסית, מקופל, ועם הרבה עליות וירידות. יש להם אמנם יופי של אדמה חומה בדרום צרפת, עם אחיזה טובה, אבל יש להם גם הרבה אבנים – גם כאלה משוחררות. ואבק. מלא אבק יש בעונה הזו של השנה. אורכו הכולל של המסלול עמד על כמעט 5 ק"מ, כך שיכולנו להתרשם מכל אחד מדגמי האנדורו של שרקו ל-2018, אם כי את מרב תשומת הלב וזמן הרכיבה נתנו ל-SE-R125 החדש.

    הכלים לא מרגישים שונים מהותית מאלו של השנה שעברה, אבל זו הייתה הזדמנות לרכב על כל ליין דגמי האנדורו של שרקו, גב לגב, על אותו מסלול, כשכולם חדשים לחלוטין, עם צמיגים מקוריים ועם בולמים חדשים שמכוונים למצב המקורי. באופן זה, כל דגם מתיישב בדיוק במקומו, וההבדלים ביניהם מתחדדים.

    אופנועי אנדורו משובחים
    אופנועי אנדורו משובחים

    SE-R250 / SE-R300

    נתחיל עם הדו-פעימתיים הקלאסיים, היושבים על פלטפורמה זהה. התחושה המשותפת לשניהם היא שמדובר בכלים צרים ואתלטים. בכלל, אתלטיות זה מושג שיחזור על עצמו כשנדבר על הכלים של שרקו, פשוט כי הם צרים, גבוהים וחזקים. הם כמובן לא גבוהים מדי אלא בסטנדרט המקובל לאופנועי אנדורו ואפילו כמה מ"מ, פחות, אבל השילוב בין אופנוע גבוה לבין גוף צר, משקל נמוך, מתלים טובים ומנועים חזקים יוצרים לנו את הדימוי הזה.

    אז המנועים, כאמור חזקים. אפילו חזקים מאוד. ה-300 מציע כוח שימושי החל מסל"ד רצפה, והתנהגות המנוע שלו טובה מאוד. הוא אמנם מעט מווברץ, אבל הוא עולה בסל"ד מהר מאוד. הוא מעט חזק מדי לטעמנו כשמדובר ברכיבת סוף שבוע של רוכב ממוצע, אולם למי שאוהב אנדורו טכני הוא עשוי להיות מצוין, שכן כאמור יש לו כוח זמין מסל"ד אפס, ותגובות המנוע מהירות וחדות כך שניתן להאיץ או להרים את הגלגל לפני מכשול בקלות רבה.

    את ה-250 סמ"ק מאוד אהבנו. לדעתנו הוא מציע את הכוח המדויק לרוכבי הובי, וגם תגובת המצערת שלו טובה, לא פחות משל ה-300. יחד עם זאת, אין לו את האקסטרה כוח שמעייף את הרוכב אם הוא לא בכושר רכיבה גבוה ובעל טכניקה מושחזת. כמו אצל יצרניות אחרות, גם ה-250 דו"פ של שרקו הוא אופנוע אנדורו ורסטילי שמיועד לעשות הכל טוב – בתנאי שאתם מתחברים להתנהגות של דו-פעימתי.

    ההתנהגות הדינמית של צמד הדו"פים הללו טובה מאוד, בתנאי שאתם מתחברים לדו-פעימתיים אירופאים מודרניים – כאלה עם פרונט קל במיוחד, שצריך לעבוד כדי להזיז אותם קדימה. הם שניהם זריזים מאוד, אפילו תזזיתיים, ודורשים מהרוכב מעורבות רצופה כדי להתקדם. אלו לא אופנועים אוטומטיים כמו מרובעי הפעימות, שבהם פשוט פותחים גז. אנחנו, אגב, מאוד אוהבים את זה ומתחברים לסוג הרכיבה הזה, לא רק באנדורו אקסטרימי אלא גם ברכיבת אנדורו ארצישראלית קלאסית. לכן לדעתנו צמד השרקו SE-R250 ו-SE-R300 מתאימים מאוד לרוכב האנדורו הישראלי שמחובר לדו-פעימתיים.

    Sherco-SE-R125-Launch-005

    SEF-R250 / SEF-R300

    צמד מרובעי הפעימות של שרקו בנפחים 250 ו-300 סמ"ק הם פשוט פנינים של אופנועי אנדורו, לא פחות. מעבר לעובדה שהם אופנועים איכותיים עם חומרים טובים וגימור מעולה, יש להם התנהגות דינמית משובחת. הם כאמור אתלטים – צרים וגבוהים, אבל לעומת הדו-פעימתיים, שבהם צריך לעבוד כל הזמן כדי לייצר אחיזה – במיוחד בפרונט, מרובעי הפעימות נדבקים הרבה יותר טוב לקרקע, וזה יתרון אדיר לרוכבי הובי. יחד עם זאת, אלו עדיין אופנועי אנדורו אירופאים מקצועיים ומודרניים, מה שאומר פרונט קל.

    הם זריזים מאוד, צרים מאוד וקלים מאוד, ההתנהגות שלהם מעולה, והם קלים מאוד לרכיבה – גם לרוכב הובי וגם לרוכב מרוצים. אם כי זה האחרון יצטרך לשפר את הבולמים – שכמו כל אופנועי האנדורו המקצועיים של השנים האחרונות – מכוונים יותר לאקסטרים אנדורו ולרוכבי הובי, ופחות לרוכבי מרוצים.

    אבל בואו נדבר על המנועים, שהם חלק בלתי נפרד מהחבילה ומהתנהגות המנוע. כבר כתבנו את זה בעבר – זה לא ייאמן שחברה כל כך צעירה הצליחה לייצר מנועים ברמה כזו גבוהה. הם חזקים, הם גמישים, הם קטנים וקלים, ואופי אספקת הכוח שלהם מעולה לאנדורו. כך למשל תגובת המנוע בסל"ד נמוך רכה ונעימה, והורדת הכוח לקרקע טובה גם בתנאי אחיזה בעייתיים. בסל"ד גבוה שניהם כמובן דוחפים חזק קדימה.

    מרובעי הפעימות - פנינות של אופנועי אנדורו
    מרובעי הפעימות – פנינות של אופנועי אנדורו

    ל-300 יש את האקסטרה כוח שבמצבים מסוימים יהיה חסר ל-250 – בעיקר בסל"ד נמוך – ולכן ידרוש שימוש בקלאץ', אולם שניהם קלים מאוד לרכיבה. פשוט אופנועי אנדורו משובחים. על ה-300 כבר כתבנו בעבר, במבחן השוואתי שעשינו ב-2014, שלדעתנו זהו אחר מאופנועי האנדורו-הובי הטובים שיש, אם לא הטוב מכולם, ואנחנו עדיין מחזיקים בדעה הזו. החיסרון היחיד לטעמנו של צמד המנועים הללו הוא שחסרה קצת אינרציה בסל"ד נמוך, ולכן לעתים המנוע נוטה לדומם – למשל בכניסות לפניות.

    על ה-SEF-R450 רכבנו גם כן בהשקה העולמית, אולם הוא היה גדול מדי על המסלול הטכני שבו רכבנו. נספר שהוא מרגיש כמו שאר דגמי שרקו, רק כבד יותר, וכמובן חזק הרבה יותר. זהו אופנוע קטגוריה (E2) שדורש רוכב חזק, או לחלופין שטחים פתוחים. נבחן אותו בארץ, בתנאי המחיה הטבעיים יותר עבורו.

    ועל כוכב ההשקה, ה-SE-R125, תוכלו כאמור לקרוא כאן בכתבת הרכיבה הראשונה.

    Sherco-2018-launch-009
    ה-SEF-R300 – אולי אופנוע האנדורו-הובי הטוב שיש היום בשוק

    שרקו 2018 – אבולוציה

    ההתקדמות של שרקו, גם בתחום האנדורו, היא לא פחות ממדהימה. בתוך 15 שנים מהקמתה הצליחה החברה הצרפתית להגיע לטופ של האנדורו – גם במרוצים וגם כמובן באופנועים, ולהוות תחרות לחברות ותיקות, גדולות ועשירות הרבה יותר – כמו ק.ט.מ וימאהה.

    דגמי 2018 לא שונים מהותית מאלו של 2017 שעליהם רכבנו בארץ. הם רק מציעים שורה של שיפורים קטנים, שלוקחים את אופנועי האנדורו של שרקו צעד אחד קדימה. אלו אופנועי אנדורו מצוינים, שבנויים טוב ונכון, עושים שימוש במכלולים איכותיים (בולמי WP, בלמי ברמבו, חישוקי אקסל, צמיגי מישלין, פלסטיקה איכותית וכו'), ומציעים חוויית אנדורו מודרני ברמה הגבוהה ביותר שיש.

    התוספת של ה-SE-125 חשובה מאוד, גם לשוק הישראלי, והיא חלק מהמאמצים של שרקו להתרחב ולפנות לקהלים חדשים.

    מחירים לדגמי 2018 טרם פורסמו, גם לא על-ידי שרקו צרפת, אולם הם צפויים להיות דומים מאוד עד זהים לאלו של 2017. נעדכן כשיהיו, וכמובן שגם נרכב על דגמי 2018 של שרקו בארץ כשיגיעו, פשוט כי הם מעניינים.

    הכותב היה אורח של חברת שרקו בהשקה העולמית בצרפת.

  • השקה עולמית: אופנועי האנדורו של בטא ל-2018

    השקה עולמית: אופנועי האנדורו של בטא ל-2018

    צילום: Christiano Morello, Marco Campelli

    בטא מתקדמת לעבר חזית האנדורו העולמי, והיא עושה את זה בביסים גדולים. ב-2004 חזרה החברה האיטלקית המשפחתית מטוסקנה לייצור אופנועי אנדורו, אחרי שנים ארוכות של התמקדות בתחום ההתמחות שלה – אופנועי טריאל. בתחילה ייצרה החברה אופנועי אנדורו עם מנועי הרייסינג של ק.ט.מ, אך ב-2009 כבר הציגה ליין מנועי 4 פעימות משל עצמה, ו-3 שנים מאוחר יותר – ב-2012 – גם צמד מנועים דו-פעימתיים בנפחים 250 ו-300 סמ"ק.

    החזרה לתחום האנדורו אחרי שנים ארוכות של היעדרות מהזירה מגיעה בין היתר בשל התחזקות תחום האנדורו העולמי, והמחויבות של בטא למרוצים. היא אמנם שלטה בתחום הטריאל, אבל בד.נ.א של החברה מטוסקנה נמצאים גם מרוצי אנדורו ומוטוקרוס – שם כיכבה בטא בשנות ה-70 ואל תוך שנות ה-80.

    על דגמי 2017 של בטא רכבנו בשנה שעברה בהשקה העולמית (2 פעימות כאן, 4 פעימות כאן), מיד לאחר תחילת שיווקם בארץ על-ידי מוטוטראק – חברה בת של סמל"ת, אולם מאז השתנו דברים בארץ. מטרו-מוטור רכשה את כל פעילות מוטוטראק בישראל – זיכיונות הייבוא של בטא, גאס גאס וארקטיקאט, והחל מעכשיו היא זו שתשווק את אופנועי בטא בישראל.

    בטא 350RR דגם 2018 -  מרובע פעימות
    בטא 350RR דגם 2018 –
    מרובע פעימות

    אז מה חדש ב-2018?

    לשנת 2018 עמדו בפני בטא 4 מטרות עיקריות בבניית אופנועי האנדורו שלהם: הפחתת משקל דרסטית, שיפור ההתנהגות הדינמית, מראה רענן יותר, ועם כל זה – שמירה על המחיר של 2017. בבטא מספרים שהם עמדו בכל ארבע המטרות.

    את הפחתת המשקל של 5.3 ק"ג בדגמי ה-4 פעימות ו-4.7 ק"ג בדו"פים השיגו בבטא על-ידי שורה של שינויים. ראשית, יש שלדה חדשה, קלה יותר בכ-1.3 ק"ג בדגמי ה-4 פעימות וב-1 ק"ג בדגמי ה-2 פעימות. בבטא טוענים שהיא גם קשיחה, חזקה ועמידה יותר מקודמתה. על הדרך האופנוע צר יותר בחלקו האחורי, בין היתר בזכות כנף אחורית חדשה ותיבת אוויר קטנה יותר.

    המזלג ההפוך של זקס נשאר דומה מאוד בבסיסו, אולם הצינורות החיצוניים חדשים, והם קלים יותר ב-400 גרם תוך כדי שמירה על הקשיחות. יש מצבר ליתיום חדש שמקצץ 1 ק"ג מהמשקל הכללי, ויש משתיק חדש וקצר יותר עם עיצוב פנימי חדש, שלטענת בטא לא רק מוריד מהמשקל אלא גם מפחית רעשים (תקנות יורו 4 וזה) ומגביר את המומנט בסל"ד נמוך.

    250/300RR - דו-פעימתי
    250/300RR – דו-פעימתי

    במנועי ה-4 פעימות גם נעשו שינויים שתכליתם הפחתת משקל – בסך הכל 1.7 ק"ג. יש קלאץ' חדש, חזק יותר ועמיד בשינויי טמפרטורה ששוקל 700 גרם פחות מקודמו, ורגלית ההתנעה על כל המכאניזם שלה בוטלה, כך שכעת יש רק מתנע חשמלי. עוד 1 ק"ג נעלם. מי שירצה בכל זאת רגלית התנעה, יוכל לרכוש אחת בנפרד כציוד אפטרמרקט. על הדרך מקבלת מערכת ההזרקה של מרובעי הפעימות מזרק נוסף, מאחורי פרפרית המצערת, שנכנס לפעולה בסל"ד גבוה ומשפר את ההספק הסופי. אם ניקח לדוגמה את ה-390, אז כל עקומת הכוח השתפרה – בסל"ד נמוך ובינוני בגלל מערכת הפליטה החדשה, ובסל"ד בינוני וגבוה בגלל המזרק הנוסף.

    מנועי ה-2 פעימות – 250 ו-300 סמ"ק – קיבלו צילינדר חדש שמאפשר סחיטת יותר מומנט ויותר הספק, תאי שריפה חדשים בראש המנוע, גל ארכובה וטלטל חדשים, ושסתום כוח חדש הבנוי מיחידה אחת במקום משתיים, וגם הפתיחה בו גדולה יותר במעט. מנוע ה-300 מקבל גם בוכנה חדשה, כיפתית, שלטענת בטא עוזרת בסל"ד נמוך מאוד.

    פרט לאלו יש גם עיצוב מחודש ומודרני יותר (אם כי הפלסטיקה לא באיכות המוכרת לנו מיצרניות אירופאיות אחרות), סט-אפ חדש לבולם האחורי, מגן מנוע חדש לדו"פים, חישוקי EXCEL חדשים בשחור מט, וגם מגן אגזוז חדש, פשוט כי האופנוע כאמור צר יותר בחלקו האחורי.

    ויש גם אופנוע חדש ל-2018 – ה-125RR – דו-פעימתי בנפח 125 סמ"ק שאמור, יחד עם השרקו SE-R125 החדש, להחזיר את אופנועי ה-125 סמ"ק לנוף האנדורו הישראלי ולמלא את הוואקום שהשאירה ק.ט.מ / הוסקוורנה עם הפסקת הייצור של ה-125 ב-2017. על ה-125RR תוכלו לקרוא כאן.

    הורדת משקל מסיבית ל-2018 - כ-5 ק"ג
    הורדת משקל מסיבית ל-2018 – כ-5 ק"ג

    איך זה מרגיש?

    ראשית, אופנועי האנדורו של בטא מרגישים מעט קטנים ונמוכים מאופנועי אנדורו של יצרניות אחרות, וזה לדעתנו יתרון חשוב. הפחתת המשקל בהחלט מורגשת, והכלים כולם דינמיים ויציבים, עם מערכת מתלים טובה.

    למרות שהשלדות ומכלוליהן דומים מאוד עד זהים בין הדגמים, המנועים ואופיים גורמים לכל אחד מהכלים להרגיש אחרת לגמרי, כשלכל אחד מהדגמים אופי שונה וייעוד שונה.

    ה-350RR וה-390RR הם אופנועי ההובי של בטא, והם מיועדים יותר לרוכבי אנדורו חובבים שמחפשים אופנועי אול-אראונד. ל-350 מנוע חזק מספיק לכל שימושי אנדורו, בוודאי כשמדובר באופנוע הובי, אבל מה שמייחד אותו אלו תגובות מנוע רכות ונעימות שמאפשרות שליטה קלה. זהו אחד מאופנועי ההובי הקלים לרכיבה שיש כיום.

    ה-390RR דומה מאוד ל-350, אם כי מעבר לעוד כוח מנוע, שבא לידי ביטוי  בעיקר בסל"ד נמוך ובינוני, גם תגובות המנוע שלו חדות ומהירות יותר – למרות שגם הוא אופנוע שמתאים מאוד לרכיבת הובי. מנוע ה-390 סמ"ק הזה מזכיר לנו מאוד את מנועו של הק.ט.מ 400EXC.

    אופנועי אנדורו קלים, קומפקטיים וידידותיים, עם התנהגות מעולה
    אופנועי אנדורו קלים, קומפקטיים וידידותיים, עם התנהגות מעולה

    ואם כבר מקבילים לק.ט.מ, אז ה-430RR הוא המקביל של בטא לק.ט.מ 450EXC. על אף הפרש הנפח הקטן שבין ה-390 לבין ה-430, ההבדל ביניהם עצום. ה-430 כמובן חזק יותר, אבל העניין בו הוא הכיוונים – הוא מכוון להיות רייסר בקטגוריית E2, ולכן הוא חזק, חד בתגובותיו וזריז בעלייה בסל"ד. זה אופנוע מרוץ, לעומת ה-350 וה-390 שהם הרבה יותר אופנועי תחביב, והוא דורש רוכב חזק ובעל טכניקה טובה, אחרת הוא מעייף את הרוכב. לדעתנו, ה-430 הוא בעל סיכויי ההצלחה הנמוכים ביותר בארץ.

    ויש את ה-480RR, שהפתיע אותנו מאוד. על אף נפחו והכוח הרב שהוא מספק, הוא קל למדי לשליטה ולא ממש מעייף את הרוכב כמו למשל ה-430. גם כאן, זה עניין של כיוונים. רוכבים שאוהבים אופנועי אנדורו בנפחים גדולים ימצאו את ה-480 כקל וידידותי לרכיבה. זה למשל אופנוע שהיינו לוקחים לטיולי מדבר.

    הדו-פעימתיים, על אף השינויים הרבים, שומרים על תכונותיהם ואופיים משנה שעברה. הם חזקים מאוד, גם בסל"ד רצפה ובמיוחד ה-300, תגובת המצערת מצוינת, יש שפע מומנט, וכצפוי – כשמושכים אותם לסל"ד גבוה הם מתפוצצים. אלו מנועים מצוינים לרכיבת אנדורו, כשהחיסרון היחיד שלהם הוא הוויברציות. התרגלנו למנועים נטולי ויברציות מק.ט.מ, ונראה ששאר היצרניות תצטרכנה ליישר קו בעניין הזה. בכל אופן, התחברנו מאוד דווקא ל-250RR, שכן יש לו את כל הכוח שצריך לאנדורו מודרני, ויותר. אם אתם מכוונים לאקסטרים-אנדורו, ה-300 עם עודף המומנט שלו בסל"ד נמוך עשוי לדבר אליכם.

    350RR - אופנוע אנדורו הובי משובח
    350RR – אופנוע אנדורו הובי משובח

    באופן כללי אהבנו מאוד את ההתנהגות הדינמית של בטא, וזה חוצה דגמים. השלדות והמתלים מצוינים, ההיגוי זריז ויחד עם זאת הם מספיק יציבים, ונראה שבבטא עלו על הנוסחה לשילוב בין אופנועי מרוץ לבין אופנועי אנדורו מודרניים – לקהל הובי או לאקסטרים-אנדורו.

    יחד עם זאת, לבטא עדיין חסר קצת כדי להגיע לטופ של עולם האנדורו, ולמעשה ליישר קו עם חברות כמו ק.ט.מ / הוסקוורנה ושרקו. זה נכון בעיקר לגבי איכות החומרים, כשמדובר בעיקר על הפלסטיקה. כמו שכתבנו על ה-125RR, היא פשוט זולה מדי, למשל עם שאריות פלסטיק בקצוות, והתחושה הכללית מהפלסטיק היא זולה. הצרכנים היום התרגלו לאיכות גבוהה, ואם בטא רוצה למקם את עצמה בטופ – היא חייבת לשפר את הנושא הזה.

    עוד נקודה שדורשת טיפול היא משאבת הבלם הקדמית של ניסין. היא נטולת כיוון למרחק הידית, לעומת המשאבות של ק.ט.מ / הוסקוורנה ושרקו, וגם בה – התחושה זולה מדי. התלוננו על המשאבה הזו כשרכבנו על ה-EC300 החדש של גאס גאס, והנה אנחנו מתלוננים גם כאן בהקשר של בטא. לצרכנים של 2018 מגיע יותר – גם אם האופנועים יעלו מעט יותר.

    הפוקוס על ההתנהגות הדינמית
    הפוקוס על ההתנהגות הדינמית

    בקרוב בארץ – בייבוא של מטרו

    בטא עוברת טרנספורמציה, ותוך זמן קצר מאז חזרתה לעולם האנדורו היא כבר מתקרבת מאוד לטופ של אופנועי האנדורו בעולם. לנו אין ספק שמבחינת מנועים – בעיקר 4 פעימות, וכן שלדה, מתלים והתנהגות – הם לחלוטין שם, שכן מדובר במכונות ביצועים מהשורה הראשונה עם ליבה מצוינת. נשארו רק עוד כמה נקודות לשיפור – למשל הפלסטיקה ומשאבת הבלם הקדמי – כלומר פינישים קטנים.

    היתרון של בטא נמצא במחירים. אמנם טרם פורסמו מחירי דגמי 2018 בייבוא מטרו, אולם דגמי 2017 נמכרים במחירים נמוכים משמעותית ממקביליהם האוסטרים והצרפתים. היות ובבטא-איטליה טוענים שלא העלו את מחירי דגמי 2018 ביחס ל-2017 – סביר להניח שמחירי דגמי 2018 כאן בארץ יהיו זהים, או לפחות קרובים מאוד למחירי 2017. בקרוב בארץ.

    הכותב היה אורח של חברת בטא בהשקה העולמית האיטליה

  • רכיבה ראשונה: שרקו SE-R125 דו-פעימתי

    רכיבה ראשונה: שרקו SE-R125 דו-פעימתי

    צילום: Jean-Marie Pouget

    • יתרונות: מנוע 125 מעולה, מתנע חשמלי, התנהגות מצוינת, מערכת מתלים, היגוי וזריזות, איכות וגימור
    • חסרונות: צפוי להיות לא זול
    • שורה תחתונה: השרקו SE-R125 הוא לא רק מחליף ראוי לק.ט.מ 125EXC, אלא גם טוב ממנו בכמה פרמטרים
    • מחיר: טרם פורסם; הערכה – סביב 50 אלף ש"ח
    • מתחרים: בטא 125RR ו-TM EN125
    • נתונים טכניים: מנוע 2 פעימות, 124.8 סמ"ק, קירור נוזל, שסתום כוח חשמלי, 2 מפות הצתה, 36 / 33 כ"ס, קרבורטור PKW36, גיר 6 הילוכים, קלאץ' הידראולי, שלדת חצי עריסה כפולה מפלדת כרומולי, בולמים קדמיים EXPLOR 48, כיוונים מלאים, מהלך 300 מ"מ, זרוע אחורית אלומיניום עם לינקים, בולם אחורי WP, כיוונים מלאים, מהלך 330 מ"מ, בלמי ברמבו, דיסק קדמי 260 מ"מ, אחורי 220 מ"מ, בסיס גלגלים 1,465 מ"מ, משקל יבש 95 ק"ג, מיכל דלק 10.4 ל', גובה מושב 950 מ"מ, מרווח גחון 355 מ"מ, צמיגים 90/90-21, 120/80-18
    שרקו SE-R125 - חדש ל-2018
    שרקו SE-R125 – חדש ל-2018

    מה זה?

    אין ואקום בעולם האופנועים. אחרי שק.ט.מ יצאה מתחום האנדורו 125 סמ"ק דו-פעימתי, היה ברור שיהיו מי שייכנסו לוואקום שנשאר. ואכן, בטא הציגה את ה-125RR החדש, וכעת שרקו מציגה את ה-SE-R125 – אנדורו מודרני עם מנוע 125 סמ"ק דו-פעימתי.

    תהליך הפיתוח של ה-SE-R125 החל לפני כ-3 שנים, ותכנון המנוע החדש לחלוטין לקח כשנתיים, כשהכל מתבצע בשרקו. בחברה מודים בפה מלא שהמטרה הייתה לייצר אופנוע אנדורו 125 סמ"ק לא פחות טוב מזה של ק.ט.מ. למעשה, הפסקת הייצור של הק.ט.מ שיחקה לידי שרקו.

    בבסיס ה-SE-R125 מנוע דו-פעימתי חדש, שכאמור פותח על-ידי שרקו, בנפח 125 סמ"ק, עם מידות קדח ומהלך סטנדרטיות לחלוטין – 54 על 54.5 מ"מ. מה שמעניין זה שהוא מגיע עם מתנע חשמלי מקורי וללא רגלית התנעה. המתנע, אגב, נמצא בחלק התחתון הקדמי של המנוע, ולפי שרקו הוא עמיד ביותר מ-10,000 מחזורי התנעה. המצבר קל למדי, בטכנולוגיית ליתיום-יון.

    שסתום הכוח חשמלי, מפוקד על-ידי ה-CDI, ויש 2 מפות הצתה לבחירה עם מתג על הכידון, כשהמפות שולטות על קידום ההצתה ועל תזמון פתיחת שסתום הכוח ויש ביניהן 3 כ"ס הפרש. השסתום עצמו, אגב, בנוי בצורה פשוטה מאוד ללא סיבוכי מכאניזם – פשוט גליל אלומיניום עגול שמסתובב על-ידיד הפרפרית ופותח / סוגר את פתח הפליטה. באופן זה הוא גם פחות רגיש לתקיעה. הגיר חדש לחלוטין, תוכנן במיוחד עבור ה-125, למרות שכמה רכיבים ממנו כמו הציר המשני וכמה גלגלי שיניים נלקחו מדגמי ה-4 פעימות.

    המנוע - 125 סמ"ק מתכנון וייצור של שרקו
    המנוע – 125 סמ"ק מתכנון וייצור של שרקו

    השלדה בנויה על-בסיס זו של ה-250/300 הדו-פעימתיים, אולם היא קוצרה מעט באזור ראש ההיגוי, וגם זווית ההיגוי קטנה יותר ב-0.9 מעלות. כתוצאה מאלו בסיס הגלגלים עומד על 1,465 מ"מ קצרצרים. חלקה התחתון של העריסה, אגב, נלקח דווקא מדגמי ה-4 פעימות, אבל אין לו משמעות פרט לתמיכה במנוע.

    הבולמים חדשים גם הם, כשה-SE-R125 הוא הראשון מבין דגמי האנדורו של שרקו לקבל את מזלג ה-XPLOR 48 של WP, כולל ברז לכיוון עומס קפיץ חיצוני, וכמובן סט-אפ ייעודי ל-125. גם הבולם האחורי – WP 46 – חדש לחלוטין, אולם הוא מגיע השנה על כל דגמי האנדורו של שרקו למעט ה-SEF-R450. בנוסף, ה-SE-R125 מקבל חישוקים כחולים במקום השחורים של שאר הדגמים. גם בולמי ה-XPLOR וגם החישוקים הכחולים נמצאים מסיבות שיווקיות – זהו דגם חדש ורוצים לבדל אותו מכל השאר ואף להדגיש אותו.

    מה עוד חדש? ובכן, שינויים שרצים על כל דגמי שרקו ל-2018. כך למשל יש פקק רדיאטור חדש ונוח יותר, יש ריפוד מושב חדש, יש פלסטיקה אלסטית ב-20% מבעבר, ובנוסף הגרפיקה מוטמעת בה. יש תושבות גומי למגני הידיים, ויש מגן בוץ שמוטמע בפלטת המספר. גם נועלי הצמיגים חדשים ומשופרים השנה, וגם תוף בורר ההילוכים והמזלגות. בנוסף, חוזק הקלאץ' ומשאבת המים שופרה באטימה.

    ה-SE-R125, אם יהיה אופנוע מספיק טוב, עשוי לפתוח מחדש את שוק ה-125 בישראל ולהיות כוכב מכירות. בואו נראה איך הוא עובד.

    אז איך הוא עובד?
    אז איך הוא עובד?

    ביצועים

    נתחיל במנוע, ונתחיל בשורה התחתונה: זהו מנוע 125 סמ"ק דו-פעימתי משובח, והוא לא נופל מזה של הק.ט.מ. יש לשורה הזו משמעות רבה, שכן מנוע הק.ט.מ עבר ברבות השנים אבולוציה ארוכה עד שהגיע למצב של מנוע 125 סמ"ק ששואף לשלמות. מנוע השרקו, כאמור, לא נופל ממנו.

    יש למנוע הזה תגובת מצערת טובה, במיוחד במפת ההצתה האגרסיבית יותר, יש לו המון כוח בסל"ד גבוה כשמושכים את ההילוכים לכיוון 11,000 ו-12,000 סל"ד, אבל הדבר העיקרי, החשוב ביותר, הוא התנהגות המנוע בסל"ד נמוך ובינוני. וכאן בשרקו עשו עבודה מעולה. יש כוח זמין החל מסל"ד נמוך, והוא הולך ונבנה בהדרגה עד לשיא – כאמור ב-11,000 סל"ד. מאוד מזכיר את התנהגות המנוע של הק.ט.מ 125EXC, וכאמור בשרקו אומרים במפורש שהוא היה ההשראה שלהם. פנטסטי!

    מבחינת התנהגות, ה-SE-R125 מזכיר מאוד את ההתנהגות של אחיו הגדולים, רק שהוא קל וזריז יותר. מערכת המתלים עובדת מעולה, במיוחד המתלה האחורי עם מערכת הלינקים שמעלים כל מכשול ושומר על עקיבה לא פחות ממושלמת. ה-XPLOR 48 מלפנים עובד גם הוא היטב, סופג מעולה, גם בעומסים גבוהים ובשילובי כוחות, אבל כמו אופנועי אנדורו אירופאים מודרניים – גם כאן הפרונט קל ונדרש עומס כדי שהוא יעבוד כמו שצריך. הבלמים מעולים, לא מרגישים חזקים מדי על אף שאלו אותם בלמים של הכלים הגדולים יותר.

    בשורה התחתונה אפשר להגיד שהשרקו SE-R125 הוא מכונת אנדורו משובחת בסגמנט ה-125, עם ביצועים מעולים – כמו שאתה מצפה ממכונת אנדורו מודרנית בסגמנט.

    במילה אחת - מעולה!
    במילה אחת – מעולה!

    איך זה מרגיש?

    ראשית, צר מאוד – משמעותית יותר צר מהק.ט.מ 125EXC של 2016. הוא גבוה – אבל לא מדי, והוא אתלט אמיתי. הוא גם מרגיש קל מאוד. אמנם הנתון של 95 ק"ג מתייחס למשקל יבש – ללא שום נוזל או שמן – אבל בפועל הוא מרגיש קל מאוד, ולא חורג מהמקובל בסגמנט – למרות המתנע החשמלי.

    אפשר לומר שהשרקו SE-R125 מזכיר מאוד את הק.ט.מ 125EXC בשני שינויים עיקריים – ראשית כאמור הוא קטן ממנו, ושנית – יש לו את האופי של שרקו, בעיקר בכל הקשור לתנוחת רכיבה וארגונומיה, וכן מיכל הדלק והחיבור הצר לאופנוע. אני לא חושב ששרקו יכולה הייתה לקבל מחמאה גדולה יותר מזו.

    הפרונט, כאמור, תזזיתי מאוד, ומורגש שיש עליו מעט משקל. זה אומר שעל הרוכב להיות מחובר למה שקורה בכידון, ולעבוד כדי לתקן ולאזן כל הזמן. כבר אמרנו שאופנועי אנדורו  125 סמ"ק הם בית ספר לרכיבה, נכון? אז השרקו SE-R125 לא שונה בקטע הזה, וטוב שכך.

    קטן, גבוה, צר, קל - אתלט
    קטן, גבוה, צר, קל – אתלט

    יחד עם זאת, וזה אחד היתרונות הגדולים של ה-SE-R125, קל מאוד להזיז אותו מצד לצד ולשלוט עליו בעזרת עבודת רגליים וגוף. הוא פונה כמו שד, ואם רק חוזרים לגז מהר – הוא שומר על יציבות בזכות המתלה האחורי המצוין ומשגר את האופנוע קדימה. התמהמהות עם הגז תשאיר משקל מלפנים ותערער את יציבות האופנוע. שוב – בית ספר לרכיבה.

    מבחינת איכות חומרים, איכות הרכבה וגימור – נראה ששרקו נמצאים כיום בטופ של אופנועי האנדורו, יחד עם ק.ט.מ / הוסקוורנה. השרקו SE-R125 – כמו שאר דגמי האנדורו של שרקו – מרגיש מצוין, בנוי היטב, עושה שימוש ברכיבי איכות כמו בלמי ברמבו, חישוקי אקסל ובולמי WP, וגם החלקים שמיוצרים בשרקו עצמה – כמו המנועים, השלדות וכו' – מרגישים איכותיים מאוד. הפלסטיקה, במיוחד כעת עם הגרפיקה המוטמעת – בהחלט ברמה שאנחנו מכירים מק.ט.מ.

    בהקשר הזה נציין שיפה מאוד לראות חברה צעירה – בסך הכל בת 15 – שתוך זמן קצר הצליחה להגיע לטופ של התחום, גם במנועים, גם בהתנהגות וגם באיכות החומרים והגימור. יפה מאוד שרקו.

    מחליף ראטי לק.ט.מ 125EXC - שאפילו טוב ממנו בכמה פרמטרים
    מחליף ראוי לק.ט.מ 125EXC – שאפילו טוב ממנו בכמה פרמטרים

    סיכום ועלויות

    השרקו SE-R125 הוא אופנוע חשוב מאוד לשוק הישראלי. בשנה האחרונה – מאז הופסק ייצורם של הק.ט.מ 125EXC וההוסקוורנה TE125 – שוק ה-125 סמ"ק נכחד. ה-TM EN125 לא יכול למלא את מקומם של השניים האלו, שכן הוא מקצועי מדי, קרבי מדי ורייסרי מדי, כלומר לא מתאים לרוכבי ההובי. הכניסה לשוק של שרקו עם ה-SE-R125, כמו גם של בטא עם ה-125RR – עשויה להחזיר את סגמנט ה-125 לראש מצעד מכירות אופנועי האנדורו.

    ולא בכדי, שכן השרקו SE-R125 הוא אופנוע אנדורו משובח. יש לו מנוע מעולה – מספיק חזק מצד אחד אך גמיש ולינארי מאידך, וכבונוס הוא מגיע עם מתנע חשמלי, יש לו התנהגות מצוינת עם מערכת מתלים מעולה, והוא מרגיש איכותי ושלם, קל ואתלט. ואם לא הבנתם עד עכשיו, אז התאהבנו בו לחלוטין, ואנחנו חושבים שזה עשוי להיות כלי חשוב בשוק הישראלי. הוא מגיע כמובן כשהוא עומד בתקנות יורו 4, ועם רישוי צהוב.

    אז במה זה תלוי? ככל הנראה בתמחור. נכון לעכשיו אין עדיין מחיר – לא באירופה ולא בארץ, אולם להערכתנו ה-SE-R125 יעלה קצת פחות מ-SE-R250 באירופה. בישראל ההפרש בין השניים צפוי להיות גדול יותר בשל הפרש מס הקנייה בין השניים. להערכתנו מחירו ינוע סביב 50 אלף שקלים. ב-45 אלף שקלים הוא היה אמור להיות מציאה של ממש, אבל קשה לנו להאמין שאנשי שרקו בארץ יצליחו להגיע למחיר הזה, שכן זהו אופנוע יקר עם מכלולים יקרים.

    כך או כך, זהו אופנוע 125 סמ"ק מעולה, שלוקח את הדור האחרון של הק.ט.מ 125EXC ומשפר אותו. אנחנו מחכים לרכב עליו בארץ – כשיגיע סביב חודש ספטמבר.

    הכותב היה אורח של חברת שרקו בהשקה העולמית בצרפת.

  • רכיבה ראשונה: בטא 125RR דגם 2018

    רכיבה ראשונה: בטא 125RR דגם 2018

    צילום: Christiano Morelli, Marco Campelli

    • יתרונות: מנוע חזק, גודל פיזי קטן, משקל נמוך, מערכת מתלים טובה, התנהגות תזזיתית ומצוינת
    • חסרונות: איכות פלסטיקה, חסר עוד ממש מעט כוח בסל"ד נמוך
    • שורה תחתונה: הבטא 125RR עשוי למלא את הוואקום במשבצת אופנוע האנדורו ולמתחילים, במיוחד בתמחור נמוך
    • מחיר: 39,985 ש"ח
    • מתחרים: שרקו SE-R125 ו-TM EN125
    • נתונים טכניים: מנוע 2 פעימות, 124.8 סמ"ק, קרבורטור קייהין PKW 36, מצמד הידראולי, 6 הילוכים, שלדת עריסה כפולה מפלדת כרומולי, בולמים קדמיים הפוכים זקס 48 מ"מ, כיוונים מלאים, מהלך 295 מ"מ, זרוע אחורית עם מערכת לינקים ובולם יחיד זקס, כיוונים מלאים, מהלך גלגל 290 מ"מ, דיסק קדמי 260 מ"מ, דיסק אחורי 240 מ"מ, קליפרים ניסין, אורך 2,167 מ"מ, בסיס גלגלים 1,477 מ"מ, גובה מושב 930 מ"מ, מיכל דלק 8.5 ל', מרווח גחון 325 מ"מ, משקל ללא דלק 94.5 ק"ג, צמיגים 90/90-21, 120/90-18
    בטא 125RR דגם 2018
    בטא 125RR דגם 2018

    מה זה?

    בטא האיטלקית, החברה המשפחתית של משפחת ביאנקי, משקיעה בשנים האחרונות משאבים גדולים בתחום האנדורו. החברה, שמזוהה אולי יותר מכל עם אופנועי טריאל, חזרה ב-2004 לייצר אופנועי אנדורו אחרי שנים של הפסקה. בתחילה עם מנועי רייסינג של ק.ט.מ, ומ-2009 עם מנועי 4 פעימות מפיתוח עצמי, כשב-2012 התווספו גם מנועי 2 פעימות – 250 ו-300 סמ"ק. הפיתוח וההשקעה באופנועי אנדורו, אגב, גורם לגדילה עקבית של החברה. בשנת 2016 מכרו בבטא כ-17,600 אופנועים, מהם 48% אופנועי אנדורו. מתוך אלה, שני שליש הם דו-פעימתיים ושליש מרובעי פעימות. נתונים מעניינים.

    לשנת 2018 בבטא מרעננים את ליין דגמי האנדורו, הכולל 4 דגמי 4 פעימות ו-2 דגמי 2 פעימות, ומוסיפים את ה-125RR – דו-פעימתי קטן בנפח 125 סמ"ק. אחרי שבשנה שעברה ק.ט.מ (והוסקוורנה) הפסיקה את ייצור ה-125 סמ"ק והשאירה ואקום בסגמנט, היצרניות האירופאיות ממהרות למלא את הוואקום הזה.

    ל-125RR מנוע חדש לחלוטין, שתוכנן – תאמינו או לא – על-ידי מהנדס אחד צעיר בן 31, וזהו. מידות הקדח והמהלך סטנדרטיות לחלוטין לסגמנט – 54 מ"מ קוטר ו-54.5 מ"מ מהלך, הבוכנה מחושלת, ובלוק המנוע קומפקטי ותוכנן במיוחד עבור הדגם. יש שסתום כוח מכאני זהה בעיצובו לזה של ה-250 וה-300 החדש של 2018, רק קטן יותר, והקרבורטור הוא ה-PKW 36 המוכר של קייהין, והוא מגיע עם שסתום עלים VForce 4. בבטא החליטו שלא להתקין את מערבל השמן האוטומטי כמו ב-250 וב-300 על-מנת לחסוך במשקל, כך שיש צורך להוסיף שמן למיכל הדלק, אולם המערכת ככל הנראה תוצע כאופציה בתשלום, כמו גם מתנע חשמלי.

    מנוע 125 סמ"ק חדש לחלוטין - מתוכנן ומיוצר על-ידי בטא
    מנוע 125 סמ"ק חדש לחלוטין – מתוכנן ומיוצר על-ידי בטא

    הגיר בן 6 הילוכים, חדש לחלוטין ותוכנן עבור ה-125 במיוחד, כשהקו מנחה הוא קומפקטיות, ועל כן צמד הצירים קרובים אחד לשני, ובנוסף שניהם קרובים לגל הארכובה. הקלאץ', כמו בכל דגמי בטא, מתופעל הידראולית, ויש כאן קלאץ' חדש עם פתיחה הפוכה – כלומר מבחוץ פנימה. מבנה ייחודי של בטא. לסיום פרק המנוע נספר שהוא מצליח לעמוד בתקנות יורו 4 על-ידי הגבלות. אל תדאגו – כולן ניתנות להסרה כך שהמנוע מסוגל להפיק את מלוא 30 הסוסים שלו.

    שלדת ה-125 בנויה בארכיטקטורה זהה לשלדת ה-250 וה-300, אלא שגם כאן היא קטנה יותר. היא קצרה יותר ב-5 מ"מ, והצינורות התחתונים של העריסה, אלו שתומכים במנוע מלמטה ומחזיקים את מגן המנוע, יוצרים עריסה קטנה יותר – פשוט כי בלוק המנוע קטן יותר. מערכת המתלים – גם מלפנים וגם מאחור – זהה לזו של שאר דגמי בטא, רק כמובן עם קפיצים וסט-אפ שונה בשל המשקל הנמוך שעומד על 94.5 ק"ג לפני דלק.

    קטן ממדים, קל משקל, זריז וזמיש
    קטן ממדים, קל משקל, זריז וזמיש

    ביצועים

    הבטא 125RR, ככלי שמיועד לרייסרים צעירים בראש ובראשונה, מרגיש בהחלט רייסרי. שאלת השאלות הייתה איך המנוע, ואנחנו יכולים לספר, אחרי יום רכיבה שהוקדש כמעט כולו ל-125RR, שהצליח להם בבטא. הוא חזק מאוד בקצה הסקאלה ומטיס את האופנוע קדימה במהירות, אך יחד עם זאת הוא גמיש למדי ומציע לא מעט כוח בסל"ד הנמוך ובינוני – ביחס ל-125 כמובן.

    אם ניקח לייחוס את מנוע ה-125 סמ"ק של ק.ט.מ / הוסקוורנה מהדור האחרון עד להפסקת ייצורו, אז הבטא מעט פחות גמיש ממנו מצד אחד, כלומר מציע פחות כוח זמין בסל"ד נמוך, אבל מאידך, הוא חזק יותר בסל"ד הגבוה וגם תגובת המצערת זריזה יותר וכך גם קצב העלייה בסל"ד. לשימושי הובי, כמו של רוכבי האנדורו הישראלים, היינו רוצים קצת יותר שימושיות בסל"ד הנמוך, אם כי חשוב להדגיש שההבדלים ממנוע הק.ט.מ לחלוטין לא גדולים ושלא מדובר פה באיזה מנוע רייסר שמציע כלום למטה ומתפוצץ על הרוכב למעלה. בהחלט מנוע טוב שעשוי לענות על הדרישות של רוכבי האנדורו הישראלים.

    מבחינת התנהגות, הבטא 125RR הוא ממתק. הבולמים מצוינים, והם מצליחים לשמור על יציבות טובה, על-אף התזזיתיות של ה-125RR שנובעת מהמשקל הנמוך והממדים הקטנים. ההיגוי, כצפוי, סופר-זריז, והספיגה של מערכת המתלים מעולה. על המשקל הנמוך הזה, הבלמים של ניסין – הזהים לאלו של הדגמים הגדולים יותר – חזקים מדי עבור ה-125, ועל-כן יש להשתמש בהם ברגישות גבוהה. בעיה מוכרת כשמדובר באופנועים במשקל נמוך שעושים שימוש במערכות בלמים של כלים כבדים יותר.

    מנוע זריז, גמיש ואפילו רייסרי - בית ספר לרכיבת אנדורו
    מנוע זריז, גמיש ואפילו רייסרי – בית ספר לרכיבת אנדורו

    איך זה מרגיש?

    ובכן, קודם כל קטן, נמוך, צר וקל. ממדי ה-125RR מרגישים קטנים יותר פיזית משאר דגמי בטא, ובוודאי ממרובעי הפעימות. עם 930 מ"מ מוצהרים של גובה מושב, הגעתי בקלות עם 2 רגליים לקרקע על 174 הס"מ שלי. בעלי משקל גבוה של 85 ו-90 ק"ג התלוננו על רכות הבולמים. לי עם 64 הק"ג שלי, מערכת המתלים הייתה מושלמת. היתרון הגדול שלו הוא כאמור גודל פיזי קטן למדי – קטן יותר משל אופנועי אנדורו אחרים שאנחנו מכירים.

    המשקל הנמוך, המנוע החזק והזריז וההתנהגות התזזיתית, גורמים לרוכב לעבוד המון כדי להמשיך ולהתקדם מהר – בעבודה על הגז, בתפעול אינסופי של הקלאץ' והגיר, ובשימוש נכון בעבודת גוף כדי לייצב את האופנוע ולהמשיך להתקדם. לכן, לדעתנו, הבטא 125RR הוא מהאופנועים היותר טובים לשמש כבית ספר לרכיבה לרוכבי אנדורו מתחילים, והוא רק מחדד את חסרונו של הק.ט.מ / הוסקוורנה.

    ההתנעה כאמור עם רגלית בלבד, אולם כמו 125 – הוא מניע בנגיעה. המנוע מצוין, השלדה ומכלוליה באיכות טובה – למשל חישוקי אקסל בשחור-מט, בולמי זקס ובלמי ניסין, ורק הפלסטיקה מרגישה זולה למדי ומקלקלת את האיכות הכללית של בטא. בשנת 2017 אל תוך 2018, האיכות הזו – שאולי מתאימה לאופנועי ה-50 סמ"ק דו"פ וה-125 סמ"ק 4 פעימות לנערים של בטא – כבר לא מתאימה לאופנועי אנדורו מקצועיים. זה לא גרוע, אבל התרגלנו ליותר טוב מיצרניות אחרות, וראוי שבטא תיישר קו בנושא הזה. לנו, רוכבים ישראלים שרגילים לגרד את האופנוע על סלעים, העניין הזה חשוב. פרט לכך, הבטא כאמור בנויים היטב, וכך גם ה-125RR – שעושה שימוש בכל המכלולים של שאר המשפחה.

    עשוי למלא את הוואקום בשוק האנדורו בישראלי
    עשוי למלא את הוואקום בשוק האנדורו בישראלי

    סיכום ועלויות

    הבטא 125RR הוא אופנוע חשוב מאוד לשוק הישראלי. עד 2016 ה-125 של הוסקוורנה וק.ט.מ נמכרו יפה מאוד והיו בחירה ראשונה של הרבה מאוד רוכבי אנדורו, שבשנה האחרונה נאלצו לעבור ל-250 סמ"ק – 4 או 2 פעימות. לכן, ה-125RR נכנס לוואקום שעדיין אף יצרנית לא מילאה – גם לא ה-TM EN125, שכן זה האחרון כלי מקצועי ותובעני מדי, שמתאים יותר לרייסרים ופחות לרוכבי הובי של סוף שבוע. אל הוואקום הזה ייכנס בקרוב גם השרקו SE-R125, שעשוי להוות תחרות צמודה לבטא 125RR.

    על אף שה-125RR חדש לחלוטין, בבטא הצליחו להטמיע בו את הגנים של החברה, והוא לחלוטין אופנוע טוב, אפוי, וגם מגניב. המנוע שלו מצוין, גם אם היינו מעדיפים התנהגות מנוע הקרובה יותר לזו של הק.ט.מ 125EXC, ההתנהגות שלו מעולה ומתאימה מאוד ל-125, עם הזריזות, המשקל הנמוך ומערכת המתלים הטובה, והוא מתאים מאוד לדעתנו לרוכבי אנדורו מתחילים – במיוחד ישראלים ובמיוחד צעירים.

    מחיר רשמי עדיין לא פורסם, שכן ה-125RR יוצג לקהל רק בתערוכת מילאנו בתחילת נובמבר, ומיד לאחר מכן יעבור לייצור סדרתי, כך שהוא צפוי להגיע ארצה לקראת סוף 2017 – בייבוא של מטרו – ואז גם ייקבע מחירו. להערכתנו הוא יעלה סביב 40 אלף שקלים, ואם הוא יעלה פחות מזה אז יהיה זה מחיר סופר-אטרקטיבי לאופנוע שמספק המון כיף, ובנוסף הוא בית ספר לרכיבה. אנחנו מחכים כבר לרכב עליו בארץ.

    עדכון: מחירו של ה-125RR נקבע בישראל על 39,985 ש"ח.

    הכותב היה אורח של חברת בטא בהשקה העולמית באיטליה.

  • השקה עולמית: SWM SuperDual – אדוונצ'ר סינגל

    השקה עולמית: SWM SuperDual – אדוונצ'ר סינגל

    כתב: Takis Maniatis, bikeit.gr

    בשבוע שעבר התקיימה במפעל SWM שבווארזה, איטליה, השקה של דגמי 2018 לעיתונות העולמית. בין הכלים שהושקו היה גם ה-SuperDual – האדוונצ'ר החדש והמסקרן של SWM, על צמד דגמיו. גם אנחנו היינו אמורים להיות בהשקה הזו, יחד עם נציגי SWM בישראל, אולם בלילה שלפני הטיסה לאיטליה, אולם התצוגה הראשי של SWM ויוסאנג בישראל השוכן ברחוב קיבוץ גלויות בתל-אביב נשרף עד ליסוד, ולכן הנסיעה בוטלה, לצערנו הרב. במסגרת שיתוף פעולה שלנו עם המגזין היווני bikeit.gr, אנחנו מביאים לכם את רשמיהם מהדו-שימושי החדש של SWM – ה-SuperDual. טאקיס מניאטיס הוא העורך הראשי של המגזין, והוא רוכב כביש ואנדורו מצוין.

    *     *     *     *     *

    SWM SuperDual - האדוונצ'ר החדש של SWM
    SWM SuperDual – האדוונצ'ר החדש של SWM

    נסענו למפעל SWM שבווארזה כדי לפגוש לראשונה את דגמי 2018 החדשים. את ההצגה גנב כמובן ה-SuperDual – דו"ש-אדוונצ'ר חדש המיוצר בשתי גרסאות – T ו-X. הראשון הוא דגם תיור כבישי והשני גרסה המוכוונת יותר לשטח.

    שניהם מיועדים לתיור-אדוונצ'ר, אבל ישנם כמה הבדלים ביניהם. גרסת התיור מגיעה עם חישוקי "19 ו-"17, והיא מיועדת להיות אדוונצ'ר-כביש. ה-X, לעומתו, מגיע עם חישוק קדמי בקוטר "21, והוא מיועד יותר לרכיבת שטח. עוד נבדלים השניים בסכימות הצביעה, כשגרסת ה-T מגיעה באפור-אדום, ואילו ה-X מגיע בלבן-אדום. שלא תתבלבלו. בהשקה העולמית רכבנו על גרסת התיור T, ואליה נתייחס פה במבחן.

    צמד הדגמים יושב על פלטפורמת ה-RS650R – כולל המנוע, השלדה ומכלולי השלדה, כשיש הבדלי גאומטריה הנובעים מהתוספות שהורכבו על ה-SuperDual כמו מיכל הדלק הגדול והזיווד הרב.

    כך למשל, האורך הכולל של גרסת ה-T עומד על 2,240 מ"מ, בעוד ל-RS650R המקורי אורך של 2,260 מ"מ. יחד עם זאת, בסיס הגלגלים נשאר זהה. גובה המושב יורד ל-898 מ"מ לעומת 910 מ"מ במקור, ומרווח הגחון עומד על 180 מ"מ במקום 270 מ"מ בדו-שימושי המקורי. רוחב האופנוע גדל מ-820 ל-905 מ"מ, בעיקר בשל המיכל הגדול יותר, ויחד עם התוספות עלה גם המשקל הכללי מ-144 ק"ג ל-169 ק"ג. הגיוני בסך הכל לאור המעבר מדו-שימושי ספרטני לאדוונצ'ר מאובזר.

    גלגל קדמי "19, מיכל דלק מוגדל ואבזור רב
    גלגל קדמי "19, מיכל דלק מוגדל ואבזור רב

    צמד ה-SuperDual נבנו כאמור על בסיס ה-RS650R, שהוא במהותו בכלל הוסקוורנה TE630. כשק.ט.מ רכשה את המותג 'הוסקוורנה', היא השאירה בווארזה את המפעל עם הטכנולוגיה. SWM רכשה את המפעל, ומייצרת כעת, בין היתר, את ה-RS650R על בסיס אותו הוסקוורנה TE630, שכן זהו בסיס טוב ואמין. אז על בסיס ה-RS650R נבנו כעת צמד האדוונצ'רים הללו.

    במעבר לגרסת התיור הוחלף הגלגל הקדמי של ה-RS מ-"21 ל-"19, כמו ברוב האדוונצ'רים, והורכבו צמיגים של מצלר מדגם Tourance המתאימים לשימוש החדש בעל אוריינטציית הכביש. מערכת הבלמים נשארה זהה למקור עם דיסק בקוטר 300 מ"מ מלפנים, שכן כבר ב-RS650R מדובר היה במערכת בלימה טובה.

    הבולמים הקדמיים הם של מרזוקי, בקוטר 45 מ"מ ועם מהלך של 210 מ"מ, ומאחור יש בולם יחיד עם מהלך גלגל של 270 מ"מ, כשגם מלפנים וגם מאחור ישנם כיוונים מלאים. מיכל הדלק גדל מ-12 ל-18 ליטרים, והמושב החדש מרווח ונוח יותר – מתאים לשימושי התיור של ה-SuperDual החדש. יש גם לוח שעונים חדש וגדול, וחבילת מיגונים מלאה הכוללת מכן גחון מאלומיניום, מגני שלדה הצבועים באדום, ומגני ידיים סגורים. את חבילת התיור משלימים מגן רוח קדמי וצמד מזוודות צד מאלומיניום של GIVI.

    מנוע מצוין, למרות היותו סינגל
    מנוע מצוין, למרות היותו סינגל

    טעימה מתוקה

    השליטה וקלות הניהוג על ה-SuperDual קלה ואינטואיטיבית מהרגע הראשון שעולים על האוכף. גובה המושב מאפשר רגליים בטוחות על הקרקע, במיוחד מפני שהמושב אינו רחב מדי, והוא גם רך למדי ונוח לאורך זמן. תנוחת הרכיבה נוחה גם היא, והכידון הרחב ממוקם בדיוק במקום הנכון. חלוקת המשקל בין החלק הקדמי לאחורי נכונה, על אף תוספת המשקל בחלקי האופנוע. תורם לכך גלגל ה-"19 הקדמי שמטה את האופנוע קדימה ומעמיס את הפרונט. ביחס ישר, השליטה טובה יותר מאשר ב-RS650R בעל הגלגל הקדמי בקוטר "21, והתחושה היא שניתן לפתוח הרבה גז. הפרש המשקל – כאמור 169 ק"ג במקום 144 ק"ג במקור – לא מרגיש משמעותי, וה-SuperDual מרגיש קליל למדי, בטח בהשוואה לאדוונצ'רים אחרים.

    ברגע שמשחררים קלאץ' והאופנוע מתחיל להתגלגל מרגישים בבירור את איכות הנסיעה המצוינת. צמיגי המצלר עושים עבודה מעולה באחיזה, ביציבות ובפידבק, השיכוך מצד המתלים מצוין, ויש גם יחס העברה סופי ארוך יותר מבמקור (גלגל שיניים אחורי 38 במקום 42) שמאפשר לרכב במהירויות מנוע נמוכות יותר ונותן את התחושה שאפשר לרכב שעות על גבי שעות בנינוחות.

    הרכיבה סביב אגם וארזה היפהפה, בכבישים הכפריים, על מהירויות שבין 60 ל-120 קמ"ש, הרגישה כמו הדבר הנכון ביותר עבור ה-SuperDual. בכבישים כאלה הוא מרגיש בבית. זו הייתה טעימה ראשונה, ועדיין לא הספקנו לרכב עליו במשך שעות במבחן מקיף, אבל ההתרשמות הראשונית הייתה טובה מאוד.

    Maggio 2017. SWM Racing Chromosomes  © Milagro

    ברכיבה הקצרה הזו הספקנו כאמור לטעום מגרסת הכביש של ה-SuperDual החדש של SWM, והספקנו להגיע לכמה מסקנות חשובות. ראשית, למנוע הסינגל הזה יש מספיק כוח, והוא עובד חלק ועגול. נכון שזה לא טווין, כמו חלק נכבד מהאדוונצ'רים, אבל כשפותחים מצערת הוא מתקדם קדימה יפה והמנוע עובד פשוט טוב. הרכיבה עליו נינוחה ונעימה, ובשילוב עם מיגון הרוח הטוב גרמה לנו לחשוב שאנחנו רוצים לרכב יותר קילומטרים על המכונה הזו, שכאמור נוחה מאוד.

    השינויים והתוספות שקיבל ה-SuperDual במעבר מה-RS650R שמים אותו בעמדה ייחודית, שכן נכון להיום אין ממש אדוונצ'רים בנפח הזה – בטח שלא עם כל האבזור והזיווד שמגיע עם ה-SuperDual. אין עדיין הערכת מחיר בישראל, אולם ביוון הוא עולה 8,280 יורו ועוד 600 יורו על צמד מזוודות הצד. אם בישראל מחירו יעמוד על 60-65 אלף ש"ח, כולל צמד המזוודות כמובן, הרי שמדובר יהיה בעסקה מעולה לאדוונצ'ר שמשלב יכולות שטח אמיתיות (ראינו את זה במבחן של ה-RS650R) לבין נוחות ואבזור כביש רב.

    מפרט טכני

    [table id=92 /]

  • השקה עולמית: ק.ט.מ 250/300EXC TPI – הזרקת דלק

    השקה עולמית: ק.ט.מ 250/300EXC TPI – הזרקת דלק

    צילום: Sebas Romero, Marco Campelli

    • יתרונות: מנוע חלק ונעים, הורדת כוח, תצרוכת דלק, תצרוכת שמן, אין ערבוב שמן בדלק, פיצוי על הפרש גובה וטמפרטורה, וכמובן – כל היתרונות הדינמיים של גרסת 2017 הקודמת
    • חסרונות: כבד יותר ב-3 ק"ג ויקר יותר ב-450 יורו מגרסת 2017 בעלת הקרבורטור
    • שורה תחתונה: הזרקת הדלק לדו-פעימתיים עובדת כמעט מושלם, מורידה כוח לקרקע טוב יותר מבעבר, ולוקחת את המנועים הדו-פעימתיים שני שלבים קדימה אל העתיד
    • מחירים: טרם נקבעו; באירופה יקרים יותר ב-450 יורו מגרסאות 2017 עם הקרבורטור
    • מתחרים: הוסקוורנה TE250/300, גאס גאס EC250/300, שרקו SE-R250/300, בטא 250/300RR ו-TM EN250/300
    ק.ט.מ 250/300EXC TPI - דו-פעימתי עם הזרקת דלק אלקטרונית
    ק.ט.מ 250/300EXC TPI – דו-פעימתי עם הזרקת דלק אלקטרונית

    13 שנים תמימות לקח לק.ט.מ לפתח מערכת הזרקת דלק אלקטרונית למנועים הדו-פעימתיים שלהם. 13 שנים שבהן פיתחו וניסו מערכות שונות שיצליחו להחליף את הקרבורטור הישן והטוב ואף להתעלות עליו בפרמטרים מסוימים. 13 שנים שבהן, אחרי רוב הניסיונות, גילו שהחסרונות גדולים מהיתרונות. לבסוף נמצאה הנוסחה – בפיתוח של ק.ט.מ שמוגן תחת פטנט – להזרקת דלק אלקטרונית, כאמור למנועים דו-פעימתיים.

    הסיבה למעבר להזרקת דלק היא כמובן תקנות זיהום האוויר, שהולכות וסוגרות גם על מנועי האופנועים. היצרניות האירופאיות מאמינות במנועים דו-פעימתיים לאופנועי אנדורו, ושלא כמו היפניות – שהפסיקו כמעט לחלוטין ייצור מנועים דו-פעימתיים – הן ממשיכות לפתח את המנועים והאופנועים מתוך אמונה שלאנדורו מודרני יש להם יתרונות רבים – החל מאופי עבודת מנוע המתאים לאנדורו טכני, דרך משקל נמוך יותר משל 4 פעימות, ועד עלויות רכישה ותחזוקה נמוכות יותר.

    תקנות יורו 4 אילצו את יצרניות האופנועים לעשות שמיניות באוויר כדי להצליח לעבור את התקנות. חלק מהיצרניות, כמו גאס גאס למשל, בחרו לספק את האופנועים בעלי רישוי הכביש בקרבורטור אחד מוגבל מאוד שאיתו האופנוע יעבור את הבדיקות, וקרבורטור נוסף – משוחרר מהגבלות – שמסופק ב'קיט מרוצים' שיגיע עם האופנוע. הסידור הזה יכול אולי לעבור את יורו 4, בקושי, אבל בעוד שנתיים תיכנסנה לתוקף תקנות יורו 5, ואז גם אלו יהיו בבעיה.

    מנוע דו-פעימתי - לראשונה עם מערכת הזרקת דלק
    מנוע דו-פעימתי – לראשונה עם מערכת הזרקת דלק

    בק.ט.מ, מתוך הסתכלות ארוכת טווח שהחלה בשלב מוקדם מאוד – כאמור לפני 13 שנים – בחרו לפתח מערכת הזרקת דלק, שתמשיך איתם גם ליורו 5, יורו 6, וכן הלאה. יש להם סיבה טובה לכך – כ-60% מאופנועי האנדורו של ק.ט.מ שנמכרו ב-2016 הם דו-פעימתיים. במספרים זה יוצא כ-60,000 כלים. חבל להפסיד מספרי מכירות כל כך גדולים בגלל איזו תקנת זיהום אוויר של חבורת פקידים אירופאית.

    הפיתוח הראשון של מערכת הזרקת דלק לדו-פעימתיים התחיל ב-2004. אז ניסו בק.ט.מ מערכת הזרקת דלק ישירה (הזרקה ישירות לצילינדר) בשיתוף עם חברת ORBITAL. שנתיים לאחר מכן הגיע האבטיפוס הראשון, שהיה גדול, כבד, מסורבל, ובמילים פשוטות – שילב את החסרונות של 2 פעימות עם אלו של 4 פעימות ויצר לא מעט בעיות. הניסיון לא הצליח. הלאה.

    הניסיון הבא התחיל ב-2012, מיד אחרי המשבר הכלכלי הגדול. אז פיתחה ק.ט.מ יחד עם אוניברסיטת גראץ מערכת הזרקת דלק ישירה שגם מזריקה אוויר בלחץ גבוה לצילינדר. בלי להכביר במילים – גם המערכת הזו לא הצליחה.

    גוף המצערת, עליו חיישן TPS, ומשאבת הדלק שבמיכל
    גוף המצערת, עליו חיישן TPS, ומשאבת הדלק שבמיכל

    2014 – TPI

    הרעיון ל-TPI (ר"ת Transfer Port Injection – הזרקה לפתח המעבר) נולד בק.ט.מ עצמה על-ידי מהנדסי המנועים. הרעיון הוא גוף מצערת שנשלט על-ידי הרוכב ושולט על כמות האוויר שנכנסת לבית גל הארכובה – כמו בקרבורטור רק בלי הדלק – ואל האוויר מתווסף שמן המנוע על-ידי משאבת אספקה נשלטת מחשב. האוויר והשמן עוברים בבית גל הארכובה תהליך זהה למנוע קרבורטור, כלומר שימון ארבעת המסבים ודחיסה מוקדמת של האוויר בעת ירידת הבוכנה, ולאחר מכן, כשהאוויר עולה מבית גל הארכובה אל חלל הצילינדר דרך פתח המעבר – מוזרק אליו הדלק על ידי צמד מזרקים שיושבים בפתח המעבר עצמו. כך אל הצילינדר מגיעה תערובת של אוויר-דלק, ואל בית גל הארכובה מגיע כל השמן שהוא צריך. בינגו!

    איך זה עובד?

    היישום של מערכת הזרקת דלק ממוחשבת למנועי 2 פעימות הוא לא פשוט כמו ב-4 פעימות, בגלל כמה סיבות. העיקריות שביניהן הן שימון המסבים בבית גל הארכובה, מיקום המזרקים, וגם מדידת כמות האוויר. במנועי 4 פעימות מדידת כמות האוויר מתבצעת על ידי חישוב תרמודינמי עקיף של 3 משתנים – הלחץ האבסולוטי בסעפת היניקה (חיישן MAP – ר"ת Manifold Absolute Pressusre – שיושב על גוף המצערת), מהירות סיבובי המנוע, וטמפרטורת האוויר בסעפת היניקה. בגלל המבנה של מנועי 2 פעימות, שבהם האוויר (או התערובת) נכנסים קודם לבית גל הארכובה ורק לאחר מכן עולים לחלל הצילינדר דרך פתח המעבר, חיישן MAP לא אפשרי ליישום, ולכן בק.ט.מ מצאו פתרון חדשני – חיישן לחץ בבית גל הארכובה, בנוסף לחיישן טמפרטורת האוויר וחיישן מהירות המנוע.

    הזרקת דלק אל פתח המעבר
    הזרקת דלק אל פתח המעבר

    אל שלושת חיישני מדידת האוויר התווספו חיישן מצב מצערת (TPS), חיישן טמפרטורת נוזל קירור (ECT), וגם חיישן התהפכות שמדומם את המנוע במידה והאופנוע שוכב יותר מכמה שניות. חיישן נוסף שהתאפשר להרכיב הוא מתג בחירת מפות ניהול מנוע (כבר לא מפות הצתה, מכיוון שכעת מפות ניהול המנוע שולטות לא רק על קידום ההצתה אלא גם על ההזרקה, כלומר על כמות הדלק).

    מחשב ניהול המנוע חדש לחלוטין, ייחודי ל-TPI, והוא פותח על ידי Synerject. בעתיד, אגב, עם המשך הפיתוח, ניתן יהיה גם להשתמש ב-User Setting Tool של ק.ט.מ, לשנות את מפות ניהול המנוע או לטעון חדשות – יותר מה-2 הקיימות.

    המחשב מעבד את הנתונים מ-7 החיישנים, וקובע מה יהיה הפלט – כלומר את קידום ההצתה ואת משך זמן ההזרקה – כאמור על ידי צמד מזרקים שיושבים בשני צידי פתח המעבר. אבל זה לא הכל. מכיוון שמדובר על מנוע 2 פעימות הדורש שימון לארבעת המסבים שבבית גל הארכובה (צמד מסבי גל ארכובה, מסב טלטל ומסב פין בוכנה), המחשב שולט גם על משאבת שמן חיצונית שמזריקה שמן אל האוויר שנכנס לגוף המצערת. אם תהיתם, אז מדובר בשמן 2 פעימות סטנדרטי לחלוטין, כזה שעד היום ערבבנו עם הדלק. מיכל השמן יושב מתחת לשלדה, פתח המילוי נמצא בין מיכל הדלק לכידון לטובת נוחות במילוי השמן, והצינור המחבר ביניהם עובר בתוך הקורה הראשית של השלדה.

    מיכל השמן בן 700 סמ"ק - הצינור עובר בתוך השלדה
    מיכל השמן בן 700 סמ"ק – הצינור עובר בתוך השלדה

    מיכל הדלק, אגב, עוצב מחדש כדי לאחסן את משאבת הדלק החדשה (שנלקחה מדגמי ה-4 פעימות) וכדי לפנות מקום לפתח מילוי השמן, וכעת נפחו 9 ליטרים במקום 9.5 בדגם הקודם. הוא מגיע גם עם חיישן מצב דלק שידליק נורת אזהרה על לוח השעונים כשמפלס הדלק נמוך מדי. מיכל השמן, אם שאלתם, מכיל 700 סמ"ק, ועל פי ק.ט.מ הוא מספיק ל-5-8 תדלוקים – תלוי כמה גז אתם פותחים וביחס ישר מה תצרוכת השמן.

    מה עוד חדש? ובכן, גוף המצערת הוא של דל'אורטו, בקוטר 39 מ"מ, והוא כולל צמד כבלים – מושך ומחזיר – כמו ב-4 פעימות. יש לו גם כפתור התנעה קרה ובורג כיוון סל"ד סרק. כדי לספק את החשמל לכל הצרכנים החדשים, הוחלף האלטרנטור בזה של דגמי ה-4 פעימות, אשר חזק יותר משל הדו-פעימתיים בעלי הקרבורטורים.

    מה עוד חדש בדגמי 2018?

    נעבור לרגע לשינויים שמקבלים כל דגמי האנדורו של 2018. ובכן, הצינור החיצוני של מזלג ה-XPlor 48 הוא חדש, מחומר בעל פחות חיכוך, ולכן הסט-אפ של ההידראוליקה קשיח יותר משנה שעברה. פרט לכך יש כנפוני רדיאטורים חדשים – קשיחים משמעותית מבעבר, ובק.ט.מ טוענים שזהו הסוף לעיקומי רדיאטורים. רשמנו לפנינו ונבדוק את זה.

    פרט לכך יש גרפיקה חדשה – כמו בכל שנה, וזהו. כל השאר נשאר זהה ל-2017.

    ויש גם גרסת סיקסדייז - בצבעי דגל צרפת
    ויש גם גרסת סיקסדייז – בצבעי דגל צרפת

    אז מהם היתרונות של מערכת ההזרקה לדו-פעימתיים?

    עוד לפני שרכבנו אפילו מטר אחד על הדו-פעימתיים המוזרקים, אנחנו יכולים לרשום כמה יתרונות משמעותיים למערכת ההזרקה.

    ראשית, אין יותר צורך בהכנת תערובת דלק-שמן ואין יותר צורך להסתובב עם בקבוקון שמן בתיק הרכיבה, שכן כאמור יש הזרקת שמן אל גוף המצערת, והשמן מאוחסן במיכל חיצוני שמספיק ל-5 מיכלי דלק ויותר (בדרך כלל יותר).

    שנית, תצרוכת השמן ירדה משמעותית. מחשב ניהול המנוע קובע את כמות השמן שתוזרק אל המנוע בהתאם למהירות המנוע ולמצב המצערת, כך שברכיבה איטית יוזרק מעט שמן וברכיבה חזקה יוזרק יותר. היחסים, אגב, עומדים על 1:70 עד 1:100, כלומר בין 1% לבין 1.4% בלבד. בק.ט.מ אומרים שזה מספיק. אגב, מערכת הפליטה פולטת משמעותית פחות עשן דו-פעימתי.

    רוכבים על מסלולי הארצברג-רודיאו
    רוכבים על מסלולי הארצברג-רודיאו

    יתרון נוסף הוא שגם תצרוכת הדלק ירדה. בק.ט.מ מדברים על עד 50% פחות תצרוכת דלק במצבים מסוימים, ובממוצע 20% פחות תצרוכת דלק.

    עוד יתרון חשוב הוא שאין יותר צורך לבצע כיוון לקרבורטור (ג'טינג) בין קיץ לחורף או בין שינויי גובה. כעת המערכת האלקטרונית מודדת את כמות וטמפרטורת האוויר, ומזריקה דלק בכמות המדויקת. זה כשלעצמו פשוט מצוין בעינינו.

    יתרון אחרון, חשוב לא פחות כשזה נוגע לעבודת המנוע, הוא ההתאוששות המהירה מפליימאאוט (Flameout) – שזו תופעה שמופיעה במנועי 2 פעימות בגלל הגל החוזר ממערכת הפליטה. בדרך כלל לוקח למנוע כ-50 סיבובים להתאושש מפליימאווט ולחזור לפעולה סדירה. הרוכב מרגיש את זה כהשתנקות. כאן במערכת ההזרקה, לא רק שיש פחות פליימאאוטים, אלא שההתאוששות מהם מהירה הרבה יותר ולוקחת סיבובי מנוע בודדים, מה שאומר מנוע חלק ועגול יותר.

    וגם על ערימות סלעים
    וגם על ערימות סלעים

    ומה עם החסרונות?

    הרי אין ארוחות חינם. ברור שאם מקבלים כל כך הרבה יתרונות, צריך לשלם עליהם במשהו. ובכן, כאן בדו-פעימתיים המוזרקים המשקל עלה ב-3 ק"ג בגלל הרכיבים הנוספים, ובנוסף, מחירם יהיה גבוה יותר משל ה-250EXC / 300EXC של 2017 ב-450 יורו באירופה. הוגן למדי.

    אקסטרים-אנדורו בארצברג

    את ההשקה לעיתונות העולמית קיימו הפעם אנשי ק.ט.מ במחצבה של ארצברג – על אותם המסלולים שבהם מתקיים בכל חודש יוני מרוץ האקסטרים-אנדורו ארצברג-רודיאו.

    הבחירה בארצברג היא לא מקרית. ראשית, תחום האקסטרים-אנדורו צובר תאוצה בשנים האחרונות, ויותר ויותר רוכבי אנדורו עממיים פונים לתחום הזה ברכיבת ההובי שלהם. כפועל יוצא גם אופנועי האנדורו, במיוחד הדו-פעימתיים האירופאים ובמיוחד אלו של ק.ט.מ (והוסקוורנה), הופכים לקלים יותר ומתאימים יותר לדוקטרינה האקסטרימית והכיפית הזו.

    מחצבת ארצברג, אוסטריה
    מחצבת ארצברג, אוסטריה

    אבל סיבה נוספת, לא פחות חשובה, היא שבק.ט.מ רצו להראות לנו, העיתונאים, שגם בהפרשי גובה משמעותיים המנוע עובד עגול וחלק ולא צריך לכוון כלום. מערכת ההזרקה מפצה על הפרשי גובה וטמפרטורה. הנקודה הנמוכה ביותר שאליה ירדנו הייתה ברום של כ-500 מ', ואילו הגבוהה ביותר, על קצה ההר הסמוך, עברה את ה-1,600 מטרים.

    אגב, הארצברג הוא מכרה ברזל שפועל ברציפות משנת 1900 ועד היום, ולפני שכיסחו את ההר הזה לגובה 500 מ', הוא עמד ברום של 1,670 מטרים מעל פני הים. ואם שאלתם את עצמכם איך גילו בשנת 1900, לפני 117 שנים, שההר מכיל כמות גבוהה של ברזל, אז התשובה היא פשוטה – בעת סופות רעמים וברקים, כל הברקים של הסביבה התנקזו לקצה ההר הזה. ואז התחילו לחפור…

    אז רכבנו על מסלולי הארצברג-רודיאו – בעליות התלולות הבלתי נגמרות, ביערות עם העצים, השורשים ו… העליות, על ערימות הסלעים שמגיעים לגודל של האופנועים, וגם בעליות אל נקודות הביקורת האימתניות כמו The Machine. אל Karl's Diner, לצערנו, לא הספקנו להגיע, אבל זה לא הוריד מעוצמת החוויה.

    ומטפסים. כל הזמן מטפסים!
    ומטפסים. כל הזמן מטפסים!

    התרשמות רכיבה

    בואו נגיע לעניין שלשמו התכנסנו – איך הכלים עובדים? במהלך ההשקה רכבנו חצי יום על ה-250EXC TPI, ובחצי השני על ה-300EXC TPI. ראשית נספר שהם מרגישים זהים לחלוטין לדגמי 2017 בכל הקשור לארגונומיה ותנוחת רכיבה. גם תוספת המשקל של 3 ק"ג לא ממש מורגשת, והכלים מרגישים קלים ודינמיים. את מערכת המתלים של 2017 מאוד אהבנו, וגם כאן היא עושה עבודה נפלאה, ובשורה התחתונה לא מורגש שינוי בתחום הזה.

    העניין הגדול פה הוא המנועים. ההתנעה, על אף הזרקת הדלק, מתבצעת עם מעט מצערת – כמו בקרבורטור. אולם לאחר מכן סל"ד הסרק מתייצב מהר מאוד. בדקות הראשונות לרכיבה, כשהמנוע עדיין לא מגיע לטמפרטורת עבודה, הוא מקרטע ומרגיש חנוק. אחרי 3 דקות הוא מגיע לטמפרטורת עבודה ואז מתגלה הקסם.

    מעולם לא רכבנו על אופנוע בעל מנוע דו-פעימתי שהרגיש כל כך חלק וכל כך עגול, עם תגובות מסטיק. בניית הכוח מתחילה מלמטה, מסל"ד סרק, והיא נבנית בהדרגתיות ובלינאריות עד לסל"ד הגבוה. בשני המנועים – גם ב-250 וגם ב-300 – אין התפוצצות כוח אלא בנייה הדרגתית שלו, ובעינינו זה יתרון גדול כשמדובר ברכיבת אנדורו.

    בנייה הדרגתית של הכוח, המון רגש - ואיתו האחיזה
    בנייה הדרגתית של הכוח, המון רגש – ואיתו האחיזה

    תגובת המנוע כאמור רכה ונעימה, גם ב-250 וגם ב-300, גם בסל"ד נמוך וגם בגבוה, והמנועים ההללו סופר-נשלטים. נכון, חלק מזה נובע מהאבולוציה בת 30 השנים שהמנוע הזה עבר בק.ט.מ, ושהצליחו להפוך אותו איכותי מאוד לרכיבת אנדורו, ולמרות זאת – ההבדל מורגש, והוא משמעותי. בעיקר כשזה נוגע לייצור אחיזה במקומות בעיתיים, ובארצברג לא חסר כאלו.

    מערכת ההזרקה עובדת כמעט מושלם על צמד המנועים המוצלחים הללו, ולמרות שהם היו קלים לרכיבה קודם לכן, כעת הם קלים יותר וידידותיים יותר לרוכב, כאמור בזכות תגובת מצערת מצוינת, רכה ונעימה, ובזכות בניית כוח הדרגתית ולינארית. תיארנו לעצמנו שהמערכת תעבוד טוב – בכל זאת, ק.ט.מ – אבל לא תיארנו לעצמנו עד כמה היא תעבוד טוב. לתחושה הזו היו שותפים כל העיתונאים שהשתתפו בהשקה העולמית, ועל כך מגיעות כל המחמאות לק.ט.מ.

    נספר שבמעבר בין מפת ניהול מנוע אגרסיבית לבין המפה הרכה יותר, כמעט ולא הרגשנו הבדל. מה שכן, במפה הרכה יותר תגובת המצערת בהחלט רכה וקל יותר למצוא אחיזה במקומות בעייתיים. מתג בחירת מצבי ניהול המנוע מוצע כאופציה בתשלום, אולם גם אם לא רוכשים אותו – ניתן להחליף מפה על ידי חיבור או ניתוק פלאג שנמצא מתחת למיכל הדלק.

    הזרקת הדלק עובדת כמעט מושלם! כל הכבוד ק.ט.מ!
    הזרקת הדלק עובדת כמעט מושלם! כל הכבוד ק.ט.מ!

    חיסרון אחד שהיה במנועי קרבורטור ושקיווינו שייעלם כאן עם ההזרקה הוא העניין של דימום מנוע בירידות ארוכות. ובכן, אם תרדו ירידה מספיק ארוכה על הבלמים עם קלאץ' משוך, גם מנועי ה-TPI ידוממו לבסוף. מה שכן, הם מתעוררים לחיים מהר מאוד עם המתנע החשמלי.

    לקראת סיום הרכיבה, כשטיפסנו על שבילי הפרולוג קבוצה של כ-10 אופנועים – 250 ו-300 סמ"ק, שמתי לב לעניין נוסף – אין ריח עשן דו-פעימתי בכלל. פה אני דווקא ברגשות מעורבים מכיוון שאני חייב להודות שאני מאוד אוהב ריח של עשן דו-פעימתי. אבל השורה התחתונה היא שהמערכת עובדת.

    אז 250 או 300?

    אם הייתם שואלים אותנו עד עכשיו, היינו אומרים באופן חד-משמעי שה-250 הוא הוורסטילי יותר מבין השניים, והוא מתאים לרכיבת אנדורו מכל הסוגים. ה-300 מצידו מתאים יותר לרוכבים שמתמקצעים באקסטרים-אנדורו. לרוכבי הובי שיוצאים בסופי שבוע לשבילים וסינגלים – הוא פשוט חזק מדי ולכן מעייף יותר מה-250.

    אנחנו עדיין חושבים ככה, אבל כבר לא חד-משמעית כמו בעבר. זה לא שה-250 לא ורסטילי. הוא ורסטילי מאוד, הוא קל לרכיבה כמו צעצוע, והוא בהחלט מתאים לרוב הרוכבים. וזה לא שה-300 לא מתאים לאקסטרים-אנדורו. הוא בהחלט מתאים. תוספת המומנט עוזרת בדיוק איפה שצריך – אם זה בהנפת הגלגל הקדמי לפני מכשול בסל"ד נמוך ובשליטה, ואם זה בעליות הארוכות – שם קורה שה-300 נותן את תוספת הכוח של-250 חסר ויש צורך להוריד בו הילוך. אלא שתגובות המנוע של ה-300EXC TPI דגם 2018 הן כל כך רכות ונעימות, שהוא כבר פחות מעייף מבעבר, ולכן אנחנו חושבים שהשנה הוא הרחיב את טווח השימושים שלו גם מעבר לאקסטרים-אנדורו. מדהים לראות לאן ק.ט.מ הביאו את צמד המכונות האלה וכמה קל פתאום נהיה לרכב אנדורו ואקסטרים-אנדורו.

    מחכים לראות איך המערכת תעבוד בעוד כמה שנים של פיתוח
    מחכים לראות איך המערכת תעבוד בעוד כמה שנים של פיתוח

    הבשורה – מנועי 2 פעימות ימשיכו להיות גם באנדורו

    במקום לוותר על נתח שוק כל כך גדול, בק.ט.מ החליטו להשקיע במנועי ה-2 פעימות ולקחת אותם קדימה אל העתיד. מערכת ההזרקה הזו – שעובדת מעולה ואף תמשיך בפיתוח ובשיפורים – לוקחת את מנועי ה-2 פעימות של ק.ט.מ לא רק ליורו 4, אלא גם ליורו 5 ויורו 6 שיגיעו גם יגיעו, ומבטיחה לנו – הרוכבים – עוד שנים ארוכות של רכיבה על אופנועי אנדורו עם מנועים דו-פעימתיים.

    דגמי ה-EXC TPI, שהם הראשונים בעולם עם הזרקת דלק ל-2 פעימות ביצור סדרתי, הם פורצי דרך, והם מציבים את ק.ט.מ במקום אפילו גבוה יותר משהייתה עד עכשיו בשוק האנדורו העולמי. מה שמדהים הוא שהמערכת עובדת נפלא, כבר בשנה הראשונה שלה, אז אנחנו כבר לחוצים לדעת איך המערכת תעבוד בעוד כמה שנים, כשתתפתח ותשתפר. כל הכבוד ק.ט.מ!

    *הכותב היה אורח של ק.ט.מ בהשקה העולמית באוסטריה.

    ככה מסיימים רכיבה בארצברג-רודיאו!
    ככה מסיימים רכיבה בארצברג-רודיאו!

    מפרט טכני

    [table id=91 /]

  • השקה עולמית: גאס גאס EC300 דגם 2018

    השקה עולמית: גאס גאס EC300 דגם 2018

    צילום: גאס גאס

    • יתרונות: עיצוב, מנוע, מתלים והתנהגות, משקל, ארגונומיה, גימור
    • חסרונות: תפעול בלם קדמי (ידית פשוטה)
    • שורה תחתונה: גאס גאס חוזרת לעניינים ומשיקה EC300 דו-פעימתי חדש לחלוטין שמקפיץ את החברה קדימה לחזית
    • מחיר: טרם נקבע
    • מתחרים: ק.ט.מ 250/300EXC, הוסקוורנה TE250/300, שרקו SE-R250/300, בטא 250/300RR ו-TM EN250/300
    גאס גאס EC300 דגם 2018 - תקופה חדשה בגאס גאס
    גאס גאס EC300 דגם 2018 – תקופה חדשה בגאס גאס

    גאס גאס חוזרת לעניינים ומשיקה צמד דגמי אנדורו חדשים לחלוטין לשנת הדגם 2018, שניהם דו-פעימתיים: EC250 ו-EC300. אבל קודם כל, בואו נעשה סדר עם מה שקורה בגאס גאס.

    גאס גאס העולמית – התאוששות

    גאס גאס הספרדית נמצאת בעיצומה של התחדשות. בשנים האחרונות החברה נקלעה למשבר חמור שבמהלכו הייתה קרובה מאוד לפשיטת רגל, הפסיקה ייצור ופיטרה עובדים, בין היתר בשל מחלוקות קשות עם הבנקים וחוסר יכולת לעמוד איתנה מבחינה פיננסית. החברה, אגב, הייתה בבעלות קבוצת רוכשים ישראלים.

    בסוף שנת 2015 נרכשה החברה על-ידי TORROT – חברה ספרדית בבעלות אמריקאית המייצרת אופניים וקטנועים חשמליים, וזו האחרונה החלה בהליך הבראה עמוק. תוך זמן קצר הוחזרו רוב העובדים לעבודה, והמפעל הנמצא בעיירה הספרדית ג'ירונה חזר לייצר אופנועי טריאל, במקביל לפס ייצור לאופניים וקטנועים חשמליים תחת המותג TORROT. בשנת 2016, למשל, מכרה גאס גאס כ-6,000 אופנועי טריאל, מה שהכניס מזומנים להמשך פיתוח של דגמי אנדורו בפרט, וחמצן לחברה בכלל.

    כעת, עם ההתאוששות והתקופה החדשה של גאס גאס, החברה משיקה צמד אופנועי אנדורו חדשים לחלוטין לשנת הדגם 2018 – ה-EC250 וה-EC300. השמות אמנם זהים לדו-פעימתיים הקודמים, אולם בפועל מדובר באופנועים חדשים לחלוטין – מהמסד ועד הטפחות.

    צמד הדגמים הללו הם הסנונית הראשונה של אופנועי האנדורו מבית גאס גאס בתקופה החדשה. בעתיד הקרוב ייחשפו דגמים נוספים, שנמצאים כעת בפיתוח, בין היתר דגמי 4 פעימות. אולם אלה האחרונים לא יגיעו עם מנועי ימאהה כמו בעבר, אלא – ככל הנראה – עם מנועי ה-250 / 310 סמ"ק, שהטכנולוגיה שלהם נרכשה מב.מ.וו ושימשה את דגמי ה-TE250R / TE310R של הוסקוורנה בתקופת ב.מ.וו. בגאס גאס לא מדברים על הדגמים הללו, רק אומרים שיש כמה וכמה דגמי אנדורו חדשים בקנה, ושהם ייחשפו בעתיד.

    מתאוששים (מפעל גאס גאס בג'ירונה)
    מתאוששים (מפעל גאס גאס בג'ירונה)

    ומה קורה עם גאס גאס בארץ?

    ובכן, עדיין לא ברור. כזכור, כל הפעילות של מוטוטראק – היבואנית המקורית של גאס גאס החל מ-2010 – נרכשה לפני חודשים ספורים על-ידי מטרו מוטור. המשמעות הפשוטה היא שהייבוא של גאס גאס, כמו גם אופנועי בטא ורכבי השטח של ארקטיקאט, עובר לידי מטרו.

    אולם נכון לימים אלו הרכישה ממתינה לאישור של הממונה על ההגבלים העסקיים. עד שיתקבל האישור הזה, פעילות גאס גאס ובטא בישראל עדיין נמצאת בבעלות מוטוטראק.

    במידה ויתקבל האישור מהממונה על ההגבלים העסקיים ופעילות מוטוטראק תעבור לידי מטרו, יוחלט במטרו מה לעשות עם צמד המותגים גאס גאס ובטא. עד אז הכל עדיין תחת ערפל.

    מה קורה בארץ? בעוד זמן קצר נדע
    מה קורה בארץ? בעוד זמן קצר נדע

    EC250 / EC300 חדשים ל-2018

    כאמור, צמד אופנועי האנדורו הראשונים של גאס גאס בתקופה החדשה של החברה – הם חדשים לחלוטין. למעט המנועים הדו-פעימתיים מייצור של גאס גאס, שגם הם עברו מקצה שיפורים, צמד הכלים תוכננו ונבנו מחדש, כולל השלדה, המתלים, הארגונומיה, וכמובן – העיצוב. יש הרבה מאוד שינויים, וחלקם חשובים מאוד כמו מערכת המתלים החדשה של KYB וכן הורדת המשקל המאסיבית של 9%. כעת שוקלים הכלים 105 ק"ג – נתון שעומד בכבוד בתחרות מול האופנועים הדו-פעימתיים של המתחרים.

    אז מה חדש? בואו נתחיל במנועים. צמד מנועי ה-250 / 300 סמ"ק הדו-פעימתיים של גאס גאס נשארים כמעט כמו שהם בבסיסם, אולם נערכו בהם מספר שינויים. תא השריפה עוצב מחדש, גל הארכובה הוחלף, ולטענת גאס גאס יש השנה פחות ויברציות מבעבר. אולם שני נתונים הם חשובים יותר: ראשית, אספקת הכוח שופרה וכעת גם ה-250 וגם ה-300 חזקים יותר לאורך כל טווח הסל"ד (4.5 קג"מ ב-7,000 סל"ד ל-250 סמ"ק, ו-5 קג"מ ב-7,000 סל"ד  ל-300 סמ"ק). בנוסף, עקומת המומנט שטוחה יותר, כך שהמנועים גמישים יותר.

    EC300 דגם 2018 - אופנוע חדש לחלוטין
    EC300 דגם 2018 – אופנוע חדש לחלוטין

    העניין השני הוא יורו 4. לעומת ק.ט.מ, שציידה את מנועי הדו"פ שלה בהזרקת דלק על מנת לעבור את תקנות יורו 4, בגאס גאס נשארים עם קרבורטור. אופנועי ההומולוגציה יגיעו עם קרבורטור מוגבל במיוחד של דל'אורטו שעובר את תקנות יורו 4, אולם בתוך 'קיט מרוצים' שיגיע יחד עם האופנוע תמצאו בנוסף גם קרבוקטור קייהין PKW38 בלתי מוגבל, שלמעשה יסיר את ההגבלות ויאפשר ביצועים מקסימליים ממנוע.

    יש גם מערכת פליטה חדשה (רגילה בדגמים הרגילים, FMF בדגמי הפקטורי וכן בדגמי הקרוס-קאנטרי המיועדים לשוק האמריקאי), מערכת קירור עם רדיאטורים חדשים וחזקים יותר, וכן קלאץ' חדש עם ציפוי עמיד יותר ומערכת שימון יעילה יותר.

    תיבת האוויר והמסנן חדשים גם הם, ובגאס גאס מתגאים בשליפה מהירה למסנן – ללא שימוש בכלים. פלסטיק הצד נשלף בקלות, ואת המסנן מחזיק מוט עם קפיץ הנשלף גם הוא בקלות, כך שהגישה למסנן האוויר פשוטה וקלה.

    בולמי KYB מלפנים ומאחור
    בולמי KYB מלפנים ומאחור

    שלדה ומכלולים

    השלדה הראשית חדשה לחלוטין, עשויה פלדת כרומולי, קלה יותר בכ-20% מהשלדה הקודמת ומגיעה עם מגני צד מקוריים. שלדת הזנב עשויה מאלומיניום, וגם היא חדשה וקלה יותר מבעבר.

    אחד החידושים המעניינים הוא מערכת המתלים החדשה של קאיאבה (KYB), שמחליפה את המרזוקי הקדמי והזקס האחורי שהגיעו בעבר. המזלג הוא מטיפוס קארטרידג' סגור בקוטר 48 מ"מ, ומאחור מותקן בולם אחורי הכולל כיוונים מלאים, כולל שיכוך כיווץ מהיר ואיטי. הבולמים פותחו על-ידי גאס גאס וקאיאבה על בסיס בולמים קיימים ובהתאמות לדגמי ה-EC.

    מאחור מחובר הבולם, דרך מערכת לינקים פרוגרסיביים חדשה, אל זרוע אחורית חדשה הדומה מאוד לזו של דגמי ק.ט.מ, והכוללת מנגנון מתיחה ומחליקי שרשרת חדשים.

    שלדת כרומולי חדשה
    שלדת כרומולי חדשה

    מה עוד חדש? ובכן, רגליות הרוכב – רחבות יותר ולא תופסות בוץ, רגלית הצד – הכוללת גומייה רחבה למניעת שקיעה בקרקע רכה, מגני המנוע והשלדה, מיכל הדלק – שהשנה נפחו גדל ל-10 ל' ויחד עם זאת הוא צר יותר, המושב השטוח, החישוק האחורי של אקסל, וכן הבלמים דיסקים גליים של NG ומשאבות וקליפרים של ניסין היפנית.

    גם מערכת החשמל חדשה לחלוטין, כשמצבר הליתיום ממוקם מעל תיבת האוויר, וכפתור ההתנעה עבר לצד שמאל של הכידון (יורו 4 מחייב כפתור דימום מנוע בצד ימין, ולכן מצד הכפתורים התחלפו). יש גם לוח שעונים חדש, וכן פנס LED אחורי.

    ואיך אפשר בלי ארגונומיה ועיצוב? גם כאן, הכל חדש לחלוטין, ה-EC250 / EC300 של 2018 צרים מבעבר וכאמור קלים יותר, כשהושקעה עבודה רבה על יצירת סביבת רוכב וארגונומיה מודרניות. העיצוב מודרני ויפה, ויותר ממזכיר את אופנועי האנדורו של ק.ט.מ – רק באדום. על פניו נראה שגם איכות הרכיבים, הברגים והפלסטיקים שופרה, כך שנותר לקוות שהאופנועים של גאס גאס גם יזדקנו טוב יותר מבעבר.

    זרוע אחורית - דומה לזו של ק.ט.מ
    זרוע אחורית – דומה לזו של ק.ט.מ

    איך זה מרגיש?

    במסגרת ההשקה לעיתונות העולמית רכבנו על ה-EC300 החדש, שכבר נמצא בייצור סדרתי וצפוי להגיע לשווקים בשבועות הקרובים. דגם ה-250 סמ"ק לא נכח בהשקה, וחבל.

    עלייה על האופנוע מגלה שהוא אכן מרגיש קטן וצר יותר מבעבר, וכמובן קל יותר. שני יתרונות אלו כבר שמים את גאס גאס במקום טוב יותר אל מול התחרות הקשה בתחום אופנועי האנדורו הדו-פעימתיים, במיוחד אלו של ק.ט.מ והוסקוורנה. השורה התחתונה היא שה-EC300 לחלוטין מיישר קו עם האופוזיציה מבחינת גודל פיזי, רוחב ומשקל.

    המנוע של ה-EC300 תמיד היה מנוע טוב. השנה הוא מרגיש גמיש במיוחד, נעים לשימוש, ובאופן יחסי עם מעט ויברציות, אם כי לא ברמה של ק.ט.מ והוסקוורנה מ-2017 שמגיעים עם גל איזון.

    מנוע טוב וגמיש - חזק מבעבר
    מנוע טוב וגמיש – חזק מבעבר

    אבל העניין הגדול בגאס גאס EC300 של 2018 הוא לא המנוע, אלא ההתנהגות, ששופרה משמעותית, על אף שהייתה טובה למדי בדגמים קודמים.

    עם הממדים החדשים ה-EC300 קל מאוד לשליטה, והוא זריז ונכנס מצוין לפניות, גם תחת עומסים. אהבנו במיוחד את מערכת המתלים, שהיא לדעתנו השיפור הגדול ביותר בגאס גאס. לא שהמתלים הקודמים לא עבדו טוב – להפך, עבדו מצוין, אולם מערכת המתלים פה טובה יותר ומאוזנת יותר, וזה בא לידי ביטוי באחיזה ובמהירות הרכיבה. מורגשת פה הידראוליקה ברמה גבוהה מאוד.

    רוכבים כבדים מ-90 ק"ג התלוננו שהמתלים מעט רכים עבורם, אולם לשאר העיתונאים שבמשקלים ממוצעים יותר, כולל אנחנו על 64 הק"ג שלנו, המערכת עבדה לא פחות ממושלם.

    מסלולי הרכיבה שלנו כללו ספיישל טסט שטוח עם אלמנטים של מוטוקרוס, וכן קטע יער שכלל קרקע מבולגנת והרבה שורשים – תנאים שלא דומים למסלולי הרכיבה הישראלים הכוללים שפע של אבנים וסלעים, ולכן מבחן מעמיק יותר נצטרך לעשות כאן בארץ, על המסלולים המקומיים שלנו.

    אופנוע אנדורו מצוין שמיישר קו עם המתחרים
    אופנוע אנדורו מצוין שמיישר קו עם המתחרים

    אם לסכם, אז גאס גאס נמצאת בתקופת התחדשות, והאווירה הכללית שם היא מצוינת. עובדה – ה-EC300 החדש של 2018 מקפיץ את גאס גאס 2 קליקים קדימה ברמה של האופנוע, בביצועים, במשקל, ולא פחות חשוב – באיכות החומרים, שיבוא לידי ביטוי בהזדקנות. המחיר, אגב, צפוי להיות בכ-20% זול מק.ט.מ והוסקוורנה, כפי שקורה בשאר אירופה.

    גאס גאס היא חברה החשובה מאוד לשוק האנדורו העולמי, וגם אצלנו בישראל היא חדרה יפה מאוד לשוק בזכות מחירים תחרותיים, כך שהמותג הזה חשוב גם לנו. עם הליין החדש של 2018 נראה שגאס גאס נמצאת על הדרך הנכונה, כך שמעבר לאופנוע מצוין – כאמור טוב משמעותית מדגמי העבר – נראה שיש למה לצפות מהחברה בשנים הקרובות.

    הכותב היה אורח של גאס גאס בהשקה העולמית בספרד

    מפרט טכני

    [table id=89 /]